חקירה משמעתית של עובד מדינה ע"י אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

• משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בכל הנוגע לדין משמעתי של עובדי מדינה, ובהקשר זה ראו בהרחבה: 
  • דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי ע"י עורך דין.
  • בית הדין למשמעת של עובדי המדינה – ייצוג משפטי.
  • מניעת השעיית עובד מדינה | ייצגו משפטי בשימוע לפני השעיה.
• עמוד זה עוסק בכל הנוגע לחקירת עובדי מדינה בחשד לעבירות משמעת, בין אם מנוהלת החקירה המשמעתית על ידי אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה או ע"י מי שנתמנה לחוקר משמעת באחד ממשרדי הממשלה.
• בעמוד זה תמצאו מידע על הנושאים הבאים:
  • מי חשוף לחקירה משמעתית במסגרת העסקתו בשירות הציבורי.
  • הגופים בנציבות שירות המדינה העוסקים באכיפת הדין המשמעתי בשירות הציבורי.
  • כיצד מטופל חשד לביצוע עבירת משמעת שהתעורר כנגד עובד מדינה, החל משלב הדיווח על החשד, דרך קבלת ההחלטות האם לפתוח בחקירה משמעתית ומי יחקור את החשד ועד לסמכויות שהוענקו לחוקרי משמעת בניהול החקירה המשמעתית.
  • אופן זימון עובדי מדינה לחקירה משמעתית ע"י חוקר משמעת.
  • החשיבות בקבלת ייעוץ משפטי בחקירות משמעת כנגד עובדי מדינה, בטרם התייצבות לחקירה המשמעתית.
  • מקרה להמחשה בו טיפלנו, במסגרתו הענקנו ליווי וייעוץ משפטי לעובדת מדינה שנחקרה באזהרה על ידי אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחשד לעבירות משמעת. הפרשה הסתיימה בקבלת עמדתנו, שאין מקום להגיש תובענה משמעתית כנגד הלקוחה.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו קישורים למקרים רבים נוספים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה בחקירות משמעת וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים שננקטו כנגדם.

כנגד מי יכולה להיפתח חקירה משמעתית

• חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963 (להלן – "חוק המשמעת") והתקנות שהותקנו מכוחו הינו המקור הנורמטיבי העיקרי של הדין המשמעתי במשרדי הממשלה, ביחידות הסמך ובחלקים נוספים של השירות הציבורי.
• מבחינה מספרית, חל חוק המשמעת על למעלה מרבע מיליון עובדי מדינה ומשרתי ציבור, בכ-250 משרדי ממשלה וגופים ציבוריים.
• בתמצית, חל חוק המשמעת על כל אלו:
  • עובדי מדינה ועובדים במשרדי ממשלה, יחידות סמך ובתי חולים ממשלתיים.
  • עובדי לשכת נשיא המדינה, עובדי מינהל הכנסת ועובדי וועדת הבחירות המרכזית לכנסת.
  • עובדי משרד מבקר המדינה.
  • עובדי רשויות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים.
  • עובדי מדינה המתמנים בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט – 1959.
  • סטודנטים בשירות המדינה.
  • קבוצות נוספות של עובדים בשירות הציבורי, ובהם עובדי הוראה, עובדי מועצות דתיות, עובדים בחלק מהתאגידים הציבוריים דוגמת המוסד לביטוח לאומי, רשות שדות התעופה ותאגיד השידור הציבורי, עובדים בתאגידי הבריאות ובחברת דואר ישראל.

אכיפת הדין המשמעתי בשירות הציבורי ע"י נציבות שירות המדינה

• נציבות שירות המדינה מופקדת על אכיפת המשמעת בשירות המדינה, ופועלת לאכיפת הדין המשמעתי יחד עם משרדי הממשלה, יחידות הסמך והגופים הציבוריים שחוק המשמעת חל עליהם.
• בכל הנוגע לענייני משמעת, פועלים במסגרת נציבות שירות המדינה שני גופים:
  • גוף חקירתי – אגף חקירות משמעת.
  • גוף המשמש כרשות תובעת בענייני משמעת – אגף התביעה של נציבות שירות המדינה.​

תפקידיו של אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה

• אגף חקירות משמעת, המונה כ- 10 חוקרים ומנהל יחידה, מופקדים על כל אלה:
  • חקירות משמעת בשירות המדינה והכנת סיכומי חקירות (בהתאם לסעיף 45.113 (א) לתקשי"ר).
  • פעילות מונעת בתחום המשמעת בקרב עובדי המדינה.
  • איסוף מודיעין בתחום המשמעת.
  • אכוונה והנחיה מקצועית של חוקרי המשמעת במשרדי הממשלה, הכפופים לאגף החקירות מקצועית.
  • הענקת ייעוץ לנציב שירות המדינה בענייני חקירות משמעת.

יצירת קשר קשר עם אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה

• כתובת אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה: רחוב בית הדפוס 12, בית השנהב כניסה B, קומה 5, ירושלים.
• טלפון: 074-7699468
• פקס: 02-6541049
• דואר אלקטרוני: hakirot@csc.gov.il
• את עמוד האגף ברשת תמצאו כאן.

תפקידיו של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

• תפקידו של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה מוגדר בעמוד של האגף ברשת באופן הבא:

"אגף המשמעת אמון על הטמעתם, שמירתם ואכיפתם של ערכי המשמעת וטוהר המידות של עובדי המדינה במשרדי הממשלה, יחידות הסמך, התאגידים הסטטוטוריים הכפופים לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג – 1963,  והגופים הנתמכים והמתוקצבים (בנוגע לחריגות שכר), מתוך מטרה לשמור על אמון הציבור בעובדי המדינה ועל שמו הטוב של השירות הציבורי, רמתו ותדמיתו".

• בתמצית, מופקד אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה על כל אלו:
  • להגיש תובענות לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה;
  • לייצג את המדינה לפני בית הדין למשמעת;
  • לעקוב אחר הליכים פליליים המתנהלים כנגד עובדי מדינה.
  • לטפל בהשעיות של עובדי מדינה.
  • להנחות את חוקרי אגף החקירות.

אופן הטיפול בחשד לעבירות משמעת של עובדי מדינה

• בפרק זה נציג בתמצית את אופן הטיפול בחשד לעבירות משמעת של עובדי מדינה, כפי שנקבע בתקשי"ר. 
• ריכוז הטיפול בעבירות משמעת של עובדי המדינה נמצא תחת אחריותו של מי שנקרא בתקשי"ר "האחראי" (סעיף 45.121 בתקשי"ר).
• אותו "אחראי" מוגדר בתקשי"ר כאחד מאלה: מנכ"ל המשרד, סמנכ"ל בכיר לניהול ההון האנושי ולמינהל, מנהל יחידת סמך, סגן מנהל יחידת סמך לניהול ההון האנושי ומינהל, או בעל תפקיד אחר שמנכ"ל המשרד או מנהל יחידת הסמך מינה לאחראי, באישור נציב שירות המדינה.

דיווח ויידוע על חשד לביצוע עבירת משמעת

• משנודע למשרד על חשד לביצוע עבירת משמעת שהתבצעה במשרד, מחוייב האחראי במשרד:
  • לדווח באופן מיידי לאגף חקירות בנציבות שירות המדינה על פרטי העבירה והמעורבים בה;
  • ליידע אודותיה את אגף התביעה בנציבות שירות המדינה;

קבלת ההחלטה האם לפתוח בחקירת משמעת כנגד עובד המדינה

• פתיחה בחקירה משמעתית כנגד עובד מדינה לא מחייבת הגשת תלונה. די בכך שנודע על חשד לביצוע עבירת משמעת כדי להניע את גלגלי החקירה.
• משהתקבל דיווח באגף החקירות על תלונה או חשד לעבירה כאמור לעיל, מגבש מנהל אגף חקירות החלטה באם לפתוח בהליך של חקירה משמעתית כנגד עובד המדינה.
• חקירה משמעתית באגף חקירות משמעת תפתח באחד או יותר משלושת המצבים הבאים:
  • נודע למנהל אגף חקירות משמעת על חשד לביצוע עבירת משמעת וסבר הוא כי בנסיבות העניין יש מקום להורות על פתיחת חקירה משמעתית;
  • נציב שירות המדינה או מי מטעמו הורו למנהל אגף חקירות משמעת לפתוח בחקירה משמעתית על חשד לביצוע עבירת משמעת שנודעה להם;
  • פרקליט המדינה או מי מטעמו רשאי להורות למנהל אגף חקירות משמעת לפתוח בחקירה משמעתית אם סבר בנסיבות העניין, כי החשד שהתגלה נגד עובד מדינה ראוי להתברר בהליך משמעתי ולא בהליך הפלילי.

קבלת ההחלטה מי יבצע את החקירה המשמעתית כנגד עובד המדינה

• משהחליט מנהל אגף החקירות כי יש מקום לפתוח בחקירה בחשד לעבירת משמעת, עליו להחליט מי הגורם שיבצע את החקירה המשמעתית:
  • אגף החקירות משמעת בנציבות שירות המדינה, או –
  • חוקר משמעת במשרד הרלוונטי.
• מנהל אגף חקירות רשאי אף להורות על עריכת חקירה משולבת, שתתנהל במקביל באגף חקירות משמעת ובמשרד הנוגע בדבר, אם סבר כי בנסיבות העניין יש הצדק מקצועי לכך;
• כאשר מדובר בתלונה על הטרדה מינית, תועבר התלונה ישירות או באמצעות הממונה על שוויון מגדרי במשרד לבירור וחקירה באגף החקירות.

חקירת התלונה על ידי חוקר משמעת במשרד הממשלתי הרלוונטי

• חקירת התלונה במשרדי הממשלה השונים, תיעשה רק על-ידי מי שמונה לחוקר משמעת במשרד.
• חוקר המשמעת חייב לתאם את החקירה עם מנהל אגף חקירות בנציבות שירות המדינה והוא כפוף להנחיותיו (סעיפים  45.113 (ד), 45.122 (ג) לתקשי"ר).

סמכויות חוקרי משמעת בכל הנוגע לחקירות משמעת של עובדי מדינה

• על פי דין, ממנה נציב שירות המדינה חוקרי משמעת, הפועלים לפי הוראות אגף המשמעת או נציב שירות המדינה עצמו (סעיף 15 לחוק המשמעת).
• חוקרי משמעת הוסמכו לעסוק בבירור תלונות המייחסות לעובדי מדינה עבירות משמעת לפי חוק המשמעת (סעיף 45.113 לתקשי"ר).
• בכל הנוגע לחשדות לעבירות משמעת מצד עובדי מדינה, הוענקו לחוקרי המשמעת סמכויות חקירה באזהרה, הזהות לסמכויות של חוקרי משטרה (סעיף 16 לחוק המשמעת, סעיף 45.123 (ג) לתקשי"ר).
• משמע, חוקר המשמעת רשאי לזמן לצורך חקירה, בירור או מתן עדות, כל עובד מדינה ולחקור אותו באזהרה, בחשד לעבירת משמעת (לחוקר משמעת הוענקו סמכויות חקירה בהתאם לסעיפים 2-4 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות);
• במקביל, חל איסור להקים במשרד ממשלתי ועדות פנימיות לבירור תלונות וחשדות בדבר עבירות משמעת ועבירות פליליות שעובדי המשרד נחשדו שעברו אותן (סעיף 45.131 בתקשי"ר).

העברת חומר החקירה לאגף התביעה של נציבות שירות המדינה

• בסיום החקירה מועבר תיק החקירה ביחד עם מסמך סיכום חקירה, למנהל אגף חקירות אמשמעת בנציבות שירות המדינה, לצורך בחינה מקצועית של התיק והעברתו להמשך טיפול באגף התביעה של נציבות שירות המדינה.​

ביצוע השלמת חקירה משמעתית

• נציב שירות המדינה או תובע באגף התביעה של נציבות שירות המדינה רשאים להורות לאגף חקירות להמשיך ולחקור, אם מצאו שיש צורך בכך לשם החלטה בדבר העמדה לדין או לשם ניהול יעיל של המשפט (סעיף 45.123 (ה) לתקשי"ר).

הזימון לחקירה משמעתית כנגד עובד מדינה וקבלת ייעוץ משפטי

זימון לחקירה משמעתית על ידי חוקר משמעת

• ככלל, ייחל הליך משמעתי נגד עובד מדינה בחקירה משמעתית ע"י אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה, או חוקרי המשרד שהוסמכו לחקור עבירות משמעת.  
• להבדיל מחקירות משטרה שלעיתים נפתחות במעצר, חקירה משמעתית תמיד תיפתח בזימון להתייצב לחקירה משמעתית, כאשר הזימון יכול להגיע:
  • מהממונה על החשוד במשרד בו מועסק החשוד, או גורם כלשהו במשאבי אנוש;
  • בהזמנה לחקירה משמעתית בכתב, בין אם במסירה אישית או במייל.
  • בשיחת טלפון מחוקר משמעת, המזמין את החשוד להתייצב לחקירה. 
• ככלל, בשלב הזימון לחקירה משמעתית ובטרם התייצב החשוד בחדר החקירות, יסרב חוקר המשמעת לתת לחשוד שום פרט אודות החקירה, לרבות: 
  • מי התלונן, מתי הוגשה התלונה והאם הוגשה בכלל תלונה. 
  • מה טיב החשדות כנגד החשוד. 
  • איזה ראיות נאספו לחובת החשוד. 
  • כיצד תתנהל החקירה המשמעתית.  
  • מה חומרת החשדות. 
  • מה השלכות החקירה המשמעתית על עתידו המקצועי של החשוד בשירות הציבורי. 
• למעשה, מעבר לעצם זימון החשוד ולתאום מועד החקירה המשמעתית, לא יחשוף חוקר המשמעת דבר בפני החשוד, ויפטור את החשוד באימרה עמומה בסגנון: "שתגיע להיחקר תשמע במה מדובר".
• לעיתים, כלל לא יבין החשוד מדבריו של חוקר המשמעת שבכלל זומן לחקירה משמעתית באזהרה, שכן חוקר המשמעת יזמן אותו "לבירור", או "להשיב על כמה שאלות שיש לנו".

קבלת ייעוץ משפטי מעורך דין בחקירה משמעתית

• אמנם מדובר בחקירה משמעתית, אך זו מתנהלת בדומה מאוד לחקירה פלילית ובפתחה יוזהר עובד המדינה כי הוא חשוד בעבירות משמעת, כי אינו חייב לומר דבר אם אין רצונו בכך אולם כל שייאמר יירשם ועלול לשמש ראיה נגדו וכי הימנעותו מלהשיב לשאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו.

חקירה משמעתית של עובדת מדינה באזהרה, בחשד לעבירות משמעת

• בניגוד לחקירות פליליות, בדרך כלל לא מודיעים חוקרי משמעת לחשודים בפתח החקירה שיש להם זכות להתייעץ עם עורך דין.
• אם יבקש חשוד להתייעץ עם עורך דין בפתח החקירה המשמעתית או במהלכה, רוב חוקרי המשמעת יסרבו לאפשר לחשוד להתייעץ, בטענה שאין זכות כזאת בחקירות משמעת, בעוד חוקרי משמעת בודדים כן יאפשרו לחשוד להתייעץ.  
• כפי שניתן לראות בתמונה של טופס העדות שהוצגה לעיל – באותה חקירת משמעת לא העניק חוקר הנציבות לחשודה זכות היוועצות עם עורך דין. 
• לעומת זאת, בחקירת המשמעת הבאה, שנערכה על ידי חוקר במשרד הבריאות שהוסמך ע"י נציב שירות המדינה לשמש כחוקר משמעת, אמנם לא הודיע החוקר לחשודה שיש לה זכות להיוועץ עם עורך דין, אולם משביקשה להיוועץ עם עורך דין, איפשר לה החוקר לעשות כן:

חקירה משמעתית של עובד מדינה עי חוקר משמעת ממשרד הבריאות

• כך או כך – עצם הבקשה להתייעץ עם עורך דין וההיוועצות עצמה, לעולם לא יכולים לשמש לרעתו של החשוד (בניגוד לשתיקה, שעלולה לחזק את החשד כנגד החשוד).
• מאחר ועם ההתייצבות לחקירה משמעתית, לא יאפשרו מרבית חוקרי המשמעת לחשוד היוועצות עם עורך דין, יש לנצל את פרק הזמן בין הזימון לחקירה המשמעתית ולהתייצבות בחקירה עצמה על מנת להתייעץ עם עורך דין.
• ככול שאכן ישכיל החשוד להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה המשמעתית, לא ניתן לזקוף את ההיוועצות עם עורך הדין לחובתו (בניגוד למה שחוקרים מספרים לפעמים לנחקרים).
• גם אם עובד המדינה לא יודע מדוע זומן לחקירה המשמעתית, וגם אם הוא משוכנע שמעולם לא נפל שום פגם בהתנהלותו – חיוני שיקבל ייעוץ משפטי והכנה, בטרם התייצבות לחקירה המשמעתית;
• עצם זימונו לחקירה מלמד – שעל בסיס ראיות שכבר נאספו לחובתו, הוחלט לפתוח כנגדו בחקירה משמעתית ולהטיח בו את אותן ראיות, ולפיכך עליו להתייעץ בעוד מועד עם עורך דין, ללמוד כיצד להתנהל בחקירה, לגבש קווי הגנה, ולקבל כלים להתמודדות עם החשדות.
• כאן המקום להדגיש כי קיימת חשיבות מכרעת בקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד העוסק בדיני משמעת, בטרם מסירת כל גירסה בחקירה משמעתית, וזאת ממספר סיבות מרכזיות;
  • הניסיון מלמד כי עובד המדינה המוזמן לחקירה משמעתית, קרוב לוודאי יהיה זה מפגשו הראשון עם אגף המשמעת וההליך המשמעתי בכלל. מטבע הדברים, וללא קשר לשאלת החפות או האשם של עובד המדינה המוזמן לחקירה, עצם המעמד של נחקר, החשוד בעבירות – זר ומלחיץ.
  • במצב דברים זה, כושרו של עובד המדינה להתמודד בעצמו עם החשדות והאישומים, להתמקד, לנתח באופן אובייקטיבי את מצבו המשפטי, להתבטא כראוי בחקירה, לבסס "קו הגנה" נכון ואפקטיבי ולהצביע מיוזמתו על ראיות התומכות בגירסתו – נפגם עד מאוד.
  • מטבע הדברים, עובד מדינה המגיע לראשונה בחייו לחקירה משמעתית, אינו מודע באופן מלא לזכויותיו בחקירה ובהליך המשמעתי בכלל, לחובותיו וסמכויותיו של חוקר המשמעת, אינו מכיר את שיטות ופעולות החקירה השונות כמו גם את ה"תרגילים" החקירתיים הננקטים לא פעם ע"י חוקרי המשמעת ויהיה חשוף יותר להשפעה ולאיום (מרומז או ישיר) מצד החוקרים.
  • לרוב, אין בידי עובד מדינה הנתון לחקירה משמעתית את הכלים, הידע והנסיון לנתח את מצבו המשפטי, ולהעריך באופן שקול ומציאותי את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו.
  • במקרים רבים הנחקר גם אינו ער לכך ש"קו ההגנה" בו נקט בחקירה הסב לו "נזקים" שכמעט ולא ניתנים לתיקון בהמשך, בבית הדין המשמעתי.
  • צריך לזכור כי מול עובד המדינה, הנמצא לראשונה בחייו בחקירה משמעתית, ניצבים חוקרי משמעת מנוסים ומיומנים בשיטות חקירה, כאשר "גורם ההפתעה" נמצא לצידם והם אלו השולטים בכל ההיבטים של החקירה. כלומר, קיים פער כוחות משמעותי בין עובד המדינה הנחקר כחשוד לבין החוקר שלו, פער הפועל כמובן לרעת הנחקר.
  • יעוץ משפטי לפני החקירה המשמעתית, מטרתו בין השאר לגשר על פער הכוחות האמור בין עובד המדינה החשוד בעבירת משמעת לבין החוקר ו"לצייד" את עובד המדינה ב"ארגז כלים" להתמודדות עם החשדות כלפיו.
  • חקירה משמעתית עלולה להוביל להשלכות מרחיקות לכת על עובד המדינה ועתידו התעסוקתי – החל מהכתמת שמו הטוב ועד אובדן מקום העבודה, הפרנסה וזכויות סוציאליות.  
  • יעוץ משפטי לפני החקירה המשמעתית עשוי להפוך את הקערה על פיה, להוביל לסגירת תיק החקירה המשמעתי ולהימנעות מהעמדה לדין בבית הדין למשמעת או להסבת ההליך המשמעתי להליך משמעתי פנים משרדי, ובכל מקרה – לסיום ההליך בפגיעה מינימאלית ככל הניתן בעובד המדינה.

מקרה להמחשה בו טיפלנו: חקירה משמעתית של עובדת מדינה

• כעת נציג מקרה להמחשה בו העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדת מדינה שנחקרה על ידי אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחשד שביצעה עבירות משמעת שונות.
• בהמשך עמוד זה תמצאו קישורים למקרים נוספים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה שנחשדו או הואשמו בעבירות משמעת.

החקירה המשמעתית שנוהלה כנגד עובדת המדינה

• כנגד עובדת בכירה וותיקה בשירות המדינה נפתחה חקירה משמעתית על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה בחשד לשורה של עבירות משמעת בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג – 1963 והפרה של הוראות התקשי"ר:
  • עיסוק בפעילות פוליטית אסורה בתקופת בחירות.
  • עבודה פרטית ללא היתר, כנציגת ציבור בבית הדין לעבודה.
  • דיווחי נוכחות כוזבים.
  • התנהגות לא הולמת עובד מדינה.  
  • התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידה כעובדת מדינה.
• עוד בשלב זימונה לחקירה, ובטרם נחקרה, פנתה העובדת למשרד עורך הדין גיא פלנטר על מנת שיעניק לה יעוץ וייצוג משפטי.
• בתיק חקירה זה הושקע מאמץ ניכר מצד אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחקירת החשדות ובאיסוף הראיות, ובתוך כך זומנה העובדת ונחקרה באזהרה לא פחות מ- 8 פעמים.
• במשך כל החקירה המשמעתית הענקנו לחשודה הכנה, ייעוץ וליווי משפטי, וסייענו בידיה להתמודד בהצלחה עם החשדות.
• בסיום החקירה המשמעתית הועבר תיק החקירה לעיון ובחינה של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.
• בשלב זה פנה משרדנו למנהל אגף בכיר משמעת בבקשה כי אם וכאשר תתגבש חלילה כוונה להעמיד את העובדת לדין משמעתי, קודם לכן ייערך הליך שימוע – במסגרתו תינתן להגנה הזדמנות לשכנע כי יש להימנע מהגשת תובענה נגד העובדת לבית הדין למשמעת ויש לסגור את התיק בעניינה.
• בכל הנוגע לשימוע בטרם הגשת תובענה ראו: ייצוג משפטי בהליך שימוע בפני אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.

הכוונה להגיש כנגד עובדת המדינה תובענה, המייחסת לה דיווחים כוזבים

• ואכן, לאחר בחינת חומר הראיות, גיבש אגף המשמעת כוונה להעמיד את העובדת לדין משמעתי בגין דיווחים כוזבים, בעוד החשדות בעניין פעילות פוליטית אסורה ועבודה פרטית ללא היתר "ירדו מן הפרק", לאחר שהחשודה התמודדה בהצלחה עם החשדות והטענות שהוטחו בה.
• אגף המשמעת גיבש טיוטת כתב תובענה כנגד העובדת, במסגרתו נטען כי ב-13 הזדמנויות שונות בהן דיווחה העובדת היעדרות מעבודה בשל מחלה היא נכחה בפועל בבית הדין לעבודה כנציגת ציבור, וזאת במטרה לקבל שכר שלא כדין.
• כמו כן נטען כי בשתי הזדמנויות נוספות, בהן דיווחה העובדת "יציאה בתפקיד", היא נכחה בפועל בביה"ד לעבודה.
• נטען כי במעשים אלו דיווחה העובדת דיווחי כזב, פגעה במשמעת שירות המדינה, הפרה הוראות תקשי"ר, והתנהגה התנהגות שאינה הולמת ובלתי הוגנת במילוי תפקידה כעובדת מדינה.

החשד לדיווחי מחלה כוזבים

• בהקשר לחשד לדיווחי מחלה כוזבים, יש לדעת;
• לפי התקשי"ר, "מחלה" לעניין הזכאות לשכר בגין היעדרות בשל מחלה כ"מצב בריאות לקוי הנוטל את כושר העבודה" (סעיף 33.204 לתקשי"ר).
• במילים אחרות, הזכאות לחופשת מחלה בתשלום מותנית בכך שהעובד באמת חולה, ונתון במצב בריאותי לקוי המונע ממנו לעבוד.
• כמו כן, קובע התקשיר: כי אם "התברר שעובד הגיש תעודת מחלה על יסוד טענה כוזבת או הגיש הודעה אישית כוזבת, לא יהיה זכאי למשכורת בעד תקופת ההיעדר והאחראי ינקוט נגדו בצעדים המשמעתיים הנאותים" (סעיף 33.238 לתקשי"ר).
• כלומר, עובד שידווח היעדרות מעבודה בשל מחלה, שעה שאינו באמת חולה – ייחשב כמי שדיווח דיווח כוזב, לא יהיה זכאי לשכר בגין תקופת ההיעדרות ואף יינקטו נגדו צעדים משמעתיים.
• בחוזר מס' 61/2018 ובהנחיה מס' 5/2019 של מנהל אגף בכיר משמעת הובהר לעובדי המדינה כי:

"דיווח מחלה נועד למקרים בהם העובד אכן חולה ואינו יכול להגיע לעבודתו…דיווח על ימי מחלה כאשר העובד בפועל אינו חולה הנו דיווח כוזב, אשר עלול לעלות כדי עבירת משמעת".

מדיניות הענישה במקרים של דיווחים כוזבים

• עבירת משמעת של דיווחים כוזבים הינה עבירה נפוצה בקרב עובדי המדינה וככלל, בהינתן תשתית ראייתית מספקת, מוגשות בגינה קובלנות לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• בשורה ארוכה של פסקי דין עמד בית המשפט העליון על הפסול והחומרה שבמסירת דיווחים כוזבים. כך למשל, בעש"מ 6978/00 מאיר מוטיל נ' נציב שירות המדינה נפסק:

"דיווחים כאלה, תהיה הסיבה לדיווחים אשר תהיה, פסולים בעיקר בשל שלוש סיבות: ראשית, משום שאינם דיווחי אמת, ואין צורך להסביר את הפסול שבחתימת עובד, ביודעין, על דיווח שאינו אמת. מבחינה זאת הם אינם מוסריים. שנית, משום שהם מפרים את ההוראות המחייבות. לכן הם בלתי חוקיים. ושלישית, משום שהם משמשים את העובדים כדי לקבל מאוצר המדינה שכר שאינו מגיע להם".

• אמצעי המשמעת במקרה של הרשעה בבית הדין בדיווחים כוזבים ינועו ככלל בין נזיפה חמורה לצד הפקעת משכורת או חלקה והורדה בדרגה או יותר, דרך פסילה לתפקיד ניהולי ועד לפיטורין ופסילה משירות המדינה במקרים החמורים.
• וכדברי כבוד השופט רובינשטיין בבר"ש 9724/10 שאול אלייתים נ' נציבות שירות: 

"ראוי כי יצא הקול, שהמחיר על קיומם כוזבים בשירות הציבורי הוא כבד".

השימוע באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

• בעניינה של העובדת ובטרם הגשת כתב התובענה לבית הדין למשמעת, נענתה הנהלת אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לבקשתנו לערוך שימוע, לפנים משורת הדין (בחוק המשמעת לא מעוגנת זכות שימוע בטרם הגשת תובענה).
• לצורך השימוע, ביקש וקיבל משרדנו את חומר הראיות הרב שנאסף בחקירה המשמעתית בעניינה של העובדת, ניתחנו את כל החומרים ופעלנו לאסוף ראיות הגנה.
• במעמד השימוע, שנערך עם סגנית מנהל אגף המשמעת והתובעת האמונה על הטיפול בתיק, פרסנו באריכות את טיעונינו מדוע אין להגיש כתב תובענה נגד העובדת לבית הדין למשמעת.

סגירת תיק החקירה בהתראה פנים משרדית

• לאחר שקילת הטיעונים שהעלינו בשימוע, ולמרות הכוונה הראשונית להגיש תובענה כנגד העובדת בגין דיווחים כוזבים, השתכנע אגף המשמעת לא להעמיד את עובדת המדינה לדין משמעתי.
• תחת זאת, סוכם בין הצדדים כי תינקט כלפיי העובדת התראה פנים משרדית בלבד, מכח סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
• בסופו של יום, אחרי 3 וחצי שנים מאז נפתחה החקירה המשמעתית נגדה והחשש מהליך משמעתי ריחף מעל ראשה וסיכן את מעמדה התעסוקתי והמקצועי, הסתיים העניין על הצד הטוב ביותר עבור העובדת ונחסכו ממנה הליך משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, ההכתמה והפגיעה בהמשך עבודתה וקידומה המקצועי.  
• בפרשה זו טיפלו במשרדנו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה ובערכאות ערעור.

עורך דין משמעתי

נציבות שירות המדינה אגף חקירות משמעת | אגף חקירות נציבות שירות המדינה |  חקירות משמעת נציבות שירות המדינה 

הפוסט חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ וייצוג משפטי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (85)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי בנוגע לעבירות משמעת בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ומול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי ע"י עורך דין בהליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ובפני ערכאות ערעור

• משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בכל הנוגע לדין משמעתי של עובדי מדינה, לרבות:
  • יצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.
  • יצוג משפטי בהליכי שימוע בפני התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה; מניעת השעיית עובד מדינה.
  • חקירה משמעתית – הכנה, ייעוץ משפטי וליווי משפטי לעובדי מדינה בחקירה של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה ובפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה ובערכאות ערעור.

דין משמעתי עובדי מדינה

• עובדי מדינה והעובדים בשירות הציבורי כפופים לדין משמעתי ונתונים לשיפוט משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• הנורמות האתיות והמשמעתיות המחייבות עובדי מדינה ועובדים בשירות הציבורי מעוגנות בעיקרן בכללי האתיקה של עובדי המדינה, בהוראות תקנון שירות המדינה – התקשי"ר ובחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג – 1963.
• לצד זאת, מחויבים עובדי המדינה ועובדי השירות הציבורי להישמע להוראות והנחיות הניתנות מעת לעת במשרד בו מועסקים ולנהוג בהתאם לנוהג המקובל במשרד, כאשר אי קיום המוטל עליהם עלול להוביל לחקירה משמעתית כנגדם ולהעמדה לדין משמעתי.  
• פרסומים חשובים של נציבות שירות המדינה בתחום:
  • כללי האתיקה לעובדי המדינה.
  • תקנון שירות המדינה – הוראות התקשי"ר.

תכלית הדין המשמעתי בכל הנוגע לעובדי מדינה ולשירות הציבורי

• בפסקי דין רבים עמד בית המשפט העליון על שתי תכליות שהדין המשמעתי משרת בכל הנוגע לעובדי מדינה והשירות הציבורי והם: 
  • הגנה על תפקוד השירות הציבורי. 
  • הגנה על תדמיתו של השירות בעיני הציבור.
• כך למשל פסק בית המשפט העליון בשעה שעמד על ההבדל בין הדין המשמעתי לבין הדין הפלילי (עש"מ 1928/00, מדינת ישראל נגד ברוכין): 

"יש להקדים ולהציג את ההבדל המהותי בין הדין המשמעתי לבין הדין הפלילי.

ההבדל נובע מן התכלית: הדין המשמעתי נועד לשרת תכלית שונה מן התכלית של הדין הפלילי.

עיקר התכלית של הדין המשמעתי הוא הגנה על השירות הציבורי. הצורך בהגנה על השירות הציבורי אינו בא לידי ביטוי מלא בהליך הפלילי. גם אם בהליך הפלילי נגזר על עובד הציבור עונש של קנס, מאסר או עונש אחר, עדיין יש צורך לברר אם ראוי לנקוט נגדו גם הליך משמעתי: האם ראוי שאותו עובד ציבור יישאר בתפקידו, או שמא ראוי להעבירו לתפקיד אחר או להורידו בדרגה או אף לפטרו מן השירות? וזאת, כדי למנוע פגיעה נוספת של אותו עובד בשירות הציבורי או כדי להגן על תדמית השירות ועל אמון הציבור וכן כדי לשרש תופעות פסולות בשירות הציבורי ולהרתיע עובדי ציבור אחרים מהתנהגות שאינה הולמת את השירות…

• בדומה, פסק בית המשפט העליון בפרשה אחרת (עש"מ 5282/98, מדינת ישראל נגד כתב):

"…בדין המשמעתי, אמצעי המשמעת אמור לשמש אמצעי מניעה יותר מאשר אמצעי ענישה: התכלית העיקרית של אמצעי המשמעת היא, כאמור, למנוע פגיעה משמעותית בתפקוד של שירות המדינה או בתדמית של שירות זה, שכן תדמית ראויה היא תנאי הכרחי לפעילות תקינה של השירות".

בפרשה אחרת, סיכם בית המשפט העליון את הדברים באופן הבא (עש"מ 9433/07 מדינת ישראל נגד מרינה אבשלומוב): 

עיקר תכליתו של הדין המשמעתי של עובדי המדינה הינה הגנה על דמותו ותפקודו של השירות הציבורי ושמירה על אמון הציבור בו ובעובדיו. תכלית זו מושגת בין היתר באמצעות קביעתן של נורמות ההתנהגות הראויות לעובדים בשירות הציבורי ובאמצעות ענישתם של עובדים שסטו מנורמות אלו, וזאת תוך יצירת הרתעה אפקטיבית מפני ביצוע מעשים שיש בהם סטייה כאמור ותוך העברת מסר ברור לציבור באשר לסטנדרטים שבהם מחויב השירות הציבורי:

"מטרת דין המשמעת אינה מכוונת להענשת העובד; היא נועדה להגן על השירות הציבורי מבחינת רמת תיפקודו ומהיבט השמירה על דמותו ותדמיתו בעיני הציבור. תכליות אלו מושגות באמצעים שונים, וביניהם – הרחקת עובדים שתיפקודם פוגע בשירות הציבורי; הרתעת שאר עובדי השירות הציבורי מפני התנהגות החורגת מהנורמות הראויות; והעברת מסר כללי לציבור הרחב בדבר הקפדתה של מערכת אכיפת החוק ודיני המשמעת על יושרתו של השירות הציבורי ורמת תיפקודו" …

מתכליות אלו נגזרים אמצעי המשמעת השונים שרשאי בית הדין למשמעת להטיל על עובד מדינה בגין הרשעתו בביצוע עבירות משמעת".

עבירות משמעת עובדי מדינה

• חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג – 1963 מגדיר, בלשון כללית, מהן עבירות משמעת של עובד מדינה, וכך קובע סעיף 17 לחוק:

"17. עובד מדינה שעשה בישראל או בחוץ לארץ אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:

1. עשה מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה;

2. לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;

3. התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה;

4. התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;

5. השיג את מינויו בשירות המדינה במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לענין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים;

6. הורשע על עבירה שיש עמה קלון".

• כפי שניתן לראות, הוראת חוק המשמעת המגדירה מהן "עבירות משמעת" מעוררת בעייתיות כיוון שהיא קובעת גבולות גזרה רחבים מאוד לעבירות המשמעת של עובדי המדינה, כמעין "עבירות סל", כך שלמעשה קשת רחבה, בלתי ספציפית ולא מוגדרת מראש של התנהגויות ומעשים עלולים להיחשב ככאלו הפוגעים במשמעת שירות המדינה, או התנהגות שאינה הולמת או שעלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, ולהוביל לחקירה משמעתית כנגד עובד המדינה ולהגשת תובענה משמעתית נגדו.
• משמעות הדבר היא שעובד מדינה עלול למצוא עצמו מוזמן לחקירה משמעתית, חשוד ונאשם בעבירת משמעת בגין התנהגות או מעשה שלא נאסרו באופן ברור וספציפי ומבלי שצפה מראש שיגררו נקיטת צעדים משמעתיים.
• למעשה, כל עובד מדינה עשוי למצוא עצמו, בשלב כלשהו, בגדר חשוד, הנתון לחקירה משמעתית המתנהלת כנגדו.
• ואכן, למרבית עובדי המדינה המואשמים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה מיוחסת "עבירת הסל" של "התנהגות בלתי הולמת".
• עם זאת, לצד "עבירות הסל", ניתן לראות בפרקטיקה גם שורה של עבירות משמעת נוספות, ספציפיות יותר, כגון;
  • הטרדה מינית.
  • דיווחים כוזבים / דיווחי נוכחות כוזבים / דיווחי נוכחות פיקטיביים / דיווח נוכחות כוזב.
  • דיווח כוזב על שעות עבודה | החתמת כרטיס נוכחות על ידי עובד אחר.
  • זיוף אישור נוכחות / זיוף אישורי מחלה.
  • שליפות מידע שלא כדין.
  • עבודה פרטית ללא היתר.
  • יציאה לחו"ל ללא היתר.
  • ניגוד עניינים.
  • התבטאות לא הולמת.
  • תקיפה / תקיפת תלמיד.
  • גניבה בידי עובד מדינה.
  • מרמה והפרת אמונים.
  • התנכלות וניצול מעמד.

עובדי מדינה – היחס בין אחריות פלילית לאחריות משמעתית

• בכל הנוגע למישור הפלילי ראו בהרחבה: הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד בגוף ציבורי.
• סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת) שכותרתו "שיפוט פלילי אינו מוציא שיפוט משמעתי", קובע:

"אחריותו של עובד-המדינה לפי חוק זה בשל עבירת משמעת פלונית אינה גורעת מאחריותו הפלילית בשל אותו מעשה או מחדל ומותר לנקוט נגדו אמצעי משמעת לפי חוק זה אף אם נענש או זוכה על אותו מעשה או מחדל בבית המשפט".

• כאשר עבירת המשמעת הנעברת על-ידי עובד המדינה היא גם עבירה פלילית, אין השיפוט המשמעתי בא במקום השיפוט הפלילי אלא בנוסף לו.
• ככלל, מקום שהועמד עובד מדינה לדין משמעתי בגין מעשה או מחדל שיש בהם משום עבירה פלילית, יעוכבו ההליכים המשמעתיים עד גמר ההליכים הפליליים, וזאת כאשר הוגש כתב-אישום או נמסרה הודעה לאב בית- הדין למשמעת של עובדי המדינה על כוונה להגיש כתב-אישום.
• לפרטים נוספים אודות היחס בין אחריותם הפלילית של עובדי המדינה לאחריותם בדין משמעתי, ראו בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה: "הליכים משמעתיים כנגד עובדי מדינה". 
• ככול שחקירה משמעתית חושפת חשד לעבירות פליליות, מופסקת החקירה המשמעתית והעניין מועבר לחקירת הרשות החוקרת הפלילית הרלוונטית, בדרך כלל משטרת ישראל.

עבירות שכיחות בהליכים משמעתיים כנגד עובדי מדינה

• מפרסומים של אגף המשמעת לציבור ניתן ללמוד איזה עבירות הן השכיחות ביותר בקרב עובדי המדינה.
• חלק מהעבירות שטופלו משמעתית, כגון אלימות במשפחה, בוצעו מחוץ למקום העבודה ולשירות המדינה, אולם בעקבות ההליך הפלילי התקיים גם הליך משמעתי כנגד עובד המדינה (בהקשר זה ראו בהרחבה בעמודים הבאים:
  • תובענה לאחר הליך פלילי.
  • הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.
• ואלו עבירות המשמעת השכיחות ביותר שבגינן נפתחו חקירות משמעת והוגשו תובענות לבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה: 
  • התנהגות בלתי הולמת.
  • דיווחים כוזבים. 
  • התבטאות לא הולמת. 
  • הטרדות מיניות ועבירות מין. 
  • תקיפת תלמיד. 
  • תקיפה שגרמה לחבלה ממשית (תקיפה חבלנית).
  • איומים. 
  • גניבה. 

יעוץ משפטי בהליך המשמעתי

• הליך משמעתי נגד עובד מדינה נפתח בחקירה משמעתית ע"י אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה, או חוקרי המשרד בו מועסק עובד המדינה, שהוסמכו לחקור עבירות משמעת.  
• בהקשר זה ראו בהרחבה בעמוד: חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי.
• בסיום החקירה המשמעתית, יועבר התיק לעיון אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, שם יוחלט האם להגיש כנגד עובד המדינה כתב תובענה לבית הדין למשמעת, לסגור את התיק או להעביר את הטיפול להליך פנים משרדי.

ייצוג משפטי בהליך שימוע בפני אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

• להבדיל מהמשפט הפלילי בו חובת היידוע וזכות השימוע מעוגנות עלי חוק, בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, בדין המשמעתי, זכות השימוע לפני הגשת תובענה טרם קיבלה עיגון חקיקתי. כפועל יוצא, עובד מדינה שנחקר בחשד לעבירת משמעת ככלל לא ידע שהתיק בעניינו עבר מאגף החקירות לאגף המשמעת וגם לא ידע שהתגבשה כוונה להעמידו לדין משמעתי.
• במהלך העניינים הרגיל, דבר הגשת תובענה משמעתית נגדו ייוודע לעובד המדינה לראשונה עם קבלת התובענה לידיו וזימונו להופיע למשפטו בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• יחד עם זאת, לנוכח חשיבותה ומרכזיותה של זכות השימוע במשפט הישראלי ולאור העובדה ההליך המשמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה שואב את עקרונותיו מן ההליך הפלילי, נוהגת התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לערוך שימועים "לפנים משורת הדין", בטרם הגשת תובענה, וזאת ככל שעובד המדינה מיוצג ע"י עורך דין ומוגשת מצד בא כוחו בקשה יזומה לאגף המשמעת לערוך שימוע.
• תפקידו של השימוע:
  • במסגרת השימוע, ניתן לעתים לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה ולסגור את התיק.
  • במקרים אחרים, ניתן במסגרת השימוע להגיע להסכמה לפיה לא תוגש תובענה נגד עובד המדינה והטיפול המשמעתי בו יועבר להליך פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
  • יש והשימוע מנוצל על מנת להסדיר את פרישתו של עובד המדינה משירות המדינה, ללא פגיעה בזכיותיו וללא העמדתו לדין משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
  • פעמים אחרות, בהן לא ניתן למנוע הגשת תובענה, ניתן כבר במסגרת השימוע להגיע להסדר טעון ביחס לעובדות ולאישומים שיופיעו בתובענה ואפילו ביחס לעונש מוסכם.

ההליך המשמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

• ככל שתחליט התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה שלא לסגור את התיק נגד עובד המדינה ולא להעבירו לטיפול פנים משרדי, תוגש כנגד עובד המדינה תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה וייקבע דיון בקובלנה.
• בהליך זה, רשאי עובד המדינה להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו ואילו עורך דין מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה ישמש תובע בהליך.
• סדרי הדין לפיהם יתנהל הדיון בבית הדין למשמעת קבועים בתקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), התשכ"ג – 1963 וברובם המכריע דומים לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט בהליך פלילי.
• במסגרת הדיון בבית הדין למשמעת יידרש עובד המדינה להגיב לאישומים המיוחסים לו בתובענה וכן רשאי לטעון טענות מקדמיות, במקרים המתאימים.
• אם לא הודה עובד המדינה באישומים המיוחסים לו בתובענה, יישמעו בפני בית הדין למשמעת העדים הרלוונטיים. עובד המדינה רשאי לחקור בחקירה שכנגד את עדי התביעה, רשאי לזמן עדים מטעמו וכן להעיד בעצמו. אם בחר להעיד, יעמוד עובד המדינה לחקירה נגדית ע"י התובע.
• בסופו של דבר יכריע בית הדין למשמעת בדינו של עובד המדינה ויפסוק באם לזכותו או להרשיעו בעבירות המשמעת שיוחסו לו בתובענה, כולן או מקצתן. בתוך כך, רשאי בית הדין המשמעתי להרשיע את עובד המדינה גם בעבירה שהתגלתה מן העובדות שהוכחו בפניו במהלך הדיון, אף אם לא נזכרו מלכתחילה בתובענה, בלבד שניתנה לעובד המדינה הזדמנות סבירה להתגונן.
• במקרה של הרשעה בדין, יישמעו בדרך כלל טיעונים לעונש, בסיומם יקבע בית הדין למשמעת את עונשו של עובד המדינה. במסגרת הטיעונים לעונש, מלבד התובע, רשאי גם נציג המשרד בו מועסק עובד המדינה להביע עמדתו ביחס לאמצעי המשמעת שיש לנקוט נגד עובד המדינה.

עונשים / אמצעי משמעת שמוסמך בית הדין למשמעת של עובדי המדינה לגזור על עובדי מדינה

• אמצעי המשמעת אותם מוסמך בית הדין למשמעת להטיל על עובד מדינה שהורשע בעבירת משמעת קבועים בסעיף 34 לחוק שירות המדינה (משמעת) והם:
  • התראה.
  • נזיפה.
  • נזיפה חמורה.
  • הורדה בדרגה או הקפאתה.
  • הפקעת משכורת.
  • העברה לתפקיד אחר.
  • פיטורים אגב שלילת פיצויי פיטורין כולם או מקצתם.
  • פסילה למילוי תפקיד מסוים למשך תקופה או לצמיתות.
  • פסילה לשירות המדינה לתקופה שתיקבע או לצמיתות.
  • כמו כן, בית הדין מוסמך להורות על עובד המדינה להשיב כל זכות שקיבל שלא כדין עקב ביצוע העבירה, עד לסכום של שש משכורות חודשיות.

פרסום שמו של עובד מדינה אשר הורשע בעבירות משמעת

• לבית הדין למשמעת סמכות להורות על פרסום פסק הדין ולקבוע את אופן הפרסום.
• ככלל, פסקי הדין של בית הדין למשמעת, למעט מקרים בהם נאסר הפרסום או נדונו בדלתיים סגורות, מפורסמים באתר האינטרנט של נציבות שירות המדינה.

הליכי ערעור על פסק דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

• על פסק הדין של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ניתן לערער תוך 30 יום לבית המשפט המחוזי שבתחומו פועל בית הדין.
• על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בערעור ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

הליכים משמעתיים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעקבות הליכים פליליים

• בעניין זה אנו דנים בהרחבה בעמודים הבאים:
  • תובענה לאחר הליך פלילי.
  • הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.

חשיבות הייצוג המשפטי בהליך בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

• מטבע הדברים, סיטואציה שבה עובד מדינה מוצא עצמו במרכזו של הליך משפטי שבו הוא עומד לדין על עבירות משמעת היא סיטואציה מלחיצה וכרוכה באמוציות רבות.
• הדברים נכונים ביתר שאת לנוכח ההשלכות הקשות שעלולות להיות להליך משמעתי על עובד המדינה, עד כדי אובדן מקום העבודה, אובדן הפרנסה ואובדן הזכויות הסוציאליות שצבר עובד המדינה משך שנים.
• במצב כזה, ברוב המקרים, יתקשה עובד המדינה להתמקד, לנתח באופן אובייקטיבי את מצבו המשפטי, להתמודד עם התובענה המשמעתית העומדת כנגדו באופן האופטימאלי ולבסס קו הגנה ענייני ונכון. 
• מעבר לכך, צריך לזכור כי ההליך המשמעתי בבית הדין למשמעת הוא הליך משפטי לכל דבר ועניין. לעובדי מדינה שאינם עורכי דין ולא עוסקים בדין המשמעתי כתחום עיסוק מרכזי בשגרת יומם אין את ההשכלה, הידע, הנסיון והכלים להתמודד בכוחות עצמם מול האישומים.
• המחשבה לפיה יתייצב הנאשם בבית הדין ופשוט יספר את הסיפור שלו ו"יהיה בסדר" מנותקת לחלוטין מן המציאות. 
• מולם נמצא עורך דין, תובע מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, המיומן ומנוסה בדין המשמעתי. התובע שמולם מכוון מטרה – להוכיח את הטענות כנגדם בכתב התובענה, להרשיעם בעבירות המיוחסות להם ולעתור לענישה שבדרך כלל, איננה מטיבה עמם, בלשון המעטה.
• מכאן החשיבות הרבה לכך שעובד מדינה הניצב בפני תובענה משמעתית יעמיד לעצמו ייצוג משפטי מקצועי של עורך דין העוסק ביצוג עובדי מדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, אשר יעניק להם ייצוג משפטי בהליכים בפני בית הדין המשמעתי.
• לסיום סוגית חשיבות היצוג המשפטי בהליך המשמעתי די בכך שנציין, שבמסגרת עיסקונו בייצוג נאשמים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, ייצג משרדנו תובע בכיר מפרקליטות המדינה, עורכי דין המועסקים במשרד המשפטים בתפקידים שונים, חוקרים מכל רשויות החקירה ואף עובד מאגף המשמעת של נציבות שירות המדינה. כולם בחרו להיות מיוצגים בהליך המשמעתי על ידי עורך דין, ולא בכדי.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים

• אנו עוסקים בכל העניינים הבאים; 
• חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי.
• ייעוץ וייצוג משפטי בהליך שימוע בפני התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה:
  • ייצוג משפטי בשימוע בניסיון לשכנע כי לא תוגש תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי מדינה. 
  • ייצוג משפטי בשימוע בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.
• ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים או בחיפה בנוגע לתובענה משמעתית שהוגשה כנגדם.
• ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בנוגע להליך תובענה לאחר הליך פלילי. בכל הנוגע למישור הפלילי ראו: הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד בגוף ציבורי.
• ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בנוגע להליך משמעתי פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
• ייצוג משפטי בערעורים על הכרעת דינו או גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני בית המשפט המחוזי.
• ייצוג משפטי של עובדי מדינה בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
• הגשת עתירות מנהליות הנוגעות לדין המשמעתי.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה ובערכאות ערעור.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי עובדי מדינה | עבירות משמעת עובדי מדינה | תובענה משמעתית | תובענה לאחר הליך פלילי | כללי האתיקה של עובדי המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | הליך משמעתי – ייצוג משפטי

פסק דין משמעתי | פסקי דין בית הדין למשמעת | פסקי דין משמעת נציבות | פסק דין משמעתי נציבות שירות המדינה | פסקי דין משמעת נציבות שירות המדינה | פסקי דין עובדי מדינה | נציבות שירות המדינה פסקי דין | אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה משמעת | עובדי מדינה דין משמעתי | הליכים משמעתיים | תובענה משמעתית | אגף המשמעת נציבות שירות המדינה | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה

הפוסט דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי ע"י עורך דין בפני בית הדין למשמעת עובדי המדינה<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (158)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – נמנעה השעיית עובד מדינה שנחשד בלקיחת שוחד.

מניעת השעיה של עובד מדינה שנחשד בעבירה של לקיחת שוחד

• בעמוד זה אנו מביאים דוגמא למקרה בו טיפל משרד עורך דין גיא פלנטר – החלטה שלא להשעות עובד מדינה למרות פתיחת חקירה פלילית כנגדו בחשד לעבירה של לקיחת שוחד תוך ניצול תפקידו.
• כנגד עובד מדינה וותיק ובכיר במשרד התחבורה נפתחה חקירה פלילית ע"י משטרת ישראל, בגין חשד לקבלת שוחד תוך ניצול תפקידו, עבירה בניגוד לסעיף 290 לחוק העונשין, תשל"ז-19777.
• בעקבות פתיחת החקירה הפלילית כנגדו ולנוכח חומרת העבירה אשר בה נחשד, הכרוכה על-פי טיבה בקלון, שקלה נציבות שירות המדינה להשעות את העובד, בכפוף לשימוע.

על הליכי שימוע של עובדי מדינה בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת

• משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי בהליכי השעיה של עובדי מדינה או העברה לתפקיד אחר.
• להרחבה בעניין זה ראו בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת.

מניעת השעיית עובד המדינה, אשר יוצג על ידי משרדנו בשימוע לפני השעיה

• עובד המדינה שכר את שרותיו של עו"ד גיא פלנטר לייצגו בהליכי השימוע מול נציבות שירות המדינה ובמסגרת זו הגיש עו"ד פלנטר בקשה מנומקת בכתב להימנע מהשעיית עובד המדינה.
• בסופו של יום, לאחר קבלת טעוניו של עורך דין גיא פלנטר והיוועצות עם היועץ המשפטי לממשלה, הוחלט שלא להשעות את העובד מעבודתו ואף להימנע מהעברתו לתפקיד אחר.
• משהוחלט להימנע מהשעיית עובד המדינה נחסכו ממנו כל התוצאות הפוגעניות הכרוכות בהשעיה לרבות הפגיעה בשמו הטוב, בזכויותיו ובמטה לחמו.
• בהמשך, נסגר תיק החקירה הפלילי ונציבות שירות המדינה החליטה שלא לנקוט כנגד עובד המדינה בשום אמצעי משמעת ובכך הסתיימה הפרשה.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה שלא להשעות את העובד (ללא פרטים מזהים), למרות שנפתחה כנגדו חקירה פלילית בחשד לעבירה של לקיחת שוחד.

השעיית עובד מדינה – ייצוג משפטי

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. לפרטים ראו: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו"ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• אנו מעניקים ייצוג משפטי לעובדי מדינה אשר בכוונת משרדם או בכוונת נציבות שירות המדינה להשעותם מעבודתם או להעבירם לעבודה אחרת. לפרטים: מניעת השעיית עובד מדינה | ייצוג משפטי בהליך שימוע בענין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.

עורך דין משמעתי

מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי ע"י עורך דין | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת | דין משמעתי | דיני משמעת | ייצוג משפטי בהליך שימוע לפני השעיה | מניעת השעיה או העברה לתפקיד אחר | לקיחת שוחד | עובדי מדינה – ייצוג משפטי בהליך משמעתי | בית הדין למשמעת של עבודי המדינה – ייצוג משפטי ע"י עורך דין | לקיחת שוחד | מתן שוחד

פסק דין משמעתי | פסקי דין בית הדין למשמעת | פסקי דין משמעת נציבות | פסק דין משמעתי נציבות שירות המדינה | פסקי דין משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה פסקי דין | נציבות שירות המדינה אגף חקירות משמעת | אגף חקירות נציבות שירות המדינה | אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | חקירות משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה משמעת

הפוסט עובדי מדינה: נמנעה השעיית עובד מדינה | החשד: לקיחת שוחד – מניעת השעיה | שימוע בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (47)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

דיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה – ייעוץ וייצוג משפטי, מניעת הגשת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

דיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה

• אחת מעבירות המשמעת הנפוצות ביותר בהן מואשמים עובדי מדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה הינה דיווחי נוכחות כוזבים.
• בעמוד זה נעמוד על בקצרה על העבירה של דיווחי נוכחות כוזבים, מדיניות הענישה בעבירה זו ובהמשך, נציג מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו.
• באותו מקרה, בעקבות ייעוץ וייצוג משפטי שהענקנו לעובד זה, לא רק שלא הועמד לדין משמעתי בפני בית הדין; בהליך פנים משרדי אף הוחלט שלא לנקוט כנגדו בשום אמצעי משמעת.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו קישורים למקרים נוספים בהם טיפלנו באישומים ובחשד לדיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה.

איזה צעדים ננקטים כנגד עובד מדינה שדיווח דיווחי נוכחות כוזבים?

• במישור הפלילי, מעשים של קבלת טובות הנאה שלא כדין כתוצאה מדיווחי נוכחות כוזבים, מגבשים את יסודות העבירה הפלילית של קבלת דבר במרמה, בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין. יחד עם זאת, ככלל, בגין דיווחי נוכחות כוזבים לא ננקטים הליכים פליליים כנגד עובדי מדינה. 
• במישור המשמעתי, דיווחי נוכחות כוזבים עשויים להקים על עובד מדינה קשת של אישומים, בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת):
  • עשיית מעשה או התנהגות הפוגעת במשמעת שירות המדינה, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(1) לחוק שירות המדינה (משמעת).
  • אי קיום המוטל עליו כעובד המדינה, על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו כדין, או התרשלות בקיום המוטל עליו כאמור, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(2).
  • התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה או התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17 (3) לחוק שירות המדינה (משמעת).
  • התנהגות בלתי הוגנת של עובד המדינה במילוי תפקידו או בקשר אתו, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17 (4) לחוק שירות המדינה (משמעת).
• בנוסף, מהווים דיווחי נוכחות כוזבים הפרה של כללי האתיקה לעובדי המדינה והוראות תקנון שירות המדינה;
  • סעיף 2.08 לכללי האתיקה לעובדי המדינה, הקובע כדלקמן:

"אסור לעובד המדינה לעסוק בשעות עבודתו בכל פעילות אחרת שאינה כשורה לעבודתו ולתפקידיו בשירות המדינה, כגון: פעילות פרטית, עסקית, חברתית, ציבורית, פוליטית ומפלגתית, למעט פעילויות שסביר לעשותן בשעות העבודה".

• • סעיף 91.151 בתקש"יר המחייב עובדי מדינה להחתים כרטיס בשעון נוכחות, בכניסה למקום העבודה וביציאה ממנו.

על חומרת העבירה דיווחי נוכחות כוזבים

• על חומרת העבירה של דיווחי נוכחות כוזבים בהן נחשד אותו עובד מדינה בו עסקינן כבר עמד לא אחת בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• כך למשל, פסק בית הדין בהקשר זה בתיק בד"מ 109/09 (בהרכב בראשותה של הגב' ניצה אדן ביוביץ, מ"מ אב בית הדין):

"דיווחים שאינם דיווחי אמת, על בסיסם משולם שכרו של העובד וכן, הפרת ההוראות המחייבות החתמת כרטיס נוכחות של עובד, מהווים פגיעה במשמעת שירות המדינה מלבד היותם בלתי מוסריים ובלתי חוקיים. בעניין זה בית המשפט העליון פסק בעש"מ 1804/01 מדינת ישראל נ' אלקריף (דינים עליון כרך ס, 391):

"החומרה במעשים מן הסוג שבו הורשעה המשיבה, אינה נעוצה בהיזק הכספי ואף לא בחסר בממון בקופת המדינה, אלא במעילה באמון הכרוכה במעשים אלה. קשת המעשים הנכללים בעבירות של מעילה באמון היא מגוונת ומבטאת מידות חומרה שונות. היא כוללת עבירות חמורות כגניבה ממעביד, מעשי מרמה או זיוף וכן הפרת אמונים ואף מעשים שאינם פליליים במובהק, אשר היסוד של מעילה באמון הוא היסוד הדומיננטי בהם. בשל עוצמת הפיתוי והקלות בה ניתן להערים על המערכת בכל הנוגע לקבלת טובות הנאה שלא כדין, יש להקפיד על כך שאמצעי המשמעת שיוטלו על עובד שסטה מן השורה יהוו תגובה הולמת ומרתיעה. מידת החומרה של האמצעי המשמעתי ההולם תלויה באופי המעשים האסורים בנסיבות ביצוע המעשים, בהיקפם ובתפקידו של העובד".

ובעש"מ 10129/01 מדינת ישראל נ' טליה בת צ'רלס גניש (דינים עליון, כרך סא,  204), נפסק:

כבר נאמר לא אחת בפסיקתנו, כי עובד הציבור הוא נאמן הציבור. החומרה במעשים מן הסוג שבו הורשעה המשיבה, אינה נעוצה בהיזק הכספי ואף לא בחסר בממון בקופת המדינה, אלא במעילה באמון הכרוכה במעשים אלה. קשת המעשים הנכללים בעבירות של מעילה באמון היא מגוונת ומבטאת מידות חומרה שונות. היא כוללת עבירות חמורות כגניבה ממעביד, מעשי מרמה או זיוף וכן הפרת אמונים ואף מעשים שאינם פליליים במובהק, אשר היסוד של מעילה באמון הוא היסוד הדומיננטי בהם. בשל עוצמת הפיתוי והקלות בה ניתן להערים על המערכת בכל הנוגע לקבלת טובות הנאה שלא כדין, יש להקפיד על כך שאמצעי המשמעת שיוטלו על עובד שסטה מן השורה יהוו תגובה הולמת ומרתיעה".

דיווחי נוכחות כוזבים – מקרה להמחשה שטופל במשרדנו

החקירה המשמעתית שנפתחה בחשד לדיווחי נוכחות כוזבים

• כנגד עובד מדינה נפתחה חקירה משמעתית על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה בחשד להגשת דיווחי נוכחות כוזבים והתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, עבירות משמעת בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג – 1963.
• בתמצית, בעקבות מידע שהתקבל אודות העובד ומעקבים שנערכו אחריו על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה, נחשד העובד כי דיווח דיווחי נוכחות כוזבים, בכך שיצא במהלך שעות העבודה לסידורים פרטיים מבלי להחתים כרטיס נוכחות.
• ממצאי המעקבים הוצגו לעובד בחקירתו, ובמסגרת עדות שנגבתה ממנו באגף חקירות המשמעת, נרשם כאילו הודה שיצא לסידורים אישיים מבלי להחתים כרטיס נוכחות בכניסה וביציאה, וכל זאת בניגוד לנהלי וכללי המשרד הממשלתי ושירות המדינה.

קבלת טענות הסניגור שאין להגיש תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

• בסיום החקירה המשמעתית שנערכה על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה, נשקלה האפשרות להגיש כנגד עובד המדינה תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה המייחסת לו עבירות בניגוד סעיפים 17(1), 17(2), 17(3) ו- 17(4) לחוק שירות המדינה (משמעת) וכן הפרה של כללי האתיקה לעובדי המדינה והוראות תקנון שירות המדינה.
• בשלב זה, פנה העובד לעורך דין גיא פלנטר, על מנת שיעניק לו הגנה משפטית.
• עו"ד גיא פלנטר פנה לממונה בכיר באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, בבקשה כי בטרם תוגש תובענה כנגד העובד לבית הדין למשמעת, יערך לו הליך שימוע (לפנים משורת הדין) במסגרתו תינתן להגנה הזדמנות להעלות טענותיה על שום מה יש להימנע מהגשת כתב תובענה כנגד העובד.
• לצורך השימוע, ועל מנת לאפשר להגנה הזדמנות הוגנת להתייחס למישור הראייתי ולטעון באופן ענייני ורציני, ביקש עו"ד גיא פלנטר להעמיד לעיון ההגנה את חומר החקירה המשמעתית.
• בעקבות בחינת נסיבות המקרה, הראיות ופניותיה של ההגנה, החליט הממונה הבכיר באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה שלא להגיש כנגד עובד המדינה תובענה לבית הדין למשמעת.
• בהמשך, אף נמסר בכתב לעובד כי הממונה בכיר (משמעת) בנציבות שירות המדינה, הורה על סגירת התיק המשמעתי כנגדו. עם זאת, החליטה נציבות שירות המדינה להעביר את העניין לטיפול משמעתי פנים משרדי, במשרד הממשלתי בו מועסק העובד.

הפרכת החשד לדיווחי נוכחות כוזבים וסיום הפרשה ללא נקיטת אמצעי משמעת כלשהם

• בשל מעשה או מחדל של עובד שיש בהם משום עבירת משמעת, ובהתאם להוראות סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת), ניתן לגזור על עובד במסגרת הליך משמעתי פנים משרדי עונשים שלל התראה או נזיפה, ובלבד  שניתנה לעובד הזדמנות להציג טענותיו בעניין.
• בהתאמה, זומן העובד לשימוע בפני סגן המנהל הכללי וראש אגף משאבי אנוש במשרד הממשלתי בו מועסק העובד כאשר הליך זה נשען על 2 אדנים:
  • דיווח שהתקבל מנציבות שירות המדינה על פיו נראה העובד יוצא לסידורים פרטיים במהלך שעות העבודה מבלי להחתים כרטיס נוכחות ביציאה ובכניסה.
  • בהודעתו של העובד באגף חקירות המשמעת, נרשם לכאורה מפיו, כי יצא לסידורים אישיים מבלי להחתים כרטיס נוכחות בכניסה וביציאה.
• בהחלטה מנומקת בכתב, פסק סמנכ"ל וראש אגף משאבי אנוש במשרד הממשלתי בו מועסק העובד, כי לאור הטעונים שהועלו על ידי עורך דין גיא פלנטר והנתונים שהציג בפניו בשימוע, ולאחר בדיקה נוספת, לא מצא לנכון לנקוט כנגד העובד בהליכי משמעת כלשהם.
• בסופו של יום, משנתקבלו טענות ההגנה, זכויותיו של העובד לא נפגעו, שמו טוהר לחלוטין ונסללה דרכו לקידום מקצועי.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו באישומים על דיווחי נוכחות כוזבים

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה של דוגמאות נוספות בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה שהואשמו בדיווחי נוכחות כוזבים.
• נושאים קשורים שאולי יעניינו את הקורא:
  • חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ וייצוג משפטי.
  • עובדי מדינה – דין משמעתי | עו"ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה
  • בית הדין למשמעת של עובדי המדינה – ייצוג משפטי.
  • מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
  • דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.

דין משמעתי – עובדי מדינה: משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית ומעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה. 

עורך דין משמעתי

דיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה | התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה | התנהגות בלתי הוגנת | מניעת הגשת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה | סגירת תיק משמעתי | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | הליך משמעתי – ייצוג משפטי ע"י עורך דין

הפוסט דיווחי נוכחות כוזבים – עובדי מדינה | סגירת תיק משמעתי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (112)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

התנהגות לא הולמת עובד מדינה | פגיעה במשמעת שירות המדינה – בעקבות ייצוג משפטי – ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

התנהגות לא הולמת עובד מדינה | פגיעה במשמעת שירות המדינה – ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

• משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.
• אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו; בעקבות ייצוג משפטי אשר הענקנו, ביטל בית הדין למשמעת של עובדי המדינה תובענה משמעתית אשר ייחסה לעובד משרד רוה"מ) התנהגות לא הולמת עובד מדינה, דיווחי נוכחות כוזבים ופגיעה במשמעת שירות המדינה.

כתב התובענה אשר הוגש על ידי נציבות שירות המדינה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

• פרשה זו עוסקת בעובד מדינה בכיר המועסק במשרד ראש הממשלה, אשר הואשם בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעבירות התנהגות לא הולמת עובד מדינה ופגיעה, התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר לתפקידו ופגיעה במשמעת שירות המדינה, בכך שהגיש דיווחים כוזבים הנוגעים לנוכחותו במקום עבודתו במשרד רוה"מ.
• בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו, בוטלה התובענה.

תחילת הפרשה – בתלונה אנונימית על התנהגות לא הולמת עובד מדינה.

• הפרשה החלה בתלונה אנונימית שהוגשה כנגד העובד, המייחסת לו עבירות משמעת. בעקבות התלונה, פתח אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחקירה משמעתית כנגד עובד המדינה.
• במסגרת החקירה, בוצעו מעקבים ממושכים אחר עובד המדינה ונאספו לחובתו ראיות שונות.

העובדות שיוחסו לעובד המדינה בתובענה שהוגשה כנגדו לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

• בתום החקירה, הגישה נציבות שירות המדינה תובענה כנגד העובד לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, המייחסת לו עבירות משמעת חמורות.
• בתמצית, נטען בכתב התובענה כי במהלך כשנתיים, במספר רב של הזדמנויות, דיווח עובד משרד רוה"מ באופן כוזב, באמצעות כרטיס הנוכחות שלו, על עבודה במשרד, בעוד שבפועל, לא עבד את מלוא השעות המדווחות, אלא יצא מהמשרד לפרקי זמן ארוכים לצרכיו הפרטיים, ומבלי להחתים באמצעות כרטיס הנוכחות שלו יציאה מהעבודה.
• כתב התובענה המשיך ופירט 6 מקרים קונקרטיים בהם נטען כי העובד יצא ממקום עבודתו במשרד רוה"מ לצרכיו הפרטיים, אולם דיווח באופן כוזב כי שהה במקום עבודתו.
• לטענת נציבות שירות המדינה, בעקבות הדיווחים הכוזבים, קיבל עובד המדינה במרמה שכר בגין שעות עובדה שבפועל כלל לא ביצע.

עבירות המשמעת שיוחסו לעובד המדינה בכתב התובענה.

• במעשיו, כך נטען בכתב התובענה, עבר עובד המדינה את כל עבירות המשמעת הבאות;
• דיווח עובד המדינה דיווח נוכחות כוזב.
• קיבל במרמה כספים שלא כדין. עובדות התובענה נוסחו באופן המקים גם את יסודות העבירה הפלילית של קבלת דבר במרמה, בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.
• פגע במשמעת שירות המדינה.
• הפר את כללי האתיקה לעובדי המדינה. בהקשר זה, הואשם עובד המדינה בהפרת סעיף 2.08 לכללי האתיקה לעובדי המדינה הקובע כדלקמן:

"אסור לעובד המדינה לעסוק בשעות עבודתו בכל פעילות אחרת שאינה כשורה לעבודתו ולתפקידיו בשירות המדינה, כגון: פעילות פרטית, עסקית, חברתית, ציבורית, פוליטית ומפלגתית, למעט פעילויות שסביר לעשותן בשעות העבודה".

• הפר את הוראות תקנון שירות המדינה. בהקשר זה, הואשם עובד המדינה בהפרת סעיף 91.151 לתקשי"ר. סעיף זה בתקש"יר מחייב עובדי מדינה להחתים כרטיס בשעון נוכחות, בכניסה למקום העבודה וביציאה ממנו.
• כתב התובענה שהוגש כנגד עובד המדינה כלל לא פחות מ- 4 עבירות משמעת, בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג – 1963:
  • עשיית מעשה או התנהגות הפוגעת במשמעת שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17(1) לחוק שירות המדינה (משמעת).
  • אי קיום המוטל עליו כעובד המדינה, על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו כדין, או התרשלות בקיום המוטל עליו כאמור, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(2) לחוק שירות המדינה (משמעת).
  • התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה או התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17(3) לחוק שירות המדינה (משמעת).
  • התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(4) לחוק שירות המדינה (משמעת).

קצת על העבירה המשמעתית של "התנהגות לא הולמת עובד מדינה".

• כאמור, העבירה המשמעתית של התנהגות לא הולמת עובד מדינה מעוגנת בסעיף 17(3) לחוק שירות המדינה (משמעת). 
• ראשית יש לדעת כי העבירה של התנהגות שאינה הולמת את התפקיד אינה מוגבלת ליחסים שבין עובדים באותו גוף ציבורי. די בכך שהיא קשורה לתפקיד (עש"מ 6713/96 מדינת ישראל נ' זוהר בן אשר).
• המושג "התנהגות לא הולמת" רחב ביותר, ועשוי מטבעו להשתרע על פני שטח כמעט בלתי מוגבל. יחד עם זאת, המושג מייצג את העקרונות והאינטרסים המעצבים את השירות הציבורי מעת לעת ואת יחסו לפרט הבא עמו במגע (בג"ץ 7074/93 מאיר סויסא נ' היועץ המשפטי לממשלה).
• כאשר באים לקבוע האם מעשה או מחדל נופל בגדר התנהגות לא הולמת, יש להשקיף על העניין בעיני הציבור הנאור בישראל, ולבחון האם קיימת פגיעה בתדמית השירות הציבורי מזווית הראייה של האדם הסביר, האמון על תפיסות היסוד של המשטר בישראל (בג"ץ 7074/93 הנ"ל).
•  יחד עם זאת, כך על פי בית המשפט העליון, יש להימנע מאידיאליזם שאין לו עיגון נורמאטיבי ויש לפעול על-פי אמות המידה שמכתיב השכל הישר ולהימנע מתוצאות אבסורדיות. בהקשר זה, נביא מדבריו של בית המשפט העליון בבג"ץ 7074/93 הנ"ל:

"גבולו העליון של הדין המשמעתי הוא בדין הפלילי, וגבולו התחתון של הדין המשמעתי הוא בהתנהגות שיש בה פגם אסתטי או אתי, אך שאין בה משום פגיעה במשמעת.

על שיטת המשפט להימנע מיצירת איסור משמעתי להתנהגות יומיומית, הטבעית לבני-אדם הגונים. אין להפוך עובדי מדינה ישרי דרך משמעת על-ידי קביעת אמות מידה המתאימות אך ליחידי סגולה".

ביטול התובענה ע"י בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

• בחזרה למקרה בו טיפל משרדנו. עם הגשת התובענה המשמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, פנה הנאשם למשרדנו, על מנת שנייצג אותו בהליך המשמעתי.
• בהסכמת יחידת התביעה של נציבות שירות המדינה, נדחה הדיון על מנת לאפשר לבאי כוח הצדדים לנסות ולהגיע לסיום מוסכם של הפרשה.
• לאחר שעורך דין גיא פלנטר בא בדברים עם הממונה על התביעה והמשמעת בנציבות שירות המדינה, סוכם כי נציבות שירות המדינה תחזור בה מהתובענה שהוגשה לבית הדין למשמעת והפרשה תסתיים בנזיפה שיקבל העובד, במסגרת הליך משמעתי פנים משרדי.
• בהתאמה, הגישה נציבות שירות המדינה הודעה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה על חזרתה מהתובענה המשמעתית.
• לנוכח חזרתה של התביעה מהתובענה, ובהתאם להוראות תקנות שירות המדינה (סדרי הדין של בית הדין) התשכ"ד – 1963, הורה בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה לבטל את התובענה המשמעתית על כל סעיפי האישום בה.
• בקובץ בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב התובענה שהוגש לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה כנגד אותו עובד משרד רוה"מ (ללא פרטים מזהים של העובד) ובהחלטתו של בית הדין המורה על ביטול תובענה המשמעתית.

תיק בד"מ 100/09, נציבות שירות המדינה, בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. בפני כבוד השופט יוסף תלרז, אב בית הדין למשמעת.

לקריאה נוספת.

• לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו"ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה
• בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
• להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.
• בכל הנוגע לטיפול משרדנו בעבירות מרמה ראו – עבירות מרמה – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית ומעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה. 

עורך דין משמעתי

עובדי מדינה – דין משמעתי | ביטול תובענה משמעתית | דיווחים כוזבים | דיווחי נוכחות כוזבים | פגיעה במשמעת שירות המדינה | התנהגות שאינה הולמת | התנהגות לא הולמת עובד מדינה  | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | דיני משמעת

פסק דין משמעתי | פסקי דין בית הדין למשמעת | פסקי דין משמעת נציבות | פסק דין משמעתי נציבות שירות המדינה | פסקי דין משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה פסקי דין | נציבות שירות המדינה אגף חקירות משמעת | אגף חקירות נציבות שירות המדינה | אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | חקירות משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה משמעת

הפוסט התנהגות לא הולמת עובד מדינה | פגיעה במשמעת שירות המדינה – ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (28)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

אנשי שב"כ ועובדי המוסד לתפקידים מיוחדים – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.

אנשי שירות ביטחון כללי (שב"כ), עובדי המוסד ואנשי קהילת המודיעין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בהליך משמעתי ע"י עורך דין

• הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו ואנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לאנשי שב"כ, אנשי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ואנשי קהילת המודיעין בכל הנוגע להליכים משמעתיים ולדין משמעתי.
• אנו עוסקים בהכנת החשודים בעבירות משמעת לחקירתם ומעניקים להם ייעוץ משפטי וליווי משפטי בכל שלבי החקירה או הבירור המשמעתי.
• לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים.

הליכים משמעתיים כנגד אנשי שב"כ ועובדי המוסד

• עובדי שירות הביטחון הכללי והמוסד כפופים, ככלל עובדי המדינה והעובדים בשירות הציבורי, לדין משמעתי ונתונים לשיפוט משמעתי.
• ככלל, על השיפוט המשמעתי של עובדי השב"כ והמוסד יחולו הוראותיו של חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג – 1963 והוראות סדרי הדין הקבועים בתקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), התשכ"ג – 1963.
• עם זאת, בכל מקרה שבו יוחלט ע"י ראש השירות או ראש המוסד כי טעמים של סודיות או טעמים מיוחדים של משטר ומשמעת מצדיקים זאת – יתבצע השיפוט המשמעתי בהתאם להסדרים מיוחדים הקבועים בצו שירות המדינה (משמעת) (שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), תשל"ט – 1979.
• החלטה לקיים את השיפוט המשמעתי ע"פ ההסדרים המיוחדים הקבועים בצו טעונה אישור של היועץ המשפטי לממשלה כאשר מדובר בשיקולי סודיות, ואישורים של היועמ"ש לממשלה ונציב שירות המדינה כאשר מדובר בטעמי משטר ומשמעת.
• על פי ההסדרים המיוחדים הקבועים בצו, יוקם בית דין מיוחד למשמעת שתפקידו לשפוט את עובדי השירות ועובדי המוסד על עבירות משמעת ודיוניו יתקיימו בדלתיים סגורות.

הליך משמעתי כנגד עובדי המוסד או שב"כ – ייצוג משפטי על ידי עורך דין

• במקרה בו מתנהל ההליך המשמעתי בפני בית הדין המיוחד, ע"פ ההסדר הקבוע בצו, עובד השירות או המוסד רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין שקיבל אישור בלתי מסוייג להופיע בבתי דין צבאיים או על ידי סניגור שאושר לכך על ידי ראש היחידה.
• מטבע הדברים, עובדי מדינה ועובדי ציבור החשודים או נאשמים בהליכים משמעתיים מוטרדים משאלת הנראות, בכל הנוגע להיוועצותם עם עורך דין או קבלת ייצוג משפטי.
• בפועל, קבלת ייעוץ משפטי (גם בשלב החקירה או הבירור המשמעתי) וייצוג משפטי (בהליך המשמעתי עצמו או בשימוע) הינם מקובלים, נתפסים כלגיטימיים ובגדר דבר שבשגרה (גם ביחס לאנשי שב"כ והמוסד).
• קבלת ייעוץ ו/או ייצוג משפטי לעולם לא יכולים לפעול לרעת החשוד או הנאשם או לפגוע בהם (להבדיל למשל, משמירה על זכות השתיקה).

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לאנשי שב"כ ועובדי המוסד בהליכים משמעתיים

• מאחר שאנו עוסקים במשפט הצבאי כתחום עיסוק מרכזי נוסף במשרדנו, לעורכי הדין במשרדנו (שחלקם יוצאי קהילת המודיעין בעצמם) סיווג ביטחוני מתאים לטיפול בתיקים מסווגים ורגישים. לעורך דין גיא פלנטר אישור בלתי מסוייג להופיע בבתי דין צבאיים.
• משרדנו עוסק גם בכל הנוגע לסיווג ביטחוני, התאמה ביטחונית ובדיקת פוליגרף, תחומים הרלוונטיים מאוד לכל המועסקים בקהילת המודעין. לפרטים נוספים בענין זה ראו:
  • סיווג ביטחוני | קביעת אי התאמה ביטחונית.
  • בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.
• להרחבה בנוגע לטיפול משרדנו בהליכים משמעתיים בכלל ובייצוג עובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפרט ראו:
  • דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית. 
  • עובדי מדינה – דין משמעתי | עו"ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
  • מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים ופליליים

• מטעמים מובנים, לא נחשוף דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו באנשי שב"כ והמוסד – אפילו ללא פרטים מזהים.
• יחד עם זאת, בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם ייצגנו עובדי מדינה בהליכים משמעתיים ופליליים.

עורך דין משמעתי | ייצוג משפטי לאנשי שב"כ ועובדי המוסד בהליכים משמעתיים

אנשי שירות ביטחון כללי – שב"כ, עובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – דין משמעתי | הליך משמעתי | הליכים משמעתיים | ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי לאנשי קהילת המודיעין ע"י עורך דין | אתיקה מקצועית | שיפוט משמעתי | הליך משמעתי | דין משמעתי נגד אנשי שב"כ | דין משמעתי נגד אנשי המוסד 

הפוסט ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים לאנשי שב"כ ועובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (61)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

אי העמדה לדין משמעתי. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – הסכם פרישה משירות המדינה ללא העמדה לדין.

אי העמדה לדין משמעתי – הסכם פרישה ללא העמדה לדין משמעתי

• משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה בכל הנוגע להליכים משמעתיים.
• אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו במסגרתו חתמנו עם אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה על הסכם פרישה ואי העמדה לדין משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

אי העמדה לדין משמעתי – מנהלת בכירה בתחום החקירות והאכיפה אשר הודתה בדיווחי נוכחות כוזבים, פרשה משירות המדינה ללא העמדה לדין

החקירה המשמעתית וכתב התובענה המשמעתית שגובש כנגד עובדת המדינה

• פרשה זו עוסקת בעובדת מדינה בכירה ומוערכת, אשר הועסקה כמנהלת תחום חקירות ואכיפה באחת מרשויות האכיפה בשירות המדינה.
• כנגד החוקרת הבכירה נפתחה חקירה משמעתית באגף המשמעת של נציבות שירות המדינה, בגין חשד להגשת דיווחים כוזבים הנוגעים לשעות עבודה ולהחזר הוצאות נסיעות.
• במסגרת החקירה המשמעתית אליה זומנה בנציבות שירות המדינה, הודתה החוקרת הבכירה בחשדות ונטלה אחריות על מעשיה.
• על בסיס הראיות שנאספו לחובתה, לרבות הודאתה המלאה בחקירתה, גיבשה מחלקת התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה טיוטת תובענה משמעתית, אותה עמדה להגיש לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• בתמצית, נטען בטיוטת כתב התובענה המשמעתית כדלקמן:
  • במשך תקופה של כשנתיים נהגה עובדת המדינה לדווח דיווחים כוזבים בדו"ח הנוכחות, בתדירות של כ- 4 פעמים בחודש, באשר ליציאות בתפקיד מחוץ למשרד.  
  • את אותן יציאות בתפקיד פיקטיביות שדיווחה בדו"ח הנוכחות, נהגה גם לדווח במערכת הממוחשבת של משרדה וזאת על מנת למקסם את שכר העידוד של היחידה בה עבדה.
  • בנוסף, לא הקפידה כנדרש ממנה על דיווחיה במערכת הנוכחות הממוחשבת של המשרד.
  • כמו כן, בתקופה של כשנתיים, בהזדמנויות רבות, דיווחה דיווחים כוזבים בעניין תעריפי הנסיעות שביצעה במסגרת עבודתה.
• בהתאמה, ייחסה טיוטת התובענה לעובדת המדינה עבירות בניגוד לסעיפים 17(1), 17(2), 17(3) ו- 17(4) לחוק שירות המדינה (משמעת) וכן הפרה של כללי האתיקה לעובדי המדינה והוראות תקנון שירות המדינה (תקשי"ר).

שימוע לפני הגשת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

• על חומרת עבירות המשמעת בהן עסקינן עמדנו בהרחבה במקום אחר. ראו בהקשר זה: דיווחי נוכחות כוזבים של עובד מדינה – על חומרת העבירות.
• משהוברר לעובדת המדינה כי התגבשה כוונה להגיש כנגדה תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, שכרה את שירותיו של עו"ד גיא פלנטר, על מנת שיעניק לה ייצוג משפטי.
• עו"ד גיא פלנטר פנה לאגף המשמעת של נציבות שירות המדינה בבקשה לערוך לעובדת המדינה שימוע לפנים משורת הדין, בטרם תוגש כנגדה תובענה לבית הדין למשמעת ובתוך כך ביקש כי יועמד לרשות ההגנה חומר החקירה שנאסף במסגרת החקירה המשמעתית.
• כאן המקום לציין כי פעמים רבות משמש הליך השימוע במה לשכנוע הרשות התובעת להימנע מהליך משפטי כנגד החשוד. ככול שמדובר בעובדי מדינה, השימוע באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה נערך לפנים משורת הדין, שכן אין בדין חובה לקיים שימוע, בטרם הגשת תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

גיבוש הסכם פרישה משירות המדינה חלף העמדה לדין בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

• מכל מקום, במקרה ספציפי זה, לנוכח הראיות שנאספו לחובת עובדת המדינה הבכירה, ובפרט הודאתה בחשדות המיוחסים לה, הגשת תובענה לבין הדין למשמעת של עובדי המדינה עלולה הייתה להסתיים בהרשעה ובענישה מחמירה, כמו גם בהכתמת שמה הטוב באופן שיפגע בסיכויי השתלבותה בתחומי עיסוק אחרים;
• משכך, ולנוכח רצונה של עובדת המדינה להימנע מהליך משמעתי בבית הדין למשמעת, ביקשה ההגנה להשתמש בהליך השימוע לצורך גיבוש הסכם פרישה משירות המדינה, ללא העמדה לדין.
• הסכם כזה, נחתם בסופו של יום עם עו"ד אסף רוזנברג, ממונה בכיר (משמעת) באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה ועו"ד תהילה פרץ, ממונה ותובעת בכירה בנציבות שירות המדינה (נצ"מ).
• בתמצית, במסגרת ההסכם בכתב עם אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, הוסכם בין הצדדים כדלקמן:
  • עובדת המדינה התחייבה לפרוש משירות המדינה עד לתאריך מסוים, תוך הקפאת זכויות הפנסיה שלה.
  • בגין דיווחי נוכחות כוזבים, בשעה ששימשה בתפקיד מנהלת תחום בכיר (חקירות) באחת מרשויות האכיפה, תינזף העובדת בהליך משמעתי פנים משרדי, בהתאם להוראות סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג – 1963.
  • העובדת התחייבה להשיב חלק מהכסף שקיבלה עבור דיווחי הנוכחות הכוזבים.
• בכך הסתיימה הפרשה בפרישתה של עובדת המדינה הבכירה משירות המדינה, ללא העמדתה לדין משמעתי, על אף הודאתה בחשדות שיוחסו לה, לרבות בדיווחים כוזבים ובקבלת כספים שלא כדין.
• מיד בהמשך ניתן לעיין בהסכם בכתב שנערך בעניינה של עובדת המדינה בין ממונה בכיר (משמעת) באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לבין עו"ד גיא פלנטר, אשר ייצג את עובדת המדינה, ללא פרטים מזהים של עובדת המדינה.

לקריאה נוספת

• לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו"ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה
• בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
• להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.
• להרחבה בנוגע לטיפול משרדנו בעבירות מרמה ראו: עבירות מרמה – ייעוץ וייצוג משפטי.

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית ומעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה. 

עורך דין משמעתי

אי העמדה לדין משמעתי – עובדי מדינה | הסכם פרישה משירות המדינה ללא העמדה לדין | דיווח כוזב | פגיעה במשמעת שירות המדינה | התנהגות שאינה הולמת | ייצוג משפטי ע"י עורך דין מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | ייצוג משפטי ע"י עורך דין בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | דיני משמעת – ייצוג משפטי ע"י עורך דין

פסק דין משמעתי | פסקי דין בית הדין למשמעת | פסקי דין משמעת נציבות | פסק דין משמעתי נציבות שירות המדינה | פסקי דין משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה פסקי דין | נציבות שירות המדינה אגף חקירות משמעת | אגף חקירות נציבות שירות המדינה | אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | חקירות משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה משמעת

הפוסט אי העמדה לדין משמעתי – עובדי מדינה. הסכם פרישה משירות המדינה ללא העמדה לדין | מנהלת בכירה בתחום החקירות והאכיפה אשר הודתה בדיווחי נוכחות כוזבים<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (31)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי