ארכיון גניבה ממעביד - עורך דין פלילי גיא פלנטר

ביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים 4.9 (140)

גיא פלנטר — Thu, 03 Aug 2023 11:15:16 +0000

ביטול רישום משטרתי – כל מה שצריך לדעת

ביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה

במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר בביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה באמצעות פניה לגורם המוסמך במשטרת ישראל.

מחפשים עורך דין פלילי להגשת בקשת ביטול רישום משטרתי?
בסוף עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם נעתר מדור מידע פלילי במשטרת ישראל לבקשת משרדנו והורה על ביטול רישום משטרתי (דבר המוביל למחיקת רישום משטרתי).

מהו רישום משטרתי?

על פי דין, מנהלת משטרת ישראל שני מאגרי מידע אודות הליכים פליליים:
- המרשם הפלילי: כולל רישומים אודות הרשעות ועונשים של בתי משפט ובתי דין בפלילים בשל עבירות מסוג פשעים ועוונות, צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווים לביצוע שירות לתועלת הציבור (אף אם ניתנו ללא הרשעה), קביעות שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר עונשין, החלטות בית משפט לנוער לגבי קטינים שנקבע כי ביצוע עבירה פלילית ועוד.
- רישום משטרתי: כולל רישומים פנימיים של המשטרה אודות חקירות ומשפטים תלויים ועומדים (תיקי מב”ד = ממתין לבירור דין), תיקי חקירה שנסגרו מהעדר עניין לציבור, חוסר ראיות, סגירה בהסדר מותנה ועוד.
בקרב הציבור קיים לא מעט בלבול בנוגע לשני מאגרי המידע הללו, וכן ביחס להשלכות של הרישומים הנכללים בהם.
ראשית יש לדעת, כי קיים הבדל משמעותי בין שני מאגרי המידע:
- המרשם הפלילי כולל רישומים של הליכים פליליים שהסתיימו בבית משפט, לאחר שהוגשו בגינם כתבי אישום.
- הרישום המשטרתי כולל רישומים של המשטרה אודות תיקים שלא הוגשו בגינם כתב אישום, ונסגרו בפרקליטות או ביחידת התביעות של המשטרה או תיקים פתוחים, שטרם הוחלט באם להגיש בגינם כתבי אישום, או אם הוגשו כתבי אישום, עניינם טרם הוכרע בבית המשפט.
בהתאמה, הרשעות פליליות, הרלוונטיות ל”תעודת יושר” (ולפסילה מתחומי עיסוק שונים), ירשמו אך ורק במרשם הפלילי, ולא ברישום המשטרתי. לפרטים נוספים בענין זה ראו בעמוד מחיקת רישום פלילי.
עמוד זה נייחד כאמור לדיון ברישומים המשטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים, השלכותיהם הפוגעניות וביטולם באמצעות הגשת בקשה לביטול הרישום המשטרתי לגרום המוסמך במשטרת ישראל.

מדוע יש לפעול לביטול רישום משטרתי מרישומי המשטרה?

מידע על תיקים סגורים, למעט תיקים שנסגרו בעילות של “חוסר אשמה פלילית” ו- “עבריין לא נודע”, מתועד ברישום המשטרתי.
כך גם מידע אודות תיקים פתוחים הממתינים לבירור דין ונקראים “תיקי מב”ד”;
- תיקי מב”ד כוללים תיקי חקירה שטרם נסגרו, או תיקי חקירה שהוגשו בגינם כתבי אישום, אולם טרם נפלה הכרעה ביחס לגורלם).
- בכל הנוגע לטיפול המשפטי בתיקי חקירה פתוחים אנו מפנים את הקורא לעמוד – סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | סגירת תיק חקירה.
בין אם מדובר בתיקים פתוחים או סגורים, עסקינן במידע רגיש וחסוי, והגישה אליו היא רק על פי חוק, ולצורך מילוי תפקיד בלבד.
יתרה מכך, מסירת מידע זה או קבלתו, שלא על פי חוק, מהווה עבירה פלילית.
מסתבר שמשטרת ישראל אוגרת כמות עצומה של רישומים משטרתיים אודות אזרחים שכלל לא הועמדו לדין. כך למשל, בכתבה שכותרתה “מליון אזרחים עם תיקים” פורסם ב”ישראל היום” כי לאחד מכל 8 אזרחים בישראל רישום במשטרה.
על פי פירסום זה:

“המסמך המשטרתי מגלה: התיק אולי נסגר – אבל הרישום המשטרתי נשאר…מליון אזרחים עם תיקים. מסמך משטרתי חושף; יותר ממליון אזרחים אוחזים ברישומים משטרתיים, אף שמעולם לא הועמדו לדין פלילי. 2.2 מליון תיקים נסגרו…1,098,480 תיקים נסגרו מחוסר ראיות”.

כפי שנראה מיד – לרישומים המשטרתיים הפנימיים אודות תיקי חקירה סגורים, יש לא מעט השלכות פוגעניות;

גורמים ממלכתיים חשופים למידע אודות תיקים סגורים וזוקפים את המידע לחובת האזרח

תיקון לחוק שנכנס לתוקף בתחילת 2019 (עליו בהמשך), שימר את זכאותם של רשויות האכיפה וגורמים ציבוריים נוספים לעיין במידע אודות תיקים סגורים ולקחת בחשבון מידע זה בגדר החלטותיהם.
שורה ארוכה של רשויות אכיפה וגורמים ציבוריים מורשים לעיין במידע זה, ללא הסכמת האזרח וללא ידיעתו, כגון: היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, משטרת ישראל, שב”כ, משטרה צבאית, מחלקת ביטחון שדה של צה”ל, המחלקה לחקירות שוטרים, שירות המבחן, נציבות בתי הסוהר ועוד.

פגיעה במישור התעסוקתי, במיוחד בתפקידים רגישים

מאחר וגופי ביטחון חשופים למידע אודות תיקי חקירה סגורים, מידע זה עלול לפעול לחובתו של האזרח.
לעיתים, ביטול רישום משטרתי פותר את הקושי בקבלת סיווג ביטחוני.

רשויות החקירה והתביעה זוקפות את המידע לחובת חשודים

הפגיעה לא מצטמצמת לגופי ביטחון. עם פתיחת חקירה כנגד אזרח, כמעט באופן אוטומטי, בוחנים חוקריו את תיקיו הפתוחים ו/או הסגורים, המונצחים ברישום המשטרתי.
למרות חזקת החפות ביחס לאותם תיקים, לא אחת, מוביל הדבר לגיבוש עמדה שלילית מצד החוקרים כלפי החשוד.
עצם העובדה שאדם נחשד פעמים רבות בעבר בעבירה מסוימת (כדוגמת עבירת מין) אף אם כל חשד כאמור נסגר בעילה כזו או אחרת, עשוי ליצור “מסה מצטברת” שיהיה בה כדי להגביר את החשד, ולהצדיק בעיני החוקרים חקירה יסודית יותר נגדו.
חוקר או תובע נותנים משקל לרישומי עבר על סגירת תיקים בעילה של “נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין (מה שנקרא בעבר “היעדר עניין לציבור”). ככול שהתיקים שנסגרו בעבר בעילה זו רלוונטיים יותר לתיק הנוכחי וככול שמועד סגירתם קרוב יותר, כך גובר האינטרס הציבורי להורות על פתיחה בחקירה או הגשת כתב אישום (הנחיה מספר 1.1 – אי פתיחה בחקירה או סגירת תיק בעילת “נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין”, עדכון אחרון 30.12.18).
במקרים חריגים שבהם קמה הצדקה לכך, קיומם של תיקים סגורים קודמים עלולה להוות שיקול לעניין עילת סגירת תיק, כאשר שוקלים אם התיק ייסגר בעילה של חוסר ראיות או העדר אשמה.

עילה לסירוב להעניק רישיון נשק או לחדש את הרשיון לנשק

בכל הנוגע להשלכות תיקים סגורים על ענייני רישוי נשק ראו – רשיון נשק | חידוש רישיון נשק – ייעוץ וייצוג משפטי.

ערעור חזקת החפות, והכתמת שמו של האזרח ברישומיה הפנימיים של המשטרה

הרישום המשטרתי מעמיד אם כן את האזרח בעמדת נחיתות מסוימת, ביחס לאזרחים אחרים שאין להם רישום משטרתי. חשדות שמעולם לא הוכחו, ממשיכות ללוות אותו כעננה מעל ראשו ועשויות לפגוע בו, בשלבים שונים בחייו.
על ההשלכות הפוגעניות של תיקי חקירה סגורים עמד בית המשפט העליון (כב’ השופטת ע’ ברון) בפרשת יעקב ארגמן (בג”צ 6213/14):

“לאופן הסיווג של עילת הסגירה של תיק חקירה נודעת כאמור משמעות מרחיקת לכת מבחינתו של החשוד. כאשר תיק נסגר באחת העילות שאינן היעדר אשמה – התוצאה היא שאדם שלא הוגש נגדו כתב אישום, ולא ניתן לו יומו בבית המשפט, נותר כשהוא נושא עמו כתם של אשם פלילי.

כתם כזה, מטבע הדברים, עלול לפגוע באורחות חייו, בכבודו ובשמו הטוב. טלו מקרה כמו זה של העותר שלפנינו, שמצא את פרנסתו בעבודות אבטחה וכן התנדב במשך 35 שנים במשטרה – ובעקבות החקירה נגדו לא רק שנדחה משורות הארגון, אלא גם נפגעה פרנסתו. כל זאת, מבלי שהורשע בדין, ואף מבלי שהוגש נגדו כתב אישום”;

“…כך קורה שדווקא מי שלא הועמד לדין פלילי, מצוי בלא יכולת לטהר את שמו ונושא חטוטרת על גבו…הדבר מחריף במציאות של ימינו, שבה ההד התקשורתי שלו זוכות חקירות משטרתיות עז ונרחב במיוחד; ודומה שהכתם לא רק שלא יימחה מהקיר, אלא שהוא נדון להתקיים לעד במרשתת (אינטרנט) – ממנה, כידוע, קשה להישכח. התוצאה, אם כן, עבור מי שתיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות היא קשה”.

אי ציון עילת סגירת תיק חקירה והשלכותיה

- בתיקון שנכנס לתוקף ביום 1.1.19 נקבע כי הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין לא תציין את העילה לסגירת התיק, למעט בעבירות מין ואלימות (בעבר היה על התובע לציין את עילת הסגירה בכל סוגי התיקים).
- תיקון זה נועד למנוע פגיעה אפשרית בשמו הטוב של החשוד באמצעות קביעת ברירת מחדל לפיה, בהודעת סגירת התיק לא תפורט עילת הסגירה.
- בהתאמה, קבע המחוקק בתיקון זה כדלקמן:
  - על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד ולמתלונן הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי הם רשאים לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה.
  - כאשר מדובר בחשד לעבירת מין או אלימות, תימסר לחשוד ולמתלונן הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק;
- התיקון לחוק צמצם אם כן את אפשרות חשיפת עילת סגירת תיק החקירה, אולם שימר את זכותם של החשוד והמתלונן לדעת באיזו עילה התיק נסגר (ולפעול בעניין לפי האינטרסים שלהם).
- התיקון לחוק לא שינה דבר בכל הנוגע לכל אותם גורמים ממלכתיים שעדיין חשופים למידע ויכולים לזקוף את המידע לחובתם של רבבות אזרחים, שכלל לא הועמדו לדין.
מכל אלו ברור על שום מה יש לכל אזרח אינטרס מובהק לפעול לביטול רישום משטרתי.

ביטול רישום משטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה

שני המסלולים לטיפול בתיקי חקירה סגורים

לא חייבים להשלים עם התוצאות הפוגעניות של רישום משטרתי. כאשר מדובר בתיק חקירה סגור, קיימים כיום 2 מסלולים המובילים להסרת הרישום המשטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
עמוד זה עוסק בביטול רישום משטרתי. אודות המסלול השני ראו: שינוי עילת סגירת תיק חקירה – חוסר אשמה וכן ראו: מחיקת רישום משטרתי.
ההחלטה באיזה מסלול מבין שני המסלולים יש לבחור, צריכה להתקבל על בסיס ייעוץ משפטי, תוך בחינת נסיבותיו המיוחדים של כל מקרה ומקרה.

הסמכות לבטל רישום משטרתי והגורם במשטרה העוסק בכך

סעיף 1(ד) בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ”א – 1981 קובע, כי ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל או קצין משטרה בדרגת סנ”צ ומעלה שהוא הסמכיך לכך, רשאי לבטל מרישומי המשטרה רישום בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין (כלומר רישום אודות תיקי חקירה סגורים).
בפועל, מדור מידע פלילי במטה הארצי של המשטרה מטפל בבקשות לביטול רישום משטרתי.

אמות המידה לביטול רישום משטרתי

ביטול הרישום המשטרתי מוסדר בתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), תשס”ט -2009.
בין היתר, נשקלים השיקולים הבאים בבחינת בקשה לביטול רישום משטרתי:
- חלוף הזמן מאז האירוע שנחקר בתיק הסגור.
- כמות הרישומים לחובתו של המבקש המצויים ברישום המשטרתי ומועדם.
- מהות העבירות ברישום המשטרתי.
- חומרת העבירות ברישום המשטרתי ונסיבותיהם.
- צורכי המשטרה בשמירת הרישום ואי ביטולו.
מדובר בעתירה משפטית לכל דבר ולכן מומלץ לפעול במסלול של ביטול רישום משטרתי באמצעות עורך דין פלילי, העוסק בתחום ובקיא באמות המידה לביטול רישום משטרתי.

הגשת בקשה לביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים

במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר בהגשת בקשות ביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים לגורמים המוסמכים במשטרת ישראל.
בהתאם לאמות המידה שנקבעו בעניין ובשים לב לנסיבות הפרטניות בכל מקרה ומקרה, אנו מנתחים תחילה האם קיים בכלל סיכוי סביר להצלחת בקשה לביטול הרישום המשטרתי.
לעתים, מדובר במספר רישומים משטרתיים ויש לפעול באופן מדורג ובמספר מסלולים, תוך בחירת סדר הטיפול בהסרת הרישומים המשטרתיים השונים.
במקרים בהם מצאנו כי אכן קיים סיכוי סביר להצלחה ולאחר שבחרנו את המסלול המועדף – אנו מגישים בקשה מנומקת בכתב לגורם הרלוונטי.
בהמשך, עוקב משרדנו אחר הטיפול בבקשה ובמידת הצורך – מתזכר את הגורם הרלוונטי עד לקבלת הכרעה בבקשה שהוגשה.
במידת הצורך ובמקרים המתאימים, מעבר להגשת הבקשה בכתב לביטול רישום משטרתי, אנו מקיימים קשר טלפוני עם מדור רישום פלילי של משטרת ישראל לקידום הטיפול בבקשה.
לא אחת, התקבלו עררים שהגיש משרדנו על החלטת מדור מידע מידע פלילי שלא לבטל את הרישום.

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול רישום משטרתי

דוגמא להודעה על ביטול רישום משטרתי של תיק חקירה סגור

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפול משפטי של משרדנו הוביל לביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים.
כמו כן ראו בהקשר זה: ארכיון ביטול רישום משטרתי – תיקים סגורים.

עורך דין פלילי

ביטול רישום משטרתי – תיקים חקירה סגורים | חקירה במשטרה | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי

הפוסט ביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים 4.9 (140) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (98)

גיא פלנטר — Mon, 20 Mar 2023 10:01:50 +0000

עורך דין עבירות מחשב, עבירות סייבר, עבירות אינטנרט – ייעוץ וייצוג משפטי

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי

מחפשים עורך דין לעבירות מחשב? עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
בעמוד זה תמצאו הסברים תמציתיים על סוגי עבירות המחשב והעונשים שנקבעו לצידם וכן מידע שימושי אחר.
לקראת סוף העמוד תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מחשב.

עבירות מחשב

כפי שקרה בעידן המודרני בתחומי חיים אחרים, כך גם בעולם המשפט הפלילי תפסו המחשב ורשת האינטרנט מקום מרכזי.
המחשב ורשת האינטרנט “משחקים תפקיד” במשפט הפלילי בשלושה מישורים עיקריים:
- המחשב כ”קרבן” לעבירה: בהקשר זה מבוצעות עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט במטרה לפגוע במחשב עצמו, ו/או במידע השמור במחשב עצמו.
- המחשב ככלי לביצוע עבירות: כאן משמשים המחשב ורשת האינטרנט כאמצעי לביצוע עבירות פליליות. במסגרת זו, עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט מבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.
- המחשב כמאגר של ראיות מפלילות: בהקשר זה מהווה המחשב מקור לאיסוף ראיות מפלילות אודות ביצוע עבירות פליליות וזהותם של העבריינים.

המחשב כ”קרבן” לעבירות פליליות

תחת הפרק שנקרא עבירות מחשב, קבע המחוקק בחוק המחשבים, התשנ”ה – 1995 שורה של עבירות פליליות, שהמכנה המשותף שלהן הינו תקיפה פלילית של המחשב עצמו. בכלל זה נמנים חדירות ופריצות למחשבים, ייצור והפצה של וירוסים, שיבוש מידע ויצירת מידע כוזב.
בטרם נעמוד על העבירות הללו, נכיר תחילה את חלק מההגדרות שנקבעו בחוק המחשבים:
- חומר מחשב = תוכנה או מידע;
- מחשב = מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, וציודו ההיקפי, לרבות מערכת מחשבים, אך למעט מחשב עזר (יצוין שעל פי הפסיקה, ניתן לראות גם במכשיר טלפון סלולארי כמחשב לכל דבר, לעניין הוראות חוק המחשבים).
- מחשב עזר = מחשב המסוגל לבצע פעולות חישוב אריתמטיות בלבד ופעולות הכרוכות בביצוע פעולות כאמור;
- מידע = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, למעט תוכנה, המובעים בשפה קריאת מחשב, והמאוחסנים במחשב או באמצעי אחסון אחר, ובלבד שהנתונים, הסימנים, המושגים או ההוראות אינם מיועדים לשימוש במחשב עזר בלבד;
- פלט = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, המופקים, בכל דרך שהיא, על ידי מחשב;
- שפה קריאת מחשב = צורת הבעה המתאימה למסירה, לפירוש או לעיבוד על ידי מחשב או מחשב עזר בלבד;
- תוכנה = קבוצת הוראות המובעות בשפה קריאת מחשב, המסוגלת לגרום לתפקוד של מחשב או לביצוע פעולה על ידי מחשב, והיא מגולמת, מוטבעת או מסומנת במכשיר או בחפץ, באמצעים אלקטרוניים, אלקטרומגנטיים, אלקטרוכימיים, אלקטרו-אופטיים או באמצעים אחרים, או שהיא טבועה או אחודה עם המחשב באופן כלשהו או שהיא נפרדת ממנו, והכל אם אינה מיועדת לשימוש במחשב עזר בלבד.
המחוקק דאג להגן על המחשב מפני מתקפות פליליות, ובמסגרת זו קבע שורה של עבירות מחשב בהם נדון כעת.

שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב

סעיף 2 לחוק המחשבים קבוע שמי שעושה שלא כדין אחת מאלה, דינו עונש מאסר (מקסימלי) של שלוש שנים:
- משבש את פעולתו התקינה של מחשב או מפריע לשימוש בו;
- מוחק חומר מחשב, גורם לשינוי בו, משבשו בכל דרך אחרת או מפריע לשימוש בו.
ככלל, בהקשר זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.

חדירה לחומר מחשב שלא כדין

עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או למידע הנמצאים במחשב, מהווה עבירה פלילית עצמאית;
סעיף 4 לחוק המחשבים קובע בהקשר זה כדלקמן:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו – מאסר שלוש שנים;

לעניין זה, “חדירה לחומר מחשב” = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

הפסיקה של בתי המשפט הרחיבה את המושגים “התקשרות” ו- “התחברות” באופן שאפילו פעולה בסיסית של חיבור המחשב לרשת החשמל והדלקתו, תהווה פעולה של “התחברות” לעניין סעיף זה.
גם בהקשר לסעיף זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.
להרחבה בעניין עבירה זו ראו: חדירה לחומר מחשב שלא כדין.
בכל הנוגע להאזנות סתר ראו בעמוד – עבירות האזנת סתר – ייעוץ וייצוג משפטי.

נגיף מחשב

נגיף מחשב = וירוס מחשב, לרבות סוס טרויאני.
סעיף 6 לחוק המחשבים הוציא את הוירוסים הפוגעניים למיניהם “מחוץ לחוק” בקובעו, שמי שמתכנת וירוס מחשב פוגעני, מפיץ את וירוס המחשב הפוגעני לאחרים או מחדירו, עובר עבירה פלילית.
מעשים של הפצת וירוס מחשב או החדרתו למחשב אחר, נתפסו על ידי המחוקק כחמורים יותר מהמצאת וירוס מחשבים ובהתאמה, נקבע עונש חמור יותר בגין הפצה או החדרה.
על פי סעיף 6 לחוק המחשבים:

(א) העורך תוכנה באופן שהוא מסגלה לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב בלתי מסוימים, כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב, מסוימים או בלתי מסוימים, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) המעביר לאחר או המחדיר למחשב של אחר תוכנה אשר סוגלה לגרום נזק או שיבוש כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש כאמור, דינו – מאסר חמש שנים.

המחשב ככלי לביצוע עבירות פליליות

כזכור, בהקשר זה אנו עוסקים בעבירות מחשב ובעבירות אינטרנט המבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.

עבירות מחשב – חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת

בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק המחשבים, עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או מידע הנמצאים במחשב כדי לעבור עבירה אחרת – מהווה עבירה פלילית עצמאית:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב כדי לעבור עבירה על פי כל דין (למעט עבירה על פי חוק המחשבים עצמו), דינו – מאסר חמש שנים.

גם בהקשר זה, “חדירה לחומר מחשב” = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

עבירות מחשב – מידע כוזב או פלט כוזב

סעיף 3 בחוק המחשבים קובע כי העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
מעביר לאחר או מאחסן במחשב מידע כוזב או עושה פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב;
כותב תוכנה, מעביר תוכנה לאחר או מאחסן תוכנה במחשב, כדי שתוצאת השימוש בה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב, או מפעיל מחשב תוך כדי שימוש בתוכנה כאמור.
בסעיף זה, “מידע כוזב” ו”פלט כוזב” = מידע או פלט שיש בהם כדי להטעות, בהתאם למטרות השימוש בהם.
בנוסף להוראות חוק המחשבים, מגן חוק העונשין על הערך של מהימנות ודיוק מסמכי תאגיד. סעיף 423 לחוק העונשין, שכותרתו רישום כוזב במסמכי תאגיד, קובע:

מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו – מאסר חמש שנים ; “תאגיד”=לרבות תאגיד העומד להיווסד.

פגיעה בפרטיות באמצעות עבירות מחשב

לא אחת, מבוצעות עבירות מחשב ועבירות אינטרנט במטרה לפגוע בפרטיותו של אדם אחר.
חוק הגנת הפרטיות, קובע שורה ארוכה של מעשים המהווים עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות. להרחבה בעניין זה ראו –עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי.

פרסום והצגת תועבה בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977

סעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 עוסק בשורה של עבירות פליליות הנוגעות להחזקה, פרסום והצגת תועבה.
בהקשר זה ראו: עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות מרמה זיוף והונאה באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

במקרים רבים נעשה שימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט (עבירות מחשב) למטרות מרמה, זיוף והונאה ובכלל זה העבירות הפליליות הבאות:
- התחזות כאדם אחר, עבירה בניגוד לסעיף 441 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
- זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין + שימוש במסמך מזויף, עבירה בניגוד לסעיף 420 לחוק העונשין. בעבר, על מנת ליצור זיוף משכנע של מסמך, היה צריך כמעט בית דפוס וזייפן מוצלח היה זקוק לכישורים של אומן. כיום, באמצעות מחשב, סורק, מדפסת ותוכנת מחשב כגון Adobe Acrobat, כל ילד יכול לזייף כמעט כל מסמך.
- קבלת דבר במרמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
- הונאה בכרטיס חיוב, עבירה בניגוד לסעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ”ו – 1986.
לפרטים נוספים ראו מאמר בנושא השימוש באינטרנט לביצוע הונאות.

עבירות מחשב למטרות גניבת מידע או רכוש

עבירות מחשב רבות מבוצעות למטרות גניבת מידע או גניבת רכוש. כתבי אישום בהקשר זה, מייחסים לנאשמים, מעבר לעבירות מחשב, את העבירות הפליליות הבאות:
- גניבה, עבירה בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין.
- גניבה בידי עובד הציבור, עבירה בניגוד לסעיף 390 לחוק העונשין.
- גניבה בידי המנהל, עבירה בניגוד לסעיף 392 לחוק העונשין.
- גניבה ביד מורשה, עבירה בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.

שימוש בתקשורת בין מחשבים (כגון דואר אלקטרוני) לביצוע עבירות פליליות

לא אחת, מנוצלת לרעה תקשורת בין מחשבים על מנת לבצע עבירות פליליות הנוגעות לשיח בין אדם לחברו. בכלל זה אנו מוצאים למשל את העבירות הבאות:
- איומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין;
- סחיטה באיומים, עבירה בניגוד לסעיף 428 לחוק העונשין;
- הטרדה מינית, עבירה בניגוד לסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית.
בפועל, לעניין האחריות הפלילית, אין זה מעלה או מוריד באם האיום, סחיטה או הטרדה בוצעו בשיחה פנים אל פנים, בהתכתבות ב- E-mail (דואר אלקטרוני), בצ’אט בתכנת מסרים מידיים כגון WhatsApp או ב- Messenger, או בשיחת אינטרנט ב- Skype.
הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה בניגוד לסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ”ב – 1982. מבחינה משפטית, נחשב מכשיר הטלפון הסלולרי למחשב לכל דבר. בהיות הפלאפון בגדר “מיתקן בזק”, שימוש בפלאפון שלא כדין באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז מהווה עבירה של “הטרדה באמצעות מתקן בזק”, שדינה המקסימלי 3 שנות מאסר.
הטרדה מאיימת – סעיף 2 בחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001 מגדיר הטרדה מאיימת באופן הבא:

(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו.

(ג) לעניין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.

מכאן ברור, ששימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט יכולים להוות בסיס להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת, בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק מניעת הטרדה מאיימת.

עבירות פליליות נוספות המבוצעות באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

המחשב ורשת האינטרנט מהווים קרקע נרחבת לביצוע מגוון של עבירות פליליות נוספות, לרבות:
- עבירות טרור;
- עבירות ביטחוניות;
- הסתה;
- אתרים בלתי חוקיים באמצעותם מתקיימים הימורים באינטרנט (הגרלות והימורים האסורים לפי סעיף 225 לחוק העונשין + משחקים אסורים לפי סעיף 226 לחוק העונשין).
- עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון;
- סחר בסמים, יבוא סמים ועבירות אחרות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.
- עבירות מין ברשת.

המחשב כמאגר לאיסוף ראיות מפלילות

מחשבים, שרתים וטלפונים ניידים ואמצעי אחסון של מדיה דיגיטלית הינם בגדר “מכרה זהב” לאיסוף ראיות.
מעבר לראיות מרשיעות שעשויות להימצא בהם, נחשף החוקר לכמות עצומה של מידע, הרלוונטית לחקירה. באמצעות המידע העצום שנפתח בפניו, מסוגל החוקר לא אחת “למפות” את כל חייו של החשוד – החל ממעגל קשריו והיכרויותיו, תחומי התעניינותו, מצבו הסוציו-אקונומי, העדפותיו המיניות, חולשותיו, בקיצור – הכול.
חלק ניכר מהמידע לא ימצא רלוונטי להוכחת האישום, אולם יש בו כדי ללמד את החוקר בפני מי הוא עומד, ובאיזה טקטיקות חקירה עליו לנקוט, על מנת “לפצח” את הנחקר.
בידי חלק מהחוקרים אמצעים לשחזור קבצים שנמחקו, ובאם ימצאו ראיות מספיקות להוכחת מעשים שנעשו לשיבוש החקירה והמשפט, לא תהסס רשות התביעה לכלול בכתב האישום גם עבירות כגון:
- השמדת ראיה, עבירה בניגוד לסעיף 242 לחוק העונשין;
- שיבוש מהלכי משפט, עבירה בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין;

עורך דין עבירות מחשב – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

משרדנו מעניק יעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו וכן נושאים נוספים קשורים.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | עורך דין עבירות מחשב | עורך דין עבירות אינטרנט | עורך דין עבירות סייבר | עבירות מין ברשת

הפוסט עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (98) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות גניבה: הסברים ודוגמאות על עבירות הגניבה, ייעוץ וייצוג משפטי 4.9 (99)

גיא פלנטר — Tue, 28 Feb 2023 03:29:24 +0000

עבירות גניבה – ייעוץ משפטי ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות גניבה: ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בכל הנוגע לעבירות גניבה בידי מורשה, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מנהל, גניבה בידי עובד ציבור

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי + ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות רכוש ובכללן עבירות גניבה על סוגיהן לרבות: גניבה בידי מורשה, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מנהל וכן גניבה בידי עובד ציבור.

על עבירות גניבה – גניבה מהי

אחד האיסורים המסורתיים בדין הפלילי הוא האיסור על גניבה, כאשר חוק העונשין, התשל”ז – 1977 קובע מדרג של עבירות גניבה, הנבדלות זו מזו בנסיבותיהן ובחומרתן.
עבירת הגניבה “הקלאסית” היא זו הקבועה בסעיף 383 בחוק העונשין:

383. גניבה – מהי

(א) אדם גונב דבר אם הוא –

(1) נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע;

(2) בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר.

החוק מגדיר אם כן שתי חלופות לעבירה של גניבה הקלאסית:
- האחת – עניינה הוצאת דבר מחזקתו של אחר, בלא הסכמתו ומתוך כוונה לשלול את הדבר שלילת קבע. דוגמא מובהקת היא אדם הנוטל מוצרים מחנות ועוזב את החנות מבלי לשלם על המוצרים.
- השניה – עניינה במעשה של מעילה באמון ומשקפת את הגניבה על דרך “שליחת יד” בדבר המוחזק כדין בחזקתו של הגנב. דוגמא קלאסית לגניבה בשליחת יד היא אדם שמחזיק כספים בנאמנות עבור אחר ועושה שימוש בכספי הנאמנות לצרכיו הפרטיים מבלי שקיבל לכך את אישורו והסמכתו של האדם האחר עבורו החזיק בכספים.
עוד קובע החוק כי עבירה של גניבה יכולה להתבצע בתחבולה, בהפחדה, תוך ניצול טעות של הצד השני ואף במציאה.
משמעות הדבר היא למשל שגם אדם שמצא ארנק או מכשיר פלאפון ונטל אותם לעצמו, למרות שיודע כי ניתן לאתר את הבעלים בשקידה סבירה, עלול למצוא עצמו חשוד בעבירה של גניבה.
כך, גם אדם שחשבון הבנק שלו זוכה בשל טעות ולא דיווח על כך למרות שהיה מודע לטעות – עלול להיחשב כמי שביצע עבירה של גניבה.
גניבה יכולה להיות של כל נכס שהוא בעל ערך, ובכלל זה נכס מוחשי כגון חפץ או כסף ונכס מופשט כגון זכות או מידע.

עבירת הגניבה הבסיסית – סעיף 384 לחוק העונשין

עבירת הגניבה הבסיסית, ללא נסיבות מחמירות, היא עבירה מסוג “עוון” אשר העונש המקסימאלי הקבוע בצדה בחוק העונשין עומד על שלוש שנות מאסר (סעיף 384 לחוק).
מכאן גם, שלאדם שנחקר כחשוד בעבירה של גניבה לא קמה הזכות לשימוע לפני הגשת כתב אישום. ככל שלא יפנה ביוזמתו, באמצעות סנגור מטעמו, לרשות התובעת בבקשה לערוך שימוע לפנים משורת הדין – עלול למצוא עצמו נאשם בהליך פלילי מבלי שהיתה לו הזדמנות לנסות ולשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו ולסגור את התיק באחת מעילות הסגירה הקיימות.

גניבה בנסיבות מחמירות – סעיף 384א(ב) לחוק העונשין

לצד עבירת הגניבה הקלאסית נקבעו בחוק סוגים נוספים של עבירות גניבה, עבירות אותן ראה המחוקק בחומרה יתרה ועל כן גם קבע בצדן רף ענישה מחמיר, גבוה יותר משלוש שנות מאסר.
כך למשל, סעיף 384א(ב) לחוק העונשין, קובע, כי גניבה של דבר שערכו עולה על חצי מיליון שקלים תיחשב “גניבה בנסיבות מיוחדות” ודינה מאסר שבע שנים.

גניבה בידי מורשה – “שליחת יד” – עבירה לפי סעיף 393 לחוק העונשין

סוג נוסף של עבירת גניבה, הנושאת חומרה מיוחדת, היא עבירה של גניבה בידי מורשה, עבירה הקבועה בסעיף 393 לחוק העונשין:

393. גניבה בידי מורשה

העושה אחת מאלה, דינו מאסר שבע שנים:

(1)   גונב נכס שקיבל עם יפוי כוח לעשיה בו;

(2)   גונב נכס שהופקד אצלו, לבדו או עם אדם אחר, על מנת שישמרנו שמירה מעולה או ישתמש בו או בתמורתו, כולם או מקצתם, למטרה פלונית או ימסור כולם או מקצתם לאדם פלוני;

(3)   גונב נכס שקיבל, לבדו או עם אדם אחר, בשביל אדם אחר או לזכותו;

(4)   גונב מן התמורה של נייר ערך, או של עשיה בנכס על פי יפוי כוח, כשקיבל הוראה שתשמש למטרה פלונית או תשולם לאדם פלוני.

חומרתה היתרה של עבירת גניבה בידי מורשה נעוצה בניצול וההפרה של יחסי האמון בין מרשה למורשה. עבירה של גניבה בידי מורשה מתבצעת ככלל על דרך של “שליחת יד” בנכס המוחזק בידי המורשה כדין.
עבירה של גניבה בידי מורשה מעסיקה את בתי המשפט בישראל לעתים תכופות ובחלק ניכר מהמקרים מתעוררת ביחס לעורכי דין שהחזיקו כספים בנאמנות עבור לקוחותיהם ושלחו ידם בכספים לצרכיהם האישיים, כמו גם ביחס למנהלי השקעות שקיבלו ייפוי כח וזכות לעשות פעולות בכספי לקוחותיהם לצורכי השקעה ותחת זאת גרפו את הכספים לכיסם.
בשל המעילה באמון הנלווית לגניבה ע”י מורשה, מצא המחוקק להחמיר את רף הענישה וקבע עונש של שבע שנות מאסר.
הגם שהעונש שנקבע ע”י המחוקק הוא עונש מקסימאלי, בתי המשפט חזרו ופסקו כי בגין עבירה של גניבה בידי מורשה ראוי להשית עונש של מאסר בפועל, ואכן, לא מהססים בתי המשפט ברחבי הארץ לגזור על נאשמים שהורשעו בעבירה של גניבה בידי מורשה מאסר של ממש מאחורי סורג ובריח ולעיתים אף לתקופות ממושכות.
עוד בשנות ה- 80 פסק בית המשפט העליון בערעור פלילי 281/82 אהרון אבו חצירא נ’ מדינת ישראל את הדברים הבאים (ההדגשה שלנו):

“כלל אחר, אף הוא נקוט בידינו מימים ימימה, הוא, שמבחינת מדיניות הענישה הנורמאטיבית הכול שווים בפני החוק. מקובל עלינו, כי אדם שהורשע בביצוע עבירות כגון גניבה בידי מורשה, גניבה על-ידי נאמן, גניבה על-ידי מנהל וגניבה מאת מעביד, וכן עבריין שחטא במעשי שחיתות בקבלת שלמונים או בנתינתם –אין לפטור את אלה מעונש מאסר בפועל. בעבירות אלה מתמצים ומשתלבים יחד גם שליחת יד ברכוש הזולת וגם מעילה באמון, אשר ניתן באנשים אלה על-ידי ציבור, שבטח ביושרם ובהגינותם. בהיות עבירות מעין אלה שכיחות, ומשום שפגיעתן בציבור הרחב קשה במיוחד, סבר המחוקק בקבעו את העונש המרבי וקבע בית-משפט זה בהלכותיו, כי ראויים מעשים מעין אלה לעונש חמור ומוחשי, כדי שיהא בהם להתריע על התנהגות נפסדת זו ולהרתיע עבריינים בכוח מלהיגרר למעשי עבירה שכאלה. אין בידי בית המשפט, ששומה עליו לתרום את תרומתו להכחדת התופעות הללו, אמצעי הולם יותר מאשר ענישה ממשית ומוחשית, שמאסר בפועל בין מרכיביה“.

הדברים הללו בכל הנוגע למדיניות הענישה בעבירות של גניבה בידי מורשה ועבירות כלכליות בכלל יפים ונכונים גם כיום, בפרט נוכח מגמת בתי המשפט להעלות את רף הענישה. כך למשל פסק בית המשפט העליון בע”פ 4430/13 נתנאל שרון נ’ מדינת ישראל (ההדגשה שלנו):

“באשר למתחם הענישה ההולם; לא מצאתי כי בית המשפט המחוזי שגה בקובעו שמתחם ענישה בעניינו של הנאשם יכלול עונש מאסר בפועל לתקופה של 4-2 שנים, בתוספת עונש מאסר על תנאי וקנס משמעותי. גם לא מצאתי כי מדובר בקביעה מחמירה, בשים לב למגמת הענישה המחמירה שעולה מפסיקתו של בית משפט זה בעשור האחרון בכל הנוגע לעבריינות כלכלית …. לא אחזור כאן על הדברים שנאמרו בפסקי הדין האמורים לעיל בנוגע לחומרתן של העבירות הכלכליות ולהשלכותיהן הקשות על המשק והחברה. בל נטעה באופיין “הלבן והנקי” של העבירות הכלכליות; מדובר בעבירות מתוחכמות וקשות לגילוי, אשר מבוצעות לרוב על ידי עבריינים בעלי מעמד והשכלה שעושים שימוש בכספיהם של אחרים, תוך ניצול כוחם ומעמדם ותוך הפרת חובות הנאמנות. לעיתים קרובות נותרות עבירות אלה סמויות מהעין במשך שנים רבות, וכשהן מתגלות, מתבררים גם הנזקים החמורים הנובעים מהן, אשר הינם בדרך כלל חמורים פי כמה וכמה מהנזקים שנגרמים כתוצאה מעבירות רכוש “רגילות”. לא בכדי קבע בית משפט זה בשנים האחרונות שהגיעה העת להעלות את רף הענישה בעבירות כלכליות, לרבות הטלת עונשי מאסר בפועל במקרים המתאימים“.

גניבה בידי עובד – עבירה לפי סעיף 391 לחוק העונשין

עבירה ספציפית נוספת אותה ראה המחוקק בחומרה יתרה היא גניבה בידי עובד, עבירה הקבועה בסעיף 391 לחוק העונשין וגם בצדה קבע המחוקק ענישה של שבע שנות מאסר:

“391. גניבה בידי עובד

עובד הגונב דבר שהוא נכס מעבידו, או שהגיע לידי העובד בשביל מעבידו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים”.

החומרה המיוחדת הטמונה בעבירה של גניבה בידי עובד נובעת מהעובדה כי יחסי עובד ומעביד הינם יחסים מיוחדים הדורשים אמון רב, מעוצמת הפגיעה ביחסי האמון כאשר העובד גונב ממעסיקו, מהקלות היחסית של שליחת היד בנכסי המעביד תוך ניצול הגישה לרכושו, כמו גם מהקושי בגילוי העבירות הללו.
מדיניות הענישה שהותוותה על ידי בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים בעבירות גניבה ומרמה שבוצעו על ידי עובד ממעבידו היא להטיל ענישה מוחשית הכוללת מאסר בפועל.
כך למשל נפסק בע”פ 1341/02, מיכל מזרחי נגד מדינת ישראל:

“מטרות הענישה, המשקפות ערכים שונים ואף מנוגדים, הן מגוונות…בעבירות שעניינן שליחת יד בכספים שהופקדו בידי הנאשם, תוך ניצול אמון המפקידים – אשר קל לבצען וקשה לגלות את העבריין – המטרות בעלות המשקל המכריע הן ההרתעה וההוקעה. הגשמת מטרות אלה מחייבת, ככלל, להטיל עונש מאסר משמעותי בסוג עבירות זה”.

לעניין החומרה המיוחדת של עבירה הגניבה ממעביד, המחייבת לשיטת בתי המשפט ענישה מחמירה ומרתיעה, נקבע גם בע”פ 72220/04 מדינת ישראל נגד כהנים כדלקמן:

“לא בכדי קבע המחוקק ענישה מחמירה של שבע שנות מאסר בצידה על עבירת הגניבה ממעביד. עבירה זו נושאת עימה גם יסוד קשה של הפרת אמון. ‘בעבירות אלה נוספת לפגיעה בזכות ההחזקה של בעל הנכס גם הפרה של חובת הנאמנות שחב הגנב, מכוח מעמדו, לבעליו’ (ע”פ 6350/93, מדינת ישראל נגד גולדין, פורסם בפד”י מט(4) 281). אפשר וצריך לדרוש ממעסיק שינקוט באמצעי הגנה מירביים כדי לשמור על רכושו, כנגד גנבים ‘מן החוץ’ – אך קשה אם לא בלתי אפשרי, להתגונן מראש כנגד עובד ‘מבפנים’, שבתוקף תפקידו ומכוח האמון שהמעביד רוחש לו – יש לו גישה טבעית לרכושו של המעביד. על כן, מתחייבת ענישה מחמירה ומרתיעה…” (סעיף ד’ לפסק-הדין).

עיון בפסיקה מן השנים האחרונות אכן מלמד כי בתי המשפט אינם מהססים להטיל עונשי מאסר ממשים מאחורי סורג ובריח על נאשמים שהורשעו בעבירה של גניבה ממעסיק, זאת גם על אף קיומן של נסיבות אישיות מיוחדות.
לדוגמא למדיניות הענישה המחמירה בעבירות של גניבה ממעסיק ניתן לראות בתיק רע”פ 5540/15 גלוריה גאוי נגד מדינת ישראל, שם הותיר בית המשפט העליון על כנו עונש של 8 חודשים מאסר בפועל בכליאה ממשית על עובדת משק בית, אלמנה בת 53 ואם לשבעה ילדים, שגנבה ממעסיקיה שיקים וקנתה באמצעותם מצרכים ושירותים בסך כולל של כ- 100,000 ₪. הנאשמת בתיק זה נדונה לעונש מאסר מאחורי סורג ובריח למרות שנטלה אחריות על מעשיה, החלה בהליך שיקום ולא היה לחובתה כל עבר פלילי.
בית המשפט העליון דחה את ערעורה של הנאשמת על חומרת העונש בקבעו כי:

“עונש המאסר שהוטל על המבקשת מבטא באופן הולם את מדיניות הענישה בעבירות של גניבה ממעביד, ואיננו סוטה ממנה, ולפיכך לא מצאתי כל מקום להתערב בו… זאת, גם בהתחשב בעברה הנקי של המבקשת, בנסיבותיה האישיות והמשפחתיות, ובעובדה כי היא הודתה בעובדות כתב האישום המתוקן” .

גניבה בידי מנהל – עבירה לפי סעיף 392 לחוק העונשין

עבירה ייחודית נוספת בקטגוריה של עבירות גניבה היא עבירה של גניבה בידי מנהל, המוגדרת בסעיף 392 בחוק העונשין:

“392. גניבה בידי המנהל

חבר דירקטוריון או נושא משרה של תאגיד הגונב דבר שהוא נכס התאגיד, דינו – מאסר שבע שנים”.

כך למשל, מנהל או דירקטור בחברה אשר עושה בכספי החברה כבתוך שלו ונוהג בהם מנהג בעלים ללא אישור או הסכמה מטעם הגורמים המוסכמים בחברה.
הנסיבות המחמירות נעוצות בעבירה זו בניצול הגישה שיש לנושא המשרה או חבר דירקטוריון בתאגיד לנכסי התאגיד ובהפרת יחסי האמון המיוחדים השוררים בין התאגיד לנושא המשרה.

גניבה בידי עובד ציבור – עבירה לפי סעיף 390 לחוק העונשין

החמורה מבין עבירות הגניבה היא עבירה של גניבה בידי עובד ציבור, שבצדה קבע המחוקק עונש של עשר שנות מאסר:

390. גניבה בידי עובד הציבור

עובד הציבור הגונב דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח עבודתו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר עשר שנים.

עובד ציבור לעניין זה יכול כל אחד מהמנויים בסעיף 34כד לחוק העונשין ובכלל זה עובד מדינה, לרבות חייל בצה”ל, עובד רשות מקומית או מועצה דתית, עובד בנק ישראל, עובד מוסד או גוף שהממשלה משתתפת בהנהלתו וכיו”ב.
עבירה של גניבה בידי עובד ציבור טומנת בחובה מעילה קשה באמון הציבור, פגיעה בטוהר המידות בשירות הציבורי והכל לשם גזל מהקופה הציבורית. לכן, בתי משפט עמדו לא אחת על הצורך למגר את ביצוען של עבירות מסוג זה, המתבצעות בדרך כלל תוך הפרת אמון וניצול אמון הציבור, על דרך של הטלת ענישה מחמירה ומרתיעה.
דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירה זו:
- גניבה בידי עובד ציבור – איש צבא קבע : רישום פלילי מופחת ללא פגיעה בזכויות פנסיה צבאית.
- תובענה לאחר הליך פלילי; גניבה בידי עובד ציבור – ללא פיטורים משירות המדינה.

עבירות גניבה – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי

בקביעה שיפוטית שאדם מסוים ביצע עבירת גניבה יש משום פגימה קשה בשמו הטוב, במהימנותו, ובהכתמתו במעשה מובהק של חוסר יושר.
הרשעה פלילית במעשה גניבה, באחת הנסיבות המחמירות שקבע המחוקק, אף חושפת את המורשע, מעבר לחיובו בהשבת הגניבה – לפגיעה בכיסו ולשלילת חירתו – בדרך של שליחתו למאסר.
בשנים האחרונות מאמצים בתי המשפט רטוריקה מחמירה ביחס לעבירות כלכליות, המתורגמת לעונשי מאסר בפועל לצד ענישה כלכלית מכבידה, וזאת במגמה ליצור הרתעה כלפי עבריינים פוטנציאליים ולהפוך את ביצוען של העבירות הללו לבלתי כדאי.
לעניין זה נקבע בע”פ 8458/11 שובל נ’ מדינת ישראל (הדגשות שלנו):

“בדורות האחרונים, חדלו רחובות העיר והכפר מלשמש אכסניה בלעדית לביצוען של עבירות בקניינו של האחר. בדורנו, עדים אנו למעשי פשיעה כלכליים, הנעשים תחת כסות של חליפות יוקרה, גורדי שחקים ופעולות עסקיות לגיטימיות לכאורה. הסוציולוג האמריקאי אדווין סאת’רלנד היה הראשון לכנות סוג פשיעה כזה כ”עבירות צווארון לבן”…. עבירות הצווארון הלבן טומנות בחובן אשליה לפיה הן עבירות “נקיות יותר”, כאשר בפועל אין זה המצב, ולא פעם עבירות מסוג זה חמורות יותר מעבירות רכוש אחרות מבחינת היקפן ותיחכומן…אולם, על אף ה”הילה” (בלשון סגי נהור כפולה ומכופלת) העוטפת עבירות מסוג זה, ואולי דווקא בגלל הביצוע הסטרילי לכאורה של פשיעה כאמור, על מערכת אכיפת החוק והענישה לעמוד על המשמר ביתר שאת, תוך קביעה חד משמעית לפיה גם פשיעה זו אינה משתלמת. זאת בגדר מידה נגד מידה. המניע לביצוע עבירה כלכלית טמון בטיב העבירה, ועל בית המשפט לתרום תרומתו בהטלת עונשים שיהפכו עבירות אלו לבלתי כדאיות, גם בדרך של הטלת עונשי מאסר ממשיים“.

נוכח מורכבותה המשפטית של עבירת הגניבה, על שלל יסודותיה ורבדיה, ובשל מגמת בתי המשפט בשנים האחרונות להחמיר מאוד בענישה בעבירות מסוג זה, קיימת חשיבות מכרעת לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי כבר בשלבי החקירה בחשד לעבירות מסוג זה, על אחת כמה וכמה באם חלילה הוגש כתב אישום.

עבירות גניבה – דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות נוספות בהם טיפל משרדנו בעבירות גניבה.

עורכי דין פליליים

עבירות גניבה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | גניבה בידי מורשה | גניבה בידי עובד | גניבה בידי מנהל | גניבה בידי עובד ציבור

הפוסט עבירות גניבה: הסברים ודוגמאות על עבירות הגניבה, ייעוץ וייצוג משפטי 4.9 (99) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף; ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 4.9 (77)

גיא פלנטר — Fri, 20 Jan 2023 21:38:12 +0000

עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף: ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי + ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות זיוף על סוגיהן לרבות: זיוף, זיוף בנסיבות מחמירות, זיוף צוואה, שימוש במסמך מזויף, זיוף המשפיע על עסקאות וכן זיוף בידי עובד ציבור.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין במגוון דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו במקרי עבירות זיוף ושימוש במסמך מזויף.

על עבירות זיוף.

מהו זיוף?

“זיוף” הוגדר בחוק העונשין כאחד מאלה:
- עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות;
- שינוי מסמך – לרבות הוספת פרט או השמטת פרט – בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין;
- חתימת מסמך בשם פלוני ללא סמכות כדין, או בשם מדומה, באופן העשוי להיחזות כאילו נחתם המסמך בידי פלוני;
סעיף 29(א) לחוק העונשין קבוע כי מבצע עבירה – לרבות מבצעה בצוותא או באמצעות אחר. לפיכך, על מנת להרשיע בעבירה של זיוף, אין צורך להוכיח כי הנאשם ביצע את מעשה הזיוף במו ידיו, ודי שיוכח כי ביצע את הזיוף בצוותא עם אדם אחר או אמצעות אדם אחר.
יתרה מכך, לצורך הרשעה בעבירה של זיוף באמצעות אחר, לא חייבת הרשות התובעת להוכיח את זהותו של אותו אדם “אחר”.

הגדרת “מסמך” בחוק העונשין, לעניין עבירות זיוף.

לעניין עבירות זיוף, ההגדרה של “מסמך” הרבה יותר רחבה מאשר משמעותה המילולית של המילה.
“מסמך” מוגדר בהקשר לעבירות זיוף:

“מסמך” – תעודה שבכתב, וכל אמצעי אחר, בין בכתב ובין בצורה אחרת, העשוי לשמש ראיה;

משמע, לעניין עבירות זיוף, “מסמך” יכול להיות למשל:
- תעודות שונות כגון תעודת זהות, דרכון, תעודת סטודנט, תעודת חייל או קצין, או כל מסמך זיהוי או תיעוד אחר;
- תעודות הסמכה ורישיונות שונים – למשל תארים אקדמאים, רישיון נהיגה, רישיונות לעסוק במקצוע מסוים, רישיונות עסק, תעודות כשרות וכדומה.
- אישורים שונים – כגון אישורים רפואיים, אישורי מחלה, אישור הגשת תלונה במשטרה, אישור נוטריוני ואישורים רשמיים שונים.
- מסמכים משפטיים כגון תצהירים, צוואות, חוזים, הצהרות ומסמכים משפטיים אחרים.
- מסמכים בנקאיים כגון שיקים, המחאות בנקאיות, אישורי יתרה וכדומה.
- מסמכים רשמיים שונים כגון תעודת מידע פלילי (פלט רישום פלילי).
- מכתבים.
- מסמכים הקשורים בבעלות או שימוש ברכב.

שלוש החלופות לעבירת הזיוף בחוק העונשין.

חוק העונשין קובע בסעיף 418 שלוש חלופות שונות לעבירת זיוף, וכן עונשים שונים בהתאם לחומרת נסיבות הזיוף;
- זיוף (ללא שום נסיבה מחמירה) – עבירה מסוג עוון, שדינה עונש של מאסר שנה.
- זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעות המסמך המזויף דבר (כלומר טובת הנאה כלשהי) – עבירה מסוג עוון, שדינה עונש של 3 שנות מאסר.
- זיוף בנסיבות מחמירות – עבירה מסוג פשע, שדינה עונש של 5 שנות מאסר.
ובלשון המחוקק בסעיף 418 לחוק העונשין:

“המזייף מסמך, דינו – מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו – מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים”.

לסיווג העבירות כעוון או כפשע השלכות שונות; למשל, בהקשר לתקופות ההתיישנות של העבירות, ומי הרשות התובעת המוסמכת להעמיד בגין העבירות לדין או לסגור את תיקי החקירה.

זיוף המשפיע על עסקאות.

במטרה להגן על חיי מסחר תקינים, מצא המחוקק לייחד בחוק העונשין עבירה פלילית לזיוף המשפיע על עסקאות, עבירה מסוג עוון שדינה 3 שנות מאסר.
סעיף 419 לחוק העונשין שכותרתו “זיוף המשפיע על עסקאות” קובע:

“המזייף מסמך שיש בו ידיעה על אדם או על תאגיד בכוונה לרמות, דינו – מאסר שלוש שנים; אין נפקא מינה, לענין זה, אם האדם או התאגיד היו קיימים או לא ואם התאגיד עמד להיווסד אך לא נוסד”.

שימוש במסמך מזויף.

סעיף 420 לחוק העונשין שכותרתו “שימוש במסמך מזויף קובע:

“המגיש או מנפק מסמך מזוייף או משתמש בו בדרך אחרת, בידעו שהוא מזוייף, דינו כדין מזייף המסמך”.

העבירה של שימוש במסמך מזויף כעבירה עצמאית מעבירת הזיוף, נולדה מתוך ידיעה שיש לתת מענה עונשי לשלל מצבים שונים;
- זיוף – למשל, כאשר אדם מזייף מסמך, ללא שום כוונה לקבל באמצעות הזיוף טובת הנאה כלשהי, או אפילו מתוך כוונה לקבל באמצעות הזיוף טובת הנאה כלשהי בעתיד, אולם אותו אדם לא עושה שום שימוש במסמך המזויף (למשל מחביא את המסמך המזויף בכספת). במקרה זה התגבשה עבירת הזיוף לפי סעיף 418 לחוק העונשין בלבד.
- זיוף ושימוש במסמך מזוייף – אותו אדם גם זייף את המסמך (או זייף אותו באמצעות אחר) וגם עשה בו שימוש בידעו שהוא מזוייף. במקרה זה התגבשו גם עבירת הזיוף לפי סעיף 418 לחוק העונשין וגם העבירה של שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 לחוק.
- שימוש במסמך מזוייף בלבד – אותו אדם כלל לא זייף את המסמך וגם לא היה שותף לזיוף בדרך כלשהי, אולם בידעו שהוא מזוייף, עשה שימוש במסמך המזויף – למשל הגיש אותו לגורם כלשהו.

זיוף בידי עובד ציבור.

סעיף 421 לחוק העונשין נותן מענה לנסיבה המחמירה של זיוף במסגרת תפקיד ציבורי, שכן מדובר בשימוש לרעה במשרה הציבורית תוך פגיעה באמון הציבור בשירות הציבורי.
סעיף 421 לחוק העונשין שכותרתו “זיוף בידי עובד ציבור” קובע:

“עובד הציבור המזייף מסמך שהוא ממונה על עשייתו או על שמירתו, או שיש לו גישה אליו בתוקף תפקידו, דינו – מאסר שלוש שנים עם או בלי קנס; עשה כן בכוונה לקבל דבר, דינו – מאסר חמש שנים עם או בלי קנס; קיבל דבר באמצעות מסמך מזוייף כאמור, דינו – מאסר שבע שנים עם או בלי קנס”.

זיוף דרכון.

הוראות ספציפיות ביחס לזיוף דרכון נמצא בסעיף 8(א)(1) לחוק הדרכונים, תשי”ב – 1952.
בהתאם להוראות סעיף זה, דינו של אדם שעשה אחת מאלה 3 חודשי מאסר וקנס:

“זייף דרכון או תעודת מעבר, הוסיף, שינה, מחק, תלש, או השחית בדרך כלשהי רישום או חותמת בהם, בלא שהוסמך לכך כדין, או עשה פעולה המכוונת לזיוף, להוספה, לשינוי, למחיקה, לתלישה או להשחתה כאמור”.

זיוף של שטר כסף.

סעיף 462 לחוק העונשין מטפל בזיוף שטרות כסף ואף ביבוא והחזקה ביודעין של שטרות מזויפים. הסעיף שכותרתו “זיוף שטר כסף”, קבוע;

“העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:

1. בכוונה להונות, מזייף או משנה שטר כסף או מנפק שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהוא זוייף או שונה;

2. מביא או מקבל מחוץ לישראל או רוכש או מקבל בישראל או מחזיק או שומר שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהשטר זוייף או שונה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין”.

זיוף מטבעות וזיוף בולים.

חוק העונשין מטפל בעבירות זיוף מטבעות בסעיף 471, בקבעו 7 שנות מאסר לעבירה של זיוף מטבעות.
סעיפים 486 ו- 487 בחוק העונשין מטפלים בכל הנוגע לזיוף בולים.

זיוף מסמך הקשור לבעלות, לחזקה או לשימוש ברכב.

סעיף 413ח לחוק העונשין עוסק בזיוף מסמך הקשור לבעלות, לחזקה או לשימוש ברכב, וכן זיוף שנעשה כדי לבצע או להקל על ביצוע עבירות בקשר לרכב.
מדובר בעבירה מסוג פשע, שדינה 5 שנות מאסר.

עבירות זיוף – מקרה להמחשה אשר טופל ע”י משרדנו.

תמצית המקרה – מתווכת נדל”ן שהורשעה בעבירות זיוף, קבלת דבר במרמה וגניבה – נדונה לעונש קל – עבודות שירות בלבד.

כנגד הנאשמת, מתווכת נדל”ן במקצועה, הוגשו שני כתבי אישום נפרדים, המייחסים לה שורה של עבירות זיוף, מרמה וגניבה.
התיק נקבע לדיון בפני כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע, שכיהנה באותה עת בבית משפט השלום בכפר סבא.
לנוכח עוצמת הראיות שנאספו כנגד הנאשמת, לרבות הודאותיה באשם, ובהעדר כל סיכוי להתמודד על אחריותה הפלילית של הנאשמת למעשים, עבר עורך דין פלילי גיא פלנטר לזירת העונש, שם הציב מטרה שבסופו של יום, לא תמצא עצמה הנאשמת מאחורי סורג ובריח.
בשלב ראשון, ועל מנת למנוע מצב בו תיענש הנאשמת בגין כל פרשה בנפרד, דבר שהיה מחמיר בעונשה, ביקש עורך דין פלילי גיא פלנטר מבית המשפט לאחד את הדיון בשני כתבי האישום.
בהמשך, גיבש עורך דין גיא פלנטר עם פרקליטות מחוז מרכז הסדר טעון כולל, הנוגע לשני כתבי האישום.
על פי הסדר הטעון שגובש עם הפרקליטות, תוקנו שני כתבי האישום לקולא, ושני הצדדים עתרו בפני בית המשפט לסיים את עניינה של הנאשמת בעונש מוסכם, שאיננו כולל רכיב של מאסר של ממש.
לאחר התיקונים שנערכו בכתבי האישום במסגרת הסדר הטעון, כללו שני כתבי האישום את האישומים שיפורטו להלן.

תיק פלילי I – שלושה אישומים שונים של עבירות זיוף, קבלת דבר במרמה וגניבה בידי מורשה.

בתיק הפלילי הראשון הורשעה הנאשמת, על פי הודאתה, בשלושה אישומים שונים;

האישום הראשון – זיוף מסמך וגניבת שיקים.

על פי עובדות האישום הראשון, עת שימשה כמתווכת נדל”ן, קיבלה מלקוחותיה סדרת שיקים שנועדו לתשלום למוכרי הנכס. במקום להעביר את השיקים למוכרי הנכס, גנבה את השיקים בסך של מעל 8,000 שקלים חדשים, פרעה אותם, ואף זייפה מסמך לפיו הועבר הסכום למוכרים והם אישרו קבלתו.
בהתאמה לעובדות המקרה, הורשעה הנאשמת באישום הראשון בעבירות הבאות:
- קבלת דבר במרמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
- גניבה בידי מורשה, עבירה בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.
- זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין.

האישום השני – זיוף שיק וגניבה בידי מורשה.

על פי עובדות האישום השני, פנתה הנאשמת אל אותם לקוחות וביקשה מהם שיק לתשלום יתרת חוב ארנונה של הנכס. הלקוחות מסרו לידיה שיק פתוח כדי שתשלם את החוב לעירייה. הנאשמת זייפה את השיק ע”י שינוי התאריך, ומילאה בו סכום של 4,800 שקלים. בשיק שזייפה השתמשה לתשלום עבור רהיטים שרכשה לעצמה. השיק לא כובד בשל חוסר כיסוי מספיק.
בהתאמה, הורשעה הנאשמת באישום השני בעבירות הפליליות הבאות:
- גניבה בידי מורשה, בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.
- זיוף, בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין.

האישום השלישי – זיוף שתי קבלות של מס רכישה וקבלת דבר במרמה.

על פי עובדות האישום השלישי, ביקשה הנאשמת מהלקוחות שיפקידו בידיה שיק פתוח לצורך תשלום מס רכישה. הנאשמת לא שילמה את המס באמצעות השיק, אלא זייפה שתי קבלות של מס רכישה ע”ש הלקוחות, תוך זיוף הסכומים והטבעת חותמת מזויפת המעידה על פירעונם. את הקבלות המזייפות, מסרה הנאשמת ללקוחות. לא ידוע מהו השימוש שעשתה הנאשמת, אם עשתה, באותו שיק. הלקוחות חויבו לשלם את סכום המס בתוספת ריבית והצמדה עקב האיחור בתשלום.
בהתאמה, הורשעה הנאשמת באישום השלישי בעבירות הבאות:
- קבלת דבר במירמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
- זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין.

תיק פלילי II – עבירה של גניבה בידי עובד.

כתב האישום בתיק הפלילי השני נגע לתקופה אחרת, בה הועסקה הנאשמת כפקידת מכירות בחברה וגנבה כספים ממעבידה.
במקום להעביר לחברה כספים שהתקבלו מלקוחות אשר רכשו מוצרים, גנבה את הכספים והעלימה את מעשיה על ידי הוצאת חשבוניות זיכוי, במקום חשבוניות מס.
בהתאמה, הורשעה הנאשמת בכתב אישום זה בעבירה של גניבה בידי עובד, בניגוד לסעיף 391 לחוק העונשין.

בית משפט השלום מאמץ את הסדר הטעון ונמנע מלגזור על הנאשמת מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.

בגזר דינה, עמד בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע) על חומרת מעשיה של הנאשמת כלדקמן:

“מעובדות כתבי האישום בהם הורשעה הנאשמת עולה כי המדובר בשימוש לרעה שעשתה הנאשמת בעיסוקה כמתווכת דירות, תוך מעילה באמון שרחשו כלפיה הלקוחות רוכשי הנכס והמוכרים, ותוך שקיבלה לידיה, שלא כדין, כספים המגיעים למוכרים.

הנאשמת ניסתה להסתיר מעשים אלה ע”י זיוף מסמכים ואף גנבה סידרת שיקים, אשר הפקידו בידיה הרוכשים לשם מסירתם למוכרים. כמו כן ניסתה הנאשמת לקבל במרמה סכום של 4,800 ש”ח מהרוכשים, וקיבלה שיק פתוח נוסף, תוך טענת שווא כי מדובר בכספים לתשלום חוב הארנונה ומס רכישה בגין הנכס.

אותו דפוס עברייני של שליחת יד בכספי הזולת, שנתן בה את אמונו, מתגלה מעובדות כתב האישום השני, עת גנבה הנאשמת ממעבידתה סך של 2,500 ש”ח והוציאה חשבוניות זיכוי במקום חשבוניות מס כדי להסוות את המעילה”.

למרות חומרת עבירות הזיוף והמרמה, כיבד בית משפט השלום בכפר סבא (כב’ השופטת ניצה מימון שעשוע) את הסדר הטעון שנקשר בין הצדדים והשית על הנאשמת עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים.

תיק פליליים בבית משפט השלום כפר סבא, בפני כב’ השופטת ניצה מימון שעשוע.

לקריאה נוספת.

דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר ייצוג משפטי בעבירות צווארון לבן ניתן למצוא בעמוד – עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.
להרחבה אודות טיפול משרדנו בעבירות גניבה בכלל, ועבירת גניבה ממעביד בפרט ראו בעמוד: עבירות גניבה – ייעוץ ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
להרחבה אודות טיפול משרדנו בעבירות מרמה ראו בעמוד: עבירות מרמה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בכפר סבא ראו בעמוד: עורך דין פלילי בכפר סבא.

עבירות זיוף – דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי.

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בנוגע לעבירות זיוף במשפטים פליליים, במשפטים צבאיים בבתי דין צבאיים ובהליכים משמעתיים בבתי דין משמעתיים.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות זיוף, כאשר בדרך כלל נלוות לעבירות הזיוף עבירות נוספות כגון שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה, גניבה בידי עובד ועוד.

עו”ד פלילי

הקלה בעונש | עבירות צווארון לבן | ארכיון גניבה ממעביד | ארכיון גניבה ממעסיק | ארכיון גניבה בידי עובד | ארכיון קבלת דבר במרמה | ארכיון זיוף | ארכיון גניבה בידי מורשה | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון

הפוסט עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף; ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 4.9 (77) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תובענה לאחר הליך פלילי; גניבה בידי עובד ציבור – ללא פיטורים משירות המדינה 5 (12)

גיא פלנטר — Wed, 11 Jan 2023 15:02:04 +0000

תובענה משמעתית לאחר הליך פלילי – ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

תובענה לאחר הליך פלילי – ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי בתיקי תובענה לאחר הליך פלילי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה .
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו בתיק תובענה לאחר הליך פלילי.
חשיבות פסק הדין; במסגרת הליך תובענה לאחר הליך פלילי, יוצק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה תוכן למוסד אי-ההרשעה בפלילים ונמנע מפיטוריו של עובד מדינה שנקבע בהליך פלילי כי ביצע עבירות גניבה במקום עבודתו.

תובענה לאחר הליך פלילי, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה – הדין.

על פי נתונים שפורסמו על ידי משרד מבקר המדינה, כמחצית מהתובענות המשמעתיות שהוגשו לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה הוגשו לאחר סיום הליך פלילי.
ראשית יש לדעת כי בהתאם להוראות סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963,ניתן להעמיד עובד מדינה הן לדין פלילי והן לדין משמעתי בשל אותו מעשה או מחדל, וניתן לנקוט כנגד עובד המדינה באמצעי משמעת אף אם כבר נענש או אפילו זוכה על אותו מעשה או מחדל בהליך הפלילי בבית המשפט.
יתרה מכך, בהתאם להוראות 61ג לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963, הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי שנוהל נגד עובד מדינה יראו אותם כמוכחים בדיון נגד אותו עובד מדינה לפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
בהתאמה, במסגרת זימון עובדי מדינה לדיון בתובענה שהוגשה כנגדם בעקבות הליכים פליליים, נוהג בית הדין למשמעת של עובדי המדינה לציין בפני הנאשמים כי:

“ככלל, בעניינך לא יתקיים משפט הוכחות ובית הדין לאחר שמיעת טענות מקדמיות – אם יהיו כאלה – יהיה רשאי להחליט בעניינך על יסוד פסק הדין הפלילי, אם יש בהליך הפלילי כדי להוות בסיס להרשעתך גם בעבירות המשמעת שפורטו בכתב התובענה”.

להרחבה בכל הנוגע להיבטים המשפטיים של ההליך ראו – הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.

מקרה להמחשה – תובענה לאחר הליך פלילי; בית הדין למשמעת של עובדי המדינה נמנע מפיטוריו של עובד שביצע גניבה במקום עבודתו.

תמצית המקרה – הימנעות מפיטורים משירות המדינה בתיק תובענה לאחר הליך פלילי.

פרשה זו עוסקת בתובענה לאחר הליך פלילי שהוגשה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה כנגד עובד מדינה שנקבע לגביו בהליך פלילי, ללא הרשעה, כי ביצע עבירות גניבה במקום עבודתו.
בית הדין למשמעת של עובדי המדינה מאמץ עמדה עקרונית לפיה, משעה שההליך הפלילי הסתיים ללא הרשעה, אין זה סביר שערכאה נוספת, אף היא של המדינה, תתעלם מהרציונל של ההחלטה להימנע מהרשעה ותגרום למעשה לריקון החלטה זו מתוכן.
לפיכך, דוחה בית הדין למשמעת את עתירת נציבות שירות המדינה לפטר את העובד, וגוזר עליו אמצעי משמעת שלא כוללים רכיב של פיטורים.
בקטע הבא אנו מציגים את הקביעה העקרונית של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בנושא;

תובענה לאחר הליך פלילי – גניבה במקום העבודה – ללא פיטורים משירות המדינה .

ההליך פלילי כנגד עובד המדינה בבית משפט השלום – סיום ללא הרשעה.

כנגד מחסנאי שהועסק במחסן טכני של בית חולים הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בחיפה המייחס לו עבירות של גניבה בידי עובד הציבור, עבירה בניגוד לסעיף 390 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
על פי הנטען בכתב האישום, במשך תקופה של כחצי שנה, ב- 15 הזדמנויות שונות, גנב הנאשם פריטים שונים מהמחסן בו הועסק.
במסגרת הסדר טעון, תוקן כתב האישום לעבירה של גניבה, בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין והנאשם הודה במקרי הגניבה.
לאחר שהתקבל אודותיו תסקיר חיובי משירות המבחן, נמנע בית משפט השלום בחיפה מהרשעתו והטיל עליו צו מבחן ללא הרשעה בדין למשך שנה, במהלכה השתלב בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן, וכן צו שירות לתועלת הציבור (של”צ) בהיקף של 180 שעות.
הליך פלילי זה התנהל בפני כב’ השופטת אורית קנטור, בבית משפט השלום בחיפה ובמסגרתו יוצג הנאשם על ידי סניגור אחר.

נציבות שירות המדינה מגישה תובענה לאחר הליך פלילי לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

במקרה הנדון כאן, בעקבות ההליך הפלילי שהתנהל כנגד הנאשם ובהתבסס על הוראות סעיף 61ג’ הנ”ל, הגיש אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה תובענה לאחר הליך פלילי לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה.

בתמונה: תובענה לאחר הליך פלילי שהוגשה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה.

בכתב התובענה לאחר הליך פלילי חזרה התביעה על עובדות כתב האישום המתוקן בו הודה עובד המדינה בהליך הפלילי בבית משפט השלום בעבירה של גניבה, צרפה לתובענה את כתב האישום, הכרעת הדין, וגזר הדין וטענה כי בהתנהגותו, כמפורט בכתב האישום המתוקן:
- פגע במשמעת שירות המדינה;
- לא קיים המוטל עליו כעובד מדינה לפי חוק או נוהג;
- התנהג התנהגות בלתי הוגנת ושאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה, שעלולה לפגוע בשמו הטוב ובתדמיתו של שירות המדינה;
בהתאמה, הואשם עובד המדינה בתובענה לאחר הליך פלילי בעבירות בניגוד לסעיפים 17(1), (2), (3) ו-(4) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963.
עם הגשת התובענה לאחר הליך פלילי, פנה האיש למשרדנו על מנת שנעניק לו ייצוג משפטי בהליך המשמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

המחלוקת בין הצדדים – שאלת אמצעי המשמעת ההולמים ובפרט שאלת הפיטורים משירות המדינה.

בהתאם להוראות סעיף 34(8) לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963, מוסמך בית הדין למשמעת של עובדי המדינה להורות על פיטוריו של עובד מדינה:

“34. בית הדין מוסמך להחליט על אחד או אחדים מאמצעי משמעת אלה:

(8) פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים; ורשאי הוא להורות על תשלום פיצויי הפיטורים שנשללו, כולם או מקצתם, כפי שיחליט, למי שהעובד חייב בפרנסתם”.

בטיעוניה לעונש, עתרה התביעה להשתת אמצעי המשמעת הבאים: נזיפה חמורה, הפקעת משכורת קובעת אחת, פיטורים לאלתר ופסילה למשרד הבריאות ולשירות המדינה למשך 5 שנים.
התביעה עמדה בטיעוניה על חומרת המעשים, על כך שעבירות הגניבה בוצעו במספר מועדים ובשיטתיות, תוך מעילה באמון ופגיעה בתדמית השירות הציבורי והפנתה לפסקי דין אחרים בהם הושתו עונשים של פיטורין על עבירה של גניבה.
משרד הבריאות הצטרף לעמדה העונשית של התביעה, לרבות עתירתה של התביעה לפטר את העובד לאלתר ולפסול אותו למשרד הבריאות ולשירות המדינה למשך 5 שנים.
מנגד, ב”כ הנאשם, עורך דין גיא פלנטר, ביקש לשכנע את בית הדין למשמעת כי יש לצקת תוכן להחלטת בית משפט השלום להימנע מהרשעתו של הנאשם בהליך הפלילי – ולהימנע בהליך המשמעתי מפיטוריו.

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה מקבל את טעוני ההגנה ועל אף חומרת מעשי הגניבה, נמנע מפיטורי הנאשם.

בעומדו על חומרת העבירות, הפנה בית הדין למשמעת של עובדי המדינה לפסיקתו של בית המשפט העליון בעש”מ 7778/00 לגבי החומרה שבביצוע עבירות גניבה על ידי עובדי מדינה, שליחי הציבור:

“צדק בית הדין כאשר ייחס חומרה לעבירה של גניבה על ידי עובד הציבור. זוהי עבירה הפוגעת קשה באמון שהשירות הציבורי נותן בעובדיו ובאמון שהציבור רוחש לעובדי הציבור, משום כן בדרך כלל פיטורים הם אמצעי הולם לעבירה על ידי עובד הציבור”.

במסגרת שיקוליו לאמצעי המשמעת הראויים, הביא בחשבון בית הדין גם את ריבוי עבירות הגניבה שבוצעו על ידי הנאשם ואת פסקי הדין המרובים בהן נתקבלה החלטה על פיטורי עובדים שביצעו גניבה.
יחד עם זאת, בסופו של יום, על בסיס שורה של נימוקים כבדי משקל המפורטים בגזר הדין עצמו (המוצג במלואו בהמשך עמוד זה), אימץ בית הדין את עמדת ההגנה שאין לפטר את הנאשם.

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה יוצק תוכן למוסד “אי-ההרשעה” בהליך הפלילי, מגשים את תכליתו ונמנע מפיטוריו של הנאשם בהליך המשמעתי.

בכל הנוגע לשאלת הפיטורים, קיבל בית הדין את טענות ההגנה בנוגע למוסד אי-ההרשעה בהליך הפלילי ותכליותיו ופסק:

“ההליך הפלילי של הנאשם הסתיים באי הרשעה, כאשר הסיבה אינה בהעדר ראיות, אלא מתוך כוונה שבאה לידי ביטוי כבר בתסקיר שירות המבחן לאפשר לנאשם שיקום ראוי. בעניין זה הציג בפנינו הסניגור המלומד מספר פסקי דין המצוטטים לעיל בדבר ההרמוניה הנדרשת בין הרציו בהחלטות ההליך הפלילי לבין הרציו בהליך המשמעתי.

שעה שבית משפט השלום נמנע מהרשעה, אין זה סביר שערכאה נוספת, אף היא של המדינה, תתעלם מהרציונל של החלטת בית המשפט השלום ותגרום בעצם לרוקן החלטה זו מתוכן…

לאחר שבית הדין ישב על המדוכה, ושקל ואיזן בין המעשים החמורים של הנאשם לבין נסיבותיו האישיות והרציו שבהמלצת בית משפט השלום, החליט בית הדין להימנע במקרה זה מפיטוריו של הנאשם”.

בגזר דין מיום 6.6.19, קיבל אם כן בית הדין למשמעת של עובדי המדינה את עמדת ההגנה, נמנע מפיטוריו של הנאשם והטיל עליו את אמצעי המשמעת הבאים:
- נזיפה חמורה.
- העברה לתפקיד אחר.
- הורדה בשתי דרגות למשך שנה.
- הפקעת משכורת קובעת אחת.
לאחר למעלה משנתיים בהן היה נתון בהשעיה, הוחזר העובד לשירות המדינה ומטה לחמו ניצל.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בגזר הדין של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה במלואו, ללא פרטים מזהים של הנאשם.

תיק בד”מ 15/19 בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה בפני יו”ר המותב עו”ד יצחק יוחנן, וחברי המותב גב’ סלבה ורטקין ומר יצחק פרחי. לתביעה: עו”ד שפיק אחמד. ב”כ הנאשם: עו”ד גיא פלנטר ועו”ד אירנה אינברג ממשרדו.

עדכון מיום 10.9.19 – ההחלטה שלא לפטר את עובד המדינה נותרה בעינה, למרות ערעור שהגישה המדינה בעניין זה לבית המשפט המחוזי בחיפה.

אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לא השלים עם גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ובאמצעות פרקליטות מחוז חיפה, הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לערעורים.
בהמלצת בית המשפט המחוזי, חזרה בה המדינה מעתירתה בערעור לפטר עובד מדינה שהודה בגניבת ציוד ממחסן עליו הופקד, תוך וויתור גם על עתירתה לפסילתו ממשרד הבריאות ומשירות המדינה.
לפרטים נוספים על פסק הדין בערעור ראו: גניבה בידי עובד מדינה – בהמלצת ביהמ”ש, חזרה בה המדינה מעתירתה בערעור לפיטורים.

לקריאה נוספת.

להרחבה בנוגע לנושא הנדון כאן ראו: הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה וכן – הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר.
בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת.
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.

דין משמעתי – עובדי מדינה: משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.

עורך דין משמעתי

תובענה לאחר הליך פלילי – ייצוג משפטי | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | הליך משמעתי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין | הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר

הפוסט תובענה לאחר הליך פלילי; גניבה בידי עובד ציבור – ללא פיטורים משירות המדינה 5 (12) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תאגידים: ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בנושאים פליליים ומשמעתיים 5 (57)

גיא פלנטר — Wed, 04 Jan 2023 11:11:47 +0000

יעוץ וייצוג משפטי לתאגידים ונושאי משרה בתאגידים בנושאים פליליים ומשמעתיים.

תאגידים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בעניינים פליליים ומשמעתיים.

תאגידים להם אנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי.

אנו מעניקים לתאגידים ייעוץ וייצוג משפטי בתחום המשפט הפלילי והדין המשמעתי.
על לקוחותיו של משרד עורכי דין גיא פלנטר נמנים תאגידים מובילים במשק כגון בנק הפועלים, אלביט מערכות, בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ, פלאפון תקשורת בע”מ, נקסטקום בע”מ, וואלה! תקשורת בע”מ רשויות מקומיות כגון עיריית תל-אביב-יפו וכן חברות דלק, חברות תעופה, חברות ביטוח, חברות בניה, מכוני יעוץ ובקרה, מוסדות אקדמאיים ותאגידים רבים נוספים.
במסגרת ייעוץ וייצוג משפטי שהענקנו לתאגידים ניתן לאזכר את הפרשות הבאות, שזכו לחשיפה תקשורתית:
- פרשת “הסוס הטרויאני” – חשד לריגול תעשייתי באמצעות החדרת תוכנת ריגול למחשבי חברות רבות, מהמובילות במשק – מתן ייעוץ משפטי וליווי חברתת פלאפון תקשורת בע”מ ובכיריה. בפרשה זו לא הוגש כתב אישום כנגד פלאפוןן וגם איש מהנחקרים שקיבלו ייעוץ משפטי במשרדנו לא הועמד לדין.
- פרשת החשדות להלבנת הון בסניף ירקון של בנק הפועלים, ובחברה לנאמנות של בנק הפועלים – מתן ייעוץ משפטי ולווי חקירתם של למעלה מ- 15 פקידי בנק הפועלים בדרגים ותפקידים שונים. בפרשה זו לא הוגש כתב אישום כנגד הבנקק וגם איש מפקידי הבנק שקיבלו ייעוץ משפטי במשרדנו לא הועמד לדין.
- פרשת מרמה זיוף והונאה בתעשייה האווירית – בכיר בתעשייה האווירית שהיה “הרוח החיה” בפרשיית הונאה, במסגרתה קיבלו עובדי התעשייה האווירית בחו”ל החזר הוצאות בסכומים של עשרות אלפי דולרים על ידי הגשת קבלות מזויפות, נדון למאסר על תנאי בלבד, ללא פגיעה בזכויות הפנסיה שלו. הבכיר יוצג ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר.
- פרשת ניתוק מנויי הכבלים (Hot) מבזק, וחשד לניצול לרעה של כח המונופול של בזק – ייצוג משפטי וליווי כל הנהלת בזק לרבות מנכ”ל בזק והמשנה למנכ”ל בחקירת רשות ההגבלים העסקיים. בסופו של יום, לא הועמדה בזק לדין פלילי בגין פרשה זו, וכך גם כל הנחקרים שליווה משרדנו.
- חקירה פלילית כנגד וואלה בנוגע לפירסום אתרי הימורים בלתי חוקיים באינטרנט – ייעוץ משפטי לאתר האינטרנט “וואלה” ולמנכ”ל דאז. גם פרשה זו הסתיימה ללא הגשת כתב אישום.
- פרשת מכירת חברת Yes ייעוץ משפטי לתאגיד ולנושאי משרה הנוגעים לפרשה.

אחריות פלילית של תאגידים + אחריות פלילית של נושאי משרה בתאגיד.

לא אחת אנו נשאלים האם ניתן להגיש כתב אישום כנגד תאגיד? האם ניתן להטיל אחריות פלילית על תאגיד? על כך יש להשיב בחיוב.
כידוע, עיקר הפעילות העסקית, מסחרית ותעשייתית מתבצעת כיום באמצעות תאגידים. לנוכח הידוק הפיקוח והגברת הרגולציה על פעילותם של תאגידים, כמעט בכל תחום פעילותם נמצא כיום איסורים פליליים, שהפרתם מובילה לסנקציה עונשית פלילית.
מגוון העבירות הפליליות בהן עלולים תאגיד ו/או נושאי המשרה בתאגיד להיכשל פשוט עצום; אך לשם המחשה, נזכיר את העבירות הפליליות בחוק החברות, פקודת החברות, חוק ההגבלים העסקיים, חוק ניירות ערך, חוק איסור הלבנת הון, חוק התכנון והבניה, חוק הגנת הפרטיות, חוק רישוי עסקים, חוקים סוציאליים שונים (למשל חוק שכר מינימום, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), חוקים הנוגעים לאיכות הסביבה, חוקים הנוגעים להגנת הצרכן ולתקנים שונים, חוקים הנוגעים לבטיחות בעבודה (למשל פקודת הבטיחות בעבודה ותקנות הבטיחות בעבודה) וכמובן – חוקי המיסוי השונים הקובעים עבירות מס.
למידע נוסף בנוגע ראו:
הוסף על כך, שעל תאגידים הפועלים בתחומים מסוימים קיימים איסורים פליליים נוספים, ספציפיים לתחום פעילותם; למשל, ביחס לתאגידי תקשורת – העבירות הפליליות המפורטות בחוק הקרינה הבלתי מייננת.
תאגיד יכול למצוא עצמו אם כן על ספסל הנאשמים, קל וחומר נושאי המשרה ובעלי התפקידים בו ואפילו בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, בניגוד לחוק העונשין 1977. הטלת אחריות פלילית על תאגידים, הפכה כבר לדבר שבשגרה בהליכים פליליים בבתי המשפט.

התאגיד כמתלונן או כמי שמחוייב לברר תלונה של עובדיו או כנגד עובדיו.

מנגד, לא אחת, נמצאים התאגיד ונושאי המשרה בצד המבקש להתלונן על עבירה פלילית. כך למשל, תאגיד עשוי להיות קרבן לעבירות מצד עובדיו כגון גניבות, הונאות ומעילות.
פעמים אחרות, מחוייב התאגיד על פי דין לדווח על עבירות פליליות מסויימות או לברר תלונה – למשל תלונה על הטרדה מינית – ולנקוט בצעדים שונים בעקבות הגשת התלונה.

סוגי הטיפולים המשפטיים שמעניק משרדנו לתאגידים ולנושאי משרה בתאגידים בתחום המשפט הפלילי והדין המשמעתי.

משרדנו נותן יעוץ משפטי לתאגידים ולאנשיהם, בין כחשודים ובין כמתלוננים, וזאת תוך ליווי החקירה הפלילית ומתן יעוץ לאורך כל שלבי החקירה.
לעתים, אנו מעניקים יעוץ משפטי שמטרתו לצמצם או אף למנוע מראש את חשיפת התאגיד ואנשיו להליכים פליליים, למשל – בכל הנוגע לבטיחות בעבודה או לחובות המוטלות על נותני שירותים פיננסיים בהקשר לחוק איסור הלבנת הון.
במקרים אחרים, ניתן יעוץ משפטי למעסיקים בכל הנוגע לאופן הטיפול בתלונות עובדיהם ו/או חובותיהם לנקוט באמצעים שונים למניעת עבירות פליליות, כגון הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה.
כגורם משפטי מקצועי חיצוני, אנו עורכים עבור תאגידים בירורים משמעתיים שונים וכן בירורים לפי חוק למניעת הטרדה מינית.
משהוגש כתב אישום כנגד תאגיד ו/או אנשיו, מייצג משרדנו את הנאשמים בפני בתי המשפט בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות, כך למשל במקרים של תאונות עבודה, בהם נטען כי רשלנות פלילית הובילה לחבלה או למוות ובמגוון רחב של עבירות צווארון לבן.
במקרים המתאימים, פועל משרדנו לביטול כתב האישום שהוגש כנגד תאגיד או לאי הרשעתו של התאגיד ועל כך ראו בעמוד – אי הרשעת תאגיד.

בהמשך עמוד זה תמצאו קישורים לעמודים שונים המרחיבים אודות הנושאים הנזכרים בעמוד זה.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ וייצוג משפטי לתאגידים בנושאים פליליים ומשמעתיים.

עורכי דין פליליים

תאגידים – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי | ייעוץ וייצוג משפטי לתאגידים בנושאים פליליים ומשמעתיים | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט תאגידים: ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בנושאים פליליים ומשמעתיים 5 (57) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

גניבה בידי עובד ציבור – איש צבא קבע : רישום פלילי מופחת ללא פגיעה בזכויות פנסיה צבאית 5 (7)

גיא פלנטר — Fri, 28 Oct 2022 17:51:34 +0000

גניבה בידי עובד ציבור – איש צבא קבע : רישום פלילי מופחת ללא פגיעה בזכויות פנסיה צבאית.

גניבה בידי עובד ציבור – ייעוץ וייצוג משפטי

משרדנו עוסק בייצוג חיילים ואנשי קבע בעל הנוגע לעבירה של גניבה בידי עובד ציבור בצבא, החל משלב חקירת מצ”ח, דרך הליכי שימוע מול הפרקליטות הצבאית ועד הענקת ייצוג משפטי בפני בית דין צבאי ו –בית הדין הצבאי לערעורים.
בעמוד זה נעמוד בתמצית על העבירה של גניבה בידי עובד ציבור ונציג מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו. באותו מקרה, הואשם איש קבע בדרגת רס”ב בעבירה של גניבה בידי עובד ציבור אולם בעקבות הסדר טעון שגיבשנו עם הפרקליטות הצבאית, תוקן כתב האישום, הומשפט הצבאי הסתיים ברישום פלילי מופחת, ללא פגיעה בזכויותיו הפנסיוניות של הלקוח.

על העבירה של גניבה בידי עובד ציבור בצבא

האם חיילים ואנשי קבע נחשבים “עובדי ציבור” לעניין העבירה של גניבה בידי עובד ציבור?

התשובה חיובית, חיילים בצה”ל ואנשי צבא קבע נופלים בגדר “עובדי ציבור” לעניין העבירה של גניבה בידי עובד ציבור.
קיימים מקרי גניבה רבים בהם הואשמו והורשעו חיילים ואנשי קבע בעבירה זו.

מה העונש על עבירה של גניבה בידי עובד ציבור?

החמורה מבין עבירות הגניבה היא עבירה של גניבה בידי עובד ציבור, שבצדה קבע המחוקק עונש של עשר שנות מאסר:

390. גניבה בידי עובד הציבור

עובד הציבור הגונב דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח עבודתו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר עשר שנים.

מדוע קיימת ענישה מחמירה בעבירות של גניבה בידי עובד ציבור?

החומרה המיוחדת בעבירה זו נעוצה במעילה קשה באמון הציבור, פגיעה בטוהר המידות בשירות הציבורי והכל לשם גזל מהקופה הציבורית.

מקרה להמחשה שטופל במשרדנו

כתב האישום המקורי שהוגש כנגד איש צבע קבע המייחס לו עבירה של גניבה בידי עובד ציבור

בעקבות חקירת מצ”ח, הגישה הפרקליטות הצבאית כנגד איש צבא קבע, נגד בדרגת רס”ב, כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות:
- גניבה בידי עובד ציבור, עבירה בניגוד לסעיף 390 לחוק העונשין, תשל”ז-1977.
- התנהגות שאינה הולמת, עבירה בניגוד לסעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו – 1955.
באישום הראשון שבכתב האישום, נטען שבעת ששימש נגד מטבח ביחידתו, במשך כ- 7 חודשים, נטל מן המטבח מזון בסכום של כ-500 ₪ מדי שבוע בשבוע. את המזון שגנב, כך נטען, נטל לביתו.
ביחס לאישום זה, ייחסה הפרקליטות הצבאית לנאשם עבירה של גניבה בידי עובד ציבור ובשפת כתב האישום – גניבת דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע אליו מכוח עבודתו וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, במטרה לשלול אותו שלילת קבע.
באישום השני שבכתב האישום נטען כי הנאשם ביצע את המפורט בפרט האישום הראשון בעת שהוא בתפקיד נגד מטבח בדרגת רס”ב ובכך התנהג באופן שאינו הולם את דרגתו ועמדתו בצבא.
להרחבה בנוגע לעבירות רכוש בצבא בכלל, ולעבירה של גניבה בידי עובד ציבור בפרט ראו בעמוד: עבירות רכוש בצבא.

הסדר הטעון שנחתם – שמירה על זכויות פנסיה ורישום פלילי מופחת

למשרדנו פנה איש הקבע עם פתיחת משפטו הצבאי, לאחר שנסתיימה חקירת מצ”ח (במסגרתה הודה בעיקרי הדברים) ולאחר שכבר הוגש כנגדו כתב אישום לבית הדין הצבאי.
בהתאם למעשים המיוחסים לו בכתב האישום המקורי, להוראות חוק השיפוט הצבאי, הוראות חוק העונשין ומדיניות הענישה הנהוגה בבתי הדין הצבאיים, היה צפוי הרס”ב למאסר של ממש, מאחורי סורג ובריח, הורדה לדרגת טוראי ובשל כך פגיעה ממשית בזכויותיו הפנסיוניות והסוציאליות הנלוות.
עורך דין צבאי גיא פלנטר, בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים, בא בדברים עם הפרקליטות הצבאית וגיבש הסדר טעון, שעיקריו כדלקמן:
- עובדות האישום הראשון יתוקנו לקולא; תדירות הגניבות המיוחסות לנאשם תצטמצם וחשוב מכך – סה”כ ערך הגניבות יצטמצם מסכום של כ- 12,000 ₪, אשר יוחס לרס”ב בכתב האישום המקורי, לסכום של עד כ- 3,000 ₪ בלבד.
- העבירה החמורה בה הואשם הרס”ב בכתב האישום המקורי, גניבה בידי עובד ציבור, עבירה מסוג פשע אשר דינה המקסימלי 10 שנות מאסר, תימחק מכתב האישום, ובמקומה תבוא עבירה צבאית של הוצאת רכוש מרשות הצבא, לפי סעיף 77(א)(1) לחוק השיפוט הצבאי, עבירה מסוג עוון, הקלה בהרבה מהעבירה שיוחסה לרס”ב במקור.
- סוכם כי לא תהיה דרישה לשלילת דרגותיו של הנאשם ובכך תמנע פגיעה משמעותית בזכויותיו הסוציאליות אשר עלולה להשאירו בלי פנסיה והטבות נלוות, במקום תבוא הורדה מוסכמת בדרגה אחת בלבד, לדרגת רס”ם.
- יובאו פרטים נוספים בהסכמה בפני בית הדין הצבאי אשר יכללו שורה ארוכה של נסיבות לקולא.
- על בסיס עובדות כתב האישום המתוקן, נסיבות המקרה, בעיות ראייתיות בתיק, ונסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם יעתרו הצדדים לגזור על הנאשם עונש מוסכם של 30 ימי מחבוש בפועל, מאסר מותנה, הורדה בדרגה אחת, וקנס.
פנסיה צבאית – בנוסף, ידחה מועד מתן גזר הדין במספר חודשים, לאחר שיחצה הנאשם את גיל 42, על מנת שלא לפגוע בזכויותיו לקבלת פנסיה צבאית מלאה.
3 מטרות הושגו בהסדר טעון זה:
- זכויותיו הפנסיוניות של איש הקבע לא נפגעו.
- ההסדר אפשר לנאשם ליהנות מרישום פלילי מופחת. על רישום פלילי מופחת ראו בהרחבה בעמוד – רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
- הנאשם לא ריצה ולו יום אחד של מאסר מאחורי סורג ובריח אלא ימי מחבוש בלבד – ענישה לקולא, הנהוגה בד”כ בדין משמעתי ולא בבית הדין הצבאי.

גזר הדין של ביה”ד הצבאי – אימוץ הסדר הטעון

בגזר דינו, עמד בית הדין הצבאי בין היתר על חומרת מעשיו של הנאשם, באופן הבא:

“הנאשם נכשל בביצוע עבירה חמורה, המשקפת הפרת אמון עמוקה ופגיעה בטוהר המידות. הנאשם ניצל את מעמדו ואת תפקידו כמי שאמון על הציוד במטבח ביחידתו והוציא רכוש מן המטבח למטרותיו האישיות. זאת ועוד לא מדובר במעידה חד פעמית, אלא בסדרה של מעשים שנמשכו פרק זמן משמעותי…”

יחד עם זאת, מצא בית הדין הצבאי לכבד את הסדר הטיעון וגזר על הנאשם 30 ימי מחבוש, 60 ימי מאסר על תנאי, קנס והורדה בדרגה אחת.
יתרה מכך, בית הדין הצבאי נעתר להסכמת הצדדים לדחות את מועד גזר הדין לאחר הגיעו של הנאשם לגיל 42, וזאת על מנת שלא לפגוע בזכויותיו לגמלה ולאפשר לו לקבל את מלוא זכויותיו שצבר במשך שנים של שירות צבאי מסור, ללא דופי.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום החמור שהוגש כנגד הנאשם המייחס לו עבירה של גניבה בידי עובד ציבור, ההודעה על הסדר הטוען, כתב האישום המתוקן וגזר הדין של בית הדין הצבאי.

בית הדין הצבאי מחוזי מחוז שיפוט מרכז, בפני הרכב בראשות אב”ד, כבוד השופטת אל”ם מאיה הלר.

עורך דין צבאי גיא פלנטר – על פעילות משרדנו בתחום המשפט הצבאי

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו ולעורכי הדין במשרדנו אישור להופיע בפני בתי דין צבאיים. לפרטים נוספים ראו בקישורים הבאים;

לקריאה נוספת אודות המשפט הצבאי

עורך דין צבאי

משפט צבאי | גניבה בידי עובד ציבור בצבא | פנסיה צבאית | זכויות פנסיה

הפוסט גניבה בידי עובד ציבור – איש צבא קבע : רישום פלילי מופחת ללא פגיעה בזכויות פנסיה צבאית 5 (7) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר