דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי בנוגע לעבירות משמעת בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ומול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ובפני ערכאות ערעור

• משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בכל הנוגע לדין משמעתי של עובדי מדינה, לרבות:
  • יצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.
  • יצוג משפטי בהליכי שימוע בפני התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה; מניעת השעיית עובד מדינה.
  • חקירה משמעתית – הכנה, ייעוץ משפטי וליווי משפטי לעובדי מדינה בחקירה של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה ובפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה ובערכאות ערעור.

דין משמעתי עובדי מדינה

• עובדי מדינה והעובדים בשירות הציבורי כפופים לדין משמעתי ונתונים לשיפוט משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• הנורמות האתיות והמשמעתיות המחייבות עובדי מדינה ועובדים בשירות הציבורי מעוגנות בעיקרן בכללי האתיקה של עובדי המדינה, בהוראות תקנון שירות המדינה – התקשי”ר ובחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963.
• לצד זאת, מחויבים עובדי המדינה ועובדי השירות הציבורי להישמע להוראות והנחיות הניתנות מעת לעת במשרד בו מועסקים ולנהוג בהתאם לנוהג המקובל במשרד, כאשר אי קיום המוטל עליהם עלול להוביל לחקירה משמעתית כנגדם ולהעמדה לדין משמעתי.  
• פרסומים חשובים של נציבות שירות המדינה בתחום:
  • כללי האתיקה לעובדי המדינה.
  • תקנון שירות המדינה – הוראות התקשי”ר.

תכלית הדין המשמעתי בכל הנוגע לעובדי מדינה ולשירות הציבורי

• בפסקי דין רבים עמד בית המשפט העליון על שתי תכליות שהדין המשמעתי משרת בכל הנוגע לעובדי מדינה והשירות הציבורי והם: 
  • הגנה על תפקוד השירות הציבורי. 
  • הגנה על תדמיתו של השירות בעיני הציבור.
• כך למשל פסק בית המשפט העליון בשעה שעמד על ההבדל בין הדין המשמעתי לבין הדין הפלילי (עש”מ 1928/00, מדינת ישראל נגד ברוכין): 

“יש להקדים ולהציג את ההבדל המהותי בין הדין המשמעתי לבין הדין הפלילי.

ההבדל נובע מן התכלית: הדין המשמעתי נועד לשרת תכלית שונה מן התכלית של הדין הפלילי.

עיקר התכלית של הדין המשמעתי הוא הגנה על השירות הציבורי. הצורך בהגנה על השירות הציבורי אינו בא לידי ביטוי מלא בהליך הפלילי. גם אם בהליך הפלילי נגזר על עובד הציבור עונש של קנס, מאסר או עונש אחר, עדיין יש צורך לברר אם ראוי לנקוט נגדו גם הליך משמעתי: האם ראוי שאותו עובד ציבור יישאר בתפקידו, או שמא ראוי להעבירו לתפקיד אחר או להורידו בדרגה או אף לפטרו מן השירות? וזאת, כדי למנוע פגיעה נוספת של אותו עובד בשירות הציבורי או כדי להגן על תדמית השירות ועל אמון הציבור וכן כדי לשרש תופעות פסולות בשירות הציבורי ולהרתיע עובדי ציבור אחרים מהתנהגות שאינה הולמת את השירות…

• בדומה, פסק בית המשפט העליון בפרשה אחרת (עש”מ 5282/98, מדינת ישראל נגד כתב):

“…בדין המשמעתי, אמצעי המשמעת אמור לשמש אמצעי מניעה יותר מאשר אמצעי ענישה: התכלית העיקרית של אמצעי המשמעת היא, כאמור, למנוע פגיעה משמעותית בתפקוד של שירות המדינה או בתדמית של שירות זה, שכן תדמית ראויה היא תנאי הכרחי לפעילות תקינה של השירות”.

בפרשה אחרת, סיכם בית המשפט העליון את הדברים באופן הבא (עש”מ 9433/07 מדינת ישראל נגד מרינה אבשלומוב): 

עיקר תכליתו של הדין המשמעתי של עובדי המדינה הינה הגנה על דמותו ותפקודו של השירות הציבורי ושמירה על אמון הציבור בו ובעובדיו. תכלית זו מושגת בין היתר באמצעות קביעתן של נורמות ההתנהגות הראויות לעובדים בשירות הציבורי ובאמצעות ענישתם של עובדים שסטו מנורמות אלו, וזאת תוך יצירת הרתעה אפקטיבית מפני ביצוע מעשים שיש בהם סטייה כאמור ותוך העברת מסר ברור לציבור באשר לסטנדרטים שבהם מחויב השירות הציבורי:

“מטרת דין המשמעת אינה מכוונת להענשת העובד; היא נועדה להגן על השירות הציבורי מבחינת רמת תיפקודו ומהיבט השמירה על דמותו ותדמיתו בעיני הציבור. תכליות אלו מושגות באמצעים שונים, וביניהם – הרחקת עובדים שתיפקודם פוגע בשירות הציבורי; הרתעת שאר עובדי השירות הציבורי מפני התנהגות החורגת מהנורמות הראויות; והעברת מסר כללי לציבור הרחב בדבר הקפדתה של מערכת אכיפת החוק ודיני המשמעת על יושרתו של השירות הציבורי ורמת תיפקודו” …

מתכליות אלו נגזרים אמצעי המשמעת השונים שרשאי בית הדין למשמעת להטיל על עובד מדינה בגין הרשעתו בביצוע עבירות משמעת”.

עבירות משמעת עובדי מדינה

• חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963 מגדיר, בלשון כללית, מהן עבירות משמעת של עובד מדינה, וכך קובע סעיף 17 לחוק:

“17. עובד מדינה שעשה בישראל או בחוץ לארץ אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:

1. עשה מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה;

2. לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;

3. התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה;

4. התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;

5. השיג את מינויו בשירות המדינה במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לענין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים;

6. הורשע על עבירה שיש עמה קלון”.

• כפי שניתן לראות, הוראת חוק המשמעת המגדירה מהן “עבירות משמעת” מעוררת בעייתיות כיוון שהיא קובעת גבולות גזרה רחבים מאוד לעבירות המשמעת של עובדי המדינה, כמעין “עבירות סל”, כך שלמעשה קשת רחבה, בלתי ספציפית ולא מוגדרת מראש של התנהגויות ומעשים עלולים להיחשב ככאלו הפוגעים במשמעת שירות המדינה, או התנהגות שאינה הולמת או שעלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, ולהוביל לחקירה משמעתית כנגד עובד המדינה ולהגשת תובענה משמעתית נגדו.
• משמעות הדבר היא שעובד מדינה עלול למצוא עצמו מוזמן לחקירה משמעתית, חשוד ונאשם בעבירת משמעת בגין התנהגות או מעשה שלא נאסרו באופן ברור וספציפי ומבלי שצפה מראש שיגררו נקיטת צעדים משמעתיים.
• למעשה, כל עובד מדינה עשוי למצוא עצמו, בשלב כלשהו, בגדר חשוד, הנתון לחקירה משמעתית המתנהלת כנגדו.
• ואכן, למרבית עובדי המדינה המואשמים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה מיוחסת “עבירת הסל” של “התנהגות בלתי הולמת”.
• עם זאת, לצד “עבירות הסל”, ניתן לראות בפרקטיקה גם שורה של עבירות משמעת נוספות, ספציפיות יותר, כגון;
  • הטרדה מינית.
  • דיווחים כוזבים / דיווחי נוכחות כוזבים / דיווחי נוכחות פיקטיביים / דיווח נוכחות כוזב.
  • דיווח כוזב על שעות עבודה | החתמת כרטיס נוכחות על ידי עובד אחר.
  • זיוף אישור נוכחות / זיוף אישורי מחלה.
  • שליפות מידע שלא כדין.
  • עבודה פרטית ללא היתר.
  • יציאה לחו”ל ללא היתר.
  • ניגוד עניינים.
  • התבטאות לא הולמת.
  • תקיפה / תקיפת תלמיד.
  • גניבה בידי עובד מדינה.
  • מרמה והפרת אמונים.
  • התנכלות וניצול מעמד.

עובדי מדינה – היחס בין אחריות פלילית לאחריות משמעתית

• בכל הנוגע למישור הפלילי ראו בהרחבה: הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד בגוף ציבורי.
• סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת) שכותרתו “שיפוט פלילי אינו מוציא שיפוט משמעתי”, קובע:

“אחריותו של עובד-המדינה לפי חוק זה בשל עבירת משמעת פלונית אינה גורעת מאחריותו הפלילית בשל אותו מעשה או מחדל ומותר לנקוט נגדו אמצעי משמעת לפי חוק זה אף אם נענש או זוכה על אותו מעשה או מחדל בבית המשפט”.

• כאשר עבירת המשמעת הנעברת על-ידי עובד המדינה היא גם עבירה פלילית, אין השיפוט המשמעתי בא במקום השיפוט הפלילי אלא בנוסף לו.
• ככלל, מקום שהועמד עובד מדינה לדין משמעתי בגין מעשה או מחדל שיש בהם משום עבירה פלילית, יעוכבו ההליכים המשמעתיים עד גמר ההליכים הפליליים, וזאת כאשר הוגש כתב-אישום או נמסרה הודעה לאב בית- הדין למשמעת של עובדי המדינה על כוונה להגיש כתב-אישום.
• לפרטים נוספים אודות היחס בין אחריותם הפלילית של עובדי המדינה לאחריותם בדין משמעתי, ראו בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה: “הליכים משמעתיים כנגד עובדי מדינה“. 
• ככול שחקירה משמעתית חושפת חשד לעבירות פליליות, מופסקת החקירה המשמעתית והעניין מועבר לחקירת הרשות החוקרת הפלילית הרלוונטית, בדרך כלל משטרת ישראל.

עבירות שכיחות בהליכים משמעתיים כנגד עובדי מדינה

• מפרסומים של אגף המשמעת לציבור ניתן ללמוד איזה עבירות הן השכיחות ביותר בקרב עובדי המדינה.
• חלק מהעבירות שטופלו משמעתית, כגון אלימות במשפחה, בוצעו מחוץ למקום העבודה ולשירות המדינה, אולם בעקבות ההליך הפלילי התקיים גם הליך משמעתי כנגד עובד המדינה (בהקשר זה ראו בהרחבה בעמודים הבאים:
  • תובענה לאחר הליך פלילי.
  • הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.
• ואלו עבירות המשמעת השכיחות ביותר שבגינן נפתחו חקירות משמעת והוגשו תובענות לבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה: 
  • התנהגות בלתי הולמת.
  • דיווחים כוזבים. 
  • התבטאות לא הולמת. 
  • הטרדות מיניות ועבירות מין. 
  • תקיפת תלמיד. 
  • תקיפה שגרמה לחבלה ממשית (תקיפה חבלנית).
  • איומים. 
  • גניבה. 

יעוץ משפטי בהליך המשמעתי

• הליך משמעתי נגד עובד מדינה נפתח בחקירה משמעתית ע”י אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה, או חוקרי המשרד בו מועסק עובד המדינה, שהוסמכו לחקור עבירות משמעת.  
• בהקשר זה ראו בהרחבה בעמוד: חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי.
• בסיום החקירה המשמעתית, יועבר התיק לעיון אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, שם יוחלט האם להגיש כנגד עובד המדינה כתב תובענה לבית הדין למשמעת, לסגור את התיק או להעביר את הטיפול להליך פנים משרדי.

ייצוג משפטי בהליך שימוע בפני אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

• להבדיל מהמשפט הפלילי בו חובת היידוע וזכות השימוע מעוגנות עלי חוק, בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, בדין המשמעתי, זכות השימוע לפני הגשת תובענה טרם קיבלה עיגון חקיקתי. כפועל יוצא, עובד מדינה שנחקר בחשד לעבירת משמעת ככלל לא ידע שהתיק בעניינו עבר מאגף החקירות לאגף המשמעת וגם לא ידע שהתגבשה כוונה להעמידו לדין משמעתי.
• במהלך העניינים הרגיל, דבר הגשת תובענה משמעתית נגדו ייוודע לעובד המדינה לראשונה עם קבלת התובענה לידיו וזימונו להופיע למשפטו בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• יחד עם זאת, לנוכח חשיבותה ומרכזיותה של זכות השימוע במשפט הישראלי ולאור העובדה ההליך המשמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה שואב את עקרונותיו מן ההליך הפלילי, נוהגת התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לערוך שימועים “לפנים משורת הדין”, בטרם הגשת תובענה, וזאת ככל שעובד המדינה מיוצג ע”י עורך דין ומוגשת מצד בא כוחו בקשה יזומה לאגף המשמעת לערוך שימוע.
• תפקידו של השימוע:
  • במסגרת השימוע, ניתן לעתים לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה ולסגור את התיק.
  • במקרים אחרים, ניתן במסגרת השימוע להגיע להסכמה לפיה לא תוגש תובענה נגד עובד המדינה והטיפול המשמעתי בו יועבר להליך פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
  • יש והשימוע מנוצל על מנת להסדיר את פרישתו של עובד המדינה משירות המדינה, ללא פגיעה בזכיותיו וללא העמדתו לדין משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
  • פעמים אחרות, בהן לא ניתן למנוע הגשת תובענה, ניתן כבר במסגרת השימוע להגיע להסדר טעון ביחס לעובדות ולאישומים שיופיעו בתובענה ואפילו ביחס לעונש מוסכם.

ההליך המשמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

• ככל שתחליט התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה שלא לסגור את התיק נגד עובד המדינה ולא להעבירו לטיפול פנים משרדי, תוגש כנגד עובד המדינה תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה וייקבע דיון בקובלנה.
• בהליך זה, רשאי עובד המדינה להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו ואילו עורך דין מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה ישמש תובע בהליך.
• סדרי הדין לפיהם יתנהל הדיון בבית הדין למשמעת קבועים בתקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), התשכ”ג – 1963 וברובם המכריע דומים לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט בהליך פלילי.
• במסגרת הדיון בבית הדין למשמעת יידרש עובד המדינה להגיב לאישומים המיוחסים לו בתובענה וכן רשאי לטעון טענות מקדמיות, במקרים המתאימים.
• אם לא הודה עובד המדינה באישומים המיוחסים לו בתובענה, יישמעו בפני בית הדין למשמעת העדים הרלוונטיים. עובד המדינה רשאי לחקור בחקירה שכנגד את עדי התביעה, רשאי לזמן עדים מטעמו וכן להעיד בעצמו. אם בחר להעיד, יעמוד עובד המדינה לחקירה נגדית ע”י התובע.
• בסופו של דבר יכריע בית הדין למשמעת בדינו של עובד המדינה ויפסוק באם לזכותו או להרשיעו בעבירות המשמעת שיוחסו לו בתובענה, כולן או מקצתן. בתוך כך, רשאי בית הדין המשמעתי להרשיע את עובד המדינה גם בעבירה שהתגלתה מן העובדות שהוכחו בפניו במהלך הדיון, אף אם לא נזכרו מלכתחילה בתובענה, בלבד שניתנה לעובד המדינה הזדמנות סבירה להתגונן.
• במקרה של הרשעה בדין, יישמעו בדרך כלל טיעונים לעונש, בסיומם יקבע בית הדין למשמעת את עונשו של עובד המדינה. במסגרת הטיעונים לעונש, מלבד התובע, רשאי גם נציג המשרד בו מועסק עובד המדינה להביע עמדתו ביחס לאמצעי המשמעת שיש לנקוט נגד עובד המדינה.

עונשים / אמצעי משמעת שמוסמך בית הדין למשמעת של עובדי המדינה לגזור על עובדי מדינה

• אמצעי המשמעת אותם מוסמך בית הדין למשמעת להטיל על עובד מדינה שהורשע בעבירת משמעת קבועים בסעיף 34 לחוק שירות המדינה (משמעת) והם:
  • התראה.
  • נזיפה.
  • נזיפה חמורה.
  • הורדה בדרגה או הקפאתה.
  • הפקעת משכורת.
  • העברה לתפקיד אחר.
  • פיטורים אגב שלילת פיצויי פיטורין כולם או מקצתם.
  • פסילה למילוי תפקיד מסוים למשך תקופה או לצמיתות.
  • פסילה לשירות המדינה לתקופה שתיקבע או לצמיתות.
  • כמו כן, בית הדין מוסמך להורות על עובד המדינה להשיב כל זכות שקיבל שלא כדין עקב ביצוע העבירה, עד לסכום של שש משכורות חודשיות.

פרסום שמו של עובד מדינה אשר הורשע בעבירות משמעת

• לבית הדין למשמעת סמכות להורות על פרסום פסק הדין ולקבוע את אופן הפרסום.
• ככלל, פסקי הדין של בית הדין למשמעת, למעט מקרים בהם נאסר הפרסום או נדונו בדלתיים סגורות, מפורסמים באתר האינטרנט של נציבות שירות המדינה.

הליכי ערעור על פסק דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

• על פסק הדין של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ניתן לערער תוך 30 יום לבית המשפט המחוזי שבתחומו פועל בית הדין.
• על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בערעור ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

הליכים משמעתיים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעקבות הליכים פליליים

• בעניין זה אנו דנים בהרחבה בעמודים הבאים:
  • תובענה לאחר הליך פלילי.
  • הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.

חשיבות הייצוג המשפטי בהליך בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

• מטבע הדברים, סיטואציה שבה עובד מדינה מוצא עצמו במרכזו של הליך משפטי שבו הוא עומד לדין על עבירות משמעת היא סיטואציה מלחיצה וכרוכה באמוציות רבות.
• הדברים נכונים ביתר שאת לנוכח ההשלכות הקשות שעלולות להיות להליך משמעתי על עובד המדינה, עד כדי אובדן מקום העבודה, אובדן הפרנסה ואובדן הזכויות הסוציאליות שצבר עובד המדינה משך שנים.
• במצב כזה, ברוב המקרים, יתקשה עובד המדינה להתמקד, לנתח באופן אובייקטיבי את מצבו המשפטי, להתמודד עם התובענה המשמעתית העומדת כנגדו באופן האופטימאלי ולבסס קו הגנה ענייני ונכון. 
• מעבר לכך, צריך לזכור כי ההליך המשמעתי בבית הדין למשמעת הוא הליך משפטי לכל דבר ועניין. לעובדי מדינה שאינם עורכי דין ולא עוסקים בדין המשמעתי כתחום עיסוק מרכזי בשגרת יומם אין את ההשכלה, הידע, הנסיון והכלים להתמודד בכוחות עצמם מול האישומים.
• המחשבה לפיה יתייצב הנאשם בבית הדין ופשוט יספר את הסיפור שלו ו”יהיה בסדר” מנותקת לחלוטין מן המציאות. 
• מולם נמצא עורך דין, תובע מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, המיומן ומנוסה בדין המשמעתי. התובע שמולם מכוון מטרה – להוכיח את הטענות כנגדם בכתב התובענה, להרשיעם בעבירות המיוחסות להם ולעתור לענישה שבדרך כלל, איננה מטיבה עמם, בלשון המעטה.
• מכאן החשיבות הרבה לכך שעובד מדינה הניצב בפני תובענה משמעתית יעמיד לעצמו ייצוג משפטי מקצועי של עורך דין העוסק ביצוג עובדי מדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, אשר יעניק להם ייצוג משפטי בהליכים בפני בית הדין המשמעתי.
• לסיום סוגית חשיבות היצוג המשפטי בהליך המשמעתי די בכך שנציין, שבמסגרת עיסקונו בייצוג נאשמים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, ייצג משרדנו תובע בכיר מפרקליטות המדינה, עורכי דין המועסקים במשרד המשפטים בתפקידים שונים, חוקרים מכל רשויות החקירה ואף עובד מאגף המשמעת של נציבות שירות המדינה. כולם בחרו להיות מיוצגים בהליך המשמעתי על ידי עורך דין, ולא בכדי.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים

• אנו עוסקים בכל העניינים הבאים; 
• חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי.
• ייעוץ וייצוג משפטי בהליך שימוע בפני התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה:
  • ייצוג משפטי בשימוע בניסיון לשכנע כי לא תוגש תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי מדינה. 
  • ייצוג משפטי בשימוע בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.
• ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים או בחיפה בנוגע לתובענה משמעתית שהוגשה כנגדם.
• ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בנוגע להליך תובענה לאחר הליך פלילי. בכל הנוגע למישור הפלילי ראו: הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד בגוף ציבורי.
• ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בנוגע להליך משמעתי פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
• ייצוג משפטי בערעורים על הכרעת דינו או גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני בית המשפט המחוזי.
• ייצוג משפטי של עובדי מדינה בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
• הגשת עתירות מנהליות הנוגעות לדין המשמעתי.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה ובערכאות ערעור.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי עובדי מדינה | עבירות משמעת עובדי מדינה | תובענה משמעתית | תובענה לאחר הליך פלילי | כללי האתיקה של עובדי המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | הליך משמעתי – ייצוג משפטי

פסק דין משמעתי | פסקי דין בית הדין למשמעת | פסקי דין משמעת נציבות | פסק דין משמעתי נציבות שירות המדינה | פסקי דין משמעת נציבות שירות המדינה | פסקי דין עובדי מדינה | נציבות שירות המדינה פסקי דין | אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה משמעת | עובדי מדינה דין משמעתי | הליכים משמעתיים | תובענה משמעתית | אגף המשמעת נציבות שירות המדינה | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה

הפוסט דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בפני בית הדין למשמעת עובדי המדינה<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (159)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

אתיקה מקצועית – ייעוץ משפטי לעורכי דין בנוגע לתלונות לוועדת האתיקה וייצוג משפטי של עורכי דין בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין ובפני ערכאות ערעור.

ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בענייני אתיקה מקצועית

• דין משמעתי – עורכי דין: משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לעורכי דין ולמתמחים בענייני אתיקה מקצועית, מלווה אותם בהליכי בירור תלונה על ידי וועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין ומייצג אותם בפני בתי דין משמעתיים של לשכת עורכי הדין ובהליכי ערעור.
• לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם ממבחר דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בהליכים משמעתיים בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין במחוזות השונים ברחבי הארץ.

דין משמעתי | אתיקה מקצועית – ביקורת של עורך דין אודות טיב הייצוג המשפטי שקיבל בהליך המשמעתי בו בוטלה הקובלנה המשמעתית.

אתיקה מקצועית – עורכי דין ומתמחים בעריכת דין

• כבעלי מקצוע רבים הכפופים לדיני משמעת, מחויבים גם עורכי דין לאתיקה מקצועית ונתונים לשיפוט משמעתי, על פי הוראות חוק לשכת עורכי הדין, תשכ”א – 1961, כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ”ו – 1986 וכללים ספציפיים נוספים, המגדירים וקובעים עבירות משמעת.
• בהתאם לסעיף 41 לחוק לשכת עורכי הדין, גם מתמחים, בתקופת התמחותם ועד להסמכתם כעורכי דין, כפופים לדין המשמעתי, מחויבים לכללי האתיקה המקצועית בשינויים המחויבים ונתונים לשיפוט המשמעתי של בתי הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין.
• בכל הנוגע למתן מענה לתלונה שהוגשה כנגד עו”ד לוועדת האתיקה – ראו בעמוד: תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי במתן תגובה.

חשיבות היעוץ והייצוג המשפטי בענייני אתיקה מקצועית

• בהקשר לעורך דין שבוחר להיות גם הלקוח של עצמו, כבר בראשית המאה ה- 19 אמר המלומד Henry Kett:

 “I hesitate not to pronounce, that every man who is his own lawyer, has a fool for a client”.

• למרות העיסוק היומיומי בעריכת דין, במתן ייעוץ משפטי ובייצוג לקוחות, הצורך להתמודד לראשונה עם תלונה כנגדם לוועדת האתיקה או קובלנה משמעתית מעמיד גם את עורכי הדין הוותיקים והמנוסים ביותר בפני “מחוזות חדשים” ומעורר קושי רב.
• באופן טבעי, סיטואציה שבה עורך הדין מוצא את עצמו לראשונה בסטטוס של נילון או נקבל ונדרש להתמודד עם טענות המופנות כלפיו ביחס להתנהגות לא אתית, כרוכה ברגישות ובאמוציות, שאינם אופייניים בדרך כלל למצב בו עורך הדין מייצג לקוח.
• הדברים נכונים ביתר שאת לנוכח ההשלכות הפוגעניות שעלולות להיות להליך משמעתי על חייו של עורך הדין, המקצועיים והאישיים, עד כדי שלילת האפשרות לעסוק בעריכת דין לצמיתות ואובדן הפרנסה.
• במצב כזה, כושרו של עורך הדין להתמקד, לנתח באופן אובייקטיבי את מצבו המשפטי, להתמודד עם התלונה או הקובלנה המשמעתית המופנית כנגדו באופן האופטימלי ולבסס קו הגנה ענייני  – נפגם עד מאוד. 
• יתרה מכך; הדין המשמעתי הינו ענף משפטי בפני עצמו. עצם החזקת רישיון לעריכת דין לא מכשירה עורכי דין לנהל הליכים משמעתיים, העשויים לפגוע במטה לחמו של עורך דין ובמוניטין שלו שנצבר בעמל רב.
• הניסיון מלמד, כי עורכי דין שתחום עיסוקם אינו הדין המשמעתי, לא בקיאים בניואנסים המשפטיים הייחודיים לדין המשמעתי ובשוגג, מנסים ליישם בהליך המשמעתי עקרונות ודרכי פעולה שאולי יפים לתחומי עיסוק אחרים, אולם לא רלוונטיים ו/או לא אפקטיביים בדין המשמעתי.
• עורכי דין המנסים לייצג את עצמם בהליך המשמעתי פעמים רבות אינם מעריכים נכונה ובאופן שקול ומציאותי את מצבם המשפטי והסיכויים והסיכונים העומדים בפניהם, ובחלק מהמקרים כלל אינם ערים לכך שהם גורמים לעצמם “נזקים” ב”קו ההגנה” שגיבשו, אם גיבשו.       
• מכל האמור לעיל עולה החשיבות הרבה לכך שעורך הדין הניצב בפני תלונה כנגדו לועדת האתיקה או קובלנה משמעתית, יעמיד לעצמו ייצוג משפטי מקצועי של עו”ד העוסק בדין המשמעתי, כתחום עיסוק מרכזי במשרדו, בעל ניסיון מקצועי מוכח בהליכים משמעתיים.

ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בכל הנוגע לאתיקה מקצועית

• משרדנו עוסק בכל אלה:
  • ייעוץ משפטי בשאלות אתיקה מקצועית.
  • יעוץ משפטי וייצוג משפטי בנוגע למתן תשובה לתלונה.
  • ייעוץ משפטי בנוגע לקובלנה משמעתית.
  • ייצוג משפטי בפני בתי דין משמעתיים מחוזיים בכל המחוזות.
  • ייצוג משפטי בערעורים בפני בית דין משמעתי ארצי של לשכת עורכי הדין.
  • ייצוג משפטי בערעורים בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
  • ייצוג משפטי בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
  • הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה להורות על ביטול או קיצור תקופת השעיה שנגזרה על עורך דין במסגרת הליך משמעתי שהתנהל כנגדו. לפרטים נוספים בהקשר זה ראו – חנינה משמעתית.

עבירות אתיקה מקצועית

• עבירות המשמעת הנדונות ע”י ועדות האתיקה ובתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין מוסדרות בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ”א – 1961 ובכללים ספציפיים כגון כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ”ו – 1986, כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), תשס”א – 2001, כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר) תשס”ג – 2003 וכללים נוספים.
•  עבירות האתיקה הנפוצות ביותר הן אלו;
  • שליחת יד בכספי לקוח או עיכוב כספי לקוח.
  • התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין.
  • פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין.
  • הפרת חובת הנאמנות והמסירות ללקוח.
  • פרסומת אסורה.
  • שידול.
  • עיסוק אחר.
  • אי שמירה על יחס כבוד לבית המשפט.
  • התבטאות שאינה הולמת.
  • אי שמירה על ייחוד המשרד.
  • ניגוד עניינים.
  • איסור טיפול נגד לקוח.
  • הפסקת טיפול.
  • מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים.
  • אי שמירת סודיות.
  • טיעון עובדתי או משפטי בידיעה שאינו נכון – איסור הטעיה.
  • שותפות בהכנסות עם מי שאינו עורך דין.
  • עיסוק בעריכת דין בתקופת השעיה או התחזות.
  • פנייה לצד שכנגד מיוצג.
• גבולות הגזרה של עבירות האתיקה המקצועית עוצבו והורחבו משך השנים בפסיקת בתי הדין המשמעתיים, כמו גם בהחלטות ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, המפורסמות ב”ביטאון אתיקה מקצועית“
• ככלל, יגיעו לפתחה של ועדת האתיקה תלונות הנוגעות להתנהגות עורך הדין במסגרת עיסוקו במקצוע עריכת הדין. יחד עם זאת, יש לזכור כי עורכי דין אינם חסינים משיפוט משמעתי גם ביחס לאופן התנהלותם בחייהם הפרטיים, כאשר לבית הדין המשמעתי ישנה סמכות להרשיע בעבירה משמעתית גם בגין מעשים של עורך הדין שאינם קשורים לעיסוק המקצועי.

קובלנה משמעתית בענייני אתיקה מקצועית – ייצוג משפטי בפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין

תמצית סדרי הדין בהליך בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין

• ככול שתחליט ועדת האתיקה שלא לגנוז את התלונה, תוגש כנגד עורך הדין או המתמחה הנילון קובלנה משמעתית לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין וייקבע דיון בקובלנה.
• לשכת עורכי הדין תמנה קובל מטעמה שישמש תובע בהליך המשמעתי ואילו הנקבל רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
• סדרי הדין לפיהם יתנהל הדיון בבית הדין המשמעתי קבועים בכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשע”ה – 2015 וברובם המכריע מקבילים לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט בהליך פלילי. בשונה מהליך פלילי, לבית הדין המשמעתי יש סמכות לקבל ראיה אף אם לא היתה כשרה להתקבל בבית משפט וזאת מטעמים מיוחדים.
• במסגרת הדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי, יידרש עורך הדין או המתמחה הנקבל להגיש תשובה בכתב לקובלנה וכן רשאי לטעון טענות מקדמיות וטענת “אין להשיב לאשמה”, במקרים המתאימים.
• ככל שלא הודה הנקבל בעובדות הקובלנה, יישמעו בפני בית הדין המשמעתי המחוזי העדים הרלוונטיים. הנקבל רשאי לחקור בחקירה שכנגד את עדי הקובל, רשאי לזמן עדים מטעמו וכן להעיד בעצמו. נקבל שיעיד, יעמוד לחקירה נגדית ע”י הקובל.
• בסופו של דבר יכריע בית הדין המשמעתי בדינו של הנקבל ויפסוק באם לזכותו או להרשיעו בעבירות המשמעת שיוחסו לו בקובלנה, כולן או מקצתן. בתוך כך, רשאי בית הדין המשמעתי להרשיע נקבל גם בעבירה שהתגלתה מן העובדות שהוכחו בפניו במהלך הדיון, אף אם לא נזכרו מלכתחילה בקובלנה, בלבד שניתנה לנקבל הזדמנות סבירה להתגונן.
• אם הרשיע בית הדין את הנקבל, יישמעו בדרך כלל טיעונים לעונש, בסיומם יגזור בית הדין המשמעתי את עונשו של הנקבל.

העונשים שניתן לגזור על עורכי דין ומתמחים בעקבות הרשעה בעבירות אתיקה מקצועית

• העונשים שמוסמך בית הדין המשמעתי להטיל על עורך דין שהורשע בעבירת אתיקה מקצועית קבועים בסעיף 68 לחוק לשכת עורכי הדין והם:
  • אזהרה.
  • נזיפה.
  • קנס כספי שלא יעלה על 25,000 ₪ לכל עבירה.
  • השעיה לתקופה קצובה.
  • הוצאה מן הלשכה.
• על מתמחה שהורשע בעבירת משמעת מוסמך בית הדין המשמעתי להטיל את העונשים הבאים:
  • אזהרה.
  • נזיפה.
  • פסילה להתקבל כחבר הלשכה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים או –
  • פסילה לצמיתות.
  • כמו כן, אם היה בעבירה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות, מוסמך בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין להורות על ביטול התמחות כולה או מקצתה וביטול בחינת ההסמכה.
• נוסף על כן, רשאי בית הדין המשמעתי לחייב נקבל שהורשע בתשלום הוצאות המשפט, בתשלום פיצויים למתלונן או לאדם אחר שניזוק מן העבירה בסך של עד 25,000 ₪ וכן לחייב נקבל שהורשע בשל השגת שכר בהחזרת שכר, כולו או מקצתו.

שאלת פרסום פרטיו של עורך הדין אשר הורשע בעבירות אתיקה מקצועית

• ככל שהוטל על הנקבל עונש השעיה או הוצאה מהלשכה, ככלל, יפורסם פסק הדין בציון שמו של הנקבל.
• עם זאת, לבית הדין המשמעתי סמכות להורות כי פסק הדין יפורסם בלא ציון שמו של הנקבל וכן להורות על איסור פרסום פסק הדין, במקרים מיוחדים.

הליכי ערעור בענייני אתיקה מקצועית

• על פסק הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי רשאים הנקבל והקובל לערער לפני בית הדין המשמעתי הארצי.
• על פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
• במקרים נדירים, תינתן רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון.

ביטול או קיצור תקופת השעיה שנגזרה על עורך דין – קבלת חנינה משמעתית מנשיא המדינה

• באחרונה, הוסמך נשיא המדינה לחון עורכי דין ולהורות על ביטול או קיצור תקופת ההשעיה שהוטלה עליהם במסגרת הליך משמעתי.
• משרדנו מייצג עורכי דין בהקשר זה ומגיש מטעמם בקשות חנינה לנשיא המדינה. לפרטים נוספים בעניין זה ראו: חנינה משמעתית.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים

• בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית | קובלנה משמעתית | וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין | ייצוג משפטי בהליך משמעתי בפני בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין

הפוסט אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (111)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

דין משמעתי – ייעוץ וייצוג משפטי

דין משמעתי – המסגרת הנורמטיבית

• בעלי מקצועות רבים כפופים לדיני משמעת, במסגרת הגוף או המוסד עליו הם נמנים. ביחס לכל גוף או מוסד שכזה קיים הסדר משמעתי ייחודי לו, אשר קובע:
  • מה ייחשב כעבירת משמעת;
  • באיזה אופן תערך הבדיקה בנושא;
  • אופי והרכב הגוף שבפניו תובא העבירה לשיפוט משמעתי;
  • סדרי דין;
  • ענישה;
• לרשימה של מקצועות ומגזרים הנתונים על פי דין לשיפוט משמעתי ראו כאן: דין משמעתי | הליך משמעתי | בעלי מקצועות המוסדרים בדין | ייצוג משפטי | אתיקה מקצועית.
• מעבר לעבירות משמעת הייחודיות לכל עיסוק, קיימת תמיד התייחסות בדין המשמעתי לסוגיות הבאות:
  • אתיקה מקצועית;
  • ניגוד עניינים;
  • מעשים המערערים מהימנות;
  • התנהגות שאינה הולמת.
• ככלל, הרשעה בהליך פלילי תוביל בדרך כלל גם לפתיחת הליך משמעתי, במיוחד כאשר ההרשעה נוגעת לעבירה שבוצעה בקשר לעיסוקו של המורשע או כאשר יש עימה קלון.
• לעתים, יפתח הליך משמעתי לאחר חקירת משטרה, כאשר הפרקליטות הגיעה למסקנה שאין מקום לנקוט בהליכים פליליים, וכי המסגרת הנכונה לבירור העניין הוא – הליך משמעתי.
• בכל מקרה, ההליך הפלילי אינו מונע קיומו של הליך משמעתי במקביל לו. כך, הרשעה או זיכוי בהליך פלילי לא מונעת פניה של הארגון או המוסד לבירור התלונה גם באפיק המשמעתי.

איזה עונשים ניתן לגזור במסגרת דין משמעתי?

• אמצעי המשמעת שניתן לגזור בדין משמעתי מגוונים ומשתנים ממסגרת למסגרת.

אמצעי משמעת בדין המשמעתי כנגד עובדי מדינה

• ביחס לעובדי מדינה למשל, מוסמך בית הדין למשמעת לגזור את העונשים הבאים:
  • התראה;
  • נזיפה או נזיפה חמורה;
  • הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע;
  • הפקעת משכורת בסכום שיקבע בית הדין ושלא יעלה על החלק השישי ממשכורתו החודשית של העובד, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים; 
  • העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, בהגבלת זמן או ללא הגבלה.
  • פסילה, לאחר העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, למילוי תפקידים מסוימים, במידה ולתקופה שיקבע;
  • פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים; 
  • פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, למילוי תפקידים מסוימים לצמיתות או לתקופה שיקבע;
  • פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, לשירות המדינה לצמיתות או לתקופה שיקבע;
  • פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, באופן שיקבע בית הדין.
  • השבה – בשיעור שלא יעלה על שש משכורות חודשיות של העובד.

עונשים שניתן לגזור בדין משמעתי בצבא

• קציני שיפוט בצבא מוסמכים לגזור על חיילים עונשים שונים בהתאם לדרגתם, לסוג העבירה ולנסיבות ביצועה:
  • התראה.
  • ריתוק.
  • נזיפה.
  • נזיפה חמורה.
  • קנס.
  • מחבוש – מותנה או בפועל.
  • הורדה בדרגה אחת, ובלבד שדרגת הנידון אינה עולה על דרגת סמל ראשון.

אמצעי משמעת שניתן לגזור בדין המשמעתי במוסדות אקדמאים להשכלה גבוהה

• אמצעי המשמעת שניתן לגזור במוסדות האקדמאים להשכלה גבוהה קבועים בתקנון של כל מוסד ומוסד.
• בדרך כלל ניתן למצוא בתקנון המשמעת את העונשים הבאים:
  • נזיפה.
  • פסילת קורס או בחינה או עבודה.
  • איסור לגשת לבחינה או לבחינות.
  • עיכוב מתן תעודה, או מתן אישור המעיד על לימודי הסטודנט, למשך תקופה שתיקבע.
  • ביטול הנחה בשכר לימוד, או ביטול פרס לימודים או מלגה. 
  • קנס כספי.
  • מניעת שימוש במתקני מוסד הלימודים.
  • הרחקה מחלק ממסלול לימודים לתקופה שתיקבע.
  • הרחקה ממוסד הלימודים לתקופה שתיקבע.
  • הרחקה ממוסד הלימודים לצמיתות.
  • ביטול זכויות או הישגים בלימודים, לרבות שלילית הזכות לקבל תעודה או אישור המעידים על לימודים.
  • ענישה על תנאי.
  • פיצוי בשיעור שלא יעלה על הנזק שנגרם עקב העבירה.

הליכים משמעתיים – חשיבות הייעוץ המשפטי והייצוג המשפטי על ידי עורך דין העוסק בהליכי דין משמעתי

• להליך משמעתי השלכות מרחיקות לכת; בכוחו לקטוע מסלול של לימודים אקדמאים ולחסום אפשרויות תעסוקה בעתיד, למנוע קידום מקצועי במקום עבודה ואף להוביל להרחקתו של בעל מקצוע ממפעל חייו, לגדוע את מקור פרנסתו ולפגוע בשמו הטוב.
• בשל ההשלכות הפוגעניות הללו, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב הבירור או החקירה המשמעתית, וזאת במטרה לשכנע, שאין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים.
• חשוב עוד יותר לקבל ייעוץ וייצוג משפטי, כאשר כבר הוחלט על נקיטה בהליך משמעתי. 
• כל מי שנתון לחקירה משמעתית או להליך משמעתי רשאי להתייעץ עם עורך דין על פי בחירתו ולהיות מיוצג על ידו (והדבר לעולם לא יכול לפגוע בחשוד או בנאשם או לפעול לחובתו).

המגזרים השונים להם מעניק משרד עורך דין גיא פלנטר ייעוץ משפטי בענייני דין משמעתי וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים

• משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית כתחום עיסוק מרכזי ומעניק ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בכל הערכאות המשמעתיות ובכל רחבי הארץ.
• אנו עוסקים בהכנה לחקירה משמעתית או לבירור משמעתי ומעניקים ייעוץ משפטי וליווי משפטי לנחקרים בכל שלבי החקירה המשמעתית.
• להלן המגזרים השונים להם מעניק משרד עורך דין גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לדין משמעתי ולהליכים משמעתיים;

עורכי דין

• אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין.
• תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי במתן תגובה.
• מעבר להיותו סנגור, המייצג עורכי דין המואשמים בעבירות משמעת, ייצג עו”ד גיא פלנטר בהתנדבות את וועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בפני בית המשפט העליון וכן בהליכים משמעתיים בבית הדין המשמעתי, כב”כ הקובל.
• ביטול השעיה: משרדנו מגיש מטעם עורכי דין אשר הושעו מעיסוק בעריכת דין בקשות חנינה לנשיא המדינה לבטל או לקצר את תקופת ההשעיה. לפרטים ראו – חנינה משמעתית.

עובדי מדינה

• חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ וייצוג משפטי.
• ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים או בחיפה בנוגע לתובענה משמעתית שהוגשה כנגדם על ידי אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה (דיני משמעת בשירות הציבורי).
• ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בנוגע להליך משמעתי פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
• ייצוג משפטי בערעורים על הכרעת דינו או גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני בית המשפט המחוזי ובבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
• הגשת עתירות מנהליות הנוגעות לדין המשמעתי.
• הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר.
• מניעת השעיית עובד מדינה | ייצוג משפטי בהליך שימוע בענין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.
• תובענה לאחר הליך פלילי | הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.

בעלי מקצועות טעוני רישוי המוסדרים בדין

• בעלי מקצועות טעוני רישוי המוסדרים בדין – ייעוץ וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
• ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים המתנהלים כנגד בעלי מקצועות המוסדרים על פי דין, כגון: רופאים, פסיכולוגים, ווטרינרים, יועצי מס, רוקחים, רואי חשבון, שמאי מקרקעין, עובדים סוציאליים, יועצי השקעות, מנהלי תיקים, מהנדסים ואדריכלים ועוד.
• משרדנו עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה להעניק חנינה משמעתית לבעלי מקצועות מוסדרים בדין – באופן שיוכלו לשוב ולעסוק במקצועם. לפרטים ראו: חנינה משמעתית.

עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה

• עובדי הרשויות המקומיות – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות.
• עובדי הרשויות המקומיות אשר יש כוונה להשעותם מעבודתם או להעבירם לתפקיד אחר – ייצוג משפטי בהליך שימוע לפני השעיה.

אנשי שב”כ ומוסד

• אנשי שב”כ והמוסד – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
• ייצוג משפטי של אנשי שירות ביטחון כללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בהליכים משמעתיים.

חיילים ואנשי קבע

• חיילים ואנשי קבע בצה”ל – ייעוץ משפטי בנוגע לשיפוט משמעתי.
• ייעוץ משפטי לחיילים ולאנשי קבע בכל הנוגע לדין משמעתי בצבא (דמ”ש) והגשת חוות דעת סניגור.

שוטרים

• שוטרים – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של המשטרה.
• ייצוג משפטי של שוטרים בגין עבירות משמעת בבית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

סוהרים ואנשי שב”ס

• סוהרים ואנשי שב”ס – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
• ייצוג משפטי של סוהרים, הנדונים בבית הדין למשמעת סוהרים.

סטודנטים

• סטודנטים – דין משמעתי; ייצוג סטודנטים בהליכים משמעתיים בפני הממונה על המשמעת או וועדת משמעת.
• ייצוג משפטי של סטודנטים בהליכים משמעתיים המתנהלים במוסדות להשכלה גבוהה, בגין עבירות משמעת המפורטת בתקנון המשמעת של מוסד הלימוד.

ועדת בירור משמעתית פריטטית

• הליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית – ייצוג משפטי:
• ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין לעובדים בהליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית.

דין משמעתי – דוגמאות להליכים משמעתיים בהם הענקנו ייצוג משפטי

• בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון דוגמאות להליכים משמעתיים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי.
• לפרטים נוספים ראו בעמוד: דין משמעתי – הליכים משמעתיים בהם אנו עוסקים.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי | דיני משמעת | שיפוט משמעתי | הליך משמעתי | הליכים משמעתיים – ייצוג משפטי 

הפוסט דין משמעתי | הליכים משמעתיים | שיפוט משמעתי – ייצוג משפטי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (236)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

קבלת ערעור בביה”ד המשמעתי הארצי; פסילת הודאה של עורכת דין בעבירות שליחת יד בכספי לקוחות, הפרת חובת נאמנות ומסירות, אי שמירת סודיות. ביטול פסק דין.

פסילת הודאה – קבלת ערעור וביטול פסק דין

• כידוע, פסילת הודאה שניתנה בחקירה נדירה מאוד במחוזותינו. נדירה עוד יותר – פסילת הודאה שניתנה בפני ערכאה שיפוטית, קל וחומר שעה שההודאה בעבירות ניתנה על ידי עורכת דין, שחזקה עליה שהיא יודעת את משמעויות הפללתה העצמית בהודאה באשמה ותעשה כן רק מרצונה הטוב והחופשי. 
• בדיוק במצב כזה אנו עוסקים כאן. בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו טיפלנו, במסגרתו נעתר בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין לבקשתנו, והורה על פסילת הודאה וביטול פסק דין מרשיע אשר ניתן כנגד עורכת דין אשר ייצגנו.

תמצית המקרה: קבלת ערעור – פסילת הודאה של עורכת דין בעבירות שליחת יד בכספי פיקדון, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, אי שמירת סודיות והתנהגות לא הולמת

• בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין קיבל ערעור שהגשנו והורה על פסילת הודאה שמסרה עורכת דין בעבירות שליחת יד בכספי פיקדון, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, אי שמירת סודיות וכן מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע.

כתב הקובלנה שהוגש כנגד עורכת הדין לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה

• פרשה זו עוסקת בעורכת דין ממחוז חיפה בעלת וותק של כ- 9 שנים במקצוע, ללא עבר משמעתי קודם.
• כנגד עורכת הדין הוגשה קובלנה משמעתית המייחסת לה שורה ארוכה של עבירות משמעת חמורות. בתמצית, על פי הנטען בפרק העובדתי בכתב הקובלנה:
  • קיבלה על עצמה עורכת הדין לטפל בדרישתן לפיצוי של המתלוננות, בגין פוליסת ביטוח חיים. בשלב מסוים במהלך הטיפול, הסכימו המתלוננות להצעת פשרה אשר גובשה עם חברת הביטוח.
  • במשך כחצי שנה, פנו המתלוננות פעמים רבות לעורכת הדין על מנת לברר מה עלה בגורל כספי הביטוח, אולם עורכת הדין הנאשמת, כך נטען בכתב הקובלנה, התחמקה מהן ואף ניתקה עימן מגע.
  • בהמשך, בתאריך 28.4.06, הצליחה אחת המתלוננות ליצור קשר עם עורכת הדין אולם זו טענה כי טרם קיבלה את הכספים מחברת הביטוח.
  • מיד לאחר מכן, התקשר בעלה של עורכת הדין למתלוננת והביעה תרעומת על דרך יצירת הקשר עם עורכת הדין.
  • בהמשך, יצרו המתלוננות קשר עם חברת הביטוח ונתברר להן כי עוד ביום 30.10.05 נשלחה המחאה על סך 59,488 ש”ח לעורכת הדין הנאשמת, וכי המחאה זו נפרעה ביום 2.11.05.
  • שני מכתבים שנשלחו על ידי המתלוננות לעורכת הדין לא זכו לתגובה ועורכת הדין הנאשמת לא השיבה למתלוננות את כספי הביטוח בהם שלחה ידה ולא השיבה להן כספי אגרות שהפקידו בידיה.
  • אף לאחר שהמתלוננות פנו לייצוג משפטי כנגד עורכת הדין, סירבה עורכת הדין להחזיר את הכספים, ובהמשך הציבה תנאים להשבת הכספים, אשר כללו, בין היתר, התחייבות לסודיות.
• בהתאמה לעובדות הנטענות בקובלנה, הואשמה עורכת הדין בעבירות המשמעת הבאות:
  • הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, עבירה לפי סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ”ו-1986 וסעיפים 54, 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין.
  • שליחת יד בכספי פיקדון.
  • אי-שמירת סודיות, עבירה בניגוד לכלל 19 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) וסעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין.
  • מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין, על פי סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין.
  • התנהגות שאיננה הולמת את המקצוע עריכת דין, על פי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין.

שליחת יד והפרת חובת נאמנות ומסירות – על עבירות המשמעת בהן הואשמה עורכת הדין

• במישור העקרוני, בהקשר לחומרת העבירות בהן הואשמה עורכת הדין, פסק בית המשפט העליון בפרשה אחרת כדלקמן:

“הפרת חובת נאמנות ללקוח ושליחת יד בכספי לקוח הינן מהעבירות החמורות ביותר שעורך דין עשוי לבצע. תמצית מקצוע עריכת הדין היא הנאמנות ללקוח. עשייה בכספי הלקוח למען האינטרסים האישיים של עורך הדין שוללת ממנו את הזכות להמשיך ולעסוק במקצועו. הפרת האימון באמצעות שליחת יד בכספים של לקוח עלולה לגרום לאבדן אימון של הצבור במקצוע עריכת הדין. על בית הדין להחמיר בעבירות אלה, להוקיע את העבריינים ולהענישם בכל חומרת הדין”.

• עורכת הדין הנאשמת בפרשה זו עמדה אם כן בסיכון של ממש לאבד את רישיונה לעסוק בעריכת דין, וטוב הייתה עושה באם הייתה דואגת להעמיד לעצמה, בעוד מועד, ייצוג משפטי.

הרשעתה של עורכת הדין על פי הודאתה בפני בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה

• עם התייצבותה לדיון בפני בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה, ושעה שלא הייתה מיוצגת, הורשעה עורכת הדין על פי הודאתה בעבירות של שליחת יד בכספי פיקדון, חוסר נאמנות ומסירות ללקוח, אי שמירת סודיות ואי שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין.
• בגזר דינו, הדגיש בית הדין המשמעתי המחוזי את חומרת הנסיבות: עורכת הדין קיבלה עבור לקוחותיה המתלוננות כספים שהגיעו להן מחברת ביטוח. היא העלימה מהן את עצם קבלתם של הכספים ולאחר שהמתלוננות קיבלו מחברת הביטוח את המידע לפיו שולמו לעורכת הדין כספים עבורן, והן פנו אליה בדרישה לקבלם, סירבה עורכת הדין להעביר להן את הכספים והעמידה תנאים בלתי רלוונטיים להשבת הכספים.
• בטרם גזירת הדין, איפשר בית הדין המחוזי לעורכת הדין הנאשמת להשיב למתלוננות את כספן, והיא העבירה למתלוננות סך של 53,969 ש”ח.
• דא עקא, שסכום זה שהעבירה הנאשמת למתלוננות כלל בחובו קיזוזים והפחתות בגין שכר טרחה ומע”מ אשר לא היו מקובלים על המתלוננות, משום שלא ראו בסכום שהועבר להן פירעון מלא של הסכום שהנאשמת חבה להן.
• בגזר דינו, זקף בית הדין המשמעתי לחובתה של הנאשמת את העובדה, שגם לאחר הודאתה בעובדות ולאחר שבית הדין נתן בידיה הזדמנות לתקן את מחדליה, לפחות באיחור, עדיין מצאה לנכון להשאיר בידיה כספים שהינם במחלוקת ואשר ספק אם הייתה רשאית לעכבם על פי כללי העכבון החלים על עורכי דין.
• בסופו של יום, גזר בית הדין המשמעתי המחוזי על עורכת הדין הנאשמת את העונשים הבאים:
  • השעיה לתקופה של 9 חודשים.
  • השעיה על תנאי לתקופה של 24 חודשים, והתנאי הוא שלא תעבור במשך 3 שנים מתום תקופת ההשעיה בפועל עבירה על אחד מסעיפי החיקוק שבהם הורשעה.
  • תשלום הוצאות ללשכה בסך של 3000 ש”ח.

קבלת ערעור, פסילת הודאה ע”י בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין וביטול פסק דינו של בית הדין המחוזי

• עורך דין גיא פלנטר ייצג את עורכת הדין בערעור שהגישה לבית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין.
• בפסק דין בלתי שגרתי וברוב דעות, קיבל בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין את טענותיו של עורך דין גיא פלנטר בערעור ופסק:
  • הודאתה של המערערת פסולה, שכן לא ניתנה מרצון חופשי ותוך שלילת זכות הייצוג על ידי עורך דין.
  • הכרעת הדין וגזר הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי בחיפה מבוטלים.
  • התיק יוחזר לבית הדין המשמעתי המחוזי בחיפה לשלב של ההקראה, ותינתן למערערת הזדמנות נוספת להעלות ולפרוש את טענותיה ואת הגנתה.
• פסק דינו של בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין (הרכב כב’ השופטים עורך דין סולי וואנו אב בית הדין, עורכת דין יהודית קורן, ועורך דין אביתר גושן) ניתן בתאריך 4.2.2010
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין במסמכים הבאים:
  • העתק מהקובלנה שהוגשה כנגד עורכת הדין (ללא פרטים מזהים) לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה (תיק בד”מ 11/08).
  • גזר הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה.
  • פסק הדין של בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין (תיק בד”א 108/08) בו קיבל את ערעור עורכת הדין והורה על פסילת הודאה שניתנה ע”י עורכת הדין.  

תיק בד”א 108/08, בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין בישראל, עורכת דין פלונית נגד הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה.

לקריאה נוספת

• הדין המשמעתי ותחום האתיקה המקצועית הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. לפרטים נוספים אודות טיפול משרדנו בתחומי עיסוק אלו וייצוג בהליכים משמעתיים שונים ראו בעמוד – דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית .
• להרחבה בנוגע לייעוץ וייצוג משפטי שמעניק משרדנו לעורכי דין בנוגע לעבירות אתיקה מקצועית והליכים משמעתיים ראו: עורכי דין: ייעוץ – תלונות אתיקה מקצועית | ייצוג משפטי – בית דין משמעתי של לשכת עוה”ד
• לדוגמאות נוספות לייצוג משרדנו בהליכים משמעתיים ראו בעמוד – גיא פלנטר משרד עורכי דין ייצוג משפטי בדין משמעתי.
• לדוגמאות נוספות לייצוג עורכי דין בהליכים שונים ראו בעמודים – כללי לשכת עורכי הדין אתיקה מקצועית, אתיקה מקצועית.

עורך דין משמעתי | אתיקה מקצועית

דין משמעתי – אתיקה מקצועית | הליכים משמעתיים | פסילת הודאה | פסילת הודיה |  ארכיון שליחת יד | הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח | ייצוג עורכי דין בהליכים משמעתיים | שליחת יד בכספי לקוח | שליחת יד בפיקדון | שליחת יד בכספי פיקדון | שליחת יד בפיקדונות לקוח | שליחת יד בכספי פיקדונות | שליחת יד בכספים

הפוסט קבלת ערעור בביה”ד המשמעתי הארצי; פסילת הודאה בעבירות שליחת יד, הפרת חובת נאמנות ומסירות, אי שמירת סודיות. ביטול פסק דין.<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (2)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו: זיכוי עורכת דין בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין מעבירות שליחת יד בכספי לקוח, שליחת יד בפיקדונות, עיכוב כספי לקוח שלא כדין.

שליחת יד בכספי לקוח, עיכוב כספי לקוח שלא כדין – זיכוי עורכת דין

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעורכי דין בהליכים משמעתיים בבתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין בכל רחבי הארץ לרבות בעבירות שליחת יד בכספי לקוח, שליחת יד בפיקדונות וכן עיכוב כספי לקוח שלא כדין.
• בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו טיפלנו במסגרתו הובלנו לזיכוי עורכת דין מעבירות שליחת יד בכספי לקוח וכן עיכוב כספים שלא כדין ועבירות אתיקה מקצועית נוספות.

שליחת יד בכספי פיקדונות + עיכוב כספי פיקדונות שלא כדין – זיכוי עורכת דין

תמצית הפרשה.

זיכוי בבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין מעבירות של עיכוב שלא כדין, שליחת יד בכספי פיקדונות לקוח, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע והתנהגות שאיננה הולמת.

כתב הקובלנה שהוגש כנגד עורכת הדין – אישומים חמורים בעבירות שליחת יד בכספי לקוח, עיכוב כספי לקוח שלא כדין ועבירות אתיקה נוספות

• כנגד עורכת דין הוגשה קובלנה משמעתית המייחסת לה שורה ארוכה של עבירות משמעת חמורות:
  • הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, עבירה לפי סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ”ו-1986 וסעיפים 54, 61(1) ו- 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ”א-1961 (להלן- “הכללים” ו- “החוק”, בהתאמה).
  • שליחת יד בכספי פיקדונות לקוח + עיכוב כספי לקוח שלא כדין , עבירה לפי סעיפים 40, 42 לכללים וסעיף 61(2) לחוק.
  • מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין, על פי סעיפים 53 ו- 61(1) לחוק.
  • התנהגות שאיננה הולמת את המקצוע עריכת דין, על פי סעיף 61(3) לחוק.

על חומרת העבירה של שליחת יד בכספי פיקדונות לקוח

• במישור העקרוני, בהקשר לחומרת העבירות בהן הואשמה עורכת הדין, פסק בית המשפט העליון בפרשה אחרת כדלקמן:

“הפרת חובת נאמנות ללקוח ושליחת יד בכספי לקוח הינן מהעבירות החמורות ביותר שעורך דין עשוי לבצע. תמצית מקצוע עריכת הדין היא הנאמנות ללקוח. עשייה בכספי הלקוח למען האינטרסים האישיים של עורך הדין שוללת ממנו את הזכות להמשיך ולעסוק במקצועו. הפרת האימון באמצעות שליחת יד בכספים של לקוח עלולה לגרום לאבדן אימון של הצבור במקצוע עריכת הדין. על בית הדין להחמיר בעבירות אלה, להוקיע את העבריינים ולהענישם בכל חומרת הדין”.

• עורכת הדין הנאשמת בפרשה זו עמדה אם כן בסיכון של ממש לאבד את רישיונה לעסוק בעריכת דין.

זיכוי בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין מעבירות עיכוב כספי לקוח שלא כדין ושליחת יד בכספי לקוח

• לאחר ניהול הליך משמעתי ושמיעת כל העדים והראיות עד תום, אימץ בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין את עמדתו של הסניגור, עורך דין גיא פלנטר, וזיכה את עורכת הדין מהאישומים המרכזיים בפרשה, הנוגעים לעיכוב ושליחת יד בכספי פיקדונות והפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח.

תיק בד”מ 76/05, הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נגד עורכת דין פלונית, בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב – יפו.

לקריאה נוספת

• הדין המשמעתי ותחום האתיקה המקצועית הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. לפרטים נוספים אודות טיפול משרדנו בתחומי עיסוק אלו וייצוג בהליכים משמעתיים שונים ראו בעמוד – דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית .
• להרחבה בנוגע לייעוץ וייצוג משפטי שמעניק משרדנו לעורכי דין בנוגע לעבירות אתיקה מקצועית והליכים משמעתיים ראו: עורכי דין: ייעוץ – תלונות אתיקה מקצועית | ייצוג משפטי – בית דין משמעתי של לשכת עוה”ד
• לדוגמאות נוספות לייצוג משרדנו בהליכים משמעתיים ראו בעמוד – גיא פלנטר משרד עורכי דין ייצוג משפטי בדין משמעתי.
• לדוגמאות נוספות לייצוג עורכי דין בהליכים שונים ראו בעמודים – כללי לשכת עורכי הדין אתיקה מקצועית, אתיקה מקצועית.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי | תלונה כנגד עורך דין לוועדת האתיקה | זיכוי עורכת דין | עיכוב כספי לקוח שלא כדין | עיכוב כספים שלא כדין | עיכוב פיקדון שלא כדין | שליחת יד בכספי פיקדונות | הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח | מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע | התנהגות שאיננה הולמת | בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין – ייצוג משפטי | דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית

הפוסט שליחת יד בכספי לקוח | שליחת יד בפיקדונות | עיכוב כספי לקוח שלא כדין – זיכוי עורכת דין בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (2)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

דוגמאות להמחשה – מקרים אשר טופלו על ידי משרד עורכי דין גיא פלנטר

משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

פתח דבר – הצלחות הם עניין יחסי

• בהמשך עמוד זה נפנה את הקורא לדוגמאות שונות של מקרים בהם טיפל משרדנו שהסתיימו בסגירת תיקים פליליים, ביטול כתבי אישום, זיכוי נאשמים, סיום הליכים פליליים ללא הרשעה, הקלה משמעותית בענישה, מחיקת רישום פלילי, ביטול רישום משטרתי, קבלת רישוי לכלי ירייה, החזרת כלי ירייה מהמשטרה ועוד.
• כאן המקום להזכיר כי גם בעולם המשפט, הצלחות והישגים משפטיים הינם עניין יחסי.
• אפילו זיכוי מוחלט של נאשם מכל אשמה, מה שעשוי להיתפס באופן טבעי כהצלחה מסחררת של הסניגור, במציאות, עשוי להיות כישלון לא קטן. למשל, באם ניתן היה למנוע מראש את עצם הגשת כתב האישום, לסגור את התיק עוד בשלב השימוע ולחסוך מהנאשם (שאמנם זוכה בסופו של דבר) את עינוי דינו, את עצם הסיכון שיורשע בהליך הפלילי כמו גם את כל הנזקים וההוצאות הכרוכים בניהול משפטו. 
• במציאות, לא כל תיק פלילי אפשר לסגור, לא כל כתב אישום אפשר לבטל, לא כל נאשם אפשר לזכות ולא כל רישום פלילי אפשר למחוק.
• חלק מתפקידו של הסניגור, לשקף ללקוחותיו נכונה את מצבם המשפטי, לייעץ להם בחכמה כיצד לנהוג והיכן בדיוק למקד את מאבקם המשפטי, כלומר:
  • בשאלת עצם האחריות לעבירה.
  • בשאלת היקף ומידת האחריות לעבירה.
  • בשאלת סיום ההליך הפלילי בהרשעה או באי ההרשעה בפלילים, למרות אחריותם לעבירה כזו או אחרת.
  • או – בשאלת העונש.
• גישתנו בעניין, שתמיד צריך “לכוון גבוה”, שכן כידוע, מי שמכוון גבוה בדך כלל גם פוגע גבוה או במילים של לס בראון: “כוון לירח, אפילו אם תחטיא, אתה תנחת בין כוכבים“. יחד עם זאת, הצבת המטרות חייבת להיות מציאותית, עם לפחות סיכוי סביר להצלחה. 
• בסופו של יום, כל מקרה ומקרה הינו עולם ומלואו, המוכרע על פי נסיבותיו הפרטניות. עסקינן באנשים ובגורלם ולא במתמטיקה ותפקידו של הסניגור ללמוד את המקרה לפרטי פרטיו, להתאים את הייעוץ והייצוג המשפטי לנסיבות הפרטניות של המקרה שבפניו ולחתור בתעוזה, בנאמנות ובמסירות להשגת התוצאה הטובה ביותר שניתן להשיג. 
• ועוד מילה בטרם נעבור לדוגמאות עצמן. בכל המקרים שיובאו להלן היה מעורב באופן אישי עורך דין גיא פלנטר. יחד עם זאת, ברוב המקרים, התוצאות הן גם פרי עמלם של אחד או יותר מצוות עורכי הדין במשרד: עורכת דין אירנה אינברג, עורך דין עמנואל טראץ’.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו (לחיצה על הכותרת תפתח את העמוד הרלוונטי)

• ארכיון סגירת תיק פלילי – דוגמאות למקרים בהם נסגרו תיקי החקירה בתיקים בהם הענקנו ייעוץ וליווי משפטי.
• ארכיון סגירת תיק בשימוע פלילי – דוגמאות לתיקים פליליים שנסגרו בהליכי שימוע מול רשויות התביעה, לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי.
• ארכיון ביטול כתב אישום – דוגמאות למקרים בהם בוטל כתב אישום, נמחקו כתבי אישום או הרשות התובעת חזרה בה מכתב האישום.  
• ארכיון עיכוב הליכים משפטיים על ידי היועץ המשפטי לממשלה – דוגמאות למקרים בהם נתקבלו בקשות לעיכוב ההליכים ע”י היועץ המשפטי לממשלה במשפטים פליליים.
• ארכיון זיכוי בתיק פלילי – דוגמאות למקרים בהם זוכו נאשמים שייצגנו במשפט פלילי או במשפט צבאי.
• ארכיון זיכוי בתיק משמעתי – דוגמאות למקרים בהם זוכו נאשמים שייצגנו בהליכים משמעתיים.
• ארכיון ביטול תובענה משמעתית – דוגמאות למקרים בהם בוטלו תובענות משמעתיות בהליכים משמעתיים בהם ייצגנו.
• ארכיון אי הרשעה – דוגמאות למקרים בהם הסתיימו הליכים פלילים בהם ייצגנו תוך הימנעות מהרשעה פלילית, סיום ההליך פלילי ללא הרשעה או בביטול הרשעה.
• ארכיון ענישה לקולא – דוגמאות למקרים בהם הסתיימו הליכים פליליים בהם הענקנו ייצוג משפטי בענישה מתונה, לקולא.
• ארכיון מחיקת רישום פלילי | מחיקת עבר פלילי – דוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות שהגשנו, והורה על קיצור תקופות התיישנות ומחיקה במרשם הפלילי.
• ארכיון חנינה מהנשיא – דוגמאות למקרים בהם קיבל נשיא המדינה בקשות חנינה שהגשנו.  
• ארכיון ביטול רישום משטרתי – דוגמאות למקרים בהם נתקבלה בקשה מטעמנו לביטול הרישום המשטרתי ברישומיה הפנימיים של המשטרה.
• ארכיון מחיקת רישום משטרתי – דוגמאות למקרים בהם הובלנו למחיקת רישום משטרתי באמצעות שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
• ארכיון רישוי כלי ירייה – דוגמאות למקרים בהם הוסדר רישוי לכלי ירייה, בין אם בהגשת בקשה, בערר או בעתירה מנהלית.
• ארכיון החזרת נשק מהמשטרה – דוגמאות למקרים בהם הוחזר כלי ירייה, אשר היה תפוס במשטרה.
• החזרת רכוש תפוס מהמשטרה – דוגמאות למקרים בהם שיחררנו רכוש וחפצים שנתפסו על ידי המשטרה והשבנו אותם לבעליהם.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | עורך דין משמעתי

הפוסט דוגמאות להמחשה – עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | דין משמעתי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (250)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הטרדה מינית בצבא – זיכוי בהליך דין משמעתי בצבא – דמ”ש. מקרה להמחשה שטופל במשרדנו.

הטרדה מינית בצבא –
ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

• משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע למקרי הטרדה מינית במסגרת השירות הצבאי. 
• בהקשר לעבירות בניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית, מעניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי הן לחשודים ולנאשמים והן למתלוננים.
• לפרטים נוספים אודות ייצוג מתלוננים ונפגעי עבירה ראו בעמוד: נפגעי עבירה | מתלוננים  – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

הטרדה מינית בצבא

מהי הטרדה מינית בצבא?

• בתמצית, בהקשר לדיון כאן, סעיף 3(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ”ח-1998 מגדיר הטרדה מינית כאחד מהמעשים הבאים:

“(1) סחיטה באיומים, כמשמעותה בסעיף 428 לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;

(2) מעשים מגונים כמשמעותם בסעיפים 348 ו-349 לחוק העונשין;

(3) הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות;

(4) התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות;

(5) התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית;

(5א) פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום, ואולם במשפט פלילי או אזרחי לפי פסקה זו תהא זו הגנה טובה למפרסם אם מתקיים אחד מאלה:

(א) הפרסום נעשה בתום לב, בשים לב לנסיבות הפרסום, תוכנו, צורתו, היקפו ומטרתו;

(ב) הפרסום נעשה למטרה כשרה;

(ג) יש בפרסום עניין ציבורי המצדיק אותו בנסיבות העניין, ובלבד שאינו כוזב, או שהוא הבעת דעה או ביקורת על בעל תפקיד ציבורי בקשר לתפקידו, והפרסום לא חרג מתחום הסביר לשם השגת מטרתו;

בפסקה זו, “תצלום, סרט או הקלטה” – לרבות עריכה או שילוב של כל אחד מהם, ובלבד שבנסיבות העניין ניתן לזהות את האדם”.

• “התנכלות” מוגדרת בחוק למניעת הטרדה מינית כפגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה, שהוגשו על הטרדה מינית.

הטרדה מינית בצבא – ניצול יחסי מרות במסגרת השירות הצבאי

• סעיף 3(א) לחוק למניעת הטרדה מינית ממשיך וקובע כי הטרדה מינית היא גם:

(6) הצעות או התייחסויות כאמור בפסקאות (3) או (4), המופנות למי מהמנויים בפסקאות המשנה שלהלן, בנסיבות המפורטות בפסקאות משנה אלה, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסויות האמורות:

(ג) לעובד במסגרת יחסי עבודה, ולאדם בשירות במסגרת שירות – תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות.

(ח) לאדם, מצדו של עובד הציבור במילוי תפקידו או בקשר אליו ותוך שימוש לרעה בסמכותו – תוך ניצול יחסי מרות או תלות של האדם בעובד הציבור; בפסקת משנה זו, “עובד הציבור” – כהגדרתו בסעיף 34כד לחוק העונשין”.

• בהתאם להוראות סעיף 34כד לחוק העונשין, המושג “עובד הציבור” כולל גם עובד המדינה, לרבות חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו-1955.
• סעיף 346(ב) לחוק העונשין קובע (בין השאר) כי הבועל אשה שמלאו לה שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות דינו – מאסר שלוש שנים.
• כפי שניתן לראות, המחוקק קבע, כי כאשר מדובר בהצעות חוזרות בעלות אופי מיני, או התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, תוך ניצול יחסי מרות, המעשים נופלים בגדר הטרדה מינית, אף אם לא הובעה כל חוסר הסכמה או התנגדות להצעות או להתייחסויות הללו.
• בדומה, קיום יחסי מין עם חיילת, תוך ניצול יחסי מרות – נופל בגדר עבירה פלילית שזכתה לכותרת “בעילה אסורה בהסכמה” בחוק העונשין.
• המאפיינים הייחודים של השירות הצבאי, הכוללים באופן מובנה פערי דרגות, גילאים ותפקידים בין המשרתים השונים בצבא (ומכאן לעתים – יחסי מרות), מהווים כר פורה להגשת תלונות ולפתיחה בחקירה פלילית בחשד לעבירות מין בצבא או להטרדה מינית בצבא.

מקרה להמחשה – זיכוי בהליך דין משמעתי בצבא מעבירת הטרדה מינית בצבא

תמצית המקרה

• אנו מביאים כאן מקרה שטופל באחרונה במשרדנו העוסק באזרח עובד צה”ל שנפל קורבן לעלילת שווא מצד רופאה הכפופה אליו.
• לאחר שנודע לה על הכוונה לפטרה, החליטה המתלוננת לנסות ולסכל את פיטוריה ולנקום במנהלה והגישה כנגדו תלונה כוזבת בגין הטרדה מינית.
• עם הגשת התלונה כנגדו, נאלץ הלקוח להתמודד עם 3 מתקפות משפטיות שונות שהקימה עליו המתלוננת, ובכולן סיים עם ידו על העליונה;
  • חקירת מצ”ח בחשד להטרדה מינית – התיק הפלילי נסגר.
  • דין משמעתי – הלקוח זוכה על ידי קצינת שיפוט בכירה מעבירה של הטרדה מינית.
  • בקשתה של המתלוננת למתן צו האוסר על פיטוריה בבית הדין האזורי לעבודה – נדחתה.  נפסק ע”י ביה”ד לעבודה כי לא הוכחה ולו לכאורה הטרדה מינית, החלטת הפיטורין של משרד הביטחון נמצאה עניינית ומבוססת ובאופן נדיר למדי, חויבה המתלוננת בתשלום הוצאותיו המשפטיות של האיש.

הטרדה מינית בצבא – זיכוי בהליך דין משמעתי בצבא.

חקירת מצ”ח בחשד להטרדה מינית בצבא – תיק החקירה הפלילית נסגר

• מטעמים של הגנת הפרטיות, לא נחשוף כאן פרטים מזהים אודות המעורבים.
• פרשה זו עוסקת באזרח עובד צה”ל, מי ששירת בצבא קבע כמעט 4 עשורים שירות מסור וללא רבב ולאחר שיצא לפרישה, נתבקש להמשיך באותו תפקיד כאזרח עובד צה”ל.
• המתלוננת בפרשה זו רופאה במקצועה אשר אף היא הועסקה כאזרחית עובדת צה”ל והיתה כפופה למרותו של הלקוח.
• לאחר שנודע למתלוננת על כוונת הצבא להביא לפיטוריה מתפקידה, ביקשה לנקום במנהל שלה – הלקוח – וניסתה לסכל את הפיטורין בדרך היחידה אשר ידעה כי תמנע, ולו באופן זמני, את הליך פיטוריה – הגשת תלונה בדבר הטרדה מינית.
• מדובר בתלונה כוזבת, כנגד אדם חף מפשע תוך שימוש ציני ומניפולטיבי בהוראות החוק למניעת הטרדה מינית.
• עם הגשת התלונה הכוזבת, נפתחה מיד חקירת מצ”ח. הלקוח עמד על חפותו המלאה, הכחיש באופן נחרץ את החשדות כנגדו, הסביר לחוקרי מצ”ח כי המניע העומד בבסיס הגשת התלונה הוא רצונה של המתלוננת לסכל את פיטוריה מהצבא – ונאות לקחת חלק בכל פעולת חקירה בה נתבקש, בכדי להוציא את האמת לאור.
• משרדנו ליווה את הלקוח בהליכי חקירתו במצ”ח והעניק לו ייעוץ משפטי. עם תום החקירה פנה משרדנו לפרקליטות הצבאית בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום לבין הדין הצבאי.
• במסגרת חוות דעתה, קיבלה הפרקליטות הצבאית את בקשת משרדנו ונמנעה מהגשת כתב אישום, תוך קביעה, שלא נמצאו כל תימוכין ראייתיים לטענותיה של המתלוננת בדבר התנכלות מצד הלקוח על רקע מיני.
• באשר לטענותיה של המתלוננת כי הוטרדה מינית על ידי הלקוח, החליטה הפרקליטות הצבאית כי טענות אלו מקומן להתברר לא בהליך פלילי אלא במסגרת הליך דין משמעתי פנים צבאי (וזאת, לאור הצורך בקביעת ממצאי מהימנות, אשר ראוי שייקבעו לאחר שהעדים הרלוונטיים יעידו במסגרת הליך הדין המשמעתי).

הליך דין משמעתי בצבא – זיכוי מעבירת הטרדה מינית בצבא

• משרדנו העניק ללקוח ייעוץ משפטי בכל הנוגע להליך הדין המשמעתי שהתנהל כנגדו ואף הגיש “חוות דעת סניגור”, במסגרתה הוכחנו על שם מה אין ליתן אמון במתלוננת ויש לעשות צדק עם הלקוח ולזכות אותו מכל אשמה.
• בפני קצינת השיפוט הבכירה, אל”ם (מיל.) אורנה דוד נשמעו 11 עדים ולאחר עיון בכל חומר החקירה שנאסף על ידי מצ”ח ושמיעת העדים, החליטה קצינת השיפוט לזכות את הלקוח מן האשמה של הטרדה מינית, כאשר ב”שורה התחתונה” של הכרעת הדין נפסק כך (ההדגשות שלנו):

“לאחר עיון בכל חומר החקירה ושמיעת הדברים כאמור, הגעתי להחלטה כי לא ניתן ליתן אימון מלא בדבריה של [המתלוננת], באופן שיש בהם כדי להביא להרשעה בדין המשמעתי. התרשמתי מאישה ורופאה בוגרת, היודעת להביא דבריה ותלונותיה מקום בו היא סבורה כי נעשה עוול או נגרם ליקוי כלשהו.

חרף כך, טענותיה בדבר הטרדה מינית, אירועים אשר התרחשו במספר הזדמנויות לטענתה, הובאו לראשונה בפני מפקד XXXX שעה שזומנה לראיון לפני פיטורין. למתלוננת היתה תקשורת ישירה עם מפקד XXXX והיא אף זומנה אליו מספר פעמים לראיונות, ובכלל זה פעם בנושא משמעתי ופעם בעניין המלצה להדחתה מתפקיד ושחרורה מצה”ל. בכל אותם פעמים, לא העלתה המתלוננת כל טענה בדבר התנהגותו של הנאשם כלפיה. עמדו למתלוננת מספר הזדמנויות ומספר גורמים, לרבות סגנית מפקד XXXXX, להבאת הדברים, אולם אלה לא נאמרו אלא בפני מפקד XXXXX כאמור…

הגורם היחיד לו מסרה פרטים בדבר התנהגות מטרידה לכאורה מצידו של הנאשם, היה סג”ם XXX XXXXX, שעזב ה XXXXX קודם לאירועים ואשר עימו נהגה לשוחח טלפונית, לעיתים תכופות לדבריו. גם לעד זה לא מסרה הדברים בזמן התרחשותם, כי אם זמן רב לאחר מכן ובסמוך לפתיחת החקירה. על כן לא מצאתי כי יש בדבריו של עד זה כדי לחזק את דברי המתלוננת.

בתשובה לשאלתי בדבר כבישת התלונה, מסרה המתלוננת, תוך שהיא משימה עצמה נרגשת מאוד, כי התביישה לדווח על הדברים.

בהתחשב באופן המעשים הנטענים, וממרום גילה של המתלוננת וניסיון חייה, סבורני כי אילו הדברים אכן התרחשו, היה ביכולתה להביאם בעת התרחשותם או קודם למועד שנמסרו, בפני גורם פיקודי כלשהו. טענתה של המתלוננת כי הנאשם בקש לגרום לה לקיים עימו יחסי מין ולהתנהג כפי שהוא דורש ומצפה מהרופאות האחרות בלשכה, אינם מתיישבים להערכתי עם בוחן המציאות.

התרשמתי מכנות דברי הנאשם ומאישיותו כפי שעלה מדבריו, מדברי העדים בפני ובתיק החקירה. התרשמתי כי הוא כואב על ההליך ומבקש להוכיח את חפותו.

נוכח כל האמור לעיל, החלטתי כאמור לזכות הנאשם מן האשמה שיוחסה לו“.

בקשתה של המתלוננת למתן צו האוסר על פיטוריה בבית הדין האזורי לעבודה – נדחתה

• על מנת לנסות לסכל את פיטוריה מהצבא, הגישה המתלוננת תביעה אזרחית כנגד מדינת ישראל (משרד הביטחון) והלקוח לבית דין אזורי לעבודה, שם חזרה בין היתר על טענותיה כי הוטרדה מינית על ידי הלקוח.
• בד בבד עם הגשת תביעתה, הגישה המתלוננת בקשה למתן צו מניעה האוסר על משרד הביטחון לפטרה ולהשיבה לעבודה עד מתן פסק דין בתביעתה.
• משרדנו העניק ללקוח ייצוג משפטי גם בפני בית הדין לעבודה.
• בתמצית, פסק בית הדין לעבודה כדלקמן:
  • הוכח לכאורה כי המתלוננת נתנה פרשנויות למצבים שונים שאינן עולות בקנה אחד עם המציאות.
  • לא הוכחה ולו לכאורה הטרדה מינית בכל דרך.
  • החלטת הפיטורין של משרד הביטחון נמצאה עניינית ומבוססת.
  • באופן נדיר למדי, חויבה המתלוננת בתשלום הוצאותיו המשפטיות של הלקוח.
• בפרשה זו טיפלו במשרדנו עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן.

ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לתלונות על הטרדה מינית בצבא

• משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק לחיילים, לאנשי קבע ולאנשי מילואים ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לאישום פלילי או משמעתי המייחס להם הטרדה מינית בצבא.
• בשלב הראשוני, אנו מכינים את החשודים לחקירת מצ”ח או לבירור שנערך על ידי יוהל”ם בעניין תלונה המייחסת הטרדה מינית בצבא.
• תלונה על הטרה מינית בצבא יכולה להתפתח להליך פלילי או משמעתי (דמ”ש).

המישור המשמעתי – ייעוץ וייצוג משפטי בנוגע לתלונה על הטרדה מינית בצבא

• אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחשודים שהועמדו לדין משמעתי בפני קצין שיפוט ובמקרים המתאימים, מגישים מטעמם חוות דעת סניגור.
• בהקשר זה ראו הקישורים הבאים;
  • דין משמעתי בצבא – דמ”ש.
  • הטרדה מינית בצבא.
  • הטרדה מינית – ייצוג משפטי.

המישור הפלילי – יעוץ וייצוג משפטי בנוגע לתלונה על הטרדה מינית בצבא

• אנו מעניקים לחשודים ייעוץ וייצוג משפטי בחקירת מצ”ח. ראו בהקשר זה:
  • חקירת עבירות פליליות ועבירות צבאיות בצה”ל  – המשטרה הצבאית החוקרת – מצ”ח.
  • ייעוץ משפטי בחקירת מצ”ח לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים ע”י עורך דין צבאי.
  • חיילים, קצינים, אנשי קבע ואנשי מילואים – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי מעורך דין צבאי בחקירת מצ”ח וייצוג משפטי בבית הדין הצבאי.
•  אנו מעניקים לחשודים ייצוג משפטי בשימוע לפני הגשת כתב אישום. ראו בהקשר זה: שימוע בפרקליטות הצבאית.
• אם מוגש כתב אישום – אנו מייצגים את הנאשמים בבית הדין הצבאי, ובהליכי ערעור – בבית הדין הצבאי לערעורים.
• מומלץ לעיין גם בעמוד עבירות מין בצבא.
• בהמשך עמוד זה תמצאו שורה של קישורים למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בתלונות המייחסות הטרדה מינית בצבא ובכלל.

עורך דין צבאי גיא פלנטר – על פעילות משרדנו בתחום המשפט הצבאי

• המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו ולעורכי הדין במשרדנו אישור להופיע בפני בתי דין צבאיים. לפרטים נוספים ראו בקישורים מייד בהמשך;
• ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, אנשי קבע במשפט צבאי.
• סוגי הטיפולים המשפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי.
• עבירות פליליות וצבאיות נפוצות בהן אנו מטפלים בהקשר למשפט הצבאי.
• דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים ולאנשי קבע במשפטים צבאיים בפני בתי דין צבאיים.

עורך דין צבאי

הטרדה מינית בצבא – זיכוי מעבירה של הטרדה מינית בהליך דין משמעתי בצבא (דמ”ש) | עורך דין הטרדה מינית

הפוסט הטרדה מינית בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (110)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר