ארכיון חובת פיקוח - עורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות על חוקי עבודה – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי 5 (11)

גיא פלנטר — Sat, 05 Jun 2021 09:29:20 +0000

עבירות על חוקי עבודה – הסברים, ייעוץ משפטי וייצוג משפטי.

עבירות על חוקי עבודה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי למעסיקים עצמאיים, לתאגידים ולנושאי משרה בתחום עבירות פליליות על חוקי עבודה.
לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בנושאים קשורים ובדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות פליליות הקשורות לדיני עבודה.

כללי – אכיפת חוקי עבודה במישור הפלילי והמינהלי.

חובותיהם של מעסיקים כלפי עובדיהם וזכויות העובדים מעוגנות בשורה ארוכה של חוקים, המהווים את חקיקת העבודה בישראל.
אף על פי שהסדרת יחסי העבודה מצויה ככלל בתחום ה”אזרחי”, במרבית חוקי העבודה נקבעו סעיפי עונשין, הקובעים כי הפרת הוראות ספציפיות בחוק תהווה גם עבירה פלילית ובהתאם – תגרור אחריה סנקציה עונשית פלילית.
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אמון על אכיפת חוקי העבודה. דרך האכיפה מתבצעת בשני מסלולים עיקריים: אכיפה פלילית ואכיפה מינהלית.
ברוב המקרים, עבירות על חוקי העבודה חושפות את המעסיק וכן את נושאי המשרה (אם המעסיק הוא תאגיד), לסנקציות כלכליות כבדות בדמות עיצומים כספיים ו/או קנסות פליליים. זאת, לצד הכתמת שמו של המעסיק (שבתיקים מסוג זה לרוב נעדר כל עבר פלילי) ב”חותם” של פליליות, מקום בו ננקטת כלפי המעסיק אכיפה פלילית.

אכיפה מינהלית בתחום עבירות פליליות על חוקי העבודה.

ביוני 2012 נכנס לתוקף חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב – 2011 שיצר מסלול אכיפה מינהלי ביחס למקרים של הפרת הוראות שבחוקי העובדה, המפורטות בתוספת השניה לחוק.
ניתן לנקוט באכיפה מינהלית כלפי מעסיקים, מנכ”ל בתאגיד שהוא המעסיק וכן נגד מזמין שירות.
הסנקציות המוטלות בגין הפרת הוראות חוקי העבודה במסגרת מסלול האכיפה המינהלי הן התראה מינהלית ועיצום כספי, ומסלול זה אינו גורר אחריו הכתמה בפלילים.
מידע נוסף על מסלול האכיפה המינהלי ניתן למצוא באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

התראה מינהלית.

מעסיק לגביו קיים חשד כי הפר הוראה שבחוקי העבודה, המפורטת בתוספת השניה לחוק להגברת האכיפה, רשאי ממונה עיצומים ליתן לו התראה מינהלית.
במסגרת ההתראה המינהלית ניתנת למעסיק אזהרה כי עליו לחדול מן ההפרה, שאחרת יוטל עליו עיצום כספי בשל הפרה נמשכת או חוזרת.
מעסיק שקיבל התראה מינהלית, עומדת לו הזכות לעיין בכל החומרים הרלוונטיים הנוגעים לעניין, על בסיסם הוחלט ליתן לו התראה מינהלית, וכן הוא רשאי לפנות לממונה עיצומים כספיים בכתב תוך 30 יום בבקשה לבטל את ההתראה, אם המעסיק לא ביצע את ההפרה הנטענת או שהמעשה שביצע אינו מהווה הפרה.
מעסיק שקיבל התראה מינהלית אך לא תיקן את ההפרה כנדרש, יוטל עליו, ככלל, עיצום כספי.
הנסיבות בהן תינתן ככלל התראה מינהלית מוסדות בנוהל בעניין מתן התראה מינהלית.
בגין הפרת ההוראות שלהלן לא תינתן התראה מינהלית, אלא יוטל עיצום כספי:
- הוראות חוק עבודת נוער, בסייגים הקבועים בנספח ב’ לנוהל.
- הוראות חוק עבודת נשים, בסייגים הקבועים בנספח ב’ לנוהל.
- הוראות בדבר תשלום שכר מינימום, לפי חוק שכר מינימום.
- הוראות בדבר העברת סכומים שנוכו לפי סעיף 25א לחוק הגנת השכר, אם לא הועברו הסכומים תוך 3 חודשים מהמועד שהיה על המעסיק להעבירם.

עיצום כספי.

מעסיק, מנכ”ל או מזמין שירות שיש כוונה להטיל עליו עיצום כספי בגין הפרה של הוראה בחוקי עבודה, המנויה בתוספת השניה לחוק, יקבל תחילה הודעה בדבר הכוונה להטיל עליו עיצום כספי.
מעסיק שקיבל הודעה כאמור, רשאי לעיין בכל החומר הראיות הרלוונטי הנוגע לעניין, ועומדת לו הזכות לטעון בתוך 30 יום את טענותיו בדבר הכוונה להטיל עליו עיצום כספי או ביחס לסכומו.
קיימות שלוש רמות של עיצום כספי, בהתאם לחומרת העבירה והשאלה האם מדובר במעסיק המעסיק עובד שלא לצורך עסק או במסגרת עסק:
- הרמה הראשונה – מתייחסת להפרה של הוראות המפורטות בחלק א’ של התוספת השניה בחוק, כגון אי ניהול פנקס חופשה שנתית או אי קביעת תקנון למניעת הטרדה מינית.
- הרמה השניה – מתייחסת להפרה של הוראות המנויות בחלק ב’ של התוספת השניה בחוק, כגון אי מתן חופשה שנתית בהתאם לחוק או אי תשלום גמול בגין שעות נוספות.
- הרמה השלישית – מתייחסת להפרה של הוראות המנויות בחלק ג’ של התוספת השניה בחוק, כגון הלנת שכר, אי הפרשות לפנסיה או אי תשלום שכר מינימום.
סכומי העיצום הכספי מתעדכנים מדי שנה ונכון להיום עומדים על 5,040 ₪ ברמה הראשונה, 20,160 ₪ ברמה השניה ו- 35,280 ₪ ברמה השלישית, ומחצית מסכומים אלו ביחס למעסיק יחיד שמעסיק עובד לא במסגרת עסק. העיצום הכספי הינו לכל הפרה בנפרד.
בהתקיים נסיבות מתאימות, יכול המעסיק לפנות בבקשה להפחתת סכום העיצום הכספי, בהתאם לתקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (הפחתה של סכום העיצום הכספי), תשע”ב-2012, המאפשרות הפחתה של סכום העיצום עד לשיעור מקסימאלי של 50% בשל הפרה.
על החלטה להטיל עיצום כספי רשאי מעסיק להגיש ערר לועדת ערר. על החלטה של ועדת ערר ניתן לערער לבית הדין לעבודה.

הטלת עיצום כספי על מנכ”ל.

הדין מטיל חובה על מנכ”ל של תאגיד שהוא המעסיק לפקח ולנקוט באמצעים סבירים למניעת הפרות של הוראות בחוקי העבודה.
במקרה שנמצא כי המעסיק הפר הוראות כאמור, ניתן להטיל עיצום כספי ישירות גם על מנכ”ל התאגיד, זאת בלבד שקודם ניתנה למנכ”ל התראה לפעול להפסקת ההפרה או למניעת הישנותה ולמרות ההתראה לא ננקטו האמצעים הנדרשים.
העיצום הכספי שניתן להטיל על המנכ”ל הוא בשיעור של 50% מסכום העיצום הקבוע לאותה הפרה ביחס למעסיק יחיד המעסיק עובד שלא לצורך עסק.
מנכ”ל שהוטל עליו עיצום כספי, עומדת לו הזכות לפנות לממונה עיצומים בעניין הטלת העיצום, לרבות להוכיח כי עשה כל שניתן על מנת למלא את חובתו, או לפנות בבקשה להפחתת סכום העיצום, בהתקיים הנסיבות המתאימות.
בהתקיים הנסיבות שלהלן קיימת אפשרות להפחתת סכום העיצום הכספי שהוטל על מנכ”ל (עד לשיעור הפחתה מקסימאלי של 45%):
- המנכ”ל הצליח לשכנע את הממונה עיצומים כי נקט אמצעים להפסקת ביצוע ההפרה על ידי התאגיד או למניעת הישנותה.
- המנכ”ל הצליח לשכנע את הממונה עיצומים כי ההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות חריגות שלו המצדיקות הפחתה של העיצום, או שהתקיימו בו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות עמו את הדין (במקרה כזה, הפחתת העיצום טעונה אישור היועץ המשפטי של משרד העבודה).

אכיפת חוקי עבודה במישור הפלילי.

אכיפה פלילית ביחס לעבירות על הוראות חוקי העבודה מתבצעת באמצעות ניהול חקירה ע”י משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובחלק מהמקרים בהגשת כתבי אישום כנגד המעסיקים מפרי החוק, כמו גם נגד נושאי משרה בתאגידים המעסיקים, לבית הדין לעבודה.
מעסיק שהוגש נגדו כתב אישום, ככל שיורשע, מצוי בסיכון לענישה כלכלית מכבידה בדמות קנס ופיצוי, התחייבות כספית להימנע מביצוע העבירה ובמקרים חמורים במיוחד גם לעונש מאסר, ככל שקבוע עונש מאסר בצד העבירה בחוק.

עבירות על חוקי עבודה לגביהן לא ניתן לנקוט באכיפה מינהלית והאכיפה מתבצעת במסלול הפלילי בלבד.

חשוב להדגיש, כי ישנן עבירות ספציפיות לגביהן לא ניתן לנקוט באכיפה מינהלית ולהטיל עיצום כספי.
כך למשל, בנוגע לעבירות על החוקים הבאים קיימת אכיפה פלילית בלבד:
- חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ”ו – 1996.
- חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין), התשנ”א – 1991.
- חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי”א-1951.
- חוק עבודת נשים, תשי”ד – 1954.
- חוק עבודת הנוער, תשי”ג – 1954.
- חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי”ד- 1954.
תיקים בחשד להפרת הוראות על חוקי העבודה המטופלים במסלול הפלילי יטופלו כתיק פלילי לכל דבר ועניין; החל משלב החקירה, שהינה חקירת חשוד באזהרה, דרך קבלת החלטה האם להגיש כתב אישום ולהעמיד לדין או לסגור את התיק באחת מעילות הסגירה (חוסר ראיות מספיקות, חוסר עניין לציבור או חוסר אשמה) ועד לניהול הליך פלילי בהתאם לסדרי הדין פלילי בין כתלי בית הדין לעבודה.
נוסף על שלוש עילות הסגירה האמורות, תיקים בחשד לעבירות על חוקי העבודה המטופלים במסלול הפלילי ונאספו בהן ראיות מספיקות לביצוע עבירה, ניתן, בהתקיים תנאים מסוימים, לסגור בהסדר מותנה, שאינו גורר אחריו הרשעה בפלילים. הרחבה אודות סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה ניתן לראות בעמוד: סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
התנאים שקיומם נדרש לצורך שקילת סגירת תיק בהסדר מותנה מפורטים בהנחיות תביעה פלילית – סגירת תיק בהסדר (המרה מותנית של חשד / כתב אישום / קנס מנהלי בהתראה), המפורסם ע”י משרד העבודה.

עבירות על חוקי עבודה לגביהן ניתן לנקוט הן באכיפה מינהלית והן באכיפה פלילית.

ביחס לעבירות שאכיפתן יכולה להתבצע גם במסלול המינהלי וגם במסלול הפלילי, קיימות אמות מידה מנחות להפעלת שיקול הדעת באכיפה, המוסדרות בנוהל משרד התמ”ת בדבר הפניית תיקים להליכים פליליים.
ככלל, הפניית תיק להליך פלילי תתבצע במקרים הבאים:
- כאשר קיימת חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה שבאה לידי ביטוי בשיטתיות, תכנון במטרה להפיק רווח או בהיקף הפגיעה שנגרמה או עלולה היתה להיגרם בגין העבירה.
- כאשר מבצע העבירה הוא עבריין חוזר, כאשר עבריין חוזר מוגדר כך:
  - מי שננקטו נגדו 3 סנקציות בגין לפחות 3 תיקים נפרדים בחמש השנים שקדמו לביצוע העבירה. הסנקציות הן הרשעה פלילית, קנס מינהלי, תשלום התחייבות במסגרת סגירת תיק מותנית בגין הפרתה או עיצום כספי.
  - מי שביצע 5 הפרות של אותו חוק או 9 הפרות מאותו אשכול עבירות בחמש השנים האחרונות.
- כאשר בוצעה עבירה שיש לנקוט בגינה בהליך פלילי בהתאם לנוהל נקיטת הליכים פליליים בעבירות הלנת שכר.
- מבצע העבירה אינו משתף פעולה עם גורמי הפיקוח או האכיפה ובשל כך אין בתיק ראיות המאפשרות להפנותו להליך מינהלי.
- כאשר נושא משרה בתאגיד שהוא המעסיק ביצע עבירה, בסייגים המפורטים בנוהל.
- בהתקיים נסיבות מיוחדות וחריגות ובאישור בכתב של היועץ המשפטי של משרד התמ”ת.

חשיבות הליווי והייצוג המשפטי במקרים של חשד לביצוע עבירות על חוקי העבודה.

ככלל, מעסיק או נושא משרה שנפתחה כנגדו חקירה ע”י משרד העבודה בחשד לביצוע עבירות על חוקי העבודה, ימצא את עצמו ב”מחוזות חדשים” שאינם מוכרים לו.
חקירת עבירות על חוקי העבודה הינה חקירה פלילית לכל דבר, כך שלמרבית החשודים אין את הכלים, הידע המשפטי והניסיון להתמודדות עם החקירה.
הניסיון מלמד כי מרבית החשודים אשר ניסו להתמודד עם חקירה פלילית מסוג זה בגפם, ללא עזרה מקצועית, מצאו עצמם “בעמדת נחיתות” אל מול רשויות האכיפה ולא אחת גרמו לעצמם נזקים כבדים, מיותרים ובלתי הפיכים.
הרשעה פלילית בהפרת חוקי העבודה פירושה הכתמה בפלילים, לצד סנקציות כספיות כבדות ומכאיבות – וגם מכאן שיש להיעזר בעורך דין הבקיא בתחום, על מנת להתמודד עם החשדות והאישומים באופן מיטבי.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בתיקי עבירות על חוקי העבודה.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בתיקי עבירות פליליות על חוקי עבודה.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייעוץ וייצוג משפטי | עבירות פליליות על חוקי עבודה | דיני עבודה | כתב אישום

הפוסט עבירות על חוקי עבודה – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי 5 (11) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

העסקת עובדים באמצעות קבלן כח אדם ללא רישיון – ביטול כתב אישום 5 (8)

גיא פלנטר — Thu, 09 Jul 2020 09:53:00 +0000

העסקת עובדים באמצעות קבלן כח אדם ללא רישיון – בעקבות ייצוג משפטי – ביטול כתב אישום

העסקת עובדים באמצעות קבלן כח אדם ללא רישיון – ביטול כתב אישום

כנגד חברת בניה גדולה הוגש כתב אישום המייחס לה התקשרות עם קבלן כוח אדם ללא רישיון ממשרד העבודה.
מנהל החברה הואשם אף הוא בכתב האישום, בהפרת חובת הפיקוח ובכך שלא עשה כל שניתן למניעת העבירה.
ייצוג משפטי של משרדנו הוביל לביטול כתב האישום, החברה ומנהלה לא הורשעו בפלילים והתיק נסגר בהסדר מותנה.

כתב האישום שהוגש כנגד החברה ומנהלה

בפרשה זו ייצג משרדנו חברת בניה, כנגדה הוגש כתב אישום על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, המייחס לחברה קבלת שירותי כוח אדם מקבלן שלא היה בידיו רישיון לשמש כקבלן כוח אדם, כמתחייב מחוק העסקת עובדים ע”י קבלני כוח אדם, תשנ”ו – 1996.
בכתב האישום נטען כי חברת הבניה התקשרה בהסכם אספקת כוח אדם להפעלת מנופים ועגורנים עם קבלן שלא החזיק ברישיון לעסוק כקבלן כוח אדם, וכי במשך מספר חודשים ביצעו עובדיו של הקבלן עבודות באתר העבודה של החברה.
העבירות שיוחסו לחברה הן איסור התקשרות ואיסור קבלת שירות ממי שאינו בעל רישיון או היתר מיוחד, לפי סעיף 10ב(א) + 20(ד) לחוק העסקת עובדים ע”י קבלני כוח אדם.
באשר למנהל החברה, נטען בכתב האישום כי הפר את חובתו שבחוק לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע העבירה על ידי החברה.
העבירה שיוחסה למנהל היא הפרת חובת הפיקוח, לפי סעיפים 10ב(א) + 20(ד) + 21 לחוק העסקת עובדים ע”י קבלני כוח אדם.

העסקת עובדים באמצעות קבלן כוח אדם או קבלן שירות שאינם בעלי רישיון ממשרד העבודה היא עבירה פלילית

חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, קובע, כי העסקה של עובדי קבלן או קבלן שירות חייבת להיות אך ורק באמצעות קבלני כוח אדם או קבלני שירות שקיבלו רישיון מתאים לכך ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
“קבלן כוח אדם” מוגדר בחוק כמי שעיסוקו במתן שירותי כוח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל זולתו. ככלל, קבלני כוח אדם מספקים עובדים לצורך ביצוע עבודה המהווה חלק מהפעילות הרגילה של העסק.
“קבלן שירות” מוגדר בחוק כמי שמספק לזולת, באמצעות עובדיו, שירותים בתחומי הניקיון, השמירה והאבטחה.
לא רבים מודעים לכך שהפרת חובה זו שבחוק מהווה עבירה פלילית, ומי שעובר עליה מסתכן בהרשעה בפלילים, בהשלכות הפוגעניות הנגררות להרשעה בפלילים ובקנס כספי גבוה, העומד נכון להיום על 14,400₪ ליחידת עבירה אחת.
חשוב להדגיש, כי האיסור שבחוק חל על מי שמבקש להתקשר עם קבלן כוח אדם או קבלן שירות לצורך עסק, ואינו חל על יחיד שמקבל את שירות כוח האדם או השירות שלא לצורך עסק, משלח יד או שירות ציבורי (סעיף 10ב(ב) לחוק).
בנוסף, החוק מטיל אחריות אישית על מנהל, או כל נושא משרה אחר בתאגיד, לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע העבירה בידי התאגיד.
מנהל או נושא משרה המפר חובה זו צפוי להרשעה בפלילים ולקנס כספי בשיעור של 29,200 ₪, בגין כל יחידת עבירה.

ביטול כתב אישום והמרתו בהסדר מותנה

עם הגשת כתב האישום, נקבע התיק הפלילי לדיון בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.
את משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ייצג בתיק זה משרד עוה”ד חן אביטן, על פי הסמכה מאת היועמ”ש. את החברה ומנהל החברה – ייצגה עו”ד אירנה אינברג ממשרדנו.
בטרם הדיון, ולאחר לימוד כלל חומר הראיות שנאסף בחקירת אגף האכיפה הפלילית במשרד העבודה, פנה משרדנו לתביעה בבקשה מנומקת לביטול כתב האישום והמרתו בהסדר מותנה.
לאחר בחינת הבקשה ונימוקיה, החליטה התביעה להיעתר לבקשת משרדנו, הסכימה לחזור בה מכתב האישום ולסגור את התיק בהסדר מותנה, בכפוף לעמידת החברה ומנהלה בכל תנאי ההסדר שנקבעו.
משהוכיחו החברה ומנהלה, באמצעות משרדנו, כי עמדו בכל תנאי ההסדר המותנה, הודיעה התביעה לבית הדין על חזרה מכתב האישום.
כך, עם סגירת התיק בהסדר מותנה, נמנעו מן החברה ומנהלה הליך פלילי, הרשעה בפלילים ונזקים כבדים שעלולים היו להיגרם, הן לחברה והן למנהל אישית, בעקבות הרשעה בפלילים.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשמים לבית הדין האזורי לעבודה המייחס להם עבירות בניגוד לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, בהודעת התביעה על חזרה מאישום בעקבות הגעת הצדדים להסדר מותנה ובהחלטת כבוד הנשיא אייל אברהמי על סגירת התיק (ללא פרטים מזהים של המעורבים).

ת”פ 36803-07-19 בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, בפני כבוד השופט אייל אברהמי. ב”כ המאשימה: חן אביטן משרד עורכי דין, ב”כ הנאשמים: עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג.

כללי זהירות – כיצד להימנע מעבירה של התקשרות עם קבלן כוח אדם או שירותים שאין בידיו רישיון

עבירות על חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם הפכו לנפוצות למדי במחוזותינו, ואגף האכיפה הפלילית במשרד העבודה משקיע משאבים ומאמצים ניכרים למגר תופעה של קבלני כוח אדם וקבלני שירותים הפועלים ללא רישיון.
בתוך כך, פעילות אגף האכיפה אינה מתמצה אך ביחס לקבלנים הפועלים ללא רישיון כדין, אלא מכוונת גם כלפי מי שמתקשר עם הקבלנים לצורך קבלת שירותים או כוח אדם ואלו שמקבלים את השירותים או כוח האדם בפועל.
משכך, ריכזנו להלן מספר “כללי אצבע” מרכזיים, שיסיעו להימנע מלהיקלע לעבירה פלילית לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם;
- בראש ובראשונה, לפני כל התקשרות חדשה עם קבלן כוח אדם או קבלן שירותים, יש לוודא שהקבלן מחזיק ברישיון / היתר בתוקף ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
- לצורך כך, אפשר להסתייע ברשימת קבלני כוח אדם מורשים ורשימת קבלני שירות מורשים, המפורסמות באתר של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
- שנית, יש לדרוש מהקבלן להציג את הרישיון שבידיו ולצרפו כנספח להסכם ההתקשרות.
- שלישית, יש לעגן בהסכם ההתקשרות עם קבלן כוח אדם או קבלן השירותים את חובת הקבלן להודיע בכל מקרה של פקיעת תוקף הרישיון, וכי תהיה בכך עילה להפסקת ההתקשרות.
- רביעית, מומלץ למנות מבין בעלי התפקידים בחברה גורם שירכז את ההתקשרויות עם קבלני כוח אדם וקבלני שירותים, והוא יהיה אחראי לוודא קיומו של רישיון בתוקף בידי הקבלן בטרם כל התקשרות.
- חמישית, היה והתברר בדיעבד שקבלן כוח אדם או קבלן שירותים עמו קיימת התקשרות, אינו מחזיק ברישיון בתוקף כמתחייב בחוק, יש להפסיק את ההתקשרות עמו לאלתר, ליידעו בכתב על הפסקת ההתקשרות בשל אי עמידתו בדרישות החוק ולחדול מהר ככל הניתן מקבלת שירותיו.
הקפדה על כללים אלו חשובה בעבור כל מי שמתקשר עם קבלני כוח אדם או קבלני שירות לצורך ניהול עסקו, תצמצם את הסיכון להיקלע לעבירה לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם ותסייע למזער נזקים אם חלילה יוגש כתב אישום.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי למעסיקים עצמאיים, לתאגידים ולנושאי משרה בתחום עבירות על חוקי העבודה. לפרטים נוספים ראו: עבירות פליליות על חוקי עבודה.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו: ביטול כתב אישום.

עורך דין פלילי

העסקת עובדים באמצעות קבלן כח אדם ללא רישיון – ביטול כתב אישום | סגירת תיק בהסדר מותנה | עבירות פליליות – חוקי עבודה | כתב אישום | עורך דין פלילי בירושלים

הפוסט העסקת עובדים באמצעות קבלן כח אדם ללא רישיון – ביטול כתב אישום 5 (8) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התקשרות עם קבלן כוח אדם ללא רישיון – ביטול כתב אישום. סגירת תיק בהסדר מותנה. 4.3 (6)

גיא פלנטר — Tue, 07 Apr 2020 13:51:22 +0000

התקשרות עם קבלן כוח אדם ללא רישיון – ביטול כתב אישום.

כנגד תאגיד הוגש כתב אישום המייחס לו התקשרות עם קבלן כוח אדם ללא רישיון. מנהל התאגיד הואשם אף הוא בכתב האישום, בכך שלא עשה כל שניתן למניעת העבירה.
בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו, בוטל כתב האישום, נמנעה הרשעת התאגיד ומנהלו בפלילים והתיק נסגר בהסדר מותנה.

כתב האישום שהוגש כנגד החברה ומנהל החברה – התקשרות עם קבלן כוח אדם ללא רישיון והפרת חובת הפיקוח של מנהל החברה.

כנגד חברה פרטית העוסקת במכירות ואספקת שירותים ומנהל החברה הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.
בתמצית, על פי הנטען בפרק העובדתי בכתב האישום:
- החברה התקשרה עם קבלן לשם קבלת שירותי ניקיון, באמצעות אחת מהעובדות המועסקות על ידי הקבלן.
- לקבלן הניקיון לא היה יתר לעסוק כקבלן שירות וגם לא היתר לעסוק כקבלן כוח אדם, כהגדרתם בחוק העסקת עובדים ע”י קבלני כוח אדם.
- מנהל החברה הואשם בכך שלא פיקח ולא עשה כל שניתן למניעת ביצוע העבירה על ידי החברה, ובכך עבר בעצמו עבירה לפי החוק.
בהתאמה, הואשמה החברה בעבירה של התקשרות עם קבלן שירות שאינו בעל רישיון מאת השר – עבירה לפי סעיפים 10ב + 20(ד) לחוק העסקת עובדים ע”י קבלני כוח אדם.
מנהל החברה הואשם בכתב האישום בהפרת חובת הפיקוח, בניגוד סעיפים 10ב + 20(ד) + 21 לחוק העסקת עובדים ע”י קבלני כוח אדם.

על העבירות הפליליות בהן הואשמו הנאשמים לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ”ו-1996.

במסגרת המאבק בתופעה של חברות כוח אדם הפועלות בשוק ללא רישיון ובמטרה לספק הגנה טובה יותר לעובדי קבלן, הטיל המחוקק אחריות פלילית על כל הרוכשים שירותי קבלן כוח אדם ו/או קבלני שירות, בתחום אבטחה וניקיון, אשר אינם מחזיקים ברישיון על-פי חוק.

איסור התקשרות עם קבלן כוח אדם ללא רישיון או היתר מיוחד

סעיף 10ב לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם קובע איסור התקשרות עם מי שאינו בעל רישיון או היתר מיוחד:

“(א) לא יקבל אדם שירות כוח אדם מקבלן כוח אדם או שירות מקבלן שירות, ולא יתקשר עמם לקבלת שירותים כאמור, אלא אם כן קבלן כוח האדם הוא בעל רישיון או היתר מיוחד לפי פרק זה, לפי העניין, והמציא לאותו אדם העתק ממנו, או שקבלן השירות הוא בעל רישיון לפי פרק זה והמציא לאותו אדם העתק ממנו.

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על יחיד שמקבל את שירות כוח האדם או את השירות שלא לצורך עסק, משלח יד או שירות ציבורי”.

העונש בגין התקשרות עם קבלן כוח אדם ללא רישיון או היתר מיוחד

סעיף 20(ד) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם קובע:

“מי שהתקשר עם קבלן כוח אדם שאין לו רישיון או היתר מיוחד, לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 10ב, או מי שהתקשר עם קבלן שירות שאין לו רישיון, בניגוד להוראות הסעיף האמור, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין,

ואם קיבל שירות כוח אדם מקבלן כוח אדם שאין לו רישיון או היתר מיוחד, לפי העניין, או קיבל שירות מקבלן שירות שאין לו רישיון בניגוד להוראות אותו סעיף, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין בעבור כל עובד שהועסק אצלו במסגרת שירות כוח האדם או השירות כאמור”.

נכון לתחילת 2019, עומד הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין על 14,400 ₪.

חובת הפיקוח על מניעת עבירות לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.

סעיף 21 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם שכותרתו “חובת פיקוח”, קובע:

“(א) נושא משרה חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות כאמור בסעיף 20 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר את חובתו האמורה, דינו – קנס כקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, “נושא משרה” – מנהל פעיל בתאגיד, שותף – למעט שותף מוגבל – ופקיד שתפקידו למנוע הפרת חוק זה.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 20 בידי תאגיד, חזקה היא שנושא משרה הפר חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח שנהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה”.

התקשרות עם קבלן כוח אדם ללא רישיון – ביטול כתב אישום.

התיק הפלילי נקבע לדיון בפני כבוד השופט אורן שגב בבית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו.
את משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ייצג בתיק זה משרד עו”ד גדעון פנר, על פי הסמכה מאת היועמ”ש ואילו את החברה ומנהל החברה הנאשמים ייצג משרדנו.
בשים לב לראיות החותכות שנאספו כנגד החברה ומנהל החברה, הציבה ההגנה מטרה – להימנע מהרשעתם של התאגיד ומנהל התאגיד בפלילים.
על השלכותיה הפוגעניות של הרשעה בפלילים ראו בהרחבה בקישור – השלכותיה הפוגעניות של הרשעה פלילית והחשיבות שבסיום הליך פלילי ללא הרשעה בפלילים.
לאחר הגשת כתב האישום גיבש משרדנו הסדר עם התביעה על פיו יבוטל כתב האישום והתיק כנגד הנאשמים ייסגר בהסדר מותנה.
להרחבה אודות עילת סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה ראו בקישור – סגירת תיק בהסדר מותנה.
עם סגירת התיק בהסדר מותנה, חסכו לעצמם הנאשמים הליך פלילי בפני ערכאה שיפוטית (במקרה זה בית הדין האזורי לעבודה) והרשעה בפלילים.
את המאשימה בתיק זה ייצגה עו”ד מאשה שניאור ממשרד עו”ד גדעון פנר ואילו את הנאשמים ייצגו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג ממשרדו.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשמים לבית הדין האזורי לעבודה המייחס להם עבירות בניגוד לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, בהחלטת כבוד השופט אורן שגב לבטל את כתב האישום ובהעתק ההסדר המותנה שנערך עם שני הנאשמים (ללא פרטים מזהים של המעורבים).

ת”פ 54467-05-18 בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב – יפו בפני כבוד השופט אורן שגב.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי למעסיקים עצמאיים, לתאגידים ולנושאי משרה בתחום עבירות על חוקי העבודה. לפרטים נוספים ראו: עבירות פליליות על חוקי עבודה.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו: ביטול כתב אישום.

עורך דין פלילי

התקשרות עם קבלן כוח אדם ללא רישיון – ביטול כתב אישום | סגירת תיק בהסדר מותנה | עבירות פליליות – חוקי עבודה | כתב אישום

הפוסט התקשרות עם קבלן כוח אדם ללא רישיון – ביטול כתב אישום. סגירת תיק בהסדר מותנה. 4.3 (6) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר