ארכיון זיכוי בתיק פלילי - עורך דין פלילי גיא פלנטר

זיכוי נאשם מעבירת תקיפת בת זוג ועבירת איומים. 5 (3)

גיא פלנטר — Tue, 08 Aug 2023 07:49:56 +0000

בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין פלילי גיא פלנטר – זיכוי נאשם מעבירות אלימות במשפחה (תקיפת בת זוג ואיומים על בת זוג) בבית משפט השלום צפת.

זיכוי נאשם מעבירת תקיפת בת זוג

תמצית המקרה להמחשה: לאחר ניהול משפט פלילי מורה בית המשפט על זיכוי נאשם מעבירות תקיפת בת זוג ואיומים

אנו מביאים כאם מקרה להמחשה אשר טופל על ידי עורך דין פלילי גיא פלנטר.
לאחר שמיעת הראיות עד תום, מקבל בית המשפט את טעוני ההגנה ומורה על זיכוי הלקוח מעבירת תקיפת בת זוג ועבירת איום על בת זוג.

כתב האישום שהוגש כנגד הבעל המייחס לו עבירת תקיפת בת זוג ועבירת איום על בת זוג

הנאשם בפרשה זו אדם ללא עבר פלילי, תושב אחד המושבים בצפון.
בעיצומם של הליכי גירושין, ניגשה אשתו לתחנת המשטרה הקרובה והתלוננה כי תקף אותה באכזריות ואיים עליה.
כפי שקורה במקרים רבים מסוג זה, לא הועילו לו הכחשותיו של האיש בחקירתו במשטרה, ומשטרת ישראל הגישה כנגדו כתב אישום המייחס לו את העבירות הפליליות הבאות:
- תקיפה בנסיבות מחמירות של בת זוג, עבירה בניגוד לסעיף 379 ביחד עם סעיף 382 (ב) לחוק העונשין.
- איומים על בת זוג, עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.
בתמצית, נטען בכתב האישום כי במהלך וויכוח בין בני הזוג, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שהחזיק באוזניה וניער אותה.
עוד נטען, כי במהלך עימות זה השליך הנאשם כוס קפה על הקיר, ושברי הכוס התפזרו ופגעו במתלוננת, וכן – שהשמיע איומי רצח על בת זוגתו.
לאחר ניתוח חומר החקירה המשטרתי ואיסוף ראיות הגנה, גיבש עורך דין גיא פלנטר עמדתו, שאין בפרשה זו סיכוי סביר להרשעה.
על מנת לחסוך מהנאשם הליך פלילי ארוך ומייגע, כמו גם לחסוך בזמן שיפוטי יקר, נפגש עורך דין גיא פלנטר עם התביעה המשטרתית עוד בתחילת ההליך הפלילי, במגמה לשכנע את התביעה המשטרתית כי יש מקום לחזור מכתב האישום.
למרות כל מאמצי ההגנה, סירבה התביעה המשטרתית לתת הסכמתה למחיקת כתב האישום.
גם לאחר שהוברר בחקירה שכנגד של המתלוננת כי היא איננה דוברת אמת, התעקשה התביעה המשטרתית לנהל את המשפט הפלילי עד תום.

זיכוי נאשם מעבירת תקיפת בת זוג ועבירת איומים על בת זוג

במשך למעלה משנה התנהל משפטו הפלילי של הנאשם, עד שבהכרעת דינו, קיבל בית המשפט את טענות ההגנה וזיכה את הנאשם מכל אשמה.
זיכוי זה השפיע גם על תלונות אחרות של המתלוננת, שהמתינו להכרעה. משנקבע בפסק הדין כי אין ליתן אמון במתלוננת ויש להעדיף את גרסת הנאשם על גרסתה, נסגרו התיקים האחרים שהיו תלויים ועומדים כנגד הנאשם.

תיק פלילי בבית משפט השלום צפת, בפני סגן הנשיא, כב’ השופט שכיב סרחאן.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בהליכים פליליים בכל רחבי הארץ.
אנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ”ח ושב”כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי, משפטי צבאי והליכים משמעתיים. לפרטים נוספים אודות צוות המשרד ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
למקרים דומים בהם טיפלנו ראו: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי.
לדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי ראו: דוגמאות להמחשה – ייצוג משפטי גיא פלנטר משרד עורכי דין.
לקוחות כותבים עלינו – ראו: ביקורות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר וכן: חוות דעת לקוחות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עורך דין פלילי | עורך דין פלילי בצפת

משפט פלילי | זיכוי נאשם מעבירות תקיפת בת זוג, איומים על בת זוג | איום על בת זוג | עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי

הפוסט זיכוי נאשם מעבירת תקיפת בת זוג ועבירת איומים. 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

זיכוי במשפט פלילי מעבירת מעשה מגונה בפומבי 5 (23)

גיא פלנטר — Thu, 30 Mar 2023 08:10:25 +0000

זיכוי במשפט פלילי – מקרה להמחשה – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – זיכוי מעבירה של מעשה מגונה בפומבי.

זיכוי במשפט פלילי מעבירה של מעשה מוגנה בפומבי

זיכוי במשפט פלילי מעבירת מין – מעשה מגונה בפומבי; מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו.
בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד סגן הנשיאה, השופט חגי טרסי) מקבל את טענות ההגנה כי בזמן אמת, בסמוך לאחר האירוע, מסרה המתלוננת גרסאות עובדתיות סותרות לזו שמסרה במשטרה ובעדותה בבית המשפט, וכי גרסתה של המתלוננת הושפעה משיחות רבות שערכה בנושא ותהליך מחשבתי שעברה קודם להגשת תלונתה. בית המשפט דחה את עתירת הפרקליטות להרשיע את הנאשם בעבירה חלופית אחרת.

כתב האישום שהוגש על ידי הפרקליטות – אישום במעשה מגונה בפומבי הנשען על עדות ראיה של המתלוננת

הנאשם בתיק זה הוא אדם נורמטיבי, בן 67, אשר עובד כמלווה הסעות לתלמידי חינוך מיוחד.
בעת שהנאשם הגיע כהרגלו מתוקף עבודתו כמלווה הסעות תלמידים, לבית ספר במרכז הארץ שהתה בחצר בית הספר בת שירות לאומי, שהתנדבה בבית הספר, היא המתלוננת בתיק.
על פי הנטען בכתב האישום, הגיע הנאשם לחצר בית הספר והמתין לתלמיד אותו הוא אסף אותה עת בקביעות. הנאשם פנה למתלוננת, שאל אותה האם מותר לעשן בחצר ונענה בשלילה. נטען, כי לאחר מכן יצא הנאשם מחצר בית הספר, נעמד מעבר לגדר, כאשר פניו פונים לכיוון חצר בית הספר, יצר קשר עין עם המתלוננת, פתח את מכנסיו, הוציא את איבר מינו והחל לגעת בו ולאונן.
בהתאמה לעובדות הנטענות בכתב האישום, האשימה פרקליטות מחוז מרכז את הנאשם בעבירה של מעשה מגונה בפומבי – עבירה על סעיף 349(א) לחוק העונשין תשל”ז – 1977, אשר קובע כדלקמן:

“העושה מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו, או העושה מעשה כאמור בכל מקום שהוא תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו – מאסר שנה”.

“מעשה מגונה” מוגדר בסעיף 348(ו) לחוק העונשין והוא “מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים“.
על יסודות העבירה אשר בה הואשם הנאשם ראו בעמוד – מעשה מגונה בפומבי.

גדר המחלוקת – הנאשם הכחיש ביצוע מעשים מגונים וטען להגנתו כי הטיל את מימיו

עוד בחקירתו במשטרה, אישר הנאשם כי פגש במתלוננת בחצר בית הספר וכי אכן שאל אותה בעניין העישון ונענה בשלילה. עוד אישר הנאשם כי יצא מחצר בית הספר ונעמד מעבר לגדר הרשת אך כפר בכך שאונן או ביצע מעשה מיני כלשהו, ועמד על כך שרק הטיל את מימיו מאחורי השיחים, מבלי שיצר כלל קשר עין עם המתלוננת.
המחלוקת בתיק התמקדה אם כן בשאלה מה עשה הנאשם בדקות שהיה מחוץ לחצר בית הספר, האם ביצע מעשה אוננות בעל אופי מיני לנגד עיניה של המתלוננת, כנטען בכתב האישום, או, שרק הטיל את מימיו, מבלי שכלל נתן דעתו למתלוננת, כפי שטען הנאשם בעקביות לכל אורך הדרך.
לנוכח כפירתו של הנאשם, שמע בית משפט השלום בפתח-תקווה (כב’ סגן הנשיאה, השופט חגי טרסי) את הראיות בתיק עד תום, ובהכרעת דין מנומקת מיום 13.4.16 זיכה את הנאשם מכל אשמה.
בתמצית, קבע בית המשפט הנכבד כי הגיע לכלל מסקנה שבנסיבות העניין אין די בעדותה היחידה של המתלוננת, הגם שהותירה רושם חיובי ומהימן, כדי לבסס מעבר לכל ספק סביר את הטענה כי הנאשם ביצע מעשה מגונה ואונן בפניה. על כן, החליט לזכות את הנאשם.

זיכוי במשפט פלילי מעבירה של מעשה מגונה בפומבי – ואלו הנימוקים המרכזיים שהובילו לזיכוי במשפט הפלילי

קשיים ניכרים בעדותה היחידה של המתלוננת

בית המשפט קבע אמנם כי המתלוננת הותירה בעדותה רושם חיובי ומהימן, עם זאת, קיבל את טענת ההגנה לפיה העובדה שמדובר במתלוננת מהימנה אינה מעידה בהכרח על כך שגרסתה העדכנית, כפי שנשמעה בעדותה בבית המשפט, משקפת באופן מדויק את מהלך העניינים כפי שהתרחש ביום האירוע עצמו, כשנה וחצי קודם לכן.
בית המשפט פסק כי עלה בידי ההגנה לבסס באורח משמעותי את הטענה כי בזמן אמת, בסמוך לאחר האירוע, מסרה המתלוננת גרסאות עובדתיות סותרות לזו שמסרה בעדותה בבית המשפט, ואשר יש בהן לאשש את גרסתו העקבית של הנאשם לפיה הטיל את מימיו ולא ביצע כל מעשה בעל אופי מיני.
בית המשפט קיבל את טענת ההגנה שלאורך זמן חלו התפתחויות בגרסתה העובדתית של המתלוננת וקבע שבהיעדר כל ראיה מפלילה נוספת די בכך על מנת לקבוע כי מתעוררים ספקות אשר אינם מאפשרים לבסס ממצא וודאי על סמך עדותה.
בפרט התמקד בית המשפט בעובדה כי עדותה של המתלוננת בנקודה המרכזית והשנויה במחלוקת – השאלה האם הנאשם אונן או הטיל את מימיו – נסתרה באופן חזיתי בעדותן של שתי עדות ההגנה, שמהימנותן לא הוטלה בספק.
בעוד שבעדותה עמדה המתלוננת באופן חד משמעי על הטענה כי ראתה את הנאשם באקט מיני מובהק של אוננות, שלדבריה אף הביאו לבסוף לסיפוק מיני, ושללה באופן נחרץ את האפשרות כי ביצע אקט של השתנה וכן שללה אפשרות כי סיפרה לגורם כלשהו בסמוך לאחר האירוע כי הנאשם הטיל את מימיו, מעדותן של שתי עדות ההגנה התברר כי ביום האירוע ולמחרת אותו יום שמעו מפי המתלוננת באופן מפורש כי ראתה את הנאשם מטיל את מימיו.

בית המשפט קבע כי לא ניתן לשלול את התיזה של ההגנה לפיה גרסתה ה”מפלילה” של המתלוננת הושפעה משיחות רבות שקיימה בנושא לאורך זמן ותהליך מחשבתי שעברה

גרסתה של המתלוננת נעה מתיאור אקט של השתנה בפני אחת מעדות ההגנה, דרך הטלת מים המלווה במגע נוסף באיבר המין בפני עדת ההגנה השנייה, ועד לאקט של אוננות שבסופו הגעה לסיפוק מיני – בעדותה בבית המשפט.
די בעצם קיומן של אותן גרסאות ראשוניות אשר אינן מאששות את הגרסה המאוחרת בעדות כדי להקים ספק המחייב זיכוי.
לצד זאת, כך פסק בית המשפט, גם לא ניתן לשלול שגרסת המתלוננת הושפעה משיחות רבות שקיימה בנושא לאורך זמן, שיחות שתוכנן לא תועד ולא נחקר, ומתהליכי מחשבה לוגיים שערכה על יסוד מידע שקיבלה, מאוחר לאירוע.

בית המשפט קיבל את טענות ההגנה ביחס למחדלי חקירה של המשטרה

כאשר מדובר בעבירת מין, בוודאי כזו המבוססת על עדות יחידה של נפגע העבירה, קיימת חשיבות רבה בעיגון פרטי התלונה בזמן אמת, על ידי גביית עדות מפורטת מאותם אנשים אשר פגשו בו בסמוך לאחר האירוע ומאלה אשר שמעו ראשונים מפיו את אשר חווה.
בית המשפט הדגיש כי מדובר בהודעות בעלות חשיבות עליונה בבחינת המסכת הראייתית הכוללת.
נפסק כי במקרה זה קשה להבין ולקבל את העובדה כי לא נעשה כל מאמץ לגבות בשלב החקירה את עדויותיהן של שתי עדות ההגנה, אשר זהותן הייתה ידועה לחוקרים מלכתחילה וניתן היה כבר במהלך חקירת המשטרה לעמוד על החשיבות הפוטנציאלית של גרסתן לחקר האמת.
עדויותיהן של שתי עדות ההגנה עומדות בסתירה חזיתית לעדות המתלוננת ועולות בקנה אחד עם גרסתו העקבית של הנאשם לפיה הטיל את מימיו ולא אונן.
בית המשפט שיבח את ההגנה על כך שטרחה והביאה עדות אלה בפני בית המשפט.
עוד נקבע כי ככל שבשל חלוף הזמן, והעובדה שגרסתן לא נגבתה בסמוך לאחר האירוע, אי בהירות ככל שעולה מעדותן של עדות ההגנה מונחת לפתחה של התביעה.

גרסת הנאשם – הכחשה עקבית של המעשה המגונה המיוחס לו ומתן הסבר תמים למעשיו

הנאשם שמר לאורך כל הדרך על גרסה אחידה לפיה יצא מהחצר על מנת להטיל את מימיו, ללא כל כוונה מינית ומבלי שהיה מודע לכך שהמתלוננת מבחינה במעשיו.
ליבת גרסתו לא נסתרה והיא אף מתיישבת עם מכלול הנסיבות אותן הוכיחה ההגנה.

חובת הנמקה בהרשעה בעבירות מין על פי עדות יחידה של קורבן העבירה

סעיף 54א(ב) לפקודת הראיות מטיל חובה על בית המשפט לנמק בהכרעת הדין מה הניע אותו להסתפק בעדות יחידה של קורבן העבירה ולבסס עליה הרשעה בעבירת מין.
בית המשפט העליון קבע כי נדרשת הנמקה מהותית וממשית אשר יהיה בה מענה משכנע לחששות המלווים באופן טבעי להרשעה בעבירה חמורה על יסוד עדות יחידה.
בית המשפט הנכבד פסק כי בנסיבות שהובאו בפניו בפרשה זו אין די בעדותה היחידה של המתלוננת כדי להסיר את הספקות המתעוררים במקרה זה.

לאחר זיכוי הנאשם מעבירה של מעשה מגונה בפומבי, דחה בית המשפט גם את עתירת הפרקליטות להרשיע את הנאשם בעבירה חלופית אחרת

סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי מקנה לבית המשפט סמכות להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
עוד במהלך שמיעת הראיות, הסתמן כי הנאשם יזוכה מהאישום של מעשה מגונה בפומבי, ולפיכך, בסיכומיה, ביקשה הפרקליטות כי ככל שלא ימצא בית המשפט די ראיות להרשעת הנאשם בעבירה של מעשה מגונה שיוחסה לו בכתב האישום, להרשיע את הנאשם בעבירה של מטרד לציבור לפי סעיף 215(א) לחוק העונשין או עבירה של התנהגות פסולה במקום ציבורי, לפי סעיף 216(1) או 216(4) לחוק העונשין, עבירות שלא יוחסו לנאשם בכתב האישום.
בהכרעת הדין קיבל בית המשפט את עמדת ההגנה וסירב להרשיע את הנאשם בעבירה חלופית כלשהי;
- ראשית, משום שלא ניתנה לנאשם ההזדמנות להתגונן בפני הטענות החלופיות שהעלתה הפרקליטות לראשונה בסיכומיה.
- שנית, ככל שהייתה הפרקליטות משתכנעת מלכתחילה כי לא הייתה כל כוונה מינית במעשיו של הנאשם, ספק אם הייתה טורחת ומגישה נגדו כתב אישום בגין אותן עבירות חלופיות.
- לפיכך, משזוכה הנאשם מהעבירה המיוחסת לו, פסק בית המשפט כי אין כל הצדקה להרשיעו בעבירה אחרת.

סוף דבר

מאחר ותיק זה התנהל בדלתיים סגורות, בהחלטה מיום 13.4.16, התיר בית המשפט לפרסם את הכרעת הדין, למעט כמובן פרטים שיש בהם כדי לזהות את הנאשם והמתלוננת.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בקובץ pdf בהכרעת הדין שניתנה בעניינו של הנאשם, ללא ציון פרטים מזהים.
תיק זה טופל במשרדנו ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר ועורכת הדין אירנה אינברג.

תיק פלילי 23701-06-15 בית משפט השלום פתח תקווה, בפני כבוד סגן הנשיאה, השופט חגי טרסי.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בעבירות מעשה מגונה בפומבי, עבירות מין ועבירות הטרדה מינית.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות מין והטרדה מינית. כמו כן ראו:

עורך דין פלילי

זיכוי במשפט פלילי | עבירות מין – ייצוג משפטי | מעשה מגונה בפומבי | מעשה מגונה | ארכיון זיכוי במשפט פלילי | זיכוי בתיק פלילי | ייצוג משפטי פלילי | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בפתח תקווה | בית משפט השלום בפתח תקווה – ייצוג משפטי

הפוסט זיכוי במשפט פלילי מעבירת מעשה מגונה בפומבי 5 (23) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התמודדות עם כתב אישום 4.9 (142)

גיא פלנטר — Fri, 10 Mar 2023 07:18:46 +0000

התמודדות עם כתב אישום. בתמונה: כתב אישום לדוגמא.

מה קורה אחרי הגשת כתב אישום – דרכי התמודדות עם כתב אישום

פעמים רבות אנו נשאלים מה קורה אחרי הגשת כתב אישום? מה עושים עכשיו?
הגשת כתב אישום מהווה אירוע טראומטי עבור כל נאשם, משבר חריף בעל השלכות דרמטיות על כל מישורי חייו של הנאשם ואף על חיי הקרובים אליו.
כתב האישום מאיים על כל נכסיו החשובים ביותר של הנאשם – על חירותו, על שמו הטוב, על חיי המשפחה שלו ועל מטה לחמו.
התמודדת עם כתב אישום חייבת לעשות אם כן על ידי איש מקצוע, עורך דין פלילי מנוסה ומיומן.
דרכי ההתמודדות עם כתב האישום מגוונות ולהלן יפורטו חלקן, בתמצית;

התמודדות עם כתב אישום באמצעות העלאת טענות מקדמיות

אל מול כתב אישום יכול עורך דין פלילי להעלות שלל של טענות מקדמיות.
קבלת טענה מקדמית יכולה להוביל לביטול כתב האישום;
ואלו הטענות המקדמיות שניתן להעלות:
- חוסר סמכות מקומית;
- חוסר סמכות עניינית;
- פגם או פסול בכתב האישום;
- העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;
- זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום;
- משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום;
- חסינות;
- התיישנות;
- חנינה;
- “הגנה מן הצדק” – הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
ככלל, טענות מקדמיות יש להעלות בהזדמנות הראשונה.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות שיכנוע התביעה לחזור כליל מכתב אישום, דבר שמוביל לביטול כתב האישום

מעבר למאבקים המוכרים להוכחת חפותו של הנאשם בבית המשפט, בתנאים מסוימים, בידי עורך הדין הפלילי לשכנע את התביעה לחזור בה מכתב האישום כליל, באופן “החוסך” מהנאשם הכרעה שיפוטית בעניינו, וכן את ההוצאות הרבות הכרוכות בניהול משפט פלילי.
לפרטים נוספים אודות אופציה זו, ראו ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות שיכנוע התביעה לסגור את התיק בהסדר מותנה

בתנאים מסוימים, בידי הסניגור לשכנע את התביעה לחזור מכתב האישום ולסיים את ההליך הפלילי בסגירת התיק בהסדר מותנה.
על אופציה זו ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות הפסקת ההליך הפלילי – הסניגור יכול לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב ההליכים הפליליים כנגד הנאשם

לעיתים, יפעל עורך הדין הפלילי לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב הליכי המשפט. משהחליט היועמ”ש לעכב את ההליכים, מפסיק בית המשפט את ההליכים והתיק הפלילי מסתיים ללא הכרעה שיפוטית וללא תוצאות פוגעניות עבור הנאשם.
לפרטים נוספים אודות אופציה זו ראו: עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות ניהול משפט, שמיעת הראיות ונסיון לשכנע את בית המשפט לזכות את הנאשם

הגשת כתב האישום הינה נקודת ההתחלה, כאשר מכלול הראיות (לרבות ראיות הגנה) טרם עברו את כור ההיתוך של בית משפט. במקרים המתאימים, יחתור הסניגור להשגת זיכוי בבית המשפט.
לדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לזיכוי ראו: זיכוי נאשם.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות גיבוש הסדר טעון וסיום ההליך הפלילי בהסכמה

על פי נותנים שפירסמה הפרקליטות ביחס לפעילותה בשנת 2018, ביחס ל- 82% מבין הנאשמים שהורשעו הרשעה מלאה או חלקית או שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים בקביעה בדבר ביצוע עבירה ללא הרשעה, הוצג לבית המשפט הסדר טיעון.
עוד דיווחה הפרקליטות בהקשר זה כי 87% מהסדרי הטיעון, הוצגו לבית המשפט בשלב שלאחר הגשת כתב האישום ובטרם שמיעת הראיות בתיק.
נתונים אלו מלמדים עד כמה נפוץ מוסד הסדרי הטעון במשפט הפלילי במחוזותינו.

התמודדות עם כתב האישום בדרך של סיום המשפט הפלילי ללא הרשעה

אף אם אין מנוס מהקביעה כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסות לו בכתב האישום (בשל טיבן ועוצמתן של הראיות שעומדות לחובתו), עדיין פתוח בפני הסניגור לפעול לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
לפרטים נוספים אודות אופציה זו ראו: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

התמודדות מניעתית עם כתב אישום – הסניגור יכול לפעול מלכתחילה, שכלל לא יוגש כתב אישום כנגד החשוד

כל העוסקים בתחום המשפט הפלילי יודעים את הכלל הבא: הרבה יותר קל למנוע מראש את הגשתו של כתב אישום לבית המשפט, מאשר להשיג זיכוי או לבטל כתב אישום שכבר הוגש לבית המשפט.
לפיכך, על עורך דין פלילי המייצג חשוד לנקוט בכל האמצעים והמאמצים – שלא יוגש כתב אישום כלל. בהקשר זה ראו:

לקריאה נוספת

באם אתם מחפשים מידע אודות היבטים שונים הנוגעים לכתב האישום עצמו, כגון משך הזמן להגשתו, תוכן ומבנה, השלמת חקירה אחרי הגשתו, מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד ראו בעמוד – כתב אישום.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי לנאשמים המתמודדים עם כתב אישום.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג נאשמים המתמודדים עם כתבי אישום פליליים – בכל הערכאות המשפטיות ובכל רחבי הארץ.
למשרדנו נסיון עשיר ומוכח בסגירת תיקים פליליים, זיכוי נאשמים וביטול כתבי אישום. בהקשר זה ראו – דוגמאות להמחשה – עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | דין משמעתי.
בהמשך עמוד זה אנו מביאים דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתבי אישום.

עורך דין פלילי

התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום | כתב אישום | מה קורה אחרי הגשת כתב אישום | עורך דין מעצרים – שחרור ממעצר

הפוסט התמודדות עם כתב אישום 4.9 (142) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ביטול כתב אישום 4.9 (145)

גיא פלנטר — Tue, 07 Mar 2023 12:22:57 +0000

ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.

ביטול כתב אישום – גם לאחר הגשתו של כתב אישום, ייצוג משפטי מקצועי ונכון יכול להוביל לסיום ההליך הפלילי ללא תוצאות פוגעניות לנאשם וזאת באמצעות ביטול כתב האישום.
במקרים המתאימים, פועל משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר לבטל כתב אישום, על פי אחד התרחישים שיוצגו להלן.
לקראת סוף העמוד תמצאו קישורים לכ- 65 דוגמאות של כתבי אישום שבוטלו ע”י בתי משפט שונים ברחבי הארץ, בעקבות ייצוג משפטי שהענקנו לנאשמים.

ביטול כתב אישום בעקבות ייצוג משפטי של עו”ד פלילי גיא פלנטר.

תרחישים לביטול כתב אישום.

לעיתים, כפי שניתן לראות בדוגמאות המובאות בהמשך עמוד זה, המהלך המשפטי של ביטול כתב אישום, זכה לביטוי: “חזרה מכתב אישום” או “מחיקת כתב אישום “. בהמשך עמוד זה נעמוד על משמעות הביטויים השונים.
ככלל, שני תרחישים משפטיים עשויים להוביל לביטולו של כתב אישום:
- על פי התרחיש הראשון, מבטל בית המשפט את כתב האישום על בסיס הסכמת הצדדים ולבקשתם, לאחר שהסניגור המייצג את הנאשם הצליח לשכנע את רשות התביעה (פרקליטות או תביעות של המשטרה) לחזור מכתב האישום.
- על פי התרחיש השני, מבטל בית המשפט את כתב האישום כתוצאה מקבלת טענה משפטית שהעלה הסינגור של הנאשם, ללא הסכמה בין הצדדים ולעיתים אף בניגוד מוחלט לעמדתה של רשות התביעה.

ביטול כתב אישום כתוצאה מהשגת הסכמה עם רשות התביעה.

ניקח תחילה את התרחיש הראשון לביטולו של כתב אישום. ראשית, יש לדעת כי תובע המייצג רשות תביעה, מוסמך לחזור בו מכתב האישום או מאישום מסוים בכתב האישום.
יחד עם זאת, במצבים בהם, בתשובתו לכתב האישום (בכתב או בדיון בבית המשפט), הודה הנאשם, הגביל המחוקק עד מאוד את חופש הפעולה של התובע:
- באם בתגובותו לכתב האישום, הודה הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו – מנוע התובע מלחזור מכתב האישום;
- מאידך, באם לא היה בעובדות בהן הודה הנאשם כדי להרשיעו, רשאי התובע לחזור בו מהאישום רק לאחר שקיבל רשות לכך מבית המשפט.
מכאן, שבטרם מתן מענה לכתב האישום, חייב הנאשם להתייעץ עם עורך דין פלילי, שכן הודאה שימסור הנאשם לבית משפט בתגובה לכתב האישום, עשויה לחסום את האפשרות לביטול כתב האישום בהמשך.
בכל מקרה, חזרתו של תובע מכתב האישום לא באה בחלל ריק; מלכתחילה, מוגשים כתבי אישום רק כאשר רשות התביעה סבורה שמבחינת הראיות שנאספו, יש סיכוי סביר להרשעתו של הנאשם וכן – שקיים גם אינטרס ציבורי בהעמדתו לדין של אותו נאשם. יתרה מכך, עוד לפני הגשת כתב האישום, משתדלת רשות התביעה לבחון (במסגרת בדיקתה האם יש סיכוי סביר להרשעה), האם בכוחה להתמודד עם טענות הגנה שצפוי הנאשם להעלות במשפטו.
לפיכך, כמעט בכל המקרים, חזרתה של רשות התביעה מכתב האישום לא באה ביוזמתה, אלא כתוצאה מכך שסניגורו של הנאשם הצליח לשכנע את רשות התביעה לחזור מהאישום. השגת הסכמתה של רשות התביעה לחזור מכתב האישום (דבר המוביל לביטול כתב האישום או אפילו לזיכוי) נעשית במסגרת מעין “שימוע“, בין אם בכתב או בפגישה בין הצדדים.
אמנם, מבחינת סדרי הדין בהליך הפלילי, מקומו של השימוע קודם להגשת כתב אישום, ונועד לשכנע את רשויות התביעה להימנע מהגשת כתב האישום. יחד עם זאת, במקרים רבים, כלל לא נערך שימוע לפני הגשתו של כתב האישום, וזאת מאחד (או יותר) מהסיבות הבאות:
- חלק מהנאשמים, לא מנצלים את זכות השימוע לפני הגשת כתב האישום כנגדם, למשל מתוך אמונה (שהתבררה בדיעבד כשגויה), שלא יוגש כנגדם כתב אישום או מתוך חוסר נכונות, או יכולת, להשקיע משאבים בשימוע.
- חלק אחר מהנאשמים לא ערים בכלל לזכותם לשימוע, בין אם כתוצאה מכך שבטעות, לא נשלחה אליהם הודעה מרשות התביעה, המעמידה אותם על זכותם לשימוע, או שהודעה כזו נשלחה כדין, אולם מסיבה כלשהי, לא קיבלו אותה הנאשמים (הודעה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982).
- זכות השימוע עוגנה בחוק רק בנוגע לעבירות היותר חמורות, מסוג “פשע” (פשע = עבירה שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים). למרות שאין בכך כדי למנוע עריכת שימוע בעבירות חמורות פחות, לא נשלחת לנאשמים בעבירות מסוג “עוון” או “חטא” הודעה בדבר העברת חומר החקירה לרשות התובעת והם גם לא מקבלים הודעה המזמינה אותם לנמק מדוע אין להגיש כתב אישום כנגדם. בהתאמה, רובם המכריע לא זוכה לשימוע, לפני הגשת כתב האישום.
מטעמים אלו, מוצאים עצמם נאשמים רבים ניצבים בפני עובדה מוגמרת: כתב אישום פלילי שכבר הוגש כנגדם לבית משפט, מבלי שנערך להם שימוע ומבלי שנעשה שום ניסיון מצד עורך דין המייצג אותם להידברות עם רשות התביעה, במגמה למנוע את הגשת כתב האישום. מידע נוסף על הליך השימוע ראו בעמוד – שימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
במקרים רבים, בשל העומס המוטל על רשויות התביעה, חולף פרק זמן ארוך (אפילו של שנים) בין מועד סיום החקירה ועד למועד הגשת כתב האישום. לא אחת, מתרחשות בתקופה זו התפתחויות משמעותיות (בראיות ו/או באינטרס הציבורי שבפרשה) אולם בדרך כלל הדברים לא נלקחים בחשבון במעמד הגשת כתב האישום, שכן הרשות התובעת לא מעודכנת בהתפתחויות, ונשענת על חומר החקירה שנאסף בזמנו במסגרת החקירה.
הגשתו של כתב אישום הינה הצהרה ברורה מצד רשות התביעה לפיה, היא סבורה שיש סיכוי סביר להרשעת הנאשם ובעיניה קיים גם אינטרס ציבורי להעמידו לדין פלילי. יחד עם זאת, הגשת כתב אישום לא “סוגרת את הדלת” להידברות עם רשות התביעה ועריכת שימוע בדיעבד, ובלא מעט מקרים, מוביל ייצוג משפטי מקצועי ונכון להסכמה עם רשות התביעה לפיה, תחזור בה מכתב האישום.
להידברות עם רשות התביעה לאחר הגשת כתב אישום, אף יתרון מסוים; על פי דין, זכות העיון בחומר החקירה קמה רק לאחר הגשת כתב האישום, כך שההידברות זו נערכת לאחר שחומר החקירה נחשף במלואו להגנה. לעומת זאת, בשימוע שנערך לפני הגשתו של כתב האישום, נמסר חומר החקירה לעיון ההגנה (אם בכלל) לפנים משורת הדין, כאשר בחלק מהמקרים עשויה הרשות התובעת להעמיד לעיון ההגנה רק את עיקרי חומר החקירה ולא את כולו.
כל מקרה יוכרע כמובן על פי נסיבותיו המיוחדות אולם ככלל, בשל אחוז הזיכויים הזניח במדינת ישראל, חוסר הוודאות הטמון בהליך המשפטי והתמשכות ההליכים הפליליים, תעדיף ההגנה לנסות ולהגיע להסכמה עם רשות התביעה על פיה, תחזור בה מכתב האישום, מאשר לנהל את ההליך המשפטי עד תום, בנסיון לזכות את הנאשם.
מידע רלוונטי נוסף אודות הייצוג בשימוע וסגירת תיק פלילי ניתן למצוא בעמוד: שימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

ביטול כתב אישום על ידי בית משפט כתוצאה מקבלת טענת הגנה.

כאמור, קיים תרחיש משפטי נוסף המוביל לביטולו של כתב האישום; בתרחיש זה, לא הצליחה ההגנה להשיג את הסכמת רשות התביעה לחזרה מכתב אישום, או שההגנה בחרה, משיקוליה, להביא את העניין להכרעתו של בית המשפט.
קיימות בדין מספר טענות משפטיות (הנקראות “טענות מקדמיות“), שקבלתן עשויה להוביל את בית המשפט לביטול כתב האישום, ללא קשר לשאלת אשמתו או חפותו של הנאשם:
- חוסר סמכות מקומית.
- חוסר סמכות עניינית.
- פגם או פסול בכתב האישום.
- העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה.
- זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום.
- משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום.
- חסינות.
- התיישנות.
- חנינה.
- הגנה מן הצדק – הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
נתקבלה אחת הטענות הנ”ל, רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום או לבטל את האישום, ובמקרה של חוסר סמכות –להעביר את הענין לבית משפט אחר.
בנוסף, בלא מעט מקרים, הובילה קבלת הטענה של אי קיום זכות השימוע לביטול כתב אישום. יחד עם זאת, מאחר ובית המשפט העליון עדיין לא הוציא הלכה סדורה ומחייבת בעניין זה, במקרים רבים בחרו בתי המשפט להורות דווקא על קיום שימוע בדיעבד, במקום לבטל את כתב האישום.

השלכות עיתוי ביטולו של כתב האישום.

לשלב בו חוזרת רשות התביעה מכתב האישום השלכה לענין אפשרותה להגיש בעתיד את אותו כתב אישום מחדש:
כל עוד לא השיב הנאשם לכתב האישום, רשאית רשות התביעה לחזור בה מהאישום, ובמידה ועשתה כן – יבטל בית המשפט את האישום. בתנאים מסוימים, לאחר ביטול האישום, רשאית רשות התביעה להגיש את כתב האישום מחדש.
לעומת זאת, במידה ורשות התביעה חזרה מהאישום לאחר שהנאשם השיב לאישום וכפר בעובדות המקימות את העבירה המיוחסת לו, על בית המשפט לזכות את הנאשם, ולאחר זיכוי לא ניתן להגיש את כתב האישום מחדש.
קיימת בדין גם אפשרות שלישית: בכל עת עד למתן הכרעת דין, יכולה רשות התביעה לחזור מכתב האישום בהסכמת הנאשם ובמצב דברים זה, יבטל בית המשפט את האישום וניתן להגישו מחדש רק באישור היועץ המשפטי לממשלה, ומטעמים שיירשמו.
לא אחת, כאשר מדובר בחשד לעבירות אלימות או איומים, מתבצעת החזרה מאישום תוך מתן התחייבות כספית של הנאשם ו/או המתלונן להימנע מעבירה שיש בה אלימות, תוך תקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שנה אחת (בהתאם להוראות סעיף 73 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977).
בפועל, משחזרה רשות התביעה מכתב אישום, לא יוגש כתב האישום מחדש אלא במקרים נדירים ביותר.
כך או כך, בין אם בוטל כתב האישום או שהנאשם זוכה בדרך זו, נהנה הנאשם מסיום מוצלח ומהיר של עניינו ללא צורך בהכרעה שיפוטית, תוך צמצום מירבי של עינוי דינו ומזעור ההוצאות הכספיות הכרוכות בניהול המשפט עד תום.
מסיכום פעילותה של הפרקליטות בשנת 2017 עולה כי רק ב- 4% מהתיקים חזרה בה הפרקליטות מכתב האישום, עובדה הממחישה עד כמה חשוב להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – דוגמאות למקרים בהם הובלנו לביטול כתב אישום.

במקרים המתאימים, פועל משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר לביטול כתב האישום, על פי אחד התרחישים שתוארו לעיל.
בכל הנוגע לדרכים אחרות להתמודדות עם כתב אישום ראו: התמודדות עם כתב אישום.
בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון דוגמאות למקרים בהם הוביל ייצוג משפטי של משרדנו לביטול כתבי אישום, מחיקת כתב האישום או חזרה מכתב האישום.

עורך דין פלילי

ארכיון משפט פלילי | ארכיון ביטול כתב אישום | ארכיון מחיקת כתב אישום | ארכיון חזרה מכתב אישום | כתב אישום

הפוסט ביטול כתב אישום 4.9 (145) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

דוגמאות להמחשה – עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | דין משמעתי 4.9 (250)

גיא פלנטר — Sat, 25 Feb 2023 12:29:43 +0000

דוגמאות להמחשה – מקרים אשר טופלו על ידי משרד עורכי דין גיא פלנטר

משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

פתח דבר – הצלחות הם עניין יחסי

בהמשך עמוד זה נפנה את הקורא לדוגמאות שונות של מקרים בהם טיפל משרדנו שהסתיימו בסגירת תיקים פליליים, ביטול כתבי אישום, זיכוי נאשמים, סיום הליכים פליליים ללא הרשעה, הקלה משמעותית בענישה, מחיקת רישום פלילי, ביטול רישום משטרתי, קבלת רישוי לכלי ירייה, החזרת כלי ירייה מהמשטרה ועוד.
כאן המקום להזכיר כי גם בעולם המשפט, הצלחות והישגים משפטיים הינם עניין יחסי.
אפילו זיכוי מוחלט של נאשם מכל אשמה, מה שעשוי להיתפס באופן טבעי כהצלחה מסחררת של הסניגור, במציאות, עשוי להיות כישלון לא קטן. למשל, באם ניתן היה למנוע מראש את עצם הגשת כתב האישום, לסגור את התיק עוד בשלב השימוע ולחסוך מהנאשם (שאמנם זוכה בסופו של דבר) את עינוי דינו, את עצם הסיכון שיורשע בהליך הפלילי כמו גם את כל הנזקים וההוצאות הכרוכים בניהול משפטו.
במציאות, לא כל תיק פלילי אפשר לסגור, לא כל כתב אישום אפשר לבטל, לא כל נאשם אפשר לזכות ולא כל רישום פלילי אפשר למחוק.
חלק מתפקידו של הסניגור, לשקף ללקוחותיו נכונה את מצבם המשפטי, לייעץ להם בחכמה כיצד לנהוג והיכן בדיוק למקד את מאבקם המשפטי, כלומר:
- בשאלת עצם האחריות לעבירה.
- בשאלת היקף ומידת האחריות לעבירה.
- בשאלת סיום ההליך הפלילי בהרשעה או באי ההרשעה בפלילים, למרות אחריותם לעבירה כזו או אחרת.
- או – בשאלת העונש.
גישתנו בעניין, שתמיד צריך “לכוון גבוה”, שכן כידוע, מי שמכוון גבוה בדך כלל גם פוגע גבוה או במילים של לס בראון: “כוון לירח, אפילו אם תחטיא, אתה תנחת בין כוכבים“. יחד עם זאת, הצבת המטרות חייבת להיות מציאותית, עם לפחות סיכוי סביר להצלחה.
בסופו של יום, כל מקרה ומקרה הינו עולם ומלואו, המוכרע על פי נסיבותיו הפרטניות. עסקינן באנשים ובגורלם ולא במתמטיקה ותפקידו של הסניגור ללמוד את המקרה לפרטי פרטיו, להתאים את הייעוץ והייצוג המשפטי לנסיבות הפרטניות של המקרה שבפניו ולחתור בתעוזה, בנאמנות ובמסירות להשגת התוצאה הטובה ביותר שניתן להשיג.
ועוד מילה בטרם נעבור לדוגמאות עצמן. בכל המקרים שיובאו להלן היה מעורב באופן אישי עורך דין גיא פלנטר. יחד עם זאת, ברוב המקרים, התוצאות הן גם פרי עמלם של אחד או יותר מצוות עורכי הדין במשרד: עורכת דין אירנה אינברג, עורך דין עמנואל טראץ’.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו (לחיצה על הכותרת תפתח את העמוד הרלוונטי)

ארכיון סגירת תיק פלילי – דוגמאות למקרים בהם נסגרו תיקי החקירה בתיקים בהם הענקנו ייעוץ וליווי משפטי.
ארכיון סגירת תיק בשימוע פלילי – דוגמאות לתיקים פליליים שנסגרו בהליכי שימוע מול רשויות התביעה, לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי.
ארכיון ביטול כתב אישום – דוגמאות למקרים בהם בוטל כתב אישום, נמחקו כתבי אישום או הרשות התובעת חזרה בה מכתב האישום.
ארכיון עיכוב הליכים משפטיים על ידי היועץ המשפטי לממשלה – דוגמאות למקרים בהם נתקבלו בקשות לעיכוב ההליכים ע”י היועץ המשפטי לממשלה במשפטים פליליים.
ארכיון זיכוי בתיק פלילי – דוגמאות למקרים בהם זוכו נאשמים שייצגנו במשפט פלילי או במשפט צבאי.
ארכיון זיכוי בתיק משמעתי – דוגמאות למקרים בהם זוכו נאשמים שייצגנו בהליכים משמעתיים.
ארכיון ביטול תובענה משמעתית – דוגמאות למקרים בהם בוטלו תובענות משמעתיות בהליכים משמעתיים בהם ייצגנו.
ארכיון אי הרשעה – דוגמאות למקרים בהם הסתיימו הליכים פלילים בהם ייצגנו תוך הימנעות מהרשעה פלילית, סיום ההליך פלילי ללא הרשעה או בביטול הרשעה.
ארכיון ענישה לקולא – דוגמאות למקרים בהם הסתיימו הליכים פליליים בהם הענקנו ייצוג משפטי בענישה מתונה, לקולא.
ארכיון מחיקת רישום פלילי | מחיקת עבר פלילי – דוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות שהגשנו, והורה על קיצור תקופות התיישנות ומחיקה במרשם הפלילי.
ארכיון חנינה מהנשיא – דוגמאות למקרים בהם קיבל נשיא המדינה בקשות חנינה שהגשנו.
ארכיון ביטול רישום משטרתי – דוגמאות למקרים בהם נתקבלה בקשה מטעמנו לביטול הרישום המשטרתי ברישומיה הפנימיים של המשטרה.
ארכיון מחיקת רישום משטרתי – דוגמאות למקרים בהם הובלנו למחיקת רישום משטרתי באמצעות שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
ארכיון רישוי כלי ירייה – דוגמאות למקרים בהם הוסדר רישוי לכלי ירייה, בין אם בהגשת בקשה, בערר או בעתירה מנהלית.
ארכיון החזרת נשק מהמשטרה – דוגמאות למקרים בהם הוחזר כלי ירייה, אשר היה תפוס במשטרה.
החזרת רכוש תפוס מהמשטרה – דוגמאות למקרים בהם שיחררנו רכוש וחפצים שנתפסו על ידי המשטרה והשבנו אותם לבעליהם.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | עורך דין משמעתי

הפוסט דוגמאות להמחשה – עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | דין משמעתי 4.9 (250) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ייצוג במשפט פלילי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (368)

גיא פלנטר — Wed, 15 Feb 2023 12:24:32 +0000

ייצוג במשפט פלילי ע”י עורך דין פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי במשפט פלילי לחשודים ולנאשמים, בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות המשפטיות

בעמוד אודות חקירה במשטרה עמדנו על מצבם הבעייתי של אזרחים הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בחקירה פלילית.
אותו “מאזן כוחות” הנוטה בבירור לרעתו של החשוד במהלך החקירה, אך מתחזק לרעתו, עת מוגש כנגדו כתב אישום והוא הופך מחשוד לנאשם בפלילים.
אם עמדה לאותו חשוד “חזקת חפות” במהלך הליכי חקירתו, עתה, משהוגש כנגדו כתב אישום, נחלשת אותה “חזקת חפות” שכן, בעצם הגשת כתב האישום קיימת אמירה ברורה מצד המדינה, שעו”ד שזה תחום מומחיותו (בין אם תובע משטרתי או תובע הנמנה על פרקליטות המדינה), בחן את הראיות שנאספו בחקירה והגיע לכלל מסקנה, שיש סיכוי סביר להרשעה וקיים גם עניין לציבור בהעמדתו לדין של אותו אדם.
כעקרון, סבורה רשות התביעה שהיא מביאה בפני בתי המשפט לבירור את התיקים היותר מוצדקים וחזקים וסטטיסטית, יכולה התביעה לתמוך עמדתה באחוז הזניח של זיכויים. על פי נתונים שסיפקה פרקליטות המדינה לציבור, 3% בלבד מכלל התיקים שהסתיימו בבתי המשפט בישראל בשנת 2017 הסתיימו בזיכוי בעוד 4% מהתיקים הסתיימו בביטול כתב האישום. באחוז זעום זה של זיכויים קיים מסר ברור לציבור: אין להקל ראש לרגע בכתב האישום שהוגש לבית המשפט.
הגישה על פיה יבוא הנאשם לבית המשפט ופשוט “יספר” לשופט מה קרה והכול “יהיה בסדר”, נאיבית ומנותקת לחלוטין מן המציאות.
לכל נאשם באשר הוא, אין את הכלים להתמודד בגפו עם כתב אישום פלילי שהוגש כנגדו. די לציין בהקשר זה, שאפילו עורכי דין וחוקרי משטרה שהוגשו כנגדם כתבי אישום, טרחו והתכבדו להעמיד לעצמם ייצוג משפטי של עורך דין פלילי.
האחוז הזעום של זיכויים עלול להוביל למסקנה שכמעט תמיד, דינם של כל הנאשמים אחד הוא – להימצא אשמים ו”לשלם” את המחיר המתבקש, הן בהכתמת שמם בהרשעה פלילית והן בענישה ממשית כזו או אחרת.
אך בפועל, מסקנה זו איננה נכונה שכן בכ- 11% מהמקרים בהם הוגשו כתבי אישום, מסתיים ההליך בביטולו של כתב האישום, עיכוב ההליכים המשפטיים על ידי היועץ המשפטי לממשלה או סיום ההליך באי הרשעה של הנאשם או בביטול הרשעה.
סיום מוצלח שכזה נכון במיוחד לגבי אותם נאשמים אשר אין להם עבר פלילי ואשר הואשמו בעבירות הפחות חמורות.
כבכל דבר אחר, יש לדעת שגם במשפט פלילי “הצלחה” יכולה להיות עניין יחסי; ניקח למשל מקרה בו כנגד נאשם (שהודה בחקירתו במשטרה) הוגש כתב אישום חמור המייחס לו עבירות פליליות של הונאה בכרטיסי אשראי וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בסך כולל של כ- 700 אלף דולר. דומה כי הכל יסכימו שבמצב דברים זה, סיום ההליך הפלילי ללא מאסר מאחורי סורג ובריח – הוא בגדר הצלחה.
כל מקרה ונסיבותיו, ולפיכך, לעתים יתמקד הייצוג במשפט פלילי בסוגיית האחריות והאשמה, בעוד במקרים אחרים יתמקד המאבק בסוגיית עצם ההרשעה או מידת העונש. לעתים אף ימשיך המאבק לערכאה גבוה יותר, במסגרת ערעור פלילי על הכרעת הדין ו/או גזר הדין. כך או כך, כמעט תמיד, ייצוג משפטי בידי עורך דין פלילי מקצוען ומנוסה ישפיע באופן מהותי אם לא מכריע על התוצאה.

במשרדנו עורכי דין פליליים, יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ המעניקים ייצוג במשפט פלילי

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג במשפט פלילי לנאשמים בכל בתי המשפט ברחבי הארץ ובכל הערכאות (כולל ערעור פלילי לבית המשפט המחוזי או לבית המשפט העליון על הכרעת הדין ו/או גזר דין).
לפרטים נוספים אודות צוות עורכי הדין במשרד ראו בעמוד: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
ברשימת הדוגמאות בהמשך עמוד זה, ניתן להתרשם ממקרים בהם העניק משרדנו ייצוג במשפט פלילי לנאשמים בהליכים פליליים בבתי משפט שונים, וזאת מעבר למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב האישום, עיכוב ההליכים ע”י היועץ המשפטי לממשלה או סיום ההליך באי הרשעת הנאשם או בביטול הרשעתו.

ייצוג במשפט פלילי – לאן עכשיו – לקריאה נוספת

לקריאה נוספת לפי סוג הטיפול המשפטי

בעמוד “עורך דין פלילי – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים“, יכול כל קורא למצוא מידע נקודתי וספציפי, הנוגע בדיוק לשלב שבו הוא נמצא – ביחס להליך הפלילי;

לקריאה נוספת לפי השתייכות לאחד מהצדדים להליך הפלילי

בעמוד “צדדים להליך הפלילי שאנו מייצגים“, תמצאו התייחסות נפרדת לכל אחד מהצדדים השונים להליך הפלילי:
- עצורים; ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
- חשודים: הכנה לחקירה פלילית וליווי בייעוץ משפטי במהלך החקירה.
- נאשמים: ייצוג משפטי בשלבי המשפט הפלילי ובערכאות הערעור.
- תאגידים + נושאי משרה בתאגידים: ייעוץ וייצוג משפטי בעניינים פליליים ומשמעתיים.
- מתלוננים + נפגעי עבירה: ייעוץ משפטי בשאלות כגון: האם להגיש תלונה פלילית? האם יש חובת דיווח? למי להגיש את התלונה? וכיצד להוכיח אותה? ליווי משפטי בנוגע לתלונתם לרבות הגשת ערר על ההחלטה לסגור את התיק) וכן הענקת ליווי משפטי למתלוננים בהליך הפלילי עצמו.
- עובדי מדינה ועובדי גופים המעניקים שירות לציבור – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים.
- עובדי רשויות מקומיות ועובדי עיריות – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים.
- שוטרים – ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי מח”ש.
- קטינים הענקת ייעוץ משפטי וייצוג בבית משפט לנוער.

לקריאה נוספת לפי סוג עבירה פלילית

בעמוד “עורך דין פלילי – עבירות בהן אנו עוסקים” תמצאו התייחסות נפרדת למרבית העבירות הפליליות בהן עוסק משרדנו.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לנאשמים בהליכים פליליים.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו עשרות דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לנאשמים בהליכים פליליים.
כמו כן ראו: דוגמאות להמחשה.

עורך דין פלילי

ייצוג במשפט פלילי על ידי עורך דין פלילי | כתב אישום

הפוסט ייצוג במשפט פלילי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (368) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הסרת פרסום מאתר תולעת המשפט בעקבות קבלת צו איסור פרסום 4.8 (113)

גיא פלנטר — Tue, 03 Jan 2023 08:47:03 +0000

הסרת פרסום מאתר תולעת המשפט בעקבות קבלת צו איסור פרסום.

תמצית המקרה – קבלת צו איסור פרסום והסרת פרסום פוגעני באתר תולעת המשפט.

לכל העוסקים במשפט הפלילי מוכר הכשל הפרדוקסלי הבא:
- במקרים יחסית נדירים, נמנע בית המשפט מלהרשיע את הנאשם, על מנת שלא לחבל בשיקומו.
- יחד עם זאת, מאחר וההליך הפלילי התנהל ללא צו איסור פרסום (שזה הכלל), מפורסם ברשת מידע אודות ההליך, כולל פרטים מזהים של הנאשם. אותו פרסום פוגע קשות בשיקומו של הנאשם, ומרוקן מכל תוכן את ההחלטה השיפוטית שלא להרשיע את הנאשם.
אתרים כגון תולעת המשפט, אשר חרטו על דגלם להגשים את הערכים של פומביות הדיון המשפטי, חופש הביטוי ו”הזכות לדעת”, מסרבים בתוקף להסיר פרסומים אודות הליכים פליליים, לרבות כאלה שהסתיימו ללא הרשעה, ובכך מנציחים את הקלון הפלילי לעד, ללא יכולת להשתקם, לקבל “הזדמנות שניה” ולחזור ולהיות “שווה בין שווים” בחברה.
אז מה עושים? אנו מציגים כאן מקרה שטופל במשרדנו במסגרתו חוייב אתר תולעת המשפט להסיר מפרסומיו ברשת כל פרט מזהה אודות נאשם, שעניינו הסתיים בהליך פלילי בבית המשפט ללא הרשעה.
למרות הקושי בקבלת צו איסור פרסום בדיעבד, בהגינותה, הסכימה הפרקליטות להוצאת צו איסור פרסום על פרטיו המזהים של האיש ולאחר שהורה בית המשפט על איסור הפרסום, נאלץ אתר תולעת המשפט להסיר כל פרט מזהה אודות הנאשם.

מדיניותו המוצהרת של אתר תולעת המשפט – לא להסיר מידע מהאתר.

תולעת המשפט, כך על פי פרסומיה, מופעלת ע”י עמותה בשם “תמנון – מידע ציבורי לכל” ונועדה להנגשת מידע על הנעשה בבתי המשפט בישראל, באמצעות סריקת מערכות מידע ואתרים ממשלתיים (נט המשפט ואתר בית המשפט העליון).
בפברואר 2020 החלה תולעת המשפט לעלות לרשת גם מסמכים שנתקבלו מגולשים כגון פרוטוקולים, החלטות וכתבי טענות.
על פי המדיניות המוצהרת של אתר תולעת המשפט, המפורסמת כאמור באתר עצמו, דוגל האתר באי הסרת מידע, פוגעני ככול שיהיה לנוגעים בדבר.
מטרתו המוצהרת של אתר תולעת המשפט להגשים את הערך של פומביות הדיון, ולשיטתו – אחת הדרכים ליישום ערכיו – לא להסיר מידע מהאתר ולא להיענות לבקשות להסרת פרסום מהאתר.
לפרטים נוספים בעניין מדיניות אי הסרת המידע של האתר ראו בעמוד אי הסרת מידע.

התוצאות הפוגעניות של פרסום פסקי דין פליליים ברשת.

ערכים של פומביות הדיון המשפטי, “הזכות לדעת”, חופש הביטוי והערך שבהנגשת המידע המשפטי לציבור הרחב – כולם – כבודם במקומם.
יחד עם זאת, לא אחת, לא ניתן להתעלם מערכים אחרים, הראויים להגנה כגון הזכות לפרטיות והזכות להישכח במרחב הדיגיטלי.
כיום, פרסומים אודות הליכים פליליים נשמרים במרחב המקוון לעד ונגישים לכל, באמצעות חיפוש מהיר ופשוט ברשת.
במצב דברים זה, עברו הפלילי של אדם רודף אותו לעד, אף במקרים בהם מדובר במעידה חד פעמית, בגיל צעיר, ובעבירה לא חמורה במיוחד. לפי המדיניות של אתרים כגון תולעת המשפט, אין סליחה, אין מחילה, אין “הזדמנות שניה”, אין שיקום ואין תקומה.
כמי שעוסקים במשפט הפלילי מזה למעלה מ- 25 שנים אנו רואים את התמורות הדרמטיות שחלו בעניין הזה בעשור האחרון;
אנו פוגשים מדי יום אנשים שמתקשים למצוא עבודה, להקים משפחה ואפילו לבסס יחסי חברות שכן גוגל מספר את קלונם ברבים, ואתרים כגון תולעת המשפט דואגים להנציח את קלונם ולבייש אותם, עד יומם האחרון (ככול שזה רק תלוי בהם).

פרסום פרטיהם האישיים של נאשמים אשר סיימו הליכים באי הרשעה.

ככלל, מרבית ההליכים הפליליים בישראל מתנהלים בדלתיים פתוחות וללא צו אסור פרסום, ובהתאמה – עם סיום ההליך הפלילי ופרסומו ברשת, אין עילה בדין לפנות לאתרים כגון תולעת המשפט בבקשה להסיר את הפרסום הפוגעני (כל עוד הפרסום מדוייק ולא ניתן צו איסור פרסום).
תוצאה פוגענית זו מתחדדת ביתר שאת לגבי נאשמים אשר סיימו את ההליך הפלילי באי הרשעה או בביטול הרשעתם.
אודות מוסד אי ההרשעה במשפט הפלילי ראו בהרחבה בעמוד – אי הרשעה | ביטול הרשעה: סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
בתמצית, במצבים נדירים יחסית (כ – 7%), יקבע בית המשפט כי הנאשם שבפניו אמנם ביצע את העבירה הפלילית המיוחסת לו – אולם לא ירשיעו בדין – וזאת כאשר הנאשם יכול להראות יחס בלתי סביר בין הנזק הצפוי לו מהרשעתו, לבין חומרתה של העבירה.
כלומר, מדובר במקרים בהם העבירה בה עסקינן יחסית קלה, אולם הנזק הקונקרטי שיגרם לשיקומו של הנאשם אם יורשע בפלילים – חמור (למשל – נזק חמור במישור התעסוקתי).
מטעמים שיקומיים, בדומה למסירת מידע מן המרשם הפלילי אודות קטינים, קבע המחוקק בסעיף 13(5) לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ”א-1981, כי מידע מן המרשם הפלילי אודות צו בדבר התחייבות להימנע מעבירה וצו של”צ שניתנו ללא הרשעה, יימסר למספר מצומצם מאוד של גורמים שבתוספת הראשונה לחוק זה, לצורך מילוי תפקידיהם.
והנה – פרסום המידע אודות ההליך הפלילי באינטרנט, כגון באתר תולעת המשפט, מרוקן מכל תוכן את התכלית השיקומית שעמדה בבסיס סעיף 13(5) לחוק זה.
בעבר, כאשר הדברים הועמדו במבחן משפטי, נדחו בקשותיהם של נאשמים שסיימו את ההליך הפלילי ללא הרשעה להטיל צו איסור פרסום על שמם (ראו בהקשר זה למשל את הפסיקה בת”פ 20556-08-16 (שלום ת”א) מ”י נגד עומר פורן, ות”פ 52026-06-15 (מחוזי ירושלים) מ”י נגד גיא כהן, שניהם פורסמו בנבו).
לא מן הנמנע כי באותם מקרים, לא שוכנעו בתי המשפט כי אותם נאשמים עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי מתקיימים בעניינם התנאים החריגים המצדיקים לאסור את פרסום שמם. ככול הנראה, הם לא הצליחו להצביע על נסיבות אישיות או מקצועיות מיוחדות או חריגות השונות מעניינם של נאשמים אחרים במצב דומה, כל שכן לא הוכיחו פגיעה חמורה שתגרם להם, ואשר יש בה להצדיק את החריג לכלל ולהטות את הכף לעבר איסור פרסום שמם.
לא אחת, במצב הדברים כיום, נוצר כשל פרדוקסלי: בית המשפט נמנע מלהרשיע את הנאשם, על מנת שלא לחבל בשיקומו, אולם מאחר וההליך התנהל ללא צו איסור פרסום (שזה הכלל), מפורסם ברשת מידע אודות ההליך, כולל פרטים מזהים של הנאשם. אותו פרסום פוגע קשות בשיקומו של הנאשם, ומרוקן מכל תוכן את ההחלטה השיפוטית שלא להרשיע את הנאשם.

קבלת צו איסור פרסום פרטיו של נאשם בדיעבד, והסרת פרסום מתולעת המשפט.

בדיוק למצב הפרדוקסלי המתואר לעיל נקלע לקוח משרדנו.
כנגד הלקוח הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של פגיעה בפרטיות (בילוש או התחקות אחרי אדם), בניגוד לסעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות, תשמל”א – 1981.
בהתאם להסדר הטעון שנחתם עם הפרקליטות, הסכימו הצדדים כי ישלח לקבלת תסקיר שירות המבחן שיבחן בין היתר את סיום ההליך ללא הרשעה, וככל שהתסקיר ימליץ על סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה תאמץ הפרקליטות את עמדת שירות המבחן.
שירות המבחן אכן המליץ לסיים את ההליך ללא הרשעה, בין היתר על מנת למנוע פגיעה בעתידו ובפרנסתו של האיש.
בהמשך, אימץ בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופט אביב שרון) את הסדר הטעון והורה על ביטול הרשעתו, תוך ביסוס החלטתו להימנע מהרשעה בין היתר על השלכותיה של הרשעה פלילית על עתידו התעסוקתי.
עצם התנהלות ההליך הפלילי כנגד האיש, תוך זיהוי שמו, כמו גם מספר התיק הפלילי, מועד סיום ההליך הפלילי, העובדה כי בתיק נטענו טעונים לעונש, והחתימה על צו המעמיד את המבקש במבחן, פורסמו באתר תולעת המשפט.
הנזק לא איחר לבוא; משביקש האיש להתפתח מקצועית והגיש את מועמדותו לתפקיד רגיש, הופנה להליך של בחינת מהימנות. במסגרת זו, תושאל ע”י תחקירן אודות הפרסום הפוגעני אודותיו ב”תולעת המשפט” ועל על בסיס אותו פרסום פוגעני, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שההליך הפלילי הסתיים ללא הרשעה, נמסר לאיש כי לא חלף מספיק זמן מאז ההליך הפלילי, לאי הרשעתו אין שום משמעות ומדובר ב”פרט טכני” וכי בשל מעורבותו בפלילים, הוא מהווה “גורם מסכן” ולפיכך – נפסלה מועמדותו.
כך קרה שהפרסום הפוגעני בתולעת המשפט פגע באופן קונקרטי (ולא מידתי) בהתפתחותו המקצועית של האיש ובניסיונו להתקבל לתפקיד משמעותי יותר, בעל שכר גבוה יותר ורוקן מתוכן את החלטת בית המשפט לבטל את הרשעתו.
לכאורה, מאחר וההליך הפלילי התנהל בזמנו בדלתיים פתוחות וללא צו איסור פרסום, עמד האיש מול שוקת שבורה, כאשר אין בידיו עילה בדין לפנות לאתר “תולעת המשפט” להסיר את הפרסום הפוגעני אודותיו.
במצב דברים זה, פנה האיש למשרדנו. למרות הקושי בקבלת צו איסור פרסום בדיעבד, לאחר ש”הסוסים כבר ברחו מהאורווה”, הסכימה הפרקליטות בהגינותה לבקשתנו להוצאת צו איסור פרסום על פרטיו המזהים של האיש וביום 17.10.21 נעתר בית משפט השלום בכפר סבא לבקשתנו ונתן צו איסור פרסום בזו הלשון:

“לבקשת ב”כ הנאשם, מנימוקי גמר הדין שעניינם, בין היתר, חשש ממשי לפגיעה קונקרטית ומוחשית בתעסוקתו של הנאשם או באפשרות לקידומו, ותוך שאני נותן משקל להסכמת המאשימה – ניתן בזה צו האוסר לפרסם שמו של הנאשם או כל פרט מזהה אודותיו”.

לנוכח צו איסור הפרסום שקיבל משרדנו מבית המשפט, נאלץ אתר תולעת המשפט להסיר את פרטיו המזהים של הלקוח מהפרסום, ובכך הסתיימה הפרשה. עברו של האיש לא ירדוף אותו יותר.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בצו איסור פרסום שניתן לבקשת משרדנו ובאישור אתר תולעת המשפט בדבר הסרת פרטיו המזהים של הלקוח מהאתר.

עורך דין פלילי

הסרת פרסום מתולעת המשפט | קבלת צו איסור פרסום | הסרת פרסום שלילי נגד חשוד או נאשם בפלילים

הפוסט הסרת פרסום מאתר תולעת המשפט בעקבות קבלת צו איסור פרסום 4.8 (113) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר