עורך דין פלילי בצפון גיא פלנטר | ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בצפון.

עורך דין פלילי בצפון – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בצפון

• מחפשים עורך דין פלילי בצפון? משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי  לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה בהליכים פליליים בצפון הארץ.
• לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם מטיב הייצוג המשפטי שאנו מעניקים – ממקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים לתושבי צפון הארץ.

בבחירת עו”ד פלילי, מיקומו הפיזי של משרד עורך הדין תמיד משני לעומת איכות הייצוג המשפטי שמעניק המשרד

• מזווית ראייתו של הלקוח, אמנם נוח יותר להגיע למשרד עורכי דין הקרוב למקום מגוריו של הלקוח.
• יחד עם זאת, מאחר ועסקינן בדיני נפשות, טיב הייעוץ והייצוג המשפטי שמוענק ללקוח חשוב לאין שעור ממקום מושבו של עורך הדין המעניק את השירות המשפטי.
• אחרי הכל יש לזכור; דיונים בבתי משפט ופגישות עם עורך הדין, התביעה המשטרתית והפרקליטות נקבעים בהתאם ליומנו של עורך הדין, ולכן (בשים לב לכך שארצנו ממילא לא רחבת מידות) – למיקומו של משרד עורכי הדין משמעות שולית.
• בעמוד בחירת עורך דין פלילי אנו עומדים בהרחבה על השיקולים המנחים בסוגיה זו. בסופו של יום, השיקולים המכריעים הינם מומחיות, נסיון, התאמה לטיפול המשפטי הספציפי שעומד על הפרק ונכונות אמיתית להירתם למאבקו של הלקוח. זמן הנסיעה אם כן – הינו שיקול שולי, הבטל בשישים.
• בשל איכות הייצוג המשפטי שהם מעניקים, קיימים משרדי עורכי דין בישראל המעניקים ייעוץ וייצוג משפטי ברמה ארצית, כלומר מגיעים לפתחם של משרדים אלו לקוחות מכל רחבי הארץ.
• משרדנו נמנה על אותם משרדים; אנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל רחבי הארץ, לרבות בצפון הארץ. 

היישובים הנמנים על מחוז שיפוט צפון (בית המשפט המחוזי נצרת)

• ואלו הישובים הנמנים על מחוז שיפוט צפון: אכסאל, בוקעעאתה, בית שאן, בסמת טבעון, בקעת בית שאן, גולן, גוש חלב, דבוריה, הגלבוע, הגליל העליון, הגליל התחתון, זרזיר, חצור הגלילית, טבריה, טובא-זנגריה, טורעאן, יבנאל, יסוד המעלה, יפיע, יקנעם עילית, כנרת, כעביה טבאש-חג`אג`, כפר כנא, כפר קמה, כפר תבור, מבואות החרמון, מג`אר, מג`ד אל כרום, מג`דל שמס, מגדל, מגדל העמק, מגידו, מטולה, מנחמיה, מסעדה, מרום הגליל, משהד, נוף הגליל, נצרת, נצרת עילית, עג`ר, עילבון, עילוט, עין מאה`ל, עין קיניה, עמק הירדן, עמק יזרעאל, עפולה, צפת, קצרין, קרית שמונה, ראש פינה, ריינה, רמת ישי, שבלי.
• כלי יעיל לאיתור מחוז השיפוט לפי ישוב ניתן למצוא כאן: חיפוש מחוז שיפוט לפי יישוב.

ייעוץ משפטי לחשודים, לנחקרים ולעצורים בצפון ע”י עורך דין פלילי בצפון

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי דחוף, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע – לחשודים, לנחקרים ולעצורים – בכל תחנות המשטרה בצפון.
• ואלו תחנות המשטרה בהן אנו מעניקים ייעוץ משפטי באזור הצפון;

מחוז צפון של משטרת ישראל

• מטה מחוז צפון ממוקם בעיר נצרת בכביש ציפורי, ברחוב ריאוס אל ג’יבאל 1, נצרת.
• מטה מחוז צפון מחולק ל-3 מרחבים ופועלות בו 17 תחנות משטרה:
• מרחב כינרת.
• מרחב גליל.
• מרחב עמקים.

מרחב כינרת של משטרת ישראל

• מטה המרחב ממוקם בצפת, סמוך לצומת הרחובות דרך הגליל ו- ל”א, צפת.
• במרחב כנרת פועלות 6 תחנות משטרה:
  • תחנת קרית שמונה, ברחוב המכבים 8, קרית שמונה.
  • תחנת גולן (בקצרין), ברחוב שיאון פינת רחוב גילבון, קצרין.
  • תחנת ירדן (ראש פינה), ברחוב דרך הגליל פינת רחוב מעלה גיא אוני (כיכר ליזה), ראש פינה.
  • תחנת צפת, סמוך לצומת הרחובות דרך הגליל ו- ל”א, צפת.
  • תחנת טבריה, סמוך לצומת הרחובות שמעון דהאן / דרך הציונות והחשמונאים, טבריה.
  • תחנת מעלות (מעלות תרשיחא), כביש 8833, מעונה.

מרחב גליל של משטרת ישראל

• מטה המרחב ממוקם בדרך יצחק רבין (כביש 781), קרית אתא.
• במרחב גליל פועלות 5 תחנות משטרה:
  • תחנת כרמיאל, ברחוב החרושת 7, כרמיאל.
  • תחנת מג’ד אל כרום.
  • תחנת משגב, ממוקמת בכביש 784, מול צומת הכניסה לרקפת.
  • תחנת שפרעם, ממוקמת בשכונה המערבית (אל פוואר), שפרעם.
  • תחנת טמרה.

מרחב עמקים של משטרת ישראל

• מטה המרחב ממוקם בנצרת עילית.
• במרחב עמקים פועלות 6 תחנות משטרה:
  • תחנת עפולה, ברחוב הנשיא וייצמן 7, עפולה.
  • תחנת מגדל העמק, ברחוב פנינת העמק פינת שדרות הבנים, מגדל העמק.
  • תחנת נצרת, ברחוב 6077 מס’ 6, נצרת.
  • תחנת כנא.
  • תחנת נצרת עלית, ברחוב מעלה עלית פינת רחוב גלבוע, נצרת עילית.
  • תחנת בית שאן, סמוך לצומת הרחובות שאול המלך ויצחק שמש, בית שאן.

עורך דין פלילי בצפון גיא פלנטר – ייצוג משפטי לעצורים, לנאשמים ולמערערים בכל בתי המשפט בצפון

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לנאשמים ולעצורים בהליכים פליליים בכל בתי המשפט במחוז צפון.
• ואלו בתי המשפט הנמנים על מחוז שיפוט צפון בהם אנו מעניקים ייצוג משפטי בהליכים פליליים:

מקרה להמחשה אשר טופל על ידי עורך דין פלילי בצפון גיא פלנטר

תמצית המקרה להמחשה: סגירת תיק פלילי ע”י עורך דין פלילי בצפון – החזרת נשק מהמשטרה

• אנו מציגים מקרה זה כדוגמא למקרה (אחד מיני רבים) בו העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בצפון. פרשה זו התנהלה בצפון הארץ, נחקרה על ידי תחנת משטרת נהריה ונבחנה על ידי שלוחת תביעות גליל, שנעתרה לבקשתינו לסגור את התיק.

תחנת נהריה פתחה בחקירה כנגד רס”ן בצבא קבע בחשד לעבירות אלימות במשפחה

• ואלו פרטי המקרה; לאחר הגשת תביעת גירושין כנגדה, הגישה אשתו של רס”ן בצבא קבע תלונה כנגדו למשטרת ישראל, שם טענה כי תקף אותה ואיים עליה.
• בעקבות תלונה זו, פתחה משטרת ישראל בחקירה פלילית כנגד הרס”ן, בחשד לעבירות של תקיפת בת זוג, בניגוד לסעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין, התשל”ז-1977 (להלן: “חוק העונשין”) ועבירה של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין. במסגרת החקירה הפלילית, תפסה המשטרה מיד את אקדחו של הקצין וסירבה להחזיר את האקדח.
• כל החקירה התנהלה על ידי משטרת ישראל, ולא על ידי המשטרה צבאית חוקרת (מצ”ח).
• כתמיכה לתלונתה, הציגה המתלוננת בפני חוקרי המשטרה חבלות, הגישה תעודה רפואית המנציחה את החבלות, ואף הפנתה את משטרת ישראל לחקור את חברתה השכנה, אשר עדותה מחזקת לכאורה את תלונת המתלוננת.

עורך דין בצפון גיא פלנטר הגיש לשלוחת תביעות גליל של משטרת ישראל בקשה להימנע מהגשת כתב אישום

• עורך דין פלילי גיא פלנטר קיבל את הייצוג על הרס”ן, ליווה אותו בהליכי החקירה המשטרתית ופעל לשחרורו בערובה בתנאים לא מכבידים.
• בהמשך, הגיש עורך דין פלילי גיא פלנטר לשלוחת תביעות גליל של משטרת ישראל בקשה להימנע מהגשת כתב אישום כנגד הרס”ן ודרישה לסגור את התיק.

שלוחת תביעות גליל של משטרת ישראל נעתרה לבקשת משרדנו וסגרה את התיק הפלילי

• למרות שלל הראיות שהציגה המתלוננת כתמיכה לתלונתה, התקבלה בקשתו של עורך דין פלילי גיא פלנטר להימנע מהגשת כתב אישום ותיק החקירה נסגר ע”י שלוחת תביעות גליל בעילה של חוסר ראיות מספיקות.
• סגירת תיק החקירה מנעה הגשת כתב אישום כנגד הרס”ן ו”חסכה” ממנו את הצורך להוכיח את חפותו במשפט פלילי בבית המשפט. סיום החקירה הפלילית ללא הגשת כתב אישום אף הוביל להחזרת אקדחו מהמשטרה ובכך הסתיימה הפרשה. 
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהודעת קצין החקירות בתחנת נהריה לפיה, תיק החקירה נסגר על ידי ראש שלוחת תביעות גליל במשטרת ישראל. 
• במקרה להמחשה שהצגנו לעיל, הליכי החקירה הפלילית בתיק זה נוהלו על ידי תחנת משטרת חדרה ואת התיק סגר לבקשתינו ראש שלוחת תביעות גליל.
• למרות שהרס”ן התגורר בצפון והליכי החקירה התנהלו בצפון – פנה הרס”ן למשרדנו על מנת לקבל ייצוג משפטי מקצועי ומסור, שהוביל לסגירת התיק הפלילי ולהחזרת נשקו.
• המקרה ממחיש (וכך גם כל הדוגמאות האחרות שאנו מציגים לקראת סוף עמוד זה), שעל מנת לבצע את מלאכתו נאמנה בצפון הארץ, משרדו של עורך דין פלילי בצפון לא חייב להיות ממומקם דווקא בצפון.

לקריאה נוספת

• לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בצפון ראו לקראת סוף עמוד זה וכן בעמוד – ארכיב עורך דין פלילי בצפון.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
• להרחבה בנוגע להכנה לחקירה פלילית וייעוץ משפטי בחקירה ראו בעמוד: הכנה לחקירה במשטרה | ייעוץ משפטי בחקירה.
• להרחבה בנושא סגירת תיקי חקירה ראו בעמוד: סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה.
• להרחבה בנוגע להחזרת נשק מהמשטרה ורישוי כלי ירייה ראו בעמוד: רישיון נשק – ייצוג משפטי.

דוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים בצפון הארץ

• לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בליכים פליליים ומשמעתיים בצפון.

עורך דין פלילי בצפון גיא פלנטר

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בהליכים פליליים בצפון הארץ.
• אנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
• כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ”ח ושב”כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי, משפטי צבאי והליכים משמעתיים. לפרטים נוספים אודות צוות המשרד ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
• לדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי ראו – דוגמאות להמחשה – ייצוג משפטי גיא פלנטר משרד עורכי דין.
• לקוחות כותבים עלינו – ראו: ביקורות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר וכן: חוות דעת לקוחות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עורך דין פלילי | עורך דין פלילי בצפון | עו”ד פלילי בצפון | בחירת עו”ד פלילי לפי אזור בארץ

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | עבירות אלימות במשפחה | ייעוץ משפטי בחקירה | סגירת תיק פלילי | תקיפה בנסיבות מחמירות | איומים | עורך דין פלילי בצפון | עו”ד פלילי בצפון | עורך דין פלילי בקריות | עורך דין פלילי בקריות | עורך דין פלילי בחיפה | עו”ד פלילי בחיפה | עורך דין פלילי בקרית שמונה | עורך דין פלילי בצפת | עורך דין פלילי בטבריה | עורך דין פלילי בעכו | עורך דין פלילי בחדרה | עורך דין פלילי ברמת גן

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט עורך דין פלילי בצפון | עו”ד פלילי בצפון גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בצפון<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (11)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ביטול רישום משטרתי – כל מה שצריך לדעת

ביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה

במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר בביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה באמצעות פניה לגורם המוסמך במשטרת ישראל.

• מחפשים עורך דין פלילי להגשת בקשת ביטול רישום משטרתי?
• בסוף עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם נעתר מדור מידע פלילי במשטרת ישראל לבקשת משרדנו והורה על ביטול רישום משטרתי (דבר המוביל למחיקת רישום משטרתי).

מהו רישום משטרתי?

• על פי דין, מנהלת משטרת ישראל שני מאגרי מידע אודות הליכים פליליים:
  • המרשם הפלילי: כולל רישומים אודות הרשעות ועונשים של בתי משפט ובתי דין בפלילים בשל עבירות מסוג פשעים ועוונות, צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווים לביצוע שירות לתועלת הציבור (אף אם ניתנו ללא הרשעה), קביעות שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר עונשין, החלטות בית משפט לנוער לגבי קטינים שנקבע כי ביצוע עבירה פלילית ועוד.
  • רישום משטרתי: כולל רישומים פנימיים של המשטרה אודות חקירות ומשפטים תלויים ועומדים (תיקי מב”ד = ממתין לבירור דין), תיקי חקירה שנסגרו מהעדר עניין לציבור, חוסר ראיות, סגירה בהסדר מותנה ועוד.
• בקרב הציבור קיים לא מעט בלבול בנוגע לשני מאגרי המידע הללו, וכן ביחס להשלכות של הרישומים הנכללים בהם. 
• ראשית יש לדעת, כי קיים הבדל משמעותי בין שני מאגרי המידע:
  • המרשם הפלילי כולל רישומים של הליכים פליליים שהסתיימו בבית משפט, לאחר שהוגשו בגינם כתבי אישום.
  • הרישום המשטרתי כולל רישומים של המשטרה אודות תיקים שלא הוגשו בגינם כתב אישום, ונסגרו בפרקליטות או ביחידת התביעות של המשטרה או תיקים פתוחים, שטרם הוחלט באם להגיש בגינם כתבי אישום, או אם הוגשו כתבי אישום, עניינם טרם הוכרע בבית המשפט.
• בהתאמה, הרשעות פליליות, הרלוונטיות ל”תעודת יושר” (ולפסילה מתחומי עיסוק שונים), ירשמו אך ורק במרשם הפלילי, ולא ברישום המשטרתי. לפרטים נוספים בענין זה ראו בעמוד מחיקת רישום פלילי.
• עמוד זה נייחד כאמור לדיון ברישומים המשטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים, השלכותיהם הפוגעניות וביטולם באמצעות הגשת בקשה לביטול הרישום המשטרתי לגרום המוסמך במשטרת ישראל.

מדוע יש לפעול לביטול רישום משטרתי מרישומי המשטרה?

• מידע על תיקים סגורים, למעט תיקים שנסגרו בעילות של “חוסר אשמה פלילית” ו- “עבריין לא נודע”, מתועד ברישום המשטרתי.
• כך גם מידע אודות תיקים פתוחים הממתינים לבירור דין ונקראים “תיקי מב”ד”;
  • תיקי מב”ד כוללים תיקי חקירה שטרם נסגרו, או תיקי חקירה שהוגשו בגינם כתבי אישום, אולם טרם נפלה הכרעה ביחס לגורלם). 
  • בכל הנוגע לטיפול המשפטי בתיקי חקירה פתוחים אנו מפנים את הקורא לעמוד – סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | סגירת תיק חקירה.
• בין אם מדובר בתיקים פתוחים או סגורים, עסקינן במידע רגיש וחסוי, והגישה אליו היא רק על פי חוק, ולצורך מילוי תפקיד בלבד.
• יתרה מכך, מסירת מידע זה או קבלתו, שלא על פי חוק, מהווה עבירה פלילית.
• מסתבר שמשטרת ישראל אוגרת כמות עצומה של רישומים משטרתיים אודות אזרחים שכלל לא הועמדו לדין. כך למשל, בכתבה שכותרתה “מליון אזרחים עם תיקים” פורסם ב”ישראל היום” כי לאחד מכל 8 אזרחים בישראל רישום במשטרה. 
• על פי פירסום זה:

“המסמך המשטרתי מגלה: התיק אולי נסגר – אבל הרישום המשטרתי נשאר…מליון אזרחים עם תיקים. מסמך משטרתי חושף; יותר ממליון אזרחים אוחזים ברישומים משטרתיים, אף שמעולם לא הועמדו לדין פלילי. 2.2 מליון תיקים נסגרו…1,098,480 תיקים נסגרו מחוסר ראיות”.

• כפי שנראה מיד – לרישומים המשטרתיים הפנימיים אודות תיקי חקירה סגורים, יש לא מעט השלכות פוגעניות;

גורמים ממלכתיים חשופים למידע אודות תיקים סגורים וזוקפים את המידע לחובת האזרח

• תיקון לחוק שנכנס לתוקף בתחילת 2019 (עליו בהמשך), שימר את זכאותם של רשויות האכיפה וגורמים ציבוריים נוספים לעיין במידע אודות תיקים סגורים ולקחת בחשבון מידע זה בגדר החלטותיהם.
• שורה ארוכה של רשויות אכיפה וגורמים ציבוריים מורשים לעיין במידע זה, ללא הסכמת האזרח וללא ידיעתו, כגון: היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, משטרת ישראל, שב”כ, משטרה צבאית, מחלקת ביטחון שדה של צה”ל, המחלקה לחקירות שוטרים, שירות המבחן, נציבות בתי הסוהר ועוד.

פגיעה במישור התעסוקתי, במיוחד בתפקידים רגישים

• מאחר וגופי ביטחון חשופים למידע אודות תיקי חקירה סגורים, מידע זה עלול לפעול לחובתו של האזרח.
• לעיתים, ביטול רישום משטרתי פותר את הקושי בקבלת סיווג ביטחוני.

רשויות החקירה והתביעה זוקפות את המידע לחובת חשודים

• הפגיעה לא מצטמצמת לגופי ביטחון. עם פתיחת חקירה כנגד אזרח, כמעט באופן אוטומטי, בוחנים חוקריו את תיקיו הפתוחים ו/או הסגורים, המונצחים ברישום המשטרתי.
• למרות חזקת החפות ביחס לאותם תיקים, לא אחת, מוביל הדבר לגיבוש עמדה שלילית מצד החוקרים כלפי החשוד.
• עצם העובדה שאדם נחשד פעמים רבות בעבר בעבירה מסוימת (כדוגמת עבירת מין) אף אם כל חשד כאמור נסגר בעילה כזו או אחרת, עשוי ליצור “מסה מצטברת” שיהיה בה כדי להגביר את החשד, ולהצדיק בעיני החוקרים חקירה יסודית יותר נגדו.
• חוקר או תובע נותנים משקל לרישומי עבר על סגירת תיקים בעילה של “נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין (מה שנקרא בעבר “היעדר עניין לציבור”). ככול שהתיקים שנסגרו בעבר בעילה זו רלוונטיים יותר לתיק הנוכחי וככול שמועד סגירתם קרוב יותר, כך גובר האינטרס הציבורי להורות על פתיחה בחקירה או הגשת כתב אישום (הנחיה מספר 1.1 – אי פתיחה בחקירה או סגירת תיק בעילת “נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין”, עדכון אחרון 30.12.18).
• במקרים חריגים שבהם קמה הצדקה לכך, קיומם של תיקים סגורים קודמים עלולה להוות שיקול לעניין עילת סגירת תיק, כאשר שוקלים אם התיק ייסגר בעילה של חוסר ראיות או העדר אשמה.

עילה לסירוב להעניק רישיון נשק או לחדש את הרשיון לנשק

• בכל הנוגע להשלכות תיקים סגורים על ענייני רישוי נשק ראו – רשיון נשק | חידוש רישיון נשק – ייעוץ וייצוג משפטי.

ערעור חזקת החפות, והכתמת שמו של האזרח ברישומיה הפנימיים של המשטרה

• הרישום המשטרתי מעמיד אם כן את האזרח בעמדת נחיתות מסוימת, ביחס לאזרחים אחרים שאין להם רישום משטרתי. חשדות שמעולם לא הוכחו, ממשיכות ללוות אותו כעננה מעל ראשו ועשויות לפגוע בו, בשלבים שונים בחייו.
• על ההשלכות הפוגעניות של תיקי חקירה סגורים עמד בית המשפט העליון (כב’ השופטת ע’ ברון) בפרשת יעקב ארגמן (בג”צ 6213/14): 

“לאופן הסיווג של עילת הסגירה של תיק חקירה נודעת כאמור משמעות מרחיקת לכת מבחינתו של החשוד. כאשר תיק נסגר באחת העילות שאינן היעדר אשמה – התוצאה היא שאדם שלא הוגש נגדו כתב אישום, ולא ניתן לו יומו בבית המשפט, נותר כשהוא נושא עמו כתם של אשם פלילי.

כתם כזה, מטבע הדברים, עלול לפגוע באורחות חייו, בכבודו ובשמו הטוב. טלו מקרה כמו זה של העותר שלפנינו, שמצא את פרנסתו בעבודות אבטחה וכן התנדב במשך 35 שנים במשטרה – ובעקבות החקירה נגדו לא רק שנדחה משורות הארגון, אלא גם נפגעה פרנסתו. כל זאת, מבלי שהורשע בדין, ואף מבלי שהוגש נגדו כתב אישום”;

“…כך קורה שדווקא מי שלא הועמד לדין פלילי, מצוי בלא יכולת לטהר את שמו ונושא חטוטרת על גבו…הדבר מחריף במציאות של ימינו, שבה ההד התקשורתי שלו זוכות חקירות משטרתיות עז ונרחב במיוחד; ודומה שהכתם לא רק שלא יימחה מהקיר, אלא שהוא נדון להתקיים לעד במרשתת (אינטרנט) – ממנה, כידוע, קשה להישכח. התוצאה, אם כן, עבור מי שתיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות היא קשה”.

אי ציון עילת סגירת תיק חקירה והשלכותיה

• • בתיקון שנכנס לתוקף ביום 1.1.19 נקבע כי הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין לא תציין את העילה לסגירת התיק, למעט בעבירות מין ואלימות (בעבר היה על התובע לציין את עילת הסגירה בכל סוגי התיקים).
  • תיקון זה נועד למנוע פגיעה אפשרית בשמו הטוב של החשוד באמצעות קביעת ברירת מחדל לפיה, בהודעת סגירת התיק לא תפורט עילת הסגירה.
  • בהתאמה, קבע המחוקק בתיקון זה כדלקמן: 
    • על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד ולמתלונן הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי הם רשאים לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה. 
    • כאשר מדובר בחשד לעבירת מין או אלימות, תימסר לחשוד ולמתלונן הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק; 
  • התיקון לחוק צמצם אם כן את אפשרות חשיפת עילת סגירת תיק החקירה, אולם שימר את זכותם של החשוד והמתלונן לדעת באיזו עילה התיק נסגר (ולפעול בעניין לפי האינטרסים שלהם).
  • התיקון לחוק לא שינה דבר בכל הנוגע לכל אותם גורמים ממלכתיים שעדיין חשופים למידע ויכולים לזקוף את המידע לחובתם של רבבות אזרחים, שכלל לא הועמדו לדין. 
• מכל אלו ברור על שום מה יש לכל אזרח אינטרס מובהק לפעול לביטול רישום משטרתי.

ביטול רישום משטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה

שני המסלולים לטיפול בתיקי חקירה סגורים

• לא חייבים להשלים עם התוצאות הפוגעניות של רישום משטרתי. כאשר מדובר בתיק חקירה סגור, קיימים כיום 2 מסלולים המובילים להסרת הרישום המשטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
• עמוד זה עוסק בביטול רישום משטרתי. אודות המסלול השני ראו: שינוי עילת סגירת תיק חקירה – חוסר אשמה וכן ראו: מחיקת רישום משטרתי.
• ההחלטה באיזה מסלול מבין שני המסלולים יש לבחור, צריכה להתקבל על בסיס ייעוץ משפטי, תוך בחינת נסיבותיו המיוחדים של כל מקרה ומקרה. 

הסמכות לבטל רישום משטרתי והגורם במשטרה העוסק בכך

•  סעיף 1(ד) בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ”א – 1981 קובע, כי ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל או קצין משטרה בדרגת סנ”צ ומעלה שהוא הסמכיך לכך, רשאי לבטל מרישומי המשטרה רישום בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין (כלומר רישום אודות תיקי חקירה סגורים).
• בפועל, מדור מידע פלילי במטה הארצי של המשטרה מטפל בבקשות לביטול רישום משטרתי.

אמות המידה לביטול רישום משטרתי

• ביטול הרישום המשטרתי מוסדר בתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), תשס”ט -2009.
• בין היתר, נשקלים השיקולים הבאים בבחינת בקשה לביטול רישום משטרתי:
  • חלוף הזמן מאז האירוע שנחקר בתיק הסגור.
  • כמות הרישומים לחובתו של המבקש המצויים ברישום המשטרתי ומועדם. 
  • מהות העבירות ברישום המשטרתי.
  • חומרת העבירות ברישום המשטרתי ונסיבותיהם.
  • צורכי המשטרה בשמירת הרישום ואי ביטולו.
• מדובר בעתירה משפטית לכל דבר ולכן מומלץ לפעול במסלול של ביטול רישום משטרתי באמצעות עורך דין פלילי, העוסק בתחום ובקיא באמות המידה לביטול רישום משטרתי.

הגשת בקשה לביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים

• במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר בהגשת בקשות ביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים לגורמים המוסמכים במשטרת ישראל.
• בהתאם לאמות המידה שנקבעו בעניין ובשים לב לנסיבות הפרטניות בכל מקרה ומקרה, אנו מנתחים תחילה האם קיים בכלל סיכוי סביר להצלחת בקשה לביטול הרישום המשטרתי.
• לעתים, מדובר במספר רישומים משטרתיים ויש לפעול באופן מדורג ובמספר מסלולים, תוך בחירת סדר הטיפול בהסרת הרישומים המשטרתיים השונים.
• במקרים בהם מצאנו כי אכן קיים סיכוי סביר להצלחה ולאחר שבחרנו את המסלול המועדף – אנו מגישים בקשה מנומקת בכתב לגורם הרלוונטי.
• בהמשך, עוקב משרדנו אחר הטיפול בבקשה ובמידת הצורך – מתזכר את הגורם הרלוונטי עד לקבלת הכרעה בבקשה שהוגשה.
• במידת הצורך ובמקרים המתאימים, מעבר להגשת הבקשה בכתב לביטול רישום משטרתי, אנו מקיימים קשר טלפוני עם מדור רישום פלילי של משטרת ישראל לקידום הטיפול בבקשה.
• לא אחת, התקבלו עררים שהגיש משרדנו על החלטת מדור מידע מידע פלילי שלא לבטל את הרישום.

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול רישום משטרתי

דוגמא להודעה על ביטול רישום משטרתי של תיק חקירה סגור

• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפול משפטי של משרדנו הוביל לביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים.
• כמו כן ראו בהקשר זה: ארכיון ביטול רישום משטרתי – תיקים סגורים.

עורך דין פלילי

ביטול רישום משטרתי – תיקים חקירה סגורים | חקירה במשטרה | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי

הפוסט ביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (140)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | שימוע פלילי; ייעוץ + ייצוג משפטי בהליך שימוע לפני הגשת כתב אישום

שימוע פלילי – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בהליך שימוע לפני הגשת כתב אישום לפי סעיף 60א חוק סדר הדין הפלילי,
הגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום

חלק ניכר מפעילות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מוקדש לעריכת שימועים בפרקליטות וביחידות התביעה של משטרת ישראל ברחבי הארץ, כאשר במקרים רבים הוביל השימוע הפלילי לסגירת תיק החקירה ולסיום הפרשה.

מהו שימוע פלילי?

• בהקשר למשפט הפלילי, “שימוע” פירושו הליך הקודם להגשת כתב אישום, במסגרתו ניתנת הזדמנות לחשוד או לעורך דינו המבקשים זאת, להציג טענותיהם בפני רשויות התביעה (בכתב או בעל פה) ולשכנע, כי חומר הראיות או אינטרס הציבור אינם מצדיקים הגשתו של כתב אישום (להלן – שימוע פלילי או שימוע לפני העמדה לדין).
• עד שנת 2000, זכות שימוע לפני הגשת כתב אישום לא הייתה מעוגנת בחוק, אולם בשל ההשלכות הקשות הנובעות מעצם הגשת כתב אישום, נערכו בזמנו שימועים רבים, כאשר אנשי ציבור זכו באופן כמעט אוטומטי לשימוע.
• בשנת 1991 קבע היועץ המשפטי לממשלה הנחיות מפורטות בכתב, אשר באו להסדיר את סוגיית השימוע הפלילי (הנחיה מספר 4.3001 שכותרתה: “טיעון לפני הגשת כתב אישום פלילי (שימוע)”. מדובר בהנחיות המעודכנות מפעם לפעם, ועדיין תקפות היום.
• הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מפרטות את עיקר הטעמים לעריכת שימוע בטרם הגשת כתב אישום:
  • שימוע פלילי מסייע לרשויות התביעה בקבלת החלטה אחראית וצודקת על עצם הגשת כתב האישום, על מהות האישום או על פרטי העבירות אשר ייוחסו לנאשם בכתב האישום.
  • לעיתים אפילו זיכוי לא מצליח לתקן את הנזק שנגרם לאדם כתוצאה מהגשת כתב אישום, שלא היה מקום להגישו מלכתחילה;
  • למרות חזקת החפות (על פיה, כל אדם חף מפשע עד שיוכח בבית משפט אחרת), ולמרות שנאשמים מקבלים הזדמנות להתגונן בבית משפט בפני האישום, לא ניתן להתעלם מעינויי הדין והנפש הכרוכים בהליך הפלילי – הליך הנוטה להתמשך, להסתעף ולא אחת להתפרסם, תוך פגיעה קשה בשמו הטוב של הנאשם;
  • בראיה כוללת, נקיטת יתר זהירות בהגשת כתבי אישום, עשויה להפחית את העומס על מערכת המשפט וזאת בשל ניהול מספר פחות של תיקים.

סעיף 60א – עיגון זכות שימוע לפני הגשת כתב אישום בחוק סדר הדין הפלילי.

• מאחר שבחברה שבה אנו חיים די בהגשת כתב אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם, עוגנה בשנת 2000 הזכות לשימוע בחוק – בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982.
• בכך אמר המחוקק בישראל את דברו: זכותו של כל אדם החשוד בעבירה מסוג “פשע” (ולא רק אנשי ציבור) לבקש, במגבלות מסוימות, עריכת שימוע, לפני גיבוש סופי של ההחלטה בדבר הגשת כתב אישום.
• בתמצית, מחייב כיום סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי את רשות התביעה (בכפוף למספר סייגים), להודיע לחשוד על כך שקיבלה חומר חקירה, ממנו עולה לכאורה, שעבר עבירה מסוג פשע. כנגד חובה זו קמה זכותו של חשוד לפנות לתביעה תוך 30 יום בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום ולקיים שימוע.
• ככלל, בקשה להימנע מהגשת כתב אישום תעשה בכתב, אולם לעתים תסכים הרשות התובעת לערוך שימוע בעל פה.
• אותה חובה שהטיל המחוקק על רשויות התביעה (הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל) מקבלת ביטוי במכתב טכני ולקוני, שכותרתו “מכתב יידוע לחשוד” והנושא את הנדון: “הודעה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982”. להרחבה בעניין זה ראו בעמוד: מכתב יידוע לחשוד.
• להלן דוגמא ל”מכתב יידוע לחשוד“, שבמקרה זה נשלחה על ידי יחידת התביעות של משטרת מחוז תל אביב לחשוד (ללא פרטים מזהים כמובן):

בתמונה: מכתב יידוע לחשוד – פתיחת הליך שימוע פלילי והזמנה להגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי.

שימוע לפני הגשת כתב אישום – היקפה של הזכות.

• כיום, בכל הנוגע לעבירות מסוג “פשע” ובכפוף למספר סייגים, חייבת רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה לידע את החשוד בכתב על העברת חומר החקירה אליה (באמצעות מכתב שכותרתו: “מכתב יידוע לחשוד“).
• בעקבות קבלת הודעה זו, ניתן לפנות לרשות התביעה בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים אולם חשוב מכך, חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת.
• בתנאים מסוימים, ניתן להאריך את המועד להגשת בקשה זו ורשות התביעה רשאית להסכים לכך שהשימוע יערך בעל פה.
• על פי מצוותו של בג”צ, במהלך שימוע פלילי, נדרשות רשויות התביעה לאפשר לחשוד לשטוח את טענותיו במלואן, להציג את מלוא הנתונים שבידיו “...ולהאזין לדברים בנפש חפצה, תוך נכונות להשתכנע ככל האפשר שבדברים יש ממש” (בג”צ 4175/06 אלבז נגד היועץ המשפטי לממשלה).
• במסגרת שימוע פלילי, יקבל החשוד הזדמנות להעמיד את התביעה על טעותה, בין אם מדובר בטעות משפטית או טעות ראייתית אולם עד גבול מסוים, שכן מוסד השימוע לא נועד להוות תחליף למשפט הפלילי עצמו.
• סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי מעגן את זכות השימוע רק ביחס לעבירות מסוג “פשע” (קרי – עבירה שנקבע לה עונש מרבי העולה על 3 שנות מאסר). מה בנוגע לעבירות יותר קלות?
• החוק לא שולל קיום שימוע בנוגע לעבירות אחרות ועל פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, אין מניעה לקיום הליך שימוע, בכתב או בעל-פה, גם בתיקי חטא או עוון; הדבר יעשה לפי שיקול דעת התביעה, בהתחשב, בין היתר, ברגישות ובמורכבות התיק.

חשיבות השימוע הפלילי – שלב קריטי בהליך הפלילי.

• על חשיבותו ומהותו של השימוע לפני הגשת כתב אישום עמד בית המשפט העליון ע”פ 13/1053, הייכל נגד מדינת ישראל: 

“השימוע נועד לאפשר לחשוד בעבירה מסוג פשע לשטוח את טענותיו לפני הרשות המוסמכת קודם שתחליט אם יש מקום להעמידו לדין.

זכות השימוע מגנה על זכויות חשודים, ועשויה לייעל את מלאכת התביעה. ככל שיהא ביד החשוד לשכנע את התביעה שאין להעמידו לדין, תיחסך ממנו הפגיעה האינהרנטית הנלווית לאישום פלילי בעבירה חמורה. כך גם ייחסכו משאבי תביעה ושיפוט הכרוכים בניהולו של הליך פלילי.

השימוע עשוי לחדד את המחלוקות בין הנאשם לתביעה ולייעל את ניהול ההליך; הוא אף עשוי לעודד הידברות בין התביעה להגנה בניסיון לגבש עסקת טיעון. מנגד, השימוע עלול לסרבל את עבודת התביעה ולדחות את פתיחתו של ההליך הפלילי.

כדי שיגשים את תכליותיו באופן מיטבי, יש לקיים את השימוע מראש. זהו הכלל, וככל שאין טעמים לסתור, מן הראוי להקפיד עליו”.

• לעיתים, ניתן להשתמש בשימוע פלילי על מנת לשכנע את רשות התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ואף להשפיע על העילה שבה ייסגר תיק החקירה (חוסר אשמה, חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור).
• פעמים אחרות, מגיעים הצדדים במסגרת השימוע הפלילי להסדר טעון, במסגרתו מסכמים הצדדים במה יואשם החשוד בכתב האישום שיוגש ואפילו על עונש מוסכם, אליו יעתרו במסגרת הטעונים לעונש.
• לנוכח אחוז הזיכויים הזניח במשפטים פליליים בישראל ועם עיגונה של זכות השימוע בחוק, מרכזים חשודים מאמצים ומשאבים רבים בהליך השימוע הפלילי, במטרה למנוע את עצם הגשת כתב האישום כנגדם, או על מנת להגיע להסכמות אשר ימזערו נזקים וסיכונים, ויחסכו הליכים משפטיים מורכבים, ארוכים ויקרים.
• במידה לא מבוטלת, בהתחשב במרכזיות השימוע הפלילי, כמו גם במדיניות בתי המשפט לאמץ בדרך כלל הסדרי טעון, עברה זירת העשייה וההכרעה בלא מעט תיקים פליליים מאולמות בתי המשפט למשרדי הפרקליטות והתביעות של המשטרה.
• סגירת תיק בהסדר מותנה:
  • כיום, הורחב “ארגז הכלים” של הרשות התובעת, ומעבר לסמכותה לסגור תיקים בעילות הסגירה הקלאסיות (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור), הוסמכה הרשות התובעת לסגור תיקי חקירה גם בעילה של סגירת תיק בהסדר.
  • עילת סגירה חדשה זו , הרחיבה את הסמכות לסגור תיקי חקירה גם לתיקים בהם נמצא כי יש מספיק ראיות להגשת כתב אישום ואף יש אינטרס ציבורי בהגשת כתב אישום. 
  • עם הרחבת סמכויות הרשות התובעת בכל הנוגע לשיקול דעתה בסגירת תיקי חקירה, התרחב גם “מרחב התמרון” של הסנגור בשלב המקדמי שלפני המשפט הפלילי, לפעול לסגירת תיק החקירה ולמנוע הגשת כתב אישום.
  • לפרטים נוספים ראו בעמוד: סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום.

הצורך החיוני בייצוג משפטי של עורך דין פלילי בהליכי שימוע לפני הגשת כתב אישום.

• מטבע הדברים, כרוך השימוע בחשיפת קווי הגנה וראיות הגנה וב”הקרבת” יתרונות טקטיים במשפט עצמו (למשל גורם ההפתעה בחקירה שכנגד של עדי התביעה). לעתים, עשוי השימוע אף להוביל ל”מקצה שיפורים” במסגרתו מחזירה רשות התביעה את התיק ליחידה החוקרת להשלמת חקירה, במגמה לתת מענה לנקודות התורפה והבעיות עליהן הצביעה ההגנה בשימוע.
• מכאן, שעצם ההחלטה באם לנצל את זכות השימוע צריכה להיבחן בכובד ראש, תוך התייעצות עם איש מקצוע המתמחה בדין הפלילי.
• למעשה, בשל מרכזיות השימוע בהליך הפלילי כמו גם טעמים פרקטיים, חשוד איננו יכול להרשות לעצמו לוותר על ייצוג משפטי בשלב השימוע הפלילי; לסניגור תפקיד בשימוע לפני העמדה לדין, שבלעדיו-אין, החל מהשגת עיקרי חומר החקירה (שלפעמים ניתן בשלב זה, לפנים משורת הדין) וניתוח הראיות, דרך גיבוש קו הגנה עצמאי ואיסוף ראיות הגנה ועד ייצוג החשוד מול רשויות התביעה בדרך אמינה, אפקטיבית ומשכנעת.
• חשוד שלא מיוצג על ידי עורך דין פלילי בשימוע, עשוי במו פיו להפליל את עצמו, במו ידיו  – להשלים את הראיות שהיו חסרות להרשעתו, או לגרום לנזקים אחרים להגנתו (ומסתבר שיש לא מעט דרכים לגרום נזק להגנתו של אדם).
• יש גם לזכור, שממילא מתייחסות רשויות התביעה לטענותיו של החשוד בחשדנות, שכן מעצם מעמדו כחשוד, הוא נתפס כמי שעשוי לעשות כמעט הכל על מנת לנסות למלט עצמו מהרשעה פלילית והשלכותיה.
• מטעמים אלו ואחרים (למשל, שלמרבית החשודים אין את הידע והניסיון לייצג עצמם בדיני נפשות) משתדלות רשויות התביעה שלא להיפגש עם חשודים, ושימועים בעל פה נערכים רק עם עורכי הדין של החשודים ולא עם החשודים עצמם.
• אמנם תמיד פתוח בפני חשודים להעלות את טענותיהם על הכתב, אולם בכך הולכים לאיבוד כל היתרונות של מפגש דינמי בין הצדדים, פנים אל פנים, לרבות כל כלי השכנוע הטמונים במפגש בלתי אמצעי בין ההגנה לרשויות התביעה. יתרה מכך, בכתב, עשוי חשוד לגרום לעצמו לא פחות נזק מאשר בעל-פה (ואולי אף יותר, שכן בבקשה בכתב, חותם החשוד על דבריו).
• קושי נוסף עומד בפני החשוד הלא מיוצג על ידי עורך דין; זכות העיון בחומר הראיות שבידי התביעה מוקנית לחשוד רק לאחר שהוגש כנגדו כתב אישום; כך יכול למצוא עצמו חשוד ניגש לשימוע מבלי שהוא יודע בכלל מה עומד מולו ולהיכן לכוון את חציו. בהתאמה, חלק מתפקידו של בא כוחו של החשוד – לשכנע את גורמי התביעה כי לא ניתן לממש באופן סביר את זכות השימוע ללא קבלת עיקרי חומר הראיות שבידי התביעה.
• בשל מעמדה כזכות-יסוד של חשודים בהליך הפלילי, בלא מעט מקרים הובילה הפרתה של זכות השימוע, בפני עצמה, לביטול כתב האישום. בסוגיה זו קיימת מחלוקת פוסקים ובית המשפט העליון טרם אמר את דברו בהלכה ברורה, אולם הדבר מעיד עד כמה מרכזי נתפס כיום מוסד השימוע בהליך הפלילי.
• לסיכום, שימוע פלילי איננו עניין טכני, אלא מהותי; הוא נועד לברר באופן יסודי את חומר החקירה, ולעתים קרובות עשוי להוביל לשינוי בעמדתה הראשונית של התביעה ביחס לחומר הראיות  או ביחס לאינטרס הציבורי שבפרשה.
• כך או כך, עשוי שימוע פלילי להשפיע באופן דרמטי על המשך ההליך הפלילי ובהתחשב בכך שעסקינן בדיני נפשות, יש להפקיד את הייצוג בשימוע אך ורק בידיו של איש מקצוע, עורך דין פלילי, בעל ידע, כישורים וניסיון מתאימים.
• שימוע פלילי מוצלח מוביל לסגירת תיק החקירה ולסיום הפרשה. אודות שיקולים נוספים לגבי עצם הפניה לסגירת תיק החקירה ראו בעמוד – סגירת תיק פלילי.

לסיוע וייעוץ משפטי לפני שימוע פלילי והגשת כתב אישום צרו קשר – עורך דין פלילי ברמת גן – 050-6664499

ייצוג משפטי בהליכי שימוע פלילי + בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג חשודים בהליכי שימוע לפני הגשת כתב אישום מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל ברחבי הארץ, כאשר במקרים רבים הוביל השימוע לסגירת התיק ולסיום הפרשה.
• במקרים רבים אחרים, משקיבלנו את הייצוג על נאשמים שכבר הוגש כנגדם כתב אישום, ערכנו שימועים מוצלחים בדיעבד, ועל כך ראו בפרק אודות ביטול כתב אישום.
• בכל הנוגע לדרכים אחרות להתמודדות עם כתב אישום ראו: התמודדות עם כתב אישום.

דוגמאות למקרים בהם הובלנו לסגירת תיקים פלילים בהליכי שימוע מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל.

• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם ייצג משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר חשודים בהליכי שימוע לפני העמדה לדין והגיש מטעמם של חשודים בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

עורך דין פלילי

הפוסט שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א חוק סדר הדין הפלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (198)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

המחלקה לחקירות שוטרים – ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש ע”י עו”ד פלילי.

המחלקה לחקירות שוטרים – ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש + ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש פליליים בבתי משפט

• ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש, מכין את השוטרים לחקירתם הפלילית במח”ש, מלווה את השוטרים בייעוץ משפטי במהלך הליכי החקירה השונים ומעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
• ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במח”ש: ככול שמתגבשת כוונה להגיש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים, על מנת לשכנע את מח”ש להימנע מהגשת כתב אישום ולהוביל לסגירת תיק מח”ש.
• ייצוג משפטי לשוטרים במשפטים פליליים הנוגעים לתיקי מח”ש: משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
• ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים: על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – סגירת תיק מח”ש כנגד שוטר מג”ב בעקבות שימוע במח”ש – קבלת טענה של הגנה עצמית

• אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו מול מח”ש.

תמצית עובדות המקרה – פתיחה בחקירת מח”ש

• שוטר מג”ב היה מעורב באירוע אלים בסמוך למועדון בבאר שבע, כשבמסגרת זו, דקר אזרח בחזהו באמצעות בקבוק שבור וגרם לפציעתו באורח בינוני.
• השוטר לא כפר באירוע, אך טען כי מדובר בהגנה עצמית.
• בניגוד למצופה מכל אזרח, ובפרט מאיש משטרה, לא הסגיר עצמו השוטר מיד למשטרה, אלא כעבור יום, כשבתווך, כך על פי החשד, בוצעו פעולות לשיבוש החקירה.
• האירוע דווח למח”ש אשר פתחה בחקירה פלילית כנגד השוטר.

העבירות הפליליות בהן נחשד השוטר

• תחילה נחקר השוטר בחשד לעבירות תגרה וכן גרימת חבלה חמורה.
• בהמשך, נחקר השוטר ע”י מח”ש בחשד לעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים.
• בית משפט השלום בראשון לציון (כב’ השופט גיא אבנון) אף נעתר חלקית לבקשת מח”ש והאריך את מעצרו לצרכי חקירה, תוך קביעה כי קם חשד סביר הקושר את השוטר לעבירות המיוחסות לו, עבירות המקימות עילות מעצר מסוג מסוכנות וכן חשש לשיבוש הליכי חקירה.
• הרשעתו של השוטר במיוחס לו היתה חושפת אותו לעונש מקסימלי של 14 שנות מאסר (העונש הקבוע לצד עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות כשהעבריין נושא נשק קר לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל”ז ביחד עם סעיף 333 לחוק).

שימוע במחלקה לחקירות שוטרים – קבלת טענות ההגנה בשימוע במח”ש וסגירת התיק הפלילי

• עוד בשלב החקירה במח”ש, פנה השוטר למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ משפטי בנוגע לחקירתו וייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
• בהמשך, משנתגבשה כוונה להגיש כנגד השוטר כתב אישום, העניק משרדנו לשוטר ייצוג משפטי בשימוע פלילי שנערך בפני סגן ראש מח”ש, עו”ד משה סעדה.
• בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש ולמרות חומרת הפציעה כמו גם התנהלותו של השוטר לאחר הפציעה, נסגר התיק ע”י מח”ש בעילה של חוסר ראיות. 
• משנתקבלה טענתו של השוטר כי פעל בהגנה עצמית, גם לא הועמד לדין משמעתי.
• מקרה זה טופל במשרדנו על ידי עורכי הדין גיא פלנטר, אירנה אינברג ועמנואל טראץ’.
• בסוף עמוד זה ניתן לעיין בחשדות שהוטחו בשוטר במסגרת חקירתו במח”ש, בהחלטת בית המשפט להאריך את מעצרו לצורכי חקירה ובהחלטת המחלקה לחקירות שוטרים, בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש, לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
• הפרשה פורסמה באתר פוסטה, ראו: שוטר מג”ב חשוד בדקירה במהלך קטטה סמוך למועדון.

סגירת תיק מח”ש של שוטר על ידי המחלקה לחקירת שוטרים בעקבות שימוע פלילי.

הליך פלילי כנגד שוטרים בישראל

• הליכים פליליים כנגד שוטרים בישראל, הן בשלב החקירה והן בשלב הגשת כתב אישום והעמדה לדין, מנוהלים ע”י המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש).
• המחלקה לחקירות שוטרים הינה חלק מפרקליטות המדינה ופועלת מכח הסמכה בסעיף 49ט. לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל”א – 1971.
• מח”ש מורכבת מיחידת חקירות – היחידה האמונה על ביצוע החקירות הפליליות כנגד שוטרים ובעלת סמכויות מעצר, חיפוש, חקירה, האזנות סתר ועוד, יחידת מודיעין ויחידת פרקליטות.
• מח”ש כפופה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיות פרקליט המדינה ולנהלים פנימיים של מח”ש.  
• הנחיות ספציפיות המתייחסות לעבודת מח”ש הן:
  • ​הנחייה מס’ 14.4 סמכות החקירה והעמדה לדין בתלונה נגד שוטר​.
  • הנחייה מס’ 2.18 – מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר.​

את מי מוסמכת מח”ש לחקור ולהעמיד לדין?

• שוטרים – מי שנמנה עם משטרת ישראל, לרבות שוטרי משמר הגבול (מג”ב).
• אזרחים החשודים בביצוע עבירה בצוותא עם שוטרים.
• אנשי שירות הביטחון הכללי במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה (ולמעט תלונות נחקרים שנבדקות ע”י המבת”ן במשרד המשפטים).

אילו עבירות מוסמכת מח”ש לחקור?

עבירות שמח”ש מוסמכת לחקור.

• כל עבירה פלילית שבוצעה על ידי שוטר, בין אם במסגרת תפקידו ובין שלא במסגרת תפקיד, והעונש הקבוע בצד העבירה בחוק הוא למעלה משנת מאסר.
• עבירות שכיחות הנחקרות ע”י מח”ש הן:
  • עבירות מין והטרדה מינית.
  • עבירות אלימות, תקיפה, שימוש בלתי סביר בכוח.
  • שימוש לרעה בכוח המשרה, כליאת שווא.
  • מרמה והפרת אמונים, שוחד ושוחד מיני.
  • עבירות שיבוש מהלכי משפט.
  • עבירות גניבה כגון גניבה בידי עובד ציבור,שוד.
  • עבירות פגיעה בפרטיות, כגון שליפת מידע שלא כדין.
  • עבירות נשק, כגון הזנחת שמירה על כלי יריה, שימוש לא חוקי בנשק.
  • עבירות סמים.
  • עבירות אלימות במשפחה.

עבירות שמח”ש לא מוסמכת לחקור

• עבירות תעבורה.
• חשד לביצוע עבירה שרשות אחרת שאינה המשטרה מוסמכת לחקור בה על פי דין.
• עבירות פליליות שהעונש הקבוע בצדן בחוק אינו עולה על שנת מאסר. אלו, ייחקרו ככלל על ידי יחידת חקירות מקומית של המשטרה.

סמכויות המחלקה לחקירות שוטרים בתום החקירה

• בסיום החקירה הפלילית ע”י יחידת החקירות מועבר התיק לעיון והחלטת זרוע התביעה במח”ש.
• פרקליטי מח”ש יבחנו את התשתית הראייתית בתיק ויגבשו החלטה האם לסגור את התיק, להעביר לטיפול בדין משמעתי או להגיש כתב אישום פלילי נגד השוטר.   

שימוע פלילי לשוטר במח”ש

• בשלב זה, ככל שמתגבשת כוונה להעמיד את השוטר לדין פלילי בעבירה מסוג פשע, מחויבת מח”ש בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ולהנחיית פרקליט המדינה (הנחיה מספר 21.14 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים) להעניק לשוטר החשוד זכות שימוע בטרם קבלת החלטה סופית.
• בתיקים שהחשד בהם מתמצה בעבירה מסוג עוון שאינה מקימה זכות שימוע בדין, למח”ש סמכות שבשיקול להעניק לחשוד שימוע לפנים משורת הדין, מקום בו פנה החשוד באמצעות סנגור וביקש שיינתן לו שימוע.
•  להרחבה בכל הנוגע לייצוג בהליך שימוע פלילי בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום.

סגירת תיק מח”ש

• מח”ש מוסמכת לסגור תיק פלילי שנפתח כנגד שוטר באחת מעילות הסגירה המעוגנות בחסד”פ: חוסר ראיות מספיקות, חוסר אשמה, או “נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין”. להרחבה בנושא ראו: סגירת תיק פלילי.
• כמו כן, מוסמכת מח”ש להחליט על סגירת תיק פלילי שנפתח כנגד השוטר בחשד לעבירת עוון בדרך של “הסדר מותנה“, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.3042   – הפעלת תיקון 66 לחוק סדק הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982 – “הסדר מותנה“. להרחבה בנושא זה ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

הגשת כתב אישום כנגד השוטר והעמדתו לדין פלילי

• בהתאם לחומרת העבירה, תגיש מח”ש כתב אישום פלילי נגד שוטר לבית משפט השלום או בית המשפט המחוזי.
• פרקליטי המחלקה לחקירות שוטרים מייצגים את מח”ש בהליכים פליליים בבתי המשפט.

העברת תיק מח”ש לטיפול בדין משמעתי במחלקת המשמעת במשטרת ישראל

• מח”ש מוסמכת להמליץ למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד לדין משמעתי שוטר אם מחומר החקירה שנאסף בעניינו מתעורר חשד לביצועה של עבירת משמעת, כאמור בחוק המשטרה.
• במקרה של עבירת שימוש בכח שלא כדין במסגרת מילוי תפקיד – מוסמכת מח”ש להורות למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד את השוטר לדין משמעתי (סעיף 19(א) לחוק המשטרה).
• נכון להיום, הקווים המנחים לניתוב תיקים להליך משמעתי או להליך פלילי בתיקים של שימוש בכח שלא כדין מוסדרים בנהלים פנימיים של מח”ש ומאפשרים שיקול דעת רחב ותלות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. באחרונה, בעקבות ביקורת רבה שנשמעה בעניין, העבירה מח”ש לפרקליטות המדינה טיוטת נוהל שצפוי להסדיר באופן ברור את מדיניות מח”ש בנושא, לרבות התווים אמות מידה להבחנה בין העמדה לדין פלילי לבין העמדה לדין משמעתי. 
•  בכל הנוגע להליכים משמעתיים כנגד שוטרים ראו בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מדוע חשוב לשוטר לקבל ייעוץ משפטי בחקירת המחלקה לחקירות שוטרים?

• בהיותם עצמם עוסקים באכיפת דין פלילי, לא מעט שוטרים טועים לחשוב כי הם יכולים להתמודד בכוחות עצמם עם חקירת מח”ש המתנהלת כנגדם.
• בפועל, אפילו עורכי דין פליליים מנוסים, ליטיגטורים מדופלמים שזה משלח ידם, הנתונים לחקירה פלילית – ישכילו להתייעץ עם עורך דין פלילי אחר, ובמידה ויוגש כנגדם כתב אישום, לא ינסו לייצג את עצמם אלא יעמידו את הייצוג המשפטי הטוב ביותר שידם משגת.
• חלק מהשוטרים חוששים מהנראות של הדברים – מכך שעצם ההיוועצות עם עורך דין עלולה לשדר למח”ש שהם אכן הסתבכו ושהם אשמים במיוחס להם.
• בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש מורגלים לעבוד מול עורכי דין המייצגים שוטרים ורוב השוטרים הנתונים לחקירת מח”ש מתייעצים עם עורכי דין, בין אם לפני החקירה או בפתח החקירה עצמה, בשלב הצגת החשד ומתן הזכויות ע”י חוקר מח”ש.
• בכל מקרה, עצם מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לפגוע בנחקר (ולא משנה מה החוקרים אומרים לנחקרים שלהם בנושא הזה, על מנת לשכנע אותם לוותר על זכות ההיוועצות עם עורך דין) ומנגד – שלילת זכות ההיוועצות עשויה להוביל לזיכוי, ללא קשר לשאלת האשם.
• שוטרים עלולים לטעות ולחשוב שבכל מחלוקת עם אזרח, יתייצבו חוקרי מח”ש באופן אוטומטי לצידם. בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש עושים את מלאכתם באופן מקצועי, ללא סנטימנטים, ומלאכתם כוללת איסוף ראיות מפליליות כנגד שוטרים ובמקרים המתאימים –  גם העמדתם של שוטרים לדין פלילי.
• שוטר הנתון בחקירה פלילית נמצא במצב עדין ומורכב במיוחד; כעובד ציבור וכמי שאמון בעצמו על אכיפת החוק – אין הוא יכול להתנהג בחקירה פלילית ככול אזרח. כך למשל, לבחירתו של שוטר לשמור על זכות השתיקה בחקירת מח”ש (להבדיל מהשימוש בזכות להיוועץ בעורך דין) השלכות שונות, שאינן רלוונטיות לאזרח הנתון בחקירה פלילית.
• יתרה מכך, לתוצאות חקירת מח”ש השלכות על כל היבטי חייו של השוטר, ולצד המישור הפלילי שנחקר ע”י מח”ש, כל שוטר נתון גם לדין משמעתי (ביד”ם) ולצעדים מנהליים.
• להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: שוטרים – דין משמעתי | ייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין: בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).
• שלב החקירה הפלילית הינו קריטי, מדובר בשלב המכתיב את המשך הדרך כאשר לא אחת, טעויות של שוטרים בשלב חקירתם במח”ש והנזקים המשפטיים שגרמו לעצמם מאחר ולא התייעצו עם עו”ד פלילי – בלתי ניתנים לתיקון בהמשך.
• כל אלה מדגישים את חשיבות ההיוועצות עם עורך דין פלילי בחקירת מח”ש. על כך יש להוסיף, שעל פי נותני המחלקה לחקירות שוטרים שפורסמו לאחרונה (2018), אחוז ההרשעה בתיקי מח”ש עומד על 85%, כאשר רק 3% מתיקי מח”ש הפליליים הסתיימו בזיכוי. עוד בעניין זה ראו: דו”ח סיכום שנת 2017 של המחלקה לחקירות שוטרים.
• נתון זה מלמד שוב עד כמה חשוב לשוטר הנתון בחקירת מח”ש להיות מלווה בייעוץ משפטי מקצועי, שיוביל לסגירת תיק מח”ש, שכן מרגע שהחקירה הסתיימה והוגש כתב אישום – סיכוייו של השוטר לזיכוי – נמוכים להחריד.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי לשוטרים + ייצוג משפטי לשוטרים מול מח”ש

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות

• עו”ד פלילי גיא פלנטר יוצא שירות ביטחון כללי (שב”כ), שירת כקצין מודיעין בצה”ל וזכה להתמחות אצל מיטב הסנגורים בישראל- עו”ד דן שינמן ועו”ד אורי וגמן. במסגרת תפקידו כתובע בפרקליטות המדינה, ליווה והנחה את חוקרי משטרת ישראל בחקירות פליליות רגישות ומורכבות.
• מאז פרישתו מפרקליטות המדינה בשנת 1999, העניק עו”ד גיא פלנטר ייעוץ משפטי לנחקרים רבים, בפרשות שונות ומגוונות שרובן לא נחשפו לעיני הציבור. עו”ד גיא פלנטר מרצה בפני גופים שונים אודות חקירות וכללי התנהגות בחקירות.

חקירת מח”ש – הכנה, ליווי החקירה וייעוץ משפטי

• משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים החשודים בעבירות פליליות ומוזמנים לחקירת מח”ש.
• אנו מכינים את השוטרים לחקירת מח”ש, מלווים אותם בהליכי החקירה ומייצגים אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

טיפול בהוצאת צו איסור פרסום

• במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פירסום שמו של השוטר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שטרים

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי שימוע פלילי מול מח”ש, בטרם גיבוש החלטה סופית על העמדה לדין.

ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש בבית משפט

• משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטר בהליך הפלילי בבית המשפט ובכל ערכאות הערעור. 

ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים

• על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים בהליכי התאמה תעסוקתית

• על כך ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל.

לקריאה נוספת

• בכל הנוגע לקבלת ייעוץ במסגרת החקירה הפלילית ראו בעמוד: הכנה לחקירה פלילית – ייעוץ משפטי בחקירה.
• בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי מעצר ראו בעמוד: שחרור ממעצר | שחרור בערבות.
• בכל הנוגע לייצוג בהליך השימוע בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום. כמו כן ראו בהקשר זה: מכתב יידוע לחשוד.
• להרחבה בנוגע לסגירת תיק פלילי ראו בעמודים: סגירת תיק פלילי וכן סגירת תיק בהסדר מותנה.
• בכל הנוגע לייצוג נאשמים בהליך פלילי בבית המשפט ראו בעמוד: משפט פלילי – ייצוג ע”י עורך דין פלילי.
• בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורך דין פלילי

חקירת מח”ש – הכנה + ייעוץ משפטי לשוטרים | ייצוג משפטי בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים | ייצוג שוטרים בהליכים פליליים בבית המשפט מול מח”ש

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש – ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין פלילי.

הפוסט המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (77)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מכתב יידוע לחשוד – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בהליכי יידוע ושימוע

מכתב יידוע לחשוד לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי – דוגמא.

סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי – מצוות המחוקק ליידוע ושימוע של חשודים בעבירות מסוג פשע בטרם העמדה לדין

• בתמצית, בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, עיגן המחוקק את זכותו של כל אדם החשוד בעבירה מסוג “פשע” (ולא רק אנשי ציבור), לבקש עריכת שימוע, לפני גיבוש סופי של ההחלטה בדבר הגשת כתב אישום.
• לצד זכות זו, עוגנה בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי החובה על רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה בעבירה מסוג “פשע”, ליידע את החשוד בכתב בדבר העברת חומר החקירה אליה, והדבר נעשה באמצעות “מכתב יידוע לחשוד”.
• נשלח אל החשוד בדואר רשום “מכתב יידוע לחשוד”, רואים מכתב זה כאילו הומצא כדין, גם בלא חתימה על אישור מסירה.
• בתוך 30 יום מיום קבלת אותו “מכתב יידוע לחשוד”, רשאי החשוד לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום נגדו, או מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת.
• בנסיבות מסוימות, מוסמכים פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות במשטרה:
  • לא לשלוח לחשוד “מכתב יידוע לחשוד”, כי קיימת מניעה לכך.
  • להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.
• יחד עם זאת, החלטות חריגות מסוג זה, שמתקבלות על ידי פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות במשטרה, מחייבות תיעוד הנימוקים בבסיס ההחלטות, בכתב.
• בכל מקרה, זכות היידוע והשימוע לא חלה על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.
• עוד יש לדעת שחובת היידוע והשימוע לא חלות ביחס לעבירות הבאות:
  • תקיפה כלפי בן משפחה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין.
  • גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין.
  • כל עבירת פשע שנעברה במהלך ביצוע עבירת תקיפה כלפי בן משפחה ו/או גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג , או בקשר אליה.
• רשות התביעה רשאית להזמין את החשוד או עורך דינו להציג בפניה את טיעוניו בעל פה, והחשוד עצמו או עורך דינו רשאים ליזום בעצמם שימוע בעל פה, אם כי במצב זה ,יערך השימוע בעל פה לפנים משורת הדין.
• רשות התביעה לא חייבת לנמק את החלטתה, אולם עליה לשלוח לחשוד או לעורך דינו הודעה בכתב על החלטתה, בהקדם האפשרי.

התנהלות רשויות התביעה השונות בכל הנוגע למכתב יידוע לחשוד

• אותה חובה שהטיל המחוקק על רשויות התביעה (הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל) בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי מקבלת ביטוי במכתב טכני ולקוני, שכותרתו “מכתב יידוע לחשוד”.
• ב”מכתב יידוע לחשוד” אין זכר לביטוי “שימוע” ומאחר שמרבית האזרחים מעולם לא שמעו על סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, יש להניח שלא מעט חשודים כלל לא מבינים את משמעותו של מכתב זה.
• הוסף על כך, שקיימת התנהלות שונה ברשויות התביעה השונות, בכל הנוגע לזכויות היידוע והשימוע של חשודים;
  • התביעה המשטרתית מסתפקת במשלוח “מכתב יידוע לחשוד” אחד;
  • הפרקליטות פועלת על פי נוהל במהלך דו – שלבי, כלומר משלוח “מכתב יידוע ראשון לחשוד” ולאחר מכן, ככול שנשקלת העמדתו לדין של החשוד, משלוח “מכתב יידוע שני לחשוד” (ועל כך בהמשך).

מכתב יידוע לחשוד שנשלח מהתביעה המשטרתית

• בכל הנוגע להגשת כתב אישום והעמדה לדין, קיימת במדינת ישראל חלוקת סמכויות כאשר בחלק מתיקי החקירה מטפלות יחידות התביעה השונות של משטרת ישראל ובחלק אחר, (בדרך כלל בתיקים החמורים או המורכבים יותר) מטפלת הפרקליטות.
• מיום קבלת המכתב יידוע לחשוד מיחידת תביעות של משטרת ישראל, מתחיל מרוץ זמנים של 30 יום, שבמסגרתו על החשוד לפנות לרשות התביעה בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום, כאשר אי עמידה במירוץ זמנים זה עשוי להוביל להגשת כתב אישום, ללא עריכת שימוע פלילי וללא הודעה נוספת.
• התביעה רשאית לעשות שימוש בכל מידע שיעלה במסגרת הבקשה להימנע מהגשת כתב האישום או במהלך השימוע  ולפיכך בטרם מסירת כל גרסה, חיוני להתייעץ עם עורך דין פלילי.
• על הצורך החיוני בייצוג משפטי בשלב זה על ידי עורך דין פלילי ראו בעמוד: הצורך החיוני בייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בהליכי שימוע.
• להלן דוגמא ל”מכתב יידוע לחשוד”, שבמקרה זה נשלחה על ידי יחידת התביעות של משטרת מחוז תל אביב לחשוד (ללא פרטים מזהים כמובן):

מכתב יידוע לחשוד שנשלח מיחידת תביעות של משטרת ישראל – דוגמא.

• כפי שניתן לראות, בסעיף 3 במכתב יידוע לחשוד, מופיעה זכותו של החשוד לפנות בכתב תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה בכתב, בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום.
• מטעמים השמורים עימה, לא מוסרת משטרת ישראל לחשודים כי בטרם הגשת בקשתם, לצורך קיום השימוע, הם רשאים לעיין בחומר החקירה בעניינם, או בעיקרו.
• בשל העומס על יחידות התביעה המשטרתיות, פעמים רבות תעמוד התביעה המשטרתית על כך שהשימוע יערך בכתב ולא בעל פה, בדרך של הגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
• להבדיל מהתנהלות הפרקליטות בכל הנוגע ליידוע ושימוע, יחידות התביעה המשטרתיות לא שולחות “מכתב יידוע שני לחשוד” ולכן חשוד שמקבל מכתב כזה מיחידת תביעות משטרתית חייב לפעול מייד, באם הוא מעוניין שלא להחמיץ את ההזדמנות לנסות ולמנוע הגשת כתב אישום כנגדו.
• את האמור כאן יש לקרוא ביחד עם הנושאים הבאים:
  • היקפה של זכות השימוע הפלילי.
  • חשיבות השימוע הפלילי – שלב קריטי בהליך הפלילי.
  • הצורך החיוני בייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בהליכי שימוע.

מכתב יידוע ראשון לחשוד שנשלח מהפרקליטות

דוגמא למכתב יידוע ראשון לחשוד שנשלח מהפרקליטות

• מכתב היידוע הראשון לחשוד יכלול את הפרטים הבאים:
  • הודעה על העברת תיק החקירה לעיון יחידת התביעה ובכל בירור ניתן לפנות לכתובת הרשומה במכתב.
  • הודעה כי החשוד רשאי לפנות בכתב ליחידת התביעה תוך 30 ימים מיום קבלת המכתב, בבקשה מנומקת מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.
  • הודעה כי טרם התקבלה החלטה על הגשת כתב אישום, וככל שלאחר לימוד התיק, תתגבש החלטה להגיש כתב אישום, תימסר לחשוד הודעה נוספת שלאחריה יוכל להעלות טענות מדוע להימנע מהגשת כתב אישום, בתוך 30 יום ממתן ההודעה (מכתב יידוע לחשוד שני).
• אמנם בשלב זה, כאמור בהודעה עצמה, טרם התקבלה החלטה על הגשת כתב אישום, אולם יש מקום להתייעץ עם עורך דין פלילי האם לממש את הזכות לפנות כבר בשלב זה בבקשה מנומקת מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום, ובכך להתערב בתהליך גיבוש ההחלטה ולמזער ככול האפשר את האפשרות שתתגבש החלטה להגיש כתב אישום.
• מנגד, בשלב קבלת מכתב יידוע ראשון לחשוד, לא נפתח חומר החקירה לעיון ההגנה ולפיכך, שוב – יש לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי כיצד להתנהל בנסיבות הספציפיות הנוגעות ללקוח.
• מדיניות הפרקליטות ביחס להיבטים השונים של זכויות היידוע והשימוע מעוגנת בהנחיות פרקליט המדינה – הנחיית פרקליט המדינה מספר 14.21 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים (עדכון אחרון 8.12.19).
• הנחיה זו חלה באופן מחייב על הפרקליטות בלבד ולא על התביעה המשטרתית.

בתיקי גניזה מהירה ותיקים הנגנזים בשלב המיון הראשוני לא נשלח מכתב יידוע ושימוע

• ככלל, אם במועד קבלת תיק החקירה בפרקליטות קיימת הסתברות גבוהה שהוא ייגנז, לא תשלח הודעת יידוע (סעיף 33 להנחית פרקליט המדינה).
  • כך למשל, כאשר תיק החקירה מועבר לרשות התביעה עם המלצת סגירה וקיימת סבירות נמוכה להעמדה לדין – לא יצא לחשוד מכתב יידוע, ובלבד שהתיק ייגנז בתוך 3 חודשים (סעיף 11 בהנחיית פרקליט המדינה – תיקי “גניזה מהירה”).
  • בדומה, כאשר תובע מחליט בשלב המיון הראשוני לגנוז את התיק, לא תשלח הודעת יידוע, בכפוף לכך שהגניזה תבוצע בתוך 3 חודשים ממועד הגעת התיק לפרקליטות (סעיף 12 להנחיית פרקליט המדינה – תיקים הנגנזים בשלב המיון הראשוני “גייטינג”).
• משמעות הדברים – שאם נשלח לחשוד מכתב יידוע ראשון ככל הנראה:
  • התיק לא הגיע לפרקליטות עם המלצת סגירה;
  • לא הוחלט בשלב המיון הראשוני בפרקליטות לסגור את התיק;
  • אין הסתברות גבוהה שהתיק ייגנז.

מכתב יידוע שני לחשוד שנשלח מהפרקליטות

דוגמא למכתב יידוע שני לחשוד שנשלח ע”י הפרקליטות.

• מכתב היידוע השני לחשוד מהווה “עליית מדרגה” ומקרב את החשוד פסע מהעמדה לדין והליך פלילי בבית המשפט.
• לעתים, נקרא מכתב זה “כתב חשדות”, שכן אמורה להיות בו התייחסות לטיב החשדות – פירוט העבירות או לכל הפחות אפיון כללי של העבירות.
• פעמים רבות יכלול “כתב החשדות” מעין טיוטת כתב אישום, המפרטת את העובדות הנטענות וכן העבירות והוראות החיקוק המיוחסות לחשוד.
• להבדיל ממכתב היידוע הראשון, כאן תיידע הפרקליטות את החשוד בדבר אפשרותו לעיין בעיקרי חומר החקירה. ניתוח חומר החקירה חייב להיעשות על ידי עורך דין פלילי.
• מכתב יידוע שני יכלול:
  • את זכות החשוד לפנות בכתב בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום או מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת, תוך 30 ימים מיום קבלת המכתב.
  • את האפשרות לבקש לקיים שימוע בעל פה באמצעות עורך דין, וזאת בכפוף לפניה בכתב בנושא במסגרת אותם 30 ימים.
• מכתב היידוע השני לחשוד  מהווה את ה- “דקה ה- 90” של הליך השימוע, כאשר הפרקליטות מעמידה את החשוד על כך שכבר למדה את חומר החקירה שנאסף ובעקבות ניתוח חומר החקירה בדעתה להגיש כתב אישום נגדו לבית המשפט, בכפוף למתן הזדמנות להגנה לשכנע אותה אחרת, בהליך השימוע.
• המשך “ישיבה על הגדר” בשלב זה, ואי הצגת טעונים מדוע להימנע מהגשת כתב אישום, תוביל כמעט בוודאות להגשת כתב אישום כנגד החשוד.
• על החשוד לקחת בחשבון כי בשלב זה, הגרסה שמסר בחקירה (אם מסר גירסה) לא סייעה לו להיחלץ מכתב אישום; בשלב זה כבר למדה הפרקליטות את חומר החקירה בתיק, ולמרות גרסת החשוד, גיבשה כוונה להגיש נגדו כתב אישום, בכפוף למה שיתרחש בשימוע.
• מכאן, שבתחנה אחרונה זו לפני העמדתו לדין, ראוי שהחשוד יעמיד לעצמו ייצוג משפטי, שכן בכוחות עצמו – לא הצליח החשוד להיחלץ מהאישום הפלילי.
• עוד בעניין זה ראו:
  • חשיבות השימוע הפלילי – שלב קריטי בהליך הפלילי.
  • הצורך החיוני בייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בהליכי שימוע.

מכתב יידוע ושימוע לחשוד בעבירות שאינן פשע – ועריכת שימוע לפנים משורת הדין בנוגע לעבירות מסוג חטא או עוון

• כאמור, על פי מצוות המחוקק חובת היידוע ומתן אפשרות שימוע חלות רק על עבירה מסוג פשע, כלומר עבירה שדינה המקסימלי מעל 3 שנות מאסר.
• כאן המקום להדגיש, שרוב העבירות בספר החוקים בישראל מסווגות כחטא או עוון ולא כפשע, ולכן ברוב העבירות – אין חובת יידוע ושימוע.
• יחד עם זאת, הנחיית פרקליט המדינה (סעיף 21) מכירה בכך שיתכנו נסיבות אשר יצדיקו יידוע ושימוע גם בעבירות מסוג חטא ועוון.
• בעבירות חטא ועוון, ככלל, הודעת יידוע תשלח רק לאחר גיבוש כוונה להגיש כתב אישום ולכן, עם קבלת הודעה כזו יש להעמיד ייצוג משפטי מייד.
• מעבר לכך, פתוח בפני עורך דינו של חשוד בעוון או בחטא לפעול לסגירת התיק בדרך של שימוע לפנים משורת הדין. הסניגור יכול לשכנע שיוענק שימוע גם בעבירות חטא או עוון אם הראה למשל:
  • נסיבות ייחודיות סביב העבירה לכאורה ותוצאותיה;
  • מאפיינים ייחודיים הנוגעים לחשוד שמצדיקים קיום שימוע.
  • עצם ההעמדה לדין משפיעה על היבטים רחבים החורגים מעניינו של החשוד עצמו.
  • תשתית ראייתי סבוכה או חריגה בהיקפה או מעלה שאלות משפטיות או ערכיות מורכבות.
• משמע, גם בעבירות מסוג חטא ועוון (כלומר עבירות שדינן המקסימלי עד 3 שנות מאסר) יש להתייעץ עם עו”ד פלילי האם לפעול לסגור את התיק בדרך של שימוע לפנים משורת הדין.
• עוד בעניין זה ראו – סגירת תיק פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בעקבות קבלת מכתב יידוע לחשוד

• משרדנו מייצג חשודים בהליכי שימוע פלילי מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל ברחבי הארץ, כאשר במקרים רבים הוביל השימוע לסגירת תיק החקירה. להרחבה בעניין זה ראו – שימוע פלילי – בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
• בכל הנוגע לדרכים אחרות להתמודדות עם כתב אישום ראו: התמודדות עם כתב אישום.
• למשרדנו ניסיון עשיר ומוכח בסגירת תיקים פליליים במסגרת הליכי שימוע. 

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק פלילי לאחר קבלת מכתב יידוע

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות רבות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת התיק הפלילי בהליכי שימוע.
• יש לקרוא עמוד זה ביחד עם העמוד – בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

עורך דין פלילי

 שימוע פלילי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | שימוע לפני העמדה לדין | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום – ייצוג משפטי | כתב אישום | ארכיון שימוע פלילי | ארכיון ייצוג משפטי בשימוע | ארכיון בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | ארכיון סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי

הפוסט מכתב יידוע לחשוד – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בהליך שימוע<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (105)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חשד למעשה אוננות בפומבי – שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה

תמצית המקרה – נחשד בשני מקרים של אוננות בפומבי – נתקבלה בקשתנו לנקות את שמו מכל רבב

• בעמוד זה נציג מקרה להמחשה בו טיפלנו במסגרתו הובלנו לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
• מדובר בלקוח שנחשד כמי שבשני מקרים שונים ביצע מעשה אוננות בפומבי, בחניון בסמוך לאחד מחופי תל אביב. הלקוח לא השלים עם סגירת תיק החקירה בעילה של חוסר ראיות, שהותירה ספק בחפותו ואנו פעלנו מטעמו לטהר את שמו לחלוטין.
• פרקליטות מחוז תל אביב נעתרה לבקשתנו, לאחר ששוכנעה כי מדובר בטעות בזיהוי. וזו הודעת הפרקליטות:

חשד למעשה אוננות בפומבי – שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה

• שינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה, הובילה למחיקת רישום משטרתי, שהכתים את שמו של הלקוח ברישומיה הפנימיים של המשטרה.

החקירה המשטרתית בחשד לשני מקרים של אוננות בפומבי

• הלקוח במקרה זה הינו אזרח זר שמתגורר מזה שנים בישראל, באמצע שנות החמישים שלו, נשוי לישראלית ואב לילדים, ללא עבר פלילי וללא כל הסתבכויות קודמות עם החוק.
• שתי נשים שאין ביניהן היכרות קודמת, הגישו תלונה פלילית למשטרה אודות אדם שלטענתם ביצע מעשה אוננות בפומבי, ברכבו, בחניון שנמצא בסמוך לאחד מחופיה של העיר תל אביב.
• אחת הנשים קשרה את הלקוח למעשה העבירה וכתוצאה מכך נפתחה כנגדו חקירה פלילית בחשד לביצוע עבירה של מעשה מגונה בפומבי, בניגוד לסעיף 349 לחוק העונשין.
• עם חקירתו באזהרה במשטרה, נפתח כנגד הלקוח רישום משטרתי ברישומיה הפנימיים של המשטרה (תיק פ”א = פרטי אירוע) בחשד לעבירה של מעשה מגונה בפומבי.
• בחקירתו, וויתר הלקוח על הזכות להיוועץ עם עורך דין, שיתף פעולה באופן מלא, השיב לכל שאלות חוקריו, שלל מכל וכל את החשדות המיוחסים לו ואף הסכים לערוך עימות עם המתלוננות.
• בתום החקירה הפלילית החליטה הפרקליטות לסגור את תיק החקירה בעילה של העדר ראיות מספיקות, עילה שמותירה ספק בחפותו של הלקוח, ברישומיה הפנימיים של המשטרה. 
• בכל הנוגע לעילות סגירת תיקי חקירה וכן אודות ההשלכות הפוגעניות של רישום משטרתי ראו בעמוד: שינוי עילת סגירה – חוסר אשמה. 

פרקליטות מחוז תל אביב נעתרת לבקשתנו לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה

• הרישום המשטרתי שנותר לחובתו של הלקוח ברישומיה הפנימיים של המשטרה, ובמיוחד טיב המעשים בהם נותר ספק בחפותו – מעשי אוננות בפומבי, הדירו שינה מעיניו של הלקוח. 
• משלא השלים הלקוח עם הרישום המשטרתי שנותר לחובתו ברישומיה הפנימיים של המשטרה, הסמיך את משרדנו לפעול לנקות את שמו מכל רבב.
• במטרה לטהר את שמו של הלקוח ולגרום למחיקת הרישום המשטרתי הפוגעני, פנה עורך דין פלילי גיא פלנטר בבקשה מנומקת לפרקליטות מחוז תל אביב לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה.
• בתמצית, במסגרת הבקשה שהוגשה לפרקליטות, טען עו”ד גיא פלנטר כי:
  • ביחס לאחד המקרים בהם נחשד הלקוח, יש לו אליבי מוצק (כלומר שהיה במועד הרלוונטי בו בוצעה העבירה במקום אחר);
  • ואילו ביחס למקרה השני בו נחשד הלקוח, התלונה שביקשה לקשור את הלקוח למעשה העבירה – מופרכת מיסודה.
• משקיבלה פרקליטות מחוז תל אביב את הטענה שמדובר למעשה בטעות בזיהוי, נאותה לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה. 
• בכך טוהר לחלוטין ששמו של הלקוח שכן על פי דין, תיק חקירה שנסגר בעילה של “חוסר אשמה” – יבוטל רישומו מרישומיה הפנימיים של המשטרה. 

לקריאה נוספת

• להרחבה בכל הנוגע לטיפולים משפטיים דומים שלנו ראו:
  • שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
  • מחיקת רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים.
  • ביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים.
• להרחבה בנוגע לטיפול משרדנו בעבירות מין ולדוגמאות נוספות בהן טיפלנו ראו:
  • עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.
  • עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי. 
  • מעשה מגונה בפומבי. 
  • מעשה מגונה.
  • מעשה סדום.

עורך דין פלילי

 עבירות מין – ייצוג משפטי | מעשה מגונה בפומבי | מעשה מגונה

הפוסט חשד למעשה אוננות בפומבי – שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (29)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | סגירת תיק חקירה

• סגירת תיק פלילי – משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי לחשודים בסוגיה, האם יש מקום ליזום פניה לרשות חקירה ו/או רשות תביעה בעניין בקשה לסגירת תיק חקירה פתוח, לרבות בנוגע להשלכות של עצם הפניה.
• במקרים המתאימים, פועל משרדנו לסגירת תיק במשטרה, בין אם באמצעות פניה יזומה לרשויות האכיפה לסגירת התיק הפלילי ובין אם במסגרת הליך שימוע פלילי מול יחידות התביעה של משטרת ישראל או הפרקליטות.
• בעמוד זה אנו עוסקים בכל ההיבטים לסגירת תיק פלילי. בכל הנוגע להליך השימוע הפלילי ראו: ייצוג משפטי בשימוע פלילי – הגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום. 

סגירת תיק פלילי – ביקורת שכתב לקוח

• אנו מביאים כאן תחילה ביקורת שנכתבה אודות טיב הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים.
• כותב הביקורת הינו חשוד אשר הוזמן ע”י משטרת ישראל לתת את הסכמתו לסגירת תיק פלילי בדרך של הסדר מותנה.
• בעקבות ייצוג משפטי שקיבל הלקוח ממשרדנו, נסגר התיק הפלילי שלא בהסדר מותנה, מבלי שהלקוח נאלץ להודות בעבירה פלילית כלשהי, מבלי שיוטלו עליו תנאים ומבלי שיאלץ לשלם קנס ו/או פיצוי כספי.

סגירת תיק פלילי – ביקורת של לקוח אודות טיב הייעוץ והייצוג המשפטי שקיבל במשרדנו.

סגירת תיק פלילי – הבסיס החוקי

• הסמכות לסגור תיק פלילי ולא להעמיד לדין מעוגנת בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב -1982.
• בהתאם להוראות סעיף זה, שכותרתו “העמדה לדין וסגירת תיק”: 

“ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין”.

אופן הפעלת שיקול הדעת של רשויות החקירה והתביעה בהחלטה להעמיד לדין או לסגור תיק פלילי

• להחלטות בדבר פתיחת חקירה פלילית או הגשת כתב אישום עשויות להיות השלכות הרות גורל מבחינת החשוד, המתלונן והציבור כולו. לפיכך, הן כפופות לביקורת פרקליט המחוז, פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין (ומעל כל אלו, לביקורת בג”צ).
• לרשויות החקירה והתביעה נתון שיקול-דעת רחב בדבר אופן הטיפול בתלונה, אולם ההחלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין חייבת להתקבל מתוך שיקול-דעת ולהיות מנומקת (ע”א 1678/01, מדינת ישראל נגד משה ואחרים).
• שיקול דעתו של תובע באם להעמיד לדין הינו שיקול דעת שלטוני, מעין שיפוטי, שעל הפעלתו חלות ההוראות הכלליות של המשפט המנהלי; לכן, מחויב התובע לקבל את החלטתו מתוך שקילת הגורמים הרלבנטיים וגורמים אלה בלבד, ולפעול בתום לב, בהגינות, ללא הפליה ובסבירות (בג”צצ 935/89, אורי גנור ואחרים נגד היועץ המשפטי לממשלה).

סגירת תיק פלילי – עילות הסגירה השונות של תיק במשטרה

• לאחר איסוף הראיות, מעבירה היחידה החוקרת את חומר החקירה שנאסף לרשות התובעת, קרי – לפרקליטות או ליחידת התביעות של משטרת ישראל.
• הדין מסדיר איזה סוג של תיקים יועברו לטיפולה של הפרקליטות ואיזה ליחידת התביעות של המשטרה ומי מבין השתיים מוסמכת לסגור את התיק או להגיש בגינו כתב אישום. ככלל, מטפלת הפרקליטות בתיקים היותר חמורים ו/או היותר מורכבים.
• הרשות התובעת עשויה להחזיר את התיק ליחידה החוקרת, עם הנחיות להשלמת החקירה או לסגור את התיק, באחת מעילות הגניזה הקבועות בדין.
• ואלו בתמצית עילות הגניזה המרכזיות לסגירת תיקי חקירה פליליים:
  • אין אשמה פלילי או חוסר אשמה.
  • חוסר ראיות או העדר מספיק ראיות.
  • נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה / להעמדה לדין / להמשך קיום ההליכים” (בעבר: “חוסר עניין לציבור” או “חוסר התאמה להליך פלילי”.
  • סגירת תיק בהסדר – אודות עילת סגירה זו ראו בעמוד: סגירת תיק בהסדר מותנה.
  • סגירת תיק בהליך אי תביעה (טיפול מותנה) – עילה זו רלוונטית ביחס לקטינים בלבד. על עילה זו אנו עומדים בהרחבה בעמוד: קטינים – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
• קיימות מספר עילות סגירה נוספות, פחות שכיחות: עבריין לא נודע, מות החשוד או הנאשם, החשוד או הנאשם אינו בר- עונשין וכן – רשות אחרת מוסמכת לחקור.
• כעת נעמוד על כל אחת מעילות סגירת התיקים הפליליים בהרחבה.

סגירת תיק פלילי באין אשמה פלילית (“חוסר אשמה” או “העדר אשמה”)

• תיק חקירה ייסגר בעילה של חוסר אשמה אם התברר, לאחר קבלת התלונה, כי המעשה כלל אינו מהווה עבירה פלילית או אם התברר, כי המעשה אמנם מהווה עבירה, אולם לא נותר ספק סביר בדבר חפותו של החשוד.
• בתמצית, הנחיית פרקליט המדינה (שעודכנה לאחרונה ביום 30.12.18) קובעת את המבחן הבא לסגירת תיק בחוסר אשמה:
  • על התובע לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה;
    • ככל שהסיכוי שביצע את העבירה – כעולה מהראיות – נמוך – הרי שעילת הסגירה הראויה הנה “העדר אשמה“.
    • ככל שהסיכוי שביצע את העבירה גבוה יותר, יש לסגור את התיק בעילה של “חוסר ראיות“.
• על פי נתונים שסיפקה הפרקליטות לציבור, רק כ- 12% מהתיקים הפליליים נסגרים ע”י הפרקליטות בעילה של חוסר אשמה.

סגירת תיק פלילי בחוסר ראיות להעמדה לדין

• תיק חקירה ייסגר בעילה של חוסר ראיות כאשר חומר הראיות שנאסף מעורר ספק בדבר חפותו של החשוד, אולם אין בו די כדי להעמיד לדין, שכן אין סיכוי סביר להרשעה.
• עילה זו כוללת גם מצבים של התיישנות העבירה (חלפו תקופות התיישנות הקבועות בחוק). 
• כאמור, בהתאם להנחיית פרקליט המדינה, על התובע לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה. ככל שהסיכוי שביצע את העבירה – כעולה מהראיות – נמוך – הרי שעילת הסגירה הראויה הנה “העדר אשמה“. ככל שהסיכוי שביצע את העבירה גבוה יותר, יש לסגור את התיק בעילה של “חוסר ראיות“.
• “חוסר ראיות” הינה עילת הסגירה המרכזית המשמשת את רשויות התביעה ורוב התיקים הפליליים שנסגרים, נסגרים בעילה זו; על פי נתונים שסיפקה הפרקליטות לציבור ביחס כ- 59% מהתיקים נסגרו בפרקליטות בעילה של חוסר ראיות.

סגירת תיק פלילי בעילה ש”נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה / להעמדה לדין / להמשך קיום ההליכים” (בעבר: “חוסר עניין לציבור” או “חוסר התאמה להליך פלילי”)

שינוי שם עילת הסגירה מחוסר עניין לציבור לנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין או להמשך קיום הליכים פליליים

• לאחר שהוברר כי מרבית הציבור לא מכיר את המשמעות המשפטית של הביטוי “חוסר עניין לציבור”, והביטוי אף עלולו לקומם רבים, חדלה המשטרה מלהשתמש בביטוי זה בהודעותיה על סיום החקירה וסגירת התיק.
• ביום 22.2.18 פורסם ברשומות תיקון מספר 82 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982 שעניינו שינוי שם העילה של “אין עניין לציבור” ל”נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה / להעמדה לדין / להמשך קיום ההליכים”. 
• בכך, עברה מן העולם עילת הסגירה שזכתה לשם “חוסר עניין לציבור” וכיום מנמקת המשטרה או הפרקליטות את גניזת התלונה בכך: ש”נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה / העמדה לדין”.  
• יחד עם זאת, אין בשינוי שם עילת הסגירה כדי להשפיע על השיקולים עצמם, העומדים מאחורי סגירת תיק בעילה זו.

מי מוסמך לסגור תיק פלילי בעילה, שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין או להמשך קיום הליכים פליליים

• קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה מוסמך להורות שלא לפתוח בחקירה בנוגע לעבירה שאיננה פשע, במידה וסבר שאין בדבר עניין לציבור (“פשע” מגודר כעבירה פלילית שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים).
• יתרה מכך, אפילו נמצאו מספיק ראיות לשם העמדה לדין, ואפילו מדובר בעבירה מסוג פשע, עדיין מוסמך פרקליט מחוז (או פרקליט בכיר אחר שהוסמך לכך) להחליט שלא להעמיד לדין, אם מצא כי אין בקיומו של המשפט עניין לציבור.
• נקודת המוצא העקרונית הינה, כי משקבע המחוקק כי התנהגות מסוימת היא בגדר מעשה פלילי, הרי שיש אינטרס ציבורי כי החשוד בעבירה יועמד לדין.
• יחד עם זאת, לפעמים דווקא העניין הציבורי שבאי העמדה לדין גובר, ונסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה או העמדה לדין.

שיקולים מנחים בשאלת האינטרס הציבורי בהמשך החקירה או העמדה לדין, או בסגירת התיק הפלילי

• נקודת המוצא העקרונית הינה, כי משקבע המחוקק כי התנהגות מסוימת היא בגדר מעשה פלילי, הרי שיש אינטרס ציבורי כי החשוד בעבירה יועמד לדין.
• יחד עם זאת, לפעמים דווקא העניין הציבורי שבאי העמדה לדין גובר, ונסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה במשטרה או העמדה לדין. בהקשר לעילת סגירה זו, יובאו בחשבון שורה ארוכה של שיקולים, כגון:
  • חומרת העבירה: העונש על עבירה זו הקבוע בחוק, הנסיבות לביצוע העבירה, היקף הנזק שהמעשה גרם לציבור הרחב או לחלקים ממנו, שכיחותה של התנהגות עבריינית מסוג זה, השפעתו השלילית של המעשה על מרקם חיי החברה ועל סדרי שלטון תקינים, משך הזמן שבו נמשכה הפעילות העבריינית, משך הזמן שחלף מאז בוצע המעשה, תחכום ושיטתיות בביצוע העבירה);
  • החשוד: גילו ומצב בריאותו, עברו הפלילי וניסיונות לשקמו, כל קורותיו עד לביצוע מעשה העבירה ולאחר מכן, מידת שיתוף הפעולה שלו עם רשויות החקירה, הליכים מנהליים ואחרים שהתנהלו/מתנהלים נגדו ועונשים שהוטלו עליו, סנקציות אחרות שהוטלו עליו וכן ההשלכות האפשריות שיהיו לקיום ההליך הפלילי לגביו.
  • קורבן העבירה: מידת הפגיעה בו, תיקון הנזק שנגרם לקורבן או האפשרות לתיקונו, עמדה סלחנית של הקורבן כלפי החשוד, או הסדר מניח את הדעת בין החשוד לקורבן.
  • אינטרסים של המדינה: קיום של נושא בעל ערך ביטחוני או מדיני או ציבורי, המחייב שלא להגיש כתב אישום, פגיעה באינטרס חברתי כגון חופש הביטוי, שיקולים מוסדיים של התביעה ובתי המשפט כגון הסכמים עם עדי מדינה והסדרי טעון, סדר עדיפויות של התביעה ובתי המשפט, בהתחשב בכוח האדם ובזמן העומד לרשותם.
• לא מעט תיקים נסגרים בעילה זו; מתוך כלל התיקים גנזה הפרקליטות כ- 21% בעילה שנסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין.

סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה

• מדובר בעילת סגירה חדשה יחסית הרלוונטית לתיקי חקירה בהם מצא תובע שיש מספיק ראיות להגיש כתב אישום ואף קיים אינטרס ציבורי לעשות כן, אולם נתקיימו שורה של תנאים המאפשרים להימנע מהגשת כתב האישום.
• הסדר מותנה הוא הסכם בין הרשות התובעת לחשוד לפיו החשוד מודה בעובדות עליהן מוסכם במסגרת ההסדר (עובדות המקימות עבירה או עבירות פליליות) ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות של התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של “סגירה בהסדר”.
• להרחבה אודות עילת סגירה זו ראו בקישור: סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום.

סגירת תיקים פליליים – עילות נוספות

• סגירת תיק פלילי בעילה לפיה העבריין לא נודע (עם סיום איסוף הראיות, לא ידוע מי ביצע את העבירה).
• סגירת תיק פלילי בעילה של מות החשוד או הנאשם: החשוד או הנאשם נפטר.
• סגירת תיק פלילי בעילה שהחשוד או הנאשם אינו בר- עונשין: מטעמי גיל (כשהוכח, כי בעת ביצוע העבירה טרם מלאו לחשוד או לנאשם 12 שנים) או מטעמי בריאות הנפש (כשהוכח, כי החשוד או הנאשם אינו נושא באחריות פלילית, עקב מצבו הנפשי).
• סגירת תיק פלילי בעילה לפיה, רשות אחרת מוסמכת לחקור: רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה ולפיכך מועברת התלונה לטיפולה של אותה רשות אחרת.
• סגירת תיקי קטינים בהליך אי תביעה (טיפול מותנה) – כאמור, על עילה זו אנו עומדים בהרחבה בעמוד: קטינים – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

“חוסר ראיות” או “חוסר אשמה” – כיצד קובעים את עילת סגירת התיק המתאימה?

• בשנת 2018 עודכנה הנחיית פרקליט המדינה הנוגעת לסגירת תיקים בעילת “חוסר ראיות” ובעילת “העדר אשמה” במטרה להנחות ולהבנות את שיקול הדעת של התובע בקביעת עילת הסגירה המתאימה במצבים שונים. 
• בתמצית, נקבע בהנחיה כי לצורך קביעת עילת הסגירה המתאימה, על התובע לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו:

“ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה – כעולה מהראיות שנאספו בתיק – נמוך, הרי שעילת הסגירה הראויה הנה “העדר אשמה“. ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה הנו גבוה יותר, יש לסגור את התיק בעילה של “חוסר ראיות“.

• ככלי עזר נוסף, שמטרתו להנחות את התובע בזיהוי הקו המפריד בין עוצמת ראיות המצדיקה סגירת תיק מ”חוסר ראיות” לבין סגירה ב”העדר אשמה”, קובעת ההנחיה את המבחן הבא (מדובר בכלי עזר נוסף, שאין כל חובה להשתמש בו):

“נניח שעוצמת הראיות בתיקים פליליים נעה בטווח שבין 0 (אין כל ראיה הקושרת את החשוד לביצוע העבירה) – ל- 10 (ראיות קושרות את הנאשם לעבירה באופן ודאי), כאשר דירוג של 5 מבטא סיכוי זהה שהחשוד ביצע את העבירה כמו הסיכוי שהוא לא ביצע את העבירה. על סקאלה זו, הרי שבתיק שבו עוצמת הראיות היא 2 ומטה, ייסגר התיק בעילה של העדר אשמה. ואילו בתיק שעוצמת הראיות בו מעל 2, ייסגר התיק בעילה של “חוסר ראיות”.

• עוד קובעת ההנחיה כי לצורך יישום מבחן זה:

“יש לבחון אם ישנן בתיק ראיות שאדם סביר היה סומך עליהן כדי לקבוע שקיים סיכוי שאינו נמוך, שהחשוד ביצע את העבירה במכלול הנסיבות. אם אין בתיק ראיות מסוג זה, תהיה עילת הסגירה “העדר אשמה”. 

• פרקליט המדינה חוזר ומדגיש בהנחיה זו כי:

“…משמעותה של עילת הסגירה של “העדר אשמה” אינה כי החשוד בהכרח לא ביצע את העבירה, אלא שהסיכוי כי החשוד ביצע את העבירה הנו נמוך“.

תיק פלילי פתוח – תיק מב”ד ( = ממתין לבירור דין)

• בהתאם למצוות המחוקק בחוק סדר הדין הפלילי, אמורה רשות חוקרת (כגון משטרה) להעביר את חומר החקירה לרשות תובעת (כגון פרקליטות או תביעות פליליות של המשטרה), על מנת שהאחרונה תגבש עמדתה האם לסגור את התיק, להגיש בגינו כתב אישום לבית משפט, או להחזיר את תיק החקירה לרשות החוקרת, לביצוע השלמות חקירה.
• בדין קיימות כאמור מספר עילות לסגירת תיקי חקירה: החל מחוסר אשמה, דרך חוסר ראיות להעמדה לדין (כלומר חומר הראיות איננו מספיק להוכחת אשמתו של החשוד), ולבסוף: חוסר עניין לציבור (נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה או העמדה לדין, או העניין אינו מתאים לניהול משפט פלילי).
• יחד עם זאת, לצערנו, מלמדת המציאות שגם תיקי חקירה שבסופו של דבר לא יוגשו בגינם כתבי אישום, נשארים פתוחים (ללא הכרעה) במשך תקופות ממושכות, הן ביחידות החוקרות והן ביחידות התביעה המשטרתית והפרקליטויות. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בפרשיות סבוכות ורחבות היקף, אם כי גם במקרים “פשוטים” לכאורה, יכול ותיק חקירה יישאר תלוי ועומד, ללא הכרעה, במשך תקופה ממושכת.
• תיקי חקירה התלויים ועומדים ללא הכרעה (לרבות אותם תיקים, שבסופו של דבר לא יוגשו בגינם כתבי אישום), מקבלים ביטוי ברישום משטרתי, תחת הכותרת “תיקי מב”ד” (תיק מב”ד = תיק ממתין לבירור דין).
• רישום משטרתי זה עשוי לפגוע באוכלוסיה אשר אורח חייה אינו אורח חיים עברייני, הן במישור התעסוקתי והן במישורים נוספים. כך למשל, בעת פתיחת תיק במשטרה בגין חשד לאלימות במשפחה תופסת המשטרה כל כלי ירייה שבחזקת החשוד, וכמעט באופן אוטומטי, על בסיס החשדות בתיק החקירה הפתוח, מתנגדת המשטרה לחידוש רישיון הנשק, למרות שבסופו של יום, בחלק מהמקרים לא יוגש כתב אישום ובחלק אחר אף יזוכו הנאשמים. עוד לעניין הקשר בין תיקי משטרה פתוחים ואפילו סגורים לרישוי כלי יריה ראו בעמוד: רישוי כלי יריה – ייצוג משפטי – חידוש רשיון נשק.
• במקרים רבים, עצם המחשבה שתלויה ועומדת חקירה פלילית מעל ראשו של אזרח, ללא הכרעה, די בה כדי להטריד את מנוחתו ולגרום לו לפנות לרשות התובעת להכריע בעניין, ולסיים את עינוי דינו.

האם כדאי להגיש בקשה לסגירת תיק פלילי?

• ההחלטה באם ליזום פניה לרשות חקירה ו/או רשות תביעה בעניין תיק חקירה פתוח, הינה החלטה מורכבת, החייבת להתקבל על בסיס ייעוץ משפטי של עורך דין העוסק בתחום הפלילי.
• כבעניינים אחרים, גם כאן, כל מקרה יוכרע על בסיס נסיבותיו המיוחדות. להלן נציג את השיקולים המרכזיים הנוגעים לעניין;

שיקולים השוללים פניה למשטרה או לפרקליטות בנוגע לתיק חקירה פתוח

• במקרים מסוימים, עשויה פניה שכזו לגרום לחשוד נזק רב שכן במקרה שלו, חלוף הזמן היה פועל דווקא לטובתו:
  • למשל, משיקולים של התיישנות, מוטב אולי להניח לעניין. חלוף הזמן עשוי לפגום גם בטיב הראיות שניתן לאסוף כנגד חשוד;
  • יתרה מכך, בעיקר בעבירות פחות חמורות, חלוף הזמן יכול להפחית את מידת האינטרס הציבורי שבהעמדה לדין;
  • ולבסוף – לחלוף הזמן משקל במסגרת שיקוליו של בית המשפט לעונש.

שיקולים התומכים בפניה למשטרה או לפרקליטות בנוגע לסגירת תיק פלילי

• מנגד, לעיתים פועלים דווקא כוחות הפוכים המובילים למסקנה שיש ליזום פניה לרשויות בבקשה לסגירת תיק פלילי:
  • כך למשל, במידה ואיש לא “יעורר” את החקירה, ראיות התומכות בחפותו של החשוד עשויות להיעלם.
  • האמת עשויה לבעור בעצמותיו של החשוד, באופן שחשובה לו הכרעה מהירה וסגירת התיק הפלילי מהר ככל הניתן. 
  • במקרים אחרים, ניתן להגיע למסקנה שממילא חומר החקירה שנאסף מצביע על חוסר אשמה או העדר מספיק ראיות להעמדה לדין, וחידוש החקירה או השלמתה לא ישנו את התמונה.
  • לעתים, ניתוח המקרה עשוי להוביל למסקנה שנסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין (אין אינטרס ציבורי להגיש כתב אישום);
  • ולבסוף, יש מקרים שפשוט אין ברירה אלא ליזום התמודדת עם תיק החקירה הפתוח, שכן החשוד מועמד למשל למשרה מסוימת, ותיק החקירה הפתוח עומד בדרכו.
  • לא אחת נתקלנו גם במצבים אחרים: אזרחים מן השורה אשר כשלו בעבירה פלילית כזו או אחרת, הודו בחקירתם במיוחס להם, ברור להם שבעתיד יוגש כנגדם כתב אישום, אולם הם נאלצים להמתין חודשים ארוכים ואפילו שנים עד שרשות התביעה תתפנה לטפל במקרה שלהם; חייהם נעצרו, תקופת ההמתנה וחוסר הוודאות בלתי נסבלים מבחינתם ולפיכך הם מבקשים ליזום פניה לרשות התביעה, על מנת להביא לסיום הפרשה מהר ככל הניתן ועל הצד הטוב ביותר.
  • כך למשל, פעלנו דווקא לזירוז הגשת כתב אישום כנגד צעיר שהודה בחקירתו בביצוע עבירות פליליות, על מנת לסיים את הפרשה באי הרשעתו, באופן שיוכל להמשיך בחייו ולעסוק במקצוע המחייב העדר הרשעות פליליות.

דוגמא להודעה על סגירת תיק פלילי | הודעה בדבר החלטה שלא להעמיד לדין.

ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בכל הנוגע להגשת בקשה לסגירת תיק פלילי

• משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי לחשודים בסוגיה, האם יש מקום ליזום פניה לרשות חקירה ו/או רשות תביעה בעניין תיק חקירה פתוח. במקרים המתאימים, פועל משרדנו לסגירת תיק החקירה מהר ככל הניתן, או לקידום עניינו של הלקוח בדרך אחרת.
• בהמשך עמוד זה זה ניתן לעיין בשורה של דוגמאות למקרים בהם הוביל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר לסגירת תיק פלילי.

לסיוע משפטי לסגירת תיק פלילי מכל סוג, צרו קשר – עורך דין פלילי ברמת גן – 050-6664499

סגירת תיק פלילי – נושאים קשורים לקריאה נוספת

• מומלץ לקרוא פרק זה, העוסק בסגירת תיק פלילי, יחד עם הפרק אודות שימוע פלילי, שכן שני הנושאים קשורים זה בזה; בעוד סגירת תיק פלילי מהווה מטרה, מוסד השימוע הינו אמצעי להשגת המטרה (שימוע יכול שיעשה בכתב, בעל פה, או שניהם יחדיו).
• גורלו של כל תיק במשטרה מושפע כמובן מתפקודו של החשוד במהלך החקירה עצמה, מידת ההכנה וטיב הייעוץ המשפטי שקיבל ועל כך ראו בפרק אודות חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי. 
• לעילת סגירת תיק חקירה השלכות שונות, ולפיכך מומלץ לעיין גם בקישורים הבאים בנוגע למחיקת רישום משטרתי:
  • מחיקת רישום משטרתי.
  • ביטול רישום משטרתי.
  • שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
• “ארגז הכלים” של רשויות התביעה הורחב לאחרונה, וכיום ניתן לסגור תיק חקירה גם בהסדר מותנה. על כך ראו בעמוד: סגירת תיק בהסדר מותנה.
• עם סגירת תיק פלילי יש לפעול גם להשבת חפצים שנתפסו על ידי המשטרה במסגרת החקירה הפלילית. בעניין זה ראו: החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.
• מתלוננים יכולים להגיש ערר על החלטה לסגור תיק פלילי ועל כך ראו בהרחבה בעמוד: ערר על החלטת סגירת תיק חקירה פלילי – ייצוג משפטי.
• נושא נוסף שאולי יעניין את הקורא הינו – ביטול תלונה במשטרה, מהלך שבנסיבות מסויימות עשוי לתרום לסגירת התיק, ונסיבות אחרות יכול רק להזיק.

סגירת תיק פלילי – נהלים של משטרת ישראל והפרקליטות

הנחיות פרקליט המדינה

• הנחיה מספר 1.1 – אי פתיחה בחקירה או סגירת תיק בעילת “נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין”. עדכון אחרון 21.10.18.
• הנחיה מספר 1.3 – סגירת תיקים בעילת “חוסר ראיות” ובעילת “העדר אשמה”. עדכון אחרון 14.1.18.

הנחיות ופקודות של משטרת ישראל

• אגף חקירות ומודיעין. “נימוקים ושיקולים לסגירה של תיקים פליליים“.
• פקודות משטרת ישראל של המפקח הכללי – 1.10.05 – סמכות תובע משטרתי בחטיבת התביעות לסגור תיק חקירה. 

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק פלילי

לקראת סוף עמוד זה תמצאו מבחר דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – טיפול בסגירת תיקים פליליים

• משרדנו מטפל בהגשת בקשות לסגירת תיקים פליליים מול תחנות משטרה, יחידות תביעה של משטרת ישראל והפרקליטות, בכל רחבי הארץ.
• עורכי הדין במשרדנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.

עורך דין פלילי

סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | סגירת תיק חקירה | בקשה לסגירת תיק במשטרה | סגירת תיק פלילי מחוסר אשמה

הפוסט סגירת תיק פלילי | בקשה לסגירת תיק במשטרה<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (110)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר