ארכיון ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים - משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

עבודה פרטית ללא היתר + התבטאות לא ראויה של פרקליט כלפי שופטים: דין משמעתי 5 (31)

גיא פלנטר — Mon, 17 Jul 2023 06:17:42 +0000

עבודה פרטית ללא היתר + התבטאות לא ראויה של פרקליט כלפי שופטים – ייצוג משפטי.

עובדי מדינה – דין משמעתי: עבודה פרטית ללא היתר | עורכי דין – אתיקה מקצועית: התבטאות לא ראויה של פרקליט כלפי שופטים – ייצוג משפטי

תמצית המקרה: ייצוג משפטי לפרקליט בכיר שהואשם בעבירות משמעת של עבודה פרטית ללא היתר והתבטאות לא ראויה כלפי שופטים

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו. מדובר בפרקליט בכיר מפרקליטות המדינה אשר הורשע בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעקבות התבטאויות בלתי ראויות ובלתי הולמות כלפי שופטים במערכת המשפט בישראל וכן בגין עבודה פרטית ללא היתר.
הפרשה הסתיימה בהסדר טעון, שאומץ על ידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. במסגרת הסדר הטעון נגזרו על הפרקליט אמצעי המשמעת הבאים: נזיפה, הפקעת משכורת אחת והורדה בדרגת שכר אחת למשך שנה.
בהמשך, טיפל משרדנו בגניזת תלונות שהוגשו כנגד הפרקליט לוועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין, לרבות תלונה של הנהלת בתי המשפט.
הן וועדת האתיקה המחוזית והן וועדת האתיקה הארצית קיבלנו את עתירתנו לגנוז את התלונות כנגד הפרקליט ולהסתפק בהערה בתיקו האישי של הפרקליט.

הפרסומים הנרחבים אודות הפרשה בכלי התקשורת

הפרשה זכתה לתהודה תקשורתית נרחבת ועל גלגוליה ניתן ללמוד למשל מהכתבות הבאות:
- Ynet:"פרקליט בכיר על מערכת המשפט: רקב וטיפשות".
- News1:"הפרקליט הבכיר: רבים מהשופטים מטומטמים".
- Ynet:"וינשטיין ולדור מסתייגים מהפרקליט שהשתלח".
- Ynet:"אפשרויות לדור – נזיפה בפרקליט, עד פיטורים".
- כלכליסט:"פרקליט המדינה החליט כי התובע המרכזי במשפטו של ראש הממשלה לשעבר ישוב להשתתף בו".
- כלכליסט:"הפרקליט חוזר לעבודתו; תוגש נגדו קובלנה משמעתית".
- TheMarker.com:"התובע של אולמרט יצא בזול: התבטאותו נגד שופטים תעלה לו במשכורת אחת".
- News1:"התבטאותו של הפרקליט נגד שופטים תעלה לו במשכורת אחת".
זווית אחרת על הפרשה; לניתוח מעניין של הסיקור התקשרותי אודות הפרשה תמצאו ראו: The7Eye:"ניתוח הסיקור התקשרותי אודות פרשת התבטאויותיו של הפרקליט".
כפי שניתן להתרשם מהפרסומים הנזכרים לעיל, פרשה זו החלה בסערה גדולה ואיימה לשים קץ לקריירה מזהירה של אחד הפרקליטים המובילים והבכירים בפרקליטות המדינה – מי שהיה באותה עת התובע הראשי במשפטו הפלילי של ראש הממשלה לשעבר, מר אהוד אולמרט.
בעקבות תלונות שהוגשו כנגד הפרקליט הבכיר, שכרו הפרקליט הבכיר וארגון פרקליטי המדינה את שירותיו של עורך דין גיא פלנטר להעניק לפרקליט ייצוג משפטי בהליכים המשמעתיים כנגדו.

התובענה המשמעתית שהוגשה כנגד הפרקליט הבכיר לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה – פגיעה במשמעת שירות המדינה והתנהגות שאינה הולמת בקשר למילוי תפקידו

עוד בטרם הגשת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, בא עו"ד גיא פלנטר בדברים עם ראשי התביעה בנציבות שירות המדינה, במגמה להגיע לסיום מוסכם של הפרשה.
במסגרת מו"מ שהתנהל בין הצדדים, צומצמה עד מאוד התובענה (כתב האישום המשמעתי) שעמדה התביעה להגיש לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה כנגד הפרקליט ואף גובש הסדר טעון "סגור", במסגרתו יעתרו הצדדים במשותף להשתת אמצעי משמעת מוסכמים על הפרקליט.

התבטאויות לא ראויות ובלתי הולמות כנגד שופטים במערכת המשפט בישראל – האישום הראשון בכתב התובענה

בתמצית, על פי נוסח התובענה עליה הוסכם בין הצדדים, הואשם הפרקליט בכך שבעת ששימש כפרקליט בכיר בפרקליטות המדינה ולימד פעם בשבוע בקורס "טיעון וחקירת עדים" במכללת "שערי משפט", במספר הרצאות שונות בפני סטודנטים למשפטים, התבטא בצורה בוטה, פוגענית בלתי רואיה ובלתי הולמת כלפי שופטים במערכת המשפט בישראל, ובכלל זה התבטא כאמור כלפי נשיאת בית המשפט העליון דאז.
במעשיו כאמור, הואשם הפרקליט בכך שפגע במשמעת שירות המדינה, הפר את הוראות סעיף 1.02 לכללי האתיקה של עובדי המדינה והתנהג התנהגות שאינה הולמת בקשר למילוי תפקידו.
בהתאמה, הואשם הפרקליט באישום זה בעבירות משמעת לפי סעיפים 17(1), (2) ו-(3) לחוק שירות המדינה משמעת, התשכ"ג – 1963.
בפסק דינו, עמד בית הדין למשמעת של עובדי המדינה על החובה המוטלת על עובדי מדינה במסגרת סעיף 1.02 לכללי האתיקה של עובדי המדינה:

"עובד המדינה ינהג בדרך ההולמת את מעמדו, תפקידיו וחובותיו כעובד המדינה. הוראה זו חלה אף על ההתנהגות שאינה קשורה בתפקידו".

בהקשר להתבטאויותיו הבלתי ראויות של הפרקליט בפרשה זו, פסק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בין היתר כי הפרקליט הנאשם בפניו:

"…חצה בתוכן התבטאויותיו כלפי המערכת השיפוטית, באופן מהותי את כל קצוות המותרים של חופש הביטוי, גם לנוכח החובה שמוטלת על עובד במסגרת כללי האתיקה".

"…אותה התבטאות גם אם נאמרה במסגרתו של קורס אקדמאי, מועט משתתפים, שבו נוצרו יחסי קירבה עם הנאשם כמרצה ומשתתפיו, חרגה מגבולותיה המותרים שאווירת צחוק, בלתי אמצעית בין הצדדים, במיוחד לנוכח תוכנה וחיצי פגיעתה, של מי שמופיע בתדירות יומית בפני אותה מערכת שיפוטית".

עוד אזכר בית הדין בפסק דינו ביקורת נוקבת שהשמיע בית המשפט העליון בנוגע להתבטאות בוטה פוגעת ומעליבה בהקשרם של דיני משמעת (עש"מ 893/07 קורפנלד נגד נש"מ):

"התבטאויות מבישות כגון אלה שהשמיע המערער הן בגדר התנהגות בלתי הולמת לעובד מדינה, הפוגעת קשה בתדמיתו של השירות הציבורי, ובאמון שהציבור רוחש לו, ומהווה סטייה חמורה מרמת ההתנהגות המצופה מעובדיו".

עבודה פרטית ללא היתר – האישום השני בכתב התובענה

האישום השני בכתב התובענה שהוגש כנגד הפרקליט נסב על ביצוע עבודה פרטית ללא היתר. במשך כשנה ו- 4 חודשים לימד הפרקליט קורס במשפטים במוסד אקדמאי, מבלי שהגיש ובלא שקיבל היתר לעבודה פרטית, כאשר במהלך תקופה מאוחרת יותר של כ- 4 חודשים לימד את הקורס חרף העובדה שבקשתו להיתר עבודה לא אושרה.
במעשים האמורים פגע במשמעת שירות המדינה, הפר את הוראות התקשי"ר 42.401 ו- 42.421 וכן את סעיף 2.03 לכללי האתיקה החלים על עובדי מדינה, והתנהג התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה במעמדו.
בפסק דינו, עמד בית הדין למשמעת של עובדי המדינה על מארג הכללים לגבי עיסוק בעבודה פרטית, בתקופת עבודתו של עובד מדינה ועל ההיתר הנדרש לכך המקבלים ביטוי בסעיפי התקשי"ר.
סעיף 42.401 לתקשי"ר קובע:

"עובד המדינה הממלא תפקיד מטעם המדינה ומקבל את שכרו מאוצר המדינה חייב להקדיש את כל תשומת ליבו למילוי התפקיד שנתמנה לו. לכן אין עובד רשאי לעסוק בכל עבודה פרטית מחוץ לתפקידו אלא אם קיבל היתר לכל, כמפורט להלן בפרק משנה זה".

סעיף 42.402 לתקשי"ר מגדיר "עבודה פרטית" כדלקמן:

"עבודה פרטית – כל עבודה המכניסה שכר, או עיסוק בעסק שמטרתו היא קבלת הכנסה או רווחים, וזאת מחוץ למסגרת עבודתו של עובד בשירות, לרבות כל עבודה או עיסוק כאמור, בין אם הם נעשים דרך קבע, בין אם הם נעשים באופן זמני ובין אם נעשים באופן חד-פעמי, למעט רכישת מניות בחברה או חלק בשותפות, בתנאי שהעובד אינו פעיל באיזה צורה שהיא בניהול החברה או השותפות".

בהתאם להוראות סעיף 42.403 לתקשי"ר, גם העדרה של השתכרות אין בה לפגוע בחובה לבקש ולקבל היתר לאותו עיסוק:

"עובד אינו רשאי לעבוד עבודה פרטית גם אם אינה מכניסה שכר, ואין הוא רשאי לעסוק בכל צורה שהיא בשום עסק, אם יש בכך משום התנגשות אינטרסים עם תפקידו או עם עבודתו בשירות או אם עלול להיווצר מצב כזה. במקרה של ספק אם קיימת התנגשות כזו אם לאו, תכריע נציבות שירות המדינה".

ולבסוף, כלל 2.03 לכללי האתיקה החלים על עובדי מדינה גם הוא קובע:

"לא יעסוק עובד המדינה בעבודה פרטית, אלא בהיתר ועל-פי התנאים שנקבעו בהתאם לדרוש למילוי תפקידו".

בהקשר לפרקליט הנאשם בפניו, פסק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה:

"מודעותם של הממונים לאותו עיסוק, צירוף הכנסתו כמרצה להכנסה החייבת במס, או קיומה של מציאות שאחרים נהגו כדרכו, אין בה כדי להועיל לנאשם לנוכח החובה הקטגורית שמוטלת על עובד מדינה, להידרש להיתר לעבודה פרטית, אף בנסיבות שבעטיים לא משולם בעבורה כל שכר".

בתפקידו של הנאשם כפרקליט בכיר ומוביל בפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) מצא בית הדין נדבך נוסף של חומרה תוך הפניה לדבריו של בית המשפט העליון (עש"מ 4123/95 אור נגד משידנת ישראל):

"עובדי המדינה אף הם נבדלים זה מזה, גם אם כולם כפופים לאותו דין, יהיו אלה חוקי המדינה או כלי המשמעת, אין מקפידים עם כולם באותה מידה. ככל שעובד המדינה נושא משרה רמה יותר, שיש עימה אמון רב יותר וסמכויות חזקות יותר, כך יש מקום לדרוש ממנו שיקפיד יותר במילוי תפקידו על טוהר המידות ועל התנהגות הולמת. לעניין זה יש הבדל בין עובד בכיר, הממונה על עובדים רבים ואמור לשמש דוגמה להם ולציבור, לבין עובד זוטר. יש מקום לצפות ולדרוש ממנהל כללי של משרד ממשלתי יותר מאשר מצפים ודורשים מן המזכירה שלו, כשם שיש מקום להקפיד עם המפקח הכללי של המשטרה או יותר מכפי שמקפידים עם שוטר מן השורה".

בסופו של יום, כיבד בית הדין למשמעת של עובדי המדינה את הסדר הטעון שנקשר בין הצדדים בקובעו:

"לאחר עיון בטיעוני הצדדים שבאו בפנינו, ועל יסודם של מקבץ השיקולים אותם פרסנו לעיל, הגענו לכלל מסקנה כי הסדר הטיעון על כל רכיביו המוסכמים בהתחשב בעבירות בהן הורשע הנאשם, נסיבותיהן, התכלית של דיני המשמעת והנסיבות האישיות, לרבות התרשמותנו ממידת הפנמת הפסול לגבי המעשים בהם כשל, ושירותו הציבורי עתיר התרומה הינו הסדר סביר, מידתי ומאוזן, והחלטתו ליתן לו תוקף שיפוטי".

לפיכך, גזר בית הדין על הפרקליט את אמצעי המשמעת הבאים: נזיפה חמורה, הורדה בדרגת שכר אחת לפרק זמן של שנה מיום גזר הדין, עם תום תקופת ההורדה בדרגת השכר – הפקעת משכורת אחת קובעת, שתנוכה ב- 10 תשלומים.
על סיום הפרשה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה ראו למשל: TheMarker.com: "התובע של אולמרט יצא בזול: התבטאותו נגד שופטים תעלה לו במשכורת אחת".
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בגזר הדין המלא של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

תיק בד"מ 47/10 בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני יוסף תלרז, אב בית הדין ויו"ר המותב וחברי המותב: עו"ד ירח שפיר וע"ד אפרת נאות מרקוביץ.

על העבירה המשמעתית של עבודה פרטית ללא היתר, הנוגעת לעובדי מדינה

ראו פסק הדין שניתן בתיק בר"ש 2736/11, מדינת ישראל נ' ד"ר פרלמוטר. עניינו של התיק – עבודה פרטית נוספת ללא היתר של רופא במוסד לביטוח לאומי, לרבות במשרד עורכי דין העוסק בנושאי ביטוח.
במסגרת פרשה זו עמד בית המשפט העליון (כב' השופט רובינשטיין) על האינטרסים בבסיס האיסור על עובדי מדינה לעסוק בעבודה פרטית ללא היתר:

"האיסור על עבודה פרטית בלא היתר מבקש להגשים שני אינטרסים לגיטימיים של המעביד הן בשירות המדינה והן בסקטור הפרטי. בראש ובראשונה האיסור נועד למנוע היווצרות מצב של ניגוד עניינים בין עבודתו הראשית של העובד לבין העבודה הנוספת שבה הוא מעוניין לעסוק, בייחוד כאשר מדובר בעובד השירות הציבורי, האמור לשמש כנאמן של הציבור. מעבר לכך, האיסור נועד לממש את ציפייתו הסבירה של המעביד כי העובד יקדיש את תשומת לבו לעבודה שבעבורה הוא מקבל משכורת מלאה, בלי שיוסח או יופרע בשל מחויבויותיו למקום עבודה אחר".

לעניין הענישה ואמצעי המשמעת במקרים של עבודה פרטית נוספת ללא היתר:
- ראו עש"מ 51331-02-11, שם דחה בית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על אמצעי משמעת שהוטלו על עובד מדינה הכוללים פיטורים לאלתר, פסילה מלעבוד בשירות המדינה ובמשרדו הממשלתי למשך שנה אחת, לאחר שהורשע בין היתר בהפרת האיסור על עבודה פרטית במקביל לעבודה בשירות הציבורי.
- כמו כן ראו תיק בד"מ 48/13 בבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה בחיפה שם הורשעה עובדת משרד החינוך בעבודה פרטית נוספת ללא היתר (הוראת נהיגה), מקרה שהסתיים באמצעי משמעת של נזיפה והפקעת משכורת.
במאי 2015 פירסם אגף תורה, מחקר וניהול ידע, במטה ליישום הרפורמה בנציבות שירות המדינה מסמך מדיניות בנושא עבודה פרטית. במסגרת זו, נבחן הצורך בעדכון המדיניות הקיימת בנושא עבודה פרטית ומתן שיקול דעת למשרדי ממשלה בבואם לבחון בקשות להיתרי עבודה פרטית, תוך בחינה מחדש של התפיסה הקיימת לפיה קיים איסור על עבודה פרטית. לצפיה בפרסום שכותרתו "מסמך מדיניות בנושא עבודה פרטית לחצו – כאן.
טופס בקשה להיתר לעבודה פרטית ניתן למצוא – כאן.

קבלת בקשה להימנע מהגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי וגניזת התלונות ע"י וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין

במעמד סיום ההליך בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, לא הסתיימו המתקפות המשפטיות על הפרקליט הבכיר;
הנהלת בתי המשפט כמו גם עו"ד מסוים, הגישו כנגד הפרקליט תלונות לוועדת האתיקה של מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין.
תלונות אלו גם זכו להד תקשורתי נרחב וראו למשל בהקשר זה: Ynet: "בתי המשפט ללשכת עורכי הדין: הליך משמעתי נגד הפרקליט".
עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג ממשרדו הגישו מטעמו של הפרקליט הבכיר תשובה מנומקת בכתב לתלונות, תוך בקשה להימנע מהגשת קובלנה כנגדו לבית הדין המשמעתי.
וועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין (מחוז ירושלים) דנה בתלונות ובתגובתנו קיבלה את בקשת משרדנו לגנוז את התלונה והסתפקה ברישום הערה חמורה בתיקו.
בהמשך, קיבלה וועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין את טענות משרדנו וגנזה אף היא את התלונות כנגד הפרקליט.
על סיום הפרשה במישור המשמעתי מול לשכת עורכי הדין ראו למשל: TheMarker: "התובע המרכזי במשפטו של ראש הממשלה לשעבר לא יועמד לדין משמעתי בלשכת עורכי הדין".
פרשה זו, על כל היבטיה, טופלה במשרדנו על ידי עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין אירנה אינברג ממשרדו.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין בכל הנוגע לאתיקה מקצועית וייצוג משפטי לעובדי מדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. לפרטים נוספים ראו: דין משמעתי- ייעוץ וייצוג משפטי.
משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לעורכי דין ולמתמחים, מלווה אותם בהליכי בירור תלונה על ידי וועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין ומייצג אותם בפני בתי דין משמעתיים של לשכת עורכי הדין ובהליכי ערעור. לפרטים נוספים ראו: אתיקה מקצועית של עורכי דין – ייעוץ וייצוג משפטי.
משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בכל הנוגע לדין המשמעתי וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. לפרטים נוספים ראו: עובדי מדינה – ייעוץ וייצוג משפטי בדין משמעתי.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית – ייעוץ וייצוג משפטי | התבטאות לא ראויה של עורך דין | התבטאות בלתי הולמת | גניזת תלונה לוועדת האתיקה | עבודה פרטית ללא היתר | ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

הפוסט עבודה פרטית ללא היתר + התבטאות לא ראויה של פרקליט כלפי שופטים: דין משמעתי 5 (31) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

דין משמעתי | הליכים משמעתיים | שיפוט משמעתי – ייצוג משפטי 5 (235)

גיא פלנטר — Sat, 01 Jul 2023 06:41:15 +0000

דין משמעתי – ייעוץ וייצוג משפטי

דין משמעתי – המסגרת הנורמטיבית

בעלי מקצועות רבים כפופים לדיני משמעת, במסגרת הגוף או המוסד עליו הם נמנים. ביחס לכל גוף או מוסד שכזה קיים הסדר משמעתי ייחודי לו, אשר קובע:
- מה ייחשב כעבירת משמעת;
- באיזה אופן תערך הבדיקה בנושא;
- אופי והרכב הגוף שבפניו תובא העבירה לשיפוט משמעתי;
- סדרי דין;
- ענישה;
לרשימה של מקצועות ומגזרים הנתונים על פי דין לשיפוט משמעתי ראו כאן: דין משמעתי | הליך משמעתי | בעלי מקצועות המוסדרים בדין | ייצוג משפטי | אתיקה מקצועית.
מעבר לעבירות משמעת הייחודיות לכל עיסוק, קיימת תמיד התייחסות בדין המשמעתי לסוגיות הבאות:
- אתיקה מקצועית;
- ניגוד עניינים;
- מעשים המערערים מהימנות;
- התנהגות שאינה הולמת.
ככלל, הרשעה בהליך פלילי תוביל בדרך כלל גם לפתיחת הליך משמעתי, במיוחד כאשר ההרשעה נוגעת לעבירה שבוצעה בקשר לעיסוקו של המורשע או כאשר יש עימה קלון.
לעתים, יפתח הליך משמעתי לאחר חקירת משטרה, כאשר הפרקליטות הגיעה למסקנה שאין מקום לנקוט בהליכים פליליים, וכי המסגרת הנכונה לבירור העניין הוא – הליך משמעתי.
בכל מקרה, ההליך הפלילי אינו מונע קיומו של הליך משמעתי במקביל לו. כך, הרשעה או זיכוי בהליך פלילי לא מונעת פניה של הארגון או המוסד לבירור התלונה גם באפיק המשמעתי.

איזה עונשים ניתן לגזור במסגרת דין משמעתי?

אמצעי המשמעת שניתן לגזור בדין משמעתי מגוונים ומשתנים ממסגרת למסגרת.

אמצעי משמעת בדין המשמעתי כנגד עובדי מדינה

ביחס לעובדי מדינה למשל, מוסמך בית הדין למשמעת לגזור את העונשים הבאים:
- התראה;
- נזיפה או נזיפה חמורה;
- הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע;
- הפקעת משכורת בסכום שיקבע בית הדין ושלא יעלה על החלק השישי ממשכורתו החודשית של העובד, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים;
- העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, בהגבלת זמן או ללא הגבלה.
- פסילה, לאחר העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, למילוי תפקידים מסוימים, במידה ולתקופה שיקבע;
- פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים;
- פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, למילוי תפקידים מסוימים לצמיתות או לתקופה שיקבע;
- פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, לשירות המדינה לצמיתות או לתקופה שיקבע;
- פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, באופן שיקבע בית הדין.
- השבה – בשיעור שלא יעלה על שש משכורות חודשיות של העובד.

עונשים שניתן לגזור בדין משמעתי בצבא

קציני שיפוט בצבא מוסמכים לגזור על חיילים עונשים שונים בהתאם לדרגתם, לסוג העבירה ולנסיבות ביצועה:
- התראה.
- ריתוק.
- נזיפה.
- נזיפה חמורה.
- קנס.
- מחבוש – מותנה או בפועל.
- הורדה בדרגה אחת, ובלבד שדרגת הנידון אינה עולה על דרגת סמל ראשון.

אמצעי משמעת שניתן לגזור בדין המשמעתי במוסדות אקדמאים להשכלה גבוהה

אמצעי המשמעת שניתן לגזור במוסדות האקדמאים להשכלה גבוהה קבועים בתקנון של כל מוסד ומוסד.
בדרך כלל ניתן למצוא בתקנון המשמעת את העונשים הבאים:
- נזיפה.
- פסילת קורס או בחינה או עבודה.
- איסור לגשת לבחינה או לבחינות.
- עיכוב מתן תעודה, או מתן אישור המעיד על לימודי הסטודנט, למשך תקופה שתיקבע.
- ביטול הנחה בשכר לימוד, או ביטול פרס לימודים או מלגה.
- קנס כספי.
- מניעת שימוש במתקני מוסד הלימודים.
- הרחקה מחלק ממסלול לימודים לתקופה שתיקבע.
- הרחקה ממוסד הלימודים לתקופה שתיקבע.
- הרחקה ממוסד הלימודים לצמיתות.
- ביטול זכויות או הישגים בלימודים, לרבות שלילית הזכות לקבל תעודה או אישור המעידים על לימודים.
- ענישה על תנאי.
- פיצוי בשיעור שלא יעלה על הנזק שנגרם עקב העבירה.

הליכים משמעתיים – חשיבות הייעוץ המשפטי והייצוג המשפטי על ידי עורך דין העוסק בהליכי דין משמעתי

להליך משמעתי השלכות מרחיקות לכת; בכוחו לקטוע מסלול של לימודים אקדמאים ולחסום אפשרויות תעסוקה בעתיד, למנוע קידום מקצועי במקום עבודה ואף להוביל להרחקתו של בעל מקצוע ממפעל חייו, לגדוע את מקור פרנסתו ולפגוע בשמו הטוב.
בשל ההשלכות הפוגעניות הללו, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב הבירור או החקירה המשמעתית, וזאת במטרה לשכנע, שאין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים.
חשוב עוד יותר לקבל ייעוץ וייצוג משפטי, כאשר כבר הוחלט על נקיטה בהליך משמעתי.
כל מי שנתון לחקירה משמעתית או להליך משמעתי רשאי להתייעץ עם עורך דין על פי בחירתו ולהיות מיוצג על ידו (והדבר לעולם לא יכול לפגוע בחשוד או בנאשם או לפעול לחובתו).

המגזרים השונים להם מעניק משרד עורך דין גיא פלנטר ייעוץ משפטי בענייני דין משמעתי וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית כתחום עיסוק מרכזי ומעניק ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בכל הערכאות המשמעתיות ובכל רחבי הארץ.
אנו עוסקים בהכנה לחקירה משמעתית או לבירור משמעתי ומעניקים ייעוץ משפטי וליווי משפטי לנחקרים בכל שלבי החקירה המשמעתית.
להלן המגזרים השונים להם מעניק משרד עורך דין גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לדין משמעתי ולהליכים משמעתיים;

עורכי דין

אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין.
תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי במתן תגובה.
מעבר להיותו סנגור, המייצג עורכי דין המואשמים בעבירות משמעת, ייצג עו"ד גיא פלנטר בהתנדבות את וועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בפני בית המשפט העליון וכן בהליכים משמעתיים בבית הדין המשמעתי, כב"כ הקובל.
ביטול השעיה: משרדנו מגיש מטעם עורכי דין אשר הושעו מעיסוק בעריכת דין בקשות חנינה לנשיא המדינה לבטל או לקצר את תקופת ההשעיה. לפרטים ראו – חנינה משמעתית.

עובדי מדינה

חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ וייצוג משפטי.
ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים או בחיפה בנוגע לתובענה משמעתית שהוגשה כנגדם על ידי אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה (דיני משמעת בשירות הציבורי).
ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בנוגע להליך משמעתי פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
ייצוג משפטי בערעורים על הכרעת דינו או גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני בית המשפט המחוזי ובבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
הגשת עתירות מנהליות הנוגעות לדין המשמעתי.
הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר.
מניעת השעיית עובד מדינה | ייצוג משפטי בהליך שימוע בענין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.
תובענה לאחר הליך פלילי | הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.

בעלי מקצועות טעוני רישוי המוסדרים בדין

בעלי מקצועות טעוני רישוי המוסדרים בדין – ייעוץ וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים המתנהלים כנגד בעלי מקצועות המוסדרים על פי דין, כגון: רופאים, פסיכולוגים, ווטרינרים, יועצי מס, רוקחים, רואי חשבון, שמאי מקרקעין, עובדים סוציאליים, יועצי השקעות, מנהלי תיקים, מהנדסים ואדריכלים ועוד.
משרדנו עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה להעניק חנינה משמעתית לבעלי מקצועות מוסדרים בדין – באופן שיוכלו לשוב ולעסוק במקצועם. לפרטים ראו: חנינה משמעתית.

עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה

אנשי שב"כ ומוסד

אנשי שב"כ והמוסד – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי של אנשי שירות ביטחון כללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בהליכים משמעתיים.

חיילים ואנשי קבע

חיילים ואנשי קבע בצה"ל – ייעוץ משפטי בנוגע לשיפוט משמעתי.
ייעוץ משפטי לחיילים ולאנשי קבע בכל הנוגע לדין משמעתי בצבא (דמ"ש) והגשת חוות דעת סניגור.

שוטרים

סוהרים ואנשי שב"ס

סוהרים ואנשי שב"ס – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי של סוהרים, הנדונים בבית הדין למשמעת סוהרים.

סטודנטים

סטודנטים – דין משמעתי; ייצוג סטודנטים בהליכים משמעתיים בפני הממונה על המשמעת או וועדת משמעת.
ייצוג משפטי של סטודנטים בהליכים משמעתיים המתנהלים במוסדות להשכלה גבוהה, בגין עבירות משמעת המפורטת בתקנון המשמעת של מוסד הלימוד.

ועדת בירור משמעתית פריטטית

הליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית – ייצוג משפטי:
ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין לעובדים בהליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית.

דין משמעתי – דוגמאות להליכים משמעתיים בהם הענקנו ייצוג משפטי

בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון דוגמאות להליכים משמעתיים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי.
לפרטים נוספים ראו בעמוד: דין משמעתי – הליכים משמעתיים בהם אנו עוסקים.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי | דיני משמעת | שיפוט משמעתי | הליך משמעתי | הליכים משמעתיים – ייצוג משפטי

הפוסט דין משמעתי | הליכים משמעתיים | שיפוט משמעתי – ייצוג משפטי 5 (235) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

בעלי מקצועות המוסדרים בדין; הליך משמעתי | דין משמעתי – ייצוג משפטי 5 (66)

גיא פלנטר — Sat, 10 Jun 2023 20:49:23 +0000

בעלי מקצועות המוסדרים בדין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים ובאתיקה מקצועית.

בעלי מקצועות המוסדרים בדין (כגון רופאים, פסיכולוגים, רו"ח, שמאים, עובדים סוציאליים, יועצי השקעות, מהנדסים ואדריכלים) – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים ובסוגיות אתיקה מקצועית.

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת ואתיקה מקצועית, מכין לחקירה משמעתית, מלווה את הנחקרים בחקירתם המשמעתית, ומייצג בעלי מקצועות המוסדרים בדין בהליכים משמעתיים בפני הגורם המוסמך לגזור אמצעי משמעת – ועדת משמעת, ועדת אתיקה, בית דין משמעתי או מועצה.

הליכים משמעתיים הנוגעים למקצועות שהוסדרו בחקיקה.

המחוקק בישראל טרח להסדיר בחקיקה שורה ארוכה של מקצועות ומגזרים. חקיקה זו כוללת הסדרים מפורטים בכל הנוגע לבירור תלונה משמעתית, שיפוט משמעתי ואמצעי המשמעת שניתן לגזור על מי שהורשע בעבירה משמעתית או עבירה אתית.
בשל חוסר האחידות בכל הנוגע לשיטת השיפוט המשמעתי של בעלי מקצועות מוסדרים על פי דין בישראל, הכין משרד המשפטים תזכיר חוק שנועד להסדיר, בצורה כוללת ואחידה, את שיטת השיפוט המשמעתי במקצועות הללו ולקבוע דגם יחיד ואחיד של שיפוט משמעתי. לפרטים נוספים ראו: תזכיר חוק שיפוט המשמעת במקצועות מוסדרים על פי דין, התשס"ח – 2008. התזכיר המוצע איננו עוסק בעורכי דין.
קיימים 3 הסדרים משמעתיים עיקריים עליהן נעמוד כעת בקצרה;

מודל I: מקצועות רפואה – הסמכות לנקוט באמצעי משמעת לשר הבריאות.

במקצועות רפואה שונים נתונה לשר הבריאות הסמכות לחייב בעל מקצוע בדין משמעתי ולהחליט ביחס לאמצעי המשמעת שיוטלו עליו, וזאת בהסתמך על דו"ח מטעם ועדה משמעתית, המסייע לשר בגיבוש עמדתו. הסדר משמעתי שכזה, חל על מקצועות כגון:
- רופאים – בהתאם לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז – 1976.
- רופאי שיניים – בהתאם לפקודת רופאי שיניים [נוסח חדש], התשל"ט – 1979.
- רוקחים – בהתאם לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א – 1981.
- רופאים ווטרינרים – בהתאם לחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א – 1991.

מודל II: הסמכות לנקוט באמצעי משמעת לוועדת משמעת או ועדת אתיקה.

על פי הסדר משמעתי מסוג אחר, מוקנית הסמכות לדון ולהחליט בעבירות משמעת לוועדת משמעת או ועדת אתיקה, הפועלת כטריבונל מעין – שיפוטי עצמאי. הסדר משמעתי כזה חל על מקצועות כגון:
- פסיכולוגים – בהתאם לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז – 1977.
- עובדים סוציאליים – בהתאם לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו – 1996.
- שמאי מקרקעין – בהתאם להוראות חוק שמאי מקרקעין, התשס"א – 2001.
- יועצי השקעות – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקים, התשנ"ה – 19955.
- יועצי מס – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה – 2005.
- מהנדסים ואדריכלים – בהתאם לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח – 1958.
- סטודנטים – כל מוסדות הלימוד האקדמאיים בישראל אימצו להם מודל דומה. כל מוסד לימודים שכזה הסדיר את הדין המשמעתי בתקנון משמעת פנימי, המעניק את הסמכות לדון ולהחליט בעבירות משמעת לוועדת משמעת או לממונה על המשמעת. לפרטים נוספים על ייצוג משפטי של סטודנטים בהליכים משמעתיים ראו בעמוד: סטודנטים – דין משמעתי | ייצוג משפטי ע"י עורך דין | הליך משמעתי – עבירות משמעת.

מודל III – הסמכות לנקוט באמצעי משמעת למועצה.

על פי מודל שלישי, מוקנית הסמכות לדון ולהחליט בעבירות משמעת למועצה. מודל זה רלוונטי ביחס לרואי חשבון.
חוק רואי חשבון, התשט"ו – 1955 מעניק למועצת רואי החשבון את הסמכות להחליט על נקיטת אמצעי משמעת לאחר הליך של חקירה, המתבצע ע"י המועצה עצמה או מי שנתמנה לכך מבין חבריה.

בעלי מקצועות ומגזרים הנתונים לשיפוט משמעתי על פי דין.

מקצועות ומשרות מעולם המשפט הנתונים לדין משמעתי.

שופטים – בהתאם לחוק יסוד השפיטה, תשמ"ד + תקנות בתי משפט (שופטים) תשל"ג 1973 + כללי אתיקה לשופטים, התשס"ז-2007.
שופטים צבאיים – בהתאם לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו – 1955.
דיינים – בהתאם לחוק הדיינים, תשכ"ו – 1955.
דיינים דרוזים – בהתאם לחוק בתי הדין דתיים הדרוזיים, תשכ"ז – 1962.
עורכי דין – בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 + כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. לפרטים נוספים אודות ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בנוגע לעבירות אתיקה מקצועית ראו:
- תלונה לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ משפטי במתן מענה לתלונה.
- ייצוג משפטי בהליך משמעתי בפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, בעקבות הגשת קובלנה משמעתית המייחסת עבירות בתחום האתיקה המקצועית.
נוטריונים – בהתאם לחוק נוטריונים, תשל"ו – 1976.
עורכי פטנטים – בהתאם לחוק הפטנטים, תשכ"ז – 1967.
קאדים – בהתאם לחוק הקאדים, תשכ"א – 1961.
טוענים רבניים – בהתאם לתקנות הטוענים הרבניים, תשס"א – 2001 + כללי הטוענים הרבניים (סדרי דין בביה"ד למשמעת) תש"ס – 1999.
טוענים שרעיים – בהתאם לתקנות הטוענים השרעיים, תשכ"ג – 1963.

מקצועות מעולם הרפואה ובריאות הנפש הנתונים לדין משמעתי.

רופאים – בהתאם לפקודת הרופאים [נוסח חדש] תשל"ז – 1976 + תקנות הרופאים סדרי דין (דיון משמעתי) , התשל"ו-1976.
רופאי שיניים – בהתאם לפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש] תשל"ט – 1979.
רופאים ווטרינרים – בהתאם לחוק הרופאים הווטרינרים, תשנ"א – 1991.
רוקחים – בהתאם לפקודת הרוקחים [נוסח חדש] תשמ"א – 1981.
מילדות – בהתאם לפקודת המיילדות 1929 + תקנות המיילדות (1942).
פסיכולוגים – בהתאם לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז – 1977.
עוסקים באופטומטריה – בהתאם לחוק העיסוק באופטומטריה, התשנ"א-1991.
מורשים להיפנוט – בהתאם לחוק השימוש בהיפנוזה, התשמ"ד-1984.

עובדים בשירות המדינה והרשויות המקומיות הנתונים לדין משמעתי.

עובדי מדינה – בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג – 1963 + תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), תשכ"ד – 1963 + תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בוועדות משמעת), תשכ"ד-1963. לפרטים נוספים אודות ייצוג עובדי מדינה בהליכים משמעתיים ראו בעמודים:
- עובדי מדינה – דין משמעתי | עו"ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
- מניעת השעיית עובד מדינה | ייצוג משפטי בהליך שימוע בענין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.
עובדי רשויות מקומיות – לפי חוק רשויות מקומיות (משמעת), תשל"ח – 1978. לפרטים נוספים אודות ייצוג משפטי של עובדי הרשויות המקומיות בהליכים משמעתיים ראו בעמודים:
- ייצוג משפטי של עובדי הרשויות המקומיות בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות.
- עובדי הרשויות המקומיות אשר יש כוונה להשעותם מעבודתם או להעבירם לתפקיד אחר – ייצוג משפטי בהליך שימוע לפני השעיה.
עובדים סוציאליים – בהתאם לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו – 1996 + תקנות העובדים הסוציאליים (סדרי הדין בדיון לפני ועדת המשמעת), התשס"ז-2007.
רבני ערים – בהתאם לתקנות שירותי הדת היהודים (שיפוט משמעתי של רבני עיר), התשנ"ו – 1996.
כבאים – בהתאם לתקנות שירותי הכבאות (משמעת), תש"ס – 1980 + הוראות שרותי הכבאות (משמעת) תשמ"א 1981.
עובדי רשות הדואר – בהתאם לצו רשות הדואר (החלת חוק שירות המדינה (משמעת) על עובדי הדואר) התשנ"ו – 1996.
עובדי רשות השידור – בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג – 1963 + תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין למשמעת של עובדי רשות השידור), תשל"א-1971.

גורמי צבא, ביטחון ושיטור הנתונים לשיפוט משמעתי.

חיילים ואנשי קבע – בהתאם לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו – 1955. לפרטים נוספים אודות ייעוץ משפטי לחיילים ואנשי קבע בכל הנוגע לדין משמעתי בצבא (דמ"ש) ראו בעמוד:
- אנשי קבע + חיילים – דין משמעתי בצבא (דמ"ש) | עורך דין צבאי – ייעוץ משפטי | הגשת חוות דעת סניגור
עובדי שירות ביטחון כללי – בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג – 1963 + צו שירות המדינה (משמעת) (שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), תשל"ט-1979.
עובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג – 1963 + צו שירות המדינה (משמעת) (שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), תשל"ט-1979.
שוטרים – בהתאם לפקודת המשטרה [נוסח חדש] תשל"א – 1971 + תקנות המשטרה (סדר דין בדיון משמעתי) התשמ"ט – 1989.
שומרי הכנסת – בהתאם לחוק משכן הכנסת ורחבתו, תשכ"ח – 1968 + תקנות משכן הכנסת תשמ"א – 1981.
סוהרים – בהתאם לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב – 1972.

מקצועות נוספים הנתונים לדין משמעתי.

רואי חשבון – בהתאם לחוק רואי חשבון, תשט"ו – 1955 + תקנות רואי חשבון, תשט"ז – 1955.
מהנדסים ואדריכלים – בהתאם לחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח – 1958 + תקנות המהנדסים (סדרי דין בדיון בפני ועדת אתיקה) התש"ס – 1955.
חוקרים פרטיים – בהתאם לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב- 1972 + תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועית), תשל"ג-1972 + תקנותת חוקרים פרטיים (סדרי הדין על ועדת המשמעת), תשל"ב – 1972.
סוכני מכס – בהתאם לחוק סוכני המכס, תשכ"ה – 1964.
שמאי מקרקעין – בהתאם לחוק שמאי מקרקעין, התשס"א –2001 + תקנות שמאי מקרקעין (אתיקה מקצועית), תשכ"ו-1966 + תקנות שמאי מקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת משמעת), התשס"ה-2005.
יועצי השקעות ומנהלי תיקים – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקים, התשנ"ה – 1995.
יועצי מס – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה – 2005 + תקנות מס הכנסה (כללי אתיקה מקצועית של יועצי מס), התשמ"א-1981.
ימאים – בהתאם לחוק הספנות (ימאים), תשל"ג – 1973 + תקנות הספנות (ימאים) סדרי דין בבית הדין המשמעת) התשל"ז- 1977.

הליך משמעתי – על חשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי בהליכים משמעתיים.

להליכים משמעתיים השלכות מרחיקות לכת; בכוחם למנוע קידום מקצועי במקום עבודה ואף להוביל להרחקתו של בעל מקצוע ממפעל חייו, לגדוע את מקור פרנסתו ולפגוע בשמו הטוב.
בשל ההשלכות הפוגעניות הללו, יש מקום לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב הבירור או החקירה המשמעתית, וזאת במטרה לשכנע שאין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים.
הצורך החיוני בייצוג משפטי מתעורר ביתר שאת, שעה שכבר נפלה החלטה לנקוט בהליכים משמעתיים ולהאשים בעבירות משמעת.
כל מי שנתון לחקירה משמעתית או להליך משמעתי רשאי להתייעץ עם עורך דין על פי בחירתו ולהיות מיוצג על ידו.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי לבעלי מקצועות המוסדרים בדין.

משרדנו מעניק יעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת ואתיקה מקצועית, מכין לחקירה משמעתית, מלווה את הנחקרים בחקירתם המשמעתית, ומייצג בעלי מקצועות המוסדרים בדין בהליכים משמעתיים בפני ועדת משמעת, ועדת אתיקה או בית דין משמעתי.
משרדנו עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה להעניק חנינה משמעתית לבעלי מקצועות מוסדרים בדין – באופן שיוכלו לשוב ולעסוק במקצועם. לפרטים נוספים ראו בעמוד: חנינה משמעתית.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.

בהמשך עמוד זה תמצאו קישורים למגזרים ספציפיים שאנו מייצגים בהליכים משמעתיים ולקראת סוף העמוד הבאנו מקרים פרטניים להמחשה בהם הענקנו ייצוג משפטי.

ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בכל רחבי הארץ

הפוסט בעלי מקצועות המוסדרים בדין; הליך משמעתי | דין משמעתי – ייצוג משפטי 5 (66) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים – ייצוג משפטי בהליך משמעתי ע"י עורך דין 5 (53)

גיא פלנטר — Sun, 12 Feb 2023 14:43:26 +0000

ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים ייצוג משפטי על ידי עורך דין

ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים – ייצוג משפטי

משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי למהנדסים ולאדריכלים בהליך משמעתי בפני ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים.

שיפוט משמעתי של מהנדסים ואדריכלים – פתח דבר

בדומה למקצועות אחרים המוסדרים בדין, כפופים מהנדסים ואדריכלים בישראל להסדר משמעתי ייחודי אשר מגדיר מה ייחשב כעבירת משמעת, באיזה אופן יערך הבירור המשמעתי ואיזה סנקציות (ענישה) ניתן לנקוט כנגד מהנדס או אדריכל שהורשע בעבירת משמעת.
המחוקק הגדיר בתקנות סטנדרטים מקצועיים (כללים) להתנהלותם של מהנדסים ואדריכלים וכן הקים גוף בשם "ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים", שתפקידו לברר תלונות על עבירות משמעףת ולאכוף את הדין המשמעתי בקרב המהנדסים והאדריכלים.

מהנדסים + אדריכלים – עבירות משמעת

בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח – 1958 נקבעו כללים בדבר התנהגותם של הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים, ונקבע כי מהנדס או אדריכל העובר על כללים אלו ייאשם בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.
תקנות המהנדסים והאדריכלים (כללים בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), תשנ"ה – 1994 קובעות שורה ארוכה של סטנדרטים להתנהלות מקצועית והוגנת מצדם של מהנדסים ואדריכלים, לרבות:
- דאגה לבריאות הציבור ולבטיחותו.
- מיומנות ורמה מקצועית נאותה.
- הגינות, תוך שמירה על כבוד המקצוע, התנהלות על-פי שיקולים מקצועיים, ובנאמנות כלפי הלקוח.
- הימנעות מתחרות בלתי הוגנת בעמיתים למקצוע או מפגיעה בזכויות היוצרים שלהם.
- איסור להשתמש בתפקיד ציבורי לשם השגת לקוחות לפרקטיקה הפרטית.
- שמירה על כללים הנוגעים לפרסום שירותים מקצועיים.
- עיגון ההתקשרות עם הלקוח בכתב, עם התחלת ביצוע השירותים או תוך זמן סביר לאחריו, ופירוט עיקר השירותים והיקפם וכן שיעור שכר הטרחה או דרך חישובו.
- שמירה על סודיות לגבי ענייניו העסקיים והאישיים של הלקוח, אלא אם כן הלקוח ויתר, בכתב, על הסודיות, באורח כללי או לגבי עניין מסוים.
- הימנעות ממצבים של ניגוד עניינים.
- הימנעות מקבלת טובת הנאה מספק או נותן שירות אחר בקשר לשירותים המקצועיים הניתנים ללקוח.
- הסדרת אופן העברת הטיפול בלקוח.

ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים

סמכויות ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים

בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק המהנדסים והאדריכלים, הוסמכה ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים לברר:
- אישומים משמעתיים כנגד מהנדסים או אדריכלים הנאשמים בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.
- מקרה בו מהנדס או אדריכל נתחייב בדין על עבירה שיש בה קלון או בעבירה לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה.
מעבר לבירור תלונות נגד מהנדסים או אדריכלים בגין חשש להתנהגות לא אתית בניגוד לתקנות המהנדסים והאדריכלים (כללים בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע) תשנ"ה-1994, עוסקת ועדת האתיקה בשני תחומים נוספים:
- החלפת מתכנן – בקשות להפסקת הקשר המקצועי עם מהנדס או אדריכל קיים והעברת הטיפול המקצועי למהנדס או אדריכל אחר, בהתאם לתקנה 12 לתקנות האתיקה.
- מתן ייעוץ בעניינים אתים הנוגעים לעבודה השוטפת של המהנדסים והאדריכלים.
הועדה לא מוסמכת לטפל בעניינם של הנדסאים או טכנאים.

סדרי הדין בועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים

סדרי הדין בהליך המשמעתי כנגד מהנדסים ואדריכלים הוסדרו בתקנות המהנדסים והאדריכלים (סדרי דין בדיון לפני ועדת אתיקה), תש"ס – 1999.
ככלל, סדר חקירת העדים והגשת ראיות אחרות יהיה, ככל האפשר, כסדר הנהוג במשפט פלילי (ראו תקנה 27).
בכל עניין של סדרי דין שאין עליו הוראה בחוק, בתקנות סדרי הדין הנ"ל או בחיקוק אחר, תנהג ועדת אתיקה בדרך הנראית לה טובה ביותר לעשיית צדק (ראו תקנה 39).
בתמצית, מסדירות התקנות (בין היתר) את הנושאים הבאים:
- אופן הגשת התלונה כנגד מהנדס או אדריכל למשרדה של קובלת ועדת האתיקה (כיום עו"ד רונית בן יעקב).
- קבלת תגובתו של המהנדס או האדריכל לתלונה.
- בירור התלונה ע"י הקובלת והחלטתה, בהתאם לתוצאות הבירור, אם יש מקום להגשת קובלנה לוועדת האתיקה.
- הפרטים שכתב הקובלנה צריך להכיל.
- זכות העיון של הנאשם בחומר הבירור שנאסף בידי הקובלת והנוגע לקובלנה.
- עניינים הקשורים בצירוף נאשמים ו/או אישומים יחדיו או הפרדת הדיון.
- חזרה מקובלנה או תיקונה.
- הזמנת עדים, ניהול הדיון, נוכחות הצדדים, סדר הבאת הראיות וחקירת העדים.
- סיכומי הצדדים, הכרעת הדין, טענות וראיות לעונש, המצאת מסמכים ועוד.

העונשים שניתן לגזור בגין התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע

סמכותה של ועדת האתיקה לגזור עונשים בגין התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע עוגנה בסעיף 17 לחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח – 1958.
בתמצית, רשאית ועדת האתיקה לגזור על מהנדסים ואדריכלים את העונשים הבאים:
- התראה;
- נזיפה;
- קנס בשיעור שלא יעלה על הקבוע בתקנות;
- התליית תעודת מהנדס רשוי או אדריכל רשוי או הפסקת הרישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים או שתיהן כאחת, והכל לתקופה שתקבע ועדת האתיקה;
- התלייה או הפסקת רישום על תנאי.
- ביטול תעודת מהנדס רשוי או תעודת אדריכל רשוי או ביטול הרישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים או שניהם כאחד.
לעיון בפסיקה ובהחלטות ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים ראו – כאן.

ביטול התליית תעודת מהנדס רשוי או אדריכל רשוי או ביטול הפסקת הרישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים – באמצעות קבלת חנינה מנשיא המדינה

באחרונה, הוסמך נשיא המדינה לחון מהנדסים ואדריכלים ולהורות על ביטול או קיצור עונשים משמעתיים שהוטלו עליהם, באופן המאפשר להם לחזור ולעסוק במקצועם.
משרדנו מייצג מהנדסים ואדריכלים בהקשר זה ומגיש מטעמם בקשות חנינה לנשיא המדינה. לפרטים נוספים בעניין זה ראו: חנינה משמעתית.

דוגמא למקרה שטופל על ידי משרדנו – נדחתה עתירת קובלת ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים להתלות את רישומו של מהנדס וותיק מפנקס המהנדסים והאדריכלים

תמצית המקרה

ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים דוחה עתירת קובלת הועדה להתלות רישומו של מהנדס אשר הורשע בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע מפנקס המהנדסים והאדריכלים ומקבלת טענותיו של בא כוחו, עו"ד גיא פלנטר, כי יש להסתפק בהתראה בלבד.

המקרה ביתר הרחבה

קובלת הועדה, עו"ד רונית בן יעקב, הגישה כנגד מהנדס כתב קובלנה לועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים המייחסת לו עבירות על תקנות 3(א) ו- 4 לתקנות המהנדסים והאדריכלים (כללים בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), תשנ"ה – 1994.
בתמצית, נטען כי בהתנהלותו, הפר המהנדס את חובותיו לבצע שירות מקצועי במיומנות וברמה מקצועית נאותה על פי שיקולים מקצועיים בלבד תוך הגינות ושמירה על כבוד המקצוע.
פרטים נוספים אודות אישום זה מפורטים בגזר הדין של ועדת האתיקה המובא בהמשך עמוד זה (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
תחילה יוצג המהנדס על ידי עורך דין אחר אולם לאחר שהורשע במיוחס לו בכתב הקובלנה והפנים כי הוא חשוף להתליית רישומו מפנקס המהנדסים והאדריכלים, החליף את ייצוגו המשפטי ושכר את שרותיו של עו"ד גיא פלנטר על מנת לייצגו בפני ועדת האתיקה.
ואכן, בטיעוניה לעונש, עתרה הקובלת :

"…להשתת עונש משמעותי על הנקבל, בדמות התליית רישומו מפנקס המהנדסים והאדריכלים".

ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים דחתה עתירה זו של הקובלת תוך שפסקה:

"אנו מקבלים את טענות בא כוח הנקבל, כי המעשים בהם הורשע ברף נמוך – יחסית – של עבירות האתיקה המקצועית. אכן, לא הוטל דופי ביושרו האישי ואין עסקינן במקרה בו מהנדס פעל בזדון או מתוך שיקולים זרים…אין עסקינן במקרה בו מסקנותיו של מהנדס היו עלולות לגרום לסיכון חיי אדם…עוד יש לציין כי כנגד הנקבל לא הוגשה מעולם קובלנה משמעתית, במשך עשרות שנים בהן עוסק כמהנדס, וגם לעובדה זו יש ליתן את המשקל הראוי".

בסופו של יום, קיבלה ועדת האתיקה את טעוניו של עו"ד גיא פלנטר וגזרה על המהנדס עונש של התראה בלבד.
בהתאם להחלטת ועדת האתיקה, פורסם גזר הדין תוך השמטת כל פרט מזהה. ניתן לעיין בגזר הדין עצמו בהמשך עמוד זה.

ייצוג משפטי ע" עורך דין בפני ועדת האתיקה של המהמנדסים והאדריכלים

הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. לפרטים נוספים ראו: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | שיפוט משמעתי | אתיקה מקצועית – ייצוג משפטי. בסופו של אותו עמוד ניתן לעיין במקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי למהנדסים ולאדריכלים בכל הנוגע לעבירות משמעת ואתיקה מקצועית, מלווה אותם במתן מענה לקובלת ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים ומייצג אותם בהליך משמעתי בפני ועדת האתיקה עצמה.
להרחבה אודות הדין המשמעתי הנוגע למקצועות המוסדרים בדין כגון רופאים, פסיכולוגים, רו"ח, שמאים, עובדים סוציאליים, יועצי השקעות, מהנדסים ואדריכלים ראו בעמוד: בעלי מקצועות המוסדרים בדין; הליך משמעתי | דין משמעתי – ייצוג משפטי.

דין משמעתי – ייצוג משפטי

ייצוג משפטי בפני ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים | דין משמעתי | אתיקה מקצועית | שיפוט משמעתי | תלונה על מהנדס או אדריכל | תלונות אתיקה נגד מהנדסים ואדריכלים | אתיקה למהנדסים

הפוסט ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים – ייצוג משפטי בהליך משמעתי ע"י עורך דין 5 (53) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

חנינה בדין משמעתי | עבירות משמעת – בקשת חנינה משמעתית לנשיא המדינה 5 (62)

גיא פלנטר — Sun, 05 Feb 2023 13:09:23 +0000

חנינה בדין משמעתי | עבירות משמעת – בקשת חנינה משמעתית לנשיא המדינה להורות על הענקת הקלה בעונש משמעתי.

הגשת בקשת חנינה משמעתית לנשיא המדינה | חנינה בדין משמעתי | עבירות משמעת – הקלה בעונש משמעתי באמצעות קבלת חנינה משמעתית – ביטול השעיה, החזרת רישיון עיסוק במקצועות המסודרים בדין

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה להעניק חנינה משמעתית ולהורות על הקלה בעונש משמעתי שהוטל על בעלי מקצועות המוסדרים בדין (כגון רופאים, פסיכולוגים, מהנדסים, אדריכלים, עורכי דין ורו"ח), באופן שיוכלו לשוב ולעסוק במקצועם.

קצת רקע אודות המצב בעבר – היעדר יכולת להקל בעונש משמעתי של התליית רישיון או השעיה מעיסוק במקצוע המוסדר בדין

מדי שנה מתנהלים בישראל מאות הליכים משמעתיים נגד 29 בעלי מקצוע שונים המוסדרים בדין בהם מקצועות הכרוכים בייצוג מול רשויות (כגון עורכי דין ורואי חשבון), מקצועות הבריאות (כגון רופאים, עוסקים בסיעוד, רוקחים, אופטומטריסטים, פסיכולוגים), מקצועות הנדסיים וטכניים (כגון מהנדסים, אדריכלים, הנדסאים ומודדים) ומקצועות נוספים כגון עובדים סוציאליים, שמאים, מתווכים וחוקרים פרטיים.
חלק מאותם הליכים משמעתיים מסתיימים בהתליית רישיון או בהשעיה וכך מוצאים עצמם בעלי אותם מקצועות מסולקים ממשלח ידם לתקופות ממושכות, תוך אובדן מטה לחמם.
עד לאחרונה, הרחקה ממקצוע מוסדר בדין היתה בלתי הפיכה, אלא אם ההרשעה המשמעתית באה בעקבות הרשעה פלילית.

מחיקת הרשעה משמעתית בעקבות מחיקת הרשעה פלילית

כאשר ההרשעה המשמעתית באה בעקבות הרשעה פלילית, מחיקת ההרשעה הפלילית היתה מובילה באופן אוטומטי למחיקת ההרשעה המשמעתית ולביטול מידי של הסנקציה המשמעתית (סעיף 20 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981).
כך נוצרה אנומליה לפיה, הרשעה משמעתית הכרוכה בפלילים נמחקה עם מחיקת ההרשעה הפלילית אולם לא היתה כל אפשרות למחיקת הרשעה משמעתית אחרת, שלא באה בעקבות הרשעה פלילית.

חנינה בדין המשמעתי – סמכותו של נשיא המדינה להקל בעונשים משמעתיים ולקצר או להמיר עונשים של התליית רישיון, השעיה מעיסוק או ביטול רישיון לעסוק במקצוע מוסדר בדין

בספטמבר 2017 נכנס לתוקפו חוק הקלה באמצעי משמעת המוטלים על בעלי מקצועות מוסדרים, התשע"ז – 2017.
בחוק זה, לראשונה, הוסמך נשיא המדינה להקל בעונשו המשמעתי של מי שהושעה ממקצועו או שרישיונו המקצועי הותלה או בוטל בעקבות הרשעה בעבירות משמעת, באופן שיוכל לחזור לעסוק במקצועו.

באיזה אמצעי משמעת הוסמך נשיא המדינה להתערב?

נשיא המדינה הוסמך להקל באמצעי המשמעת הבאים:
- ביטול זמני של רישיון לעסוק במקצוע מוסדר (או במילים אחרות, התליית רישיון לתקופה קצובה);
- הפסקה זמנית של רישום בפנקס בעלי מקצוע מוסדר (או במילים אחרות, התליית רישום זמנית בפנקס בעלי מקצוע המוסדר בדין).
- שלילה זמנית של הרשאה לשמש בעל מקצוע מוסדר בדין.
- השעיה זמנית מעיסוק במקצוע מוסדר בדין.
בנוסף, הוסמך נשיא המדינה לקצר את תקופת ההמתנה להתחלת הליכי חידוש רישיון שבוטל בהליך משמעתי.

חנינה משמעתית – מה היקף סמכותו של נשיא המדינה להקל באמצעי משמעת?

בניגוד למישור הפלילי בו הוסמך נשיא המדינה למחוק כליל רישום פלילי, במישור המשמעתי לא הוסמך נשיא המדינה להעניק חנינה מלאה ביחס לאמצעי משמעת שהוטלו וגם לא למחוק את תוצאות עבירת המשמעת.

סמכותו של נשיא המדינה להעניק הקלה בעונש משמעתי של התליית רישיון

הוטל בהליך משמעתי אמצעי משמעת של התליית רישיון, מוסמך נשיא המדינה:
- לקצר את תקופת התליית הרישיון, או –
- להמיר את תקופת התליית הרישיון באמצעי משמעת אחר, פחות פוגעני.

סמכותו של נשיא המדינה להעניק הקלה בעונש משמעתי של ביטול רישיון

הוטל בהליך משמעתי אמצעי משמעת של ביטול רישיון, וקיים בחוק תנאי לחידוש הרישיון בחלוף תקופה מסוימת, מוסמך נשיא המדינה לקצר תקופה זו.

אילו תנאי סף קיימים להפעלת סמכותו של נשיא המדינה להענקת חנינה משמעתית?

בטרם הגשת בקשה לנשיא המדינה לקבלת הקלה בעונש משמעתי, חייבים להתקיים 2 תנאי סף הבאים (במצטבר):
- חלפו לפחות 10 חודשים מיום כניסתם לתוקף של התליית הרישיון או ביטול הרישיון.
- ההחלטה בהליך המשמעתי שבה הותלה או בוטל הרישיון, הפכה סופית (כלומר מוצו כל ההליכים המשפטיים האפשריים, כגון הליכי ערעור).

האם מוסמך נשיא המדינה להקל באמצעי משמעת שהוטלו בעבר, לפני החוק?

תחולת החוק רטרואקטיבית, כלומר סמכות הנשיא להעניק חנינה משמעתית חלה גם על אמצעי משמעת שהוטלו לפני ספטמבר 2017.

אלו בעלי מקצועות יכולים לקבל חנינה משמעתית?

נשיא המדינה הוסמך להקל באמצעי המשמעת שהוטלו על בעלי מקצועות המוסדרים בדין שלהלן;

מקצועות מוסדרים בדין הכרוכים בייצוג מול רשויות.

עורכי דין (מקצוע המוסדר בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961);
נוטריונים (מקצוע המוסדר בחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976);
עורכי פטנטים (מקצוע המוסדר בחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967);
טוענים רבניים (מקצוע המוסדר בתקנות הטוענים הרבניים, התשס"א-2001);
טוענים שרעיים (מקצוע המוסדר בתקנות הטוענים השרעיים, התשכ"ג-1963);
רואי חשבון (מקצוע המוסדר בחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955);
יועצי מס (מקצוע המוסדר בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005);

מקצועות מוסדרים בדין בתחום הבריאות.

רופאים (מקצוע המוסדר בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976);
פסיכולוגים (מקצוע המוסדר בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977);
רופאי שיניים (מקצוע המוסדר בפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט-1979);
רוקחים (מקצוע המוסדר בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981);
מורשים להיפנוט (מקצוע המוסדר בחוק השימוש בהיפנוזה, התשמ"ד-1984);
אופטומטראים (מקצובע המוסדר בחוק העיסוק באופטומטריה, התשנ"א-1991);
הרופאים ווטרינרים (מקצוע המוסדר בחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א-1991);
מיילדות (מקצוע המוסדר בפקודת המיילדות);
שינניות (מקצוע המוסדר בתקנות רופאי שיניים (שינניות), התשל"ח-1978);
עוסקים בסיעוד בבתי חולים (מקצוע המוסדר בתקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), התשמ"ט-1988;
צוותי סיעוד במרפאות (מקצוע המוסדר בתקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), התשמ"א-1981;
טכנאי שיניים (מקצוע המוסדר בתקנות רופאי השיניים (הגדרת תחום עבודתם של טכנאי השיניים והסדרתה), התשמ"ו-1986);
עוסקים בריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בהפרעות בתקשורת, תזונה–דיאטנות, קרימינולוגיה קלינית, פודיאטריה, פודיאטריה ניתוחית וכירופרקטיקה (מקצועות המוסדרים בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008;

מקצועות הנדסיים וטכניים המוסדרים בדין.

מהנדסים ואדריכלים (מקצועות המוסדרים בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958);
הנדסאים וטכנאים מוסמכים (מקצוע המוסדר בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012);
מודדים (מקצוע המוסדר בפקודת המדידות);

מקצועות מוסדרים בדין נוספים.

עובדים סוציאליים (מקצוע המוסדר בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996);
שמאי מקרקעין (מקצוע המוסדר בחוק שמאי מקרקעין, התשס"א-2001);
שמאי רכב (מקצוע המוסדר בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 – פרק ט': שמאות רכב;
מתווכים מקרקעין (מקצוע המוסדר בחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996);
חוקרים פרטיים ושומרים (מקצועות המוסדרים בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972);
ימאים (מקצוע המוסדר בחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973);

לקריאה נוספת בנוגע למוסד החנינה

לקריאה נוספת בענייני דין משמעתי

להרחבה בכל הנוגע לעיסוק משרדנו בדין המשמעתי ולחשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי בדין המשמעתי ראו בעמוד –דין משמעתי – ייצוג משפטי.
להרחבה בכל הנוגע לייעוץ וייצוג משפטי שמעניק משרדנו לבעלי מקצועות המוסדרים בדין ראו בעמוד – בעלי מקצועות המוסדרים בדין – ייצוג משפטי בהליך משמעתי.
להרחבה לגבי סמכויות החנינה של נשיא המדינה במישור הפלילי ראו – מחיקת רישום פלילי.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – טיפול בהגשת בקשת חנינה משמעתית לנשיא המדינה.

הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. אנו מעניקים ייעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת ואתיקה מקצועית, מכינים לחקירה משמעתית, מלווים את הנחקרים בחקירתם המשמעתית, ומייצגים בעלי מקצועות המוסדרים בדין בהליכים משמעתיים בפני ועדת משמעת, ועדת אתיקה או בית דין משמעתי בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
כעת, לאחר שמוצו כל ההליכים המשמעתיים, נפתח מסלול נוסף להשבת הרישיון או לביטול ההשעיה – חנינה בדין המשמעתי; משרדנו עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה להעניק חנינה משמעתית לבעלי מקצועות מוסדרים בדין – באופן שיוכלו לשוב ולעסוק במקצועם.

עורך דין משמעתי

הפוסט חנינה בדין משמעתי | עבירות משמעת – בקשת חנינה משמעתית לנשיא המדינה 5 (62) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

הונאה, מרמה, התחזות במבחן אמיר"ם מרכז ארצי לבחינות ולהערכה – אי הרשעה 5 (1)

גיא פלנטר — Thu, 19 Mar 2020 10:38:36 +0000

ניסיון לקבל במרמה ציון במבחן של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה באמצעות הונאה, התחזות ומרמה – סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

הונאה, מרמה, התחזות במבחן אמיר"ם של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה – סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

תמצית הפרשה.

בית משפט השלום בפתח תקווה מאמץ הסדר טעון שגיבש עו"ד גיא פלנטר ונמנע מהרשעתו של צעיר אשר הודה במקרה של הונאה והתחזות במבחן אמיר"ם של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (נסיון לקבל במרמה פטור מלימודי אנגלית במוסד אקדמאי).

הונאה, מרמה, התחזות במבחן אמיר"ם של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה – כתב האישום שהוגש כנגד לקוח משרדנו.

כנגד צעיר ללא עבר פלילי, לוחם בסדיר ובמילואים ביחידה צבאית מובחרת, הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בפתח-תקווה המייחס לו ניסיון לקבל במרמה פטור מלימודי אנגלית, במסגרת לימודיו האקדמאיים.
בתמצית, נטען בכתב האישום כדלקמן:
- מבחן אמיר"ם (הנערך על ידי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה) הינו מבחן אשר בוחן את רמת הידע בשפה האנגלית והשגת ציון גבוה במבחן זה מקנה פטור מלימודי אנגלית במסגרת לימודי השכלה גבוה.
- לבקשת הנאשם, הגיע אדם שזהותו אינה ידועה להיבחן במבחן אמיר"ם במקום הנאשם.
- אותו אלמוני התחזה לנאשם, הציג ומילא בכזב את פרטיו של הנאשם, נבחן במקומו ואף קיבל ציון גבוה במבחן אמיר"ם, כזה המעניק פטור מלימודי אנגלית.
- לאחר המבחן התעורר חשד במכרז הארצי לבחינות ולהערכה כי מבחנו של הנאשם נעשה באמצעות אחר וכך נחשף ניסיונו של הנאשם לקבל ברמה ציון המעניק פטור מלימודי אנגלית.
- במעשיו המתוארים ניסה הנאשם לקבל דבר במרמה – פטור מלימודי אנגלית במסגרת לימודיו האקדמאיים.
בהתאמה, הואשם הנאשם בעבירה של ניסיון קבלת דבר במרמה, בניגוד לסעיפים 415 רישא + 25 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
התיק הפלילי נקבע לדיון בפני כב' השופט חגי טרסי, סגן נשיאת בתי משפט השלום במחוז מרכז.

השלכותיה של הרשעה פלילית על חייו המקצועיים של הנאשם.

על השלכותיה הפוגעניות של הרשעה בפלילים והתנאים לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
בחזרה למקרה בו עסקינן; במהלך 5 השנים שחלפו מאז ביצוע העבירה, חלו תמורות רבות בכל מישורי חייו של הנאשם ובין היתר, סיים בעמל רב תואר אקדמאי בהנדסה.
בשלב גזירת הדין היה רשום הנאשם הן בפנקס המהנדסים והאדריכלים והן בפנקס ההנדסאים ולפיכך, הרשעתו בפלילים היתה חושפת אותו לסנקציות במישור המקצועי:
- בהתאם להוראות סעיף 19א לחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח – 1958, בית משפט שהרשיע מהנדס או אדריכל בעבירה פלילית, ימציא למועצת ההנדסה והאדריכלות העתק מפסק הדין.
- בדומה, סעיף 18(א)(4) לחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, תשע"ג – 2012 קובע כי זכאי להירשם במרשם מי שלא הורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת ועדת ההסמכה, להירשם במרשם.

האם ניתן לסיים הליך פלילי הנוגע לעבירות הונאה, מרמה והתחזות במבחן אמיר"ם ללא הרשעה?

בכל הנוגע לשאלת ההרשעה בפלילים בעבירות הנוגעות להונאה, מרמה והתחזות במבחן אמיר"ם פסק בית המשפט המחוזי ביום 31.10.17 את הדברים הבאים (עפ"ג 59886-05-17, ההדגשות שלנו):

"העבירות שביצעו המערערים חמורות במהותן ובנסיבות ביצוען. כאמור, מערער 2 נעתר לבקשתו של מערער 1, לפיה יתחזה למערער 1 ויבחֵן במקומו במבחן "אמיר"ם" באנגלית, המהווה אמת מידה בזיקה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה. מערער 1 העביר למערער 2 את רישיון הנהיגה שלו לתכלית זו. מערער 2 הציג עצמו בכזב בעת ביצוע מבחן האמיר"ם, כמערער 1, והשתתף במבחן.

חומרת המעשים נובעת, הן בהיבט הכללי של מעשי המרמה וההתחזות בכזב, כשלעצמם; והן, ובעיקר, לנוכח הפגיעה ב"טוהר הבחינות". סטייה מטוהר הבחינות במוסדות להשכלה גבוהה פוגעת הן בערכים של יושר והגינות, הן בתוקף ומעמד התארים הניתנים על-ידי המוסדות, והן בשוויון בקרב הסטודנטים. העבירות שביצעו המערערים ראויות לגינוי והוקעה בדרך של הרשעה בדין; זאת לאור מהות המעשים והפגיעה האמורה בטוהר הבחינות, ולשם הרתעה אפקטיבית למניעת עבירות אלו – שקל יחסית לבצען וקשה לחשפן.

על-כן, מקובלת עלינו עמדת בית-משפט קמא, לפיה – בהתאם למבחן הראשון שנקבע בהלכת כתב, העבירות שביצעו המערערים בנסיבות ביצוען אינן מאפשרות "לוותר" על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האמורים.

את עמדתנו זו הבענו במקרה דומה, אמנם חמור בנסיבותיו מהמקרה שלפנינו, בעפ"ג (י-ם) 47627-12-16 משה אמר נ' מדינת ישראל (11.6.17). באותו מקרה בוצעו עבירות דומות, אגב התחזות באמצעות תעודת זהות מזויפת. ברע"פ 5949/17 משה אמר נ' מדינת ישראל (25.7.17), נדחתה בקשת רשות הערעור שהגיש אותו מערער.

עוד יצוין, כי במקרה דומה של קשירת קשר להונות בבחינת "אמיר"ם", וניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות (שלא באמצעות זיוף תעודות זהות או מסמך רשמי), אשר נדון בע"פ (חי') 17462-04-12 שואהנה נ' מדינת ישראל (6.9.12), נדחה ערעורו של המערער (סטודנט לראיית חשבון) על הרשעתו; כאשר בית-המשפט קבע כי בעבירות מסוג זה יש להעדיף את האינטרס הציבורי על-פני האינטרס האישי, ולנוכח אופיין של העבירות ונסיבות ביצוען יש להותיר את ההרשעה על כנה".

הסדר הטעון שגיבש עורך דין גיא פלנטר עם הפרקליטות – סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.

למרות העמדה שהוצגה לעיל, גיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר עם פרקליטות מחוז מרכז הסדר טעון כדלקמן:
- הנאשם יודה בעובדות כתב האישום אולם בשלב זה לא יורשע.
- שירות המבחן יגיש אודות הנאשם תסקיר שיבחן בין היתר את שאלת סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
- ככל שהתסקיר יהיה חיובי ויעיד על שיתוף פעולה עם שירות המבחן והפנמת חומרת העבירה, יעתרו הצדדים במשותף לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה תוך הטלת צו של"צ (שירות לתועלת הציבור).
בטיעוניה לעונש הדגישה הפרקליטות כי:

"…עתירתנו על פי רוב היא לעבודות שירות או לשל"צ והרשעה. עם זאת, במקרה דנן הוצגו בפנינו נסיבות חריגות, בגינן הסכמנו לפנים משורת הדין לענישה המקלה".

אימוץ הסדר הטעון ע"י בית משפט השלום בפתח תקווה וסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.

בהחלטתו מיום 11.1.18 כיבד בית המשפט את הסדר הטעון ופסק:

"אציין כי תמים דעים אני עם המאשימה על כך שבנסיבות רגילות יש מקום להרשיע נאשמים המבצעים עבירות מעין אלה, אשר למרבה הצער אינן נדירות, אך בנסיבותיו המיוחדות של הנאשם כפי שהן עולות מהתסקיר, מהמסמכים שהוגשו ומהטיעונים, אין מדובר בסטייה קיצונית מרף הענישה הראוי ועל כן אכבד את ההסדר.

לפיכך אני מורה כי ההליכים בעניינו של הנאשם יסתיימו ללא הרשעה בדין".

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם המייחס לו ניסיון קבלת דבר במרמה ובהחלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופט, סגן נשיאה חגי טרסי) לאמץ את הסדר הטעון ולסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה פלילית (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
בתיק זה ייצגו את הנאשם עורכי הדין גיא פלנטר וירדן זאבי ממשרדו (כיום תובעת בפרקליטות המדינה).

ת"פ 28999-03-17 בבית משפט השלום בפתח תקווה לפני כבוד השופט, סגן הנשיאה חגי טרסי (כיום שופט בית המשפט המחוזי מרכז – לוד).

לקריאה נוספת.

עבירות הונאה, מרמה והתחזות בבחינות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.

התחזות, זיוף, קבלת דבר במרמה: בחינות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
בסוף עמוד זה תמצאו קישורים למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות דומות.

אי הרשעה, עבירות הונאה, מרמה, זיוף והתחזות.

עורך דין פלילי

הפוסט הונאה, מרמה, התחזות במבחן אמיר"ם מרכז ארצי לבחינות ולהערכה – אי הרשעה 5 (1) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי