ארכיון חוק לשכת עורכי הדין - משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

התבטאות לא הולמת – הסתה לאלימות ברשת – גניזת תלונה ע"י ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין 5 (24)

גיא פלנטר — Thu, 27 Jul 2023 08:10:52 +0000

התבטאות לא הולמת של עורכת דין אשר הפיצה דברי הסתה לאלימות ברשת – גניזת התלונה ע"י ועדת האתיקה הארצית של לשכת עוה"ד

התבטאות בלתי הולמת הסתה לאלימות מצד עורכת דין גניזת תלונה על ידי וועדת האתיקה

בעמוד זה נציג בתמצית כיצד מתייחסות הערכאות השיפוטיות וועדות האתיקה להתבטאויות לא הולמות של עורכי דין הנופלות בגדר הסתה לאלימות.
לאחר מכן נציג מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו; בעקבות תגובה שהגשנו מטעמה של עורכת דין לתלונה אשר ייחסה לה הסתה לאלימות ברשת, גנזה וועדת האתיקה הארצית את התלונה.
בהמשך העמוד תמצאו קישורים למקרים נוספים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי בענייני אתיקה מקצועית בכלל, ובפרט בנוגע לתלונות ולהליכים משמעתיים בגין התבטאויות לא הולמות.

כללי: הסתה לאלימות הינה בגדר התבטאות לא הולמת של עורך דין, המהווה עבירת אתיקה מקצועית

גם בחייהם הפרטיים, לא רשאים עורכי דין לפרסם דברי הסתה לאלימות.
התבטאות לא הולמת של עורך דין או מתמחה בדרך של הפצת דברי הסתה לאלימות, עלולה לגבש עבירות משמעת של:
- פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין, בניגוד לסעיפים 53 ו-61 (1) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961.
- מעשה שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין, בניגוד לסעיף 61(3) לחוק.

ההלכה הפסוקה בנוגע להתבטאויות בלתי הולמות שנפלו בגדר הסתה לאלימות

בתיק בד"מ 20/10 (פורסם בפדאור אתיקה) הרשיע בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל – אביב – יפו את עורך דין שכיהן באותה עת גם כפרופסור באוניברסיטת בר אילן בעבירות של התנהגות שאיננה הולמת את מקצוע עריכת הדין מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין בעקבות התבטאויות לא הולמות שנפלו בגדר הסתה לאלימות. וכך נפסק בהקשר זה:

"ברם, למסקנה שונה הגעתי באשר להתבטאויות הנאשם כלפי כית המשפט העליון, אשר לדבריו: ׳׳בית המשפט העליון שהוא בית נבלים שצריך לפזר אותו בחוק או בכוח״ וכן: ״שינקמו בצבא״. כמו גם באשר לתשובתו לשאלת המראיינת ה אם האלימות היא הדרך: ׳׳בוודאי ובודאי, שן תחת שן״ עין תחת עין״.

לדידי, אין בדברים אלה אך הבעת תרעומת. יש בדברי הנאשם משום קריאה לאלימות, הסתה ופגיעה בערכי היסוד של המשטר הדמוקרטי. ביטויים אלה הם חריפים ורבי עוצמה, העשויים להוביל אף לאלימות פיזית. דברים אלה חורגים משמירת טוהר הלשון המצופה מאת חברי הלשכה בהתבטאויותיהם הפומביות, אפילו שלא במסגרת העיסוק המקצועי.

הנאשם חצה את קו הגבול בין מותר לבין אסור מבחינת התנהגותו האתית, הן מבחינת סגנון דבריו והן מבחינת תוכנם …

…יש חשיבות לנסיבות שבהן הובעו הדברים – וזאת על מנת להבין את משמעותם. גס כאשר תרים אחר המשמעות האובייקטיבית של ביטוי מסוים (וזאת לעומת האופן בו הובן הביטוי בפועל על ידי שומעיו) נשמר העיקרון שלפיו ״משמעותה של התבטאות איננה נגזרת אך ורק מפירושו המילולי או הבלשני המדויק של המילים שבהן נעשה שימוש, נסיבות חיצוניות הסובבות את הפרסום, ההקשר בו נאמרו הדברים – כל אלה, וכיוצא באלה, יש בהם כדי ללמד מהו, אל נכון פירושו של הפרסום…

הנאשם לא הסתפק בביטוי ״בית נכלים״, אלא קרא לפיזור בית המשפט העליון בחוק או בכוח, ולאלימות ולנקמה כלפי הצבא. כל זאת, אמר הנאשם שעה שכוחות הביטחון נוכחים במקום ועמלים לבצע את המשימה שהוטלה עליהם.

דברי הנאשם, הקוראים להסתה ולאלימות נגד בית המשפט העליון ונגד הצבא, הם בעלי זיקה למקצוע עריכת הדין. אל לו לעורך דין לעמוד בכיכר העיר, להסית ולקרוא לאלימות נגד בית המשפט העליון ונגד כוחות הביטחון, במקרה זה מוסטת נקודת האיזון בין עקרון חופש הביטוי לחובתו של עורך דין לנהוג התנהגות ״הולמת״ שונה. בנסיבות אלה, אינטרס השמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין וטוהרו גובר על חופש הביטוי של הנאשם.

בפסיקה ענפה בה נדון חשיבותו של ״כבוד המקצוע״ בקרב עורכי הדין, הודגשה הרמה המוסרית הגבוהה הנדרשת מעו״ד לנוכח האמון הרב שרוחש לו הציבור. כך למשל, נאמר: ׳׳חובה על עורך דין לשקוד על כך כי לא יהיה בהתנהגותו פגם או פסול הפוגע ביסוד המוסד של עורך דין "…

… בעל״ע 4779/90 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ׳ עו״ד מאיר שפצירר פ״ד מ״ו(1) 111 נאמר: ׳׳…עורכי הדין מצטיירים בעיני הציבור כאנשים בעלי רמה מוסרית גבוהה, שניתן לסמוך עליהם. עורך דין שסרח במישור זה איננו פוגע רק בלקוחו, ומשנתפס בו עצמו, אלא פוגע בתדמיתו של מחנה עורכי הדין כולו…״.

הנאשם, בהתבטאויותיו כלפי בית המשפט העליון והצבא, פצע וצילק את תדמיתו של עורך הדין בקרב הציבור. הנאשם פגע בשמו של מחנה עורכי הדין ובכבוד המקצוע.

על כן, מצאתי כי יש להרשיע את הנאשם בעבירות של התנהגות שאיננה הולמת את מקצוע עריכת הדין, על פי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין; ובעבירות של מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין, על פי סעיפים 53 ו- 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין.

ערעורו של הנאשם על הרשעתו בתיק בד"מ 20/10 נדחה על ידי בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בתיק בד"א 104/12, שם חזר בית הדין הארצי על שורה של הלכות בנושא.
בתיק בד"א 106/17 (פורסם בפדאור אתיקה) אישר בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין (בדעת רוב) את הרשעתו של עורך דין בעבירות של פגיעה במקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת עורך דין בהתאם להוראות ס' 53 ו- 61 (1) לחוק לשכת עורכי הדין לאחר שעורך הדין הודה כי כתב בדף הפייסבוק שלו את הדברים הבאים:

"באחרית הימים, בטרם יביא אללה ישתבח את העולם הגשמי אל קיצו, יילחמו המוסלמים ביהודים עד אשר יקרא הסלע שמאחוריו מסתתר יהודי למוסלמים "הנה יהודי מסתתר מאחוריי. בואו והרגוהו".
במסגרת נימוקיו לאישור ההרשעה, חזר בית הדין הארצי בתיק בד"א 106/17 על ההלכה שנקבעה בעל"ע (ירושלים) 1734/00 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א-יפו נ' יורם שפטל (נבו 01.01.2002)‏‏:

"…ככל שמתרחקים מה"גרעין הקשה של מקצוע עריכת הדין והפעולות הכרוכות בו ובוחנים את אופן ההתבטאות של עורך הדין במישורים אחרים של חייו, כך המשקל היחסי של חופש הביטוי הולך ועולה". הובחן בין התבטאויות הכרוכות בזיקה ישירה למקצוע "בביהמ"ש, מול חברו למקצוע או בהקשר לנוטלים חלק בהליך שיפוטי" לבין התבטאות רחוקה מן ההקשר המקצועי, שם "ידו של חופש הביטוי על העליונה".

עם זאת, נקבע כי מעשה שנעשה על ידי עורך דין שלא בהקשר למקצוע יכול כעיקרון להוות עבירת משמעת של התנהגות בלתי הולמת. יש לבחון עם זאת, על פי נסיבותיו הקונקרטיות של כל ענין וענין, אם אכן בעבירת משמעת עסקינן…".

החלטות ועדות האתיקה בנוגע להתבטאויות בלתי הולמות הכוללות הסתה לאלימות

כבר בנוב' 2014 פרסמה וועדת האתיקה החלטה שכותרתה "התנהגות שאינה הולמת: הסתה בדף הפייסבוק". וזו לשון ההחלטה שמספרה את 207/14

"לוועדת האתיקה הארצית הגיעו תלונות בעניין חשד להסתה, ולביטויים גזעניים על רקע המצב הבטחוני ברשתות חברתיות דוגמת הפייסבוק. הוועדה קיימה במליאתה דיון מעמיק ונוקב בהתבטאויות האמורות, והחליטה לפרסם בתום הדיון את ההודעה הבאה:

חובתו של עורך הדין לנקוט בלשון מנומסת, מכובדת, מאופקת ומרוסנת. גם התבטאויות של עורכי דין שלא בזיקה למקצוע עשויות לעלות כדי עבירת משמעת [על"ע 1734/000 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ' שפטל, (1.1.2002); בר"ש 2260/12 ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין נ' שרגא, (15.8.2012)].

לפיכך, ובמיוחד בימים אלה, עקב הלחימה, חטיפת שלושת הנערים גיל-עד שַׁעֶר, נפתלי פרנקל, ואייל יפרח, רציחתם, ורציחתו של הנער מוחמד אבו חדירה, המעוררות רגשות עזים בציבור, ועדת האתיקה הארצית קוראת לעורכי הדין להיזהר בדבריהם, ולשמש גורם ממתן, ולא גורם המלהיט את הרוחות.

בלשכה חברים בני כל הדתות והעדות, ומצופה כי בימים קשים אלו חברי הלשכה ינהגו בכבוד ובסובלנות במסגרת עבודתם ומחוצה לה.

ועדת האתיקה הארצית תפעל בכלים העומדים לרשותה כלפי כל גילוי של הסתה וגזענות מצד עורכי הדין".

בהמשך, בנוב' 2015, החליטה וועדת האתיקה להעמיד לדין משמעתי עורך דין אשר פרסם בדף הפייסבוק שלו דברים המהווים הסתה לאלימות.
- ואלו נסיבות המקרה:

"מדובר בתלונה משותפת ל-70 עורכי דין, וכן תלונות נוספות ופרטניות של אזרחים ועורכי דין נוספים, כולן בגין אותם הדברים, שפורסמו על ידי הנילון בדף הפייסבוק שלו, דברים שלשיטת המתלוננים מהווים הסתה לרצח יהודים. ואלה הדברים: "באחרית הימים יביא אללה ישתבח את העולם הגשמי אל קצו ילחמו המוסלמים ביהודים עד אשר יקרא הסלע שמאחוריו מסתתר יהודי למוסלמים 'הנה יהודי מסתתר מאחורי בוא והרגהו!' למישהו עדיין יש את החוצפה לערער על הצדק שבחדית' זה?"

זאת ועוד: בסמוך למותם של 13 חיילי צה"ל במסגרת מבצע "צוק איתן" כתב הנילון בדף הפייסבוק: "13 שמחות! כן ירבו!".

הנילון בתגובתו טוען שהדברים לא חורגים מגבולות חופש הביטוי וחופש הפולחן, בדיוק כמו שזכותו של עורך דין יהודי לצטט "שפוך חמתך על הגויים אשר לא הכירוך" או "מחיית זרע עמלק" על אף שחלק מחברי הלשכה הם גויים ואף מוגדרים כ"זרע עמלק".

במהלך טיפולה של הוועדה בתלונה הוברר, כי בינתיים הוגש נגד הנילון כתב אישום פלילי בגין חברות ופעילות בארגון דאע"ש".

- להלן החלטת ועדת האתיקה (את/207/14):

"להעמיד את הנילון לדין משמעתי. לוועדת האתיקה הארצית הגיעו עשרות פניות בעניינו של הנילון ושל הפרסומים הספציפיים מושא התלונה, דבר המצביע מעבר לספק סביר כי הייתה כאן פגיעה ברגשות הציבור. ועדת האתיקה אינה מהווה "משטרת מחשבות" והיא אינה צריכה לצאת ולחפש באופן יזום אחר עורכי דין שמפרסמים בפומבי פרסומים פוגעניים. שונה המצב כאשר היא מקבלת אליה פניות כאמור. כפי שציינה ועדת האתיקה בעבר, בין מטרותיה העלאת רף ההתנהגות של עורכי דין, במיוחד כאשר הם מזוהים עם תפקידם ומציגים עצמם כעורכי דין באופן אקטיבי באותה הפלטפורמה.

הוועדה אמנם מבקשת להגן על חופש הביטוי של הפרט, אולם בשל בגלל נסיבותיו המיוחדות של המקרה ואופי ההתבטאויות, ובשים לב לכתב האישום הפלילי שהוגש בינתיים, סבורה הוועדה כי יש להעמיד את הנילון לדין משמעתי".

עמדת וועדת האתיקה הארצית בנוגע להתבטאויות בלתי הולמות של עורכי דין אשר הפיצו דברי הסתה לאלימות

ביום 16.5.21 פרסם יו"ר ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין החלטה שכותרתה "התבטאויות של עורכי דין העולות לכדי הסתה לאלימות, גזענות ואפליה" לפיה, התבטאויות גזעניות, מסיתות לאלימות או תומכות במעשי אלימות, אף אם ייאמרו שלא במסגרת תפקידו של עורך הדין, ועל אחת כמה וכמה כאשר המתבטא מזדהה כעורך דין בפרסום, עלולות להיחשב לעבירה אתית ולהביא להעמדה לדין.
ההחלטה נומקה באופן הבא:

"בימים קשים אלו, אני נושא תפילה לשלום ובריאות כולנו.
לצד המתיחות והרגישות האישית והכללית, כולנו נקראים לשמור על כבוד האדם באשר הוא, לצד שמירה על כבוד המקצוע וטוהרו.
בעת האחרונה הגיעו לוועדת האתיקה הארצית פניות אודות התבטאויות של עורכי דין שתוכנן עולה כדי הסתה לאלימות, גזענות ואפליה.
אין ספק כי התבטאויות אלו מהוות פגיעה ברגשות הציבור ובכבוד המקצוע.
אחת ממטרותיה של ועדת האתיקה היא העלאת רף ההתנהגות של עורכי הדין, ובפרט כאשר הם מזוהים עם תפקידם.
זאת ועוד, תכלית כללי האתיקה אינה להעניש אלא לשמור על רמת המקצוע והאמון שרוכש הציבור בכלל, והמערכת המשפטית בפרט, לעורכי הדין. אמון זה מושפע גם ממעשי והתנהגות עורך הדין אף בחייו הפרטיים, ולפיכך גם מעשים אלו כפופים לדין המשמעתי.
מכאן שעל אף רצונה של ועדת האתיקה להגן על חופש הביטוי של הפרט, הרי שהתבטאויות גזעניות, מסיתות או תומכות במעשי אלימות, אף אם ייאמרו שלא במסגרת תפקידו של עורך הדין, ועל אחת כמה וכמה כאשר המתבטא מזדהה כעורך דין בפרסום, עלולות להיחשב לעבירה אתית ולהביא להעמדה לדין בגין התנהגות שאינה הולמת ופגיעה בכבוד המקצוע (כפי שהוחלט באת/207/14)".

מקרה להמחשה בו טיפלנו – גניזת תלונה המייחסת התבטאות לא הולמת בדרך של הפצת דברי הסתה לאלימות ברשת

תמצית המקרה

כנגד עורכת דין שהפיצה לכאורה ברשת חברתית (פייסבוק) דברי הסתה לאלימות, הוגשה תלונה לוועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין, המייחסת לה התבטאות לא הולמת.
בתגובה שהגישה, ביקשה עורכת הדין לשכנע את וועדת האתיקה שיש לגנוז את התלונה כנגדה.
וועדת האתיקה לא השתכנעה מתגובתה, הודיעה לעורכת הדין כי הוחלט שיש מקום להגיש כנגדה קובלנה משמעתית, אולם אפשרה לעורכת הדין להגיש תגובה נוספת, סטטוטורית, בטרם העמדה לדין משמעתי.
בעקבות תגובה שהגיש משרדנו מטעם עורכת הדין, השתכנעה וועדת האתיקה הארצית לגנוז את התלונה.

התלונה על הסתה לאלימות ברשת והתבטאות לא הולמת

כנגד עורכת דין ותיקה, עצמאית ובעלת משרד בתחום ליטיגציה אזרחית – מסחרית, הוגשה תלונה לועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין, המייחסת לה הפצת דברי הסתה לאלימות והתבטאויות שלא הולמות את מקצוע עריכת הדין.
מדובר בתלונה אנונימית שהוגשה ללשכת עורכי הדין, בעקבות פרסומים שהעלתה עורכת הדין בעמוד הפייסבוק האישי שלה בעת קרות התפרעויות ומהומות בערים מעורבות בימי מבצע "שומר החומות".
בתלונה נטען כי פוסטים שפרסמה עורכת הדין, על רקע לינץ' שאירע בעיר בת-ים, עלו כדי הסתה לאלימות.
בעקבות קבלת התלונה, פנתה ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין לעורכת הדין וביקשה את תגובתה לתלונה, בטרם תובא התלונה לדיון בישיבת ועדת האתיקה לצורך קבלת החלטה בדבר העמדה לדין משמעתי:

פניית וועדת האתיקה לעורכת הדין בנוגע להתבטאות בלתי הולמת והסתה לאלימות

עורכת הדין לא פנתה לקבל יעוץ משפטי והגישה תגובה לתלונה בכוחות עצמה.
לדאבונה של עורכת הדין, לאחר קבלת תגובתה לא השתכנעה ועדת האתיקה לגנוז את התלונה נגדה.
נהפוך הוא, רכזת ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין הודיעה לעורכת הדין כי הוחלט שעל פני הדברים יש מקום להגיש קובלנה כנגדה ואפשרה לעורכת הדין להגיש תגובה נוספת מטעמה, הפעם "תגובה סְטָטוּטוֹרִית", לפני קבלת החלטה סופית על העמדה לדין משמעתי.
להלן פניית ועדת האתיקה הארצית לעורכת הדין עם דרישה למתן תגובה סטטוטורית לתלונה נגדה:

התבטאות בלתי הולמת והסתה לאלימות – פנייה סטטוטורית של וועדת האתיקה

בעקבות קבלת הטענות בתגובה שהוגשה ע"י משרדנו, גנזה וועדת האתיקה הארצית את התלונה

עם דחיית תגובתה ודרישת וועדת האתיקה להגיש תגובה סְטָטוּטוֹרִית, לפני קבלת החלטה סופית, פנתה עורכת הדין למשרדנו על מנת שנגיש מטעמה תגובה סְטָטוּטוֹרִית לתלונה, בניסיון אחרון לשכנע את ועדת האתיקה להימנע מהעמדתה לדין משמעתי.
עם קבלת הייצוג המשפטי, הגישו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג תגובה סְטָטוּטוֹרִית מנומקת בכתב בשם עורכת הדין הנילונה לועדת האתיקה הארצית, במסגרתה ביקשו לגנוז את התלונה כנגדה ללא הבאת העניין לפתחו של בית הדין המשמעתי.
לאחר קבלת התגובה מטעם משרדנו, ובניגוד לעמדתה הראשונית, השתכנעה ועדת האתיקה הארצית כי אין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים נגד עורכת הדין וגנזה את התלונה נגדה.
בכך נחסכו מעורכת הדין הכתמה בהליך משמעתי בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין ועונשים שונים שיכול והיו מוטלים עליה אילו הורשעה ע"י בית הדין.
להלן החלטת ועדת האתיקה הארצית שלא להעמיד את עורכת הדין לדין משמעתי ולגנוז את התלונה נגדה:

התבטאות בלתי הולמת הסתה לאלימות מצד עורכת דין גניזת תלונה על ידי וועדת האתיקה

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בהתבטאויות בלתי הולמות ובענייני אתיקה מקצועית

ראו בהקשר זה:
בהקשר לתחום האתיקה המקצועית של עורכי דין, עוסק משרדנו בכל העניינים הבאים:
- יעוץ משפטי וייצוג משפטי בנוגע למתן תשובה לתלונה שהוגשה לוועדת האתיקה.
- ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין בענייני אתיקה מקצועית:
  - ייצוג משפטי בפני בתי דין משמעתיים מחוזיים, בכל המחוזות ברחבי הארץ.
  - ייצוג משפטי בערעורים בפני בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין.
  - ייצוג משפטי בערעורים בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
  - ייצוג משפטי בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
- הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה להורות על ביטול או קיצור תקופת השעיה שנגזרה על עורך דין במסגרת הליך משמעתי שהתנהל כנגדו. לפרטים נוספים בהקשר זה ראו – חנינה משמעתית.
לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם משורה של דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים.
הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. לפרטים נוספים ראו: דין משמעתי- ייעוץ וייצוג משפטי.

עורך דין משמעתי גיא פלנטר

דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית – ייעוץ וייצוג משפטי | התבטאות לא הולמת של עורך דין | התבטאות בלתי הולמת – ביטול קובלנה משמעתית | התבטאות לא ראויה – גניזת תלונה ע"י וועדת האתיקה

הפוסט התבטאות לא הולמת – הסתה לאלימות ברשת – גניזת תלונה ע"י ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין 5 (24) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי במתן תגובה 5 (114)

גיא פלנטר — Sun, 23 Jul 2023 16:32:58 +0000

תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי

תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים במתן תגובה

הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. לפרטים ראו – עורך דין משמעתי.
בהקשר של עורכי דין ומתמחים בעריכת דין, מעניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לתלונה שהוגשה לוועדת האתיקה, וכן ייצוג משפטי בבתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין.
מומלץ לקרוא עמוד זה ביחד עם העמוד: אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין, שם אנו מרחיבים בעניינים כגון:
בעמוד זה נעסוק בכל הנוגע למתן תגובה לתלונה שהוגשה כנגד עו"ד לוועדת האתיקה ונציג דוגמאות למקרים בהם הובלנו לגניזת תלונות כנגד עורכי דין.
לקראת סוף העמוד תמצאו קישורים למקרים רבים אחרים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים (ללא פרטים מזהים).

הגשת תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין כנגד עו"ד

ככלל, הליך משמעתי נגד עורך דין או מתמחה ייחל בהגשת תלונה לוועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין. לעיון בטופס הגשת התלונה ראו – כאן.
עם זאת, קיימת אפשרות שייפתח הליך משמעתי גם אם נודע ללשכת עורכי הדין על עבירת משמעת לכאורה שלא בדרך תלונה.
לעיתים, יידרש המתלונן לאמת את פרטי תלונתו בתצהיר, למשל בנסיבות הבאות:
- מתנהל בין המתלונן לעו"ד הנילון הליך משפטי בעניין שבקשר אליו הוגשה התלונה.
- במהלך 5 האחרונות הוגשו על ידי המתלונן תלונות נוספות נגד עורכי דין אחרים.
- המתלונן הגיש בעבר תלונה כנגד אותו עו"ד, או תלונה באותו עניין.
- התלונה הוגשה על-ידי צד להליך שבו עוה"ד הנילון מייצג את הצד שכנגד.
בטרם תגבש ועדת האתיקה החלטה האם להגיש קובלנה משמעתית לבית הדין המשמעתי, יידרש עורך הדין או המתמחה הנילון להגיב לתלונה, כאשר אי מתן תגובה לפנייתה של ועדת האתיקה ללא הצדק סביר ייחשב מחדל שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין, עבירת משמעת לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, ועלול לגרור הרשעה בעבירה זו בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.
לאחר קבלת תגובת הנילון לתלונה, תגבש ועדת האתיקה החלטה האם להעמיד את עורך הדין / המתמחה הנילון לדין משמעתי, או לגנוז את התלונה.
דיוניה של וועדת האתיקה חסויים, הם נערכים בדלתיים סגורות והמתלונן או עוה"ד הנילון שהוגשה נגדו התלונה (או מי שמייצג אותם) לא רשאים להופיע בפני וועדת האתיקה.
פירוט אודות הליך בירור תלונה ע"י ועדת האתיקה ניתן למצוא ב"נוהל טיפול בתלונות ע"י ועדת האתיקה למחוז ת"א והמרכז, תשע"ה – 2015". קיימת גרם גרסה באנגלית לנוהל אותה תמצאו – כאן.
קיים גם נוהל של לשכת עורכי הדין לטיפול בתלונות אתיקה בענייני ניגוד עניינים, אותו תמצאו – כאן.
נגנזה התלונה על ידי וועדת האתיקה המחוזית – רשאי המתלונן להגיש תלונה לוועדת האתיקה הארצית, לפרקליט המדינה או ליועץ המשפטי לממשלה (שאף הם מוסמכים להגיש קובלנה כנגד עו"ד לבית הדין המשמעתי).

תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – החשיבות בקבלת ייעוץ וייצוג משפטי

לנוכח השלכותיו הכבדות של הליך משמעתי על עורך הדין, החל מפגיעה בשמו הטוב ועד להרחקתו ממפעל חייו המקצועי וגדיעת מטה לחמו, ישנה חשיבות עליונה למתן תגובה מנומקת, עניינית ורצינית לתלונה ויש מקום לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב המענה לתלונה, וזאת במטרה לשכנע שאין מקום להגיש קובלנה משמעתית.
החשיבות בקבלת יעוץ משפטי בשלב המענה לתלונה מתחדדת לנוכח העובדה כי ניתן לעשות שימוש בתגובתו של עורך הדין כראיה נגדו במסגרת הדיון בקובלנה, ככל שתוגש קובלנה משמעתית.

עילות גניזת תלונה לוועדת האתיקה

פירוט עילות גניזה ניתן למצוא כאן בפרסום של לשכת עורכי הדין – אתיקה / 00580513 – עילות גניזה.
ואילו בתמצית עילות הגניזה של תלונות כנגד עורכי דין:
- העדר עניין לציבור:
  - זוטי דברים.
  - עניין ישן ביותר.
  - הגנה מן הצדק.
- העדר ראיות מספיקות.
- העדר שיתוף פעולה מצד המתלונן.
- העדר עבירה אתית:
  - עניינה של התלונה בסכסוך אזרחי.
  - עניינה של התלונה בסכסוך שכר טרחה.
  - העניין אינו מתאים לבירור בועדת האתיקה (אלא ערכאה או בגוף אחרים).

מקרה ראשון להמחשה – וועדת האתיקה במחוז ת"א גנזה תלונה המייחסת הפרת צו שיפוטי וחשיפת מסמכים חסויים

התלונה לוועדת האתיקה על הפרת צו שיפוטי וחשיפת מסמכים חסויים

המתלוננת בפרשה זו, שהגישה את התלונה לוועדת האתיקה, הינה המתלוננת בהליך פלילי שהתנהל בבית משפט השלום כנגד הגרוש שלה.
את התלונה לוועדת האתיקה הגישה המתלוננת כנגד עורך הדין שייצג את הגרוש שלה, הן בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה והן בהליך הפלילי, שיזמה המתלוננת כנגד הגרוש שלה.
במוקד תלונתה של המתלוננת לוועדת האתיקה שני דיוני הוכחות בהליך הפלילי, בהם ייצג עורך הדין הנילון את הגרוש כסניגור.
באשר לאותם דיונים, הלינה המתלוננת בפני וועדת האתיקה כי במהלך חקירה נגדית שלה ושל בנה (בהיותם עדי תביעה בהליך הפלילי), חשף כביכול הסניגור מסמכים שמקורם בהליכים משפטיים שבינה לבין הגרוש (הנאשם בהליך) בביהמ"ש לענייני משפחה.
לטענתה, בעשותו כן, התנהג הנילון בדורסנות ובבריונות, הפר ביודעין ובמכוון צו שיפוטי, ופגע בה ובילדיה באופן בלתי הפיך.
וועדת האתיקה המחוזית במחוז תל אביב, העבירה את התלונה לתגובתו של עורך הדין הנילון, אשר התבקש להמציא את תגובתו לתלונה בתוך 30 יום, שאם לא כן תיאלץ וועדת האתיקה לדון בתלונה מבלי שתוגבתו תהיה בפניה;

תלונה לוועדת האתיקה על הפרת צו שיפוטי וחשיפת מסמכים חסויים

תמצית התגובה לתלונה שהוגשה לוועדת האתיקה ע"י עורכי הדין פלנטר ואינברג

בתגובה שהגישו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג לוועדת האתיקה הוכח ע"י עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג, שהפרוטוקולים של הדיונים האמורים (שלא צורפו ע"י המתלוננת לתלונתה), מגלים תמונה שונה מזו שציירה המתלוננת בתלונתה, מפריכים כליל את טענת המתלוננת להתנהגות דורסנית ובריונית מצד הנילון (דבר שלא היה ולא נברא) ומלמדים כי בשום שלב לא סטה הנילון מהדין, מהפרקטיקה הנוהגת והמקובלת, מכללי האתיקה או מהחלטות בית המשפט.
עוד הוכח בתגובה שהוגשה לוועדת האתיקה, כי התלונה הוגשה בחוסר תום לב ונועדה במובהק למטרות זרות – בניסיון לסכל את המשך ייצוג הגרוש בערכאות ע"י הנילון, ולמצער להרפות את ידיו של הנילון במאבקו על צדק עבור מרשו, הן בחזית דיני המשפחה והן ובעיקר בחזית הפלילית.
לבסוף הראו עורכי הדין פלנטר ואינברג במענה לתלונה, כי הנילון פעל כפי שהיה מחויב מתוקף אחריותו לייצג את לקוחו במשפט הפלילי בנאמנות ומסירות, וכפי שכל סנגור מקצועי ומנוסה היה פועל בנעליו.

גניזת התלונה על ידי וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, מחוז תל אביב

וועדת האתיקה קיבלה את עמדתם של עורכי הדין פלנטר ואינברג, הגיעה לכלל מסקנה כי נסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות העמדה לדין משמעתי, וגנזה את התלונה.
להלן החלטת וועדת האתיקה לגנוז את התלונה:

גניזת תלונה המייחסת הפרת צו שיפוטי וחשיפת מסמכים חסויים

מקרה שני להמחשה – וועדת האתיקה במחוז צפון גנזה תלונה שהגישה רשות האכיפה והגבייה כנגד עורכת דין שייצגנו

נפתח במקרה להמחשה הנוגע לתלונה של רשות האכיפה והגבייה לוועדת האתיקה כנגד עורכת דין שייצגנו.
וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין מחוז צפון קיבלה את עמדתנו שלא בוצעה עבירה אתית, וגנזה את התלונה.

התלונה שהוגשה לוועדת האתיקה ע"י רשות האכיפה והגבייה כנגד עורכת דין

כאמור, פרשה זו עוסקת בתלונה שהוגשה ע"י רשות האכיפה והגבייה כנגד עורכת דין לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז צפון.
התלונה הוגשה כנגד מי שמועסקת כיום כתובעת, והתייחסה לתקופה טרם מינויה לתפקיד תובעת, עת הועסקה כעורכת דין שכירה במגזר הפרטי.
בתמצית, נטען בתלונה כנגד עורכת הדין כי על פי נתוני מערכת ההוצאה לפעול, בעודה מוכרזת כחייבת מוגבלת באמצעים ועל אף היקף חובותיה, ממשיכה עורכת הדין בייצוג זוכים וחייבים בתיקים שונים.
במצב דברים זה, לשיטת רשות האכיפה והגבייה, מידת החשיפה של עורכת הדין לכספי הלקוחות מגדילה את הסיכון שבו מצויים הלקוחות אותם ממשיכה לייצג.
עוד נטען בתלונה כי רשות האכיפה והגבייה סבורה כי:

"…מבחינה אתית ומוסרית לא מתיישבת העובדה כי מחד כנגד עורך דין יינקטו הליכי הוצאה לפועל מרובים ומאידך אותו עורך דין ייצג זוכים בלשכות ההוצאה לפועל, עניין שיכול להביא לעיתים לניגוד עניינים וחשש להתנהלות לא תקינה על אחת כמה וכמה מתעורר החשש מפני ירידה לכספי הלקוחות לאור חובותיו של עורך הדין".

לבסוף, כך נטען בתלונה, אי כיבוד פסק דין על ידי עורך דין, קל וחומר זה מגיע להליכי הוצאה לפועל – עולה לכדי עבירת אתיקה אלא אם ישכנע עורך הדין שאין באפשרותו לשלם ולא ידע זאת כשיצר התחייבות.
במישור הנורמטיבי, טענה רשות האכיפה והגבייה, כי התנהלותה של עורכת הדין אינה עולה בקנה אחד עם התנהלות המצופה מעו"ד שמייצג, ומהווה הפרה של הנורמות והכללים הבאים:
- ניגוד אינטרסים – סעיף 14(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986 – הוקבע כי עורך דין לא ייצג לקוח, לא יקבל על עצמו ייצוג ולא ימשיך בייצוג, אם קיים חשש שלא יוכל למלא אחר חובתו המקצועית בפרט שמדובר בעניין בעל אינטרס אישי.
- חובת היסוד המוטלת על עורך הדין – על פי סעיף 2 לכללי האתיקה המקצועית, חובה על עורך דין לייצג את לקוחו בנאמנות תוך שנירה על הגינות, כבוד המקצוע ועל יחס של כבוד לבית המשפט. עוד קובע סעיף 32 לכללי האתיקה המקצועית, כי חובה על עורך דין לייצג את לקוחו בהגינות ובמסירות תוך כבוד לבית המשפט. ההוראות ביחס ל"בית משפט" חלות גם על מערכת ההוצאה לפועל.
במישור המשפטי עוררה תלונת רשות האכיפה והגביה שתי שאלות עקרוניות, שחורגות מעניינה הספציפי של עורכת הדין הנילונה;
- הראשונה – האם קיימת מניעה אתית שעורך דין אשר תלויים ועומדים נגדו הליכי הוצאה לפועל ייצג ללקוחות מול לשכות הוצאה לפועל;
- והשניה – האם עצם קיומם של הליכי הוצאה לפועל נגד עורך דין, עקב אי כיבוד פס"ד, מהווה עבירה אתית.

גניזת התלונה על ידי וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, מחוז צפון

בתגובה מפורטת שהוגשה מטעם עורכת הדין לוועדת האתיקה, טענו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג ממשרדו כי התלונה שהוגשה ע"י רשות האכיפה והגבייה, אינה מקימה כל בסיס להבאת העניין לפתחו של בית הדין המשמעתי ואין בה תשתית ראייתית מספקת לביסוס סיכוי סביר להרשעת עורכת הדין בעבירה על כללי האתיקה. לפיכך, התבקשה וועדת האתיקה לגנוז את התלונה.
טענות משרדנו התקבלו על ידי ועדת האתיקה. ביום 20.11.17 הודיע פרקליט וועדת האתיקה, עו"ד שאדי ג'ברין לרשות האכיפה והגבייה כי ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין במחוז צפון דנה בתלונה והחליטה לגנוז את התלונה מאחר ולא התגלתה עבירה אתית.
להלן החלטת הגניזה:

תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייצוג משפטי ; גניזת תלונת רשות האכיפה והגבייה כנגד עורכת דין.

מקרה זה טופל במשרדנו ע"י עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג.

מקרה שלישי להמחשה – וועדת האתיקה במחוז מרכז גנזה תלונה המייחסת לעורכת דין שליחת יד בכספי לקוח

התלונה שהוגשה לוועדת האתיקה כנגד עורכת הדין – שליחת יד בכספי לקוח

כנגד עורכת דין ותיקה, עצמאית ובעלת משרד בתחום המשפט האזרחי, הוגשה תלונה לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, המייחסת לה עבירות בתחום האתיקה המקצועית.
המתלונן הוא לקוח לשעבר של עורכת הדין, אשר טען בתלונתו כי עורכת הדין ייצגה אותו בתביעה כנגד חברת ביטוח, קיבלה עבורו כספים מחברת הביטוח בהתאם לפסק דין, אולם לא העבירה לידיו את מלוא הסכום המגיע והתחמקה ממנו.
בתוך כך, דרש המתלונן מועדת האתיקה להורות לעורכת הדין להעביר לידיו 70,000 ש"ח.
המתלונן צירף לתלונתו אסמכתאות שונות לתמיכה בטענותיו. להלן תמצית תלונתו:

תלונה לוועדת האתיקה כנגד עורכת דין על שליחת יד בכספי לקוח

דרישתה של וועדת האתיקה מעורכת הדין לקבל תגובה לתלונה

התלונה הוגשה לוועדת האתיקה של מחוז דרום, אולם הועברה לטיפול וועדת האתיקה של מחוז מרכז, אשר פנתה לעורכת הדין וביקשה את תגובתה:

דרישת וועדת האתיקה מעורכת הדין לקבל התייחסות לתלונה שהוגשה נגדה

גניזת התלונה על ידי וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, מחוז מרכז

בשלב זה פנתה עורכת הדין הנילונה למשרדנו על מנת שנייצגה בתגובה לתלונה.
לאחר בחינת התלונה ונספחיה ואיסוף ראיות הגנה רלוונטיות הגישו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג תגובה מנומקת בכתב בשם עוה"ד הנילונה לועדת האתיקה, במסגרתה ביקשו לגנוז את התלונה כנגדה בהיעדר תשתית לעבירה על כללי האתיקה.
לאחר קבלת התגובה ודיון החליטה ועדת האתיקה להיעתר לבקשתנו ולגנוז את התלונה שהוגשה כנגד עורכת הדין.
להלן החלטת הגניזה:

החלטת וועדת האתיקה במחוז מרכז לגנוז את התלונה שהוגשה נגד עורכת הדין

בכך נוקה שמה של עורכת הדין מחשד לעבירה אתית והוסר החשש שתוגש נגדה קובלנה לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.

עורך דין משמעתי

הפוסט תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי במתן תגובה 5 (114) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

עבודה פרטית ללא היתר + התבטאות לא ראויה של פרקליט כלפי שופטים: דין משמעתי 5 (31)

גיא פלנטר — Mon, 17 Jul 2023 06:17:42 +0000

עבודה פרטית ללא היתר + התבטאות לא ראויה של פרקליט כלפי שופטים – ייצוג משפטי.

עובדי מדינה – דין משמעתי: עבודה פרטית ללא היתר | עורכי דין – אתיקה מקצועית: התבטאות לא ראויה של פרקליט כלפי שופטים – ייצוג משפטי

תמצית המקרה: ייצוג משפטי לפרקליט בכיר שהואשם בעבירות משמעת של עבודה פרטית ללא היתר והתבטאות לא ראויה כלפי שופטים

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו. מדובר בפרקליט בכיר מפרקליטות המדינה אשר הורשע בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעקבות התבטאויות בלתי ראויות ובלתי הולמות כלפי שופטים במערכת המשפט בישראל וכן בגין עבודה פרטית ללא היתר.
הפרשה הסתיימה בהסדר טעון, שאומץ על ידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. במסגרת הסדר הטעון נגזרו על הפרקליט אמצעי המשמעת הבאים: נזיפה, הפקעת משכורת אחת והורדה בדרגת שכר אחת למשך שנה.
בהמשך, טיפל משרדנו בגניזת תלונות שהוגשו כנגד הפרקליט לוועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין, לרבות תלונה של הנהלת בתי המשפט.
הן וועדת האתיקה המחוזית והן וועדת האתיקה הארצית קיבלנו את עתירתנו לגנוז את התלונות כנגד הפרקליט ולהסתפק בהערה בתיקו האישי של הפרקליט.

הפרסומים הנרחבים אודות הפרשה בכלי התקשורת

הפרשה זכתה לתהודה תקשורתית נרחבת ועל גלגוליה ניתן ללמוד למשל מהכתבות הבאות:
- Ynet:"פרקליט בכיר על מערכת המשפט: רקב וטיפשות".
- News1:"הפרקליט הבכיר: רבים מהשופטים מטומטמים".
- Ynet:"וינשטיין ולדור מסתייגים מהפרקליט שהשתלח".
- Ynet:"אפשרויות לדור – נזיפה בפרקליט, עד פיטורים".
- כלכליסט:"פרקליט המדינה החליט כי התובע המרכזי במשפטו של ראש הממשלה לשעבר ישוב להשתתף בו".
- כלכליסט:"הפרקליט חוזר לעבודתו; תוגש נגדו קובלנה משמעתית".
- TheMarker.com:"התובע של אולמרט יצא בזול: התבטאותו נגד שופטים תעלה לו במשכורת אחת".
- News1:"התבטאותו של הפרקליט נגד שופטים תעלה לו במשכורת אחת".
זווית אחרת על הפרשה; לניתוח מעניין של הסיקור התקשרותי אודות הפרשה תמצאו ראו: The7Eye:"ניתוח הסיקור התקשרותי אודות פרשת התבטאויותיו של הפרקליט".
כפי שניתן להתרשם מהפרסומים הנזכרים לעיל, פרשה זו החלה בסערה גדולה ואיימה לשים קץ לקריירה מזהירה של אחד הפרקליטים המובילים והבכירים בפרקליטות המדינה – מי שהיה באותה עת התובע הראשי במשפטו הפלילי של ראש הממשלה לשעבר, מר אהוד אולמרט.
בעקבות תלונות שהוגשו כנגד הפרקליט הבכיר, שכרו הפרקליט הבכיר וארגון פרקליטי המדינה את שירותיו של עורך דין גיא פלנטר להעניק לפרקליט ייצוג משפטי בהליכים המשמעתיים כנגדו.

התובענה המשמעתית שהוגשה כנגד הפרקליט הבכיר לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה – פגיעה במשמעת שירות המדינה והתנהגות שאינה הולמת בקשר למילוי תפקידו

עוד בטרם הגשת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, בא עו"ד גיא פלנטר בדברים עם ראשי התביעה בנציבות שירות המדינה, במגמה להגיע לסיום מוסכם של הפרשה.
במסגרת מו"מ שהתנהל בין הצדדים, צומצמה עד מאוד התובענה (כתב האישום המשמעתי) שעמדה התביעה להגיש לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה כנגד הפרקליט ואף גובש הסדר טעון "סגור", במסגרתו יעתרו הצדדים במשותף להשתת אמצעי משמעת מוסכמים על הפרקליט.

התבטאויות לא ראויות ובלתי הולמות כנגד שופטים במערכת המשפט בישראל – האישום הראשון בכתב התובענה

בתמצית, על פי נוסח התובענה עליה הוסכם בין הצדדים, הואשם הפרקליט בכך שבעת ששימש כפרקליט בכיר בפרקליטות המדינה ולימד פעם בשבוע בקורס "טיעון וחקירת עדים" במכללת "שערי משפט", במספר הרצאות שונות בפני סטודנטים למשפטים, התבטא בצורה בוטה, פוגענית בלתי רואיה ובלתי הולמת כלפי שופטים במערכת המשפט בישראל, ובכלל זה התבטא כאמור כלפי נשיאת בית המשפט העליון דאז.
במעשיו כאמור, הואשם הפרקליט בכך שפגע במשמעת שירות המדינה, הפר את הוראות סעיף 1.02 לכללי האתיקה של עובדי המדינה והתנהג התנהגות שאינה הולמת בקשר למילוי תפקידו.
בהתאמה, הואשם הפרקליט באישום זה בעבירות משמעת לפי סעיפים 17(1), (2) ו-(3) לחוק שירות המדינה משמעת, התשכ"ג – 1963.
בפסק דינו, עמד בית הדין למשמעת של עובדי המדינה על החובה המוטלת על עובדי מדינה במסגרת סעיף 1.02 לכללי האתיקה של עובדי המדינה:

"עובד המדינה ינהג בדרך ההולמת את מעמדו, תפקידיו וחובותיו כעובד המדינה. הוראה זו חלה אף על ההתנהגות שאינה קשורה בתפקידו".

בהקשר להתבטאויותיו הבלתי ראויות של הפרקליט בפרשה זו, פסק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בין היתר כי הפרקליט הנאשם בפניו:

"…חצה בתוכן התבטאויותיו כלפי המערכת השיפוטית, באופן מהותי את כל קצוות המותרים של חופש הביטוי, גם לנוכח החובה שמוטלת על עובד במסגרת כללי האתיקה".

"…אותה התבטאות גם אם נאמרה במסגרתו של קורס אקדמאי, מועט משתתפים, שבו נוצרו יחסי קירבה עם הנאשם כמרצה ומשתתפיו, חרגה מגבולותיה המותרים שאווירת צחוק, בלתי אמצעית בין הצדדים, במיוחד לנוכח תוכנה וחיצי פגיעתה, של מי שמופיע בתדירות יומית בפני אותה מערכת שיפוטית".

עוד אזכר בית הדין בפסק דינו ביקורת נוקבת שהשמיע בית המשפט העליון בנוגע להתבטאות בוטה פוגעת ומעליבה בהקשרם של דיני משמעת (עש"מ 893/07 קורפנלד נגד נש"מ):

"התבטאויות מבישות כגון אלה שהשמיע המערער הן בגדר התנהגות בלתי הולמת לעובד מדינה, הפוגעת קשה בתדמיתו של השירות הציבורי, ובאמון שהציבור רוחש לו, ומהווה סטייה חמורה מרמת ההתנהגות המצופה מעובדיו".

עבודה פרטית ללא היתר – האישום השני בכתב התובענה

האישום השני בכתב התובענה שהוגש כנגד הפרקליט נסב על ביצוע עבודה פרטית ללא היתר. במשך כשנה ו- 4 חודשים לימד הפרקליט קורס במשפטים במוסד אקדמאי, מבלי שהגיש ובלא שקיבל היתר לעבודה פרטית, כאשר במהלך תקופה מאוחרת יותר של כ- 4 חודשים לימד את הקורס חרף העובדה שבקשתו להיתר עבודה לא אושרה.
במעשים האמורים פגע במשמעת שירות המדינה, הפר את הוראות התקשי"ר 42.401 ו- 42.421 וכן את סעיף 2.03 לכללי האתיקה החלים על עובדי מדינה, והתנהג התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה במעמדו.
בפסק דינו, עמד בית הדין למשמעת של עובדי המדינה על מארג הכללים לגבי עיסוק בעבודה פרטית, בתקופת עבודתו של עובד מדינה ועל ההיתר הנדרש לכך המקבלים ביטוי בסעיפי התקשי"ר.
סעיף 42.401 לתקשי"ר קובע:

"עובד המדינה הממלא תפקיד מטעם המדינה ומקבל את שכרו מאוצר המדינה חייב להקדיש את כל תשומת ליבו למילוי התפקיד שנתמנה לו. לכן אין עובד רשאי לעסוק בכל עבודה פרטית מחוץ לתפקידו אלא אם קיבל היתר לכל, כמפורט להלן בפרק משנה זה".

סעיף 42.402 לתקשי"ר מגדיר "עבודה פרטית" כדלקמן:

"עבודה פרטית – כל עבודה המכניסה שכר, או עיסוק בעסק שמטרתו היא קבלת הכנסה או רווחים, וזאת מחוץ למסגרת עבודתו של עובד בשירות, לרבות כל עבודה או עיסוק כאמור, בין אם הם נעשים דרך קבע, בין אם הם נעשים באופן זמני ובין אם נעשים באופן חד-פעמי, למעט רכישת מניות בחברה או חלק בשותפות, בתנאי שהעובד אינו פעיל באיזה צורה שהיא בניהול החברה או השותפות".

בהתאם להוראות סעיף 42.403 לתקשי"ר, גם העדרה של השתכרות אין בה לפגוע בחובה לבקש ולקבל היתר לאותו עיסוק:

"עובד אינו רשאי לעבוד עבודה פרטית גם אם אינה מכניסה שכר, ואין הוא רשאי לעסוק בכל צורה שהיא בשום עסק, אם יש בכך משום התנגשות אינטרסים עם תפקידו או עם עבודתו בשירות או אם עלול להיווצר מצב כזה. במקרה של ספק אם קיימת התנגשות כזו אם לאו, תכריע נציבות שירות המדינה".

ולבסוף, כלל 2.03 לכללי האתיקה החלים על עובדי מדינה גם הוא קובע:

"לא יעסוק עובד המדינה בעבודה פרטית, אלא בהיתר ועל-פי התנאים שנקבעו בהתאם לדרוש למילוי תפקידו".

בהקשר לפרקליט הנאשם בפניו, פסק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה:

"מודעותם של הממונים לאותו עיסוק, צירוף הכנסתו כמרצה להכנסה החייבת במס, או קיומה של מציאות שאחרים נהגו כדרכו, אין בה כדי להועיל לנאשם לנוכח החובה הקטגורית שמוטלת על עובד מדינה, להידרש להיתר לעבודה פרטית, אף בנסיבות שבעטיים לא משולם בעבורה כל שכר".

בתפקידו של הנאשם כפרקליט בכיר ומוביל בפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) מצא בית הדין נדבך נוסף של חומרה תוך הפניה לדבריו של בית המשפט העליון (עש"מ 4123/95 אור נגד משידנת ישראל):

"עובדי המדינה אף הם נבדלים זה מזה, גם אם כולם כפופים לאותו דין, יהיו אלה חוקי המדינה או כלי המשמעת, אין מקפידים עם כולם באותה מידה. ככל שעובד המדינה נושא משרה רמה יותר, שיש עימה אמון רב יותר וסמכויות חזקות יותר, כך יש מקום לדרוש ממנו שיקפיד יותר במילוי תפקידו על טוהר המידות ועל התנהגות הולמת. לעניין זה יש הבדל בין עובד בכיר, הממונה על עובדים רבים ואמור לשמש דוגמה להם ולציבור, לבין עובד זוטר. יש מקום לצפות ולדרוש ממנהל כללי של משרד ממשלתי יותר מאשר מצפים ודורשים מן המזכירה שלו, כשם שיש מקום להקפיד עם המפקח הכללי של המשטרה או יותר מכפי שמקפידים עם שוטר מן השורה".

בסופו של יום, כיבד בית הדין למשמעת של עובדי המדינה את הסדר הטעון שנקשר בין הצדדים בקובעו:

"לאחר עיון בטיעוני הצדדים שבאו בפנינו, ועל יסודם של מקבץ השיקולים אותם פרסנו לעיל, הגענו לכלל מסקנה כי הסדר הטיעון על כל רכיביו המוסכמים בהתחשב בעבירות בהן הורשע הנאשם, נסיבותיהן, התכלית של דיני המשמעת והנסיבות האישיות, לרבות התרשמותנו ממידת הפנמת הפסול לגבי המעשים בהם כשל, ושירותו הציבורי עתיר התרומה הינו הסדר סביר, מידתי ומאוזן, והחלטתו ליתן לו תוקף שיפוטי".

לפיכך, גזר בית הדין על הפרקליט את אמצעי המשמעת הבאים: נזיפה חמורה, הורדה בדרגת שכר אחת לפרק זמן של שנה מיום גזר הדין, עם תום תקופת ההורדה בדרגת השכר – הפקעת משכורת אחת קובעת, שתנוכה ב- 10 תשלומים.
על סיום הפרשה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה ראו למשל: TheMarker.com: "התובע של אולמרט יצא בזול: התבטאותו נגד שופטים תעלה לו במשכורת אחת".
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בגזר הדין המלא של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

תיק בד"מ 47/10 בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני יוסף תלרז, אב בית הדין ויו"ר המותב וחברי המותב: עו"ד ירח שפיר וע"ד אפרת נאות מרקוביץ.

על העבירה המשמעתית של עבודה פרטית ללא היתר, הנוגעת לעובדי מדינה

ראו פסק הדין שניתן בתיק בר"ש 2736/11, מדינת ישראל נ' ד"ר פרלמוטר. עניינו של התיק – עבודה פרטית נוספת ללא היתר של רופא במוסד לביטוח לאומי, לרבות במשרד עורכי דין העוסק בנושאי ביטוח.
במסגרת פרשה זו עמד בית המשפט העליון (כב' השופט רובינשטיין) על האינטרסים בבסיס האיסור על עובדי מדינה לעסוק בעבודה פרטית ללא היתר:

"האיסור על עבודה פרטית בלא היתר מבקש להגשים שני אינטרסים לגיטימיים של המעביד הן בשירות המדינה והן בסקטור הפרטי. בראש ובראשונה האיסור נועד למנוע היווצרות מצב של ניגוד עניינים בין עבודתו הראשית של העובד לבין העבודה הנוספת שבה הוא מעוניין לעסוק, בייחוד כאשר מדובר בעובד השירות הציבורי, האמור לשמש כנאמן של הציבור. מעבר לכך, האיסור נועד לממש את ציפייתו הסבירה של המעביד כי העובד יקדיש את תשומת לבו לעבודה שבעבורה הוא מקבל משכורת מלאה, בלי שיוסח או יופרע בשל מחויבויותיו למקום עבודה אחר".

לעניין הענישה ואמצעי המשמעת במקרים של עבודה פרטית נוספת ללא היתר:
- ראו עש"מ 51331-02-11, שם דחה בית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על אמצעי משמעת שהוטלו על עובד מדינה הכוללים פיטורים לאלתר, פסילה מלעבוד בשירות המדינה ובמשרדו הממשלתי למשך שנה אחת, לאחר שהורשע בין היתר בהפרת האיסור על עבודה פרטית במקביל לעבודה בשירות הציבורי.
- כמו כן ראו תיק בד"מ 48/13 בבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה בחיפה שם הורשעה עובדת משרד החינוך בעבודה פרטית נוספת ללא היתר (הוראת נהיגה), מקרה שהסתיים באמצעי משמעת של נזיפה והפקעת משכורת.
במאי 2015 פירסם אגף תורה, מחקר וניהול ידע, במטה ליישום הרפורמה בנציבות שירות המדינה מסמך מדיניות בנושא עבודה פרטית. במסגרת זו, נבחן הצורך בעדכון המדיניות הקיימת בנושא עבודה פרטית ומתן שיקול דעת למשרדי ממשלה בבואם לבחון בקשות להיתרי עבודה פרטית, תוך בחינה מחדש של התפיסה הקיימת לפיה קיים איסור על עבודה פרטית. לצפיה בפרסום שכותרתו "מסמך מדיניות בנושא עבודה פרטית לחצו – כאן.
טופס בקשה להיתר לעבודה פרטית ניתן למצוא – כאן.

קבלת בקשה להימנע מהגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי וגניזת התלונות ע"י וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין

במעמד סיום ההליך בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, לא הסתיימו המתקפות המשפטיות על הפרקליט הבכיר;
הנהלת בתי המשפט כמו גם עו"ד מסוים, הגישו כנגד הפרקליט תלונות לוועדת האתיקה של מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין.
תלונות אלו גם זכו להד תקשורתי נרחב וראו למשל בהקשר זה: Ynet: "בתי המשפט ללשכת עורכי הדין: הליך משמעתי נגד הפרקליט".
עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג ממשרדו הגישו מטעמו של הפרקליט הבכיר תשובה מנומקת בכתב לתלונות, תוך בקשה להימנע מהגשת קובלנה כנגדו לבית הדין המשמעתי.
וועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין (מחוז ירושלים) דנה בתלונות ובתגובתנו קיבלה את בקשת משרדנו לגנוז את התלונה והסתפקה ברישום הערה חמורה בתיקו.
בהמשך, קיבלה וועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין את טענות משרדנו וגנזה אף היא את התלונות כנגד הפרקליט.
על סיום הפרשה במישור המשמעתי מול לשכת עורכי הדין ראו למשל: TheMarker: "התובע המרכזי במשפטו של ראש הממשלה לשעבר לא יועמד לדין משמעתי בלשכת עורכי הדין".
פרשה זו, על כל היבטיה, טופלה במשרדנו על ידי עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין אירנה אינברג ממשרדו.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין בכל הנוגע לאתיקה מקצועית וייצוג משפטי לעובדי מדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. לפרטים נוספים ראו: דין משמעתי- ייעוץ וייצוג משפטי.
משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לעורכי דין ולמתמחים, מלווה אותם בהליכי בירור תלונה על ידי וועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין ומייצג אותם בפני בתי דין משמעתיים של לשכת עורכי הדין ובהליכי ערעור. לפרטים נוספים ראו: אתיקה מקצועית של עורכי דין – ייעוץ וייצוג משפטי.
משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בכל הנוגע לדין המשמעתי וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. לפרטים נוספים ראו: עובדי מדינה – ייעוץ וייצוג משפטי בדין משמעתי.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית – ייעוץ וייצוג משפטי | התבטאות לא ראויה של עורך דין | התבטאות בלתי הולמת | גניזת תלונה לוועדת האתיקה | עבודה פרטית ללא היתר | ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

הפוסט עבודה פרטית ללא היתר + התבטאות לא ראויה של פרקליט כלפי שופטים: דין משמעתי 5 (31) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין 4.9 (111)

גיא פלנטר — Thu, 13 Jul 2023 13:56:07 +0000

אתיקה מקצועית – ייעוץ משפטי לעורכי דין בנוגע לתלונות לוועדת האתיקה וייצוג משפטי של עורכי דין בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין ובפני ערכאות ערעור.

ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בענייני אתיקה מקצועית

דין משמעתי – עורכי דין: משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לעורכי דין ולמתמחים בענייני אתיקה מקצועית, מלווה אותם בהליכי בירור תלונה על ידי וועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין ומייצג אותם בפני בתי דין משמעתיים של לשכת עורכי הדין ובהליכי ערעור.
לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם ממבחר דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בהליכים משמעתיים בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין במחוזות השונים ברחבי הארץ.

דין משמעתי | אתיקה מקצועית – ביקורת של עורך דין אודות טיב הייצוג המשפטי שקיבל בהליך המשמעתי בו בוטלה הקובלנה המשמעתית.

אתיקה מקצועית – עורכי דין ומתמחים בעריכת דין

כבעלי מקצוע רבים הכפופים לדיני משמעת, מחויבים גם עורכי דין לאתיקה מקצועית ונתונים לשיפוט משמעתי, על פי הוראות חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961, כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986 וכללים ספציפיים נוספים, המגדירים וקובעים עבירות משמעת.
בהתאם לסעיף 41 לחוק לשכת עורכי הדין, גם מתמחים, בתקופת התמחותם ועד להסמכתם כעורכי דין, כפופים לדין המשמעתי, מחויבים לכללי האתיקה המקצועית בשינויים המחויבים ונתונים לשיפוט המשמעתי של בתי הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין.
בכל הנוגע למתן מענה לתלונה שהוגשה כנגד עו"ד לוועדת האתיקה – ראו בעמוד: תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי במתן תגובה.

חשיבות היעוץ והייצוג המשפטי בענייני אתיקה מקצועית

בהקשר לעורך דין שבוחר להיות גם הלקוח של עצמו, כבר בראשית המאה ה- 19 אמר המלומד Henry Kett:

"I hesitate not to pronounce, that every man who is his own lawyer, has a fool for a client".

למרות העיסוק היומיומי בעריכת דין, במתן ייעוץ משפטי ובייצוג לקוחות, הצורך להתמודד לראשונה עם תלונה כנגדם לוועדת האתיקה או קובלנה משמעתית מעמיד גם את עורכי הדין הוותיקים והמנוסים ביותר בפני "מחוזות חדשים" ומעורר קושי רב.
באופן טבעי, סיטואציה שבה עורך הדין מוצא את עצמו לראשונה בסטטוס של נילון או נקבל ונדרש להתמודד עם טענות המופנות כלפיו ביחס להתנהגות לא אתית, כרוכה ברגישות ובאמוציות, שאינם אופייניים בדרך כלל למצב בו עורך הדין מייצג לקוח.
הדברים נכונים ביתר שאת לנוכח ההשלכות הפוגעניות שעלולות להיות להליך משמעתי על חייו של עורך הדין, המקצועיים והאישיים, עד כדי שלילת האפשרות לעסוק בעריכת דין לצמיתות ואובדן הפרנסה.
במצב כזה, כושרו של עורך הדין להתמקד, לנתח באופן אובייקטיבי את מצבו המשפטי, להתמודד עם התלונה או הקובלנה המשמעתית המופנית כנגדו באופן האופטימלי ולבסס קו הגנה ענייני – נפגם עד מאוד.
יתרה מכך; הדין המשמעתי הינו ענף משפטי בפני עצמו. עצם החזקת רישיון לעריכת דין לא מכשירה עורכי דין לנהל הליכים משמעתיים, העשויים לפגוע במטה לחמו של עורך דין ובמוניטין שלו שנצבר בעמל רב.
הניסיון מלמד, כי עורכי דין שתחום עיסוקם אינו הדין המשמעתי, לא בקיאים בניואנסים המשפטיים הייחודיים לדין המשמעתי ובשוגג, מנסים ליישם בהליך המשמעתי עקרונות ודרכי פעולה שאולי יפים לתחומי עיסוק אחרים, אולם לא רלוונטיים ו/או לא אפקטיביים בדין המשמעתי.
עורכי דין המנסים לייצג את עצמם בהליך המשמעתי פעמים רבות אינם מעריכים נכונה ובאופן שקול ומציאותי את מצבם המשפטי והסיכויים והסיכונים העומדים בפניהם, ובחלק מהמקרים כלל אינם ערים לכך שהם גורמים לעצמם "נזקים" ב"קו ההגנה" שגיבשו, אם גיבשו.
מכל האמור לעיל עולה החשיבות הרבה לכך שעורך הדין הניצב בפני תלונה כנגדו לועדת האתיקה או קובלנה משמעתית, יעמיד לעצמו ייצוג משפטי מקצועי של עו"ד העוסק בדין המשמעתי, כתחום עיסוק מרכזי במשרדו, בעל ניסיון מקצועי מוכח בהליכים משמעתיים.

ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בכל הנוגע לאתיקה מקצועית

משרדנו עוסק בכל אלה:
- ייעוץ משפטי בשאלות אתיקה מקצועית.
- יעוץ משפטי וייצוג משפטי בנוגע למתן תשובה לתלונה.
- ייעוץ משפטי בנוגע לקובלנה משמעתית.
- ייצוג משפטי בפני בתי דין משמעתיים מחוזיים בכל המחוזות.
- ייצוג משפטי בערעורים בפני בית דין משמעתי ארצי של לשכת עורכי הדין.
- ייצוג משפטי בערעורים בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
- ייצוג משפטי בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
- הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה להורות על ביטול או קיצור תקופת השעיה שנגזרה על עורך דין במסגרת הליך משמעתי שהתנהל כנגדו. לפרטים נוספים בהקשר זה ראו – חנינה משמעתית.

עבירות אתיקה מקצועית

עבירות המשמעת הנדונות ע"י ועדות האתיקה ובתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין מוסדרות בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 ובכללים ספציפיים כגון כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986, כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), תשס"א – 2001, כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר) תשס"ג – 2003 וכללים נוספים.
עבירות האתיקה הנפוצות ביותר הן אלו;
- שליחת יד בכספי לקוח או עיכוב כספי לקוח.
- התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין.
- פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין.
- הפרת חובת הנאמנות והמסירות ללקוח.
- פרסומת אסורה.
- שידול.
- עיסוק אחר.
- אי שמירה על יחס כבוד לבית המשפט.
- התבטאות שאינה הולמת.
- אי שמירה על ייחוד המשרד.
- ניגוד עניינים.
- איסור טיפול נגד לקוח.
- הפסקת טיפול.
- מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים.
- אי שמירת סודיות.
- טיעון עובדתי או משפטי בידיעה שאינו נכון – איסור הטעיה.
- שותפות בהכנסות עם מי שאינו עורך דין.
- עיסוק בעריכת דין בתקופת השעיה או התחזות.
- פנייה לצד שכנגד מיוצג.
גבולות הגזרה של עבירות האתיקה המקצועית עוצבו והורחבו משך השנים בפסיקת בתי הדין המשמעתיים, כמו גם בהחלטות ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, המפורסמות ב"ביטאון אתיקה מקצועית"
ככלל, יגיעו לפתחה של ועדת האתיקה תלונות הנוגעות להתנהגות עורך הדין במסגרת עיסוקו במקצוע עריכת הדין. יחד עם זאת, יש לזכור כי עורכי דין אינם חסינים משיפוט משמעתי גם ביחס לאופן התנהלותם בחייהם הפרטיים, כאשר לבית הדין המשמעתי ישנה סמכות להרשיע בעבירה משמעתית גם בגין מעשים של עורך הדין שאינם קשורים לעיסוק המקצועי.

קובלנה משמעתית בענייני אתיקה מקצועית – ייצוג משפטי בפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין

תמצית סדרי הדין בהליך בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין

ככול שתחליט ועדת האתיקה שלא לגנוז את התלונה, תוגש כנגד עורך הדין או המתמחה הנילון קובלנה משמעתית לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין וייקבע דיון בקובלנה.
לשכת עורכי הדין תמנה קובל מטעמה שישמש תובע בהליך המשמעתי ואילו הנקבל רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
סדרי הדין לפיהם יתנהל הדיון בבית הדין המשמעתי קבועים בכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשע"ה – 2015 וברובם המכריע מקבילים לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט בהליך פלילי. בשונה מהליך פלילי, לבית הדין המשמעתי יש סמכות לקבל ראיה אף אם לא היתה כשרה להתקבל בבית משפט וזאת מטעמים מיוחדים.
במסגרת הדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי, יידרש עורך הדין או המתמחה הנקבל להגיש תשובה בכתב לקובלנה וכן רשאי לטעון טענות מקדמיות וטענת "אין להשיב לאשמה", במקרים המתאימים.
ככל שלא הודה הנקבל בעובדות הקובלנה, יישמעו בפני בית הדין המשמעתי המחוזי העדים הרלוונטיים. הנקבל רשאי לחקור בחקירה שכנגד את עדי הקובל, רשאי לזמן עדים מטעמו וכן להעיד בעצמו. נקבל שיעיד, יעמוד לחקירה נגדית ע"י הקובל.
בסופו של דבר יכריע בית הדין המשמעתי בדינו של הנקבל ויפסוק באם לזכותו או להרשיעו בעבירות המשמעת שיוחסו לו בקובלנה, כולן או מקצתן. בתוך כך, רשאי בית הדין המשמעתי להרשיע נקבל גם בעבירה שהתגלתה מן העובדות שהוכחו בפניו במהלך הדיון, אף אם לא נזכרו מלכתחילה בקובלנה, בלבד שניתנה לנקבל הזדמנות סבירה להתגונן.
אם הרשיע בית הדין את הנקבל, יישמעו בדרך כלל טיעונים לעונש, בסיומם יגזור בית הדין המשמעתי את עונשו של הנקבל.

העונשים שניתן לגזור על עורכי דין ומתמחים בעקבות הרשעה בעבירות אתיקה מקצועית

העונשים שמוסמך בית הדין המשמעתי להטיל על עורך דין שהורשע בעבירת אתיקה מקצועית קבועים בסעיף 68 לחוק לשכת עורכי הדין והם:
- אזהרה.
- נזיפה.
- קנס כספי שלא יעלה על 25,000 ₪ לכל עבירה.
- השעיה לתקופה קצובה.
- הוצאה מן הלשכה.
על מתמחה שהורשע בעבירת משמעת מוסמך בית הדין המשמעתי להטיל את העונשים הבאים:
- אזהרה.
- נזיפה.
- פסילה להתקבל כחבר הלשכה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים או –
- פסילה לצמיתות.
- כמו כן, אם היה בעבירה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות, מוסמך בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין להורות על ביטול התמחות כולה או מקצתה וביטול בחינת ההסמכה.
נוסף על כן, רשאי בית הדין המשמעתי לחייב נקבל שהורשע בתשלום הוצאות המשפט, בתשלום פיצויים למתלונן או לאדם אחר שניזוק מן העבירה בסך של עד 25,000 ₪ וכן לחייב נקבל שהורשע בשל השגת שכר בהחזרת שכר, כולו או מקצתו.

שאלת פרסום פרטיו של עורך הדין אשר הורשע בעבירות אתיקה מקצועית

ככל שהוטל על הנקבל עונש השעיה או הוצאה מהלשכה, ככלל, יפורסם פסק הדין בציון שמו של הנקבל.
עם זאת, לבית הדין המשמעתי סמכות להורות כי פסק הדין יפורסם בלא ציון שמו של הנקבל וכן להורות על איסור פרסום פסק הדין, במקרים מיוחדים.

הליכי ערעור בענייני אתיקה מקצועית

על פסק הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי רשאים הנקבל והקובל לערער לפני בית הדין המשמעתי הארצי.
על פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
במקרים נדירים, תינתן רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון.

ביטול או קיצור תקופת השעיה שנגזרה על עורך דין – קבלת חנינה משמעתית מנשיא המדינה

באחרונה, הוסמך נשיא המדינה לחון עורכי דין ולהורות על ביטול או קיצור תקופת ההשעיה שהוטלה עליהם במסגרת הליך משמעתי.
משרדנו מייצג עורכי דין בהקשר זה ומגיש מטעמם בקשות חנינה לנשיא המדינה. לפרטים נוספים בעניין זה ראו: חנינה משמעתית.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים

בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית | קובלנה משמעתית | וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין | ייצוג משפטי בהליך משמעתי בפני בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין

הפוסט אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין 4.9 (111) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

הפרת חובת סודיות בין עורך דין ללקוח – ביטול קובלנה משמעתית בלשכת עורכי הדין 5 (4)

גיא פלנטר — Fri, 07 Jul 2023 16:12:22 +0000

הפרת חובת סודיות בין עורך דין ללקוח – בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו – ביטול קובלנה משמעתית בלשכת עורכי הדין

הפרת חובת סודיות בין עורך דין ללקוח – ביטול קובלנה משמעתית

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו; בעקבות ייצוג משפטי שהענקנו לעורך דין, ביטל בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א – יפו קובלנה אשר ייחסה לעורך דין הנקבל עבירה של הפרת חובת סודיות בין עורך דין ללקוח.
להלן פסק דינו של בית הדין המשמעתי, אשר ניתן ביום 17.6.20:

פסק דין – הפרת חובת סודיות בין עורך דין ללקוח – ביטול קובלנה משמעתית.

כתב הקובלנה שהוגש כנגד עורך הדין – הפרת חובת סודיות בין עורך דין ללקוח

זהו סיפורו של עורך דין מצליח, מקצועי ובעל מוניטין רב – אשר נקלע לסכסוך עם לקוח, ונאלץ להגיש נגדו כתב תביעה לקבלת שכר הטרחה לו היה זכאי.
במסגרת כתב התביעה, פירט עורך הדין בהרחבה אודות נסיבות הליווי המשפטי שהעניק ללקוח, ודרש כי זה האחרון יחויב לשלם לו שכר טרחה.
אלא שאותו "לקוח" טען כי בין השניים מעולם לא נחתם הסכם מחייב – בעל פה או בכתב, ולכן הוא אינו זכאי לשכר הטרחה שדרש עורך הדין.
במקביל, ועל מנת ליצור לחץ על עורך הדין', אותו "לקוח" הגיש כנגד עורך הדין תלונה לוועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין, במסגרתה הלין כנגד עורך הדין על הפרת חובת הסודיות כלפיו, בטענה כי בכתב התביעה שהוגש נחשפו פרטי מידע רבים – וזאת, כך לטענת "הלקוח", שלא לצורך, הרבה מעבר לנדרש – ובאופן שחותר תחת חובת הסודיות.
עורך הדין הגיש לוועדת האתיקה תגובה מפורטת לתלונה, הכחיש את המיוחס לו וסבר כי בכך נסתיים העניין.
אלא שבפתח שנת 2020, הופתע עורך הדין לקבל זימון לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א – יפו בצירוף קובלנה שהוגשה נגדו, המבוססת על תלונתו של אותו "לקוח".
בכתב הקובלנה טענה וועדת האתיקה, להפרת חובת סודיות בין עורך דין ללקוח, שכן לשיטתה, עורך הדין גילה בהליך משפטי דברים ומסמכים שהוחלפו בינו לבין המתלונן, אשר יש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שנתן לו, וזאת מבלי שהמתלונן וויתר על חסינותם.
בהתאמה, הואשם עורך הדין בעבירה של הפרת חובת השמירה על סוד מקצועי, עבירה לפי סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א 1961, בצירוף סעיף 61(1) לחוק.
מדובר בעבירת משמעת מכוערת, המעיבה על שמו הטוב של עורך הדין ויש בכוחה לחרב באחת מוניטין שנבנה משך זמן רב, ביזע ועמל.

על חיסיון עורך דין – לקוח וחובת סודיות בין עורך דין ללקוח

לא פעם חל בלבול בין חיסיון עו"ד – לקוח החל מכוח פקודת הראיות, ובין חובת סודיות בין עורך דין ללקוח, הקבועה בכללי לשכת עורכי הדין.

חסיון עורך דין – לקוח

החיסיון נקבע בסעיף 48 לפקודת הראיות וקובע בזו הלשון:

"דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, אין עורך הדין חייב למסרם כראיה, אלא אם ויתר הלקוח על החיסיון"

כלומר, על מנת שיחול חסיון עורך דין – לקוח, יש צורך בהתקיימות שני תנאים מצטברים:
- שמדובר בדברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך הדין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח.
- שמדובר במידע שיש לו קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח.
בהמשך לכך קובע סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין :

"דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך דין ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם".

חובת הסודיות החלה על עורכי דין

לעומת זאת, חובת סודיות בין עורך דין ללקוחו, מעוגנת בכלל 19 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986:

"עורך דין ישמור בסוד כל דבר שיובא לידיעתו בידי לקוח או מטעמו, תוך כדי מילוי תפקידיו, זולת אם הסכים הלקוח במפורש אחרת; הוראה זו אינה חלה על גילוי בהליך משפטי, חקירה או חיפוש שאינו חסוי על פי סעיף 90 לחוק."

חובת הסודיות חלה על כל מידע שהוחלף בין עורך דין ללקוח. מכאן – שמדובר בחובה רחבה יותר מחסיון עורך דין-לקוח, המקיפה פרטי מידע רבים יותר – גם אם אין לאותו מידע קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן ללקוח.
במאמרה של דר. זר גוטמן "חובת הסודיות של עורך הדין וחסיון עורך דין-לקוח: הגיעה השעה להיפרד" (הפרקליט מו 168), מבהירה דר' גוטמן מהי בדיוק חובת הסודיות:

"חובת הסודיות מלווה את עורך הדין בכל אשר יפנה, בין אם במסגרת עבודתו ובין אם בחייו החובה לשמור על סודות הלקוח תקפה בבית-המשפט, במהלך הניהול של משא ומתן, במגעיו עם לקוחות פרטיים אחרים, בשיחות החולין שמנהל עורך הדין, בהופעותיו באמצעי התקשרת וכיוצא באלה".

…חובת הסודיות חלה על כל דבר המובא לידיעת עורך הדין בידי הלקוח או מטעמו, תוך כדי מילוי תפקידיו כאשר המידע אינו חייב להיות קשור לשירות המקצועי הניתן ללקוח. השוני הזה – התנאי המרכזי והמצמצם הקיים רק לגבי חסיון – מוביל למצב שבו מידע שלא יוכר כחומר חסוי עדיין יחייב את עורך הדין לשמור אותו בסוד, בהיותו מידע שחובת הסודיות חלה לגביו…".

אודות היקפה של חובת סודיות בין עורך דין ללקוח עמד בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט צבי סגל) בתיק עמלא 18530-10-11:

חובת הסודיות בין עורכי דין ללקוחותיהם הינה אבן הראשה של מערכת היחסים הזו, של הנאמנות, השוררת, והחובה שתשרור, בין עורכי הדין ללקוחותיהם…חובה זו רחבה היא. נפרסת היא כמצודה על פני מרחב המגע שבין עורך הדין ללקוחו. ראשיתה, בעת הגעת הלקוח למשרדו של עורך הדין לשם היוועצות ראשונית, כזו שייתכן אף שכלל לא תבשיל לכדי ייצוגו בפועל בהמשך; ואין חובה זו תמה, ולעולם תיוותר עומדת, זאת אף משתמו יחסי עורך הדין ולקוחו. חובת הסודיות הינה של הלקוח, ובעינה תעמוד עד אשר יאות הלקוח לוותר עליה".

החריג לכלל – סכסוך בין עורך דין ללקוח בגין שכר טרחה

בשורה של החלטות קבעה וועדת האתיקה, כי במקרה של סכסוך שכר טרחה בין עורך דין ללקוחו – מותר לעורך הדין לחשוף מידע חסוי כדי לבסס את טענתו, ובלבד שאותו מידע חסוי הכרחי לעילת התביעה, והגילוי נעשה רק לגבי מידע הכרחי ולא מעבר לכך.
דברים דומים נקבעו גם בפסיקת בתי המשפט – ראו למשל על"ע 17/86 פלונית נ' לשכת עורכי הדין, פד"י מא(4) 770.
בעניינו, טען המתלונן כי בתביעתו, חשף עורך הדין הנקבל מעבר לצורך את הפרטים והראיות שנמסרו לו ע"י המתלונן, וכן חשף מעבר לצורך פרטים אודות אופן התנהלותו של המתלונן בפגישתם, ואך על מנת לפגוע במתלונן ולחייבו לשלמו סכומי עתק במסווה של "שכר טרחה".
וועדת האתיקה קיבלה את טענותיו של "הלקוח", אימצה את הסבריו – והחליטה כאמור על הגשת קובלנה משמעתית כנגד עורך הדין.

ביטול קובלנה משמעתית המייחסת הפרת חובת סודיות בין עורך דין ללקוח

עם קבלת הקובלנה, פנה עורך הדין הנקבל למשרדנו ושכר את שירותינו ללוות אותו ולייצגו בהליך המשמעתי בפני בית הדין המשמעתי המחוזי מחוז ת"א של לשכת עורכי הדין.
לאחר קבלת חומר התלונה, ניתוחו ואיסוף ראיות הגנה, נפגשו עו"ד גיא פלנטר ועו"ד רעות רחמן עם בא כוח הקובל, עו"ד אריאל שניאור; ושטחו בפניו טיעוניהם בהרחבה, מדוע יש לחזור מהקובלנה שהוגשה כנגד עורך הדין הנקבל.
חזרה מקובלנה אינה עניין של מה בכך, ורק במקרים חריגים תחזור בה ועדת האתיקה מקובלנה שהוגשה לבית הדין.
וועדת האתיקה קיבלה את טענות משרדנו, וכך, עוד בטרם החל ההליך המשמעתי בפני ביה"ד המשמעתי של לשכת עורכי הדין הוגשה הודעה מוסמכת לבית הדין המשמעתי לפיה:
- הקובלת הודיעה על חזרתה מהאישומים שבקובלנה.
- בהסכמת הצדדים התבקש בית הדין להורות על ביטול הקובלנה.
להלן העתק מהודעה המוסכמת שהוגשה לבית הדין המשמעתי:

הפרת חובות סודיות בין עורך דין ללקוח – הודעה מוסכמת על חזרה מאישומים שבקובלנה.

בהחלטה מיום 17.6.20, הורה בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א – יפו על ביטול הקובלנה, ובכך הסתיימה הפרשה.
לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בהודעה המוסכמת על חזרה מקובלנה ופסק הדין במסגרתו בוטלה הקובלנה.

תיק בד"מ 13/20, ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין מחוז ת"א נגד עו"ד פלוני, בית הדין המשמעתי המחוזי מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין, בפני הרכב אב"ד, באשי שלומי, עו"ד וחברי ההרכב ליאור גלברד, עו"ד ודב דוניץ, עו"ד.

ב"כ הקובלת: עו"ד אריאל שניאור ב"כ הנקבל: עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן.

לקריאה נוספת

הדין המשמעתי ותחום האתיקה המקצועית הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. לפרטים נוספים ראו בעמוד – דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית .
להרחבה בנוגע לייעוץ וייצוג משפטי שמעניק משרדנו לעורכי דין בהליכים משמעתיים בכל רחבי הארץ ראו: אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין.
לדוגמאות נוספות לייצוג משרדנו בהליכים משמעתיים ראו בעמוד – גיא פלנטר משרד עורכי דין ייצוג משפטי בדין משמעתי.
לדוגמאות נוספות לייצוג עורכי דין בהליכים שונים ראו בעמודים – כללי לשכת עורכי הדין אתיקה מקצועית, אתיקה מקצועית.

גיא פלנטר משרד עורכי דין – ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ומתמחים בענייני אתיקה מקצועית

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בכל רחבי הארץ בתחומים הבאים:
- דין משמעתי | הליך או שיפוט משמעתי – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין.
- יעוץ משפטי בנוגע למתן מענה בכתב לוועדת האתיקה ביחס לתלונה שהוגשה כנגד עורך דין.
- אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין, ייצוג משפטי של עורכי דין בפני בתי דין משמעתיים מחוזיים, בכל המחוזות בארץ.
- ייצוג משפטי בהליכי ערעור (בפני בית דין משמעתי ארצי של לשכת עורכי הדין, בית המשפט המחוזי בירושלים ובבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון).

ייצוג עורכי דין – אתיקה מקצועית | ביטול קובלנה משמעתית – הפרת חובת השמירה על סוד מקצועי | הפרת חובת סודיות בין עורך דין ללקוח

דין משמעתי | עורכי דין – אתיקה מקצועית | ביטול קובלנה משמעתית – הפרת חובת סודיות

הפוסט הפרת חובת סודיות בין עורך דין ללקוח – ביטול קובלנה משמעתית בלשכת עורכי הדין 5 (4) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

דין משמעתי | הליכים משמעתיים | שיפוט משמעתי – ייצוג משפטי 5 (235)

גיא פלנטר — Sat, 01 Jul 2023 06:41:15 +0000

דין משמעתי – ייעוץ וייצוג משפטי

דין משמעתי – המסגרת הנורמטיבית

בעלי מקצועות רבים כפופים לדיני משמעת, במסגרת הגוף או המוסד עליו הם נמנים. ביחס לכל גוף או מוסד שכזה קיים הסדר משמעתי ייחודי לו, אשר קובע:
- מה ייחשב כעבירת משמעת;
- באיזה אופן תערך הבדיקה בנושא;
- אופי והרכב הגוף שבפניו תובא העבירה לשיפוט משמעתי;
- סדרי דין;
- ענישה;
לרשימה של מקצועות ומגזרים הנתונים על פי דין לשיפוט משמעתי ראו כאן: דין משמעתי | הליך משמעתי | בעלי מקצועות המוסדרים בדין | ייצוג משפטי | אתיקה מקצועית.
מעבר לעבירות משמעת הייחודיות לכל עיסוק, קיימת תמיד התייחסות בדין המשמעתי לסוגיות הבאות:
- אתיקה מקצועית;
- ניגוד עניינים;
- מעשים המערערים מהימנות;
- התנהגות שאינה הולמת.
ככלל, הרשעה בהליך פלילי תוביל בדרך כלל גם לפתיחת הליך משמעתי, במיוחד כאשר ההרשעה נוגעת לעבירה שבוצעה בקשר לעיסוקו של המורשע או כאשר יש עימה קלון.
לעתים, יפתח הליך משמעתי לאחר חקירת משטרה, כאשר הפרקליטות הגיעה למסקנה שאין מקום לנקוט בהליכים פליליים, וכי המסגרת הנכונה לבירור העניין הוא – הליך משמעתי.
בכל מקרה, ההליך הפלילי אינו מונע קיומו של הליך משמעתי במקביל לו. כך, הרשעה או זיכוי בהליך פלילי לא מונעת פניה של הארגון או המוסד לבירור התלונה גם באפיק המשמעתי.

איזה עונשים ניתן לגזור במסגרת דין משמעתי?

אמצעי המשמעת שניתן לגזור בדין משמעתי מגוונים ומשתנים ממסגרת למסגרת.

אמצעי משמעת בדין המשמעתי כנגד עובדי מדינה

ביחס לעובדי מדינה למשל, מוסמך בית הדין למשמעת לגזור את העונשים הבאים:
- התראה;
- נזיפה או נזיפה חמורה;
- הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע;
- הפקעת משכורת בסכום שיקבע בית הדין ושלא יעלה על החלק השישי ממשכורתו החודשית של העובד, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים;
- העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, בהגבלת זמן או ללא הגבלה.
- פסילה, לאחר העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, למילוי תפקידים מסוימים, במידה ולתקופה שיקבע;
- פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים;
- פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, למילוי תפקידים מסוימים לצמיתות או לתקופה שיקבע;
- פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, לשירות המדינה לצמיתות או לתקופה שיקבע;
- פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, באופן שיקבע בית הדין.
- השבה – בשיעור שלא יעלה על שש משכורות חודשיות של העובד.

עונשים שניתן לגזור בדין משמעתי בצבא

קציני שיפוט בצבא מוסמכים לגזור על חיילים עונשים שונים בהתאם לדרגתם, לסוג העבירה ולנסיבות ביצועה:
- התראה.
- ריתוק.
- נזיפה.
- נזיפה חמורה.
- קנס.
- מחבוש – מותנה או בפועל.
- הורדה בדרגה אחת, ובלבד שדרגת הנידון אינה עולה על דרגת סמל ראשון.

אמצעי משמעת שניתן לגזור בדין המשמעתי במוסדות אקדמאים להשכלה גבוהה

אמצעי המשמעת שניתן לגזור במוסדות האקדמאים להשכלה גבוהה קבועים בתקנון של כל מוסד ומוסד.
בדרך כלל ניתן למצוא בתקנון המשמעת את העונשים הבאים:
- נזיפה.
- פסילת קורס או בחינה או עבודה.
- איסור לגשת לבחינה או לבחינות.
- עיכוב מתן תעודה, או מתן אישור המעיד על לימודי הסטודנט, למשך תקופה שתיקבע.
- ביטול הנחה בשכר לימוד, או ביטול פרס לימודים או מלגה.
- קנס כספי.
- מניעת שימוש במתקני מוסד הלימודים.
- הרחקה מחלק ממסלול לימודים לתקופה שתיקבע.
- הרחקה ממוסד הלימודים לתקופה שתיקבע.
- הרחקה ממוסד הלימודים לצמיתות.
- ביטול זכויות או הישגים בלימודים, לרבות שלילית הזכות לקבל תעודה או אישור המעידים על לימודים.
- ענישה על תנאי.
- פיצוי בשיעור שלא יעלה על הנזק שנגרם עקב העבירה.

הליכים משמעתיים – חשיבות הייעוץ המשפטי והייצוג המשפטי על ידי עורך דין העוסק בהליכי דין משמעתי

להליך משמעתי השלכות מרחיקות לכת; בכוחו לקטוע מסלול של לימודים אקדמאים ולחסום אפשרויות תעסוקה בעתיד, למנוע קידום מקצועי במקום עבודה ואף להוביל להרחקתו של בעל מקצוע ממפעל חייו, לגדוע את מקור פרנסתו ולפגוע בשמו הטוב.
בשל ההשלכות הפוגעניות הללו, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב הבירור או החקירה המשמעתית, וזאת במטרה לשכנע, שאין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים.
חשוב עוד יותר לקבל ייעוץ וייצוג משפטי, כאשר כבר הוחלט על נקיטה בהליך משמעתי.
כל מי שנתון לחקירה משמעתית או להליך משמעתי רשאי להתייעץ עם עורך דין על פי בחירתו ולהיות מיוצג על ידו (והדבר לעולם לא יכול לפגוע בחשוד או בנאשם או לפעול לחובתו).

המגזרים השונים להם מעניק משרד עורך דין גיא פלנטר ייעוץ משפטי בענייני דין משמעתי וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית כתחום עיסוק מרכזי ומעניק ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בכל הערכאות המשמעתיות ובכל רחבי הארץ.
אנו עוסקים בהכנה לחקירה משמעתית או לבירור משמעתי ומעניקים ייעוץ משפטי וליווי משפטי לנחקרים בכל שלבי החקירה המשמעתית.
להלן המגזרים השונים להם מעניק משרד עורך דין גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לדין משמעתי ולהליכים משמעתיים;

עורכי דין

אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין.
תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי במתן תגובה.
מעבר להיותו סנגור, המייצג עורכי דין המואשמים בעבירות משמעת, ייצג עו"ד גיא פלנטר בהתנדבות את וועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בפני בית המשפט העליון וכן בהליכים משמעתיים בבית הדין המשמעתי, כב"כ הקובל.
ביטול השעיה: משרדנו מגיש מטעם עורכי דין אשר הושעו מעיסוק בעריכת דין בקשות חנינה לנשיא המדינה לבטל או לקצר את תקופת ההשעיה. לפרטים ראו – חנינה משמעתית.

עובדי מדינה

חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ וייצוג משפטי.
ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים או בחיפה בנוגע לתובענה משמעתית שהוגשה כנגדם על ידי אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה (דיני משמעת בשירות הציבורי).
ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בנוגע להליך משמעתי פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
ייצוג משפטי בערעורים על הכרעת דינו או גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני בית המשפט המחוזי ובבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
הגשת עתירות מנהליות הנוגעות לדין המשמעתי.
הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר.
מניעת השעיית עובד מדינה | ייצוג משפטי בהליך שימוע בענין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.
תובענה לאחר הליך פלילי | הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.

בעלי מקצועות טעוני רישוי המוסדרים בדין

בעלי מקצועות טעוני רישוי המוסדרים בדין – ייעוץ וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים המתנהלים כנגד בעלי מקצועות המוסדרים על פי דין, כגון: רופאים, פסיכולוגים, ווטרינרים, יועצי מס, רוקחים, רואי חשבון, שמאי מקרקעין, עובדים סוציאליים, יועצי השקעות, מנהלי תיקים, מהנדסים ואדריכלים ועוד.
משרדנו עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה להעניק חנינה משמעתית לבעלי מקצועות מוסדרים בדין – באופן שיוכלו לשוב ולעסוק במקצועם. לפרטים ראו: חנינה משמעתית.

עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה

אנשי שב"כ ומוסד

אנשי שב"כ והמוסד – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי של אנשי שירות ביטחון כללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בהליכים משמעתיים.

חיילים ואנשי קבע

חיילים ואנשי קבע בצה"ל – ייעוץ משפטי בנוגע לשיפוט משמעתי.
ייעוץ משפטי לחיילים ולאנשי קבע בכל הנוגע לדין משמעתי בצבא (דמ"ש) והגשת חוות דעת סניגור.

שוטרים

סוהרים ואנשי שב"ס

סוהרים ואנשי שב"ס – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי של סוהרים, הנדונים בבית הדין למשמעת סוהרים.

סטודנטים

סטודנטים – דין משמעתי; ייצוג סטודנטים בהליכים משמעתיים בפני הממונה על המשמעת או וועדת משמעת.
ייצוג משפטי של סטודנטים בהליכים משמעתיים המתנהלים במוסדות להשכלה גבוהה, בגין עבירות משמעת המפורטת בתקנון המשמעת של מוסד הלימוד.

ועדת בירור משמעתית פריטטית

הליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית – ייצוג משפטי:
ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין לעובדים בהליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית.

דין משמעתי – דוגמאות להליכים משמעתיים בהם הענקנו ייצוג משפטי

בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון דוגמאות להליכים משמעתיים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי.
לפרטים נוספים ראו בעמוד: דין משמעתי – הליכים משמעתיים בהם אנו עוסקים.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי | דיני משמעת | שיפוט משמעתי | הליך משמעתי | הליכים משמעתיים – ייצוג משפטי

הפוסט דין משמעתי | הליכים משמעתיים | שיפוט משמעתי – ייצוג משפטי 5 (235) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

התבטאות לא ראויה כלפי ראש לשכת עורכי הדין – גניזת תלונה ע"י ועדת האתיקה 5 (2)

גיא פלנטר — Tue, 20 Jun 2023 09:50:09 +0000

התבטאות לא ראויה של מתמחה כלפי ראש לשכת עורכי הדין – גניזת תלונה ע"י ועדת האתיקה הארצית של לשכת עוה"ד

ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין גונזת תלונה אודות התבטאות לא ראויה של מתמחה כלפי ראש לשכת עורכי הדין, שפורסמה בקבוצת "זעקת המתמחים והסטודנטים למשפטים" בפייסבוק.

התבטאות לא ראויה כלפי ראש לשכת עורכי הדין – גניזת תלונה ע"י ועדת האתיקה הארצית.

התבטאות לא ראויה – תמצית המקרה

במסגרת תגובה לפוסט בקבוצה בפייסבוק בשם "זעקת המתמחים והסטודנטים למשפטים", שאיחדה תחתיה מתמחים שנכשלו בבחינת ההסמכה, כשל מתמחה בהתבטאות לא ראויה כלפי ראש לשכת עורכי הדין.
ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין קיבלה את בקשתם של עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג ממשרדו להימנע מהגשת קובלנה כנגדו, וגנזה את התלונה תוך הסתפקות במתן הערה.

עובדות המקרה – התבטאות לא ראויה כלפי ראש לשכת עורכי הדין בתגובה לפוסט בפייסבוק

פרשה זו עוסקת במתמחה אשר כשל בבחינת ההסכמה של לשכת עורכי הדין שנערכה בדצמבר 2017.
מדובר באחת מבחינות ההסמכה הקשות ביותר שנערכו; שני שליש מכלל המתמחים נכשלו בבחינה בעוד רק 34% מהמתמחים צלחו את הבחינה.
תוצאות הבחינה עוררו ביקורת ותרעומת רבה בקרב המתמחים שכשלו בבחינה. ארגון המתמחים יצא למאבק של ממש בתוצאות, מכתב מחאה נשלח לשרת המשפטים, נערכו הפגנות והוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים.
בתוך כך, בין השאר, נפתחה גם קבוצה בפייסבוק בשם "זעקת המתמחים והסטודנטים למשפטים", שאיחדה תחתיה מתמחים שנכשלו בבחינה, וביקשו לזעוק נוכח תנאי הבחינה ותוצאותיה.
ביום פרסום תוצאות הבחינה, פורסם פוסט בקבוצת הפייסבוק הנ"ל המתייחס לראיון שנתן ראש לשכת עורכי הדין לכתב ערוץ 12, ובו בין היתר אמר ראש הלשכה כי הוא שלם עם תוצאות הבחינה.
מפרסמת הפוסט העלתה את קטע הראיון עם ראש לשכת עורכי הדין בליווי הטקסט: "הכי חשוב שהוא חי בשלום עם תוצאות הבחינה..".
הפוסט ובעיקר הריאיון, במסגרתו הבהיר ראש הלשכה כי אינו סבור שנפלו פגמים בבחינה או בהליך ההסמכה וכן הפנה לאחוזי המעבר הנמוכים בקרב תלמידי המכללות לעומת בוגרי האוניברסיטאות, גרר גל של תגובות קשות ובחלקן זועמות מצד חברי הקבוצה.
בעודו מאוכזב עמוקות מכישלונו בבחינה, נסער מהמחיקות והתיקונים שנעשו באופן בלתי מוסבר ברישום ניקוד בחינתו (שלמעשה עשו את ההבדל בין ציון עובר לנכשל) וחש מצוקה נוכח השקעה רבה וממושכת (ובכלל זה העתקת מקום מגורים) שירדה בעיניו לטמיון – הגיב המתמחה גם הוא לפוסט, אלא שמתוך סערת רגשות בה היה שרוי באותו רגע כשל בלשונו בהתבטאות לא ראויה כלפי ראש לשכת עורכי הדין.

התבטאות לא ראויה של עורך דין או מתמחה כעבירת אתיקה מקצועית

עורכי דין לא רשאים לנקוט בסגנון מעליב ומשפיל. התבטאות לא ראויה של עורך דין או מתמחה כלפי חבר למקצוע עלולה לגבש שורה של עבירות משמעת, כגון:
- פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין, בניגוד לסעיפים 53 ו-61 (1) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961.
- מעשה שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין, בניגוד לסעיף 61(3) לחוק.
- אי גילוי יחס חברי כלפי חבר למקצוע (הפרת כללי האתיקה המקצועית), עבירה לפי סעיף 61(2) לחוק ביחד עם סעיף 26 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986.
לסקירה מקיפה של הדין והפסיקה בכל הנוגע להתבטאויות בלתי הולמות ובלתי ראויות של עורכי דין ראו פסק הדין שניתן בתיק בד"מ 236/10, פדאור אתיקה 11 (116) 25.

התלונה שהוגשה ללשכת עורכי הדין בעקבות ההתבטאות הלא ראויה

בגין התבטאות לא ראויה זו, הוגשה פניה אנונימית לועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין.
ועדת האתיקה הארצית פנתה אל המתמחה, העבירה אליו את הפרסום באתר פייסבוק וביקשה התייחסותו תוך העמדתו על כך שהפרסום יובא לדיון בפני ועדת האתיקה, שם יוחלט אם לפעול לפי סעיף 4(ב) לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשע"ה – 2015.
סעיף 4(ב) לכללים אלו קובע:

"(ב) מצא קובל כי יש על פני הדברים מקום להגיש קובלנה, לפי תלונה או ידיעה כאמור, יפנה לנילון בצירוף המסמכים הנוגעים לעניין, ויבקשו להשיב בכתב".

משמע, כאן קיבל המתמחה הזדמנות לשכנע את וועדת האתיקה שאין מקום להגיש כנגדו קובלנה לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.
בהמשך, החליטה ועדת האתיקה הארצית לפעול לפי כלל 4(ב) הנ"ל בהתייחס לתלונה, כלומר גיבשה עמדה לפיה, על פני הדברים, יש מקום להגיש קובלנה כנגד המתמחה לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.
לפיכך התבקש המתמחה ע"י וועדת האתיקה להעביר התייחסות נוספת לתלונה, כאשר התייחסות זו תכריע בשאלת הגשת קובלנה משמעתית נגדו לבית הדין המשמעתי.

קבלת בקשת משרדנו להימנע מהגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי וגניזת התלונה ע"י וועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין

עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג הגישו מטעמו של המתמחה תשובה מנומקת בכתב לתלונה, תוך בקשה להימנע מהגשת קובלנה כנגדו לבית הדין המשמעתי.
ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין דנה בתלונה וקיבלה את בקשת משרדנו לגנוז את התלונה.
בהחלטתה לגנוז את התלונה, ציינה הוועדה כי ראתה בחומרה את אופן התבטאותו של הנילון אולם קיבלה את התנצלותו ואת התחייבותו שלא להתבטא באותו אופן בעתיד ולפיכך החליטה לגנוז את התלונה תוך הערה, כי ככל שיישנו הדברים בעתיד הדברים ישקלו בחומרה.
בכך נסללה דרכו של המתמחה לקבלת רישיון לעסוק בעריכת דין (שכן בינתיים, צלח את בחינת ההסמכה לאחר שנפסלו חלק משאלות הבחינה על ידי בית המשפט).

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בענייני אתיקה מקצועית

משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לעורכי דין ולמתמחים, מלווה אותם בהליכי בירור תלונה על ידי וועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין ומייצג אותם בפני בתי דין משמעתיים של לשכת עורכי הדין ובהליכי ערעור. לפרטים נוספים: אתיקה מקצועית של עורכי דין – ייעוץ וייצוג משפטי.
בהקשר לתחום האתיקה המקצועית של עורכי דין, עוסק משרדנו בכל העניינים הבאים:
- יעוץ משפטי וייצוג משפטי בנוגע למתן תשובה לתלונה שהוגשה לוועדת האתיקה.
- ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין בענייני אתיקה מקצועית:
  - ייצוג משפטי בפני בתי דין משמעתיים מחוזיים, בכל המחוזות ברחבי הארץ.
  - ייצוג משפטי בערעורים בפני בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין.
  - ייצוג משפטי בערעורים בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
  - ייצוג משפטי בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
- הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה להורות על ביטול או קיצור תקופת השעיה שנגזרה על עורך דין במסגרת הליך משמעתי שהתנהל כנגדו. לפרטים נוספים בהקשר זה ראו – חנינה משמעתית.
הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. לפרטים נוספים ראו: דין משמעתי- ייעוץ וייצוג משפטי.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי לעורכי דין בענייני אתיקה מקצועית

לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם משורה של דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים.
כמו כן ראו – דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בעריכת דין.

עורך דין משמעתי גיא פלנטר

דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית – ייעוץ וייצוג משפטי | התבטאות לא ראויה של עורך דין | התבטאות בלתי הולמת | גניזת תלונה לוועדת האתיקה

הפוסט התבטאות לא ראויה כלפי ראש לשכת עורכי הדין – גניזת תלונה ע"י ועדת האתיקה 5 (2) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי