ארכיון וועדת משמעת - משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

דין משמעתי | הליכים משמעתיים | שיפוט משמעתי – ייצוג משפטי 5 (235)

גיא פלנטר — Sat, 01 Jul 2023 06:41:15 +0000

דין משמעתי – ייעוץ וייצוג משפטי

דין משמעתי – המסגרת הנורמטיבית

בעלי מקצועות רבים כפופים לדיני משמעת, במסגרת הגוף או המוסד עליו הם נמנים. ביחס לכל גוף או מוסד שכזה קיים הסדר משמעתי ייחודי לו, אשר קובע:
- מה ייחשב כעבירת משמעת;
- באיזה אופן תערך הבדיקה בנושא;
- אופי והרכב הגוף שבפניו תובא העבירה לשיפוט משמעתי;
- סדרי דין;
- ענישה;
לרשימה של מקצועות ומגזרים הנתונים על פי דין לשיפוט משמעתי ראו כאן: דין משמעתי | הליך משמעתי | בעלי מקצועות המוסדרים בדין | ייצוג משפטי | אתיקה מקצועית.
מעבר לעבירות משמעת הייחודיות לכל עיסוק, קיימת תמיד התייחסות בדין המשמעתי לסוגיות הבאות:
- אתיקה מקצועית;
- ניגוד עניינים;
- מעשים המערערים מהימנות;
- התנהגות שאינה הולמת.
ככלל, הרשעה בהליך פלילי תוביל בדרך כלל גם לפתיחת הליך משמעתי, במיוחד כאשר ההרשעה נוגעת לעבירה שבוצעה בקשר לעיסוקו של המורשע או כאשר יש עימה קלון.
לעתים, יפתח הליך משמעתי לאחר חקירת משטרה, כאשר הפרקליטות הגיעה למסקנה שאין מקום לנקוט בהליכים פליליים, וכי המסגרת הנכונה לבירור העניין הוא – הליך משמעתי.
בכל מקרה, ההליך הפלילי אינו מונע קיומו של הליך משמעתי במקביל לו. כך, הרשעה או זיכוי בהליך פלילי לא מונעת פניה של הארגון או המוסד לבירור התלונה גם באפיק המשמעתי.

איזה עונשים ניתן לגזור במסגרת דין משמעתי?

אמצעי המשמעת שניתן לגזור בדין משמעתי מגוונים ומשתנים ממסגרת למסגרת.

אמצעי משמעת בדין המשמעתי כנגד עובדי מדינה

ביחס לעובדי מדינה למשל, מוסמך בית הדין למשמעת לגזור את העונשים הבאים:
- התראה;
- נזיפה או נזיפה חמורה;
- הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע;
- הפקעת משכורת בסכום שיקבע בית הדין ושלא יעלה על החלק השישי ממשכורתו החודשית של העובד, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים;
- העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, בהגבלת זמן או ללא הגבלה.
- פסילה, לאחר העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, למילוי תפקידים מסוימים, במידה ולתקופה שיקבע;
- פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים;
- פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, למילוי תפקידים מסוימים לצמיתות או לתקופה שיקבע;
- פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, לשירות המדינה לצמיתות או לתקופה שיקבע;
- פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, באופן שיקבע בית הדין.
- השבה – בשיעור שלא יעלה על שש משכורות חודשיות של העובד.

עונשים שניתן לגזור בדין משמעתי בצבא

קציני שיפוט בצבא מוסמכים לגזור על חיילים עונשים שונים בהתאם לדרגתם, לסוג העבירה ולנסיבות ביצועה:
- התראה.
- ריתוק.
- נזיפה.
- נזיפה חמורה.
- קנס.
- מחבוש – מותנה או בפועל.
- הורדה בדרגה אחת, ובלבד שדרגת הנידון אינה עולה על דרגת סמל ראשון.

אמצעי משמעת שניתן לגזור בדין המשמעתי במוסדות אקדמאים להשכלה גבוהה

אמצעי המשמעת שניתן לגזור במוסדות האקדמאים להשכלה גבוהה קבועים בתקנון של כל מוסד ומוסד.
בדרך כלל ניתן למצוא בתקנון המשמעת את העונשים הבאים:
- נזיפה.
- פסילת קורס או בחינה או עבודה.
- איסור לגשת לבחינה או לבחינות.
- עיכוב מתן תעודה, או מתן אישור המעיד על לימודי הסטודנט, למשך תקופה שתיקבע.
- ביטול הנחה בשכר לימוד, או ביטול פרס לימודים או מלגה.
- קנס כספי.
- מניעת שימוש במתקני מוסד הלימודים.
- הרחקה מחלק ממסלול לימודים לתקופה שתיקבע.
- הרחקה ממוסד הלימודים לתקופה שתיקבע.
- הרחקה ממוסד הלימודים לצמיתות.
- ביטול זכויות או הישגים בלימודים, לרבות שלילית הזכות לקבל תעודה או אישור המעידים על לימודים.
- ענישה על תנאי.
- פיצוי בשיעור שלא יעלה על הנזק שנגרם עקב העבירה.

הליכים משמעתיים – חשיבות הייעוץ המשפטי והייצוג המשפטי על ידי עורך דין העוסק בהליכי דין משמעתי

להליך משמעתי השלכות מרחיקות לכת; בכוחו לקטוע מסלול של לימודים אקדמאים ולחסום אפשרויות תעסוקה בעתיד, למנוע קידום מקצועי במקום עבודה ואף להוביל להרחקתו של בעל מקצוע ממפעל חייו, לגדוע את מקור פרנסתו ולפגוע בשמו הטוב.
בשל ההשלכות הפוגעניות הללו, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב הבירור או החקירה המשמעתית, וזאת במטרה לשכנע, שאין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים.
חשוב עוד יותר לקבל ייעוץ וייצוג משפטי, כאשר כבר הוחלט על נקיטה בהליך משמעתי.
כל מי שנתון לחקירה משמעתית או להליך משמעתי רשאי להתייעץ עם עורך דין על פי בחירתו ולהיות מיוצג על ידו (והדבר לעולם לא יכול לפגוע בחשוד או בנאשם או לפעול לחובתו).

המגזרים השונים להם מעניק משרד עורך דין גיא פלנטר ייעוץ משפטי בענייני דין משמעתי וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית כתחום עיסוק מרכזי ומעניק ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בכל הערכאות המשמעתיות ובכל רחבי הארץ.
אנו עוסקים בהכנה לחקירה משמעתית או לבירור משמעתי ומעניקים ייעוץ משפטי וליווי משפטי לנחקרים בכל שלבי החקירה המשמעתית.
להלן המגזרים השונים להם מעניק משרד עורך דין גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לדין משמעתי ולהליכים משמעתיים;

עורכי דין

אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין.
תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי במתן תגובה.
מעבר להיותו סנגור, המייצג עורכי דין המואשמים בעבירות משמעת, ייצג עו"ד גיא פלנטר בהתנדבות את וועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בפני בית המשפט העליון וכן בהליכים משמעתיים בבית הדין המשמעתי, כב"כ הקובל.
ביטול השעיה: משרדנו מגיש מטעם עורכי דין אשר הושעו מעיסוק בעריכת דין בקשות חנינה לנשיא המדינה לבטל או לקצר את תקופת ההשעיה. לפרטים ראו – חנינה משמעתית.

עובדי מדינה

חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ וייצוג משפטי.
ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים או בחיפה בנוגע לתובענה משמעתית שהוגשה כנגדם על ידי אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה (דיני משמעת בשירות הציבורי).
ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בנוגע להליך משמעתי פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
ייצוג משפטי בערעורים על הכרעת דינו או גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני בית המשפט המחוזי ובבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
הגשת עתירות מנהליות הנוגעות לדין המשמעתי.
הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר.
מניעת השעיית עובד מדינה | ייצוג משפטי בהליך שימוע בענין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.
תובענה לאחר הליך פלילי | הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.

בעלי מקצועות טעוני רישוי המוסדרים בדין

בעלי מקצועות טעוני רישוי המוסדרים בדין – ייעוץ וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים המתנהלים כנגד בעלי מקצועות המוסדרים על פי דין, כגון: רופאים, פסיכולוגים, ווטרינרים, יועצי מס, רוקחים, רואי חשבון, שמאי מקרקעין, עובדים סוציאליים, יועצי השקעות, מנהלי תיקים, מהנדסים ואדריכלים ועוד.
משרדנו עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה להעניק חנינה משמעתית לבעלי מקצועות מוסדרים בדין – באופן שיוכלו לשוב ולעסוק במקצועם. לפרטים ראו: חנינה משמעתית.

עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה

אנשי שב"כ ומוסד

אנשי שב"כ והמוסד – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי של אנשי שירות ביטחון כללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בהליכים משמעתיים.

חיילים ואנשי קבע

חיילים ואנשי קבע בצה"ל – ייעוץ משפטי בנוגע לשיפוט משמעתי.
ייעוץ משפטי לחיילים ולאנשי קבע בכל הנוגע לדין משמעתי בצבא (דמ"ש) והגשת חוות דעת סניגור.

שוטרים

סוהרים ואנשי שב"ס

סוהרים ואנשי שב"ס – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי של סוהרים, הנדונים בבית הדין למשמעת סוהרים.

סטודנטים

סטודנטים – דין משמעתי; ייצוג סטודנטים בהליכים משמעתיים בפני הממונה על המשמעת או וועדת משמעת.
ייצוג משפטי של סטודנטים בהליכים משמעתיים המתנהלים במוסדות להשכלה גבוהה, בגין עבירות משמעת המפורטת בתקנון המשמעת של מוסד הלימוד.

ועדת בירור משמעתית פריטטית

הליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית – ייצוג משפטי:
ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין לעובדים בהליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית.

דין משמעתי – דוגמאות להליכים משמעתיים בהם הענקנו ייצוג משפטי

בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון דוגמאות להליכים משמעתיים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי.
לפרטים נוספים ראו בעמוד: דין משמעתי – הליכים משמעתיים בהם אנו עוסקים.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי | דיני משמעת | שיפוט משמעתי | הליך משמעתי | הליכים משמעתיים – ייצוג משפטי

הפוסט דין משמעתי | הליכים משמעתיים | שיפוט משמעתי – ייצוג משפטי 5 (235) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

בעלי מקצועות המוסדרים בדין; הליך משמעתי | דין משמעתי – ייצוג משפטי 5 (66)

גיא פלנטר — Sat, 10 Jun 2023 20:49:23 +0000

בעלי מקצועות המוסדרים בדין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים ובאתיקה מקצועית.

בעלי מקצועות המוסדרים בדין (כגון רופאים, פסיכולוגים, רו"ח, שמאים, עובדים סוציאליים, יועצי השקעות, מהנדסים ואדריכלים) – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים ובסוגיות אתיקה מקצועית.

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת ואתיקה מקצועית, מכין לחקירה משמעתית, מלווה את הנחקרים בחקירתם המשמעתית, ומייצג בעלי מקצועות המוסדרים בדין בהליכים משמעתיים בפני הגורם המוסמך לגזור אמצעי משמעת – ועדת משמעת, ועדת אתיקה, בית דין משמעתי או מועצה.

הליכים משמעתיים הנוגעים למקצועות שהוסדרו בחקיקה.

המחוקק בישראל טרח להסדיר בחקיקה שורה ארוכה של מקצועות ומגזרים. חקיקה זו כוללת הסדרים מפורטים בכל הנוגע לבירור תלונה משמעתית, שיפוט משמעתי ואמצעי המשמעת שניתן לגזור על מי שהורשע בעבירה משמעתית או עבירה אתית.
בשל חוסר האחידות בכל הנוגע לשיטת השיפוט המשמעתי של בעלי מקצועות מוסדרים על פי דין בישראל, הכין משרד המשפטים תזכיר חוק שנועד להסדיר, בצורה כוללת ואחידה, את שיטת השיפוט המשמעתי במקצועות הללו ולקבוע דגם יחיד ואחיד של שיפוט משמעתי. לפרטים נוספים ראו: תזכיר חוק שיפוט המשמעת במקצועות מוסדרים על פי דין, התשס"ח – 2008. התזכיר המוצע איננו עוסק בעורכי דין.
קיימים 3 הסדרים משמעתיים עיקריים עליהן נעמוד כעת בקצרה;

מודל I: מקצועות רפואה – הסמכות לנקוט באמצעי משמעת לשר הבריאות.

במקצועות רפואה שונים נתונה לשר הבריאות הסמכות לחייב בעל מקצוע בדין משמעתי ולהחליט ביחס לאמצעי המשמעת שיוטלו עליו, וזאת בהסתמך על דו"ח מטעם ועדה משמעתית, המסייע לשר בגיבוש עמדתו. הסדר משמעתי שכזה, חל על מקצועות כגון:
- רופאים – בהתאם לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז – 1976.
- רופאי שיניים – בהתאם לפקודת רופאי שיניים [נוסח חדש], התשל"ט – 1979.
- רוקחים – בהתאם לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א – 1981.
- רופאים ווטרינרים – בהתאם לחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א – 1991.

מודל II: הסמכות לנקוט באמצעי משמעת לוועדת משמעת או ועדת אתיקה.

על פי הסדר משמעתי מסוג אחר, מוקנית הסמכות לדון ולהחליט בעבירות משמעת לוועדת משמעת או ועדת אתיקה, הפועלת כטריבונל מעין – שיפוטי עצמאי. הסדר משמעתי כזה חל על מקצועות כגון:
- פסיכולוגים – בהתאם לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז – 1977.
- עובדים סוציאליים – בהתאם לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו – 1996.
- שמאי מקרקעין – בהתאם להוראות חוק שמאי מקרקעין, התשס"א – 2001.
- יועצי השקעות – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקים, התשנ"ה – 19955.
- יועצי מס – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה – 2005.
- מהנדסים ואדריכלים – בהתאם לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח – 1958.
- סטודנטים – כל מוסדות הלימוד האקדמאיים בישראל אימצו להם מודל דומה. כל מוסד לימודים שכזה הסדיר את הדין המשמעתי בתקנון משמעת פנימי, המעניק את הסמכות לדון ולהחליט בעבירות משמעת לוועדת משמעת או לממונה על המשמעת. לפרטים נוספים על ייצוג משפטי של סטודנטים בהליכים משמעתיים ראו בעמוד: סטודנטים – דין משמעתי | ייצוג משפטי ע"י עורך דין | הליך משמעתי – עבירות משמעת.

מודל III – הסמכות לנקוט באמצעי משמעת למועצה.

על פי מודל שלישי, מוקנית הסמכות לדון ולהחליט בעבירות משמעת למועצה. מודל זה רלוונטי ביחס לרואי חשבון.
חוק רואי חשבון, התשט"ו – 1955 מעניק למועצת רואי החשבון את הסמכות להחליט על נקיטת אמצעי משמעת לאחר הליך של חקירה, המתבצע ע"י המועצה עצמה או מי שנתמנה לכך מבין חבריה.

בעלי מקצועות ומגזרים הנתונים לשיפוט משמעתי על פי דין.

מקצועות ומשרות מעולם המשפט הנתונים לדין משמעתי.

שופטים – בהתאם לחוק יסוד השפיטה, תשמ"ד + תקנות בתי משפט (שופטים) תשל"ג 1973 + כללי אתיקה לשופטים, התשס"ז-2007.
שופטים צבאיים – בהתאם לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו – 1955.
דיינים – בהתאם לחוק הדיינים, תשכ"ו – 1955.
דיינים דרוזים – בהתאם לחוק בתי הדין דתיים הדרוזיים, תשכ"ז – 1962.
עורכי דין – בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 + כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. לפרטים נוספים אודות ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בנוגע לעבירות אתיקה מקצועית ראו:
- תלונה לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ משפטי במתן מענה לתלונה.
- ייצוג משפטי בהליך משמעתי בפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, בעקבות הגשת קובלנה משמעתית המייחסת עבירות בתחום האתיקה המקצועית.
נוטריונים – בהתאם לחוק נוטריונים, תשל"ו – 1976.
עורכי פטנטים – בהתאם לחוק הפטנטים, תשכ"ז – 1967.
קאדים – בהתאם לחוק הקאדים, תשכ"א – 1961.
טוענים רבניים – בהתאם לתקנות הטוענים הרבניים, תשס"א – 2001 + כללי הטוענים הרבניים (סדרי דין בביה"ד למשמעת) תש"ס – 1999.
טוענים שרעיים – בהתאם לתקנות הטוענים השרעיים, תשכ"ג – 1963.

מקצועות מעולם הרפואה ובריאות הנפש הנתונים לדין משמעתי.

רופאים – בהתאם לפקודת הרופאים [נוסח חדש] תשל"ז – 1976 + תקנות הרופאים סדרי דין (דיון משמעתי) , התשל"ו-1976.
רופאי שיניים – בהתאם לפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש] תשל"ט – 1979.
רופאים ווטרינרים – בהתאם לחוק הרופאים הווטרינרים, תשנ"א – 1991.
רוקחים – בהתאם לפקודת הרוקחים [נוסח חדש] תשמ"א – 1981.
מילדות – בהתאם לפקודת המיילדות 1929 + תקנות המיילדות (1942).
פסיכולוגים – בהתאם לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז – 1977.
עוסקים באופטומטריה – בהתאם לחוק העיסוק באופטומטריה, התשנ"א-1991.
מורשים להיפנוט – בהתאם לחוק השימוש בהיפנוזה, התשמ"ד-1984.

עובדים בשירות המדינה והרשויות המקומיות הנתונים לדין משמעתי.

עובדי מדינה – בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג – 1963 + תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), תשכ"ד – 1963 + תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בוועדות משמעת), תשכ"ד-1963. לפרטים נוספים אודות ייצוג עובדי מדינה בהליכים משמעתיים ראו בעמודים:
- עובדי מדינה – דין משמעתי | עו"ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
- מניעת השעיית עובד מדינה | ייצוג משפטי בהליך שימוע בענין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.
עובדי רשויות מקומיות – לפי חוק רשויות מקומיות (משמעת), תשל"ח – 1978. לפרטים נוספים אודות ייצוג משפטי של עובדי הרשויות המקומיות בהליכים משמעתיים ראו בעמודים:
- ייצוג משפטי של עובדי הרשויות המקומיות בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות.
- עובדי הרשויות המקומיות אשר יש כוונה להשעותם מעבודתם או להעבירם לתפקיד אחר – ייצוג משפטי בהליך שימוע לפני השעיה.
עובדים סוציאליים – בהתאם לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו – 1996 + תקנות העובדים הסוציאליים (סדרי הדין בדיון לפני ועדת המשמעת), התשס"ז-2007.
רבני ערים – בהתאם לתקנות שירותי הדת היהודים (שיפוט משמעתי של רבני עיר), התשנ"ו – 1996.
כבאים – בהתאם לתקנות שירותי הכבאות (משמעת), תש"ס – 1980 + הוראות שרותי הכבאות (משמעת) תשמ"א 1981.
עובדי רשות הדואר – בהתאם לצו רשות הדואר (החלת חוק שירות המדינה (משמעת) על עובדי הדואר) התשנ"ו – 1996.
עובדי רשות השידור – בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג – 1963 + תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין למשמעת של עובדי רשות השידור), תשל"א-1971.

גורמי צבא, ביטחון ושיטור הנתונים לשיפוט משמעתי.

חיילים ואנשי קבע – בהתאם לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו – 1955. לפרטים נוספים אודות ייעוץ משפטי לחיילים ואנשי קבע בכל הנוגע לדין משמעתי בצבא (דמ"ש) ראו בעמוד:
- אנשי קבע + חיילים – דין משמעתי בצבא (דמ"ש) | עורך דין צבאי – ייעוץ משפטי | הגשת חוות דעת סניגור
עובדי שירות ביטחון כללי – בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג – 1963 + צו שירות המדינה (משמעת) (שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), תשל"ט-1979.
עובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג – 1963 + צו שירות המדינה (משמעת) (שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), תשל"ט-1979.
שוטרים – בהתאם לפקודת המשטרה [נוסח חדש] תשל"א – 1971 + תקנות המשטרה (סדר דין בדיון משמעתי) התשמ"ט – 1989.
שומרי הכנסת – בהתאם לחוק משכן הכנסת ורחבתו, תשכ"ח – 1968 + תקנות משכן הכנסת תשמ"א – 1981.
סוהרים – בהתאם לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב – 1972.

מקצועות נוספים הנתונים לדין משמעתי.

רואי חשבון – בהתאם לחוק רואי חשבון, תשט"ו – 1955 + תקנות רואי חשבון, תשט"ז – 1955.
מהנדסים ואדריכלים – בהתאם לחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח – 1958 + תקנות המהנדסים (סדרי דין בדיון בפני ועדת אתיקה) התש"ס – 1955.
חוקרים פרטיים – בהתאם לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב- 1972 + תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועית), תשל"ג-1972 + תקנותת חוקרים פרטיים (סדרי הדין על ועדת המשמעת), תשל"ב – 1972.
סוכני מכס – בהתאם לחוק סוכני המכס, תשכ"ה – 1964.
שמאי מקרקעין – בהתאם לחוק שמאי מקרקעין, התשס"א –2001 + תקנות שמאי מקרקעין (אתיקה מקצועית), תשכ"ו-1966 + תקנות שמאי מקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת משמעת), התשס"ה-2005.
יועצי השקעות ומנהלי תיקים – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקים, התשנ"ה – 1995.
יועצי מס – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה – 2005 + תקנות מס הכנסה (כללי אתיקה מקצועית של יועצי מס), התשמ"א-1981.
ימאים – בהתאם לחוק הספנות (ימאים), תשל"ג – 1973 + תקנות הספנות (ימאים) סדרי דין בבית הדין המשמעת) התשל"ז- 1977.

הליך משמעתי – על חשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי בהליכים משמעתיים.

להליכים משמעתיים השלכות מרחיקות לכת; בכוחם למנוע קידום מקצועי במקום עבודה ואף להוביל להרחקתו של בעל מקצוע ממפעל חייו, לגדוע את מקור פרנסתו ולפגוע בשמו הטוב.
בשל ההשלכות הפוגעניות הללו, יש מקום לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב הבירור או החקירה המשמעתית, וזאת במטרה לשכנע שאין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים.
הצורך החיוני בייצוג משפטי מתעורר ביתר שאת, שעה שכבר נפלה החלטה לנקוט בהליכים משמעתיים ולהאשים בעבירות משמעת.
כל מי שנתון לחקירה משמעתית או להליך משמעתי רשאי להתייעץ עם עורך דין על פי בחירתו ולהיות מיוצג על ידו.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי לבעלי מקצועות המוסדרים בדין.

משרדנו מעניק יעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת ואתיקה מקצועית, מכין לחקירה משמעתית, מלווה את הנחקרים בחקירתם המשמעתית, ומייצג בעלי מקצועות המוסדרים בדין בהליכים משמעתיים בפני ועדת משמעת, ועדת אתיקה או בית דין משמעתי.
משרדנו עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה להעניק חנינה משמעתית לבעלי מקצועות מוסדרים בדין – באופן שיוכלו לשוב ולעסוק במקצועם. לפרטים נוספים ראו בעמוד: חנינה משמעתית.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.

בהמשך עמוד זה תמצאו קישורים למגזרים ספציפיים שאנו מייצגים בהליכים משמעתיים ולקראת סוף העמוד הבאנו מקרים פרטניים להמחשה בהם הענקנו ייצוג משפטי.

ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בכל רחבי הארץ

הפוסט בעלי מקצועות המוסדרים בדין; הליך משמעתי | דין משמעתי – ייצוג משפטי 5 (66) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

דין משמעתי נגד סטודנטים – ייצוג משפטי ע"י עורך דין בהליך משמעתי במוסדות להשכלה גבוהה בגין עבירות משמעת 4.9 (124)

גיא פלנטר — Thu, 02 Mar 2023 11:57:57 +0000

דין משמעתי נגד סטודנטים – ייצוג משפטי על ידי עורך דין.

דין משמעתי נגד סטודנטים | הליך משמעתי במוסדות להשכלה גבוהה בגין עבירות משמעת – ייצוג משפטי ע"י עורך דין

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע להליכי דין משמעתי נגד סטודנטים ועבירות משמעת.
אנו מכינים את הסטודנטים לבירור משמעתי, ומייצגים אותם בהליכים משמעתיים בפני הממונה על המשמעת, ועדת משמעת או בית דין למשמעת במוסדות להשכלה גבוהה בכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לסטודנטים בהליכים משמעתיים במוסדות להשכלה גבוה ברחבי הארץ.

הזכות לייצוג משפטי ע"י עורך דין בהליך דין משמעתי נגד סטודנטים

בתנאים שיוצגו להלן, רשאים סטודנטים להיות מיוצגים על ידי עורך דין בהליכים משמעתיים הננקטים כנגדם, ולא מעט מנצלים זכות זו; עורך דין מטעמם מייצג אותם במגעים עם הקובל ובהליך המשמעתי בפני הממונה על המשמעת או בפני בית הדין למשמעת.
עוד בשנת 2008 פסק בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט עודד גרשון) כי סטודנט המועמד לדין בהליך משמעתי בפני רשויות המשמעת של האוניברסיטה רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין:

"…תוצאותיו של הליך משמעתי בפני רשויות המשמעת של האוניברסיטה עלולות להיות חמורות ומרחיקות לכת. זאת, משום שעתידו האקדמי, וכתוצאה מכך גם עתידו התעסוקתי של הסטודנט, מונח על הכף.

כדי לעמוד על התוצאות מרחיקות הלכת העלולות להיגרם מההליך המשמעתי באוניברסיטה די אם נציין מקצת העונשים המנויים [בתקנון המשמעת של האוניברסיטה]: הרחקת התלמיד מהאוניברסיטה לצמיתות, לרבות איסור כניסת התלמיד לתחומי קריית האוניברסיטה; ביטול שנת הלימודים השוטפת או חלקה. ביטול בדיעבד של שנת לימודים או חלקה…מניעת הרשמה או מניעת חידוש לימודים ועוד. אך מובן, על כן, מדוע ייצוג סטודנט על ידי עורך דין בהליכים המשמעתיים המתנהלים באוניברסיטה הינו כה חשוב וחיוני. זאת ועוד, מעבר להיות הזכות להיות מיוצג על ידי סניגור זכות יסוד כאמור לעיל, יש חשיבות אופרטיבית לזכות זו בכל הנוגע לחשיפת האמת בניהול הליך משפטי או משמעתי".

בית המשפט המחוזי אף הורה לאוניברסיטת חיפה לתקן את תקנון המשמעת שלה, כך שייקבע בו כי סטודנט העומד לדין משמעתי יוכל להיות מיוצג בהליך המשמעתי על-ידי עורך דין חיצוני, מבלי להגביל את זכות הייצוג למקרים מסוימים בלבד. לפסק הדין: ת"א (מחוזי חיפה) 576/06, לירן בן הרוש ואח' נ' אוניברסיטת חיפה, תק-מח 2008(2), 12738.
אוניברסיטת חיפה לא השלימה עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי ושאלת זכותם של תלמידים במוסדות להשכלה גבוהה להיות מיוצגים על ידי עורכי דין לפי בחירתם במסגרת הליכים משמעתיים הננקטים נגדם הועמדה להכרעתו של בית המשפט העליון. בתמצית, פסק בית המשפט העליון (בדעת רוב) כדלקמן:
- בוטלה קביעתו של בית המשפט המחוזי, שחייבה את אוניברסיטת חיפה לאפשר ייצוג גורף על ידי עורכי דין חיצוניים.
- נפסק כי ייצוג של סטודנט בהליך משמעתי על ידי עורך דין יתאפשר באחד המקרים הבאים:
  - קיימת מגבלה משמעותית ביכולתו של הסטודנט לייצג את עצמו;
  - מדובר בסטודנט אשר עומד בפני חשש לתוצאות חמורות.
  - בכל מקרה בו הקטגור בהליך המשמעתי (הקובל או התובע) הינו עורך דין.
  - לפי שיקול דעתה של ועדת המשמעת להתיר ייצוג של הסטודנט, אם לבקשת הסטודנט ואם לפי התרשמותה כראות עיניה;
זו אם כן ההלכה הפסוקה כיום בעניין, וכל מוסדות הלימוד להשכלה גבוהה מחויבים לנהוג על פיה. בעקבות פסק דין זה, מרבית מוסדות הלימוד להשכלה גבוה אף עיגנו בתקנון המשמעת שלהם את זכותם של תלמידיהם להיות מיוצגים על ידי עורכי דין לפי בחירתם במסגרת הליכים משמעתיים.
לעיון בפסק הדין של בית המשפט העליון אשר הכריע בשאלת זכותם של סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה להיות מיוצגים על ידי עורכי דין לפי בחירתם במסגרת הליכים משמעתיים ראו: ע"א 8077/08 אוניברסיטת חיפה נ' לירן בן הרוש.

חשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי בהליכים משמעתיים המתנהלים כנגד סטודנטים במוסדות לימוד להשכלה גבוהה

להליכים משמעתיים השלכות מרחיקות לכת לגבי עתידו של הסטודנט; בכוחם לקטוע מסלול של לימודים אקדמאים ולחסום אפשרויות תעסוקה בעתיד.
יתרה מכך, לא אחת, למעשה מסוים יש גם היבטים משמעתיים וגם היבטים פליליים, ולפיכך עשוי הסטודנט להיות חשוף גם להליך פלילי בגין החשדות המיוחסות לו.
הליכים משמעתיים שהתנהלו כנגד סטודנט בנוגע לעבירות משמעתיות, אינם מונעים נקיטת הליכים פליליים כנגדו, וההפך הוא גם נכון; ענישה או זיכוי בפלילים אינם מונעים הליך משמעתי.
כאשר מדובר במקצועות טעוני רישוי (כגון עריכת דין, ראיית חשבון וכדומה), הרשעה בדין משמעתי במסגרת מוסד להשכלה גבוהה עלולה להוות חסם להשתלבות במקצוע. כך למשל, ועדת ההתמחות של לשכת עורכי הדין עלולה לפסול תחילת התמחות בשל הרשעה משמעתית במסגרת הלימודים האקדמאיים.
בשל ההשלכות הפוגעניות הנובעות מדין משמעתי נגד סטודנטים, יש מקום לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב הבירור או החקירה המשמעתית, ובטרם מסירת כל גרסה, וזאת במטרה לשכנע שאין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים, או למזער ככול הניתן את הנזקים.
הצורך החיוני בייצוג משפטי מתעורר ביתר שאת, שעה שכבר נפלה החלטה לנקוט בהליכים משמעתיים ולהאשים בעבירות משמעת והסטודנט חשוף לעונשי הרחקה ופגיעה בשמו הטוב.

הליכים משמעתיים הננקטים כנגד סטודנטים בגין עבירות משמעת במוסדות להשכלה גבוהה

לכל מוסד להשכלה גבוהה בישראל תקנון משמעת, המסדיר את הדין המשמעתי החל לגבי התלמידים באותו מוסד.
תקנון המשמעת כולל התייחסות לנושאים הבאים:
- כללי משמעת של המוסד;
- מה נופל בגדר עבירת משמעת או עבירת אתיקה מקצועית, למשל: התנהגות שאיננה הולמת תלמיד, הפרעה, הונאה בבחינה, הונאה בעבודת בית, בעבודה סמינריונית, או בכל עבודה אחרת המוטלת על תלמיד, מעשה תרמית אחר או מצג שווא שנעשה לקבלת זכויות או בקשר ללימודים, אי ציות להוראות, עשיית מעשה שיש בו משום מרמה, הונאה או זיוף, פגיעה ברכוש ובכלל זה גניבת רכוש, הפרת הוראות ונהלי המוסד, התנהגות הנוגדת את החוק וכן התנהגות שיש עמה קלון, התנהגות פרועה, שימוש ברכוש לצרכים פרטיים ללא אישור ועוד.
- אופן בירור תלונות המייחסות לסטודנטים עבירות משמעת.
- אופן ניהול הליכים משמעתיים כנגד סטודנטים וסדרי הדין בפני הממונה על המשמעת ועדת משמעת או בית דין למשמעת;
- העונשים שניתן לגזור במסגרת השיפוט המשמעתי על תלמיד שנמצא אשם בעבירת משמעת כגון: אזהרה, נזיפה, עונש על תנאי, מניעת כניסה ושימוש במתקני מוסד הלימוד, פסילת בחינה או עבודה, אישור השתתפות או ביטול קורסים, איסור להיבחן, עיכוב מתן מסמכים או תעודות, ביטול מסמך, תעודה או תואר, קנס כספי, פיצוי, חיוב התלמיד לעשות שירות למוסד הלימוד, ביטול שנת לימודים, הרחקה לתקופה מוגדרת ואף הרחקה לצמיתות ומניעת הרשמה בעתיד.
- הליכי ערעור על החלטות שונות.
- הוראות בדבר פרסום החלטות משמעתיות.
נקודת המוצא היא אם כן תקנון המשמעת, ובמידה וסטודנט חשוד או מואשם בעבירת משמעת, אנו ממליצים, דבר ראשון, לעיין בתקנון המשמעת של המוסד הרלוונטי.
ניתן לעיין בתקנון המשמעת של חלק ממוסדות הלימוד כאן:

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לסטודנטים בכל הנוגע לדין משמעתי נגד סטודנטים

הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשדרנו ואנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לנאשמים ולנילונים בכל הערכאות המשפטיות העוסקות בדין משמעתי ברחבי הארץ, החל מעובדי מדינה – בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, דרך עורכי דין – בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין, רופאים – בהליכים משמעתיים במשרד הבריאות ועוד. לפרטים נוספים ראו: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.
במסגרת העיסוק בדין המשמעתי, מעניק משרדנו ייעוץ משפטי לסטודנטים בכל הנוגע לעבירות משמעת, מכין אותם לבירור משמעתי, ומייצג אותם בהליכים משמעתיים בפני הממונה על המשמעת, ועדת משמעת או בית דין למשמעת במוסדות לימוד להשכלה גבוהה בכל רחבי הארץ.

ביקורת אודות טיב הייצוג המשפטי שהענקנו לסטודנט בהליך משמעתי

אנו מביאים כאן ביקורת שכתבה אימו של סטונדט למשפטים אשר ייצגנו בהליך משמעתי.

ביקורת שכתבה אימו של סטודנט למשפטים אודות טיב הייצוג המשפטי שקיבל בנה בהליך משמעתי.

ביקורות נוספות אודתנו ראו בעמודים:
- חוות דעת לקוחות אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.
- ביקורות אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

ראיון שנערך עם עורך דין גיא פלנטר בנוגע להליך דין משמעתי נגד סטודנטים

בן כספית מראיין את עו"ד גיא פלנטר בתכנית "עושים סדר" בנושא קניית עבודות אקדמאיות על ידי סטודנטים והעמדתם לדין משמעתי;

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לסטודנטים בהליכים משמעתיים במוסדות לימוד אקדמאים ברחבי הארץ

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לסטודנטים בהליכים משמעתיים במוסדות להשכלה גבוהה וכן בהליכים פליליים.

דין משמעתי נגד סטודנטים – ייצוג משפטי על ידי עורך דין משמעתי

דין משמעתי נגד סטודנטים | יצוג משפטי לסטודנטים בהליכים משמעתיים בפני הממונה על המשמעת או בפני וועדת משמעת וכן בהליכי ערעור על פסקי דין משמעתיים | הליך משמעתי – ייצוג משפטי

הפוסט דין משמעתי נגד סטודנטים – ייצוג משפטי ע"י עורך דין בהליך משמעתי במוסדות להשכלה גבוהה בגין עבירות משמעת 4.9 (124) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים – ייצוג משפטי בהליך משמעתי ע"י עורך דין 5 (53)

גיא פלנטר — Sun, 12 Feb 2023 14:43:26 +0000

ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים ייצוג משפטי על ידי עורך דין

ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים – ייצוג משפטי

משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי למהנדסים ולאדריכלים בהליך משמעתי בפני ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים.

שיפוט משמעתי של מהנדסים ואדריכלים – פתח דבר

בדומה למקצועות אחרים המוסדרים בדין, כפופים מהנדסים ואדריכלים בישראל להסדר משמעתי ייחודי אשר מגדיר מה ייחשב כעבירת משמעת, באיזה אופן יערך הבירור המשמעתי ואיזה סנקציות (ענישה) ניתן לנקוט כנגד מהנדס או אדריכל שהורשע בעבירת משמעת.
המחוקק הגדיר בתקנות סטנדרטים מקצועיים (כללים) להתנהלותם של מהנדסים ואדריכלים וכן הקים גוף בשם "ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים", שתפקידו לברר תלונות על עבירות משמעףת ולאכוף את הדין המשמעתי בקרב המהנדסים והאדריכלים.

מהנדסים + אדריכלים – עבירות משמעת

בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח – 1958 נקבעו כללים בדבר התנהגותם של הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים, ונקבע כי מהנדס או אדריכל העובר על כללים אלו ייאשם בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.
תקנות המהנדסים והאדריכלים (כללים בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), תשנ"ה – 1994 קובעות שורה ארוכה של סטנדרטים להתנהלות מקצועית והוגנת מצדם של מהנדסים ואדריכלים, לרבות:
- דאגה לבריאות הציבור ולבטיחותו.
- מיומנות ורמה מקצועית נאותה.
- הגינות, תוך שמירה על כבוד המקצוע, התנהלות על-פי שיקולים מקצועיים, ובנאמנות כלפי הלקוח.
- הימנעות מתחרות בלתי הוגנת בעמיתים למקצוע או מפגיעה בזכויות היוצרים שלהם.
- איסור להשתמש בתפקיד ציבורי לשם השגת לקוחות לפרקטיקה הפרטית.
- שמירה על כללים הנוגעים לפרסום שירותים מקצועיים.
- עיגון ההתקשרות עם הלקוח בכתב, עם התחלת ביצוע השירותים או תוך זמן סביר לאחריו, ופירוט עיקר השירותים והיקפם וכן שיעור שכר הטרחה או דרך חישובו.
- שמירה על סודיות לגבי ענייניו העסקיים והאישיים של הלקוח, אלא אם כן הלקוח ויתר, בכתב, על הסודיות, באורח כללי או לגבי עניין מסוים.
- הימנעות ממצבים של ניגוד עניינים.
- הימנעות מקבלת טובת הנאה מספק או נותן שירות אחר בקשר לשירותים המקצועיים הניתנים ללקוח.
- הסדרת אופן העברת הטיפול בלקוח.

ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים

סמכויות ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים

בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק המהנדסים והאדריכלים, הוסמכה ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים לברר:
- אישומים משמעתיים כנגד מהנדסים או אדריכלים הנאשמים בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.
- מקרה בו מהנדס או אדריכל נתחייב בדין על עבירה שיש בה קלון או בעבירה לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה.
מעבר לבירור תלונות נגד מהנדסים או אדריכלים בגין חשש להתנהגות לא אתית בניגוד לתקנות המהנדסים והאדריכלים (כללים בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע) תשנ"ה-1994, עוסקת ועדת האתיקה בשני תחומים נוספים:
- החלפת מתכנן – בקשות להפסקת הקשר המקצועי עם מהנדס או אדריכל קיים והעברת הטיפול המקצועי למהנדס או אדריכל אחר, בהתאם לתקנה 12 לתקנות האתיקה.
- מתן ייעוץ בעניינים אתים הנוגעים לעבודה השוטפת של המהנדסים והאדריכלים.
הועדה לא מוסמכת לטפל בעניינם של הנדסאים או טכנאים.

סדרי הדין בועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים

סדרי הדין בהליך המשמעתי כנגד מהנדסים ואדריכלים הוסדרו בתקנות המהנדסים והאדריכלים (סדרי דין בדיון לפני ועדת אתיקה), תש"ס – 1999.
ככלל, סדר חקירת העדים והגשת ראיות אחרות יהיה, ככל האפשר, כסדר הנהוג במשפט פלילי (ראו תקנה 27).
בכל עניין של סדרי דין שאין עליו הוראה בחוק, בתקנות סדרי הדין הנ"ל או בחיקוק אחר, תנהג ועדת אתיקה בדרך הנראית לה טובה ביותר לעשיית צדק (ראו תקנה 39).
בתמצית, מסדירות התקנות (בין היתר) את הנושאים הבאים:
- אופן הגשת התלונה כנגד מהנדס או אדריכל למשרדה של קובלת ועדת האתיקה (כיום עו"ד רונית בן יעקב).
- קבלת תגובתו של המהנדס או האדריכל לתלונה.
- בירור התלונה ע"י הקובלת והחלטתה, בהתאם לתוצאות הבירור, אם יש מקום להגשת קובלנה לוועדת האתיקה.
- הפרטים שכתב הקובלנה צריך להכיל.
- זכות העיון של הנאשם בחומר הבירור שנאסף בידי הקובלת והנוגע לקובלנה.
- עניינים הקשורים בצירוף נאשמים ו/או אישומים יחדיו או הפרדת הדיון.
- חזרה מקובלנה או תיקונה.
- הזמנת עדים, ניהול הדיון, נוכחות הצדדים, סדר הבאת הראיות וחקירת העדים.
- סיכומי הצדדים, הכרעת הדין, טענות וראיות לעונש, המצאת מסמכים ועוד.

העונשים שניתן לגזור בגין התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע

סמכותה של ועדת האתיקה לגזור עונשים בגין התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע עוגנה בסעיף 17 לחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח – 1958.
בתמצית, רשאית ועדת האתיקה לגזור על מהנדסים ואדריכלים את העונשים הבאים:
- התראה;
- נזיפה;
- קנס בשיעור שלא יעלה על הקבוע בתקנות;
- התליית תעודת מהנדס רשוי או אדריכל רשוי או הפסקת הרישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים או שתיהן כאחת, והכל לתקופה שתקבע ועדת האתיקה;
- התלייה או הפסקת רישום על תנאי.
- ביטול תעודת מהנדס רשוי או תעודת אדריכל רשוי או ביטול הרישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים או שניהם כאחד.
לעיון בפסיקה ובהחלטות ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים ראו – כאן.

ביטול התליית תעודת מהנדס רשוי או אדריכל רשוי או ביטול הפסקת הרישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים – באמצעות קבלת חנינה מנשיא המדינה

באחרונה, הוסמך נשיא המדינה לחון מהנדסים ואדריכלים ולהורות על ביטול או קיצור עונשים משמעתיים שהוטלו עליהם, באופן המאפשר להם לחזור ולעסוק במקצועם.
משרדנו מייצג מהנדסים ואדריכלים בהקשר זה ומגיש מטעמם בקשות חנינה לנשיא המדינה. לפרטים נוספים בעניין זה ראו: חנינה משמעתית.

דוגמא למקרה שטופל על ידי משרדנו – נדחתה עתירת קובלת ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים להתלות את רישומו של מהנדס וותיק מפנקס המהנדסים והאדריכלים

תמצית המקרה

ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים דוחה עתירת קובלת הועדה להתלות רישומו של מהנדס אשר הורשע בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע מפנקס המהנדסים והאדריכלים ומקבלת טענותיו של בא כוחו, עו"ד גיא פלנטר, כי יש להסתפק בהתראה בלבד.

המקרה ביתר הרחבה

קובלת הועדה, עו"ד רונית בן יעקב, הגישה כנגד מהנדס כתב קובלנה לועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים המייחסת לו עבירות על תקנות 3(א) ו- 4 לתקנות המהנדסים והאדריכלים (כללים בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), תשנ"ה – 1994.
בתמצית, נטען כי בהתנהלותו, הפר המהנדס את חובותיו לבצע שירות מקצועי במיומנות וברמה מקצועית נאותה על פי שיקולים מקצועיים בלבד תוך הגינות ושמירה על כבוד המקצוע.
פרטים נוספים אודות אישום זה מפורטים בגזר הדין של ועדת האתיקה המובא בהמשך עמוד זה (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
תחילה יוצג המהנדס על ידי עורך דין אחר אולם לאחר שהורשע במיוחס לו בכתב הקובלנה והפנים כי הוא חשוף להתליית רישומו מפנקס המהנדסים והאדריכלים, החליף את ייצוגו המשפטי ושכר את שרותיו של עו"ד גיא פלנטר על מנת לייצגו בפני ועדת האתיקה.
ואכן, בטיעוניה לעונש, עתרה הקובלת :

"…להשתת עונש משמעותי על הנקבל, בדמות התליית רישומו מפנקס המהנדסים והאדריכלים".

ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים דחתה עתירה זו של הקובלת תוך שפסקה:

"אנו מקבלים את טענות בא כוח הנקבל, כי המעשים בהם הורשע ברף נמוך – יחסית – של עבירות האתיקה המקצועית. אכן, לא הוטל דופי ביושרו האישי ואין עסקינן במקרה בו מהנדס פעל בזדון או מתוך שיקולים זרים…אין עסקינן במקרה בו מסקנותיו של מהנדס היו עלולות לגרום לסיכון חיי אדם…עוד יש לציין כי כנגד הנקבל לא הוגשה מעולם קובלנה משמעתית, במשך עשרות שנים בהן עוסק כמהנדס, וגם לעובדה זו יש ליתן את המשקל הראוי".

בסופו של יום, קיבלה ועדת האתיקה את טעוניו של עו"ד גיא פלנטר וגזרה על המהנדס עונש של התראה בלבד.
בהתאם להחלטת ועדת האתיקה, פורסם גזר הדין תוך השמטת כל פרט מזהה. ניתן לעיין בגזר הדין עצמו בהמשך עמוד זה.

ייצוג משפטי ע" עורך דין בפני ועדת האתיקה של המהמנדסים והאדריכלים

הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. לפרטים נוספים ראו: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | שיפוט משמעתי | אתיקה מקצועית – ייצוג משפטי. בסופו של אותו עמוד ניתן לעיין במקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי למהנדסים ולאדריכלים בכל הנוגע לעבירות משמעת ואתיקה מקצועית, מלווה אותם במתן מענה לקובלת ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים ומייצג אותם בהליך משמעתי בפני ועדת האתיקה עצמה.
להרחבה אודות הדין המשמעתי הנוגע למקצועות המוסדרים בדין כגון רופאים, פסיכולוגים, רו"ח, שמאים, עובדים סוציאליים, יועצי השקעות, מהנדסים ואדריכלים ראו בעמוד: בעלי מקצועות המוסדרים בדין; הליך משמעתי | דין משמעתי – ייצוג משפטי.

דין משמעתי – ייצוג משפטי

ייצוג משפטי בפני ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים | דין משמעתי | אתיקה מקצועית | שיפוט משמעתי | תלונה על מהנדס או אדריכל | תלונות אתיקה נגד מהנדסים ואדריכלים | אתיקה למהנדסים

הפוסט ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים – ייצוג משפטי בהליך משמעתי ע"י עורך דין 5 (53) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

חנינה בדין משמעתי | עבירות משמעת – בקשת חנינה משמעתית לנשיא המדינה 5 (62)

גיא פלנטר — Sun, 05 Feb 2023 13:09:23 +0000

חנינה בדין משמעתי | עבירות משמעת – בקשת חנינה משמעתית לנשיא המדינה להורות על הענקת הקלה בעונש משמעתי.

הגשת בקשת חנינה משמעתית לנשיא המדינה | חנינה בדין משמעתי | עבירות משמעת – הקלה בעונש משמעתי באמצעות קבלת חנינה משמעתית – ביטול השעיה, החזרת רישיון עיסוק במקצועות המסודרים בדין

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה להעניק חנינה משמעתית ולהורות על הקלה בעונש משמעתי שהוטל על בעלי מקצועות המוסדרים בדין (כגון רופאים, פסיכולוגים, מהנדסים, אדריכלים, עורכי דין ורו"ח), באופן שיוכלו לשוב ולעסוק במקצועם.

קצת רקע אודות המצב בעבר – היעדר יכולת להקל בעונש משמעתי של התליית רישיון או השעיה מעיסוק במקצוע המוסדר בדין

מדי שנה מתנהלים בישראל מאות הליכים משמעתיים נגד 29 בעלי מקצוע שונים המוסדרים בדין בהם מקצועות הכרוכים בייצוג מול רשויות (כגון עורכי דין ורואי חשבון), מקצועות הבריאות (כגון רופאים, עוסקים בסיעוד, רוקחים, אופטומטריסטים, פסיכולוגים), מקצועות הנדסיים וטכניים (כגון מהנדסים, אדריכלים, הנדסאים ומודדים) ומקצועות נוספים כגון עובדים סוציאליים, שמאים, מתווכים וחוקרים פרטיים.
חלק מאותם הליכים משמעתיים מסתיימים בהתליית רישיון או בהשעיה וכך מוצאים עצמם בעלי אותם מקצועות מסולקים ממשלח ידם לתקופות ממושכות, תוך אובדן מטה לחמם.
עד לאחרונה, הרחקה ממקצוע מוסדר בדין היתה בלתי הפיכה, אלא אם ההרשעה המשמעתית באה בעקבות הרשעה פלילית.

מחיקת הרשעה משמעתית בעקבות מחיקת הרשעה פלילית

כאשר ההרשעה המשמעתית באה בעקבות הרשעה פלילית, מחיקת ההרשעה הפלילית היתה מובילה באופן אוטומטי למחיקת ההרשעה המשמעתית ולביטול מידי של הסנקציה המשמעתית (סעיף 20 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981).
כך נוצרה אנומליה לפיה, הרשעה משמעתית הכרוכה בפלילים נמחקה עם מחיקת ההרשעה הפלילית אולם לא היתה כל אפשרות למחיקת הרשעה משמעתית אחרת, שלא באה בעקבות הרשעה פלילית.

חנינה בדין המשמעתי – סמכותו של נשיא המדינה להקל בעונשים משמעתיים ולקצר או להמיר עונשים של התליית רישיון, השעיה מעיסוק או ביטול רישיון לעסוק במקצוע מוסדר בדין

בספטמבר 2017 נכנס לתוקפו חוק הקלה באמצעי משמעת המוטלים על בעלי מקצועות מוסדרים, התשע"ז – 2017.
בחוק זה, לראשונה, הוסמך נשיא המדינה להקל בעונשו המשמעתי של מי שהושעה ממקצועו או שרישיונו המקצועי הותלה או בוטל בעקבות הרשעה בעבירות משמעת, באופן שיוכל לחזור לעסוק במקצועו.

באיזה אמצעי משמעת הוסמך נשיא המדינה להתערב?

נשיא המדינה הוסמך להקל באמצעי המשמעת הבאים:
- ביטול זמני של רישיון לעסוק במקצוע מוסדר (או במילים אחרות, התליית רישיון לתקופה קצובה);
- הפסקה זמנית של רישום בפנקס בעלי מקצוע מוסדר (או במילים אחרות, התליית רישום זמנית בפנקס בעלי מקצוע המוסדר בדין).
- שלילה זמנית של הרשאה לשמש בעל מקצוע מוסדר בדין.
- השעיה זמנית מעיסוק במקצוע מוסדר בדין.
בנוסף, הוסמך נשיא המדינה לקצר את תקופת ההמתנה להתחלת הליכי חידוש רישיון שבוטל בהליך משמעתי.

חנינה משמעתית – מה היקף סמכותו של נשיא המדינה להקל באמצעי משמעת?

בניגוד למישור הפלילי בו הוסמך נשיא המדינה למחוק כליל רישום פלילי, במישור המשמעתי לא הוסמך נשיא המדינה להעניק חנינה מלאה ביחס לאמצעי משמעת שהוטלו וגם לא למחוק את תוצאות עבירת המשמעת.

סמכותו של נשיא המדינה להעניק הקלה בעונש משמעתי של התליית רישיון

הוטל בהליך משמעתי אמצעי משמעת של התליית רישיון, מוסמך נשיא המדינה:
- לקצר את תקופת התליית הרישיון, או –
- להמיר את תקופת התליית הרישיון באמצעי משמעת אחר, פחות פוגעני.

סמכותו של נשיא המדינה להעניק הקלה בעונש משמעתי של ביטול רישיון

הוטל בהליך משמעתי אמצעי משמעת של ביטול רישיון, וקיים בחוק תנאי לחידוש הרישיון בחלוף תקופה מסוימת, מוסמך נשיא המדינה לקצר תקופה זו.

אילו תנאי סף קיימים להפעלת סמכותו של נשיא המדינה להענקת חנינה משמעתית?

בטרם הגשת בקשה לנשיא המדינה לקבלת הקלה בעונש משמעתי, חייבים להתקיים 2 תנאי סף הבאים (במצטבר):
- חלפו לפחות 10 חודשים מיום כניסתם לתוקף של התליית הרישיון או ביטול הרישיון.
- ההחלטה בהליך המשמעתי שבה הותלה או בוטל הרישיון, הפכה סופית (כלומר מוצו כל ההליכים המשפטיים האפשריים, כגון הליכי ערעור).

האם מוסמך נשיא המדינה להקל באמצעי משמעת שהוטלו בעבר, לפני החוק?

תחולת החוק רטרואקטיבית, כלומר סמכות הנשיא להעניק חנינה משמעתית חלה גם על אמצעי משמעת שהוטלו לפני ספטמבר 2017.

אלו בעלי מקצועות יכולים לקבל חנינה משמעתית?

נשיא המדינה הוסמך להקל באמצעי המשמעת שהוטלו על בעלי מקצועות המוסדרים בדין שלהלן;

מקצועות מוסדרים בדין הכרוכים בייצוג מול רשויות.

עורכי דין (מקצוע המוסדר בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961);
נוטריונים (מקצוע המוסדר בחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976);
עורכי פטנטים (מקצוע המוסדר בחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967);
טוענים רבניים (מקצוע המוסדר בתקנות הטוענים הרבניים, התשס"א-2001);
טוענים שרעיים (מקצוע המוסדר בתקנות הטוענים השרעיים, התשכ"ג-1963);
רואי חשבון (מקצוע המוסדר בחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955);
יועצי מס (מקצוע המוסדר בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005);

מקצועות מוסדרים בדין בתחום הבריאות.

רופאים (מקצוע המוסדר בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976);
פסיכולוגים (מקצוע המוסדר בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977);
רופאי שיניים (מקצוע המוסדר בפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט-1979);
רוקחים (מקצוע המוסדר בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981);
מורשים להיפנוט (מקצוע המוסדר בחוק השימוש בהיפנוזה, התשמ"ד-1984);
אופטומטראים (מקצובע המוסדר בחוק העיסוק באופטומטריה, התשנ"א-1991);
הרופאים ווטרינרים (מקצוע המוסדר בחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א-1991);
מיילדות (מקצוע המוסדר בפקודת המיילדות);
שינניות (מקצוע המוסדר בתקנות רופאי שיניים (שינניות), התשל"ח-1978);
עוסקים בסיעוד בבתי חולים (מקצוע המוסדר בתקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), התשמ"ט-1988;
צוותי סיעוד במרפאות (מקצוע המוסדר בתקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), התשמ"א-1981;
טכנאי שיניים (מקצוע המוסדר בתקנות רופאי השיניים (הגדרת תחום עבודתם של טכנאי השיניים והסדרתה), התשמ"ו-1986);
עוסקים בריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בהפרעות בתקשורת, תזונה–דיאטנות, קרימינולוגיה קלינית, פודיאטריה, פודיאטריה ניתוחית וכירופרקטיקה (מקצועות המוסדרים בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008;

מקצועות הנדסיים וטכניים המוסדרים בדין.

מהנדסים ואדריכלים (מקצועות המוסדרים בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958);
הנדסאים וטכנאים מוסמכים (מקצוע המוסדר בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012);
מודדים (מקצוע המוסדר בפקודת המדידות);

מקצועות מוסדרים בדין נוספים.

עובדים סוציאליים (מקצוע המוסדר בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996);
שמאי מקרקעין (מקצוע המוסדר בחוק שמאי מקרקעין, התשס"א-2001);
שמאי רכב (מקצוע המוסדר בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 – פרק ט': שמאות רכב;
מתווכים מקרקעין (מקצוע המוסדר בחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996);
חוקרים פרטיים ושומרים (מקצועות המוסדרים בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972);
ימאים (מקצוע המוסדר בחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973);

לקריאה נוספת בנוגע למוסד החנינה

לקריאה נוספת בענייני דין משמעתי

להרחבה בכל הנוגע לעיסוק משרדנו בדין המשמעתי ולחשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי בדין המשמעתי ראו בעמוד –דין משמעתי – ייצוג משפטי.
להרחבה בכל הנוגע לייעוץ וייצוג משפטי שמעניק משרדנו לבעלי מקצועות המוסדרים בדין ראו בעמוד – בעלי מקצועות המוסדרים בדין – ייצוג משפטי בהליך משמעתי.
להרחבה לגבי סמכויות החנינה של נשיא המדינה במישור הפלילי ראו – מחיקת רישום פלילי.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – טיפול בהגשת בקשת חנינה משמעתית לנשיא המדינה.

הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. אנו מעניקים ייעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת ואתיקה מקצועית, מכינים לחקירה משמעתית, מלווים את הנחקרים בחקירתם המשמעתית, ומייצגים בעלי מקצועות המוסדרים בדין בהליכים משמעתיים בפני ועדת משמעת, ועדת אתיקה או בית דין משמעתי בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
כעת, לאחר שמוצו כל ההליכים המשמעתיים, נפתח מסלול נוסף להשבת הרישיון או לביטול ההשעיה – חנינה בדין המשמעתי; משרדנו עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה להעניק חנינה משמעתית לבעלי מקצועות מוסדרים בדין – באופן שיוכלו לשוב ולעסוק במקצועם.

עורך דין משמעתי

הפוסט חנינה בדין משמעתי | עבירות משמעת – בקשת חנינה משמעתית לנשיא המדינה 5 (62) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים לאנשי שב"כ ועובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים 5 (61)

גיא פלנטר — Thu, 02 Feb 2023 14:59:24 +0000

אנשי שב"כ ועובדי המוסד לתפקידים מיוחדים – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.

אנשי שירות ביטחון כללי (שב"כ), עובדי המוסד ואנשי קהילת המודיעין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בהליך משמעתי ע"י עורך דין

הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו ואנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לאנשי שב"כ, אנשי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ואנשי קהילת המודיעין בכל הנוגע להליכים משמעתיים ולדין משמעתי.
אנו עוסקים בהכנת החשודים בעבירות משמעת לחקירתם ומעניקים להם ייעוץ משפטי וליווי משפטי בכל שלבי החקירה או הבירור המשמעתי.
לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים.

הליכים משמעתיים כנגד אנשי שב"כ ועובדי המוסד

עובדי שירות הביטחון הכללי והמוסד כפופים, ככלל עובדי המדינה והעובדים בשירות הציבורי, לדין משמעתי ונתונים לשיפוט משמעתי.
ככלל, על השיפוט המשמעתי של עובדי השב"כ והמוסד יחולו הוראותיו של חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג – 1963 והוראות סדרי הדין הקבועים בתקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), התשכ"ג – 1963.
עם זאת, בכל מקרה שבו יוחלט ע"י ראש השירות או ראש המוסד כי טעמים של סודיות או טעמים מיוחדים של משטר ומשמעת מצדיקים זאת – יתבצע השיפוט המשמעתי בהתאם להסדרים מיוחדים הקבועים בצו שירות המדינה (משמעת) (שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), תשל"ט – 1979.
החלטה לקיים את השיפוט המשמעתי ע"פ ההסדרים המיוחדים הקבועים בצו טעונה אישור של היועץ המשפטי לממשלה כאשר מדובר בשיקולי סודיות, ואישורים של היועמ"ש לממשלה ונציב שירות המדינה כאשר מדובר בטעמי משטר ומשמעת.
על פי ההסדרים המיוחדים הקבועים בצו, יוקם בית דין מיוחד למשמעת שתפקידו לשפוט את עובדי השירות ועובדי המוסד על עבירות משמעת ודיוניו יתקיימו בדלתיים סגורות.

הליך משמעתי כנגד עובדי המוסד או שב"כ – ייצוג משפטי על ידי עורך דין

במקרה בו מתנהל ההליך המשמעתי בפני בית הדין המיוחד, ע"פ ההסדר הקבוע בצו, עובד השירות או המוסד רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין שקיבל אישור בלתי מסוייג להופיע בבתי דין צבאיים או על ידי סניגור שאושר לכך על ידי ראש היחידה.
מטבע הדברים, עובדי מדינה ועובדי ציבור החשודים או נאשמים בהליכים משמעתיים מוטרדים משאלת הנראות, בכל הנוגע להיוועצותם עם עורך דין או קבלת ייצוג משפטי.
בפועל, קבלת ייעוץ משפטי (גם בשלב החקירה או הבירור המשמעתי) וייצוג משפטי (בהליך המשמעתי עצמו או בשימוע) הינם מקובלים, נתפסים כלגיטימיים ובגדר דבר שבשגרה (גם ביחס לאנשי שב"כ והמוסד).
קבלת ייעוץ ו/או ייצוג משפטי לעולם לא יכולים לפעול לרעת החשוד או הנאשם או לפגוע בהם (להבדיל למשל, משמירה על זכות השתיקה).

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לאנשי שב"כ ועובדי המוסד בהליכים משמעתיים

מאחר שאנו עוסקים במשפט הצבאי כתחום עיסוק מרכזי נוסף במשרדנו, לעורכי הדין במשרדנו (שחלקם יוצאי קהילת המודיעין בעצמם) סיווג ביטחוני מתאים לטיפול בתיקים מסווגים ורגישים. לעורך דין גיא פלנטר אישור בלתי מסוייג להופיע בבתי דין צבאיים.
משרדנו עוסק גם בכל הנוגע לסיווג ביטחוני, התאמה ביטחונית ובדיקת פוליגרף, תחומים הרלוונטיים מאוד לכל המועסקים בקהילת המודעין. לפרטים נוספים בענין זה ראו:
- סיווג ביטחוני | קביעת אי התאמה ביטחונית.
- בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.
להרחבה בנוגע לטיפול משרדנו בהליכים משמעתיים בכלל ובייצוג עובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפרט ראו:

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים ופליליים

מטעמים מובנים, לא נחשוף דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו באנשי שב"כ והמוסד – אפילו ללא פרטים מזהים.
יחד עם זאת, בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם ייצגנו עובדי מדינה בהליכים משמעתיים ופליליים.

עורך דין משמעתי | ייצוג משפטי לאנשי שב"כ ועובדי המוסד בהליכים משמעתיים

אנשי שירות ביטחון כללי – שב"כ, עובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – דין משמעתי | הליך משמעתי | הליכים משמעתיים | ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי לאנשי קהילת המודיעין ע"י עורך דין | אתיקה מקצועית | שיפוט משמעתי | הליך משמעתי | דין משמעתי נגד אנשי שב"כ | דין משמעתי נגד אנשי המוסד

הפוסט ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים לאנשי שב"כ ועובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים 5 (61) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

ועדת משמעת בן גוריון – זיכוי סטודנטים 4.9 (19)

גיא פלנטר — Wed, 25 Jan 2023 08:40:37 +0000

ועדת משמעת בן גוריון – זיכוי סטודנטים

ועדת משמעת בן גוריון – זיכוי סטודנטים בהליך משמעתי

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לסטודנטים בהליך משמעתי בפני ועדת משמעת בן גוריון, ובפני כל וועדות המשמעת במוסדות לימוד להשכלה גבוהה בארץ.
בעמוד זה נציג מקרה להמחשה בו ייצג משרדנו 4 סטודנטים מצטיינים מאוניברסיטת בן גוריון שבנגב אשר בשנתם האחרונה לתואר הועמדו לדין משמעתי בחשד להונאה בבחינה מקוונת, ולאחר ניהול הליך משמעתי – זוכו מכל אשמה.
מקרה זה ממחיש כי במקרים המתאימים, על אף שנאספו ראיות המחשידות סטודנט בעבירת משמעת, ניתן לבסס ספק ולהוביל לזיכוי.
תחילה נביא דברים שכתב אחד מארבעת הסטודנטים שזוכו ע"י ועדת משמעת בן גוריון;

ביקורת שכתב סטודנט אשר זוכה ע"י ועדת משמעת בן גוריון.

הקובלנה שהוגשה לועדת משמעת בן גוריון

המזכירות האקדמית באוניברסיטת בן גוריון שבנגב הגישה קובלנות זהות נגד ארבעה סטודנטים שלמדו יחד לתואר בפקולטה למדעי ההנדסה.
בקובלנות יוחסה לסטודנטים הפרה של הוראות המתייחסות להתנהגות הקשורה לבחינה על ידי התקשרות או ניסיון התקשרות בין בכתב ובין בדרך אחרת עם נבחן אחר או גורם חוץ בעת בחינה – עבירת משמעת לפי סעיפים 8.4, 8.4.1 ו 8.4.1.2 לתקנון משמעת סטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון.
בקובלנות נטען כי בעת בדיקות בחינות, שנערכו באופן מקוון, נמצא דמיון רב עד כדי זהות מוחלטת בין הבחינות של ארבעת הסטודנטים.

קובלנה שהוגשה לועדת משמעת בן גוריון

דובר בסטודנטים מצוינים ומצטיינים, בשנתם האחרונה לתואר, והקובלנות שהוגשו נגדם לועדת המשמעת בן גוריון העמידו אותם בסיכון ממשי לכך שלא יוכלו לסיים את התואר כמתוכנן וכפועל יוצא – לפגיעה קשה במישור התעסוקתי. זאת משום שהרשעה בעבירה מסוג זה גוררת ככלל ענישה מחמירה, הכוללת הרחקה בפועל מהלימודים.

זיכוי הסטודנטים ע"י ועדת משמעת בן גוריון

הקובלנות נקבעו לדיון בפני בית הדין המשמעתי, בהרכב של שלושה שופטים.
עם קבלת הייצוג המשפטי, פעל משרדנו לאסוף את כלל החומרים הרלוונטיים לדיון – כל ראיות התביעה וכן ראיות הגנה.
לאחר ניתוח מעמיק של כל חומר הראיות, ראיות תביעה והגנה, סברנו כי ביכולתנו לקעקע את טענת התביעה ל"דמיון עד כדי זהות מוחלטת" בין בחינות הסטודנטים ולבסס ספק ממשי ביחס לאשמתם של הסטודנטים בעבירת המשמעת שיוחסה להם.
בדיון ממושך שהתקיים בפני הרכב בין הדין, בו העיד בין היתר מרצה הקורס שביקש לשכנע את בית הדין כי הסטודנטים בוודאות שיתפו פעולה במהלך הבחינה, הצגנו באריכות את טיעונינו, אותם ביססנו בין היתר על הראיות שאספנו.
בסופו של דיון, לאחר שמיעת עדות המרצה, עדוית הסטודנטים וטענות התביעה וההגנה, החליט בית הדין המשמעתי, ברוב דעות, לזכות את הסטודנטים.
בית הדין פסק שלא השתכנע כי ראיות התביעה מצביעות על אשמת הסטודנטים בעבירת משמעת מעל לספק סביר.
להלן החלטת הזיכוי של בית הדין המשמעתי:

פסק דין של בית דין משמעתי בן גוריון – זיכוי מחמת הספק

בכך, הסתיימה הפרשה על הצד הטוב ביותר בעבור הסטודנטים, אשר יכלו להמשיך בלימודיהם ולסיימם ללא חשש לפגיעה בתואר ובעתידם התעסוקתי.
בתיק זה טיפלו במשרדנו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג.

לקריאה נוספת

דוגמא למקרה נוסף בו ייצגנו בהליך משמעתי באוייברסיטת בן גוריון תמצאו בעמוד: הונאה בבחינה – זיכוי סטודנט בבית הדין המשמעתי באוניברסיטת בן גוריון.
בכל הנוגע לייצוג משפטי של סטודנטים בהליכים משמעתיים ראו: דין משמעתי | סטודנטים | ייצוג סטודנטים בהליכים משמעתיים במוסדות אקדמאיים בגין עבירות משמעת.

עורך דין משמעתי

ועדת משמעת בן גוריון | בית הדין המשמעתי אוניבריסיטת בן גוריון | דין משמעתי – סטודנטים – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים במוסדות לימוד להשכלה גבוהה

הפוסט ועדת משמעת בן גוריון – זיכוי סטודנטים 4.9 (19) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי