ארכיון חנינה בדין משמעתי - משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין 4.9 (111)

גיא פלנטר — Thu, 13 Jul 2023 13:56:07 +0000

אתיקה מקצועית – ייעוץ משפטי לעורכי דין בנוגע לתלונות לוועדת האתיקה וייצוג משפטי של עורכי דין בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין ובפני ערכאות ערעור.

ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בענייני אתיקה מקצועית

דין משמעתי – עורכי דין: משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לעורכי דין ולמתמחים בענייני אתיקה מקצועית, מלווה אותם בהליכי בירור תלונה על ידי וועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין ומייצג אותם בפני בתי דין משמעתיים של לשכת עורכי הדין ובהליכי ערעור.
לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם ממבחר דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בהליכים משמעתיים בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין במחוזות השונים ברחבי הארץ.

דין משמעתי | אתיקה מקצועית – ביקורת של עורך דין אודות טיב הייצוג המשפטי שקיבל בהליך המשמעתי בו בוטלה הקובלנה המשמעתית.

אתיקה מקצועית – עורכי דין ומתמחים בעריכת דין

כבעלי מקצוע רבים הכפופים לדיני משמעת, מחויבים גם עורכי דין לאתיקה מקצועית ונתונים לשיפוט משמעתי, על פי הוראות חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961, כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986 וכללים ספציפיים נוספים, המגדירים וקובעים עבירות משמעת.
בהתאם לסעיף 41 לחוק לשכת עורכי הדין, גם מתמחים, בתקופת התמחותם ועד להסמכתם כעורכי דין, כפופים לדין המשמעתי, מחויבים לכללי האתיקה המקצועית בשינויים המחויבים ונתונים לשיפוט המשמעתי של בתי הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין.
בכל הנוגע למתן מענה לתלונה שהוגשה כנגד עו"ד לוועדת האתיקה – ראו בעמוד: תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי במתן תגובה.

חשיבות היעוץ והייצוג המשפטי בענייני אתיקה מקצועית

בהקשר לעורך דין שבוחר להיות גם הלקוח של עצמו, כבר בראשית המאה ה- 19 אמר המלומד Henry Kett:

"I hesitate not to pronounce, that every man who is his own lawyer, has a fool for a client".

למרות העיסוק היומיומי בעריכת דין, במתן ייעוץ משפטי ובייצוג לקוחות, הצורך להתמודד לראשונה עם תלונה כנגדם לוועדת האתיקה או קובלנה משמעתית מעמיד גם את עורכי הדין הוותיקים והמנוסים ביותר בפני "מחוזות חדשים" ומעורר קושי רב.
באופן טבעי, סיטואציה שבה עורך הדין מוצא את עצמו לראשונה בסטטוס של נילון או נקבל ונדרש להתמודד עם טענות המופנות כלפיו ביחס להתנהגות לא אתית, כרוכה ברגישות ובאמוציות, שאינם אופייניים בדרך כלל למצב בו עורך הדין מייצג לקוח.
הדברים נכונים ביתר שאת לנוכח ההשלכות הפוגעניות שעלולות להיות להליך משמעתי על חייו של עורך הדין, המקצועיים והאישיים, עד כדי שלילת האפשרות לעסוק בעריכת דין לצמיתות ואובדן הפרנסה.
במצב כזה, כושרו של עורך הדין להתמקד, לנתח באופן אובייקטיבי את מצבו המשפטי, להתמודד עם התלונה או הקובלנה המשמעתית המופנית כנגדו באופן האופטימלי ולבסס קו הגנה ענייני – נפגם עד מאוד.
יתרה מכך; הדין המשמעתי הינו ענף משפטי בפני עצמו. עצם החזקת רישיון לעריכת דין לא מכשירה עורכי דין לנהל הליכים משמעתיים, העשויים לפגוע במטה לחמו של עורך דין ובמוניטין שלו שנצבר בעמל רב.
הניסיון מלמד, כי עורכי דין שתחום עיסוקם אינו הדין המשמעתי, לא בקיאים בניואנסים המשפטיים הייחודיים לדין המשמעתי ובשוגג, מנסים ליישם בהליך המשמעתי עקרונות ודרכי פעולה שאולי יפים לתחומי עיסוק אחרים, אולם לא רלוונטיים ו/או לא אפקטיביים בדין המשמעתי.
עורכי דין המנסים לייצג את עצמם בהליך המשמעתי פעמים רבות אינם מעריכים נכונה ובאופן שקול ומציאותי את מצבם המשפטי והסיכויים והסיכונים העומדים בפניהם, ובחלק מהמקרים כלל אינם ערים לכך שהם גורמים לעצמם "נזקים" ב"קו ההגנה" שגיבשו, אם גיבשו.
מכל האמור לעיל עולה החשיבות הרבה לכך שעורך הדין הניצב בפני תלונה כנגדו לועדת האתיקה או קובלנה משמעתית, יעמיד לעצמו ייצוג משפטי מקצועי של עו"ד העוסק בדין המשמעתי, כתחום עיסוק מרכזי במשרדו, בעל ניסיון מקצועי מוכח בהליכים משמעתיים.

ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בכל הנוגע לאתיקה מקצועית

משרדנו עוסק בכל אלה:
- ייעוץ משפטי בשאלות אתיקה מקצועית.
- יעוץ משפטי וייצוג משפטי בנוגע למתן תשובה לתלונה.
- ייעוץ משפטי בנוגע לקובלנה משמעתית.
- ייצוג משפטי בפני בתי דין משמעתיים מחוזיים בכל המחוזות.
- ייצוג משפטי בערעורים בפני בית דין משמעתי ארצי של לשכת עורכי הדין.
- ייצוג משפטי בערעורים בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
- ייצוג משפטי בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
- הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה להורות על ביטול או קיצור תקופת השעיה שנגזרה על עורך דין במסגרת הליך משמעתי שהתנהל כנגדו. לפרטים נוספים בהקשר זה ראו – חנינה משמעתית.

עבירות אתיקה מקצועית

עבירות המשמעת הנדונות ע"י ועדות האתיקה ובתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין מוסדרות בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 ובכללים ספציפיים כגון כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986, כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), תשס"א – 2001, כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר) תשס"ג – 2003 וכללים נוספים.
עבירות האתיקה הנפוצות ביותר הן אלו;
- שליחת יד בכספי לקוח או עיכוב כספי לקוח.
- התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין.
- פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין.
- הפרת חובת הנאמנות והמסירות ללקוח.
- פרסומת אסורה.
- שידול.
- עיסוק אחר.
- אי שמירה על יחס כבוד לבית המשפט.
- התבטאות שאינה הולמת.
- אי שמירה על ייחוד המשרד.
- ניגוד עניינים.
- איסור טיפול נגד לקוח.
- הפסקת טיפול.
- מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים.
- אי שמירת סודיות.
- טיעון עובדתי או משפטי בידיעה שאינו נכון – איסור הטעיה.
- שותפות בהכנסות עם מי שאינו עורך דין.
- עיסוק בעריכת דין בתקופת השעיה או התחזות.
- פנייה לצד שכנגד מיוצג.
גבולות הגזרה של עבירות האתיקה המקצועית עוצבו והורחבו משך השנים בפסיקת בתי הדין המשמעתיים, כמו גם בהחלטות ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, המפורסמות ב"ביטאון אתיקה מקצועית"
ככלל, יגיעו לפתחה של ועדת האתיקה תלונות הנוגעות להתנהגות עורך הדין במסגרת עיסוקו במקצוע עריכת הדין. יחד עם זאת, יש לזכור כי עורכי דין אינם חסינים משיפוט משמעתי גם ביחס לאופן התנהלותם בחייהם הפרטיים, כאשר לבית הדין המשמעתי ישנה סמכות להרשיע בעבירה משמעתית גם בגין מעשים של עורך הדין שאינם קשורים לעיסוק המקצועי.

קובלנה משמעתית בענייני אתיקה מקצועית – ייצוג משפטי בפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין

תמצית סדרי הדין בהליך בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין

ככול שתחליט ועדת האתיקה שלא לגנוז את התלונה, תוגש כנגד עורך הדין או המתמחה הנילון קובלנה משמעתית לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין וייקבע דיון בקובלנה.
לשכת עורכי הדין תמנה קובל מטעמה שישמש תובע בהליך המשמעתי ואילו הנקבל רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
סדרי הדין לפיהם יתנהל הדיון בבית הדין המשמעתי קבועים בכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשע"ה – 2015 וברובם המכריע מקבילים לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט בהליך פלילי. בשונה מהליך פלילי, לבית הדין המשמעתי יש סמכות לקבל ראיה אף אם לא היתה כשרה להתקבל בבית משפט וזאת מטעמים מיוחדים.
במסגרת הדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי, יידרש עורך הדין או המתמחה הנקבל להגיש תשובה בכתב לקובלנה וכן רשאי לטעון טענות מקדמיות וטענת "אין להשיב לאשמה", במקרים המתאימים.
ככל שלא הודה הנקבל בעובדות הקובלנה, יישמעו בפני בית הדין המשמעתי המחוזי העדים הרלוונטיים. הנקבל רשאי לחקור בחקירה שכנגד את עדי הקובל, רשאי לזמן עדים מטעמו וכן להעיד בעצמו. נקבל שיעיד, יעמוד לחקירה נגדית ע"י הקובל.
בסופו של דבר יכריע בית הדין המשמעתי בדינו של הנקבל ויפסוק באם לזכותו או להרשיעו בעבירות המשמעת שיוחסו לו בקובלנה, כולן או מקצתן. בתוך כך, רשאי בית הדין המשמעתי להרשיע נקבל גם בעבירה שהתגלתה מן העובדות שהוכחו בפניו במהלך הדיון, אף אם לא נזכרו מלכתחילה בקובלנה, בלבד שניתנה לנקבל הזדמנות סבירה להתגונן.
אם הרשיע בית הדין את הנקבל, יישמעו בדרך כלל טיעונים לעונש, בסיומם יגזור בית הדין המשמעתי את עונשו של הנקבל.

העונשים שניתן לגזור על עורכי דין ומתמחים בעקבות הרשעה בעבירות אתיקה מקצועית

העונשים שמוסמך בית הדין המשמעתי להטיל על עורך דין שהורשע בעבירת אתיקה מקצועית קבועים בסעיף 68 לחוק לשכת עורכי הדין והם:
- אזהרה.
- נזיפה.
- קנס כספי שלא יעלה על 25,000 ₪ לכל עבירה.
- השעיה לתקופה קצובה.
- הוצאה מן הלשכה.
על מתמחה שהורשע בעבירת משמעת מוסמך בית הדין המשמעתי להטיל את העונשים הבאים:
- אזהרה.
- נזיפה.
- פסילה להתקבל כחבר הלשכה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים או –
- פסילה לצמיתות.
- כמו כן, אם היה בעבירה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות, מוסמך בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין להורות על ביטול התמחות כולה או מקצתה וביטול בחינת ההסמכה.
נוסף על כן, רשאי בית הדין המשמעתי לחייב נקבל שהורשע בתשלום הוצאות המשפט, בתשלום פיצויים למתלונן או לאדם אחר שניזוק מן העבירה בסך של עד 25,000 ₪ וכן לחייב נקבל שהורשע בשל השגת שכר בהחזרת שכר, כולו או מקצתו.

שאלת פרסום פרטיו של עורך הדין אשר הורשע בעבירות אתיקה מקצועית

ככל שהוטל על הנקבל עונש השעיה או הוצאה מהלשכה, ככלל, יפורסם פסק הדין בציון שמו של הנקבל.
עם זאת, לבית הדין המשמעתי סמכות להורות כי פסק הדין יפורסם בלא ציון שמו של הנקבל וכן להורות על איסור פרסום פסק הדין, במקרים מיוחדים.

הליכי ערעור בענייני אתיקה מקצועית

על פסק הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי רשאים הנקבל והקובל לערער לפני בית הדין המשמעתי הארצי.
על פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
במקרים נדירים, תינתן רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון.

ביטול או קיצור תקופת השעיה שנגזרה על עורך דין – קבלת חנינה משמעתית מנשיא המדינה

באחרונה, הוסמך נשיא המדינה לחון עורכי דין ולהורות על ביטול או קיצור תקופת ההשעיה שהוטלה עליהם במסגרת הליך משמעתי.
משרדנו מייצג עורכי דין בהקשר זה ומגיש מטעמם בקשות חנינה לנשיא המדינה. לפרטים נוספים בעניין זה ראו: חנינה משמעתית.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים

בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית | קובלנה משמעתית | וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין | ייצוג משפטי בהליך משמעתי בפני בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין

הפוסט אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין 4.9 (111) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

דין משמעתי | הליכים משמעתיים | שיפוט משמעתי – ייצוג משפטי 5 (235)

גיא פלנטר — Sat, 01 Jul 2023 06:41:15 +0000

דין משמעתי – ייעוץ וייצוג משפטי

דין משמעתי – המסגרת הנורמטיבית

בעלי מקצועות רבים כפופים לדיני משמעת, במסגרת הגוף או המוסד עליו הם נמנים. ביחס לכל גוף או מוסד שכזה קיים הסדר משמעתי ייחודי לו, אשר קובע:
- מה ייחשב כעבירת משמעת;
- באיזה אופן תערך הבדיקה בנושא;
- אופי והרכב הגוף שבפניו תובא העבירה לשיפוט משמעתי;
- סדרי דין;
- ענישה;
לרשימה של מקצועות ומגזרים הנתונים על פי דין לשיפוט משמעתי ראו כאן: דין משמעתי | הליך משמעתי | בעלי מקצועות המוסדרים בדין | ייצוג משפטי | אתיקה מקצועית.
מעבר לעבירות משמעת הייחודיות לכל עיסוק, קיימת תמיד התייחסות בדין המשמעתי לסוגיות הבאות:
- אתיקה מקצועית;
- ניגוד עניינים;
- מעשים המערערים מהימנות;
- התנהגות שאינה הולמת.
ככלל, הרשעה בהליך פלילי תוביל בדרך כלל גם לפתיחת הליך משמעתי, במיוחד כאשר ההרשעה נוגעת לעבירה שבוצעה בקשר לעיסוקו של המורשע או כאשר יש עימה קלון.
לעתים, יפתח הליך משמעתי לאחר חקירת משטרה, כאשר הפרקליטות הגיעה למסקנה שאין מקום לנקוט בהליכים פליליים, וכי המסגרת הנכונה לבירור העניין הוא – הליך משמעתי.
בכל מקרה, ההליך הפלילי אינו מונע קיומו של הליך משמעתי במקביל לו. כך, הרשעה או זיכוי בהליך פלילי לא מונעת פניה של הארגון או המוסד לבירור התלונה גם באפיק המשמעתי.

איזה עונשים ניתן לגזור במסגרת דין משמעתי?

אמצעי המשמעת שניתן לגזור בדין משמעתי מגוונים ומשתנים ממסגרת למסגרת.

אמצעי משמעת בדין המשמעתי כנגד עובדי מדינה

ביחס לעובדי מדינה למשל, מוסמך בית הדין למשמעת לגזור את העונשים הבאים:
- התראה;
- נזיפה או נזיפה חמורה;
- הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע;
- הפקעת משכורת בסכום שיקבע בית הדין ושלא יעלה על החלק השישי ממשכורתו החודשית של העובד, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים;
- העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, בהגבלת זמן או ללא הגבלה.
- פסילה, לאחר העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, למילוי תפקידים מסוימים, במידה ולתקופה שיקבע;
- פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים;
- פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, למילוי תפקידים מסוימים לצמיתות או לתקופה שיקבע;
- פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, לשירות המדינה לצמיתות או לתקופה שיקבע;
- פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, באופן שיקבע בית הדין.
- השבה – בשיעור שלא יעלה על שש משכורות חודשיות של העובד.

עונשים שניתן לגזור בדין משמעתי בצבא

קציני שיפוט בצבא מוסמכים לגזור על חיילים עונשים שונים בהתאם לדרגתם, לסוג העבירה ולנסיבות ביצועה:
- התראה.
- ריתוק.
- נזיפה.
- נזיפה חמורה.
- קנס.
- מחבוש – מותנה או בפועל.
- הורדה בדרגה אחת, ובלבד שדרגת הנידון אינה עולה על דרגת סמל ראשון.

אמצעי משמעת שניתן לגזור בדין המשמעתי במוסדות אקדמאים להשכלה גבוהה

אמצעי המשמעת שניתן לגזור במוסדות האקדמאים להשכלה גבוהה קבועים בתקנון של כל מוסד ומוסד.
בדרך כלל ניתן למצוא בתקנון המשמעת את העונשים הבאים:
- נזיפה.
- פסילת קורס או בחינה או עבודה.
- איסור לגשת לבחינה או לבחינות.
- עיכוב מתן תעודה, או מתן אישור המעיד על לימודי הסטודנט, למשך תקופה שתיקבע.
- ביטול הנחה בשכר לימוד, או ביטול פרס לימודים או מלגה.
- קנס כספי.
- מניעת שימוש במתקני מוסד הלימודים.
- הרחקה מחלק ממסלול לימודים לתקופה שתיקבע.
- הרחקה ממוסד הלימודים לתקופה שתיקבע.
- הרחקה ממוסד הלימודים לצמיתות.
- ביטול זכויות או הישגים בלימודים, לרבות שלילית הזכות לקבל תעודה או אישור המעידים על לימודים.
- ענישה על תנאי.
- פיצוי בשיעור שלא יעלה על הנזק שנגרם עקב העבירה.

הליכים משמעתיים – חשיבות הייעוץ המשפטי והייצוג המשפטי על ידי עורך דין העוסק בהליכי דין משמעתי

להליך משמעתי השלכות מרחיקות לכת; בכוחו לקטוע מסלול של לימודים אקדמאים ולחסום אפשרויות תעסוקה בעתיד, למנוע קידום מקצועי במקום עבודה ואף להוביל להרחקתו של בעל מקצוע ממפעל חייו, לגדוע את מקור פרנסתו ולפגוע בשמו הטוב.
בשל ההשלכות הפוגעניות הללו, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב הבירור או החקירה המשמעתית, וזאת במטרה לשכנע, שאין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים.
חשוב עוד יותר לקבל ייעוץ וייצוג משפטי, כאשר כבר הוחלט על נקיטה בהליך משמעתי.
כל מי שנתון לחקירה משמעתית או להליך משמעתי רשאי להתייעץ עם עורך דין על פי בחירתו ולהיות מיוצג על ידו (והדבר לעולם לא יכול לפגוע בחשוד או בנאשם או לפעול לחובתו).

המגזרים השונים להם מעניק משרד עורך דין גיא פלנטר ייעוץ משפטי בענייני דין משמעתי וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית כתחום עיסוק מרכזי ומעניק ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בכל הערכאות המשמעתיות ובכל רחבי הארץ.
אנו עוסקים בהכנה לחקירה משמעתית או לבירור משמעתי ומעניקים ייעוץ משפטי וליווי משפטי לנחקרים בכל שלבי החקירה המשמעתית.
להלן המגזרים השונים להם מעניק משרד עורך דין גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לדין משמעתי ולהליכים משמעתיים;

עורכי דין

אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין.
תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי במתן תגובה.
מעבר להיותו סנגור, המייצג עורכי דין המואשמים בעבירות משמעת, ייצג עו"ד גיא פלנטר בהתנדבות את וועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בפני בית המשפט העליון וכן בהליכים משמעתיים בבית הדין המשמעתי, כב"כ הקובל.
ביטול השעיה: משרדנו מגיש מטעם עורכי דין אשר הושעו מעיסוק בעריכת דין בקשות חנינה לנשיא המדינה לבטל או לקצר את תקופת ההשעיה. לפרטים ראו – חנינה משמעתית.

עובדי מדינה

חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ וייצוג משפטי.
ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים או בחיפה בנוגע לתובענה משמעתית שהוגשה כנגדם על ידי אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה (דיני משמעת בשירות הציבורי).
ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בנוגע להליך משמעתי פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
ייצוג משפטי בערעורים על הכרעת דינו או גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני בית המשפט המחוזי ובבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
הגשת עתירות מנהליות הנוגעות לדין המשמעתי.
הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר.
מניעת השעיית עובד מדינה | ייצוג משפטי בהליך שימוע בענין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.
תובענה לאחר הליך פלילי | הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.

בעלי מקצועות טעוני רישוי המוסדרים בדין

בעלי מקצועות טעוני רישוי המוסדרים בדין – ייעוץ וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים המתנהלים כנגד בעלי מקצועות המוסדרים על פי דין, כגון: רופאים, פסיכולוגים, ווטרינרים, יועצי מס, רוקחים, רואי חשבון, שמאי מקרקעין, עובדים סוציאליים, יועצי השקעות, מנהלי תיקים, מהנדסים ואדריכלים ועוד.
משרדנו עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה להעניק חנינה משמעתית לבעלי מקצועות מוסדרים בדין – באופן שיוכלו לשוב ולעסוק במקצועם. לפרטים ראו: חנינה משמעתית.

עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה

אנשי שב"כ ומוסד

אנשי שב"כ והמוסד – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי של אנשי שירות ביטחון כללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בהליכים משמעתיים.

חיילים ואנשי קבע

חיילים ואנשי קבע בצה"ל – ייעוץ משפטי בנוגע לשיפוט משמעתי.
ייעוץ משפטי לחיילים ולאנשי קבע בכל הנוגע לדין משמעתי בצבא (דמ"ש) והגשת חוות דעת סניגור.

שוטרים

סוהרים ואנשי שב"ס

סוהרים ואנשי שב"ס – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי של סוהרים, הנדונים בבית הדין למשמעת סוהרים.

סטודנטים

סטודנטים – דין משמעתי; ייצוג סטודנטים בהליכים משמעתיים בפני הממונה על המשמעת או וועדת משמעת.
ייצוג משפטי של סטודנטים בהליכים משמעתיים המתנהלים במוסדות להשכלה גבוהה, בגין עבירות משמעת המפורטת בתקנון המשמעת של מוסד הלימוד.

ועדת בירור משמעתית פריטטית

הליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית – ייצוג משפטי:
ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין לעובדים בהליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית.

דין משמעתי – דוגמאות להליכים משמעתיים בהם הענקנו ייצוג משפטי

בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון דוגמאות להליכים משמעתיים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי.
לפרטים נוספים ראו בעמוד: דין משמעתי – הליכים משמעתיים בהם אנו עוסקים.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי | דיני משמעת | שיפוט משמעתי | הליך משמעתי | הליכים משמעתיים – ייצוג משפטי

הפוסט דין משמעתי | הליכים משמעתיים | שיפוט משמעתי – ייצוג משפטי 5 (235) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

בעלי מקצועות המוסדרים בדין; הליך משמעתי | דין משמעתי – ייצוג משפטי 5 (66)

גיא פלנטר — Sat, 10 Jun 2023 20:49:23 +0000

בעלי מקצועות המוסדרים בדין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים ובאתיקה מקצועית.

בעלי מקצועות המוסדרים בדין (כגון רופאים, פסיכולוגים, רו"ח, שמאים, עובדים סוציאליים, יועצי השקעות, מהנדסים ואדריכלים) – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים ובסוגיות אתיקה מקצועית.

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת ואתיקה מקצועית, מכין לחקירה משמעתית, מלווה את הנחקרים בחקירתם המשמעתית, ומייצג בעלי מקצועות המוסדרים בדין בהליכים משמעתיים בפני הגורם המוסמך לגזור אמצעי משמעת – ועדת משמעת, ועדת אתיקה, בית דין משמעתי או מועצה.

הליכים משמעתיים הנוגעים למקצועות שהוסדרו בחקיקה.

המחוקק בישראל טרח להסדיר בחקיקה שורה ארוכה של מקצועות ומגזרים. חקיקה זו כוללת הסדרים מפורטים בכל הנוגע לבירור תלונה משמעתית, שיפוט משמעתי ואמצעי המשמעת שניתן לגזור על מי שהורשע בעבירה משמעתית או עבירה אתית.
בשל חוסר האחידות בכל הנוגע לשיטת השיפוט המשמעתי של בעלי מקצועות מוסדרים על פי דין בישראל, הכין משרד המשפטים תזכיר חוק שנועד להסדיר, בצורה כוללת ואחידה, את שיטת השיפוט המשמעתי במקצועות הללו ולקבוע דגם יחיד ואחיד של שיפוט משמעתי. לפרטים נוספים ראו: תזכיר חוק שיפוט המשמעת במקצועות מוסדרים על פי דין, התשס"ח – 2008. התזכיר המוצע איננו עוסק בעורכי דין.
קיימים 3 הסדרים משמעתיים עיקריים עליהן נעמוד כעת בקצרה;

מודל I: מקצועות רפואה – הסמכות לנקוט באמצעי משמעת לשר הבריאות.

במקצועות רפואה שונים נתונה לשר הבריאות הסמכות לחייב בעל מקצוע בדין משמעתי ולהחליט ביחס לאמצעי המשמעת שיוטלו עליו, וזאת בהסתמך על דו"ח מטעם ועדה משמעתית, המסייע לשר בגיבוש עמדתו. הסדר משמעתי שכזה, חל על מקצועות כגון:
- רופאים – בהתאם לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז – 1976.
- רופאי שיניים – בהתאם לפקודת רופאי שיניים [נוסח חדש], התשל"ט – 1979.
- רוקחים – בהתאם לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א – 1981.
- רופאים ווטרינרים – בהתאם לחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א – 1991.

מודל II: הסמכות לנקוט באמצעי משמעת לוועדת משמעת או ועדת אתיקה.

על פי הסדר משמעתי מסוג אחר, מוקנית הסמכות לדון ולהחליט בעבירות משמעת לוועדת משמעת או ועדת אתיקה, הפועלת כטריבונל מעין – שיפוטי עצמאי. הסדר משמעתי כזה חל על מקצועות כגון:
- פסיכולוגים – בהתאם לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז – 1977.
- עובדים סוציאליים – בהתאם לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו – 1996.
- שמאי מקרקעין – בהתאם להוראות חוק שמאי מקרקעין, התשס"א – 2001.
- יועצי השקעות – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקים, התשנ"ה – 19955.
- יועצי מס – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה – 2005.
- מהנדסים ואדריכלים – בהתאם לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח – 1958.
- סטודנטים – כל מוסדות הלימוד האקדמאיים בישראל אימצו להם מודל דומה. כל מוסד לימודים שכזה הסדיר את הדין המשמעתי בתקנון משמעת פנימי, המעניק את הסמכות לדון ולהחליט בעבירות משמעת לוועדת משמעת או לממונה על המשמעת. לפרטים נוספים על ייצוג משפטי של סטודנטים בהליכים משמעתיים ראו בעמוד: סטודנטים – דין משמעתי | ייצוג משפטי ע"י עורך דין | הליך משמעתי – עבירות משמעת.

מודל III – הסמכות לנקוט באמצעי משמעת למועצה.

על פי מודל שלישי, מוקנית הסמכות לדון ולהחליט בעבירות משמעת למועצה. מודל זה רלוונטי ביחס לרואי חשבון.
חוק רואי חשבון, התשט"ו – 1955 מעניק למועצת רואי החשבון את הסמכות להחליט על נקיטת אמצעי משמעת לאחר הליך של חקירה, המתבצע ע"י המועצה עצמה או מי שנתמנה לכך מבין חבריה.

בעלי מקצועות ומגזרים הנתונים לשיפוט משמעתי על פי דין.

מקצועות ומשרות מעולם המשפט הנתונים לדין משמעתי.

שופטים – בהתאם לחוק יסוד השפיטה, תשמ"ד + תקנות בתי משפט (שופטים) תשל"ג 1973 + כללי אתיקה לשופטים, התשס"ז-2007.
שופטים צבאיים – בהתאם לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו – 1955.
דיינים – בהתאם לחוק הדיינים, תשכ"ו – 1955.
דיינים דרוזים – בהתאם לחוק בתי הדין דתיים הדרוזיים, תשכ"ז – 1962.
עורכי דין – בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 + כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. לפרטים נוספים אודות ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בנוגע לעבירות אתיקה מקצועית ראו:
- תלונה לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ משפטי במתן מענה לתלונה.
- ייצוג משפטי בהליך משמעתי בפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, בעקבות הגשת קובלנה משמעתית המייחסת עבירות בתחום האתיקה המקצועית.
נוטריונים – בהתאם לחוק נוטריונים, תשל"ו – 1976.
עורכי פטנטים – בהתאם לחוק הפטנטים, תשכ"ז – 1967.
קאדים – בהתאם לחוק הקאדים, תשכ"א – 1961.
טוענים רבניים – בהתאם לתקנות הטוענים הרבניים, תשס"א – 2001 + כללי הטוענים הרבניים (סדרי דין בביה"ד למשמעת) תש"ס – 1999.
טוענים שרעיים – בהתאם לתקנות הטוענים השרעיים, תשכ"ג – 1963.

מקצועות מעולם הרפואה ובריאות הנפש הנתונים לדין משמעתי.

רופאים – בהתאם לפקודת הרופאים [נוסח חדש] תשל"ז – 1976 + תקנות הרופאים סדרי דין (דיון משמעתי) , התשל"ו-1976.
רופאי שיניים – בהתאם לפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש] תשל"ט – 1979.
רופאים ווטרינרים – בהתאם לחוק הרופאים הווטרינרים, תשנ"א – 1991.
רוקחים – בהתאם לפקודת הרוקחים [נוסח חדש] תשמ"א – 1981.
מילדות – בהתאם לפקודת המיילדות 1929 + תקנות המיילדות (1942).
פסיכולוגים – בהתאם לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז – 1977.
עוסקים באופטומטריה – בהתאם לחוק העיסוק באופטומטריה, התשנ"א-1991.
מורשים להיפנוט – בהתאם לחוק השימוש בהיפנוזה, התשמ"ד-1984.

עובדים בשירות המדינה והרשויות המקומיות הנתונים לדין משמעתי.

עובדי מדינה – בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג – 1963 + תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), תשכ"ד – 1963 + תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בוועדות משמעת), תשכ"ד-1963. לפרטים נוספים אודות ייצוג עובדי מדינה בהליכים משמעתיים ראו בעמודים:
- עובדי מדינה – דין משמעתי | עו"ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
- מניעת השעיית עובד מדינה | ייצוג משפטי בהליך שימוע בענין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.
עובדי רשויות מקומיות – לפי חוק רשויות מקומיות (משמעת), תשל"ח – 1978. לפרטים נוספים אודות ייצוג משפטי של עובדי הרשויות המקומיות בהליכים משמעתיים ראו בעמודים:
- ייצוג משפטי של עובדי הרשויות המקומיות בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות.
- עובדי הרשויות המקומיות אשר יש כוונה להשעותם מעבודתם או להעבירם לתפקיד אחר – ייצוג משפטי בהליך שימוע לפני השעיה.
עובדים סוציאליים – בהתאם לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו – 1996 + תקנות העובדים הסוציאליים (סדרי הדין בדיון לפני ועדת המשמעת), התשס"ז-2007.
רבני ערים – בהתאם לתקנות שירותי הדת היהודים (שיפוט משמעתי של רבני עיר), התשנ"ו – 1996.
כבאים – בהתאם לתקנות שירותי הכבאות (משמעת), תש"ס – 1980 + הוראות שרותי הכבאות (משמעת) תשמ"א 1981.
עובדי רשות הדואר – בהתאם לצו רשות הדואר (החלת חוק שירות המדינה (משמעת) על עובדי הדואר) התשנ"ו – 1996.
עובדי רשות השידור – בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג – 1963 + תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין למשמעת של עובדי רשות השידור), תשל"א-1971.

גורמי צבא, ביטחון ושיטור הנתונים לשיפוט משמעתי.

חיילים ואנשי קבע – בהתאם לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו – 1955. לפרטים נוספים אודות ייעוץ משפטי לחיילים ואנשי קבע בכל הנוגע לדין משמעתי בצבא (דמ"ש) ראו בעמוד:
- אנשי קבע + חיילים – דין משמעתי בצבא (דמ"ש) | עורך דין צבאי – ייעוץ משפטי | הגשת חוות דעת סניגור
עובדי שירות ביטחון כללי – בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג – 1963 + צו שירות המדינה (משמעת) (שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), תשל"ט-1979.
עובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג – 1963 + צו שירות המדינה (משמעת) (שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), תשל"ט-1979.
שוטרים – בהתאם לפקודת המשטרה [נוסח חדש] תשל"א – 1971 + תקנות המשטרה (סדר דין בדיון משמעתי) התשמ"ט – 1989.
שומרי הכנסת – בהתאם לחוק משכן הכנסת ורחבתו, תשכ"ח – 1968 + תקנות משכן הכנסת תשמ"א – 1981.
סוהרים – בהתאם לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב – 1972.

מקצועות נוספים הנתונים לדין משמעתי.

רואי חשבון – בהתאם לחוק רואי חשבון, תשט"ו – 1955 + תקנות רואי חשבון, תשט"ז – 1955.
מהנדסים ואדריכלים – בהתאם לחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח – 1958 + תקנות המהנדסים (סדרי דין בדיון בפני ועדת אתיקה) התש"ס – 1955.
חוקרים פרטיים – בהתאם לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב- 1972 + תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועית), תשל"ג-1972 + תקנותת חוקרים פרטיים (סדרי הדין על ועדת המשמעת), תשל"ב – 1972.
סוכני מכס – בהתאם לחוק סוכני המכס, תשכ"ה – 1964.
שמאי מקרקעין – בהתאם לחוק שמאי מקרקעין, התשס"א –2001 + תקנות שמאי מקרקעין (אתיקה מקצועית), תשכ"ו-1966 + תקנות שמאי מקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת משמעת), התשס"ה-2005.
יועצי השקעות ומנהלי תיקים – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקים, התשנ"ה – 1995.
יועצי מס – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה – 2005 + תקנות מס הכנסה (כללי אתיקה מקצועית של יועצי מס), התשמ"א-1981.
ימאים – בהתאם לחוק הספנות (ימאים), תשל"ג – 1973 + תקנות הספנות (ימאים) סדרי דין בבית הדין המשמעת) התשל"ז- 1977.

הליך משמעתי – על חשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי בהליכים משמעתיים.

להליכים משמעתיים השלכות מרחיקות לכת; בכוחם למנוע קידום מקצועי במקום עבודה ואף להוביל להרחקתו של בעל מקצוע ממפעל חייו, לגדוע את מקור פרנסתו ולפגוע בשמו הטוב.
בשל ההשלכות הפוגעניות הללו, יש מקום לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב הבירור או החקירה המשמעתית, וזאת במטרה לשכנע שאין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים.
הצורך החיוני בייצוג משפטי מתעורר ביתר שאת, שעה שכבר נפלה החלטה לנקוט בהליכים משמעתיים ולהאשים בעבירות משמעת.
כל מי שנתון לחקירה משמעתית או להליך משמעתי רשאי להתייעץ עם עורך דין על פי בחירתו ולהיות מיוצג על ידו.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי לבעלי מקצועות המוסדרים בדין.

משרדנו מעניק יעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת ואתיקה מקצועית, מכין לחקירה משמעתית, מלווה את הנחקרים בחקירתם המשמעתית, ומייצג בעלי מקצועות המוסדרים בדין בהליכים משמעתיים בפני ועדת משמעת, ועדת אתיקה או בית דין משמעתי.
משרדנו עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה להעניק חנינה משמעתית לבעלי מקצועות מוסדרים בדין – באופן שיוכלו לשוב ולעסוק במקצועם. לפרטים נוספים ראו בעמוד: חנינה משמעתית.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.

בהמשך עמוד זה תמצאו קישורים למגזרים ספציפיים שאנו מייצגים בהליכים משמעתיים ולקראת סוף העמוד הבאנו מקרים פרטניים להמחשה בהם הענקנו ייצוג משפטי.

ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בכל רחבי הארץ

הפוסט בעלי מקצועות המוסדרים בדין; הליך משמעתי | דין משמעתי – ייצוג משפטי 5 (66) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים – ייצוג משפטי בהליך משמעתי ע"י עורך דין 5 (53)

גיא פלנטר — Sun, 12 Feb 2023 14:43:26 +0000

ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים ייצוג משפטי על ידי עורך דין

ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים – ייצוג משפטי

משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי למהנדסים ולאדריכלים בהליך משמעתי בפני ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים.

שיפוט משמעתי של מהנדסים ואדריכלים – פתח דבר

בדומה למקצועות אחרים המוסדרים בדין, כפופים מהנדסים ואדריכלים בישראל להסדר משמעתי ייחודי אשר מגדיר מה ייחשב כעבירת משמעת, באיזה אופן יערך הבירור המשמעתי ואיזה סנקציות (ענישה) ניתן לנקוט כנגד מהנדס או אדריכל שהורשע בעבירת משמעת.
המחוקק הגדיר בתקנות סטנדרטים מקצועיים (כללים) להתנהלותם של מהנדסים ואדריכלים וכן הקים גוף בשם "ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים", שתפקידו לברר תלונות על עבירות משמעףת ולאכוף את הדין המשמעתי בקרב המהנדסים והאדריכלים.

מהנדסים + אדריכלים – עבירות משמעת

בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח – 1958 נקבעו כללים בדבר התנהגותם של הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים, ונקבע כי מהנדס או אדריכל העובר על כללים אלו ייאשם בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.
תקנות המהנדסים והאדריכלים (כללים בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), תשנ"ה – 1994 קובעות שורה ארוכה של סטנדרטים להתנהלות מקצועית והוגנת מצדם של מהנדסים ואדריכלים, לרבות:
- דאגה לבריאות הציבור ולבטיחותו.
- מיומנות ורמה מקצועית נאותה.
- הגינות, תוך שמירה על כבוד המקצוע, התנהלות על-פי שיקולים מקצועיים, ובנאמנות כלפי הלקוח.
- הימנעות מתחרות בלתי הוגנת בעמיתים למקצוע או מפגיעה בזכויות היוצרים שלהם.
- איסור להשתמש בתפקיד ציבורי לשם השגת לקוחות לפרקטיקה הפרטית.
- שמירה על כללים הנוגעים לפרסום שירותים מקצועיים.
- עיגון ההתקשרות עם הלקוח בכתב, עם התחלת ביצוע השירותים או תוך זמן סביר לאחריו, ופירוט עיקר השירותים והיקפם וכן שיעור שכר הטרחה או דרך חישובו.
- שמירה על סודיות לגבי ענייניו העסקיים והאישיים של הלקוח, אלא אם כן הלקוח ויתר, בכתב, על הסודיות, באורח כללי או לגבי עניין מסוים.
- הימנעות ממצבים של ניגוד עניינים.
- הימנעות מקבלת טובת הנאה מספק או נותן שירות אחר בקשר לשירותים המקצועיים הניתנים ללקוח.
- הסדרת אופן העברת הטיפול בלקוח.

ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים

סמכויות ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים

בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק המהנדסים והאדריכלים, הוסמכה ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים לברר:
- אישומים משמעתיים כנגד מהנדסים או אדריכלים הנאשמים בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.
- מקרה בו מהנדס או אדריכל נתחייב בדין על עבירה שיש בה קלון או בעבירה לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה.
מעבר לבירור תלונות נגד מהנדסים או אדריכלים בגין חשש להתנהגות לא אתית בניגוד לתקנות המהנדסים והאדריכלים (כללים בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע) תשנ"ה-1994, עוסקת ועדת האתיקה בשני תחומים נוספים:
- החלפת מתכנן – בקשות להפסקת הקשר המקצועי עם מהנדס או אדריכל קיים והעברת הטיפול המקצועי למהנדס או אדריכל אחר, בהתאם לתקנה 12 לתקנות האתיקה.
- מתן ייעוץ בעניינים אתים הנוגעים לעבודה השוטפת של המהנדסים והאדריכלים.
הועדה לא מוסמכת לטפל בעניינם של הנדסאים או טכנאים.

סדרי הדין בועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים

סדרי הדין בהליך המשמעתי כנגד מהנדסים ואדריכלים הוסדרו בתקנות המהנדסים והאדריכלים (סדרי דין בדיון לפני ועדת אתיקה), תש"ס – 1999.
ככלל, סדר חקירת העדים והגשת ראיות אחרות יהיה, ככל האפשר, כסדר הנהוג במשפט פלילי (ראו תקנה 27).
בכל עניין של סדרי דין שאין עליו הוראה בחוק, בתקנות סדרי הדין הנ"ל או בחיקוק אחר, תנהג ועדת אתיקה בדרך הנראית לה טובה ביותר לעשיית צדק (ראו תקנה 39).
בתמצית, מסדירות התקנות (בין היתר) את הנושאים הבאים:
- אופן הגשת התלונה כנגד מהנדס או אדריכל למשרדה של קובלת ועדת האתיקה (כיום עו"ד רונית בן יעקב).
- קבלת תגובתו של המהנדס או האדריכל לתלונה.
- בירור התלונה ע"י הקובלת והחלטתה, בהתאם לתוצאות הבירור, אם יש מקום להגשת קובלנה לוועדת האתיקה.
- הפרטים שכתב הקובלנה צריך להכיל.
- זכות העיון של הנאשם בחומר הבירור שנאסף בידי הקובלת והנוגע לקובלנה.
- עניינים הקשורים בצירוף נאשמים ו/או אישומים יחדיו או הפרדת הדיון.
- חזרה מקובלנה או תיקונה.
- הזמנת עדים, ניהול הדיון, נוכחות הצדדים, סדר הבאת הראיות וחקירת העדים.
- סיכומי הצדדים, הכרעת הדין, טענות וראיות לעונש, המצאת מסמכים ועוד.

העונשים שניתן לגזור בגין התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע

סמכותה של ועדת האתיקה לגזור עונשים בגין התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע עוגנה בסעיף 17 לחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח – 1958.
בתמצית, רשאית ועדת האתיקה לגזור על מהנדסים ואדריכלים את העונשים הבאים:
- התראה;
- נזיפה;
- קנס בשיעור שלא יעלה על הקבוע בתקנות;
- התליית תעודת מהנדס רשוי או אדריכל רשוי או הפסקת הרישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים או שתיהן כאחת, והכל לתקופה שתקבע ועדת האתיקה;
- התלייה או הפסקת רישום על תנאי.
- ביטול תעודת מהנדס רשוי או תעודת אדריכל רשוי או ביטול הרישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים או שניהם כאחד.
לעיון בפסיקה ובהחלטות ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים ראו – כאן.

ביטול התליית תעודת מהנדס רשוי או אדריכל רשוי או ביטול הפסקת הרישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים – באמצעות קבלת חנינה מנשיא המדינה

באחרונה, הוסמך נשיא המדינה לחון מהנדסים ואדריכלים ולהורות על ביטול או קיצור עונשים משמעתיים שהוטלו עליהם, באופן המאפשר להם לחזור ולעסוק במקצועם.
משרדנו מייצג מהנדסים ואדריכלים בהקשר זה ומגיש מטעמם בקשות חנינה לנשיא המדינה. לפרטים נוספים בעניין זה ראו: חנינה משמעתית.

דוגמא למקרה שטופל על ידי משרדנו – נדחתה עתירת קובלת ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים להתלות את רישומו של מהנדס וותיק מפנקס המהנדסים והאדריכלים

תמצית המקרה

ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים דוחה עתירת קובלת הועדה להתלות רישומו של מהנדס אשר הורשע בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע מפנקס המהנדסים והאדריכלים ומקבלת טענותיו של בא כוחו, עו"ד גיא פלנטר, כי יש להסתפק בהתראה בלבד.

המקרה ביתר הרחבה

קובלת הועדה, עו"ד רונית בן יעקב, הגישה כנגד מהנדס כתב קובלנה לועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים המייחסת לו עבירות על תקנות 3(א) ו- 4 לתקנות המהנדסים והאדריכלים (כללים בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), תשנ"ה – 1994.
בתמצית, נטען כי בהתנהלותו, הפר המהנדס את חובותיו לבצע שירות מקצועי במיומנות וברמה מקצועית נאותה על פי שיקולים מקצועיים בלבד תוך הגינות ושמירה על כבוד המקצוע.
פרטים נוספים אודות אישום זה מפורטים בגזר הדין של ועדת האתיקה המובא בהמשך עמוד זה (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
תחילה יוצג המהנדס על ידי עורך דין אחר אולם לאחר שהורשע במיוחס לו בכתב הקובלנה והפנים כי הוא חשוף להתליית רישומו מפנקס המהנדסים והאדריכלים, החליף את ייצוגו המשפטי ושכר את שרותיו של עו"ד גיא פלנטר על מנת לייצגו בפני ועדת האתיקה.
ואכן, בטיעוניה לעונש, עתרה הקובלת :

"…להשתת עונש משמעותי על הנקבל, בדמות התליית רישומו מפנקס המהנדסים והאדריכלים".

ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים דחתה עתירה זו של הקובלת תוך שפסקה:

"אנו מקבלים את טענות בא כוח הנקבל, כי המעשים בהם הורשע ברף נמוך – יחסית – של עבירות האתיקה המקצועית. אכן, לא הוטל דופי ביושרו האישי ואין עסקינן במקרה בו מהנדס פעל בזדון או מתוך שיקולים זרים…אין עסקינן במקרה בו מסקנותיו של מהנדס היו עלולות לגרום לסיכון חיי אדם…עוד יש לציין כי כנגד הנקבל לא הוגשה מעולם קובלנה משמעתית, במשך עשרות שנים בהן עוסק כמהנדס, וגם לעובדה זו יש ליתן את המשקל הראוי".

בסופו של יום, קיבלה ועדת האתיקה את טעוניו של עו"ד גיא פלנטר וגזרה על המהנדס עונש של התראה בלבד.
בהתאם להחלטת ועדת האתיקה, פורסם גזר הדין תוך השמטת כל פרט מזהה. ניתן לעיין בגזר הדין עצמו בהמשך עמוד זה.

ייצוג משפטי ע" עורך דין בפני ועדת האתיקה של המהמנדסים והאדריכלים

הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. לפרטים נוספים ראו: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | שיפוט משמעתי | אתיקה מקצועית – ייצוג משפטי. בסופו של אותו עמוד ניתן לעיין במקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי למהנדסים ולאדריכלים בכל הנוגע לעבירות משמעת ואתיקה מקצועית, מלווה אותם במתן מענה לקובלת ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים ומייצג אותם בהליך משמעתי בפני ועדת האתיקה עצמה.
להרחבה אודות הדין המשמעתי הנוגע למקצועות המוסדרים בדין כגון רופאים, פסיכולוגים, רו"ח, שמאים, עובדים סוציאליים, יועצי השקעות, מהנדסים ואדריכלים ראו בעמוד: בעלי מקצועות המוסדרים בדין; הליך משמעתי | דין משמעתי – ייצוג משפטי.

דין משמעתי – ייצוג משפטי

ייצוג משפטי בפני ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים | דין משמעתי | אתיקה מקצועית | שיפוט משמעתי | תלונה על מהנדס או אדריכל | תלונות אתיקה נגד מהנדסים ואדריכלים | אתיקה למהנדסים

הפוסט ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים – ייצוג משפטי בהליך משמעתי ע"י עורך דין 5 (53) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

חנינה בדין משמעתי | עבירות משמעת – בקשת חנינה משמעתית לנשיא המדינה 5 (62)

גיא פלנטר — Sun, 05 Feb 2023 13:09:23 +0000

חנינה בדין משמעתי | עבירות משמעת – בקשת חנינה משמעתית לנשיא המדינה להורות על הענקת הקלה בעונש משמעתי.

הגשת בקשת חנינה משמעתית לנשיא המדינה | חנינה בדין משמעתי | עבירות משמעת – הקלה בעונש משמעתי באמצעות קבלת חנינה משמעתית – ביטול השעיה, החזרת רישיון עיסוק במקצועות המסודרים בדין

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה להעניק חנינה משמעתית ולהורות על הקלה בעונש משמעתי שהוטל על בעלי מקצועות המוסדרים בדין (כגון רופאים, פסיכולוגים, מהנדסים, אדריכלים, עורכי דין ורו"ח), באופן שיוכלו לשוב ולעסוק במקצועם.

קצת רקע אודות המצב בעבר – היעדר יכולת להקל בעונש משמעתי של התליית רישיון או השעיה מעיסוק במקצוע המוסדר בדין

מדי שנה מתנהלים בישראל מאות הליכים משמעתיים נגד 29 בעלי מקצוע שונים המוסדרים בדין בהם מקצועות הכרוכים בייצוג מול רשויות (כגון עורכי דין ורואי חשבון), מקצועות הבריאות (כגון רופאים, עוסקים בסיעוד, רוקחים, אופטומטריסטים, פסיכולוגים), מקצועות הנדסיים וטכניים (כגון מהנדסים, אדריכלים, הנדסאים ומודדים) ומקצועות נוספים כגון עובדים סוציאליים, שמאים, מתווכים וחוקרים פרטיים.
חלק מאותם הליכים משמעתיים מסתיימים בהתליית רישיון או בהשעיה וכך מוצאים עצמם בעלי אותם מקצועות מסולקים ממשלח ידם לתקופות ממושכות, תוך אובדן מטה לחמם.
עד לאחרונה, הרחקה ממקצוע מוסדר בדין היתה בלתי הפיכה, אלא אם ההרשעה המשמעתית באה בעקבות הרשעה פלילית.

מחיקת הרשעה משמעתית בעקבות מחיקת הרשעה פלילית

כאשר ההרשעה המשמעתית באה בעקבות הרשעה פלילית, מחיקת ההרשעה הפלילית היתה מובילה באופן אוטומטי למחיקת ההרשעה המשמעתית ולביטול מידי של הסנקציה המשמעתית (סעיף 20 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981).
כך נוצרה אנומליה לפיה, הרשעה משמעתית הכרוכה בפלילים נמחקה עם מחיקת ההרשעה הפלילית אולם לא היתה כל אפשרות למחיקת הרשעה משמעתית אחרת, שלא באה בעקבות הרשעה פלילית.

חנינה בדין המשמעתי – סמכותו של נשיא המדינה להקל בעונשים משמעתיים ולקצר או להמיר עונשים של התליית רישיון, השעיה מעיסוק או ביטול רישיון לעסוק במקצוע מוסדר בדין

בספטמבר 2017 נכנס לתוקפו חוק הקלה באמצעי משמעת המוטלים על בעלי מקצועות מוסדרים, התשע"ז – 2017.
בחוק זה, לראשונה, הוסמך נשיא המדינה להקל בעונשו המשמעתי של מי שהושעה ממקצועו או שרישיונו המקצועי הותלה או בוטל בעקבות הרשעה בעבירות משמעת, באופן שיוכל לחזור לעסוק במקצועו.

באיזה אמצעי משמעת הוסמך נשיא המדינה להתערב?

נשיא המדינה הוסמך להקל באמצעי המשמעת הבאים:
- ביטול זמני של רישיון לעסוק במקצוע מוסדר (או במילים אחרות, התליית רישיון לתקופה קצובה);
- הפסקה זמנית של רישום בפנקס בעלי מקצוע מוסדר (או במילים אחרות, התליית רישום זמנית בפנקס בעלי מקצוע המוסדר בדין).
- שלילה זמנית של הרשאה לשמש בעל מקצוע מוסדר בדין.
- השעיה זמנית מעיסוק במקצוע מוסדר בדין.
בנוסף, הוסמך נשיא המדינה לקצר את תקופת ההמתנה להתחלת הליכי חידוש רישיון שבוטל בהליך משמעתי.

חנינה משמעתית – מה היקף סמכותו של נשיא המדינה להקל באמצעי משמעת?

בניגוד למישור הפלילי בו הוסמך נשיא המדינה למחוק כליל רישום פלילי, במישור המשמעתי לא הוסמך נשיא המדינה להעניק חנינה מלאה ביחס לאמצעי משמעת שהוטלו וגם לא למחוק את תוצאות עבירת המשמעת.

סמכותו של נשיא המדינה להעניק הקלה בעונש משמעתי של התליית רישיון

הוטל בהליך משמעתי אמצעי משמעת של התליית רישיון, מוסמך נשיא המדינה:
- לקצר את תקופת התליית הרישיון, או –
- להמיר את תקופת התליית הרישיון באמצעי משמעת אחר, פחות פוגעני.

סמכותו של נשיא המדינה להעניק הקלה בעונש משמעתי של ביטול רישיון

הוטל בהליך משמעתי אמצעי משמעת של ביטול רישיון, וקיים בחוק תנאי לחידוש הרישיון בחלוף תקופה מסוימת, מוסמך נשיא המדינה לקצר תקופה זו.

אילו תנאי סף קיימים להפעלת סמכותו של נשיא המדינה להענקת חנינה משמעתית?

בטרם הגשת בקשה לנשיא המדינה לקבלת הקלה בעונש משמעתי, חייבים להתקיים 2 תנאי סף הבאים (במצטבר):
- חלפו לפחות 10 חודשים מיום כניסתם לתוקף של התליית הרישיון או ביטול הרישיון.
- ההחלטה בהליך המשמעתי שבה הותלה או בוטל הרישיון, הפכה סופית (כלומר מוצו כל ההליכים המשפטיים האפשריים, כגון הליכי ערעור).

האם מוסמך נשיא המדינה להקל באמצעי משמעת שהוטלו בעבר, לפני החוק?

תחולת החוק רטרואקטיבית, כלומר סמכות הנשיא להעניק חנינה משמעתית חלה גם על אמצעי משמעת שהוטלו לפני ספטמבר 2017.

אלו בעלי מקצועות יכולים לקבל חנינה משמעתית?

נשיא המדינה הוסמך להקל באמצעי המשמעת שהוטלו על בעלי מקצועות המוסדרים בדין שלהלן;

מקצועות מוסדרים בדין הכרוכים בייצוג מול רשויות.

עורכי דין (מקצוע המוסדר בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961);
נוטריונים (מקצוע המוסדר בחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976);
עורכי פטנטים (מקצוע המוסדר בחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967);
טוענים רבניים (מקצוע המוסדר בתקנות הטוענים הרבניים, התשס"א-2001);
טוענים שרעיים (מקצוע המוסדר בתקנות הטוענים השרעיים, התשכ"ג-1963);
רואי חשבון (מקצוע המוסדר בחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955);
יועצי מס (מקצוע המוסדר בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005);

מקצועות מוסדרים בדין בתחום הבריאות.

רופאים (מקצוע המוסדר בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976);
פסיכולוגים (מקצוע המוסדר בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977);
רופאי שיניים (מקצוע המוסדר בפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט-1979);
רוקחים (מקצוע המוסדר בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981);
מורשים להיפנוט (מקצוע המוסדר בחוק השימוש בהיפנוזה, התשמ"ד-1984);
אופטומטראים (מקצובע המוסדר בחוק העיסוק באופטומטריה, התשנ"א-1991);
הרופאים ווטרינרים (מקצוע המוסדר בחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א-1991);
מיילדות (מקצוע המוסדר בפקודת המיילדות);
שינניות (מקצוע המוסדר בתקנות רופאי שיניים (שינניות), התשל"ח-1978);
עוסקים בסיעוד בבתי חולים (מקצוע המוסדר בתקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), התשמ"ט-1988;
צוותי סיעוד במרפאות (מקצוע המוסדר בתקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), התשמ"א-1981;
טכנאי שיניים (מקצוע המוסדר בתקנות רופאי השיניים (הגדרת תחום עבודתם של טכנאי השיניים והסדרתה), התשמ"ו-1986);
עוסקים בריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בהפרעות בתקשורת, תזונה–דיאטנות, קרימינולוגיה קלינית, פודיאטריה, פודיאטריה ניתוחית וכירופרקטיקה (מקצועות המוסדרים בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008;

מקצועות הנדסיים וטכניים המוסדרים בדין.

מהנדסים ואדריכלים (מקצועות המוסדרים בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958);
הנדסאים וטכנאים מוסמכים (מקצוע המוסדר בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012);
מודדים (מקצוע המוסדר בפקודת המדידות);

מקצועות מוסדרים בדין נוספים.

עובדים סוציאליים (מקצוע המוסדר בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996);
שמאי מקרקעין (מקצוע המוסדר בחוק שמאי מקרקעין, התשס"א-2001);
שמאי רכב (מקצוע המוסדר בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 – פרק ט': שמאות רכב;
מתווכים מקרקעין (מקצוע המוסדר בחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996);
חוקרים פרטיים ושומרים (מקצועות המוסדרים בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972);
ימאים (מקצוע המוסדר בחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973);

לקריאה נוספת בנוגע למוסד החנינה

לקריאה נוספת בענייני דין משמעתי

להרחבה בכל הנוגע לעיסוק משרדנו בדין המשמעתי ולחשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי בדין המשמעתי ראו בעמוד –דין משמעתי – ייצוג משפטי.
להרחבה בכל הנוגע לייעוץ וייצוג משפטי שמעניק משרדנו לבעלי מקצועות המוסדרים בדין ראו בעמוד – בעלי מקצועות המוסדרים בדין – ייצוג משפטי בהליך משמעתי.
להרחבה לגבי סמכויות החנינה של נשיא המדינה במישור הפלילי ראו – מחיקת רישום פלילי.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – טיפול בהגשת בקשת חנינה משמעתית לנשיא המדינה.

הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. אנו מעניקים ייעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת ואתיקה מקצועית, מכינים לחקירה משמעתית, מלווים את הנחקרים בחקירתם המשמעתית, ומייצגים בעלי מקצועות המוסדרים בדין בהליכים משמעתיים בפני ועדת משמעת, ועדת אתיקה או בית דין משמעתי בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
כעת, לאחר שמוצו כל ההליכים המשמעתיים, נפתח מסלול נוסף להשבת הרישיון או לביטול ההשעיה – חנינה בדין המשמעתי; משרדנו עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה להעניק חנינה משמעתית לבעלי מקצועות מוסדרים בדין – באופן שיוכלו לשוב ולעסוק במקצועם.

עורך דין משמעתי

הפוסט חנינה בדין משמעתי | עבירות משמעת – בקשת חנינה משמעתית לנשיא המדינה 5 (62) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

סדנת אתיקה מקצועית לעורכי דין בתחילת דרכם המקצועית 5 (16)

גיא פלנטר — Tue, 12 Jan 2021 09:40:51 +0000

אתיקה מקצועית – סדנה לעורכי דין בתחילת דרכם המקצועית.

סדנת אתיקה מקצועית לעורכי דין בתחילת דרכם המקצועית, מטעם מחוז מרכז של לשכת עורכי הדין

מרכזים אקדמיים: עורכי הדין ד"ר שי שגב, וגיא פלנטר.
המועד: 3.2.21 10:00-15:00.
המקום: עמוד הפייסבוק של מחוז מרכז – מוזמנים כולם.

אתיקה מקצועית – ייעוץ וייצוג משפטי

ייעוץ וייצוג משפטי משפטי לעורכי דין בכל הנוגע לתלונות לוועדת האתיקה.
משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לעורכי דין ולמתמחים בענייני אתיקה מקצועית, מלווה אותם בהליכי בירור תלונה על ידי וועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין ומייצג אותם בפני בתי דין משמעתיים של לשכת עורכי הדין ובהליכי ערעור.
לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם ממבחר דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בהליכים משמעתיים בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין במחוזות השונים ברחבי הארץ.
בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית | קובלנה משמעתית | וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין | ייצוג משפטי בהליך משמעתי בפני בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין | סדנת אתיקה מקצועית

הפוסט סדנת אתיקה מקצועית לעורכי דין בתחילת דרכם המקצועית 5 (16) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי