ארכיון חוקר פרטי - משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי 4.9 (78)

גיא פלנטר — Tue, 24 Jan 2023 17:04:01 +0000

חובת דיווח על עבירה – ייעוץ משפטי

חובת דיווח על עבירה פלילית; בתמונה – אישור על הגשת תלונה במשטרה בעקבות דיווח על עבירה פלילית.

חובת דיווח על עבירה – כללי

בהגשת תלונה במשטרה מגלה המתלונן או המדווח אזרחות טובה, אולם לא כל מקרה מצדיק הגשת תלונה פלילית ולעתים קיימות דרכים אלטרנטיביות, פחות פוגעניות ויותר אפקטיביות (למשל – פניה לגורם טיפולי, גישור ועוד).
מנגד, לעתים קיימת חובת דיווח הקבועה בחוק, ומי שידע ולא דיווח, עשוי להסתבך בעצמו בעבירה פלילית שלצידה עונש מאסר.
שורה של חוקים מחייבים את הציבור בדיווח על עבירות פליליות במצבים הבאים (לחיצה על הכותרת תוביל לפרק המבוקש):
לדיווח או לאי דיווח על עבירה לרשויות השלכות מרחיקות לכת ולפעמים – השלכות משנות חיים. לפיכך, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בשאלת חובת הדיווח. משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לחובת דיווח על עבירה פלילית.

חובת דיווח על פגיעה בקטינים וחסרי ישע

כאשר מדובר בעבירות מסוימות (המוגדרות בחוק) שבוצעו כנגד קטינים או חסרי ישע, קיימת חובה על גורמים מסוימים לדווח לרשויות
חובת הדיווח מעוגנת בדין הפלילי בסעיף 368ד לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, ואי הדיווח מהווה עבירה פלילית.
הדיווח יעשה לעובד סוציאלי או למשטרה.

הגדרות לעניין חובת הדיווח

"חסר ישע" – מוגדר בחוק כמי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו;
"אחראי על קטין או חסר ישע" – מוגדר בחוק כאחד מאלה:
- הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
- בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
- מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.
ככלל, אין חובה לדווח על חשד לעבירת אלימות כלפי בגיר שאינו "חסר ישע".
יתרה מכך, מי שקטין בעצמו – לא חלה עליו חובת דיווח לפי חוק העונשין.

חובת דיווח כללית החלה על כל אדם לדווח על עבירה בקטין או בחסר ישע שנעברה בידי האחראי עליו

חובת הדיווח הכללית על כל אדם בגיר לדווח על עבירה בקטין או בחסר ישע שנעברה על ידי האחראי עליו מעוגנת בסעיף 368ד(א) לחוק העונשין.
בהתאם להוראות סעיף זה, היה לאדם בגיר יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה (והכוונה לאחת העבירות המפורטות בהמשך) בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה;

חובת דיווח ספציפית החלה על אחראי על קטין או חסר ישע

על אחראי על קטין או חסר ישע הוטלה חובת דיווח ביחס לעבירות שביצע אחראי אחר על קטין או חסר ישע.
בהתאם להוראות סעיף 368ד(ג) לחוק העונשין, היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי אחראי אחר על קטין או חסר ישע עבר בו עבירה, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה.
גם כאן חובת הדיווח רלוונטית ביחס לאחת העבירות המפורטות בהמשך.

חובת דיווח ספציפית החלה על מטפלים ונותני שירות לציבור

על שורה של גורמים מטפלים ונותני שירות לציבור הוטלה חובת דיווח ספציפית בסעיף 368ד(ב) לחוק העונשין.
גורמים אלה, עליהם חלה חובת דיווח כוללים: רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע.
בהתאם למצוות המחוקק, באם עקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו – חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה;
חובת הדיווח רלוונטית ביחס לאחת העבירות המפורטות בהמשך.

חובות דיווח נוספות בחוק העונשין

קיימות הוראות נוספות המחייבות דיווח על עבירות מין בקטין או בחסר ישע, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים.
וכן קיימות הוראות המחייבות דיווח על עבירה בקטין או בחסר ישע הנמצא במעון, במוסד או במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת (עבירות מין, גרימת חבלה חמורה או עבירת התעללות).

ואלו העבירות כלפי קטינים או חסרי ישע המחייבות דיווח

עבירות זנות ותועבה

סרסרות למעשי זנות – סעיף 199 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.
הבאת אדם לידי מעשה זנות – סעיף 201 לחוק העונשין.
הבאת אדם לידי עיסוק בזנות – סעיף 202 לחוק העונשין.
הבאת אדם לידי מעשה זנות או עיסוק בזנות בנסיבות מחמירות – סעיף 203 לחוק העונשין.
ניצול קטינים לזנות – סעיף 203ב לחוק העונשין.
דין לקוחו של קטין (קבלת שירות של מעשה זנות של קטין) – סעיף 203ג לחוק העונשין.
איסור פרסום ומסירת מידע בדבר זנות של קטין – סעיף 205א לחוק העונשין.
שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או שימוש בקטין בהצגת תועבה – סעיף 214(ב1) לחוק העונשין.

עבירה של סיכון החיים והבריאות

הפרת חובה של הורה או אחראי – סעיף 337 לחוק העונשין.

עבירות מין

אינוס – סעיף 345 לחוק העונשין.
בעילה אסורה בהסכמה – סעיף 346 לחוק העונשין.
מעשה סדום – סעיף 347 לחוק העונשין.
יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל – סעיף 347א לחוק העונשין.
מעשה מגונה – סעיף 348 לחוק העונשין.
עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע – סעיף 351 לחוק העונשין.

עבירות של נטישה או הזנחה

השארת ילד בלא השגחה או במטרה לנטשו – סעיף 361 לחוק העונשין.
הזנחת ילדים ומושגחים אחרים – סעיף 362 לחוק העונשין.

עבירות של תקיפה או התעללות

תקיפת קטין או חסר ישע – סעיף 368ב לחוק העונשין.
התעללות בקטין או בחסר ישע – סעיף 368ג לחוק העונשין.

עבירה של סחר בבני אדם

סחר בבני אדם – סעיף 377א לחוק העונשין.

חובת דיווח נוספת המוטלת על עוסקים בחינוך

חוזר מנכ"ל משרד החינוך, שחל על על העוסקים במערכות החינוך, מוסיף על ההוראות המפורטות לעיל חובת דיווח למשטרה לגבי שתי עבירות נוספות:
- מעשה מגונה בפומבי, חשיפת איבר מין בפני קטינים.
- התנהגות של סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהקטין נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.

חובת דיווח למניעת פשע

חוק העונשין מטיל אחריות פלילית על מי שידע שאדם אחר זומם לעשות מעשה פשע, ולא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו (סעיף 262 לחוק העונשין).
באיזה "אמצעים סבירים" חייבים לנקוט? כל מקרה יוכרע על פי נסיבותיו אולם ככלל, דיווח למשטרה ייחשב כנקיטה באמצעי סביר למניעת הפשע או השלמתו (פשע = עבירה פלילית שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים).

חובת דיווח במצבים בהם אדם עד לסכנת חיים

חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח-1998, מחייב להושיט עזרה לאדם אחר שעקב אירוע פתאומי נמצא בסכנה חמורה ומיידת לחייו ולבריאותו, וזאת כאשר ניתן להושיט את העזרה מבלי להסתכן או לסכן אחרים.
גם במקרה זה, רואים במי שדיווח לרשויות (משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירות הכבאות) או הזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, כמי שעמד בחובתו.

ייעוץ משפטי בכל הנוגע לחובת דיווח על עבירה פלילית

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בשאלה האם חלה חובת דיווח ללקוחות פרטיים ולתאגידים.
בין היתר, אנו בוחנים ביחד עם הלקוח את הנושאים הבאים:
- האם בנסיבות המקרה הספציפי קיימת חובה לדווח;
  - האם התגבשה עבירה פלילית בעבר, ואם כן – איזה.
  - האם פעילות מתוכננת כזו או אחרת בעתיד מגבשת עבירה.
  - האם התקיימו התנאים בחוק המחייבים דיווח.
- על מי חלה חובת הדיווח? האם הלקוח מחוייב בדיווח? האם תאגיד מחוייב בדיווח?
- למי לדווח?
- כיצד לדווח?
- האם ניתן לדווח באופן אנונימי?
- האם העברת המידע לגורם אחר תקים עליו חובת דיווח?
- מה הן השלכות הדיווח?
- מה הן השלכות אי דיווח?
- כיצד הדיווח יטופל?
עוד על חובת הדיווח בישראל ראו: נייר עמדה למשרד הרווחה. מאת ד"ר ישראל (איסי) דורון.
משרדנו מעניק גם ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, אשר נפתחה כנגדם חקירה פלילית בעקבות חובת דיווח. ראו למשל מקרה להמחשה בעמוד: התעללות בקטין או בחסר ישע – סגירת תיק פלילי כנגד הורים בשימוע פלילי בפרקליטות.
נושאים נוספים בהם עוסק משרדנו:

עורך דין פלילי

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי

הפוסט חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי 4.9 (78) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

הגשת תלונה במשטרה 4.8 (41)

גיא פלנטר — Fri, 20 Jan 2023 06:20:19 +0000

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי מעו"ד פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לנפגעי עבירה ולעדים, בטרם הגשת תלונה במשטרה או דיווח על עבירה פלילית.

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה.

הגשת תלונה במשטרה – חשוב לדעת

"תלונה" מוגדרת כידיעה על עבירה שבוצעה, שנתקבלה בכל דרך שהיא, למעט ידיעה מודיעינית.
כל אדם רשאי להגיש תלונה במשטרה (סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982).
משטרת ישראל וכל איש משטרה חייבים לקבל תלונה על ביצוע עבירה וכל תלונה שנתקבלה ביחידת משטרה, תירשם.
אמנם ניתן להגיש תלונה באמצעות פניה בכתב ליחידת משטרה או באמצעות הטלפון, אולם כל טיפול ממשי בתלונה יחייב גביית עדות מהמתלונן.
גם אם התייחסה התלונה למקרה שאירע בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית של יחידת משטרה אחרת, חובה על יחידת המשטרה שאליה הופנתה התלונה, לקבל את התלונה. אלא שבמצב דברים זה, תועבר התלונה וחומר החקירה שנאסף להמשך טיפולה של היחידה, שהאירוע קרה בתחום אחריותה.
מכאן, שעל מנת למנוע עיכובים בטיפול בתלונה, רצוי להגיש את התלונה ליחידת המשטרה שהאירוע קרה בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית.
ככלל, משנודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; יחד עם זאת, בעבירה שאינה מסוג פשע (כלומר בעבירה שדינה עד שלוש שנות מאסר), רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה במשטרה או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה (סעיף 59 לחוק הנ"ל).
בכל מקרה של קבלת תלונה על עבירה, שבביצועה חשוד קטין, תופנה התלונה ליחידת הנוער הרלוונטית במשטרת ישראל.
פקודת המטה הארצי מספר 14.01.01 של משטרת ישראל מסדירה את הטיפול בתלונה ובתיק החקירה.
האם יש דרך חזרה לאחר הגשת תלונה? בהקשר זה מומלץ לעיין בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.

לא לשכוח לקחת אישור על הגשת התלונה

יש להקפיד ולקבל אישור על הגשת תלונה למשטרה, כדוגמת האישור בהמשך עמוד זה.
מעבר לאישור הפורמאלי על עצם הגשת התלונה במשטרה, כולל אישור זה פרטים חשובים שיסייעו למתלונן בהמשך, לרבות;
- פרטים אודות יחידת המשטרה אשר בה הוגשה התלונה ופרטים ליצירת קשר עם אותה יחידה.
- פרטי השוטר אשר הפיק את האישור.
- העבירה (או העבירות) בגינה הוגשה התלונה, כפי שהוגדרה על ידי השוטר שקיבל את התלונה, לרבות סעיף העבירה בחוק וסיווג חומרת העבירה (חטא, עוון או פשע).
- פרטי המתלונן שהגיש את התלונה ומועד הגשת התלונה.
- פרטי האירוע עליו הוגשה התלונה מבחינת תאריך תחילת העבירה ומיקום ביצוע העבירה (ככול שידועים).
- מספר תיק החקירה (מספר תיק פלא ומסר תיק מסוף).
על פי נהלי המשטרה, מתלונן שלא קיבל אישור על הגשת התלונה במעמד הגשת התלונה, יכול לפנות לכל תחנת משטרה ולבקש כי יופק עבורו אישור בדבר הגשת תלונה. אין צורך לפנות דווקא ליחידה שבה הוגשה התלונה או שבה נפתח תיק החקירה בגין התלונה שהוגשה.

זכות ערר על סגירת תיק החקירה

על פי דין, על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, תימסר למתלונן הודעה בכתב (סעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982).
בתוך שישים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין רשאי המתלונן להגיש ערר (סעיפים 64 + 65 לחוק הנ"ל).
בעניין זה ראו: הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין ע"י עורך דין פלילי.

שאלות, דילמות וחששות בטרם הגשת תלונה במשטרה

להגשת תלונה במשטרה השלכות מרחיקות לכת, העשויות לשנות את מסלול חייהם של החשוד והמתלונן כאחד. כאשר מדובר בתלונה פלילית חמורה, ההשלכות כמעט תמיד דרמטיות, וברוב המקרים גם לא ניתן "להחזיר את הגלגל אחורה". בהקשר זה ראו בהרחבה בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.
במקרים רבים הפגיעה בקרבן כה חמורה וברורה, שלא מתעוררת בכלל השאלה, האם יש מקום להגיש תלונה למשטרה.
פעמים אחרות, נפגע העבירה לא נדרש לתת דעתו לשאלה האם להתלונן במשטרה, שכן מישהו אחר כבר הגיש את התלונה, דיווח או הזמין את המשטרה (למשל: עדי ראיה לעבירה, שכנים ששמעו משהו, "שותפי סוד" לעבירה, גורמים הנתונים לחובת דיווח וכו').
במקרים רבים אחרים, איש עדיין לא התלונן, והנפגע ניצב בפני שורה של שאלות, דילמות וחששות כיצד לפעול עליהן נעמוד בתמצית להלן;
בכל מקרה, ראוי להתייעץ עם עורך דין פלילי בנוגע לשאלות, לדילמות ולחששות המפורטות כאן;

שאלות הנוגעות לחובת דיווח

האם קיימת חובה חוקית לדווח על המקרה?
מה ההשלכות לאי הגשת תלונה או לאי דיווח?
להרחבה בעניין זה ראו: חובת דיווח על עבירה.

שאלות הנוגעות למהות התלונה ולמטרתה

האם מדובר בכלל בתלונה פלילית? ברוב המקרים המעשה הפלילי מזדקר לעין אולם יש מקרים פחות ברורים;
כך למשל, היכן עובר הגבול הפלילי בין כישלון עסקי, תוך ניסיון להמשיך ולעמוד בהתחייבויות כלפי לקוחות וספקים, לבין ניהול עסק במרמה, תוך ידיעה שאין סיכוי לעמוד בהתחייבויות?
מה מטרת התלונה?
אולי יש דרך פחות פוגענית ויותר אפקטיבית להשגת המטרה?

שאלות שונות הנוגעות לאופן הגשת התלונה במשטרה

בפני מי להתלונן?
האם ניתן להגיש תלונה בכתב ולחסוך התייצבות בתחנת משטרה?
האם עורך דין יכול להגיש את התלונה במקום המתלונן עצמו?
האם ניתן להגיש תלונה אנונימית – ואם תוגש תלונה כזו – מה יהיה גורלה?

שאלות הנוגעות לעיתוי הגשת התלונה

האם חייבים להתלונן מייד?
האם המתלונן יאלץ להסביר שיהוי בהגשת תלונתו?
כיצד המשטרה תייחס לתלונה שהוגשה בשיהוי?

כיצד להוכיח את התלונה וכיצד לגרום לרשויות החקירה להאמין למתלונן?

איזה ראיות צריך להציג על מנת להניע את גלגלי החקירה הפלילית?
כיצד לאסוף את הראיות מבלי לפגוע בקבילות הראיות ובמשקלן ומבלי להסתבך בעבירות פליליות (למשל, כיצד לא להיכשל בעבירות פגיעה בפרטיות, עבירות האזנת סתר, התחזות, סחיטה באיומים וכדומה).
האם יש מקום להעסיק חוקר פרטי?
כיצד ניתן לדאוג לכך ש"מזמין העבודה" לא יהיה אחראי למעשים פליליים שהחוקר הפרטי עלול חלילה לבצע?

שאלות וחששות הנוגעות להשלכות הגשת תלונה על המתלונן עצמו

אולי תלונתו של נפגע העבירה תסבך אותו עצמו?
אולי יש אלמנטים בגרסתו המפלילים את עצמו בעבירה פלילית?

שאלות וחששות בנוגע לתגובת החשוד לתלונה

כיצד יגיב האדם שכנגדו הוגשה התלונה?
אולי הדבר יוביל לאלימות או לפגיעה אחרת?
אולי הדבר יוביל לתלונה נגדית, שתפגע עוד יותר במתלונן?

שאלות בנוגע לאמצעי הגנה העומדים למתלונן לאחר הגשת תלונה במשטרה

באיזה אמצעים משפטיים יכול המתלונן לנקוט, מעבר להגשת התלונה במשטרה, על מנת להגן על עצמו בעתיד?
בהקשר זה ניתן לעשות שימוש למשל בכלים המשפטיים הבאים:
- קבלת צו הגנה, לפי חוק למניעת אלימות במשפחה , התשנ"א-1991.
- קבלת צו למניעת הטרדה מאיימת, לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.
- נקיטה בהליכים משפטיים לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998.
- הגשת קובלנה פלילית פרטית, כנגד הפוגע.
במקרים המתאימים, ישולב המתלונן בתכנית להגנה על עדים של הרשות להגנה על עדים.

שאלות בנוגע להתנהלות הרשות החוקרת בעקבות הגשת התלונה

כיצד צפויה הרשות החוקרת להגיב לתלונה?
האם גורמי החקירה יתייחסו ברצינות לתלונה? אולי מדובר בעניין שהמשטרה פשוט לא טורחת לעסוק בו (ויש לא מעט עניינים שהמשטרה "לא מתלהבת" לעסוק בהם, למשל – סכסוכי שכנים) ו"חבל על זמנו" של המתלונן?
כיצד לגרום למשטרה לקחת ברצינות את התלונה?
איזה כלים עומדים לרשות גורמי החקירה על מנת לברר את התלונה?
איזה פעולות חקירה צפויה הרשות החוקרת לבצע בעקבות התלונה?
האם יידרש המתלונן להיבדק בבדיקת פוליגרף? לעניין זה ראו – בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.
האם יערך עימות או מסדר זהוי? האם תתבקש בדיקה רפואית?
כמה זמן ייקח עד שרשויות החקירה יטפלו בתלונה?

שאלות בנוגע להתנהלות הרשות התובעת בנוגע לתלונה

מה הסיכוי, אם בכלל, שמבצע העבירה יועמד לדין? כמה זמן ייקח עד שיעמידו לדין את מבצע העבירה?
לאיזה עונש, אם בכלל, צפוי מבצע העבירה?
איזה פעולות תבצע המשטרה, אם בכלל, להגן על הנפגע? עד מתי תימשך ההגנה?
האם המתלונן יחויב להעיד בבית משפט כנגד מבצע העבירה?

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי למתלוננים, לנפגעי עבירה ולעדים

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי למתלוננים ולנפגעי עבירה בכל הנוגע להגשת תלונה במשטרה לרבות מתן מענה לכל השאלות, הדילמות והחששות שפורטו לעיל.
בין היתר, אנו בוחנים ביחד עם המתלוננים ונפגעי העבירה את הנושאים הבאים:
- האם התגבשה עבירה פלילית, ואם כן – איזה.
- האם נאספו מספיק ראיות להוכחת התלונה הפלילית ואיזה ראיות חיוניות להוכחת התלונה.
- כיצד לחזק את גירסת המתלונן ולשכנע את רשויות אכיפת החוק לפעול.
- השלכותיה של הגשת תלונה במשטרה על המשך חייהם של המתלונן והחשוד והמעגלים סביבם.
- בסופו של יום, האם בנסיבות המקרה הספציפי יש מקום (או חובה) להגיש תלונה פלילית במשטרה, ואם כן – למי וכיצד להתלונן.
נושאים נוספים בהם עוסק משרדנו:
- נפגעי עבירה | מתלוננים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.
- חובת דיווח – האם קיימת חובה חוקית להגיש תלונה או לדווח.
- קובלנה פלילית פרטית.
- הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.

עורך דין פלילי

הגשת תלונה במשטרה | ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה | חובת דיווח על עבירה | חקירה במשטרה | תלונות הדדיות במשטרה

הפוסט הגשת תלונה במשטרה 4.8 (41) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי