ארכיון כבוד השופט עמי קובו - פסקי דין והחלטות בהליכים פליליים

החזקת פרסום תועבה אי הרשעה פלילית. עובד רשות מקומית – סיום ללא הרשעה. 5 (3)

גיא פלנטר — Wed, 10 Mar 2021 11:46:02 +0000

החזקת פרסום תועבה אי הרשעה פלילית; הימנעות מהרשעה פלילית למרות הודאה בהחזקת חומר פדופילי.

החזקת פרסום תועבה אי הרשעה. בתמונה: בית משפט השלום בפתח תקווה.

תמצית הפרשה – החזקת פרסום תועבה אי הרשעה פלילית.

אנו מציגים כאן מקרה נוסף להמחשה אשר טופל במשרדנו הנוגע להחזקת חומר פדופילי.
בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו, עובד רשות מקומית שהודה בבית משפט בעבירת החזקת פרסום תועבה, בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין, סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה פלילית.

פתיחת חקירה פלילית בעקבות מידע שהתקבל מהאינטרפול – חשד להחזקה ולהפצת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין.

כנגד עובד רשות מקומית ממרכז הארץ נפתחה חקירה פלילית בחשד להחזקה של תכני פדופיליה שהוריד מהאינטרנט (תמונות וסרטים) ובחשד כי הפיץ באינטרנט את התכנים האסורים.
חקירה פלילית זו החלה בעקבות מידע מוצלב שהתקבל במשטרת ישראל, הן מאינטרפול גרמניה והן מאינטרפול ספרד, על פיו בהזדמנויות שונות, בוצעה הורדה מהאינטרנט של תכנים אסורים לכתובת ה- I.P. הרשומה על שםם האיש, וזאת באמצעות תוכנת שיתוף קבצים בשם אימיול – eMule.
תכני פדופיליה נקראים בחוק העונשין, תשל"ז – 1977: "פרסום תועבה ובו דמותו של קטין ".
עם פתיחת החקירה הפלילית, נחשד האיש על ידי משטרת ישראל בעבירות הפליליות הבאות:
- החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, בניגוד לסעיף 214 (ב3) לחוק העונשין. בהתאם להוראות סעיף זה, המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין דינו- מאסר שנה; "מחזיק" = למעט המחזיק באקראי ובתום לב.
- הפצת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, עבירה בניגוד לסעיף 214 (ב) לחוק העונשין. על פי סעיף זה, המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין,, דינו – מאסר חמש שנים.

כתב האישום שהוגש על ידי הפרקליטות והשלכות הרשעה פלילית בעבירה של החזקת פרסום תועבה על עתידו התעסוקתי של הנאשם.

בסופו של יום, נמנעה הפרקליטות מלהאשים את האיש בעבירה היותר חמורה של הפצת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, ולנוכח הראיות שנאספו לחובתו בחקירה, הסתפקה בהגשת כתב אישום המייחס לו עבירה שלל החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין בלבד.
על השלכותיה הפוגעניות של הרשעה פלילית בכלל – ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
במקרה הנדון, בשים לב לכך שהנאשם הועסק כמנהל מרכז נוער באחת העיריות במרכז הארץ, הרשעתו בעבירה של החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין הייתה עשויה להוביל לפיטוריו:
ראשית, סעיף 9(6) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח – 1978 קובע כי עובד רשות מקומית אשר הורשע בעבירה שיש עמה קלון – אשם בעבירת משמעת. סעיף 17 לאותו חוק מסמיך את בית הדין למשמעת של הרשות המקומית להורות על פיטוריו של עובד שנמצא אשם בעבירת משמעת.
מעבר לכך, חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תשס"א – 2001 קובע מגבלות על העסקת אדם שהורשע בפלילים, בין היתר בעבירה בה עסקינן, במוסדות בהם שוהים קטינים.

הסדר הטעון שגיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר עם הפרקליטות – תיקונים מרחיקי לכת בכתב האישום וסיום ההליך הפלילי באי הרשעה.

בהתחשב בכך שבידי הפרקליטות היו מספיק ראיות להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו ובשים לב לפגיעה הקשה של הרשעה פלילית בעתידו התעסוקתי של הנאשם, היה ויורשע, הציבה ההגנה שתי מטרות בייצוגו המשפטי של נאשם זה:
- המטרה הראשונה (אשר באה לשרת ולהניח תשתית למטרה השנייה): תיקון עובדות כתב האישום במסגרת הסדר טעון והפחתת חומרתן באופן משמעותי;
- המטרה השנייה: סיום ההליך הפלילי באי הרשעה, באופן שלא תירשם הרשעה פלילית לחובתו של הנאשם במרשם הפלילי.
כפי שנראה מיד בהמשך, שתי המטרות הושגו במלואן. בטבלה שלהלן ניתן לראות את התיקונים מרחיקי הלכת שנערכו במסגרת הסדר הטעון בכתב האישום:

כתב האישום המקורי	כתב האישום המתוקן בהמסגרת הסדר טעון
במהלך השנים 2008-2009 או בסמוך לכך, החזיק הנאשם בביתו, על גבי דיסק חיצוני קשיח בשבעה עשר קבצים של סרטים בעלי תוכן פדופילי.	בתאריך 19.8.09 או בסמוך לכך, החזיק הנאשם בביתו, על גבי דיסק חיצוני קשיח בשבעה עשר קבצים של סרטים בעלי תוכן פדופילי.
בסרטונים, נצפו בין היתר, קטינים המופיעים בערום מלא או חלקי, כשהם מקיימים יחסי מין מלאים בינם לבין עצמם, וסרטונים אחרים בהם נראו קטינים בעירום בגילאי 5-14 מקיימים אקטים מיניים ובהם יחסי מין מלאים עם בגירים.	בסרטונים, נצפו בין היתר, קטינים המופיעים בערום מלא או חלקי, כשהם מקיימים יחסי מין מלאים בינם לבין עצמם, וסרטונים אחרים בהם נראו קטינים בעירום בגילאי 5-14 מקיימים אקטים מיניים ובהם יחסי מין מלאים עם בגירים. (להלן: "הקבצים"). הקבצים הורדו על ידי הנאשם יחד עם קבצי פורנו שהחזקתם אינה אסורה. משהבחין הנאשם בקבצים ניסה למחקם, אך לא וידא באופן סופי כי הקבצים אכן נמחקו.
את הסרטים הוריד הנאשם מהאינטרנט למחשבו באמצעות תוכנת שיתוף קבצים באינטרנט, ולאחר מכן העביר אותם לדיסק חיצוני.	את הסרטים הוריד הנאשם מהאינטנרט למחשבו באמצעות תוכנת שיתוף קבצים באינטנרט, ולאחר מכן העביר אותם לדיסק חיצוני.

על בסיס חומר הראיות, שכנע עו"ד פלילי גיא פלנטר את הפרקליטות לתקן במסגרת הסדר טעון את כתב האישום, כאמור בעמודה השמאלית לעיל. בהסכמתה לתקן את כתב האישום באופן זה, קיבלה הפרקליטות את גרסת ההגנה לפיה, ההחזקה בוצעה ביום מסוים ולא כנטען במקור, במהלך תקופה של שנתיים, וחשוב מכך – שהקבצים האסורים הורדו מהאינטרנט באקראי ובתום לב, הנאשם אף ניסה למחקם וכל כישלונו של הנאשם מצטמצם למחדל, שלא וידא באופן סופי כי הקבצים נמחקו.
תשתית עובדתית מוסכמת זו, שקיבלה ביטוי בכתב האישום המתוקן, סללה גם את הדרך לאי הרשעתו של הנאשם.
באופן נדיר למדי, למרות מדיניותה העקבית והעקרונית של הפרקליטות לעתור להרשעה במקרים מסוג זה, בהתחשב במכלול הנסיבות ועל בסיס תסקיר חיובי שנתקבל אודות הנאשם משירות המבחן, הסכימה הפרקליטות לעתור במשותף עם ההגנה לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה, תוך חיוב הנאשם לבצע 150 שעות שירות לתועלת הציבור (של"צ).

החזקת פרסום תועבה – אי הרשעה: בית המשפט מאמץ את הסדר הטעון ומסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.

בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופט ד"ר עמי קובו) מצא את הסדר הטעון סביר ומאוזן ועל כן הורה לכבדו לסיים את ההליך הפלילי באי הרשעת הנאשם בדין ובצו של"צ בהיקף של 150 שעות.
את סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה נימק בית המשפט בטעמים הבאים:
- מדובר במקרה שבו מידת האשם של הנאשם נמצאת ברף הנמוך של העבירה וזאת לאור העובדה שהנאשם אכן ניסה למחוק את הקבצים משהבחין בהם, אך לא וידא באופן סופי כי הקבצים נמחקו.
- העדר כל עבר פלילי קודם;
- המלצת שירות המבחן לסיים את ההליך באי הרשעה;
- הרשעה בדין תפגע באופן בלתי מידתי בנאשם ובפרט בהמשך העסקתו.
בקובץ בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם, כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר הטעון והחלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופט עמי קובו) לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה (והכל ללא פרטים מזהים של הנאשם).

תיק פלילי בבית משפט השלום פתח תקווה , בפני כב' השופט עמי קובו.

לקריאה נוספת.

לקריאה נוספת בהקשר לאי הרשעה.

להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.

לקריאה נוספת בהקשר לעבירות החזקת פרסום תועבה.

למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות דומות ראו בעמוד: ארכיון חזקת פרסום תועבה.
להרחבה בנוגע לייצוג משפטי בעניינים דומים ראו:

לקריאה נוספת בהקשר לייצוג משפטי לעובדי הרשיות המקומיות.

משרד עו"ד פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה ולעובדי רשויות מקומיות בהליכים פליליים ובהליכים משמעתיים. להרחבה בנוגע לייצוג עובדי הרשויות המקומיות ראו בעמוד: עובדי הרשויות המקומיות ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ראו בעמוד: עובד רשות מקומית.

עו"ד דין פלילי

ארכיון משפט פלילי | ייצוג משפטי בהליך פלילי נגד עובד רשות מקומית | ארכיון אי הרשעה פלילית | ארכיון ביטול הרשעה פלילית | ארכיון הימנעות מהרשעה פלילית | סארכיון סיום הליך פלילי ללא הרשעה | החזקת פרסום תועבה אי הרשעה | עורך דין פלילי במרכז | עו"ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו"ד פלילי בפתח תקווה | בית משפט השלום בפתח תקווה – ייצוג משפטי

הפוסט החזקת פרסום תועבה אי הרשעה פלילית. עובד רשות מקומית – סיום ללא הרשעה. 5 (3) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

חבלה חמורה, גרימת שבר. תקיפה במכת אגרוף, שברים בארובת העין. עבודות שירות 5 (3)

גיא פלנטר — Mon, 09 Mar 2020 21:26:39 +0000

חבלה חמורה, גרימת שבר. תקיפה במכת אגרוף שגרמה לשברים בארובת העין. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – עבודות שירות בלבד.

חבלה חמורה – שברים בארובת העין ממכת אגרוף – עבודות שירות.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בעבירות אלימות ברחבי הארץ.
אנו מביאים כאן מקרה להמחשה שטופל במשרדנו – לקוח שהורשע בעבירה של חבלה חמורה לאחר שגרם לשברים בארובת העין של המתלונן במכת אגרוף, נדון לעבודות שירות חרף עמדת הפרקליטות שיש לגזור עליו עונש של מאסר מאחורי סורג ובריח.

חבלה חמורה – תקיפה במכת אגרוף שגרמה לשברים בפנים. מקרה להמחשה אשר טופל ע"י משרדנו והסתיים בעבודות שירות.

בניגוד לעמדת הפרקליטות, נדון נאשם אשר הורשע בעבירה של חבלה חמורה (תקיפה באגרוף שגרמה לשברים בארובת העין) על ידי בית משפט השלום בראשון לציון (כבוד השופטת שירלי דקל-נוה) לעונש של עבודות שירות.
במהלך המשפט נסוגה הפרקליטות מניסיונה להוכיח כי התקיפה בוצעה בחבורה, כאשר אחד מחברי החבורה נושא נשק קר. יחד עם זאת, עמדה הפרקליטות על ענישה הכוללת מאסר מאחורי סורג ובריח. עמדתה של הפרקליטות נדחתה וההליך הסתיים בעבודות שירות.

דברי משפחת הנאשם, לאחר סיום הייצוג המשפטי שהענקנו לנאשם.

בחרנו לפתוח דווקא מהסוף, מדברים שכתבה אשתו של הנאשם לאחר סיום הטיפול בפרשה, דברים המדברים בעד עצמם:

כתב האישום המקורי אשר הוגש כנגד הנאשם –חבלה חמורה בנסיבות מחמירות – בחבורה, כאשר אחד מחברי החבורה נושא נשק קר והתקיפה גרמה לחבלה חמורה.

כנגד הנאשם, אדם מן היישוב ללא עבר פלילי, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה חמורה, בניגוד לסעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
סעיף ההגדרות בחוק העונשין קובע כי "חבלה חמורה" הינה:

"חבלה חמורה" – חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים".

סעיף 333 לחוק העונשין שכותרתו "חבלה חמורה" קובע עונש מקסימלי של 7 שנות מאסר למי שחובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין.
כבר בחקירתו במשטרה, הודה הנאשם כי תקף את המתלונן באמצעות מכת אגרוף בפניו ואף בעט במתלונן לאחר שהאחרון נפל ארצה וכי במעשיו גרם למתלונן חבלה חמורה – שברים בארובת העין וחבלות נוספות.
במקרה זה לא היתה מחלוקת כי עובר לעימות בין הנאשם למתלונן, נמסר לנאשם כי המתלונן חנק את בנו בן ה- 9 של הנאשם, וזאת לאחר שבין ילדיהם של הנאשם והמתלונן התפתח ויכוח ובנו של המתלונן הזעיק את אביו על מנת שיתערב לטובתו בוויכוח זה.
במקור, אימץ כתב האישום את גרסת המתלונן (אשר נתמכה בעדויות אשתו ואימו) לפיה, תקף הנאשם את המתלונן ביחד עם שניים נוספים, ואחד מחבורת התוקפים אף רדף אחרי המתלונן כשקרש בידו וזרק את הקרש לעבר המתלונן.
הטענות לתקיפה בחבורה, כשאחד התוקפים נושא נשק קר (הקרש), מבססות נסיבות מחמירות ועונש מקסימלי כפול בחומרתו.
בפועל, מתוך כוונה להחמיר בעונשו של הנאשם, ייחסה הפרקליטות לנאשם בפרק העובדתי בכתב האישום המקורי עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 335(א)(2) לחוק העונשין, עבירה שעונשה המקסימלי 14 שנות מאסר והינה בסמכות בית המשפט המחוזי.
יחד עם זאת, את כתב האישום הגישה הפרקליטות לבית משפט השלום, מבלי לציין את הוראת החיקוק המחמירה יותר אשר בסמכות בית המשפט המחוזי וזאת מתוך כוונה להרשיע את הנאשם בית משפט השלום בעבירה ללא נסיבות מחמירות (אשר בסמכות בית המשפט המחוזי) אולם להענישו בהתאם לנסיבות המחמירות שנטענו בפרק העובדתי של כתב האישום.

לאחר שמיעת ראיות וטיעונים משפטיים, נסוגה הפרקליטות מניסיונה להוכיח כי התקיפה בוצעה בחבורה, כאשר אחד מחברי החבורה נושא נשק קר ותיקנה את כתב האישום בהתאם לגרסת הנאשם.

לאחר שמיעת כמעט כל הראיות בתיק (לרבות כל עדי התביעה והנאשם) וטענות משפטיות שונות (לרבות בהליך גישור), נסוגה הפרקליטות מניסיונה להוכיח כי התקיפה בוצעה בחבורה וכי אחד מחברי החבורה אף היה מצויד בנשק קר ובמסגרת הסדר טעון, בוצעו תיקונים בכתב האישום המשקפים את גרסת הנאשם כפי שנמסרה מלכתחילה בחקירתו במשטרה.
בענין זה נשענה ההגנה בין היתר על החלטתו של סגן הנשיאה כבוד השופט ד"ר עמי קובו בתיק פלילי 23206-04-14 שם, יחסה הפרקליטות לנאשם הוראת חיקוק מקלה מתחום עבירות המין, תוך פירוט נסיבות מחמירות בפרק העובדתי. במסגרת טענה של פגם או פסול בכתב האישום אשר העלתה ההגנה, קבע כבוד השופט ד"ר עמי קובו, את הדברים הבאים:

"במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים, סבורני כי הדין עם ההגנה. סבורני כי הגשת כתב אישום לבית-משפט השלום, בעבירה של מעשה מגונה, שדינה שלוש שנות מאסר, תוך ציון שהנאשם החדיר את אצבעו לאיבר מינה של מתלוננת בניגוד לרצונה, כאשר עובדות אלה מקימות לכאורה עבירה של אינוס, שדינה שש-עשרה שנות מאסר, ואשר נמצאת בסמכותו העניינית של בית-המשפט המחוזי בפני מותב תלתא, עולה כדי פגם ופסול בכתב האישום. פער כה משמעותי בין סעיף העבירה לבין העובדות המופיעות בכתב האישום מעמיד את בית-משפט השלום במצב שבו עליו לברר עובדות ונסיבות אשר ככלל מתבררות בבית-המשפט המחוזי, ואם יורשע הנאשם בדין, יעמוד בית-המשפט במצב של חוסר קורלציה ודיסהרמוניה מוחלטת בין המעשים שהוכחו לבין העבירות שבהן הורשע הנאשם. גזירת דין בהתאם לסעיף העבירה בלבד, כאשר מדובר בעבירה שדינה שלוש שנות מאסר, תחטא לנסיבות החמורות המופיעות בכתב האישום אשר מתארות אירוע של אינוס. במקביל, גזירת הדין בהתאם לעובדות החמורות של האירוע, תחטא לסעיף האישום שהינו של מעשה מגונה בלבד בעבירה מסוג עוון. בנסיבות אלה, כל ניסיון "לרבע את המעגל" בשלב גזירת הדין לא יצלח. מכאן, שקיים פגם או פסול בכתב האישום".

ולענין טענת הפרקליטות כי הצורך בפירוט הנסיבות המחמירות עולה בקנה אחד עם הצורך באינטרס הציבורי במיצוי הדין עם נאשמים באופן ההולם את חומרת מעשיהם פסק כבוד השופט עמי קובו:

"לא ניתן לקבל את טענת המאשימה, לפיה נקודת המוצא בסוגיה זו הינה ההגנה על האינטרס הציבורי במיצוי הדין עם נאשמים באופן ההולם את חומרת מעשיהם. אם היה ברצון המאשימה להגן על האינטרס הציבורי במיצוי הדין עם נאשמים באופן ההולם את חומרת מעשיהם, הרי שהיה בכוחה להגיש את כתב האישום לבית-המשפט המחוזי. ככל שהמאשימה העדיפה, משיקולי יעילות, להגיש את כתב האישום בבית משפט השלום ובעבירה שבסמכות בית-משפט השלום, הרי שעליה להקפיד על מתאם בין העובדות שבכתב האישום לבין סעיפי החיקוק".

לעניין הענישה – נדחתה עתירת הפרקליטות לגזור על הנאשם עונש הכולל מאסר מאחורי סורג ובריח וההליך הסתיים ב- 6 חודשי עבודות שירות.

מאחר והפרקליטות עמדה על עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, לא נקשר הסדר טעון בין הצדדים לעניין העונש והוסכם כי הצדדים יטענו לעונש באופן פתוח.
במסגרת הטעונים לעונש, טענה הפרקליטות כי מתחם העונש ההולם את העבירה בנסיבותיה נע בין 8 חודשי מאסר לבין 30 חודשי מאסר ובית משפט השלום בראשון לציון (כבוד השופטת שירלי דקל-נוה) קיבלה את עמדת הפרקליטות בנוגע למתחם העונש ההולם אולם החליטה לסטות ממתחם העונש ההולם על בסיס השיקולים הבאים:
- החבלה הינה תוצאה של מכת אגרוף אחת שהיכה הנאשם במתלונן;
- הנאשם לא השתמש בנשק קר.
- מיד לאחר ביצוע העבירה, הנאשם הצטער והתחרט.
- בית המשפט התרשם במהלך המשפט באופן בלתי אמצעי כי חרטתו של הנאשם כנה ואמיתית, הוא הפנים את הנזק שגרם למתלונן, ואף הביע רצון לשלם לו פיצוי כספי.
- ניכר כי ההליך הפלילי גרם לנאשם טלטלה והיווה עבורו חוויה מציבת גבול, כפי שהתרשם גם שרות המבחן.
- אמנם נשמעו הוכחות בתיק, אולם, למעשה, כתב האישום תוקן בהתאם להודאתו של הנאשם מלכתחילה, ועל כן, אין לזקוף את ניהול המשפט ושמיעת ההוכחות לחובת הנאשם.
- מדובר בנאשם בעל משפחה, מנהל חברה, נותן שירותים לשביעות רצון לקוחותיו, מתנדב בעזרה לנוער בסיכון ותורם לחברה.
- הנאשם עומד לדין בפעם הראשונה, הודה במעשיו, הבין את חומרתם, ונשקפת מסוכנות נמוכה כי התנהגות פלילית כזו מצדו תחזור על עצמה.
בנסיבות אלו, סבר בית המשפט כי קבלת עתירת הפרקליטות להשית על הנאשם עונש של מאסר והרחקתו מהציבור, עלולה לפגוע בו ובמשפחתו באופן משמעותי ואף לגרום להם נזק בל ישוער.
אשר על כן, גזר בית המשפט על הנאשם 6 חודשי מאסר, אשר יורצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן בסך 20,000 שקלים.

תיק פלילי 30328-03-14 בית משפט השלום בראשון לציון, כבוד השופטת שירלי דקל-נוה.

לקריאה נוספת אודות טיפול משרדנו בעבירות אלימות לרבות חבלה חמורה:

לדוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות אלימות ראו:
- עבירות אלימות.
עבירות אלימות במשפחה.
למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוד משפטי בפני בית משפט זה ראו – עורך דין פלילי בראשון לציון.

עורך דין פלילי

ייצוג במשפט פלילי | תקיפה שגרמה חבלה חמורה | סעיף 333 חוק העונשין | תקיפה במכת אגרוף | גרימת שבר | עבודות שירות | עורך דין פלילי במרכז | עו"ד פלילי במרכז | משרד עורכי דין פלילי | עורך דין פלילי בשפלה | עורך דין פלילי בראשון לציון | עו"ד פלילי בראשון לציון | בית משפט השלום בראשון לציון – ייצוג משפטי

הפוסט חבלה חמורה, גרימת שבר. תקיפה במכת אגרוף, שברים בארובת העין. עבודות שירות 5 (3) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

הגשת קבלות מזויפות – מרמה זיוף והונאה בתעשייה האווירית. 5 (2)

גיא פלנטר — Thu, 05 Mar 2020 09:27:06 +0000

פרשיית מרמה, זיוף והונאה בתעשייה האווירית. בכיר הנאשמים נדון למאסר על תנאי בלבד, ללא פגיעה בפנסיה, למרות שקיבל במרמה החזר הוצאות באמצעות הגשת קבלות מזויפות.

אנו מביאים כאן דוגמא למקרה אשר טופל על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.
בכיר בתעשייה האווירית שהיה "הרוח החיה" בפרשיית הונאה, במסגרתה קיבלו במרמה עובדי התעשייה האווירית בחו"ל החזר הוצאות בסכומים של עשרות אלפי דולרים על ידי הגשת קבלות מזויפות, נדון למאסר על תנאי בלבד, ללא פגיעה בזכויות הפנסיה שלו.

החקירה המשטרתית והפרסום הנרחב בכלי התקשורת.

פרשה זו זכתה להד תקשורתי נרחב וכמקובל במחוזותינו ובאדיבות משטרת ישראל, התפוצצה בקול תרועה רמה אולם בעקבות ייצוג משפטי מקצועי שהוענק לחשודים, הסתיימה בקול ענות חלושה.
כך למשל פורסם בעיתון "חדשות היום" עם "פיצוץ" הפרשה;

מרמה, זיוף והונאה בתעשייה האווירית באמצעות קבלות מזויפות.

לעיון במספר פרסומים נוספים הנוגעים לפרשה, עם המעבר מחקירה סמויה לחקירה גלויה, ראו למשל:
- Ynet– "בלעדי: תעשיית חשבוניות בתעשייה האווירית".
- כלכליסט – "חשיפת ynet: חשד להונאה גדולה של עובדי התעשייה האווירית".
- Ynet – "תעשיית החשבוניות: עובדים הבינו שמשהו קורה".
- "הארץ" – "25 עובדי התעשייה האווירית חשודים בהונאה". על פי החשדות, ארבעה מהעובדים סיפקו לכ-20 אחרים, עימם עבדו באזרבייג'אן חשבוניות מזויפות באמצעותן נהגו כולם לנפח את חשבון ההוצאות שלהם".
- NRG – "חשד למעילה ולזיוף בתעשייה האווירית". "25 עובדי התעשייה האווירית חשודים כי במשך חמש שנים נהגו לזייף חשבוניות וקבלות וכך שלשלו לכיסם מאות אלפי שקלים מכספי החברה".
בעקבות חקירה פנימית שניהלה הנהלת התעשייה האווירית, התעורר חשד כי עובדי התעשייה האווירית השוהים בחו"ל, לרבות מנהלי פרויקטים בכירים, זייפו באופן שיטתי ולאורך שנים קבלות שונות הנחזות כקבלות בגין הוצאות שהיה בבתי מלון, נסיעות במוניות וארוחות במסעדות. באמצעות קבלות מזויפות, כך עלה החשד, קיבלו במרמה עובדי התעשייה האווירית החזר הוצאות בסכומים מצטברים של עשרות אלפי דולרים.
לאחר שהפרשה נחקרה ע"י מחלק ההונאה במחוז מרכז, הועמדו החשודים המרכזיים לדין פלילי, ועניינם נדון בבית משפט השלום ברמלה.
את בכיר הנאשמים ומי ששימש כמנהל הפרויקט מטעם התעשייה האווירית, ייצג עורך דין פלילי גיא פלנטר.

מטרות ההגנה בפרשה זו – הימנעות מעונש מאסר ומפגיעה בפנסיה.

לנוכח הודאתו של הלקוח במיוחס לו במסגרת החקירה המשטרתית, כמו גם ראיות חותכות שנאספו ע"י המשטרה ביחס לקבלות המזוייפות שהוגשו, הציבה לה ההגנה שתי מטרות בפרשה זו;
- האחת, שהנאשם לא ירצה בגין מעשיו ולו יום אחד של מאסר מאחורי סורג ובריח;
- השנייה, שלא יפגעו התנאים הסוציאליים שצבר בעמל רב במשך שנים, לרבות הפנסיה שלו.
כפי שניתן לראות בהמשך, שתי המטרות הנזכרות הושגו במלואן.

טיוטת כתב האישום שהוכנה על ידי הפרקליטות – פרשייה חמורה של עבירות מרמה זיוף והונאה.

עם תום חקירת המשטרה הועבר חומר החקירה מהרשות החוקרת (במקרה זה כאמור, מחלק ההונאה במחוז מרכז) לרשות התובעת (במקרה זה, פרקליטות מחוז מרכז).
בהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, מסרה הפרקליטות לעורך דין פלילי גיא פלנטר כי לאחר שמלאכת העיון וההחלטה בתיק הסתיימה, בכוונת הפרקליטות להגיש כנגד החשוד המיוצג ע"י עו"ד פלנטר כתב אישום.
בתאום מראש, העבירה הפרקליטות לעיונו של עו"ד פלילי גיא פלנטר טיוטת כתב אישום הכפופה לשימוע והעמידה לעיונו את מלוא חומר החקירה.
טיוטת כתב האישום, שטחה לפרטי פרטים פרשה חמורה במיוחד כאשר מנהל הפרויקט, אשר יוצג ע"י עו"ד פלילי גיא פלנטר, נתפס בעיני הפרקליטות כעבריין העיקרי וכמי שהיה ה"רוח החיה" בפרשה והדברים קיבלו ביטוי ברור בטיוטת כתב האישום.
בתמצית, נטען בטיוטת כתב האישום כי במשך כ- 8 שנים, ניהל הבכיר פרוייקט מטעם התעשייה האווירית בבאקו אשר באזרבייג'ן. כעובד התעשייה האווירית, שהינה חברה ממשלתית, נטען כי שמש כעובד הציבור, ובהתאמה הואשם הבכיר בטיוטת כתב האישום בעבירה פלילית השמורה אך ורק לעובדי ציבור – מרמה והפרת אמונים, בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין.
על פי הנטען בטיוטת כתב האישום, קשרו הנאשמים קשר לביצוע פשע, דהיינו להונות את התעשייה האווירית, בכך שיגישו קבלות פיקטיביות, מזויפות, וכך יקבלו העובדים שיישלחו לבאקו החזר הוצאות גבוה יותר ממה שהוציאו בפועל.
הנאשמים תככנו כי בבאקו ישכרו דירה שעלותה זולה משהות בבית מלון ובפועל תוגשנה קבלות פיקטיביות בגין לינה במלון, וכך היה; לאחר שאותרה ונשכרה דירה מקומית, ניגש אחד הנאשמים לבית מלון וקנה קבלות ריקות.
לאורך תקופה הגישו הנאשמים ועובדים אחרים שהגיעו למקום לתעשייה האווירית קבלות מזויפות ופיקטיביות בהן דיווחו כי שהו בבית מלון, בעוד בפועל התגוררו בדירה השכורה, וכך קיבלו במרמה החזרי הוצאות מהתעשייה האווירית בסכום כולל של עשרות אלפי דולרים.
עוד נטען כי בהמשך, אחד מהנאשמים סרק קבלות למחשבו ובאמצעות תוכנת מחשב, זייף אותן ואילו נאשם אחר נהג לזייף קבלות באופן תדיר ושיטתי עבור עצמו והנאשמים האחרים וזאת בגין הוצאות שהייה פיקטיביות במלון.
עוד זויפו באמצעות חותמות מזויפות קבלות מזויפות ופיקטיביות של חברת תקשורת, לשם קבלת החזרי הוצאות תקשורת וכן התקבלו במרמה גם החזרי הוצאות נסיעה.
בהתאמה, הואשמו הנאשמים בטיוטת כתב האישום בשורה ארוכה של עבירות פליליות חמורות:
- קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה בניגוד לסעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, בכך שהונו את התעשייה האווירית בהגשת החזרי הוצאות מנופחים ופיקטיביים, תוך שימוש במסמכים מזויפים בנסיבות מחמירות והפצת ההונאה בקרב עובדים אחרים של התעשייה האווירית.
- מרמה והפרת אמונים, עבירה בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין, בכך שכעובדי הציבור ובעת מילוי תפקידם, עשו מעשי מרמה והפרת אמונים הפוגעים בציבור.
- זיוף בנסיבות מחמירות, עבירה בניגוד לסעיף 418 (סיפא) לחוק העונשין, בכך שהכינו קבלות וחשבוניות של בית מלון ושל חברת תקשורת הנחזות להיות אשר אינן ועשויות להטעות, ובכך שחתמו על קבלות בשם בית מלון ובשם חברת תקשורת ללא סמכות כדין.
- שימוש במסמך מזוייף בנסיבות מחמירות, עבירה בניגוד לסעיף 420 לחוק העונשין, בכך שהגישו בשיטתיות את הקבלות הפיקטיביות והמזויפות לתעשייה האווירית, על מנת לקבל במרמה החזר הוצאות.
- קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה בניגוד לסעיף 415 (סיפא) לחוק העונשין, כאשר הנסיבות המחמירות מתבטאות בשימוש בחותמות מזויפות, סריקה באמצעות מחשב, מחיקת פרטים ורישום פרטים אחרים, שימוש במסמכים כוזבים וציון עובדות שיקריות, זאת באופן קבוע, שיטתי, פעמים רבות ולאורך שנים ובסכומי כסף גבוהים.
אין ספק שאם היה מורשע הבכיר בכתב אישום זה, דינו היה נגזר ע"י בית המשפט לשנים רבות של מאסר מאחורי סורג ובריח וכן קנס כספי מכביד ביותר.

הסדר הטעון שגובש עם הפרקליטות – כתב אישום מתוקן, מחיקת מרבית העבירות והאישומים החמורים וענישה מוסכמת של מאסר על תנאי וקנס.

ברגיל, משמש הליך השימוע לשכנע את הרשות התובעת על שום מה להימנע מהגשת כתב אישום ולכך בדיוק נועדה זכות השימוע. למידע נוסף אודות הליך השימוע הפלילי ראו: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א.
אלא שבמקרים מסוימים, משהגשת כתב האישום בלתי נמנעת (כיוון שלאחר בדיקת חומר הראיות כמו גם ראיות ההגנה הוברר שיש סיכוי סביר להרשעה ואף קיים אינטרס ציבורי בהעמדה לדין), מנוצל הליך השימוע ע"י ההגנה על מנת לגבש הסדר טעון מקל, המקובל על הנאשם.
במסגרת הסדר טעון שכזה, אשר מגובש ונחתם עוד לפני הגשת כתב האישום לבית המשפט, מגיעים הצדדים לכתב אישום מוסכם ולא אחת, אף לענישה מוסכמת.
כך בדיוק ארע גם בפרשה זו;
לאחר שנערכו שימועים לחשודים, שוכנעה פרקליטות מחוז מרכז לתקן את טיוטת כתב האישום המקורית, לכתב אישום מורכך, שיכלול עבירות של זיוף ושימוש במסמך מזויף בלבד.
במסגרת הסדר טעון זה, לא רק שהוסרו מכתב האישום שהוגש לבית המשפט כל הנסיבות המחמירות אלא גם נמחקו כליל שורה ארוכה של עבירות חמורות שנכללו בטיוטת כתב האישום המקורי:
- קשירת קשר לביצוע פשע;
- מרמה והפרת אמונים;
- קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות;
עוד מטעמי ריכוך ומיתון, הוסרה במסגרת הסדר הטעון הטבלה המפרטת את מעשי הזיוף והמרמה ואילו במישור העונשי הוסכם במסגרת הסדר הטעון כי הצדדים יעתרו לעונש מוסכם של מאסר על תנאי בלבד, וקנס כספי.

הישגיה הבולטים של ההגנה בפרשה זו.

שני השגים בולטים יש לזקוף לזכות ההגנה בהקשר להסדר הטעון שנקשר עם הפרקליטות;
- במישור האחריות הפלילית – הסכמתה של הפרקליטות למחוק מכתב האישום את כל הטענות והעבירות הנוגעות לעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ביחס לכספים שנתקבלו כתוצאה מהגשת הקבלות המזויפות) כמו גם מחיקת הטענה שהמעשים נעשו בכובע של עובד ציבור בעת מילוי תפקידו ומחיקת העבירה של מרמה והפרת אמונים, בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין מכתב האישום המוסכם.
- במישור העונשי – העובדה שהנאשם לא יידרש לרצות ולו יום אחד מאסר, אפילו בעבודות שירות ואף לא יידרש להשיב את כל הכספים שקיבל מהתעשייה האווירית, כתוצאה מהגשת הקבלות המזויפות;

למרות חומרת הפרשה, מאמץ בית משפט השלום ברמלה את הסדר הטעון ונמנע מלהשית מאסר בפועל על עובדי התעשייה האווירית שהורשעו בפרשה.

גזר הדין בפרשה זו ניתן על ידי כבוד השופטת נירה דסקין, סגנית נשיאה, אולם מטעמים טכניים, הוקרא על ידי כבוד השופט ד"ר עמי קובו.
לאחר סקירה של עובדות כתב האישום בהן הודה הבכיר, עמדה כבוד השופטת נירה דסקין על חומרת המעשים:

"מדובר בעבירות שנודפת מהן חומרה רבה. הרעיון של שימוש בקבלות מזויפות על מנת להתעשר על חשבון אחרים. הנאשם שימש כמנהל הפרויקט ומעל בתפקידו ובאמון שניתן בו. לכך יש להוסיף כי מדובר בקשרים מסחריים עם מדינה זרה ועל כן יש סכנה שבהתנהלותו הזיק לתעשייה האווירית ולמדינת ישראל. כתב האישום מגולל פרשה חמורה של שימוש בקבלות מזויפות ששימשו לצורך קבלת החזרי הוצאות בתחומים שונים, בשווי של עשרות אלפי דולרים וזאת במשך מספר שנים.

כפי שנטען נכונה החומרה מוצאת לה ביטוי במספר היבטים; מעמדו של הנאשם כמנהל פרויקט ואחראי על עובדים חייב אותו לשמש דוגמא ולהרחיק עצמו ממעשי העבירה. בנוסף העובדה כי מדובר בעבירה מתמשכת הנה נסיבה מחמירה. בנוסף נסיבות כתב האישום מלמדות על עבירה שיש בה תכנון מוקדם ותחכום וכן היבט של הפקת רווח כלכלי קל."

יחד עם זאת, מצא בית המשפט כי מדובר בהסדר טיעון מידתי שיש בו איזון ראוי בין כל השיקולים ולפיכך השית על הנאשם מאסר על תנאי וקנס של 8000 ש"ח, ב- 8 תשלומים חודשיים ורצופים.
כאמור בפתח הדברים, תנאיו הסוציאליים של הנאשם לרבות הפנסיה שלו, לא נפגעו.
בהמשך עמוד ה ניתן לעיין במסמכים הבאים (ללא פרטים מזהים):
- הזימון לשימוע;
- טיוטת כתב האישום הכפופה לשימוע;
- המתווה להסדר טעון עם הפרקליטות;
- כתב האישום שהוגש בסופו של יום במסגרת הסדר הטעון לבית משפט השלום ברמלה;
- גזר דינו של הבכיר אשר יוצג ע"י עורך דין פלילי גיא פלנטר (שוב, ללא פרטים מזהים).

תיק פלילי 35176-08-11, בית משפט השלום ברמלה, בפני סגנית נשיאה, כבוד השופטת נירה דסקין.

לקריאה נוספת.

למידע נוסף אודות הליך השימוע הפלילי ראו: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א.
דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרד עו"ד פלילי גיא פלנטר ייצוג משפטי בעבירות צווארון לבן ניתן למצוא בעמוד – עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.
להרחבה אודות עבירות מרמה, זיוף והונאה ולמקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות דומות ראו:

עו"ד פלילי

קבלות מזויפות | ייצוג משפטי פלילי | זיוף | שימוש במסמך מזויף | קבלת דבר במרמה | עורך דין פלילי במרכז | עו"ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי ברמלה | עו"ד פלילי ברמלה | עורך דין פלילי בשפלה

הפוסט הגשת קבלות מזויפות – מרמה זיוף והונאה בתעשייה האווירית. 5 (2) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי