אי הרשעה / ביטול הרשעה פלילית – סיום הליך פלילי ללא הרשעה

אי הרשעה – דוגמא למקרה שטופל במשרדנו – סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

• עמוד זה עוסק בסוגיה שמאוד רלוונטית לנאשמים ללא עבר פלילי; נניח, שלראשונה בחייך אתה ניצב בפני כתב אישום פלילי, ביצעת את העבירה המיוחסת לך בכתב האישום, נאספו מספיק ראיות במסגרת החקירה להוכיח את אשמתך ואף נמצא, כי קיים גם אינטרס ציבורי בהגשת כתב אישום פלילי.
• במצב דברים זה, עדיין קיימת האפשרות, בנסיבות חריגות, לסיים את ההליך הפלילי בבית המשפט בקביעה לפיה, למרות שביצעת עבירה פלילית, לא יוכתם שמך בהרשעה פלילית במרשם הפלילי (= ” אי הרשעה “).

החשיבות בסיום הליך פלילי ללא הרשעה

• בדרך כלל, כאשר עסקינן בעבריינים חוזרים או “מקצועיים”, רישום הרשעה פלילית נוספת במירשם הפלילי אודותיהם, לא תעלה ולא תוריד שכן לדידם, ההרשעה והעונש הינם אך בגדר מעין “סיכון מקצועי”.
• לא כך הם פני הדברים לגבי נאשמים ללא עבר פלילי, אזרחים נורמטיביים מן השורה. עצם הרשעתם בדין (ללא קשר לעונש שבסופו של דבר יוטל עליהם) פוגעת בשמם הטוב, בדימויים העצמי, בעיסוקיהם ובפרנסתם וכן בקשריהם המשפחתיים והחברתיים.,
• אך לשם המחשה: הרשעה בפלילים עשויה לחסום עבודה בכל העיסוקים הטעונים רישוי (כגון עריכת דין, ראיית חשבון, רפואה וכו’); לסכל קבלתו של אותו אדם למשרה בשירות הציבורי או בכוחות הביטחון; לפגוע בשירותו הצבאי ובאפשרותו לכהן כנבחר ציבור, להחזיק ברישיון לנשק, לנהוג ברכב ציבורי, לקבל אשרת כניסה למדינות רבות ולסכל הליכי אימוץ.
• זאת ועוד: ההרשעה עשויה למנוע קידום מקצועי, כמו גם מינוי כדירקטור או מנכ”ל, להוביל למחיקה או אי-רישום בפנקס הקבלנים ובפועל, כל מישרה המושתת על יחסי אמון, מוטלת בספק לאחר הרשעה בפלילים. לפרטים נוספים, ניתן לעיין ברשימה שערך משרד המשפטים אודות מעסיקים המוסמכים לקבל מידע אודות רישום פלילי.
• מעסיקים רבים (שלא מורשים לקבל מידע מהמרשם הפלילי) עדיין מנצלים לרעה את זכאותו של כל אדם לעיין במידע שבמרשם הפלילי הנוגע לו, ודורשים ממועמדים להציג בפניהם מידע מתוך המרשם הפלילי (“תעודת יושר”), כתנאי לבחינת העסקתם. באופן זה, עשוי להיות מובא בפני מעסיקים, שלא כדין, מידע מהמרשם הפלילי אודות מועמד, שיפגע בסיכוייו להתקבל לעבודה.
• מעבר להימנעות מהתוצאות הפוגעניות המפורטות לעיל, לסיום הליך באי הרשעה יתרון בולט נוסף: כאשר אדם מורשע בעבירה פלילית, הרשעתו נרשמת במרשם הפלילי ומכתימה את שמו במשך תקופה מאוד ממושכת (ולעיתים קריטית) בחייו. ככלל, הרשעתו של בגיר בפלילים תלווה אותו 17 שנים (7 שנות התיישנות + 10 שנות מחיקה – במצטבר, וזאת במקרה שהוטלה עד שנת מאסר בפועל).
• לעומת זאת, באם הסתיים ההליך הפלילי באי הרשעה, ימחק הרישום כעבור 5 שנים בלבד מיום פסק הדין. למשמעויות מחיקת הרישום הפלילי ראו בקישור: מחיקת רישום פלילי.
• מכל האמור לעיל עולה החשיבות בהעמדת ייצוג משפטי מקצועי, שיפעל למניעת הרשעה בפלילים.

מסלולים לסיום הליך פלילי ללא הרשעה

• אף אם אין מנוס מן ההכרעה כי הנאשם אכן ביצע את העבירה המיוחסות לו בכתב האישום (בשל טיבן ועוצמתן של הראיות שעומדות לחובתו) וכי קיים אינטרס ציבורי בהעמדתו לדין פלילי, עדיין פתוח בפני סניגור לפעול לסיום עניינו ללא הרשעה במרשם הפלילי ובעונש חינוכי בדמות שירות לתועלת הציבור (של”צ) ו/או העמדתו במבחן, בפיקוח שירות המבחן.
• סיום ההליך ללא הרשעה של נאשם במרשם הפלילי מותנה (כמעט תמיד) בהמלצה חיובית של שירות המבחן, המוגשת בתסקיר לבית המשפט.
• מתפקידו של הסניגור להכין את הנאשם לפגישותיו עם שירות המבחן ולא אחת, הכנה שכזו היא אשר מובילה בסופו של יום לקבלת תסקיר חיובי, הממליץ על סיום ההליך הפלילי באי-הרשעתו של הנאשם.

הסדר טעון.

• במקרים רבים יפעל הסניגור לסכם מראש עם רשות התביעה, במסגרת הסדר טעון, כי במידה ויתקבל תסקיר חיובי משירות המבחן אודות הנאשם, תסכים רשות התביעה (או לא תתנגד) לאי-הרשעתו של הנאשם. בית המשפט אמנם אינו “כבול” בהסדרי טעון, אך בדרך כלל יאמץ את הסדר הטעון, המבוסס כאמור גם על המלצת שירות המבחן.
• במקרים המתאימים, ניתן לסכם עם רשות התביעה כי ההליך יסתיים ללא הרשעה במרשם הפלילי עוד לפני הגשת כתב האישום, במסגרת הליך שימוע פלילי.

אי הרשעה כתוצאה משכנועו של בית המשפט

• במקרים אחרים, גם אם לא ניתן להשיג את הסכמת התביעה לאי-הרשעה, עדיין בידי הסניגור לנסות ולשכנע את בית המשפט, חרף התנגדות התביעה, לסיים את ההליך באי-הרשעתו של הנאשם.

ביטול הרשעה – לאחר הודאה בבית משפט או מתן הכרעת דין מרשיעה

• גם לאחר שנשמעו הראיות בתיק ובית המשפט פסק בהכרעת דינו כי הוא מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום, עדיין בסמכותו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, להורות על ביטול הרשעה פלילית.
• בהקשר זה, קובע סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982 שכותרתו “ביטול הרשעה”:

“הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור”.

שיקולים ותנאים לסיום משפט פלילי ללא הרשעה

• רשימת השיקולים שבתי המשפט מביאים בחשבון בשאלה האם להימנע מהרשעה איננה סגורה, אך מפסיקת בית המשפט העליון ניתן להצביע על מספר קווים מנחים, שיפורטו להלן.
• מטרתו המרכזית של סעד “אי הרשעה” – שיקום הנאשם ומניעת אותן השלכות קשות עליהן עמדנו לעיל. יחד עם זאת, שיקומו של נאשם – הגם שהוא מהווה שיקול מהותי שלציבור כולו עניין בו – הינו אך אחד משיקולי הענישה, שאליו מתווספים שיקולים אחרים ששמים דגש על חומרת העבירה, אופיה ונסיבותיה, הצורך בהרתעת הרבים (באמצעות האפקט הציבורי של ההרשעה) וכן הנסיון לקיים מדיניות ענישה אחידה ככל האפשר.
• ככלל, כך נפסק, יש להרשיע נאשם שעבר עבירה, ומי שטוען את ההיפך – עליו הנטל לשכנע את בית המשפט ששיקולי השיקום גוברים במקרה האינדיווידואלי על השיקולים שבאינטרס הציבורי.
• עקרונית, אי הרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים:
  • ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ;
  • ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.
• לכן, מטבע הדברים, ככול שהעבירה חמורה יותר, כך גם קטן הסיכוי להימנעות מן ההרשעה הפלילית.
• בתי המשפט מביאים בחשבון בסוגיית ההימנעות מהרשעה פלילית (או ביטולה) את השיקולים המרכזיים הבאים:
  • טיב העבירה, חומרתה ונסיבות ביצועה;
  • האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה?
  • האם ביצוע העבירה משקף דפוס של התנהגות עבריינית כרונית, או המדובר בהתנהגות מקרית?
  • מסוכנות – הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות בעתיד;
  • אופיו של הנאשם, עברו, גילו (במיוחד באם מדובר בקטין), בריאותו ותנאי ביתו.
  • מעמדו תפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד (למשל, האם ניצל את מעמדו ו/או תפקידו לביצוע העבירה).
  • יחסו של הנאשם לעבירה: האם נוטל אחריות על מעשיו, מגלה תובנה וחרטה?
  • משמעות ההרשעה על דימויו העצמי של הנאשם;
  • השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם, בהווה ובעתיד.
  • כל נסיבה מקילה אחרת.
• בסופו של יום, כאשר ניתן להראות שאין יחס סביר בין הנזק הצפוי מההרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה, יטה בית המשפט שלא להרשיע את הנאשם ולהסתפק בחלופה של הטלת מבחן ו/או שירות לתועלת הציבור, אם כי תמיד יש לזכור, כי משנקבע על ידי בית המשפט שנאשם ביצע עבירה פלילית, הכלל הינו להרשיעו ואילו אי הרשעה או ביטול ההרשעה הינם תמיד בגדר חריג לכלל זה.

הצורך בייצוג משפטי מקצועי ואיכותי

• מדוח סיכום עבודת הפרקליטות לשנת 2017 עולה כי רק 7% מכלל התיקים הפלילים בהם הוגשו כתבי אישום הסתיימו באי הרשעה או בביטול ההרשעה.
• נתון זה ממחיש עד כמה חיוני לשכור את שירותיו של עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה, היודע להוביל את ההליך הפלילי לחוף מבטחים.
• לדרכי התמודדות נוספים עם כתב אישום ראו: התמודדות עם כתב אישום.

דוגמאות, פסקי דין והחלטות – סיום הליכים פליליים ללא הרשעה

• לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון מקרים בהם ייצוג משפטי מטעם משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר הוביל לסיום המשפט הפלילי ללא הרשעה במרשם הפלילי, או לביטול הרשעתו של הנאשם.
• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק בייצוג אזרחים מן השורה, ללא עבר פלילי, וכלל, “נתוני הפתיחה” של אוכלוסיה זו (בהתחשב בשיקולים שפורטו לעיל) טובים יותר לסיום הליך פלילי ללא הרשעה במרשם הפלילי.
  

עורך דין פלילי

אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | כתב אישום | התמודדות עם כתב אישום

הפוסט אי הרשעה | ביטול הרשעה: סיום הליך פלילי ללא הרשעה – הימנעות מהרשעה פלילית<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (130)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת

• בעמוד זה אנו עומדים על היבטים שונים הנוגעים לכתב אישום כגון משך הזמן להגשתו, משך טיפול התביעה בתיק עד להגשתו והתיישנות עבירות, תוכן ומבנהו, השלמת חקירה אחרי הגשתו , מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד.
• להשלמת התמונה ראו: 
  • התמודדת עם כתב אישום.
  • ביטול כתב אישום.

כתב אישום לדוגמא – אלימות במשפחה.

מהו כתב אישום?

• כתב אישום הינו כתב טענות משפטי שנערך על ידי רשות תובעת, שעם הגשתו לבית המשפט מסיים בד”כ את שלב החקירה הפלילית, פותח את שלב המשפט הפלילי וקובע את מסגרת המשפט הפלילי. הגשתו לבית המשפט מהווה את המהלך הפורמאלי של “העמדה לדין”.
• מטרתו להביא בפני בית המשפט והנאשם את מכלול העובדות והעבירות שבכוונת התביעה להוכיח במשפט, וכן – את רשימת עדי התביעה באמצעותם תבקש התביעה להוכיח את האישום.
• על פי דין, מעמד הקראתו לנאשם (ולא מועד הגשתו לבית משפט) מהווה את תחילתו של המשפט הפלילי.

מה כולל כתב אישום?

• תוכנו, ניסוחו ומבנהו והיבטים שונים הנוגעים אליו מוסדרים בחיקוקים שונים, בפסיקת בתי המשפט ובהנחיות שונות של גופי התביעה, כגון הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.1.
• בתמצית, כוללים כתבי אישום;
  • שם בית המשפט שאליו מוגש כתב האישום ומיקומו.
  • פרטים אודות הרשות התובעת והנאשם.
  • פרק עובדתי.
  • עבירות והוראות חיקוק המיוחסות לנאשם.
  • רשימת עדי התביעה.

כתב אישום לדוגמא

מבנה כתב האישום.

פרק העובדות

• יפרט את העובדות המבססות את סעיפי העבירה (פרטי המקרה ותוצאותיו).
• יציין את המקום והזמן, במידה ואפשר לבררם; יכלול מועד מדויק ככל הניתן של ביצוע העבירה ומשך הזמן שבו בוצעה לטענת התביעה.
• יתאר את מהות הקשר בין הנאשם לגורמים שונים המפורטים בכתב האישום כולל נפגע העבירה (למשל – קרבה משפחתית או שכנות) רקע היחסים ואופי הקשר ביניהם (כאשר הדבר רלוונטי – למשל שקיים סכסוך ביניהם).
• יציג את הנזק שנגרם מביצוע העבירה, כולל השלכות מתמשכות של העבירה על נפגע העבירה.
• כאשר קיימת לכך תשתית ראייתית, ניתן לציין את הנזק שעלול היה להיגרם מביצוע העבירה, שהיה במודעות הנאשם.
• במקרים הרלוונטיים, יציג את מקצועו של הנאשם. ככלל, כאשר הנאשם עובד ציבור, עובד מדינה, עובד רשות מקומית או בעל מקצוע טעון רישוי (כגון עורך דין, רו”ח, קבלן רשום, אדריכל, מהנדס, רופא או בעל מקצוע רפואי אחר, חוקר פרטי או נותן שירותי שמירה – יצוין הדבר.
• יציג את העובדות המקימות את יסודות העבירה המיוחסת לנאשם, ולא יתייחס לראיות המבססות את אותן עובדות.
• לא יציג שום עובדות המתבססות על ראיות בלתי קבילות או ראיות חסויות שלא יועמדו לעיון ההגנה.
• לא יציג עבירות שהתיישנו.
• באם מייחסת התביעה לנאשם ביצוע עבירה ב”נסיבות מחמירות”, יפרט את הנסיבות המחמירות הקונקרטיות במקרה הנדון.

פרק הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם

• כאן יפורטו העבירות המיוחסות לנאשם, תוך פירוט סעיפי החיקוק הרלוונטיים לאישום.
• חייבת להיות התאמה מלאה בין העבירות המיוחסות לנאשם לתיאור העובדתי.
• כאשר מיוחסות לנאשם מספר עבירות מאותו סוג, יפורטו לצד סעיף החיקוק מספר העבירות המדויק. כאשר המספר המדויק של העבירות מאותו סוג לא ידוע – ניתן לציין “ריבוי עבירות”.

רשימת עדי התביעה

• את ראיותיה להוכחת האישום, תציג ותגיש התביעה במשפט באמצעות עדיה, הרשומים ברשימת עדי התביעה בכתב האישום.
• חלקם יכולים להיות עדים מהותיים, שעדותם בבסיס האישום, ואחרים טכניים (למשל כאלה שנטלו חלק בפעולות חקירה טכניות, שאינן במחלוקת).
• בד”כ, תכלול רשימת עדי התביעה עדים הנתפסים על ידי התביעה כדוברי אמת, שיש בעדותם לתרום להוכחת האישום ולגילוי האמת.
• יחד עם זאת, לעיתים, תעיד התביעה מטעמה עד שלדעתה רק חלק מעדותו אמת, ותבקש מבית המשפט להסתמך רק על אותו חלק שלטעמה תואם את המציאות.
• מרגע שהנאשם השיב ונתן מענה לאישום, כל תיקון ברשימת עדי התביעה מחייב החלטה שיפוטית בעניין, כאשר הנאשם ועורך דינו יכולים להתנגד לתיקון ולנסיון להרחבת חזית.

תוך כמה זמן יוגש כתב אישום?

משך הזמן להגשת האישום – התיישנות עבירות

• חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982 מסדיר את תקופות ההתיישנות וקובע שאין להגיש כתב אישום בשל עבירות, באם עברו מיום ביצוען פרקי הזמן הנקובים בחוק.
• באופן טבעי, ככול שהעבירה חמורה יותר – תקופת ההתיישנות החלה על אותה עבירה ארוכה יותר.
• דיני ההתיישנות מורכבים, בלשון המעטה, וכוללים חריגים וסייגים שונים, פרקי זמן שונים שלא יובאו בחשבון מטעמים שונים וסמכויות של גורמים שונים להאריך חלק מתקופות ההתיישנות.
• הוסף על כך שדיני ההתיישנות החלים בישראל לא מרוכזים בחיקוק אחד;
  • למשל, סעיף 354 בחוק העונשין, תשל”ז – 1977 קובע הסדר מיוחד בכל הנוגע להתיישנות עבירות מין בקטינים.
  • דוגמא נוספת: בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל”א – 1971, אין להגיש כתב אישום כנגד קטין, אם עברה שנה מיום ביצוע העבירה, אלא בהסכמת היועת המשפטי לממשלה (סמכות שהואצלה לפרקליט המדינה ולמשנים לו).
• עוד יש לדעת כי גם אם לא חלפה תקופת ההתיישנות, חלוף פרק זמן רב מאז החלה החקירה עלול להיות שיקול לסגירה של התיק הפלילי.
• מכל אלו עולה הצורך החיוני להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לשאלות התיישנות, ולשאלות הנוגעות להגשתו או לאי הגשתו של כתב אישום.

משך טיפול התביעה בתיק עד להגשת האישום

• מבלי לשנות את המצב המשפטי הנובע מהוראות ההתיישנות בחוק הנ”ל, ובמטרה לקצר את הזמן להכנת כתבי אישום בפרקליטות ובמשטרה, קובעת הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה סולם עדיפויות על פיו נדרשות רשויות התביעה לפעול באופן נחרץ יותר למניעת שיהוי בהחלטה באם להגיש כתב אישום.
• במסגרת סולם עדיפויות זה ניתן למצוא שיקולים כגון היותו של החשוד במעצר, קטינות, חשש לנזק לניהול המשפט, נסיבות מיוחדות הגורמות נזק לחשוד ועוד.
• בהתאם להנחיה, ככלל, יחליט תובע באם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, לא יאוחר מפרקי הזמן הבאים:
  • בעבירות מסוג חטא – תוך חצי שנה.
  • בעבירות מסוג עוון – תוך שנה.
  • בעבירות מסוג פשע שדינן עד 10 שנות מאסר ובעבירות מיוחדות מסוג עוון – תוך שנה וחצי.
  • בעבירות מסוג פשע שדינן 10 שנות מאסר ומעלה – בתוך שנתיים.
• ההנחיה קובעת פרקי זמן שלא ימנו, ויחשבו כמצדיקים את הארכת פרק הזמן לקבלת החלטה באם להגיש כתב אישום כגון פרק הזמן בו נערך שימוע, פרק הזמן בו נשלח התיק להשלמת חקירה, פרק הזמן אשר נדרש לצורך מו”מ לסגירת התיק בהסדר מותנה (ובלבד שלא יעלה על חצי שנה), ועוד.
• להרחבה בכל הנוגע למשך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום ראו הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שכותרתה “משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום”.

מי מגיש כתב אישום?

כללי – הסמכות להגיש כתב אישום בישראל

• סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982 קובע מי הם המוסמכים לשמש תובעים מטעם המדינה בהליך הפלילי ולהגיש כתב אישום:
  • היועץ המשפטי לממשלה (להלן – “היועמ”ש”).
  • נציגיו של היועמ”ש.
  • מי שהוסמך ע”י היועמ”ש לשמש תובע, ובכללם אנשי התביעה המשטרתית שמינה מפכ”ל המשטרה.
• החסד”פ קובע כי נציגי היועץ המשפטי לממשלה הם:
  • פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע את תואריהם בצו שפורסם ברשומות;
  • מי שהיועמ”ש הסמיכו להיות תובע דרך כלל, לסוג של משפטים לבתי משפט מסוימים או למשפט מסויים.
• תובע משטרתי הוגדר כשוטר שהתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים והתמנה להיות תובע בידי מפכ”ל המשטרה. תנאי הכשירות הוגדרו בתקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו), התשכ”ו-1966.
• לתביעה הפלילית בישראל שתי זרועות מרכזיות:
  • פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות במשרד המשפטים.
  • מערך התביעה המשטרתית במשטרת ישראל (חטיבת התביעות). משטרת ישראל כפופה למשרד לביטחון הפנים. 
• להלן נעמוד על הגורמים המרכזיים המגישים כתבי אישום בישראל;

יחידות התביעה של משטרת ישראל

• חלוקת העבודה בין הפרקליטות ובין התביעה המשטרתית מעוגנת אף היא בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982, והיא מתבססת על דרגת חומרת העבירה.
• הרוב המכריע של תיקים פליליים (כ- 90%) מטופל ע”י יחידות התביעה של המשטרה.

גורמים נוספים במשטרה המוסמכים להגיש כתב אישום

• קיימים גורמים נוספים במשטרת ישראל המוסמכים להגישו:
  • תובעי תעבורה באגף התנועה (את”ן).
  • תובעי רישוי עסקים, הכפופים לאגף אבטחה ורישוי במשטרה.
  • תובעי הגנת הסביבה, במדור הגנת הסביבה של משטרת ישראל.

פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות

• הפרקליטות אמונה על תיקים פליליים הנוגעים לעבירות היותר חמורות בספר החוקים (כ- 10%), כגון עבירות המתה, עבירות מרמה והונאה, עבירות מין ועבירות אלימות חמורות. 
• לפרקליט מחוז הוענקה סמכות להעביר תיקים מסויימים לטיפולו של תובע משטרתי.

התביעה הצבאית

• התביעה הצבאית הוסמכה להגיש כתבי אישום כנגד משרתים בצה”ל שביצעו עבירות הנדונות במערכת המשפט הצבאית.
• כמו כן הוסמכה התביעה הצבאית להגיש כתבי אישום נגד תושבי אזור יהודה ושומרון שביצעו עבירות הנתונות לסמכותם של בתי המשפט הצבאיים.
• בכל הנוגע למשפט הצבאי ראו: עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, אנשי קבע במשפט צבאי. 

מח”ש – המחלקה לחקירות שוטרים

• המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש), אמונה על חקירת עבירות פליליות המבוצעות על ידי אנשי משטרה.
• מח”ש מגישה כתבי אישום נגד שוטרים במגוון רחב של עבירות כגון שימוש בכוח בלתי סביר או בלתי מוצדק, עבירות בתחום טוהר המידות, עבירות מין, עבירות רכוש ועוד.
• להחרבה בעניין זה ראו: המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורכי דין אשר קיבלו הסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את המדינה בהליכים פליליים

• בהתאם לדין, הוסמכו עורכי דין פרטיים “כקבלני משנה”, בהסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את מדינת ישראל בתיקים פליליים בתחומים מסויימים.
• המינוי הינו אישי, ולפרק זמן קצוב.

אזרחים, המוסמכים להגיש קובלנה פלילית

• קובלנה פלילית פרטית הינה כתב אישום לכל דבר. לאזרחי המדינה הוענקה סמכות להניע הליך פלילי בדרך של הגשת קובלנה פרטית, אולם ברשימה סגורה ומצומצמת של עבירות פליליות, אשר רובן מפורטות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ”ב – 1982.
• למעט מספר חריגים, מדובר בעבירות הפחות חמורות. בעבירות החמורות יותר, הפקיד המחוקק את סמכות ניהול ההליך הפלילי בידי המדינה.
• בכל הנוגע לעניין זה ראו: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי.

האם ניתן לבצע השלמות חקירה לאחר הגשת כתבי אישום?

• ככלל, חקירה משטרתית מסתיימת בטרם העמדה לדין. מטרתו של כלל זה – לאפשר לנאשם הזדמנות הוגנת להתגונן בפני האישום, כאשר עם תחילת משפטו הפלילי בידיו תמונה מפורטת ומתוחמת:
  • הן של כל העבירות המיוחסות לו (לרבות מלוא התשתית העובדתית המבססת את העבירות + הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם).
  • והן של כל הראיות שנאספו במסגרת החקירה לחובתו, שבאמצעותן מתכוונת הרשות התובעת להוכיח את אשמתו של הנאשם.
• בהתאמה, השלמת חקירה לאחר העמדה לדין תעשה כחריג ובכפוף לאישורים של הגורמים המוסמכים ברשויות התביעה.
• בקבלת ההחלטה באם לבצע השלמת חקירה לאחר העמדה לדין, יתבצע איזון בין ערכים ואינטרסים שונים, לרבות:
  • האם במסגרת טיפול מקצועי וראוי בתיק, היה ניתן לבצע את פועלת החקירה בטרם ההעמדה לדין. ככלל, לא תבוצע השלמת חקירה (למעט בנסיבות חריגות) באם ניתן וצריך היה לצפות את נחיצותה של פעולת החקירה בטרם ההעמדה לדין, ולא התחדש דבר.
  • השלב בו מצוי ההליך הפלילי בבית המשפט. ככול שהמשפט הפלילי נמצא בשלב מתקדם יותר, כך ידרשו נימוקים ממשיים יותר להצדקת השלמת החקירה, ולהפך. בהקשר זה נפסק למשל, כי השלמת חקירה בטרם השיב הנאשם לאישום לא פוגעת בניהול הגנתו ובזכותו למשפט הוגן.
  • האם השלמת החקירה תוביל לחקירת הנאשם עצמו או לחקירת עד הגנה מטעמו של הנאשם.
  • עד כמה חיונית השלמת החקירה לבירור האמת.
  • חומרת העבירה בה מואשם הנאשם וחומרת החשד שייחקר במסגרת השלמת החקירה.
  • מה מידת המורכבות של השלמת החקירה. האם מדובר בהשלמת חקירה ממשית הכרוכה למשל בגביית עדויות מעדים, או בהשלמת חקירה טכנית במהותה.
  • כאשר ההתגלתה לרשות התובעת עובדה או טענה חדשה, שיש בה פוטנציאל להשפיע על תוצאות המשפט הפלילי, כגון:
    • התפתחות שיש בה כדי לשנות את סעיפי האישום (למשל מות הקרבן).
    • כאשר במהלך ראיון של עד, לקראת עדותו בבית המשפט, עלו פרטים עובדתיים חדשים ומהותיים.
    • כאשר התעורר צורך מהותי לבחון טענה חדשה, שעלתה לראשונה לאחר הגשתו.
    • כאשר הנאשם ביקש לבצע את השלמת החקירה, ויש ממש בבקשתו.
• להרחבה בכל הנוגע לכללים הנוגעים לעריכת השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 6.11, שכותרתה: “השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום”.

תיקון כתב אישום – האם אפשרי ובאיזה תנאים?

• תיקון כתב אישום לאחר הגשתו בהחלט אפשרי, אולם לשלב שבו מתבקש התיקון משמעות רבה;

תיקון ע”י התובע

• כל עוד לא התחיל המשפט (כלומר לא בוצעה הקראה), רשאי תובע לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו.
• כל שעל התובע לעשות בהקשר זה – למסור לבית המשפט הודעה בכתב על התיקון המפרטת את השינוי, ולהגיש כתב אישום מתוקן או, באם התיקון נעשה במעמד הדיון, לבצע את התיקון על גבי כתב האישום המקורי.

תיקון ע”י בית המשפט

• בכל עת שלאחר תחילת המשפט (כלומר לאחר שהוקרא כתב האישום לנאשם) מסורה הסמכות לתקנו לבית המשפט.
• בית המשפט רשאי לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, בכפוף לכך שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן בפני התיקון.
• התיקון ייעשה בכתב האישום עצמו או יירשם בפרוטוקול המשפט.

מי רשאי לקבל העתק מכתב האישום?

עיתונאים וכלי התקשורת

• לא אחת, למדו נאשמים על העמדתם לדין מכלי התקשורת או מגורמים אחרים בציבור שנחשפו לפרסומים בנושא.
• מסירת כתב אישום לעיון הציבור, לפני שהוא מובא לידיעתו של הנאשם או עורך דינו, נתפס כמהלך פוגעני ופסול, אשר לעיתים אף מונע מהנאשם לפעול לקבלת צו איסור פרסום, שכן “הסוסים כבר נמלטו מהאורווה”.
• הנחיה מספר 3.8 בהנחיות פרקליט המדינה שכותרתה: “מסירת העתק מכתב האישום לעיון עיתנואים” קובעת בהקשר זה כי ככלל, לא תעמיד הפרקליטות כתבי אישום לעיון עיתונאים או לעיון הציבור בכללותו ולא תודיע ברבים על הגשתם כל עוד לא ברור שהנאשם או בא כוחו קיבלו עותק מכתב האישום.

נפגעי עבירה

• בהתאם להוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, לקורבן עבירה זכות לעיין בכתב האישום ולקבל העתק ממנו, בכפוף לסייגים הקבועים בחוק.
• בהתאמה, לאחר העמדה לדין, ובכפוף לסייגים הקבועים בחוק, מצווה הרשות התובעת להעמיד לעיון נפגע העבירה את כתב האישום, ואף לאפשר לנפגע העבירה או לבא כוחו לצלמו.
• בהקשר זה ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.7 – “מסירת העתק מכתב האישום לנפגע העבירה”.

עורך דין פלילי

 התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום

הפוסט כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (232)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין פלילי בחדרה – ייעוץ וייצוג משפטי בבית משפט השלום בחדרה. צילום: מיכאל יעקובסון.

עורך דין פלילי בחדרה גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בחדרה

• מחפשים עורך דין פלילי בחדרה? משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בחדרה ובסביבתה. 
• אנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
• כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ”ח ושב”כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי. לפרטים נוספים עלינו ראו:
  • אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
  • דוגמאות להמחשה – ייצוג משפטי גיא פלנטר משרד עורכי דין.
  • ביקורות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר;
  • חוות דעת לקוחות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
• באם אתם מתלבטים כיצד לבחור עורך דין פלילי בחדרה אנו ממליצים לעיין בעמוד הבא: בחירת עורך דין פלילי | כיצד לבחור עו”ד פלילי לייעוץ וייצוג במשפט פלילי.
• בהמשך עמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל ע”י משרדנו במסגרתו הורה בית משפט השלום בחדרה על אי הרשעתו של לקוח שהודה בעבירות אלימות במשפחה. 

עורך דין פלילי בחדרה – ייצוג משפטי בהליכים פליליים בית משפט השלום בחדרה

• חיפשתם עורך דין פלילי בחדרה, שיעניק לכם ייצוג משפטי בהליך פלילי בבית משפט השלום בחדרה? 
• עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק במשפט הפלילי למעלה מ- 27 שנים, הן כתובע בפרקליטות והן כסניגור ומעניק ייצוג משפטי לנאשמים, לעצורים ולנפגעי עבירה בבית משפט השלום בחדרה. לפרטים נוספים ראו: ייצוג משפטי במשפט פלילי.
• כמה נתונים על בית משפט השלום בחדרה:
  • כתובתו של בית משפט השלום בחדרה: רחוב הלל יפה 7 א’ חדרה.
  • מספר הטלפון של בית המשפט: 077-2703333 ומספר הפקס: 074-7937813
  • בית משפט השלום בחדרה שייך למחוז שיפוט חיפה ובמישור הפלילי נשמעים בו:
    • הליכי מעצר ושחרור בערובה;
    • תיקים פליליים;
    • תיקי נוער פליליים.
  • בית המשפט המחוזי בחיפה יושב כערכאת ערעור על פסקי דין שניתנו על ידי בית משפט השלום בחדרה.

עורך דין בחדרה המעניק ייעוץ משפטי לפני חקירה והכנה לחקירה פלילית

• הוזמנתם לחקירה במשטרת חדרה ואתם מחפשים עורך דין פלילי בחדרה שיעניק לכם ייעוץ משפטי והכנה לחקירה?
• למשרדנו נסיון רב בתחום ספציפי זה של ייעוץ משפטי והכנה לחקירה פלילית. 
• לפרטים נוספים ראו: חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי | הכנה לחקירה במשטרה.
• כמה נתונים על תחנת משטרת חדרה:
  • כתובתה של תחנת משטרת חדרה: כביש 4, צומת המשטרה, חדרה.
  • תחנה חדרה נותנת שירותי משטרה לתושבי הישובים הבאים: חדרה, אור עקיבא, גבעת אולגה, פרדס חנה –כרכור, משמרות, כפר פינס, עין עירון, עין שמר, גן שומרון, גבעת חביבה, שער מנשה, תלמי אליעזר, גן שמואל, שדות י, קיסריה ואליכין.
• תיקי משטרה פליליים מנוהלים באזור חדרה על ידי יחידת תביעות מחוז חוף וצפון, שלוחת חדרה.

מקרה להמחשה אשר טופל ע”י עורך דין פלילי בחדרה

• בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו הענקנו ייצוג משפטי בבית משפט השלום בחדרה.
• כנגד הלקוח הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות אלימות במשפחה ולאחר שחיפש עורך דין פלילי בחדרה, פנה למשרדנו.
• הלקוח פנה אלינו כבר בשלב מתקדם, לאחר שנחקר במשטרה, הודה במיוחס לו והוגש כנגדו כתב אישום לבית משפט השלום בחדרה.
• מדובר בפקח טיסה בכיר, שבהתבסס על הודאתו בחקירתו במשטרה, הוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיפים 379 + 382(ב)(1) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, בכך שתקף את אשתו.
• רישום הרשעה פלילית לחובתו של פקח הטיסה במרשם הפלילי הייתה מכתימה את שמו כעבריין פלילי וקוטעת את מטה לחמו. על ההשלכות הפוגעניות הנובעות מהרשעה בפלילים ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
• לא אחת, מחוייב עורך דין פלילי בחדרה לעבוד מול שלוחת התביעות המקומית של משטרת ישראל, על מנת לגבש הסכמות לטובת לקוחו. כך גם היה במקרה זה;
• משהודה הלקוח בחקירתו במשטרה, ומשנאספו לחובתו ראיות נוספות שבכוחם להוכיח את אשמתו, טובתו חייבה לנהל מו”מ עם שלוחת תביעות חדרה על מנת לנסות להגיע להסדר טעון במסגרתו לא תרשם לחובתו הרשעה פלילית במרשם הפלילי.
• בא כוחו של פקח הטיסה, עו”ד גיא פלנטר, ניהל מו”מ עם שלוחת התביעות בחדרה וגיבש הסדר טעון עם התביעה המשטרתית על פיו:
  • במידה ויתקבל אודות הנאשם תסקיר חיובי של שירות המבחן הממליץ על סיום ההליך באי הרשעה, יעתרו הצדדים במשותף לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
  • באופן חריג, אף הוסכם במסגרת הסדר הטעון כי לא יוטל על הנאשם עונש של שירות לתועלת הציבור (של”צ), רכיב ענישה חינוכי אשר בדרך כלל מוטל על נאשמים אשר זוכים לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים.
• לאחר שהתקבל תסקיר משירות המבחן הממליץ על אי הרשעה, אימץ בית משפט השלום בחדרה (סגן הנשיא, כב’ השופט עמירם שרון) את הסדר הטעון וקבע כי הנאשם ביצע את העבירה אולם נמנע מהרשעתו.
• כאמור, באופן חריג, הסתיים ההליך הפלילי ללא הרשעה ואף ללא צו לביצוע עבודות לשירות תועלת הציבור. בית משפט השלום בחדרה נעתר לבקשת עו”ד גיא פלנטר להסתפק בהעמדת הנאשם בצו מבחן למשך שנה – ללא הרשעה. 

תיק פלילי בפני בית משפט השלום חדרה, בפני סגן הנשיא, כבוד השופט עמירם שרון.

עורך דין פלילי בחדרה גיא פלנטר

מושגים משפט פלילי | ארכיון אי הרשעה | ארכיון ביטול הרשעה פלילית | ארכיון הימנעות מהרשעה פלילית | ארכיון סיום הליך פלילי ללא הרשעה |עבירות אלימות במשפחה | ארכיון תקיפת בת זוג | עורך דין פלילי ברמת גן | עורך דין פלילי בחדרה | עו”ד פלילי בחדרה | ארכיון בית משפט השלום בחדרה

הפוסט עורך דין פלילי בחדרה<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (65)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תקיפת בן או בת זוג – ייצוג משפטי, בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין גיא פלנטר סיום הליך פלילי ללא הרשעה בבית משפט השלום בפתח תקווה.

תקיפת בן או בת זוג – ייצוג משפטי

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בעבירות תקיפת בן או בת זוג בכל רחבי הארץ.
• אנו מציגים כאן מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו במסגרתו בעל אשר הואשם בתקיפת בת זוג סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.
• ייחודו של המקרה בכך שבאופן לא שגרתי, חזרה בה התביעה המשטרתית מעמדתה לסיום ההליך הפלילי באי הרשעה, אולם בית המשפט קיבל את טיעוני ההגנה והורה כי הלקוח יבצע שירות לתועלת הציבור – ללא הרשעה פלילית.

כתב האישום שהוגש כנגד הלקוח – תקיפת בת זוג ואיומים

• פרשה זו עוסקת בנהג רכב ציבורי, ללא עבר פלילי, אשר נקלע לעימותים עם אשתו, עימותים אשר הובילו לתלונה במשטרה.
• בהסתמך על תלונת אשתו והודאתו בחקירתו במשטרה, הוגש כנגד האיש כתב אישום המייחס לו את העבירות הפליליות הבאות;
  • עבירות של איומים (שני מקרים), בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.
  • תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 379 לחוק העונשין ביחד עם סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין.

קצת על עבירות תקיפת בן או בת זוג

• ראשית יש לדעת שמבחינת חוק העונשין, “בן זוג” כולל גם בן או בת זוג לשעבר, וכן ידועים בציבור.
• תקיפת בן או בת זוג נחשבת כתקיפה בנסיבות מחמירות,  שהעונש עליה חמור פי שתיים מתקיפה “סתם”.
• בעוד העונש המקסימלי על תקיפה “סתם” עומד על שנתיים מאסר, העונש המקסימלי על תקיפת בני זוג עומד על 4 שנות מאסר (סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין).
• בדומה, העונש המקסימלי על תקיפה הגורמת חבלה ממשית של בן או בת זוג עומד על 6 שנים (סעיף 382(ג) לחוק העונשין), לעומת עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר בגין תקיפה הגורמת חבלה ממשית שלא בנסיבות מחמירות (סעיף 380 לחוק העונשין).
• להרחבה בכל הנוגע לעבירות תקיפת בן או בת זוג ראו: עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי.

התביעה המשטרתית חזרה בה מהסכמתה לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה

• בחזרה למקרה להמחשה שאנו מציגים כאן; בתחילת המשפט הפלילי הסכימה התביעה המשטרתית כי ההליך הפלילי יסתיים באי הרשעה וצו לביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור (של”צ) ואף הדגישה בפני בית המשפט את החשיבות שבסיום תיק זה ללא הרשעה.
• בהמשך, חזרה בה התביעה המשטרתית מעמדה זו וביקשה להרשיע את הנאשם ולהענישו בחומרה.

בית המשפט מקבל את טענות ההגנה ומסיים את ההליך ללא הרשעה, חרף עמדת התביעה המשטרתית

• לאחר ששמע את טיעוני הצדדים בנושא, קיבל בית משפט השלום בפתח תקווה (סגן הנשיא, כב’ השופטת נגה אוהד) את טיעוניו של הסניגור, עו”ד פלילי גיא פלנטר, והורה כי הנאשם יבצע 250 שעות עבודות שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה בדין.
• משהסתיים המשפט הפלילי ללא הרשעה, הוסר האיום על עתידו המקצועי של הנאשם. 
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת בית המשפט, במסגרתה הביע מורת רוחו מהתנהלות התביעה המשטרתית, דחה את עתירתה של המשטרה והורה כי ההליך הפלילי יסתיים בצו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה.

תיק פלילי בבית משפט השלום פתח תקווה, בפני סגן הנשיא, כבוד השופטת נגה אוהד.

לקריאה נוספת

• כאמור, להרחבה בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
• להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בעבירות תקיפת בן או בת זוג

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות לכ- 30 מקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בתיקי תקיפת בני זוג.
• בחרנו להציג מקרים שנדונו בבתי משפט בכל רחבי הארץ כגון בנתניה, תל אביב, ירושלים, פתח תקווה, רמלה, צפת, ראשון לציון, רחובות, קרית גת, כפר סבא, חדרה, אשדוד, מחוזי – מרכז, ועוד.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות אלימות במשפחה | איומים | תקיפת בן זוג | תקיפת בת זוג | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בפתח תקווה | בית משפט השלום בפתח תקווה – ייצוג משפטי

הפוסט תקיפת בן או בת זוג – ייצוג משפטי, סיום ללא הרשעה<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (25)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין פלילי בקריות; בית משפט השלום בקריות – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בקריות.

עורך דין פלילי בקריות – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בפני בית משפט השלום קריות

• מחפשים עורך דין פלילי בקריות? משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה בקריות. 
• בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם מטיב הייצוג המשפטי שאנו מעניקים – ממקרה בו העניק משרדנו ייצוג משפטי בבית משפט השלום קריות.
• למרות שההליכים הפליליים התנהלו בקריות, פנה הנאשם למשרדנו על מנת לקבל ייצוג משפטי מקצועי ומסור, שהוביל לסיום ההליך ללא הרשעה.
• המקרה ממחיש, שעל מנת לבצע את מלאכתו נאמנה בקריות, משרדו של עורך הדין פלילי לא חייב להיות ממומקם דווקא בקריות.

עורך דין פלילי בקריות גיא פלנטר – ייצוג משפטי

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בהליכים פליליים המתנהלים בפני בית משפט השלום קריות ובפני בית משפט לנוער – קריות.
• אנו ערוכים להעניק ייעוץ וייצוג משפטי לתושבי הקריות 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.

חשודים ונחקרים בקריות – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בקריות

• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים ולנחקרים בתחנת משטרת זבולון, הממוקמת ברחוב שדרות ההסתדרות 219, קריית חיים.
• תחנת זבולון של משטרת ישראל נותנת שירותי משטרה לתושבי הישובים הבאים: קרית ביאליק, קרית ים, קרית מוצקין, קרית חיים, קרית אתא, אפק, אושה, רמת יוחנן, כפר המכבי, טבעון, איבטין, נופית, חילף, חוואלד, ראס עלי, זבידאת, רכסים, כפר חסידים, אלונים, שער העמקים ונשר.
• להרחבה בכל הנוגע לייעוץ משפטי לנחקרים ולחשודים ראו בעמוד: חקירה במשטרה.

עצורים – ייצוג משפטי בהליכי מעצר בקריות

• בכל הנוגע לייצוג משפטי לעצורים המובאים להארכת מעצר בבית משפט השלום קריות ראו בעמוד – שחרור ממעצר.

נאשמים בתיק פלילי בבית משפט השלום קריות – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בקריות

• בכל הנוגע לייצוג משפטי שאנו מעניקים לנאשמים בהליכים פליליים בבית משפט השלום קריות ראו בעמוד –משפט פלילי ייצוג משפטי.

תאגידים הנאשמים בתיק פלילי בית משפט השלום קריות

• בכל הנוגע לייצוג משפטי שאנו מעניקים לתאגידים בהליכים פליליים ראו בעמוד –תאגידים ייצוג משפטי בהליך פלילי.

קטינים הנאשמים בתיק פלילי בפני בית משפט לנוער קריות

• בכל הנוגע לייצוג משפטי שאנו מעניקים לקטינים ראו בעמוד – קטינים – ייצוג משפטי.

מערערים ומשיבים בהליכי ערעור על פסק דין פלילי שניתן ע”י בית משפט השלום קריות

• בכל הנוגע לייצוג משפטי של מערערים ומשיבים לערעור שהוגש ע”י המשטרה או הפרקליטות ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי.

נפגעי עבירה בקריות

• בכל הנוגע לייעוץ משפטי ולייצוג משפטי שאנו מעניקים לנפגעי עבירה ראו בעמוד –נפגעי עבירה – ייצוג משפטי.

ייצוג משפטי מעורך דין פלילי בקריות בבית משפט השלום קריות

מיקומו של בית משפט השלום קריות

• בית משפט השלום קריות ממוקם ברחוב דרך עכו 194, קריית ביאליק ומעניק את שירותיו לתושבי הקריות והסביבה.

עניינים פליליים בקריות

• בבית משפט השלום קריות נשמעים תיקים פליליים ובקשות להארכות מעצר ולשחרור בערובה.
• תיקים פליליים הנוגעים לקטינים, נשמעים במסגרת בית משפט לנוער בקריות בפני שופטי נוער.

סמכות עניינית

• בית משפט השלום קריות מוסמך לדון בעבירות פליליות שעונשן המרבי הוא עד שבע שנות מאסר.
• עבירות שעונשן המרבי מעל שבע שנות מאסר נדונות בפני בית המשפט המחוזי בחיפה.

התביעה הפלילית בקריות

• בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום קריות מיוצגת מדינת ישראל על ידי שתי רשויות תביעה שונות, בהתאם לחומרת העבירות:
  • מטעם משטרת ישראל מופיעה בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום קריות שלוחת תביעות זבולון אשר מקום משכנה בשדרות ההסתדרות 291, קריית חיים. הכניסה מרחוב בן צבי, בתחנת זבולון (קריות).
  • מטעם פרקליטות המדינה מופיעה בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום קריות פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) אשר מקום משכנה ברחוב פל-ים 15 א’ (קומה 16), קרית הממשלה, בניין ב’ “המפרש”, חיפה.

עורך דין פלילי בקריות גיא פלנטר – מקרה להמחשה

• אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו בבית משפט השלום קריות. 

תמצית המקרה להמחשה – סיום משפט פלילי בקריות ללא הרשעה

• תיק פלילי שהחל באישומים חמורים בעבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, איומים, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור, העמיד את הנאשם בסיכון ממשי לסיום ההליך הפלילי מאחורי סורג ובריח.
• בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו לנאשם בבית משפט השלום קריות, נמחקו כל העבירות מכתב האישום למעט העבירה של הפרעה לשוטר, וההליך הפלילי הסתיים באי הרשעה – למרות שלחובתו של הנאשם אי הרשעה קודמת. 

כתב האישום אשר הוגש כנגד הנאשם לבית משפט השלום קריות

• תיק זה נשמע רובו ככולו בבית משפט השלום קריות, אולם הסתיים בבית משפט השלום בחיפה לאחר שהשופטת אשר שמעה את הראיות עברה לכהן בבית משפט השלום בחיפה.
• הנאשם בפרשה זו מהנדס תוכנה בחברת אינטל, בן 30, נשוי ואב לילד, אשר בעברו שירות צבאי כלוחם בחטיבת גולני.
• מפגש בין האיש לשוטרים, אותו סיים האיש חבול כולו, הוביל את שלוחת תביעות זבולון של משטרת ישראל להגיש כנגדו כתב אישום חמור.
• בתמצית, על פי הנטען בכתב האישום:
  • בסמך לשעה 22:00 באזור הצ’ק פוסט, ניגשו שני שוטרים לנאשם בשל חשד לביצוע עבירה אחרת (בדיעבד הוכח במשפט כי לנאשם לא היה שום קשר לעבירה אחרת).
  • על פי הנטען, אחד מן השוטרים הזדהה באמצעות תעודת מנוי, והנאשם, בהיותו תחת השפעת אלכוהול, תקף את שני השוטרים, דחף אותם, השתולל ובעט באחד השוטרים והכה אותו במכות אגרוף בכל גופו.
  • בהמשך, כך נטען, המשיך הנאשם להשתולל, התנגד למעצרו, בעט בגבו של אחד השוטרים ואיים בכך שאמר לשוטרים כי הינו מתאגרף “וזה הסוף שלהם”.
  • לאחר הבאתו לתחנת המשטרה, כך נטען, תקף הנאשם שוטר נוסף, בעט בחזהו ובראשו של השוטר, אשר נהדף מעוצמת המכה שקיבל לעבר הקיר.
  • לבסוף, כך נטען, העליב הנאשם את השוטרים שהיו במקום בכך שאמר להם: “הומואים מזדיינים בתחת”.

העבירות שיוחסו לנאשם בכתב האישום – תקיפת שוטר, איומים, הפרעה לשוטר והעלבת עובד ציבור

• בהתאמה לטענות העובדתיות, ייחס כתב האישום לנאשם את העבירות הבאות לפי חוק העונשין, תשל”ז – 1977;
• תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, עבירה בניגוד לסעיף 273 לחוק העונשין הנושאת לצידה עונש מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים.
• איומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק.
• הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה בניגוד לסיף 275 לחוק העונשין הנושאת לצידה עונש מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים.
• העלבת עובד ציבור, עבירה בניגוד לסעיף 288 לחוק העונשין.

הנאשם שוכר את שירותיו של עו”ד פלילי בקריות גיא פלנטר

• התיק הפלילי נקבע לדיון בבית משפט השלום קריות בפני כבוד השופטת אורית קנטור, סגנית נשיא בתי משפט השלום במחוז חיפה.
• עם תחילת המשפט, הודיעה התביעה כי בכוונתה לבקש מבית המשפט למצות את מלוא חומרת הדין עם הנאשם ולגזור עליו עונש מאסר, מאחורי סורג ובריח.
• בשלב זה שכר הנאשם את שרותיו של עורך דין פלילי גיא פלנטר על מנת להעניק לו ייצוג משפטי בהליך הפלילי.

מחיקת רוב העבירות מכתב האישום, לאחר חקירה נגדית של השוטרים המתלוננים

• לאחר שעו”ד פלילי גיא פלנטר חקר בבית המשפט את כל השוטרים המעורבים בחקירה נגדית, הוכחה בפני בית המשפט תמונה אחרת לחלוטין מהתמונה העולה מכתב האישום.
• ראשית, הוכח על ידי הסניגור כי הנאשם לא ידע – וגם לא היה יכול לדעת – כי שוטרים התנפלו עליו;
• השוטרים הגיעו למקום בלבוש אזרחי וברכב בילוש מוסווה, אחד מהם קפץ על הנאשם מן הרכב המסווה ותפס את הנאשם בכתפו, מבלי להזדהות.
• בסיטואציה זו, שבה לא ידע כי לפניו אנשי משטרה, ומשעה שממילא ידע כי לא ביצע דבר וחצי דבר שיצדיק עיכובו על ידי המשטרה, חש עצמו מותקף והתנגד למעצרו.
• יתרה מכך, צל כבד של ספק הוטל במשפט על טענות השוטרים כי הנאשם תקף שוטר בעודו כבול בידיו וברגליו (הטענה בכתב האישום לפיה לאחר שהובא לתחנת המשטרה – תקף שוטר נוסף בתחנה, בעט בחזהו ובראשו של השוטר, אשר נהדף מעוצמת המכה שקיבל לעבר הקיר).
• בהתאמה, במסגרת הסדר טעון, נמחקו כליל מכתב העבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, איומים והעלבת עובד ציבור.
• יחד עם זאת, מרגע שידע הנאשם כי מדובר בשוטרים, היה עליו לחדול מלהפריע לשוטרים במילוי תפקידם ולפיכך הודה הנאשם במסגרת הסדר הטעון בעובדות המקימות את העבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בכך גם הודה הנאשם בפה מלא מלכתחילה, עוד במעמד חקירתו במשטרה.

סיום ההליך הפלילי באי הרשעה, למרות אי הרשעה קודמת לחובתו של הנאשם

• למעשה, אימץ כתב האישום המתוקן את גרסת הנאשם לאשר התחרש ונמחקו ממנו כליל כל טענות השוטרים.
• ובאשר לעונש; ככלל, מי שזכה בעבר לסיים הליך פלילי באי הרשעה לא יזכה שוב באי הרשעה שכן כבר לא מדובר ב”מעידה חד פעמית”.
• במקרה הנדון כאן, למרות שלחובתו של הנאשם עמד רישום פלילי קודם, ללא הרשעה, בעבירה של תגרה במקום ציבורי, הסכימה התביעה המשטרתית (לאחר שמיעת הראיות וקבלת גרסת הנאשם) לעתור במסגרת הסדר הטעון לסיום הפרשה שוב, באי הרשעה.
• בית משפט השלום בקריות (כבוד השופטת אורית קנטור) אימץ את הסדר הטעון, הטיל על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה בדין תוך שהוא מציין בפסק דינו כי:

“הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים מקיים את האיזון הראוי בין האינטרס הציבורי הפרטני והאינטרס הציבורי הרחב, שמייצגת התביעה, לבין טובת ההנאה שניתנה לנאשם, כפי שנקבע בהלכת פלוני – (ע”פ 1958/98), ולכן בכוונת בית המשפט לכבדו, זאת לאחר שאכן משמיעת הראיות בתיק עולה כי היה מקום להגיע להסדר האמור ולתקן את כתב האישום כפי שתוקן”.

• משעברה השופטת שישבה בדין בבית משפט השלום בקריות לכהן בבית משפט השלום בחיפה, ניתן פסק הדין בבית משפט השלום בחיפה ולא בקריות.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בפסק דינה של כבוד השופטת אורית קנטור.

תיק פלילי בפני בית משפט השלום קריות, בפני כב’ השופטת אורית קנטור.

לקריאה נוספת

• לדוגמא נוספת לייצוג משפטי שהעניק משרדנו בבית משפט השלום קריות ראו: ביטול כתב אישום – רופא שהודה בעבירות הסגת גבול פלילית והחזקת מכשירי פריצה.
• להרחבה בכל הנוגע לעבירות נגד שוטרים ולדוגמאות נוספות בהן העניק משרדנו ייצוג משפטי בתיקים הנוגעים לעימותים בין שוטרים לאזרחים ראו בעמוד: עבירות נגד שוטרים – ייצוג משפטי.
• להרחבה בכל הנוגע למוסד אי ההרשעה במשפט הפלילי ולדוגמאות נוספות בהן הוביל משרדנו לסיום הליכים פליליים באי הרשעה או בביטול הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה.

עורך דין פלילי בקריות גיא פלנטר

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בקריות.
• אנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
• כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ”ח ושב”כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי, משפטי צבאי והליכים משמעתיים. לפרטים נוספים אודות צוות המשרד ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
• לדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי ראו – דוגמאות להמחשה – ייצוג משפטי גיא פלנטר משרד עורכי דין.
• לקוחות כותבים עלינו – ראו: ביקורות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר וכן: חוות דעת לקוחות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עו”ד פלילי | עורך דין פלילי בקריות | עו”ד פלילי בקריות | בחירת עו”ד פלילי לפי אזור בארץ

עורך דין פלילי בקריות | בית משפט השלום קריות – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי | עו”ד פלילי בקריות | איומים | עורך דין פלילי בצפון | עו”ד פלילי בצפון | עורך דין פלילי ברמת גן | אי הרשעה | ביטול הרשעה | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות נגד שוטרים – ייצוג משפטי

הפוסט עורך דין פלילי בקריות<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (62)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מעשה סדום בקטין – אי הרשעה
בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין פלילי גיא פלנטר

מעשה סדום בקטין – אי הרשעה, תמצית המקרה

• משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מין ולעבירות הטרדה מינית, זאת בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות.
• אנו מביאים כאן מקרה להמחשה לטיב הייצוג המשפטי שאנו מעניקים.
• מדובר בנאשם שהודה בבית המשפט המחוזי בת”א-יפו בעבירה חמורה של מעשה סדום בקטין אולם באופן תקדימי, סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים.
• מאחר ומדובר בהחלטה שיפוטית חריגה ביותר, זכתה פרשה זו לתהודה תקשורתית (ללא פרסום פרטי המעורבים). להלן למשל פרסום הפרשה ב”ידיעות אחרונות”;

פרסום בתקשורת אודות המקרה: תיק מעשה סדום בקטין שהסתיים בבית המשפט המחוזי ללא הרשעה פלילית.

מעשה סדום בקטין בנסיבות אינוס ועבירות חמורות נוספות – כתב האישום המקורי

• ואלו פרטי המקרה בתמצית; כנגד הנאשם, חייל בשירות סדיר ביחידה קרבית, הוגש כתב אישום אשר ייחס לו שורה ארוכה של עבירות מין חמורות בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים:
  • מעשה סדום בקטין שלא בהסכמתו עקב הפעלת לחץ ואיום, בניגוד לסעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(א) לחוק העונשין,  
  • מעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים שלא בהסכמתו החופשית עקב הפעלת לחץ ואיום, בניגוד לסעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב) לחוק העונשין,
  • מעשה מגונה בפומבי בפני קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, בניגוד לסעיף 349(ב) לחוק העונשין.
  • איומים בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.
• בשל חומרת העבירות הפליליות המיוחסות לחייל, הוגש כתב האישום לבית המשפט המחוזי, בפני הרכב פשע חמור (הרכב של 3 שופטי מחוזי הדנים בעבירות החמורות ביותר במשפט הפלילי).

הסדר הטעון שהניח את התשתית לסיום ההליך ללא הרשעה בפלילים

• בעקבות מו”מ שניהל עו”ד גיא פלנטר עם הפרקליטות, שוכנעה הפרקליטות, על בסיס ראיות שהוצגו לה ע”י הסניגור, לתקן את כתב האישום בשורה ארוכה של תיקונים לקולא; 
• במסגרת זו, נמחקו כליל מכתב האישום כל העבירות הנזכרות לעיל וכתב האישום המתוקן כלל עבירה של מעשה סדום בניגוד לסעיף 347(א) לחוק העונשין. על פי סעיף זה בחוק העונשין:

“העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים …דינו – מאסר חמש שנים”.

• כאן המקום להדגיש – כל נסיבות האינוס, והטענות לחוסר הסכמה, להפעלת לחץ ולאיומים – נמחקו כליל מכתב האישום.
• ביחס לאופן סיום הפרשה, לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה; בעוד הפרקליטות דרשה מבית המשפט להרשיע את החייל בהרשעה פלילית ולגזור עליו עונש מאסר, עתר עו”ד פלילי גיא פלנטר שלא להרשיע את הנאשם כלל, אלא להסתפק בצו מבחן ללא הרשעה.

חרף התנגדות הפרקליטות, מקבל בית המשפט המחוזי את טיעוניו של הסניגור, ונמנע מהרשעת הנאשם

• בהחלטה חריגה ויוצאת דופן, ובניגוד גמור לעמדת הפרקליטות, אימץ בית המשפט את עמדת הסניגור וסיים את ההליך הפלילי באי הרשעה.
• בכך, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשתו של עו”ד פלילי גיא פלנטר שלא להכתים את החייל באות קלון של הרשעה פלילית ולפגוע בעתידו.
• בהמשך עמוד זה אנו מציגים את פסק הדין ללא פרטים מזהים של המעורבים.

תפ”ח (תל-אביב-יפו) 40004/00, מדינת ישראל נגד פלוני, בית משפט המחוזי בתל אביב – יפו , בפני הרכב כבוד השופטים נתן עמית (אב”ד), כב’ השופטת ד”ר עדנה קפלן- הגלר, כב’ השופט אברהם טל.

פורסם: תקדין. פורסם: סקירה משפטית – הסניגור חוברת 38. פסקים.

לקריאה נוספת

• להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.
• למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות דומות ראו: מעשה סדום.
• להרחבה בנוגע לייצוג משפטי בעבירות מין ראו בעמוד: 
  • עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי. 
  • עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.
  • מעשה מגונה בפומבי. 
  • מעשה מגונה.

עורך דין פלילי

מעשה סדום בקטין – אי הרשעה פלילית | ארכיון אי הרשעה | ארכיון ביטול הרשעה פלילית | ארכיון הימנעות מהרשעה פלילית | ארכיון סיום הליך פלילי ללא הרשעה | ארכיון עבירות מין | ארכיון מעשה סדום | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט מעשה סדום בקטין – אי הרשעה פלילית – סיום הליך פלילי ללא הרשעה.<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (33)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התמודדות עם כתב אישום. בתמונה: כתב אישום לדוגמא.

מה קורה אחרי הגשת כתב אישום – דרכי התמודדות עם כתב אישום

• פעמים רבות אנו נשאלים מה קורה אחרי הגשת כתב אישום? מה עושים עכשיו? 
• הגשת כתב אישום מהווה אירוע טראומטי עבור כל נאשם, משבר חריף בעל השלכות דרמטיות על כל מישורי חייו של הנאשם ואף על חיי הקרובים אליו.
• כתב האישום מאיים על כל נכסיו החשובים ביותר של הנאשם – על חירותו, על שמו הטוב, על חיי המשפחה שלו ועל מטה לחמו.
• התמודדת עם כתב אישום חייבת לעשות אם כן על ידי איש מקצוע, עורך דין פלילי מנוסה ומיומן.
• דרכי ההתמודדות עם כתב האישום מגוונות ולהלן יפורטו חלקן, בתמצית;

התמודדות עם כתב אישום באמצעות העלאת טענות מקדמיות

• אל מול כתב אישום יכול עורך דין פלילי להעלות שלל של טענות מקדמיות.
• קבלת טענה מקדמית יכולה להוביל לביטול כתב האישום;
• ואלו הטענות המקדמיות שניתן להעלות:
  • חוסר סמכות מקומית;
  • חוסר סמכות עניינית;
  • פגם או פסול בכתב האישום;
  • העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;
  • זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום;
  • משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום;
  • חסינות;
  • התיישנות;
  • חנינה;
  • “הגנה מן הצדק” – הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. 
• ככלל, טענות מקדמיות יש להעלות בהזדמנות הראשונה.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות שיכנוע התביעה לחזור כליל מכתב אישום, דבר שמוביל לביטול כתב האישום

• מעבר למאבקים המוכרים להוכחת חפותו של הנאשם בבית המשפט, בתנאים מסוימים, בידי עורך הדין הפלילי לשכנע את התביעה לחזור בה מכתב האישום כליל, באופן “החוסך” מהנאשם הכרעה שיפוטית בעניינו, וכן את ההוצאות הרבות הכרוכות בניהול משפט פלילי.
• לפרטים נוספים אודות אופציה זו, ראו ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות שיכנוע התביעה לסגור את התיק בהסדר מותנה

• בתנאים מסוימים, בידי הסניגור לשכנע את התביעה לחזור מכתב האישום ולסיים את ההליך הפלילי בסגירת התיק בהסדר מותנה.
• על אופציה זו ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות הפסקת ההליך הפלילי – הסניגור יכול לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב ההליכים הפליליים כנגד הנאשם

• לעיתים, יפעל עורך הדין הפלילי לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב הליכי המשפט. משהחליט היועמ”ש לעכב את ההליכים, מפסיק בית המשפט את ההליכים והתיק הפלילי מסתיים ללא הכרעה שיפוטית וללא תוצאות פוגעניות עבור הנאשם.
• לפרטים נוספים אודות אופציה זו ראו: עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות ניהול משפט, שמיעת הראיות ונסיון לשכנע את בית המשפט לזכות את הנאשם

• הגשת כתב האישום הינה נקודת ההתחלה, כאשר מכלול הראיות (לרבות ראיות הגנה) טרם עברו את כור ההיתוך של בית משפט. במקרים המתאימים, יחתור הסניגור להשגת זיכוי בבית המשפט.
• לדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לזיכוי ראו: זיכוי נאשם.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות גיבוש הסדר טעון וסיום ההליך הפלילי בהסכמה

• על פי נותנים שפירסמה הפרקליטות ביחס לפעילותה בשנת 2018, ביחס ל- 82% מבין הנאשמים שהורשעו הרשעה מלאה או חלקית או שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים בקביעה בדבר ביצוע עבירה ללא הרשעה, הוצג לבית המשפט הסדר טיעון.
• עוד דיווחה הפרקליטות בהקשר זה כי 87% מהסדרי הטיעון, הוצגו לבית המשפט בשלב שלאחר הגשת כתב האישום ובטרם שמיעת הראיות בתיק.
• נתונים אלו מלמדים עד כמה נפוץ מוסד הסדרי הטעון במשפט הפלילי במחוזותינו.

התמודדות עם כתב האישום בדרך של סיום המשפט הפלילי ללא הרשעה

• אף אם אין מנוס מהקביעה כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסות לו בכתב האישום (בשל טיבן ועוצמתן של הראיות שעומדות לחובתו), עדיין פתוח בפני הסניגור לפעול לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
• לפרטים נוספים אודות אופציה זו ראו: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

התמודדות מניעתית עם כתב אישום – הסניגור יכול לפעול מלכתחילה, שכלל לא יוגש כתב אישום כנגד החשוד

• כל העוסקים בתחום המשפט הפלילי יודעים את הכלל הבא: הרבה יותר קל למנוע מראש את הגשתו של כתב אישום לבית המשפט, מאשר להשיג זיכוי או לבטל כתב אישום שכבר הוגש לבית המשפט.
• לפיכך, על עורך דין פלילי המייצג חשוד לנקוט בכל האמצעים והמאמצים – שלא יוגש כתב אישום כלל. בהקשר זה ראו: 
  • הכנה לחקירה פלילית;
  • סגירת תיק פלילי;
  • סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה. 
  • שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

לקריאה נוספת

באם אתם מחפשים מידע אודות היבטים שונים הנוגעים לכתב האישום עצמו, כגון משך הזמן להגשתו, תוכן ומבנה, השלמת חקירה אחרי הגשתו, מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד ראו בעמוד – כתב אישום.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי לנאשמים המתמודדים עם כתב אישום.

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג נאשמים המתמודדים עם כתבי אישום פליליים – בכל הערכאות המשפטיות ובכל רחבי הארץ.
• למשרדנו נסיון עשיר ומוכח בסגירת תיקים פליליים, זיכוי נאשמים וביטול כתבי אישום. בהקשר זה ראו – דוגמאות להמחשה – עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | דין משמעתי.
  
• בהמשך עמוד זה אנו מביאים דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתבי אישום.

עורך דין פלילי

התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום | כתב אישום | מה קורה אחרי הגשת כתב אישום | עורך דין מעצרים – שחרור ממעצר

הפוסט התמודדות עם כתב אישום<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (142)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר