מחיקת רישום פלילי

הגשת בקשה למחיקת רישום פלילי לנשיא המדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

• בעמוד זה נעמוד על ההיבטים השונים של מחיקת רישום פלילי – החל מהסבר מהו רישום פלילי, דרך הכללים והתקופות הנוגעים להתיישנות רישום פלילי ומחיקת רישום פלילי, סמכותו של נשיא המדינה למחוק עבר פלילי, ועד ההשלכות של מחיקת הרישום הפלילי.
• משרדנו עוסק בהגשת בקשות למחיקת רישום פלילי לנשיא המדינה. בסוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו למחיקת רישום פלילי.
• מומלץ לעיין גם בעמוד: חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

‏‏מחיקת רישום פלילי.

מהו רישום פלילי?

• על פי דין, מנהלת משטרת ישראל שני מאגרי מידע ממוחשבים שונים אודות הליכים פליליים:
  • “המרשם הפלילי” – מרשם הכולל פרטי רישום פלילי.
  • “המרשם המשטרתי” – מרשם הכולל פרטי רישום משטרתי.
• מידע משני מאגרי המידע הללו נקרא: “מידע פלילי”.
• “רישום פלילי” הינו מידע שקבע המחוקק שירשם ב”מרשם הפלילי”.
• מידע פלילי הינו בגדר מידע חסוי, והגישה אליו והתנאים למסירתו מוסדרים מפורשות בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019 (להלן – “חוק המידע הפלילי”).
• בעמוד זה נתמקד בכל הנוגע לרישום פלילי ולמחיקתו. בכל הנוגע לרישום המשטרתי והמסלול למחיקתו – ראו בהרחבה בעמוד ביטול רישום משטרתי. 

איזה מידע נרשם במרשם הפלילי?

• המרשם הפלילי כולל אך ורק מידע אודות עבירות המסווגות כפשעים ועוונות. עבירה המסווגת כ”חטא” לא תירשם במרשם הפלילי.
• ככלל, נכללים במרשם הפלילי רישומים אודות הליכים פליליים שהבשילו להגשת כתב אישום לבית המשפט והסתיימו בהכרעה שיפוטית לפיה:
  • נמצאה אחריות פלילית (בית המשפט פסק כי הנאשם אשם בעבירה פלילית) או –
  • נמצא כי הנאשם לא מסוגל לעמוד לדין או אינו בר עונשין.
• המרשם הפלילי כולל אם כן את כל פרטי הרישום הבאים (הנקראים גם “רישום פלילי” או “פרט רישום פלילי”):
  • הרשעות ועונשים של בתי משפט ובתי דין בפלילים, בשל עבירות מסוג פשעים ועוונות.
  • צווים שיפוטיים: צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווים לביצוע שירות לתועלת הציבור, אף אם ניתנו ללא הרשעה (משמע – גם תיקים שהסתיימו ללא הרשעה ירשמו במרשם הפלילי).
  • קביעות שיפוטיות שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר עונשין מחמת היותו אדם הסובל ממחלת נפש או לקוי בכושרו השכלי;
  • החלטות בית משפט לנוער לגבי קטינים בהן נקבע, כי ביצעו עבירה פלילית, וכן דרכי הטיפול עליהן הורה בית משפט לנוער. 
  • שינויים שנעשו בפרטי רישום במרשם הפלילי כתוצאה מחנינה שהעניק נשיא המדינה (למשל – כאשר נשיא המדינה ממתיק את העונש שגזר בית המשפט). על כך ראו: חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
  • החלטות של נשיא המדינה למחוק רישום פלילי או לקצר את תקופת ההתיישנות או תקופת המחיקה החלות על רישומים פליליים.  
  • פרטי רישום פלילי, בשל הליך פלילי לפני בית משפט צבאי, בעבירות לפי הדין החל ביהודה ושומרון.

איזה מידע לא נרשם במרשם הפלילי?

• כאמור, פרטי הרישום המשטרתי (כגון מידע על תיק חקירה פתוחים או סגורים) מנוהלים ונשמרים במאגר מידע אחר – המרשם המשטרתי, ולא נכללים במרשם הפלילי.
• פרטי רישום בעניין עבירות תעבורה נכללים במרשם אחר שמנהלת משטרת ישראל – המרשם לעניין עבירות תעבורה.
• ככלל, פרטים בדבר עבירות קנס ועבירות מינהליות לא ייכללו במרשם הפלילי (למעט במקרים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה).

התיישנות רישום פלילי

מהי המשמעות של התיישנות רישום פלילי?

• למרות שהמרשם הפלילי חסוי, והגופים ובעלי התפקידים הזכאים לעיין בו הוסדרו בחוק המידע הפלילי, בפועל, כל עוד לא התיישן פרט רישום פלילי, זכאים גופים ובעלי תפקידים רבים לקבל מידע אודותיו.
• מטרתה של ההתיישנות – להגביל את מספר הגורמים ובעלי התפקידים שיחשפו למידע הפוגעני ולתחום את התקופה אשר בה ניתן לעשות שימוש במידע על מנת לפסול אדם.
• להתיישנות פרט רישום פלילי 3 משמעויות: 
  • ראשית – שחלפה ביחס לאותו פרט רישום פלילי תקופת ההתיישנות לפי חוק המידע הפלילי;
  • שנית – שהזכאות לעיין באותו פרט רישום פלילי הצטמצמה לרשימה מוגבלת של גופים ובעלי תפקידים, המפורטת בסעיפים 10 ו- 11 לחוק המידע הפלילי.
  • שלישית – שלאחר שהפרט רישום התיישן, פוקעת הסמכות של חלק מהגופים או בעלי התפקידים לשקול את המידע לשם החלטת פסילה.
• על רשימת הגופים ובעלי התפקידים המורשים לקבל מידע אודות פרטי רישום שהתיישנו, נמנים בגישה ישירה: המשטרה, השב”כ, מצ”ח, אמ”ן, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, מח”ש והיחידה לחקירות פנים בצבא הגנה לישראל.
• בנוסף, זכאים לקבל ממשטרת ישראל מידע על פרטי רישום פלילי שהתיישנו, עד תום תקופת המחיקה, הגופים ובעלי התפקידים המנויים בתוספת הראשונה שבחוק.
• בתוספת הראשונה של החוק ניתן למצוא רשימה ארוכה של:
  • רשויות חקירה ומודיעין.
  • גופים ובעלי תפקידים הקשורים להליך הפלילי.
  • גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם מטעמי ביטחון המדינה.
  • גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי.
  • גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם לשם אינטרס ציבורי חיוני.

עקרונות החלים ביחס לתקופת התיישנות רישום פלילי

• משך תקופת ההתיישנות משתנה בהתאם לעונש שהוטל, השאלה האם יש לו רישום פלילי נוסף ובכפוף לגיל בעת ביצוע העבירה (בגיר או קטין). 
• תקופת ההתיישנות מתחילה “לרוץ” מיום מתן פסק הדין בהליך הפלילי ולא מיום ביצוע העבירה. לא אחת, ניתן פסק הדין לאחר שחלפו שנים ממועד ביצוע העבירה.
• פרט רישום פלילי לא מתיישן עד שאדם נשא את מלוא העונש שהוטל עליו.
• הורשע אדם במהלך תקופת ההתיישנות, מניין תקופת ההתיישנות “יתאפס” ויחל מחדש ממועד גזר הדין האחרון.

מהי תקופת ההתיישנות של רישום פלילי ביחס לבגירים?

• לעניין חישוב משך תקופת ההתיישנות של בגירים, קיימת חשיבות לשאלות האם במסגרת העונש, הוטל עונש מאסר (לרבות מאסר על תנאי שהופעל) והאם לחובותו של אותו אדם פרטי רישום נוספים במרשם הפלילי;
• תקופת ההתיישנות במצב בו לא הוטל עונש מאסר על הבגיר:
  • הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, ואין לו פרט רישום פלילי נוסף – ההתיישנות תעמוד על 4 שנים;
  • חריגים לכלל זה, בהם תקופת ההתיישנות תעמוד על 5 שנים:
    • הרשעה בעבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001.
    • הרשעה בעבירה לפי סעיף 65(ג) לחוק השיפוט הצבאי (התעללות בנסיבות מחמירות).
    • הרשעה בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל”ג-1973.
  • הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, ויש לו פרט רישום פלילי נוסף – ההתיישנות תעמוד על 7 שנים.
• תקופת ההתיישנות במצב בו הוטל עונש מאסר על הבגיר:
  • הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר עד 5 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 7 שנים + תקופת המאסר שהוטלה (לשם המחשה; אדם שנגזר דינו ל- 3 שנות מאסר – פרט רישום זה יתיישן כעבור 10 שנים).
  • הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר למעלה מ- 5 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 10 שנים + תקופת המאסר שהוטלה (לשם המחשה; אדם שנגזר דינו ל- 6 שנות מאסר – פרט רישום זה יתיישן כעבור 16 שנים).

מהי תקופת ההתיישנות ביחס לקטינים?

• מטעמים של שיקום, תקופות ההתיישנות החלות ביחס לקטינים קצרות יותר מאשר התקופות החלות על בגירים.
• הורשע קטין בעבירה שעבר לאחר שמלאו לו 16 שנים ולא הוטל עליו עונש מאסר או ניתנה לגביו קביעה כי אינו מסוגל לעמוד לדין או אינו בר-עונשין – תעמוד תקופת ההתיישנות על 3 שנים;
• הורשע קטין והוטל עליו עונש מאסר עד 3 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 5 שנים ועוד תקופת המאסר שהוטלה;
• הורשע קטין והוטל עליו עונש מאסר למעלה מ- 3 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 7 שנים ועוד תקופת המאסר שהוטלה.

פרטי רישומים פליליים שמתיישנים עם מתן פסק הדין או ההחלטה

• מטעמי שיקום, קבע המחוקק ביחס לפרטי רישום פלילי מסויימים כי הם יתיישנו ביום מתן פסק הדין או ההחלטה בהליך הפלילי. 
• בפועל, המשמעות היא שאין ביחס לפרטי רישום אלו תקופת התיישנות, אלא רק תקופת מחיקה. ואלו פרטי הרישום הפלילי שהרישום ביחס אליהם יתיישנו ביום מתן פסק הדין או ההחלטה בהליך:
• ביחס לקטינים:
  • הרשעה של קטין בעבירה שעבר בטרם מלאו לו שש עשרה שנים, אם לא הוטל עליו עונש מאסר בפועל;
  • קביעה כי קטין ביצע עבירה והחלטה לתת צו דרכי טיפול או לפטור מצו כאמור.
  • צו מבחן שניתן לקטין בין בשל הרשעה ובין בלא הרשעה.
• ביחס לבגירים – צווים שניתנו בלא הרשעה: 
  • צו התחייבות להימנע מעבירה, שניתן בלא הרשעה;
  • צו שירות לתועלת הציבור, שניתן בלא הרשעה.
• קיימת גם הגבלה של מסירת מידע לגבי קטינים ולעניין צווים שיפוטיים שניתנו ללא הרשעה, כאמור בסעיף 17 לחוק המידע הפלילי.

מחיקת רישום פלילי

מהי המשמעות של מחיקת רישום פלילי?

• עם סיום תקופת ההתיישנות, מתחילה “לרוץ” “תקופת מחיקה”, שבסיומה פרט הרישום הפלילי נמחק. 
• אין הכוונה כאן למחיקה פיזית מהמרשם הפלילי אלא לסטאטוס (מעמד) משפטי חדש;
• משחלפה תקופת המחיקה, רואים את ההרשעה כהרשעה שנמחקה, ולא יימסר מידע על הרשעה שנמחקה אלא למספר מצומצם מאוד של גופים, המנויים בחוק המידע הפלילי.
• משמע, “פרט רישום שנמחק” פירושו פרט רישום פלילי שחלפה לגביו תקופת המחיקה לפי חוק המידע הפלילי.
• הורשע אדם במהלך תקופת המחיקה, מניין תקופת המחיקה “יתאפס” ויחל מחדש ממועד סיום תקופת ההתיישנות החלה על הרשעתו האחרונה.
• קיימות בחוק מידע פלילי הוראות המסדירות פקיעת פסלות, בשל מחיקה של פרט רישום פלילי (סעיף 26).

מי מוסמך לקבל מידע אודות רישום פלילי שנמחק?

• רשימת הגופים ובעלי התפקידים המוסמכים לקבל מידע על פרט רישום פלילי שנמחק מצומצמת יחסית, וכוללת בין היתר:
  • המשטרה, שב”כ, המשטרה הצבאית, אמ”ן, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ”ב), מח”ש והיחידה לחקירות פנים בצה”ל (גופים המנויים בסעיף 10 לחוק המידע הפלילי).
  • עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן:
    • חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט”ו-1955;
    • חוק שירותי הסעד, התשי”ח-1958;
    • חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש”ך-1960;
    • חוק ההגנה על חוסים, התשכ”ו-1966;
    • חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ”ט-1969;
    • חוק אימוץ ילדים, התשמ”א-1981;
  • הממונה על רישוי אומנה לפי חוק אומנה לילדים, התשע”ו-2016, מטעמים מיוחדים שיירשמו;
  • היועץ המשפטי לממשלה,
  • גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי:
    • יושב ראש הכנסת – לעניין בחירת נשיא המדינה,
    • וועדת הכנסת – לעניין מינוי מבקר המדינה
    • הממשלה – לעניין מינוי בעלי תפקידים שמינוים מוטל עליה ולענין מינוי נגיד בנק ישראל.
    • וועדת מינויים של שופטים, דיינים, קאדים ותפקידים שיפוטיים אחרים.
    • הוועדה המייעצת לעניין בחירת נציגי ציבור בבתי הדין לעבודה.
  • מטעמים מיוחדים שיירשמו:
    • בא כוח היועץ המשפטי לממשלה.
    • בית משפט או בית דין בהליך משפטי שאינו הליך פלילי, אם הגילוי על פרט הרישום שנמחק הוא מהותי לדיון בהליך שיפוטי.
• כל יתר הגופים ובעלי התפקידים (ויש רבים כאלה), לא זכאים לקבל מידע על הרשעות שנמחקו.

מהי תקופת מחיקת פרט רישום פלילי ביחס לבגירים?

• ככלל, משך תקופת המחיקה ביחס לבגירים נקבעה לפי שיקולול של הנתונים הבאים:
  • האם האדם הורשע או סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה?
  • האם לאותו אדם פרט רישום פלילי נוסף?
  • מה אופי העבירה בה עסקינן?
• הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, כאשר לא הוטל עונש מאסר, תקופת המחיקה של פרט רישום לגבי בגירים תהיה כלדקמן:
  • במידה ואין לו פרט רישום פלילי נוסף – 4 שנים;
  • יחד עם זאת, תקופת המחיקה תעמוד על 5 שנים לעניין:
    • הרשעה בעבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001.
    • הרשעה בעבירת התעללות בנסיבות מחמירות לפי סעיף 65(ג) לחוק השיפוט הצבאי.
    • בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל”ג-1973.
  • במידה ויש לאותו אדם פרט רישום פלילי נוסף – תקופת המחיקה תעמוד על 7 שנים.
• הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר, תקופת המחיקה תהיה כלדקמן:
  • הוטל עליו עונש מאסר עד 5 שנים – תקופת המחיקה תעמוד על 7 שנים.
  • הוטל עליו עונש מאסר למעלה מ – 5 שנים – תקופת המחיקה תעמוד על 10 שנים;
• כאשר הסתיים ההליל הפלילי ללא הרשעה וניתן לגבי הנאשם אחד מאלה, תעמוד תקופת המחיקה על 5 שנים:
  • התחייבות להימנע מעבירה.
  • צו שירות לתועלת הציבור.
  • צו מבחן.

מהי תקופת מחיקת פרט רישום פלילי ביחס לקטינים?

• ככלל, משך תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי ביחס לקטינים נקבעה לפי שיקולול של הנתונים הבאים:
  • האם הקטין ביצע את העבירה מתחת לגיל 16 או מעל גיל 16?
  • האם נגזר על הקטין עונש מאסר?
  • האם הקטין הורשע בדין או סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה?
• במידה והקטין הורשע אולם לא הוטל עונש מאסר, תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תהיה כדלקמן:
  • הורשע קטין בעבירה שעבר בטרם מלאו לו 16 שנים;
    • בעבירה מסוג פשע – 5 שנים.
    • בעבירה מסוג עוון – 3 שנים.
  • הורשע קטין בעבירה שעבר לאחר שמלאו לו 16 שנים – 5 שנים.
• במידה והורשע קטין בעבירה והוטל עליו עונש מאסר – תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תעמוד על 7 שנים;
• במידה ולא הורשע הקטין, וניתן לגביו קביעה כי הוא ביצע עבירה והוחלט להטיל צו דרכי טיפול או לפטור את הקטין בלא צו כאמור  – תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תעמוד על 5 שנים.
• ניתן לגבי הקטין צו מבחן, בין בשל הרשעה ובין בלא הרשעה – תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תעמוד על 5 שנים.

פרטי רישום פלילי שלא יתיישנו ולא ימחקו

• ביחס לעבירות פליליות חמורות במיוחד או ביחס לעבירות חמורות שהוטל בגינן עונש מאסר ממושך, קבע המחוקק בישראל כי לא תהיה התיישנות או מחיקה.
• בהתאמה, אין התיישנות או מחיקה למשל על העבירות הבאות:
  • עבירות שעונשן מוות;
  • עבירות לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש”י-1950,
  • עבירות לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש”י-1950.
  • עבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות.
  • עבירת ניסיון לרצח, ובעבירה של קשר לעבור עבירה כאמור או עבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות, שבוצעו כלפי מי שכיהן כראש הממשלה בעת ביצוע העבירה. 
  • עבירות שעונשן מאסר עולם או מאסר 20 שנים והוטל מאסר בפועל של 10 שנים או יותר.
• אין גם התיישנות או מחיקה ביחס לעבירות לפי החיקוקים שלהלן, אם עונשן מאסר 10 שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של 5 שנים או יותר:
  • פרק ז’ לחוק העונשין (פרק העוסק בעבירות על בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים).
  • עבירות מין – אינוס, מעשה סדום, מעשה מגונה בנסיבות מחמירות (סעיף  348(ב) לחוק העונשין) ועבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע.
  • חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי”ד-1954;
  • תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;
  • סעיפים 43, 44 ו-46 סיפה לחוק השיפוט הצבאי;
  • פקודת מניעת טרור, התש”ח-1948;
  • סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור, התשס”ה-2005;
• אין גם התיישנות או מחיקה ביחס לעבירות לפי חוק המאבק בטרור, התשע”ו-2016 וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור; ואולם לעניין עבירות לפי חוק המאבק בטרור, התשע”ו-2016 – עבירות שעונשן מאסר 7 שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של 5 שנים או יותר;
• יחד עם זאת, גם ביחס לעבירה שאין עליה תקופות התיישנות ומחיקה אוטומטיים, הוסמך נשיא המדינה לקבוע כי תתיישן או תימחק, ולקבוע מועדים להתיישנות או למחיקה כאמור.

סמכות נשיא המדינה למחוק רישום פלילי

• מעבר לסמכותו של נשיא המדינה לחון עבריינים ולהקל בעונשם, העניק חוק המידע הפלילי לנשיא המדינה סמכות לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה החלות על פרט רישום פלילי של אדם ( = מחיקת רישום פלילי).
• בתמצית, ביסוד סמכות מחיקת הרישום הפלילי עומד העיקרון, כי פרט לעניינים יוצאים מן הכלל, אין לזכור לאדם את חטאו כל ימיו ויש לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולעודד את שיקומו והשתלבותו המלאה בחיי החברה.
• מכאן, שגם אם הסתיימו ההליכים בהרשעת הנאשם, וגם אם מוצו כל ההליכים בערעור בפני ערכאות שיפוטיות גבוהות יותר וההרשעה נותרה על כנה, עדיין פתוח בפני הנאשם או בא כוחו לפנות בכתב לנשיא המדינה ולשכנעו לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי, ובכך להסיר את כל ההשלכות הפוגעניות הכרוכות בהרשעה.
• קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי, מאפשרת לאדם שהרישום הפלילי שלו נמחק, לקבל “תעודת יושר”.

מדוע בכלל הוענקה לנשיא המדינה סמכות למחוק רישום פלילי?

• במבוא להצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ”א – 1981, ניתן למצוא ביטוי לתכלית שעמדה ביסוד כינונו של סמכות נשיא המדינה למחוק עבר פלילי:

“העקרון הבסיסי שביסוד ההצעה הוא כי – פרט לענינים יוצאים מן הכלל – אין לזכור לאדם את חטאו כל ימיו ויש לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולעודד את שיקומו והשתלבותו המלאה בחיי החברה. ההצעה מאמצת את גישת ההלכה לנושא, המוצאת את ביטויה ב”תקנת השבים” שמקורה במשנה גיטין ה’, ה’, ושנתייחדה לפעולות תחיקתיות ושיפוטיות שמטרתן להקל על העבריין לשוב בתשובה ולהשתלב בחיי החברה… מצד אחר, ואף זאת בהתאם לעקרונות ההלכה, נקבעו בהצעה מגבלות אחדות על זכותו של העבריין שלא יוזכרו חטאיו – בשל חומרת העבירה, בשל משרה שנושאה צריך לשמש דוגמה אישית לציבור, או בשל תפקיד שבו נדרש אמון מממלא התפקיד והאמון הדרוש נפגע כתוצאה מהעבירה”.

• בהציגו את הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים בפני הכנסת, עמד שר המשפטים דאז, מר משה ניסים על רעיון הריהביליטציה (= שיקום) העומד מאחורי מחיקת ההרשעה:

“…מחיקת הרשעה…חותרת להנהגת רעיון הריהבילטציה, אם כי זו איננה מוחלטת… מידע על הרשעה שנמחקה יימסר רק למספר מצומצם ביותר של גופים, בעניינים שלגביהם נדרש יושר מיוחד, כמו למשל מינוי לכהונת נשיא המדינה, מבקר המדינה או שופטים. להוציא גופים אלה, לא יימסר מידע על הרשעה שנמחקה ואפילו לא לבית-המשפט… מהן זכויותיו של מי שהרשעתו נמחקה? אדם כזה ייחשב לעניין כל דין – בסייגים שפירטתי לעיל – כאילו לא עבר עבירה, וזאת הן כלפי הרשויות שיש לו שיג ושיח עמן והן במישור האזרחי, כמו ביטול חובת גילוי עובדות בחוזי אמון. מחיקת הרשעה מתבטאת גם בביטול כל פסול שנפסל אדם בעקבות ההרשעה, אפילו אם הוא נפסל בפני בית-דין משמעתי ואפילו אם נפסל לצמיתות”.

• דברים דומים פסק בית המשפט העליון בהשר זה בעל”ע 3761/00 אלכסנדר קוסטין נ’ לשכת עורכי הדין בישראל:

“על בסיס עקרונות אלה מורה חוק תקנת השבים על התיישנות הרשעה בחלוף התקופה הקבועה בו, ומביא למחיקתה בחלוף תקופה נוספת של עשר שנים. משנמחקת הרשעה, נחשב העבריין כאילו לא הורשע. תוצאותיה הנגררות של ההרשעה, ובכללן פסלות מעיסוק במקצוע, בטלות מיום המחיקה, ואף נאסר במפורש להביאן בחשבון לצורך כלשהו…”.

תוצאות מחיקת העבר הפלילי

• מחיקת רישום פלילי איננה כשמה היא, שכן לא מתבצעת מחיקה פיזית של הרישום, ממאגר המרשם הפלילי הממוחשב של משטרת ישראל.
• במקום מחיקה פיזית, מצטמצמים עד מאוד הגורמים שיכולים לעיין ברישום ש”נמחק” ומשתנה (באופן דרמטי) הסטטוס המשפטי של אותו אדם שהרשעתו נמחקה.
  • אדם אינו חייב לגלות מידע פלילי על עצמו, שהוא פרט רישום שהתיישן או שנמחק, למי שאינו זכאי לקבל את המידע לפי חוק המידע הפלילי.
  • על אף כל חובה מכוח דין או הסכם, לא יישא הנשאל באחריות פלילית או אחרת בשל הימנעותו מלמסור מידע על עצמו, שהוא פרט רישום שהתיישן או שנמחק למי שאינו זכאי לקבלו לפי חוק המידע הפלילי.
  • מי שאינו זכאי לקבל מידע פלילי על פרט רישום שהתיישן או שנמחק, לא רשאי להביא את המידע בחשבון בין שיקוליו בקבלת החלטה.
  • כאמור לעיל, קיימות בחוק מידע פלילי הוראות מופרשות המסדירות פקיעת פסלות בשל התיישנות או מחיקה של פרט רישום פלילי.

מחיקת רישום פלילי – דוגמא להחלטת נשיא המדינה

מחיקת רישום פלילי – דוגמא להחלטת נשיא המדינה למחוק רישום פלילי.

מחיקת רישום פלילי של חיילים בצה”ל

• בכל הנוגע למחיקת רישום פלילי של חיילים ראו בהרחבה בעמוד: מחיקת עבר פלילי של חיילים.
• במסגרת עמוד זה, נסתפק בדברים הבאים:
  • מאחר וחיילים נמצאים בדרך כלל בשלב בחייהם שטרם התגבשו מקצועית, הרשעתם בפלילים עשויה לחסום את עתידם המקצועי, עוד בתחילת דרכם. בשל כך, ובשל העובדה שבשרותם הצבאי תרמו למדינה, גילו נורמטיביות ואזרחות טובה ולעתים אף סיכנו את חייהם לטובת הכלל, זוכים חיילים להעדפה מסוימת, בכל הנוגע לבקשות למחיקת עבר פלילי.
  • ככלל, לחיילים אשר הורשעו בעבירה פלילית בטרם גיוסם, אולם סיימו את שירותם הצבאי ללא דופי יש סיכוי טוב לזכות בחנינה, באופן שתקוצר תקופת ההתיישנות בגין ההרשעה הפלילית או אפילו תימחק ההרשעה כליל; ביחס להרשעות פליליות של חייל בטרם גיוסו לצה”ל, קיים הסכם בין שר המשפטים לשר הביטחון, לפיו במידה והחייל סיים את שירותו ללא דופי, ייטה שר המשפטים להמליץ להיעתר לבקשת חנינה מסוג זה.
  • בקשת מחיקת רישום פלילי רלוונטית מאוד לחיילים שבמהלך שירותם בצה”ל הורשעו בעבירות פליליות, במיוחד שימוש בסמים “קלים”, ללא נסיבות מחמירות. במקרים כאלה, ובתנאים מסוימים, קיימת מדיניות של הפרקליט הצבאי הראשי להמליץ בפני נשיא המדינה למחוק אתת הרישום הפלילי, וזאת על מנת לאפשר לאותם חיילים לקבל תעודת יושר.
  • בהמשך עמוד זה כללנו גם דוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות חנינה שהגשנו מטעם חיילים והורה על מחיקת עברם הפלילי.
  • כאשר נשיא המדינה מורה על מחיקת הרשעה של בית דין צבאי, נדרשת חתימת קיום של שר הביטחון על כתב המחיקה. 
  • להלן דוגמא למקרה בו נעתר נשיא המדינה לבקשה שהגיש משרדנו מטעם חייל והורה על מחיקת הרשעה פלילית של בית דין צבאי (ללא פרטים מזהים כמובן):

מחיקת רישום פלילי של חייל

מדוע חשוב להשתמש בשירותיו של עורך דין פלילי מקצועי להגשת בקשה למחיקת רישום פלילי?

• כל אחד יכול להגיש בקשת מחיקת רישום פלילי, מבלי להיעזר בשירותיו של עורך דין. באתר נשיא המדינה אף קיים טופס מקוון להגשת בקשה שכזו.
• יחד עם זאת – סיכויי הצלחתה של בקשה שהוגשה ללא עזרה מקצועית – נמוכים. בפועל, נעתר נשיא המדינה לכ- 25% מהבקשות למחיקת רישום פלילי בלבד.
• נתון זה מדגיש עד כמה חשוב להסתייע בעורך דין פלילי מקצועי להגשת הבקשה.
• על בסיס חוות דעת משפטיות המונחות בפניו, דוחה נשיא המדינה כ- 75% מהבקשות למחיקת רישום פלילי, וזאת מהטעמים הבאים: 
  • נשיא המדינה מפעיל את סמכותו למחוק רישום פלילי במקרים חריגים בלבד, בהם מתקיימות “נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן”.
  • מטבע הדברים, מי שלא עוסק באופן מקצועי בהגשת בקשות מסוג זה לא יודע (וגם לא יכול לדעת) מה נופל במסגרת אותן “נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן”.
  • הניסיון מלמד כי בקשות רבות המוגשות ללא ייעוץ משפטי פשוט חסרות כל סיכוי, וחלקן – טרם הבשיל זמנן.
  • לא אחת, טועים המבקשים לחשוב כי מטעמים של “חסד ורחמים” ישמש נשיא המדינה כמעין ערכאת ערעור על פסיקתו של בית המשפט ויתערב לטובתם בפסק הדין.
• קבלת ייעוץ משפטי מקצועי בטרם הגשת בקשה למחיקת רישום פלילי – היתה חוסכת לא מעט דחיות של בקשות מסוג זה.
• בדרך כלל, היענות נשיא המדינה לבקשה למחיקת רישום פלילי תישען על פסיפס נרחב של קריטריונים משפטיים, עובדות ונסיבות, אותן מכיר ויודע רק עורך דין פלילי העוסק ספציפית בתחום זה.
• עורך דין העוסק בתחום יידאג לאסוף ראיות ומסמכים התומכים בבקשה, ידע לפרוס את הטעמים הרלוונטיים לקבלתה ולנסח את הבקשה בצורה מיטבית ומשכנעת.
• לאחר הגשתה של הבקשה, מתפקידו של עורך הדין לדאוג שהבקשה תטופל במחלקת חנינות במשרד המשפטים ובמחלקה המשפטית בלשכת הנשיא – בשקידה ראויה (לעיתים, ללא מעורבות עורך דין, תשובות עשויות להתקבל אחרי זמן רב).
• בסופו של יום – מדובר בעתירה משפטית לכל דבר, עתירה הנבחנית באופן מקצועי – בכלים משפטיים – על ידי עורכי דין, המועסקים במחלקות משפטיות שונות כאשר נשיא המדינה נשען על חוות דעתם המשפטית של הגורמים המקצועיים. מכאן, שהגשת הבקשה באמצעות עורך דין העוסק בתחום – תשפר לאין שיעור את סיכויי קבלתה.
• יתרה מכך; פעמים רבות, בקשה למחיקת רישום פלילי מהווה את “התחנה האחרונה” בהליך הפלילי. לאור ההשלכות הפוגעניות של הרישום הפלילי, כמו גם מורכבות שיקוליו של נשיא המדינה ויועציו המשפטיים בבחינת בקשות מסוג זה, מומלץ להשתמש בשירותיו של עורך דין פלילי העוסק בתחום זה להגשת הבקשה.
• כאמור, דוגמאות למקרים בהם פעל משרדנו בהצלחה למחיקת רישומים פליליים שונים – ניתן לראות לקראת סוף עמוד זה.
• ביולי 2022 נכנס לתוקף חוק חדש המסדיר את מחיקת הרישום הפלילי בשם חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019. בשים לב לשינויים מרחקי הלכת בחוק החדש ומורכבותו, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לחוק ולהשלכותיו.

דוגמאות למקרים בהם נמחק רישום פלילי לבקשת משרדנו

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות למחיקת רישום פלילי. 
• לקראת סוף עמוד זה עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם קיבל נשיא המדינה בקשות שהגשנו והורה על מחיקת עבר פלילי.

עורך דין פלילי 

מחיקת רישום פלילי | מחיקת עבר פלילי | קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי | תעודת יושר | דוגמא לבקשה למחיקת רישום פלילי | מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי | חנינה מהנשיא

הפוסט מחיקת רישום פלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (195)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין פלילי בצפון גיא פלנטר | ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בצפון.

עורך דין פלילי בצפון – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בצפון

• מחפשים עורך דין פלילי בצפון? משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי  לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה בהליכים פליליים בצפון הארץ.
• לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם מטיב הייצוג המשפטי שאנו מעניקים – ממקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים לתושבי צפון הארץ.

בבחירת עו”ד פלילי, מיקומו הפיזי של משרד עורך הדין תמיד משני לעומת איכות הייצוג המשפטי שמעניק המשרד

• מזווית ראייתו של הלקוח, אמנם נוח יותר להגיע למשרד עורכי דין הקרוב למקום מגוריו של הלקוח.
• יחד עם זאת, מאחר ועסקינן בדיני נפשות, טיב הייעוץ והייצוג המשפטי שמוענק ללקוח חשוב לאין שעור ממקום מושבו של עורך הדין המעניק את השירות המשפטי.
• אחרי הכל יש לזכור; דיונים בבתי משפט ופגישות עם עורך הדין, התביעה המשטרתית והפרקליטות נקבעים בהתאם ליומנו של עורך הדין, ולכן (בשים לב לכך שארצנו ממילא לא רחבת מידות) – למיקומו של משרד עורכי הדין משמעות שולית.
• בעמוד בחירת עורך דין פלילי אנו עומדים בהרחבה על השיקולים המנחים בסוגיה זו. בסופו של יום, השיקולים המכריעים הינם מומחיות, נסיון, התאמה לטיפול המשפטי הספציפי שעומד על הפרק ונכונות אמיתית להירתם למאבקו של הלקוח. זמן הנסיעה אם כן – הינו שיקול שולי, הבטל בשישים.
• בשל איכות הייצוג המשפטי שהם מעניקים, קיימים משרדי עורכי דין בישראל המעניקים ייעוץ וייצוג משפטי ברמה ארצית, כלומר מגיעים לפתחם של משרדים אלו לקוחות מכל רחבי הארץ.
• משרדנו נמנה על אותם משרדים; אנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל רחבי הארץ, לרבות בצפון הארץ. 

היישובים הנמנים על מחוז שיפוט צפון (בית המשפט המחוזי נצרת)

• ואלו הישובים הנמנים על מחוז שיפוט צפון: אכסאל, בוקעעאתה, בית שאן, בסמת טבעון, בקעת בית שאן, גולן, גוש חלב, דבוריה, הגלבוע, הגליל העליון, הגליל התחתון, זרזיר, חצור הגלילית, טבריה, טובא-זנגריה, טורעאן, יבנאל, יסוד המעלה, יפיע, יקנעם עילית, כנרת, כעביה טבאש-חג`אג`, כפר כנא, כפר קמה, כפר תבור, מבואות החרמון, מג`אר, מג`ד אל כרום, מג`דל שמס, מגדל, מגדל העמק, מגידו, מטולה, מנחמיה, מסעדה, מרום הגליל, משהד, נוף הגליל, נצרת, נצרת עילית, עג`ר, עילבון, עילוט, עין מאה`ל, עין קיניה, עמק הירדן, עמק יזרעאל, עפולה, צפת, קצרין, קרית שמונה, ראש פינה, ריינה, רמת ישי, שבלי.
• כלי יעיל לאיתור מחוז השיפוט לפי ישוב ניתן למצוא כאן: חיפוש מחוז שיפוט לפי יישוב.

ייעוץ משפטי לחשודים, לנחקרים ולעצורים בצפון ע”י עורך דין פלילי בצפון

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי דחוף, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע – לחשודים, לנחקרים ולעצורים – בכל תחנות המשטרה בצפון.
• ואלו תחנות המשטרה בהן אנו מעניקים ייעוץ משפטי באזור הצפון;

מחוז צפון של משטרת ישראל

• מטה מחוז צפון ממוקם בעיר נצרת בכביש ציפורי, ברחוב ריאוס אל ג’יבאל 1, נצרת.
• מטה מחוז צפון מחולק ל-3 מרחבים ופועלות בו 17 תחנות משטרה:
• מרחב כינרת.
• מרחב גליל.
• מרחב עמקים.

מרחב כינרת של משטרת ישראל

• מטה המרחב ממוקם בצפת, סמוך לצומת הרחובות דרך הגליל ו- ל”א, צפת.
• במרחב כנרת פועלות 6 תחנות משטרה:
  • תחנת קרית שמונה, ברחוב המכבים 8, קרית שמונה.
  • תחנת גולן (בקצרין), ברחוב שיאון פינת רחוב גילבון, קצרין.
  • תחנת ירדן (ראש פינה), ברחוב דרך הגליל פינת רחוב מעלה גיא אוני (כיכר ליזה), ראש פינה.
  • תחנת צפת, סמוך לצומת הרחובות דרך הגליל ו- ל”א, צפת.
  • תחנת טבריה, סמוך לצומת הרחובות שמעון דהאן / דרך הציונות והחשמונאים, טבריה.
  • תחנת מעלות (מעלות תרשיחא), כביש 8833, מעונה.

מרחב גליל של משטרת ישראל

• מטה המרחב ממוקם בדרך יצחק רבין (כביש 781), קרית אתא.
• במרחב גליל פועלות 5 תחנות משטרה:
  • תחנת כרמיאל, ברחוב החרושת 7, כרמיאל.
  • תחנת מג’ד אל כרום.
  • תחנת משגב, ממוקמת בכביש 784, מול צומת הכניסה לרקפת.
  • תחנת שפרעם, ממוקמת בשכונה המערבית (אל פוואר), שפרעם.
  • תחנת טמרה.

מרחב עמקים של משטרת ישראל

• מטה המרחב ממוקם בנצרת עילית.
• במרחב עמקים פועלות 6 תחנות משטרה:
  • תחנת עפולה, ברחוב הנשיא וייצמן 7, עפולה.
  • תחנת מגדל העמק, ברחוב פנינת העמק פינת שדרות הבנים, מגדל העמק.
  • תחנת נצרת, ברחוב 6077 מס’ 6, נצרת.
  • תחנת כנא.
  • תחנת נצרת עלית, ברחוב מעלה עלית פינת רחוב גלבוע, נצרת עילית.
  • תחנת בית שאן, סמוך לצומת הרחובות שאול המלך ויצחק שמש, בית שאן.

עורך דין פלילי בצפון גיא פלנטר – ייצוג משפטי לעצורים, לנאשמים ולמערערים בכל בתי המשפט בצפון

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לנאשמים ולעצורים בהליכים פליליים בכל בתי המשפט במחוז צפון.
• ואלו בתי המשפט הנמנים על מחוז שיפוט צפון בהם אנו מעניקים ייצוג משפטי בהליכים פליליים:

מקרה להמחשה אשר טופל על ידי עורך דין פלילי בצפון גיא פלנטר

תמצית המקרה להמחשה: סגירת תיק פלילי ע”י עורך דין פלילי בצפון – החזרת נשק מהמשטרה

• אנו מציגים מקרה זה כדוגמא למקרה (אחד מיני רבים) בו העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בצפון. פרשה זו התנהלה בצפון הארץ, נחקרה על ידי תחנת משטרת נהריה ונבחנה על ידי שלוחת תביעות גליל, שנעתרה לבקשתינו לסגור את התיק.

תחנת נהריה פתחה בחקירה כנגד רס”ן בצבא קבע בחשד לעבירות אלימות במשפחה

• ואלו פרטי המקרה; לאחר הגשת תביעת גירושין כנגדה, הגישה אשתו של רס”ן בצבא קבע תלונה כנגדו למשטרת ישראל, שם טענה כי תקף אותה ואיים עליה.
• בעקבות תלונה זו, פתחה משטרת ישראל בחקירה פלילית כנגד הרס”ן, בחשד לעבירות של תקיפת בת זוג, בניגוד לסעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין, התשל”ז-1977 (להלן: “חוק העונשין”) ועבירה של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין. במסגרת החקירה הפלילית, תפסה המשטרה מיד את אקדחו של הקצין וסירבה להחזיר את האקדח.
• כל החקירה התנהלה על ידי משטרת ישראל, ולא על ידי המשטרה צבאית חוקרת (מצ”ח).
• כתמיכה לתלונתה, הציגה המתלוננת בפני חוקרי המשטרה חבלות, הגישה תעודה רפואית המנציחה את החבלות, ואף הפנתה את משטרת ישראל לחקור את חברתה השכנה, אשר עדותה מחזקת לכאורה את תלונת המתלוננת.

עורך דין בצפון גיא פלנטר הגיש לשלוחת תביעות גליל של משטרת ישראל בקשה להימנע מהגשת כתב אישום

• עורך דין פלילי גיא פלנטר קיבל את הייצוג על הרס”ן, ליווה אותו בהליכי החקירה המשטרתית ופעל לשחרורו בערובה בתנאים לא מכבידים.
• בהמשך, הגיש עורך דין פלילי גיא פלנטר לשלוחת תביעות גליל של משטרת ישראל בקשה להימנע מהגשת כתב אישום כנגד הרס”ן ודרישה לסגור את התיק.

שלוחת תביעות גליל של משטרת ישראל נעתרה לבקשת משרדנו וסגרה את התיק הפלילי

• למרות שלל הראיות שהציגה המתלוננת כתמיכה לתלונתה, התקבלה בקשתו של עורך דין פלילי גיא פלנטר להימנע מהגשת כתב אישום ותיק החקירה נסגר ע”י שלוחת תביעות גליל בעילה של חוסר ראיות מספיקות.
• סגירת תיק החקירה מנעה הגשת כתב אישום כנגד הרס”ן ו”חסכה” ממנו את הצורך להוכיח את חפותו במשפט פלילי בבית המשפט. סיום החקירה הפלילית ללא הגשת כתב אישום אף הוביל להחזרת אקדחו מהמשטרה ובכך הסתיימה הפרשה. 
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהודעת קצין החקירות בתחנת נהריה לפיה, תיק החקירה נסגר על ידי ראש שלוחת תביעות גליל במשטרת ישראל. 
• במקרה להמחשה שהצגנו לעיל, הליכי החקירה הפלילית בתיק זה נוהלו על ידי תחנת משטרת חדרה ואת התיק סגר לבקשתינו ראש שלוחת תביעות גליל.
• למרות שהרס”ן התגורר בצפון והליכי החקירה התנהלו בצפון – פנה הרס”ן למשרדנו על מנת לקבל ייצוג משפטי מקצועי ומסור, שהוביל לסגירת התיק הפלילי ולהחזרת נשקו.
• המקרה ממחיש (וכך גם כל הדוגמאות האחרות שאנו מציגים לקראת סוף עמוד זה), שעל מנת לבצע את מלאכתו נאמנה בצפון הארץ, משרדו של עורך דין פלילי בצפון לא חייב להיות ממומקם דווקא בצפון.

לקריאה נוספת

• לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בצפון ראו לקראת סוף עמוד זה וכן בעמוד – ארכיב עורך דין פלילי בצפון.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
• להרחבה בנוגע להכנה לחקירה פלילית וייעוץ משפטי בחקירה ראו בעמוד: הכנה לחקירה במשטרה | ייעוץ משפטי בחקירה.
• להרחבה בנושא סגירת תיקי חקירה ראו בעמוד: סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה.
• להרחבה בנוגע להחזרת נשק מהמשטרה ורישוי כלי ירייה ראו בעמוד: רישיון נשק – ייצוג משפטי.

דוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים בצפון הארץ

• לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בליכים פליליים ומשמעתיים בצפון.

עורך דין פלילי בצפון גיא פלנטר

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בהליכים פליליים בצפון הארץ.
• אנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
• כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ”ח ושב”כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי, משפטי צבאי והליכים משמעתיים. לפרטים נוספים אודות צוות המשרד ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
• לדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי ראו – דוגמאות להמחשה – ייצוג משפטי גיא פלנטר משרד עורכי דין.
• לקוחות כותבים עלינו – ראו: ביקורות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר וכן: חוות דעת לקוחות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עורך דין פלילי | עורך דין פלילי בצפון | עו”ד פלילי בצפון | בחירת עו”ד פלילי לפי אזור בארץ

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | עבירות אלימות במשפחה | ייעוץ משפטי בחקירה | סגירת תיק פלילי | תקיפה בנסיבות מחמירות | איומים | עורך דין פלילי בצפון | עו”ד פלילי בצפון | עורך דין פלילי בקריות | עורך דין פלילי בקריות | עורך דין פלילי בחיפה | עו”ד פלילי בחיפה | עורך דין פלילי בקרית שמונה | עורך דין פלילי בצפת | עורך דין פלילי בטבריה | עורך דין פלילי בעכו | עורך דין פלילי בחדרה | עורך דין פלילי ברמת גן

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט עורך דין פלילי בצפון | עו”ד פלילי בצפון גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בצפון<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (11)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ביטול רישום משטרתי – כל מה שצריך לדעת

ביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה

במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר בביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה באמצעות פניה לגורם המוסמך במשטרת ישראל.

• מחפשים עורך דין פלילי להגשת בקשת ביטול רישום משטרתי?
• בסוף עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם נעתר מדור מידע פלילי במשטרת ישראל לבקשת משרדנו והורה על ביטול רישום משטרתי (דבר המוביל למחיקת רישום משטרתי).

מהו רישום משטרתי?

• על פי דין, מנהלת משטרת ישראל שני מאגרי מידע אודות הליכים פליליים:
  • המרשם הפלילי: כולל רישומים אודות הרשעות ועונשים של בתי משפט ובתי דין בפלילים בשל עבירות מסוג פשעים ועוונות, צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווים לביצוע שירות לתועלת הציבור (אף אם ניתנו ללא הרשעה), קביעות שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר עונשין, החלטות בית משפט לנוער לגבי קטינים שנקבע כי ביצוע עבירה פלילית ועוד.
  • רישום משטרתי: כולל רישומים פנימיים של המשטרה אודות חקירות ומשפטים תלויים ועומדים (תיקי מב”ד = ממתין לבירור דין), תיקי חקירה שנסגרו מהעדר עניין לציבור, חוסר ראיות, סגירה בהסדר מותנה ועוד.
• בקרב הציבור קיים לא מעט בלבול בנוגע לשני מאגרי המידע הללו, וכן ביחס להשלכות של הרישומים הנכללים בהם. 
• ראשית יש לדעת, כי קיים הבדל משמעותי בין שני מאגרי המידע:
  • המרשם הפלילי כולל רישומים של הליכים פליליים שהסתיימו בבית משפט, לאחר שהוגשו בגינם כתבי אישום.
  • הרישום המשטרתי כולל רישומים של המשטרה אודות תיקים שלא הוגשו בגינם כתב אישום, ונסגרו בפרקליטות או ביחידת התביעות של המשטרה או תיקים פתוחים, שטרם הוחלט באם להגיש בגינם כתבי אישום, או אם הוגשו כתבי אישום, עניינם טרם הוכרע בבית המשפט.
• בהתאמה, הרשעות פליליות, הרלוונטיות ל”תעודת יושר” (ולפסילה מתחומי עיסוק שונים), ירשמו אך ורק במרשם הפלילי, ולא ברישום המשטרתי. לפרטים נוספים בענין זה ראו בעמוד מחיקת רישום פלילי.
• עמוד זה נייחד כאמור לדיון ברישומים המשטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים, השלכותיהם הפוגעניות וביטולם באמצעות הגשת בקשה לביטול הרישום המשטרתי לגרום המוסמך במשטרת ישראל.

מדוע יש לפעול לביטול רישום משטרתי מרישומי המשטרה?

• מידע על תיקים סגורים, למעט תיקים שנסגרו בעילות של “חוסר אשמה פלילית” ו- “עבריין לא נודע”, מתועד ברישום המשטרתי.
• כך גם מידע אודות תיקים פתוחים הממתינים לבירור דין ונקראים “תיקי מב”ד”;
  • תיקי מב”ד כוללים תיקי חקירה שטרם נסגרו, או תיקי חקירה שהוגשו בגינם כתבי אישום, אולם טרם נפלה הכרעה ביחס לגורלם). 
  • בכל הנוגע לטיפול המשפטי בתיקי חקירה פתוחים אנו מפנים את הקורא לעמוד – סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | סגירת תיק חקירה.
• בין אם מדובר בתיקים פתוחים או סגורים, עסקינן במידע רגיש וחסוי, והגישה אליו היא רק על פי חוק, ולצורך מילוי תפקיד בלבד.
• יתרה מכך, מסירת מידע זה או קבלתו, שלא על פי חוק, מהווה עבירה פלילית.
• מסתבר שמשטרת ישראל אוגרת כמות עצומה של רישומים משטרתיים אודות אזרחים שכלל לא הועמדו לדין. כך למשל, בכתבה שכותרתה “מליון אזרחים עם תיקים” פורסם ב”ישראל היום” כי לאחד מכל 8 אזרחים בישראל רישום במשטרה. 
• על פי פירסום זה:

“המסמך המשטרתי מגלה: התיק אולי נסגר – אבל הרישום המשטרתי נשאר…מליון אזרחים עם תיקים. מסמך משטרתי חושף; יותר ממליון אזרחים אוחזים ברישומים משטרתיים, אף שמעולם לא הועמדו לדין פלילי. 2.2 מליון תיקים נסגרו…1,098,480 תיקים נסגרו מחוסר ראיות”.

• כפי שנראה מיד – לרישומים המשטרתיים הפנימיים אודות תיקי חקירה סגורים, יש לא מעט השלכות פוגעניות;

גורמים ממלכתיים חשופים למידע אודות תיקים סגורים וזוקפים את המידע לחובת האזרח

• תיקון לחוק שנכנס לתוקף בתחילת 2019 (עליו בהמשך), שימר את זכאותם של רשויות האכיפה וגורמים ציבוריים נוספים לעיין במידע אודות תיקים סגורים ולקחת בחשבון מידע זה בגדר החלטותיהם.
• שורה ארוכה של רשויות אכיפה וגורמים ציבוריים מורשים לעיין במידע זה, ללא הסכמת האזרח וללא ידיעתו, כגון: היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, משטרת ישראל, שב”כ, משטרה צבאית, מחלקת ביטחון שדה של צה”ל, המחלקה לחקירות שוטרים, שירות המבחן, נציבות בתי הסוהר ועוד.

פגיעה במישור התעסוקתי, במיוחד בתפקידים רגישים

• מאחר וגופי ביטחון חשופים למידע אודות תיקי חקירה סגורים, מידע זה עלול לפעול לחובתו של האזרח.
• לעיתים, ביטול רישום משטרתי פותר את הקושי בקבלת סיווג ביטחוני.

רשויות החקירה והתביעה זוקפות את המידע לחובת חשודים

• הפגיעה לא מצטמצמת לגופי ביטחון. עם פתיחת חקירה כנגד אזרח, כמעט באופן אוטומטי, בוחנים חוקריו את תיקיו הפתוחים ו/או הסגורים, המונצחים ברישום המשטרתי.
• למרות חזקת החפות ביחס לאותם תיקים, לא אחת, מוביל הדבר לגיבוש עמדה שלילית מצד החוקרים כלפי החשוד.
• עצם העובדה שאדם נחשד פעמים רבות בעבר בעבירה מסוימת (כדוגמת עבירת מין) אף אם כל חשד כאמור נסגר בעילה כזו או אחרת, עשוי ליצור “מסה מצטברת” שיהיה בה כדי להגביר את החשד, ולהצדיק בעיני החוקרים חקירה יסודית יותר נגדו.
• חוקר או תובע נותנים משקל לרישומי עבר על סגירת תיקים בעילה של “נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין (מה שנקרא בעבר “היעדר עניין לציבור”). ככול שהתיקים שנסגרו בעבר בעילה זו רלוונטיים יותר לתיק הנוכחי וככול שמועד סגירתם קרוב יותר, כך גובר האינטרס הציבורי להורות על פתיחה בחקירה או הגשת כתב אישום (הנחיה מספר 1.1 – אי פתיחה בחקירה או סגירת תיק בעילת “נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין”, עדכון אחרון 30.12.18).
• במקרים חריגים שבהם קמה הצדקה לכך, קיומם של תיקים סגורים קודמים עלולה להוות שיקול לעניין עילת סגירת תיק, כאשר שוקלים אם התיק ייסגר בעילה של חוסר ראיות או העדר אשמה.

עילה לסירוב להעניק רישיון נשק או לחדש את הרשיון לנשק

• בכל הנוגע להשלכות תיקים סגורים על ענייני רישוי נשק ראו – רשיון נשק | חידוש רישיון נשק – ייעוץ וייצוג משפטי.

ערעור חזקת החפות, והכתמת שמו של האזרח ברישומיה הפנימיים של המשטרה

• הרישום המשטרתי מעמיד אם כן את האזרח בעמדת נחיתות מסוימת, ביחס לאזרחים אחרים שאין להם רישום משטרתי. חשדות שמעולם לא הוכחו, ממשיכות ללוות אותו כעננה מעל ראשו ועשויות לפגוע בו, בשלבים שונים בחייו.
• על ההשלכות הפוגעניות של תיקי חקירה סגורים עמד בית המשפט העליון (כב’ השופטת ע’ ברון) בפרשת יעקב ארגמן (בג”צ 6213/14): 

“לאופן הסיווג של עילת הסגירה של תיק חקירה נודעת כאמור משמעות מרחיקת לכת מבחינתו של החשוד. כאשר תיק נסגר באחת העילות שאינן היעדר אשמה – התוצאה היא שאדם שלא הוגש נגדו כתב אישום, ולא ניתן לו יומו בבית המשפט, נותר כשהוא נושא עמו כתם של אשם פלילי.

כתם כזה, מטבע הדברים, עלול לפגוע באורחות חייו, בכבודו ובשמו הטוב. טלו מקרה כמו זה של העותר שלפנינו, שמצא את פרנסתו בעבודות אבטחה וכן התנדב במשך 35 שנים במשטרה – ובעקבות החקירה נגדו לא רק שנדחה משורות הארגון, אלא גם נפגעה פרנסתו. כל זאת, מבלי שהורשע בדין, ואף מבלי שהוגש נגדו כתב אישום”;

“…כך קורה שדווקא מי שלא הועמד לדין פלילי, מצוי בלא יכולת לטהר את שמו ונושא חטוטרת על גבו…הדבר מחריף במציאות של ימינו, שבה ההד התקשורתי שלו זוכות חקירות משטרתיות עז ונרחב במיוחד; ודומה שהכתם לא רק שלא יימחה מהקיר, אלא שהוא נדון להתקיים לעד במרשתת (אינטרנט) – ממנה, כידוע, קשה להישכח. התוצאה, אם כן, עבור מי שתיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות היא קשה”.

אי ציון עילת סגירת תיק חקירה והשלכותיה

• • בתיקון שנכנס לתוקף ביום 1.1.19 נקבע כי הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין לא תציין את העילה לסגירת התיק, למעט בעבירות מין ואלימות (בעבר היה על התובע לציין את עילת הסגירה בכל סוגי התיקים).
  • תיקון זה נועד למנוע פגיעה אפשרית בשמו הטוב של החשוד באמצעות קביעת ברירת מחדל לפיה, בהודעת סגירת התיק לא תפורט עילת הסגירה.
  • בהתאמה, קבע המחוקק בתיקון זה כדלקמן: 
    • על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד ולמתלונן הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי הם רשאים לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה. 
    • כאשר מדובר בחשד לעבירת מין או אלימות, תימסר לחשוד ולמתלונן הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק; 
  • התיקון לחוק צמצם אם כן את אפשרות חשיפת עילת סגירת תיק החקירה, אולם שימר את זכותם של החשוד והמתלונן לדעת באיזו עילה התיק נסגר (ולפעול בעניין לפי האינטרסים שלהם).
  • התיקון לחוק לא שינה דבר בכל הנוגע לכל אותם גורמים ממלכתיים שעדיין חשופים למידע ויכולים לזקוף את המידע לחובתם של רבבות אזרחים, שכלל לא הועמדו לדין. 
• מכל אלו ברור על שום מה יש לכל אזרח אינטרס מובהק לפעול לביטול רישום משטרתי.

ביטול רישום משטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה

שני המסלולים לטיפול בתיקי חקירה סגורים

• לא חייבים להשלים עם התוצאות הפוגעניות של רישום משטרתי. כאשר מדובר בתיק חקירה סגור, קיימים כיום 2 מסלולים המובילים להסרת הרישום המשטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
• עמוד זה עוסק בביטול רישום משטרתי. אודות המסלול השני ראו: שינוי עילת סגירת תיק חקירה – חוסר אשמה וכן ראו: מחיקת רישום משטרתי.
• ההחלטה באיזה מסלול מבין שני המסלולים יש לבחור, צריכה להתקבל על בסיס ייעוץ משפטי, תוך בחינת נסיבותיו המיוחדים של כל מקרה ומקרה. 

הסמכות לבטל רישום משטרתי והגורם במשטרה העוסק בכך

•  סעיף 1(ד) בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ”א – 1981 קובע, כי ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל או קצין משטרה בדרגת סנ”צ ומעלה שהוא הסמכיך לכך, רשאי לבטל מרישומי המשטרה רישום בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין (כלומר רישום אודות תיקי חקירה סגורים).
• בפועל, מדור מידע פלילי במטה הארצי של המשטרה מטפל בבקשות לביטול רישום משטרתי.

אמות המידה לביטול רישום משטרתי

• ביטול הרישום המשטרתי מוסדר בתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), תשס”ט -2009.
• בין היתר, נשקלים השיקולים הבאים בבחינת בקשה לביטול רישום משטרתי:
  • חלוף הזמן מאז האירוע שנחקר בתיק הסגור.
  • כמות הרישומים לחובתו של המבקש המצויים ברישום המשטרתי ומועדם. 
  • מהות העבירות ברישום המשטרתי.
  • חומרת העבירות ברישום המשטרתי ונסיבותיהם.
  • צורכי המשטרה בשמירת הרישום ואי ביטולו.
• מדובר בעתירה משפטית לכל דבר ולכן מומלץ לפעול במסלול של ביטול רישום משטרתי באמצעות עורך דין פלילי, העוסק בתחום ובקיא באמות המידה לביטול רישום משטרתי.

הגשת בקשה לביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים

• במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר בהגשת בקשות ביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים לגורמים המוסמכים במשטרת ישראל.
• בהתאם לאמות המידה שנקבעו בעניין ובשים לב לנסיבות הפרטניות בכל מקרה ומקרה, אנו מנתחים תחילה האם קיים בכלל סיכוי סביר להצלחת בקשה לביטול הרישום המשטרתי.
• לעתים, מדובר במספר רישומים משטרתיים ויש לפעול באופן מדורג ובמספר מסלולים, תוך בחירת סדר הטיפול בהסרת הרישומים המשטרתיים השונים.
• במקרים בהם מצאנו כי אכן קיים סיכוי סביר להצלחה ולאחר שבחרנו את המסלול המועדף – אנו מגישים בקשה מנומקת בכתב לגורם הרלוונטי.
• בהמשך, עוקב משרדנו אחר הטיפול בבקשה ובמידת הצורך – מתזכר את הגורם הרלוונטי עד לקבלת הכרעה בבקשה שהוגשה.
• במידת הצורך ובמקרים המתאימים, מעבר להגשת הבקשה בכתב לביטול רישום משטרתי, אנו מקיימים קשר טלפוני עם מדור רישום פלילי של משטרת ישראל לקידום הטיפול בבקשה.
• לא אחת, התקבלו עררים שהגיש משרדנו על החלטת מדור מידע מידע פלילי שלא לבטל את הרישום.

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול רישום משטרתי

דוגמא להודעה על ביטול רישום משטרתי של תיק חקירה סגור

• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפול משפטי של משרדנו הוביל לביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים.
• כמו כן ראו בהקשר זה: ארכיון ביטול רישום משטרתי – תיקים סגורים.

עורך דין פלילי

ביטול רישום משטרתי – תיקים חקירה סגורים | חקירה במשטרה | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי

הפוסט ביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (140)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי

עורך דין עבירות מין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

• עורך דין עבירות מין – עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בתיקי עבירות מין לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה – בכל הארץ ובכל הערכאות המשפטיות.
• מעשים חשובים יותר ממילים ולכן, לקראת סוף עמוד זה, אנו מציגים שורה ארוכה של דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות מין.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות לסגירת תיקי מין, ביטול כתבי אישום, זיכויים מעבירות מין, סיום הליכים פליליים ללא הרשעה, מחיקת רישום משטרתי הנוגע לעבירות מין ועוד מקרים מהם ניתן להתרשם מטיב הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים.

עבירות מין – פירוש המושג

• המושג “עבירות מין” מתייחס לרשימה של עבירות פליליות הקבועות בחוק העונשין (בסימן ה’ פרק י’):
  • אינוס בניגוד לסעיף 345 לחוק העונשין;
  • בעילה אסורה בהסכמה בניגוד לסעיף 346 לחוק העונשין;
  • מעשה סדום בניגוד לסעיף 347 לחוק העונשין;
  • יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל בניגוד לסעיף 347א לחוק העונשין;
  • מעשה מגונה בניגוד לסעיף 348 לחוק העונשין;
  • מעשה מגונה בפומבי בניגוד לסעיף 349 לחוק העונשין;
  • עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע בניגוד לסעיף 351 לחוק העונשין.
• בכל הנוגע להטרדה מינית ראו – עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.
• בכל הנוגע לעבירות מין ברשת ראו – עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

מורכבות הטיפול המשפטי והצורך החיוני באיש מקצוע בעל ניסיון מוכח בתחום – עורך דין עבירות מין

• אחד התחומים המורכבים ביותר במשפט הפלילי הינו תחום עבירות המין, תחום שככל הנראה טעון רגשית יותר מכל התחומים האחרים במשפט הפלילי.
•  לא נגזים אם נציין, כי אחד הדברים המורכבים ביותר מתוך קשת עיסוקיו של עורך דין פלילי, הינו לחקור בחקירה נגדית מתלוננת או מתלונן בעבירות מין.
• הוסף על כך, שעם השנים נפסקו על ידי בית המשפט העליון בישראל הלכות ספציפיות הנוגעות לעבירות מין, ההופכות את הטיפול המשפטי בתיקי מין למורכב ומאתגר במיוחד.
• כך למשל, נפסק על ידי בית המשפט העליון;
  • ניתן לבסס הרשעה בעבירת מין על סמך עדותו היחידה של מתלונן בתוספת הנמקה, ללא צורך בתוספת ראייתית כלשהי.
  • לצורך הרשעה בעבירת מין על פי עדות יחידה של הנפגע נדרש שבית המשפט יפרט מה הניע אותו להסתפק בעדות זו, ולעניין זה די במתן אמון מלא ומפורש בגרסת הקורבן.
  • אין לצפות, ככלל, כי גרסתם של קורבנות עבירות מין, תהא שלמה, עקבית, קוהרנטית וחסרת אי דיוקים ומהימנותם יכולה להיקבע על יסוד “גרעין האמת” שהתגלה בה.
  • עיקר הבחינה בתיקי עבירות מין מתמקד פעמים רבות בליבת הגרסה שמסרו המתלונן או המתלוננת וככלל אין בסתירות או אי-התאמות העולות מעדותם כדי לפגוע בהכרח במהימנותה של העדות.
  • כמספר נפגעי העבירה כך מספר התגובות לפגיעה מינית, ואין להיצמד לכללים בדבר ההיגיון “המצופה” מקורבן עבירת מין.
  • התנהגותה של נפגעת עבירת מין אינה נבחנת בסבירותה.
  • בית המשפט איננו מדקדק בסתירות ובאי דיוקים בעדויות של קורבנות עבירות מין, ויש שיסתפק אפילו בגרעין הקשה של גרסתם למרות שקרים בוטים שנמצאו בה.
  • לעתים קורבנות עבירת מין ימסרו את גרסתם כשהם נחזים להיות מנותקים או אדישים ואין בכך כדי לפגום במהימנות גרסתם.
  • התופעה של כבישת עדות על ידי קורבן לעבירת מין, הינה תופעה מוכרת וידועה, ואין בה, כשלעצמה, כדי לפגום, בהכרח, במהימנות גרסתו של הקורבן.
  • חשיפה הדרגתית של המעשים המיניים אינה מהווה עילה להטלת ספק במהימנות גרסתו של הקורבן.
  • אחת התופעות המאפיינות עבירות מין היא מתלוננת “הסוחפת” אחריה מתלוננות אחרות, ותופעה זו כשלעצמה אינה גורעת ממהימנות מתלוננות.
  • מתירנות מינית איננה רלוונטית כלל ועיקר להוכחת יסודותיהן של עבירות מין, ובראשן עבירת האינוס.
  • מצבו הנפשי של קורבן עבירת מין לאחר ביצוע העבירה או לאחר חשיפתה מהווה ראיה בעלת משקל נכבד לתמיכה בעדותו.
  • לא כל בעיה נפשית משפיעה על אמינות גרסתה של נפגעת עבירת מין, ולא בכל תיק שבו המתלוננת סובלת מבעיה נפשית יש הצדקה לחשיפה גורפת של החומר הנוגע למצבה הנפשי.
  • יש לקיים חקירה רגישה המותאמת לנפגע העבירה האינדיבידואלי, ובהתאם נפגע עבירת מין ייחקר על עברו המיני רק אם הדבר נדרש ותוך שמירה קפדנית על כבודו ופרטיותו.
  • במצב הדברים הרגיל אין מקום לבדיקת מתלוננת בעבירת מין על ידי מומחים מטעם ההגנה.
  • כשנאשם בוחר להכחיש הכחשה גורפת, עשוי להיות לכך מחיר ראייתי, ובמיוחד במקרים של עבירת מין.
  • המניע להגשת תלונה על-ידי מתלוננת אינו מכריע את דינו של הנאשם בעבירת מין.
• כללים יחודיים אלו, הנוגעים לעבירות מין, אך מדגישים את החשיבות בשכירת עורך דין פלילי בעל ניסיון מוכח בייצוג בתיקי עבירות מין.

ייעוץ משפטי – עורך דין לענייני עבירות מין

• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין. 
• במסגרת זו אנו מעניקים ייעוץ משפטי ביחס לקשת רחבה של שאלות, כגון השאלות הבאות;

ייעוץ משפטי בנוגע למעשים עצמם

• האם המעשים המיוחסים מגבשים עבירת מין או נופלים בגדר הטרדה מינית?
• האם חלה התיישנות על המעשים המיוחסים לחשוד?
• אם תוגש תלונה, מה הסיכוי להעמדה לדין ולהרשעה בבית המשפט? 

ייעוץ בנוגע להתנהלות הצדדים

• דרכי הפעולה הפתוחים בפני הצדדים.
• כיצד להתנהל מול הצד שכנגד?
• למי להתלונן? 
• האם ניתן לדרוש או להסכים לפיצוי ואם כן, באיזה תנאים?
• האם ניתן לדרוש התחייבות שלא תוגש תלונה למשטרה?

הכנה לחקירה, ליווי משפטי בהליכי חקירה – ע”י עורך דין עבירות מין

• אנו מכינים חשודים להתמודדות עם החשדות בעבירות מין, ומעניקים להם ליווי וייעוץ משפטי בהליכי החקירה.
• בין היתר עוסק הייעוץ המשפטי בשאלות כגון:
  • מהן השלכות הגשת התלונה וכיצד תטופל התלונה?
  • האם המשטרה תפתח בחקירה?
  • האם מדובר במקרה בו תפעל המשטרה לעצור את החשוד?
  • איזה פעולות חקירה תבצע המשטרה במסגרת החקירה?
  • כיצד תנסה המשטרה להוכיח את החשדות?
  • האם לשמור על זכות השתיקה? מה ההשלכות לשמירה על זכות השתיקה?
  • האם יערך עימות? האם תערך בדיקת פוליגרף?
  • כיצד לתפקד בצורה מיטבית במהלך החקירה?
  • כיצד להתגונן בפני החשדות וכיצד להפריך את החשד?
  • כיצד לאסוף ולשמר ראיות?
  • כיצד להימנע מעבירות של שיבוש מהלכי משפט, הדחה והטרדת עדים?
  • כיצד להימנע מהסתבכות בעבירות איומים או סחיטה באיומים?

ייצוג משפטי בבית משפט – ע”י עורך דין לעבירות מין

ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה של חשודים בעבירות מין

• לא מעט פרשות העוסקות בחשדות לעבירות מין נפתחות במעצרו של החשוד לחקירה, ובהמשך, בהבאתו של החשוד בפני בית המשפט על מנת להאריך את מעצרו.
• משרדנו מייצג חשודים בעבירות מין בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

קבלת צו איסור פרסום אודות פרטי חשוד בעבירות מין

• במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פרסום שמו של החשוד, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

שימוע ובקשה להימנע מהגשת כתב אישום בעבירות מין

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים בעבירות מין בהליכי שימוע מול יחידות התביעה של משטרת ישראל והפרקליטות. ראו למשל מקרה להמחשה בעמוד: עבירות מין סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הובלנו לסגירת תיקי עבירות מין בהליכי שימוע ברחבי הארץ.

סגירת תיקי עבירות מין

• אנו פועלים מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל לסגירת תיקי מין פתוחים.
• דוגמאות לסגירת תיקים תמצאו לקראת סוף עמוד זה.

כתב אישום בעבירות מין – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בבית המשפט ובערכאות ערעור

• במידה ותלונה על עבירת מין הבשילה לכתב אישום אנו מייצגים נאשמים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל רחבי הארץ וכן בערכאות הערעור השונות.
• במסגרת הייצוג המשפטי אנו משתפים את הלקוח בכל העניינים הבאים:
  • מה הסיכוי לזיכוי ומה הסיכון להרשעה?
  • כיצד מתנהל ההליך הפלילי?
  • איזה ראיות כשרות במשפט?
  • כיצד בית המשפט מגבש את מסקנותיו?
  • האם ניתן לבטל את התלונה?
  • האם ניתן לא להתייצב למשפט?
  • מה מדיניות הענישה בעבירת מין? לאיזה עונש צפוי הנאשם באם חלילה יורשע?
  • מה הסיכויים להצלחת ערעור פלילי? האם יש מקום להגיש ערעור?

דוגמאות לתיקי עבירות מין בהם טיפלנו

• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות לפרשות שונות בהן טיפל משרדנו, הנוגעות לעבירות מין, ללא פרטים מזהים של המעורבים. 
• מיד בהמשך ניתן לצפות בכתבת תחקיר שהכין הכתב גיא פלג, אשר פתחה את “אולפן שישי” בכותרת: “תיעוד: כיצד תופרים תיק לחף מפשע“. מדובר בנאשם אשר יוצג ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר וזוכה לחלוטין מעבירות מין חמורות ביותר ע”י בית המשפט המחוזי בת”א – יפו.

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בעבירות מין

הפוסט עורך דין לענייני עבירות מין<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (236)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – נמנעה השעיית עובד מדינה שנחשד בלקיחת שוחד.

מניעת השעיה של עובד מדינה שנחשד בעבירה של לקיחת שוחד

• בעמוד זה אנו מביאים דוגמא למקרה בו טיפל משרד עורך דין גיא פלנטר – החלטה שלא להשעות עובד מדינה למרות פתיחת חקירה פלילית כנגדו בחשד לעבירה של לקיחת שוחד תוך ניצול תפקידו.
• כנגד עובד מדינה וותיק ובכיר במשרד התחבורה נפתחה חקירה פלילית ע”י משטרת ישראל, בגין חשד לקבלת שוחד תוך ניצול תפקידו, עבירה בניגוד לסעיף 290 לחוק העונשין, תשל”ז-19777.
• בעקבות פתיחת החקירה הפלילית כנגדו ולנוכח חומרת העבירה אשר בה נחשד, הכרוכה על-פי טיבה בקלון, שקלה נציבות שירות המדינה להשעות את העובד, בכפוף לשימוע.

על הליכי שימוע של עובדי מדינה בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת

• משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי בהליכי השעיה של עובדי מדינה או העברה לתפקיד אחר.
• להרחבה בעניין זה ראו בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת.

מניעת השעיית עובד המדינה, אשר יוצג על ידי משרדנו בשימוע לפני השעיה

• עובד המדינה שכר את שרותיו של עו”ד גיא פלנטר לייצגו בהליכי השימוע מול נציבות שירות המדינה ובמסגרת זו הגיש עו”ד פלנטר בקשה מנומקת בכתב להימנע מהשעיית עובד המדינה.
• בסופו של יום, לאחר קבלת טעוניו של עורך דין גיא פלנטר והיוועצות עם היועץ המשפטי לממשלה, הוחלט שלא להשעות את העובד מעבודתו ואף להימנע מהעברתו לתפקיד אחר.
• משהוחלט להימנע מהשעיית עובד המדינה נחסכו ממנו כל התוצאות הפוגעניות הכרוכות בהשעיה לרבות הפגיעה בשמו הטוב, בזכויותיו ובמטה לחמו.
• בהמשך, נסגר תיק החקירה הפלילי ונציבות שירות המדינה החליטה שלא לנקוט כנגד עובד המדינה בשום אמצעי משמעת ובכך הסתיימה הפרשה.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה שלא להשעות את העובד (ללא פרטים מזהים), למרות שנפתחה כנגדו חקירה פלילית בחשד לעבירה של לקיחת שוחד.

השעיית עובד מדינה – ייצוג משפטי

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. לפרטים ראו: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• אנו מעניקים ייצוג משפטי לעובדי מדינה אשר בכוונת משרדם או בכוונת נציבות שירות המדינה להשעותם מעבודתם או להעבירם לעבודה אחרת. לפרטים: מניעת השעיית עובד מדינה | ייצוג משפטי בהליך שימוע בענין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.

עורך דין משמעתי

מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי ע”י עורך דין | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת | דין משמעתי | דיני משמעת | ייצוג משפטי בהליך שימוע לפני השעיה | מניעת השעיה או העברה לתפקיד אחר | לקיחת שוחד | עובדי מדינה – ייצוג משפטי בהליך משמעתי | בית הדין למשמעת של עבודי המדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין | לקיחת שוחד | מתן שוחד

פסק דין משמעתי | פסקי דין בית הדין למשמעת | פסקי דין משמעת נציבות | פסק דין משמעתי נציבות שירות המדינה | פסקי דין משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה פסקי דין | נציבות שירות המדינה אגף חקירות משמעת | אגף חקירות נציבות שירות המדינה | אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | חקירות משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה משמעת

הפוסט עובדי מדינה: נמנעה השעיית עובד מדינה | החשד: לקיחת שוחד – מניעת השעיה | שימוע בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (47)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | שימוע פלילי; ייעוץ + ייצוג משפטי בהליך שימוע לפני הגשת כתב אישום

שימוע פלילי – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בהליך שימוע לפני הגשת כתב אישום לפי סעיף 60א חוק סדר הדין הפלילי,
הגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום

חלק ניכר מפעילות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מוקדש לעריכת שימועים בפרקליטות וביחידות התביעה של משטרת ישראל ברחבי הארץ, כאשר במקרים רבים הוביל השימוע הפלילי לסגירת תיק החקירה ולסיום הפרשה.

מהו שימוע פלילי?

• בהקשר למשפט הפלילי, “שימוע” פירושו הליך הקודם להגשת כתב אישום, במסגרתו ניתנת הזדמנות לחשוד או לעורך דינו המבקשים זאת, להציג טענותיהם בפני רשויות התביעה (בכתב או בעל פה) ולשכנע, כי חומר הראיות או אינטרס הציבור אינם מצדיקים הגשתו של כתב אישום (להלן – שימוע פלילי או שימוע לפני העמדה לדין).
• עד שנת 2000, זכות שימוע לפני הגשת כתב אישום לא הייתה מעוגנת בחוק, אולם בשל ההשלכות הקשות הנובעות מעצם הגשת כתב אישום, נערכו בזמנו שימועים רבים, כאשר אנשי ציבור זכו באופן כמעט אוטומטי לשימוע.
• בשנת 1991 קבע היועץ המשפטי לממשלה הנחיות מפורטות בכתב, אשר באו להסדיר את סוגיית השימוע הפלילי (הנחיה מספר 4.3001 שכותרתה: “טיעון לפני הגשת כתב אישום פלילי (שימוע)”. מדובר בהנחיות המעודכנות מפעם לפעם, ועדיין תקפות היום.
• הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מפרטות את עיקר הטעמים לעריכת שימוע בטרם הגשת כתב אישום:
  • שימוע פלילי מסייע לרשויות התביעה בקבלת החלטה אחראית וצודקת על עצם הגשת כתב האישום, על מהות האישום או על פרטי העבירות אשר ייוחסו לנאשם בכתב האישום.
  • לעיתים אפילו זיכוי לא מצליח לתקן את הנזק שנגרם לאדם כתוצאה מהגשת כתב אישום, שלא היה מקום להגישו מלכתחילה;
  • למרות חזקת החפות (על פיה, כל אדם חף מפשע עד שיוכח בבית משפט אחרת), ולמרות שנאשמים מקבלים הזדמנות להתגונן בבית משפט בפני האישום, לא ניתן להתעלם מעינויי הדין והנפש הכרוכים בהליך הפלילי – הליך הנוטה להתמשך, להסתעף ולא אחת להתפרסם, תוך פגיעה קשה בשמו הטוב של הנאשם;
  • בראיה כוללת, נקיטת יתר זהירות בהגשת כתבי אישום, עשויה להפחית את העומס על מערכת המשפט וזאת בשל ניהול מספר פחות של תיקים.

סעיף 60א – עיגון זכות שימוע לפני הגשת כתב אישום בחוק סדר הדין הפלילי.

• מאחר שבחברה שבה אנו חיים די בהגשת כתב אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם, עוגנה בשנת 2000 הזכות לשימוע בחוק – בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982.
• בכך אמר המחוקק בישראל את דברו: זכותו של כל אדם החשוד בעבירה מסוג “פשע” (ולא רק אנשי ציבור) לבקש, במגבלות מסוימות, עריכת שימוע, לפני גיבוש סופי של ההחלטה בדבר הגשת כתב אישום.
• בתמצית, מחייב כיום סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי את רשות התביעה (בכפוף למספר סייגים), להודיע לחשוד על כך שקיבלה חומר חקירה, ממנו עולה לכאורה, שעבר עבירה מסוג פשע. כנגד חובה זו קמה זכותו של חשוד לפנות לתביעה תוך 30 יום בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום ולקיים שימוע.
• ככלל, בקשה להימנע מהגשת כתב אישום תעשה בכתב, אולם לעתים תסכים הרשות התובעת לערוך שימוע בעל פה.
• אותה חובה שהטיל המחוקק על רשויות התביעה (הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל) מקבלת ביטוי במכתב טכני ולקוני, שכותרתו “מכתב יידוע לחשוד” והנושא את הנדון: “הודעה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982”. להרחבה בעניין זה ראו בעמוד: מכתב יידוע לחשוד.
• להלן דוגמא ל”מכתב יידוע לחשוד“, שבמקרה זה נשלחה על ידי יחידת התביעות של משטרת מחוז תל אביב לחשוד (ללא פרטים מזהים כמובן):

בתמונה: מכתב יידוע לחשוד – פתיחת הליך שימוע פלילי והזמנה להגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי.

שימוע לפני הגשת כתב אישום – היקפה של הזכות.

• כיום, בכל הנוגע לעבירות מסוג “פשע” ובכפוף למספר סייגים, חייבת רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה לידע את החשוד בכתב על העברת חומר החקירה אליה (באמצעות מכתב שכותרתו: “מכתב יידוע לחשוד“).
• בעקבות קבלת הודעה זו, ניתן לפנות לרשות התביעה בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים אולם חשוב מכך, חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת.
• בתנאים מסוימים, ניתן להאריך את המועד להגשת בקשה זו ורשות התביעה רשאית להסכים לכך שהשימוע יערך בעל פה.
• על פי מצוותו של בג”צ, במהלך שימוע פלילי, נדרשות רשויות התביעה לאפשר לחשוד לשטוח את טענותיו במלואן, להציג את מלוא הנתונים שבידיו “...ולהאזין לדברים בנפש חפצה, תוך נכונות להשתכנע ככל האפשר שבדברים יש ממש” (בג”צ 4175/06 אלבז נגד היועץ המשפטי לממשלה).
• במסגרת שימוע פלילי, יקבל החשוד הזדמנות להעמיד את התביעה על טעותה, בין אם מדובר בטעות משפטית או טעות ראייתית אולם עד גבול מסוים, שכן מוסד השימוע לא נועד להוות תחליף למשפט הפלילי עצמו.
• סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי מעגן את זכות השימוע רק ביחס לעבירות מסוג “פשע” (קרי – עבירה שנקבע לה עונש מרבי העולה על 3 שנות מאסר). מה בנוגע לעבירות יותר קלות?
• החוק לא שולל קיום שימוע בנוגע לעבירות אחרות ועל פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, אין מניעה לקיום הליך שימוע, בכתב או בעל-פה, גם בתיקי חטא או עוון; הדבר יעשה לפי שיקול דעת התביעה, בהתחשב, בין היתר, ברגישות ובמורכבות התיק.

חשיבות השימוע הפלילי – שלב קריטי בהליך הפלילי.

• על חשיבותו ומהותו של השימוע לפני הגשת כתב אישום עמד בית המשפט העליון ע”פ 13/1053, הייכל נגד מדינת ישראל: 

“השימוע נועד לאפשר לחשוד בעבירה מסוג פשע לשטוח את טענותיו לפני הרשות המוסמכת קודם שתחליט אם יש מקום להעמידו לדין.

זכות השימוע מגנה על זכויות חשודים, ועשויה לייעל את מלאכת התביעה. ככל שיהא ביד החשוד לשכנע את התביעה שאין להעמידו לדין, תיחסך ממנו הפגיעה האינהרנטית הנלווית לאישום פלילי בעבירה חמורה. כך גם ייחסכו משאבי תביעה ושיפוט הכרוכים בניהולו של הליך פלילי.

השימוע עשוי לחדד את המחלוקות בין הנאשם לתביעה ולייעל את ניהול ההליך; הוא אף עשוי לעודד הידברות בין התביעה להגנה בניסיון לגבש עסקת טיעון. מנגד, השימוע עלול לסרבל את עבודת התביעה ולדחות את פתיחתו של ההליך הפלילי.

כדי שיגשים את תכליותיו באופן מיטבי, יש לקיים את השימוע מראש. זהו הכלל, וככל שאין טעמים לסתור, מן הראוי להקפיד עליו”.

• לעיתים, ניתן להשתמש בשימוע פלילי על מנת לשכנע את רשות התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ואף להשפיע על העילה שבה ייסגר תיק החקירה (חוסר אשמה, חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור).
• פעמים אחרות, מגיעים הצדדים במסגרת השימוע הפלילי להסדר טעון, במסגרתו מסכמים הצדדים במה יואשם החשוד בכתב האישום שיוגש ואפילו על עונש מוסכם, אליו יעתרו במסגרת הטעונים לעונש.
• לנוכח אחוז הזיכויים הזניח במשפטים פליליים בישראל ועם עיגונה של זכות השימוע בחוק, מרכזים חשודים מאמצים ומשאבים רבים בהליך השימוע הפלילי, במטרה למנוע את עצם הגשת כתב האישום כנגדם, או על מנת להגיע להסכמות אשר ימזערו נזקים וסיכונים, ויחסכו הליכים משפטיים מורכבים, ארוכים ויקרים.
• במידה לא מבוטלת, בהתחשב במרכזיות השימוע הפלילי, כמו גם במדיניות בתי המשפט לאמץ בדרך כלל הסדרי טעון, עברה זירת העשייה וההכרעה בלא מעט תיקים פליליים מאולמות בתי המשפט למשרדי הפרקליטות והתביעות של המשטרה.
• סגירת תיק בהסדר מותנה:
  • כיום, הורחב “ארגז הכלים” של הרשות התובעת, ומעבר לסמכותה לסגור תיקים בעילות הסגירה הקלאסיות (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור), הוסמכה הרשות התובעת לסגור תיקי חקירה גם בעילה של סגירת תיק בהסדר.
  • עילת סגירה חדשה זו , הרחיבה את הסמכות לסגור תיקי חקירה גם לתיקים בהם נמצא כי יש מספיק ראיות להגשת כתב אישום ואף יש אינטרס ציבורי בהגשת כתב אישום. 
  • עם הרחבת סמכויות הרשות התובעת בכל הנוגע לשיקול דעתה בסגירת תיקי חקירה, התרחב גם “מרחב התמרון” של הסנגור בשלב המקדמי שלפני המשפט הפלילי, לפעול לסגירת תיק החקירה ולמנוע הגשת כתב אישום.
  • לפרטים נוספים ראו בעמוד: סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום.

הצורך החיוני בייצוג משפטי של עורך דין פלילי בהליכי שימוע לפני הגשת כתב אישום.

• מטבע הדברים, כרוך השימוע בחשיפת קווי הגנה וראיות הגנה וב”הקרבת” יתרונות טקטיים במשפט עצמו (למשל גורם ההפתעה בחקירה שכנגד של עדי התביעה). לעתים, עשוי השימוע אף להוביל ל”מקצה שיפורים” במסגרתו מחזירה רשות התביעה את התיק ליחידה החוקרת להשלמת חקירה, במגמה לתת מענה לנקודות התורפה והבעיות עליהן הצביעה ההגנה בשימוע.
• מכאן, שעצם ההחלטה באם לנצל את זכות השימוע צריכה להיבחן בכובד ראש, תוך התייעצות עם איש מקצוע המתמחה בדין הפלילי.
• למעשה, בשל מרכזיות השימוע בהליך הפלילי כמו גם טעמים פרקטיים, חשוד איננו יכול להרשות לעצמו לוותר על ייצוג משפטי בשלב השימוע הפלילי; לסניגור תפקיד בשימוע לפני העמדה לדין, שבלעדיו-אין, החל מהשגת עיקרי חומר החקירה (שלפעמים ניתן בשלב זה, לפנים משורת הדין) וניתוח הראיות, דרך גיבוש קו הגנה עצמאי ואיסוף ראיות הגנה ועד ייצוג החשוד מול רשויות התביעה בדרך אמינה, אפקטיבית ומשכנעת.
• חשוד שלא מיוצג על ידי עורך דין פלילי בשימוע, עשוי במו פיו להפליל את עצמו, במו ידיו  – להשלים את הראיות שהיו חסרות להרשעתו, או לגרום לנזקים אחרים להגנתו (ומסתבר שיש לא מעט דרכים לגרום נזק להגנתו של אדם).
• יש גם לזכור, שממילא מתייחסות רשויות התביעה לטענותיו של החשוד בחשדנות, שכן מעצם מעמדו כחשוד, הוא נתפס כמי שעשוי לעשות כמעט הכל על מנת לנסות למלט עצמו מהרשעה פלילית והשלכותיה.
• מטעמים אלו ואחרים (למשל, שלמרבית החשודים אין את הידע והניסיון לייצג עצמם בדיני נפשות) משתדלות רשויות התביעה שלא להיפגש עם חשודים, ושימועים בעל פה נערכים רק עם עורכי הדין של החשודים ולא עם החשודים עצמם.
• אמנם תמיד פתוח בפני חשודים להעלות את טענותיהם על הכתב, אולם בכך הולכים לאיבוד כל היתרונות של מפגש דינמי בין הצדדים, פנים אל פנים, לרבות כל כלי השכנוע הטמונים במפגש בלתי אמצעי בין ההגנה לרשויות התביעה. יתרה מכך, בכתב, עשוי חשוד לגרום לעצמו לא פחות נזק מאשר בעל-פה (ואולי אף יותר, שכן בבקשה בכתב, חותם החשוד על דבריו).
• קושי נוסף עומד בפני החשוד הלא מיוצג על ידי עורך דין; זכות העיון בחומר הראיות שבידי התביעה מוקנית לחשוד רק לאחר שהוגש כנגדו כתב אישום; כך יכול למצוא עצמו חשוד ניגש לשימוע מבלי שהוא יודע בכלל מה עומד מולו ולהיכן לכוון את חציו. בהתאמה, חלק מתפקידו של בא כוחו של החשוד – לשכנע את גורמי התביעה כי לא ניתן לממש באופן סביר את זכות השימוע ללא קבלת עיקרי חומר הראיות שבידי התביעה.
• בשל מעמדה כזכות-יסוד של חשודים בהליך הפלילי, בלא מעט מקרים הובילה הפרתה של זכות השימוע, בפני עצמה, לביטול כתב האישום. בסוגיה זו קיימת מחלוקת פוסקים ובית המשפט העליון טרם אמר את דברו בהלכה ברורה, אולם הדבר מעיד עד כמה מרכזי נתפס כיום מוסד השימוע בהליך הפלילי.
• לסיכום, שימוע פלילי איננו עניין טכני, אלא מהותי; הוא נועד לברר באופן יסודי את חומר החקירה, ולעתים קרובות עשוי להוביל לשינוי בעמדתה הראשונית של התביעה ביחס לחומר הראיות  או ביחס לאינטרס הציבורי שבפרשה.
• כך או כך, עשוי שימוע פלילי להשפיע באופן דרמטי על המשך ההליך הפלילי ובהתחשב בכך שעסקינן בדיני נפשות, יש להפקיד את הייצוג בשימוע אך ורק בידיו של איש מקצוע, עורך דין פלילי, בעל ידע, כישורים וניסיון מתאימים.
• שימוע פלילי מוצלח מוביל לסגירת תיק החקירה ולסיום הפרשה. אודות שיקולים נוספים לגבי עצם הפניה לסגירת תיק החקירה ראו בעמוד – סגירת תיק פלילי.

לסיוע וייעוץ משפטי לפני שימוע פלילי והגשת כתב אישום צרו קשר – עורך דין פלילי ברמת גן – 050-6664499

ייצוג משפטי בהליכי שימוע פלילי + בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג חשודים בהליכי שימוע לפני הגשת כתב אישום מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל ברחבי הארץ, כאשר במקרים רבים הוביל השימוע לסגירת התיק ולסיום הפרשה.
• במקרים רבים אחרים, משקיבלנו את הייצוג על נאשמים שכבר הוגש כנגדם כתב אישום, ערכנו שימועים מוצלחים בדיעבד, ועל כך ראו בפרק אודות ביטול כתב אישום.
• בכל הנוגע לדרכים אחרות להתמודדות עם כתב אישום ראו: התמודדות עם כתב אישום.

דוגמאות למקרים בהם הובלנו לסגירת תיקים פלילים בהליכי שימוע מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל.

• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם ייצג משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר חשודים בהליכי שימוע לפני העמדה לדין והגיש מטעמם של חשודים בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

עורך דין פלילי

הפוסט שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א חוק סדר הדין הפלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (198)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

המחלקה לחקירות שוטרים – ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש ע”י עו”ד פלילי.

המחלקה לחקירות שוטרים – ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש + ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש פליליים בבתי משפט

• ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש, מכין את השוטרים לחקירתם הפלילית במח”ש, מלווה את השוטרים בייעוץ משפטי במהלך הליכי החקירה השונים ומעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
• ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במח”ש: ככול שמתגבשת כוונה להגיש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים, על מנת לשכנע את מח”ש להימנע מהגשת כתב אישום ולהוביל לסגירת תיק מח”ש.
• ייצוג משפטי לשוטרים במשפטים פליליים הנוגעים לתיקי מח”ש: משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
• ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים: על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – סגירת תיק מח”ש כנגד שוטר מג”ב בעקבות שימוע במח”ש – קבלת טענה של הגנה עצמית

• אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו מול מח”ש.

תמצית עובדות המקרה – פתיחה בחקירת מח”ש

• שוטר מג”ב היה מעורב באירוע אלים בסמוך למועדון בבאר שבע, כשבמסגרת זו, דקר אזרח בחזהו באמצעות בקבוק שבור וגרם לפציעתו באורח בינוני.
• השוטר לא כפר באירוע, אך טען כי מדובר בהגנה עצמית.
• בניגוד למצופה מכל אזרח, ובפרט מאיש משטרה, לא הסגיר עצמו השוטר מיד למשטרה, אלא כעבור יום, כשבתווך, כך על פי החשד, בוצעו פעולות לשיבוש החקירה.
• האירוע דווח למח”ש אשר פתחה בחקירה פלילית כנגד השוטר.

העבירות הפליליות בהן נחשד השוטר

• תחילה נחקר השוטר בחשד לעבירות תגרה וכן גרימת חבלה חמורה.
• בהמשך, נחקר השוטר ע”י מח”ש בחשד לעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים.
• בית משפט השלום בראשון לציון (כב’ השופט גיא אבנון) אף נעתר חלקית לבקשת מח”ש והאריך את מעצרו לצרכי חקירה, תוך קביעה כי קם חשד סביר הקושר את השוטר לעבירות המיוחסות לו, עבירות המקימות עילות מעצר מסוג מסוכנות וכן חשש לשיבוש הליכי חקירה.
• הרשעתו של השוטר במיוחס לו היתה חושפת אותו לעונש מקסימלי של 14 שנות מאסר (העונש הקבוע לצד עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות כשהעבריין נושא נשק קר לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל”ז ביחד עם סעיף 333 לחוק).

שימוע במחלקה לחקירות שוטרים – קבלת טענות ההגנה בשימוע במח”ש וסגירת התיק הפלילי

• עוד בשלב החקירה במח”ש, פנה השוטר למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ משפטי בנוגע לחקירתו וייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
• בהמשך, משנתגבשה כוונה להגיש כנגד השוטר כתב אישום, העניק משרדנו לשוטר ייצוג משפטי בשימוע פלילי שנערך בפני סגן ראש מח”ש, עו”ד משה סעדה.
• בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש ולמרות חומרת הפציעה כמו גם התנהלותו של השוטר לאחר הפציעה, נסגר התיק ע”י מח”ש בעילה של חוסר ראיות. 
• משנתקבלה טענתו של השוטר כי פעל בהגנה עצמית, גם לא הועמד לדין משמעתי.
• מקרה זה טופל במשרדנו על ידי עורכי הדין גיא פלנטר, אירנה אינברג ועמנואל טראץ’.
• בסוף עמוד זה ניתן לעיין בחשדות שהוטחו בשוטר במסגרת חקירתו במח”ש, בהחלטת בית המשפט להאריך את מעצרו לצורכי חקירה ובהחלטת המחלקה לחקירות שוטרים, בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש, לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
• הפרשה פורסמה באתר פוסטה, ראו: שוטר מג”ב חשוד בדקירה במהלך קטטה סמוך למועדון.

סגירת תיק מח”ש של שוטר על ידי המחלקה לחקירת שוטרים בעקבות שימוע פלילי.

הליך פלילי כנגד שוטרים בישראל

• הליכים פליליים כנגד שוטרים בישראל, הן בשלב החקירה והן בשלב הגשת כתב אישום והעמדה לדין, מנוהלים ע”י המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש).
• המחלקה לחקירות שוטרים הינה חלק מפרקליטות המדינה ופועלת מכח הסמכה בסעיף 49ט. לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל”א – 1971.
• מח”ש מורכבת מיחידת חקירות – היחידה האמונה על ביצוע החקירות הפליליות כנגד שוטרים ובעלת סמכויות מעצר, חיפוש, חקירה, האזנות סתר ועוד, יחידת מודיעין ויחידת פרקליטות.
• מח”ש כפופה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיות פרקליט המדינה ולנהלים פנימיים של מח”ש.  
• הנחיות ספציפיות המתייחסות לעבודת מח”ש הן:
  • ​הנחייה מס’ 14.4 סמכות החקירה והעמדה לדין בתלונה נגד שוטר​.
  • הנחייה מס’ 2.18 – מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר.​

את מי מוסמכת מח”ש לחקור ולהעמיד לדין?

• שוטרים – מי שנמנה עם משטרת ישראל, לרבות שוטרי משמר הגבול (מג”ב).
• אזרחים החשודים בביצוע עבירה בצוותא עם שוטרים.
• אנשי שירות הביטחון הכללי במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה (ולמעט תלונות נחקרים שנבדקות ע”י המבת”ן במשרד המשפטים).

אילו עבירות מוסמכת מח”ש לחקור?

עבירות שמח”ש מוסמכת לחקור.

• כל עבירה פלילית שבוצעה על ידי שוטר, בין אם במסגרת תפקידו ובין שלא במסגרת תפקיד, והעונש הקבוע בצד העבירה בחוק הוא למעלה משנת מאסר.
• עבירות שכיחות הנחקרות ע”י מח”ש הן:
  • עבירות מין והטרדה מינית.
  • עבירות אלימות, תקיפה, שימוש בלתי סביר בכוח.
  • שימוש לרעה בכוח המשרה, כליאת שווא.
  • מרמה והפרת אמונים, שוחד ושוחד מיני.
  • עבירות שיבוש מהלכי משפט.
  • עבירות גניבה כגון גניבה בידי עובד ציבור,שוד.
  • עבירות פגיעה בפרטיות, כגון שליפת מידע שלא כדין.
  • עבירות נשק, כגון הזנחת שמירה על כלי יריה, שימוש לא חוקי בנשק.
  • עבירות סמים.
  • עבירות אלימות במשפחה.

עבירות שמח”ש לא מוסמכת לחקור

• עבירות תעבורה.
• חשד לביצוע עבירה שרשות אחרת שאינה המשטרה מוסמכת לחקור בה על פי דין.
• עבירות פליליות שהעונש הקבוע בצדן בחוק אינו עולה על שנת מאסר. אלו, ייחקרו ככלל על ידי יחידת חקירות מקומית של המשטרה.

סמכויות המחלקה לחקירות שוטרים בתום החקירה

• בסיום החקירה הפלילית ע”י יחידת החקירות מועבר התיק לעיון והחלטת זרוע התביעה במח”ש.
• פרקליטי מח”ש יבחנו את התשתית הראייתית בתיק ויגבשו החלטה האם לסגור את התיק, להעביר לטיפול בדין משמעתי או להגיש כתב אישום פלילי נגד השוטר.   

שימוע פלילי לשוטר במח”ש

• בשלב זה, ככל שמתגבשת כוונה להעמיד את השוטר לדין פלילי בעבירה מסוג פשע, מחויבת מח”ש בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ולהנחיית פרקליט המדינה (הנחיה מספר 21.14 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים) להעניק לשוטר החשוד זכות שימוע בטרם קבלת החלטה סופית.
• בתיקים שהחשד בהם מתמצה בעבירה מסוג עוון שאינה מקימה זכות שימוע בדין, למח”ש סמכות שבשיקול להעניק לחשוד שימוע לפנים משורת הדין, מקום בו פנה החשוד באמצעות סנגור וביקש שיינתן לו שימוע.
•  להרחבה בכל הנוגע לייצוג בהליך שימוע פלילי בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום.

סגירת תיק מח”ש

• מח”ש מוסמכת לסגור תיק פלילי שנפתח כנגד שוטר באחת מעילות הסגירה המעוגנות בחסד”פ: חוסר ראיות מספיקות, חוסר אשמה, או “נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין”. להרחבה בנושא ראו: סגירת תיק פלילי.
• כמו כן, מוסמכת מח”ש להחליט על סגירת תיק פלילי שנפתח כנגד השוטר בחשד לעבירת עוון בדרך של “הסדר מותנה“, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.3042   – הפעלת תיקון 66 לחוק סדק הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982 – “הסדר מותנה“. להרחבה בנושא זה ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

הגשת כתב אישום כנגד השוטר והעמדתו לדין פלילי

• בהתאם לחומרת העבירה, תגיש מח”ש כתב אישום פלילי נגד שוטר לבית משפט השלום או בית המשפט המחוזי.
• פרקליטי המחלקה לחקירות שוטרים מייצגים את מח”ש בהליכים פליליים בבתי המשפט.

העברת תיק מח”ש לטיפול בדין משמעתי במחלקת המשמעת במשטרת ישראל

• מח”ש מוסמכת להמליץ למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד לדין משמעתי שוטר אם מחומר החקירה שנאסף בעניינו מתעורר חשד לביצועה של עבירת משמעת, כאמור בחוק המשטרה.
• במקרה של עבירת שימוש בכח שלא כדין במסגרת מילוי תפקיד – מוסמכת מח”ש להורות למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד את השוטר לדין משמעתי (סעיף 19(א) לחוק המשטרה).
• נכון להיום, הקווים המנחים לניתוב תיקים להליך משמעתי או להליך פלילי בתיקים של שימוש בכח שלא כדין מוסדרים בנהלים פנימיים של מח”ש ומאפשרים שיקול דעת רחב ותלות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. באחרונה, בעקבות ביקורת רבה שנשמעה בעניין, העבירה מח”ש לפרקליטות המדינה טיוטת נוהל שצפוי להסדיר באופן ברור את מדיניות מח”ש בנושא, לרבות התווים אמות מידה להבחנה בין העמדה לדין פלילי לבין העמדה לדין משמעתי. 
•  בכל הנוגע להליכים משמעתיים כנגד שוטרים ראו בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מדוע חשוב לשוטר לקבל ייעוץ משפטי בחקירת המחלקה לחקירות שוטרים?

• בהיותם עצמם עוסקים באכיפת דין פלילי, לא מעט שוטרים טועים לחשוב כי הם יכולים להתמודד בכוחות עצמם עם חקירת מח”ש המתנהלת כנגדם.
• בפועל, אפילו עורכי דין פליליים מנוסים, ליטיגטורים מדופלמים שזה משלח ידם, הנתונים לחקירה פלילית – ישכילו להתייעץ עם עורך דין פלילי אחר, ובמידה ויוגש כנגדם כתב אישום, לא ינסו לייצג את עצמם אלא יעמידו את הייצוג המשפטי הטוב ביותר שידם משגת.
• חלק מהשוטרים חוששים מהנראות של הדברים – מכך שעצם ההיוועצות עם עורך דין עלולה לשדר למח”ש שהם אכן הסתבכו ושהם אשמים במיוחס להם.
• בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש מורגלים לעבוד מול עורכי דין המייצגים שוטרים ורוב השוטרים הנתונים לחקירת מח”ש מתייעצים עם עורכי דין, בין אם לפני החקירה או בפתח החקירה עצמה, בשלב הצגת החשד ומתן הזכויות ע”י חוקר מח”ש.
• בכל מקרה, עצם מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לפגוע בנחקר (ולא משנה מה החוקרים אומרים לנחקרים שלהם בנושא הזה, על מנת לשכנע אותם לוותר על זכות ההיוועצות עם עורך דין) ומנגד – שלילת זכות ההיוועצות עשויה להוביל לזיכוי, ללא קשר לשאלת האשם.
• שוטרים עלולים לטעות ולחשוב שבכל מחלוקת עם אזרח, יתייצבו חוקרי מח”ש באופן אוטומטי לצידם. בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש עושים את מלאכתם באופן מקצועי, ללא סנטימנטים, ומלאכתם כוללת איסוף ראיות מפליליות כנגד שוטרים ובמקרים המתאימים –  גם העמדתם של שוטרים לדין פלילי.
• שוטר הנתון בחקירה פלילית נמצא במצב עדין ומורכב במיוחד; כעובד ציבור וכמי שאמון בעצמו על אכיפת החוק – אין הוא יכול להתנהג בחקירה פלילית ככול אזרח. כך למשל, לבחירתו של שוטר לשמור על זכות השתיקה בחקירת מח”ש (להבדיל מהשימוש בזכות להיוועץ בעורך דין) השלכות שונות, שאינן רלוונטיות לאזרח הנתון בחקירה פלילית.
• יתרה מכך, לתוצאות חקירת מח”ש השלכות על כל היבטי חייו של השוטר, ולצד המישור הפלילי שנחקר ע”י מח”ש, כל שוטר נתון גם לדין משמעתי (ביד”ם) ולצעדים מנהליים.
• להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: שוטרים – דין משמעתי | ייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין: בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).
• שלב החקירה הפלילית הינו קריטי, מדובר בשלב המכתיב את המשך הדרך כאשר לא אחת, טעויות של שוטרים בשלב חקירתם במח”ש והנזקים המשפטיים שגרמו לעצמם מאחר ולא התייעצו עם עו”ד פלילי – בלתי ניתנים לתיקון בהמשך.
• כל אלה מדגישים את חשיבות ההיוועצות עם עורך דין פלילי בחקירת מח”ש. על כך יש להוסיף, שעל פי נותני המחלקה לחקירות שוטרים שפורסמו לאחרונה (2018), אחוז ההרשעה בתיקי מח”ש עומד על 85%, כאשר רק 3% מתיקי מח”ש הפליליים הסתיימו בזיכוי. עוד בעניין זה ראו: דו”ח סיכום שנת 2017 של המחלקה לחקירות שוטרים.
• נתון זה מלמד שוב עד כמה חשוב לשוטר הנתון בחקירת מח”ש להיות מלווה בייעוץ משפטי מקצועי, שיוביל לסגירת תיק מח”ש, שכן מרגע שהחקירה הסתיימה והוגש כתב אישום – סיכוייו של השוטר לזיכוי – נמוכים להחריד.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי לשוטרים + ייצוג משפטי לשוטרים מול מח”ש

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות

• עו”ד פלילי גיא פלנטר יוצא שירות ביטחון כללי (שב”כ), שירת כקצין מודיעין בצה”ל וזכה להתמחות אצל מיטב הסנגורים בישראל- עו”ד דן שינמן ועו”ד אורי וגמן. במסגרת תפקידו כתובע בפרקליטות המדינה, ליווה והנחה את חוקרי משטרת ישראל בחקירות פליליות רגישות ומורכבות.
• מאז פרישתו מפרקליטות המדינה בשנת 1999, העניק עו”ד גיא פלנטר ייעוץ משפטי לנחקרים רבים, בפרשות שונות ומגוונות שרובן לא נחשפו לעיני הציבור. עו”ד גיא פלנטר מרצה בפני גופים שונים אודות חקירות וכללי התנהגות בחקירות.

חקירת מח”ש – הכנה, ליווי החקירה וייעוץ משפטי

• משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים החשודים בעבירות פליליות ומוזמנים לחקירת מח”ש.
• אנו מכינים את השוטרים לחקירת מח”ש, מלווים אותם בהליכי החקירה ומייצגים אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

טיפול בהוצאת צו איסור פרסום

• במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פירסום שמו של השוטר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שטרים

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי שימוע פלילי מול מח”ש, בטרם גיבוש החלטה סופית על העמדה לדין.

ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש בבית משפט

• משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטר בהליך הפלילי בבית המשפט ובכל ערכאות הערעור. 

ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים

• על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים בהליכי התאמה תעסוקתית

• על כך ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל.

לקריאה נוספת

• בכל הנוגע לקבלת ייעוץ במסגרת החקירה הפלילית ראו בעמוד: הכנה לחקירה פלילית – ייעוץ משפטי בחקירה.
• בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי מעצר ראו בעמוד: שחרור ממעצר | שחרור בערבות.
• בכל הנוגע לייצוג בהליך השימוע בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום. כמו כן ראו בהקשר זה: מכתב יידוע לחשוד.
• להרחבה בנוגע לסגירת תיק פלילי ראו בעמודים: סגירת תיק פלילי וכן סגירת תיק בהסדר מותנה.
• בכל הנוגע לייצוג נאשמים בהליך פלילי בבית המשפט ראו בעמוד: משפט פלילי – ייצוג ע”י עורך דין פלילי.
• בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורך דין פלילי

חקירת מח”ש – הכנה + ייעוץ משפטי לשוטרים | ייצוג משפטי בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים | ייצוג שוטרים בהליכים פליליים בבית המשפט מול מח”ש

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש – ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין פלילי.

הפוסט המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (77)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר