עורך דין פלילי בצפון גיא פלנטר | ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בצפון.

עורך דין פלילי בצפון – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בצפון

• מחפשים עורך דין פלילי בצפון? משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי  לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה בהליכים פליליים בצפון הארץ.
• לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם מטיב הייצוג המשפטי שאנו מעניקים – ממקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים לתושבי צפון הארץ.

בבחירת עו”ד פלילי, מיקומו הפיזי של משרד עורך הדין תמיד משני לעומת איכות הייצוג המשפטי שמעניק המשרד

• מזווית ראייתו של הלקוח, אמנם נוח יותר להגיע למשרד עורכי דין הקרוב למקום מגוריו של הלקוח.
• יחד עם זאת, מאחר ועסקינן בדיני נפשות, טיב הייעוץ והייצוג המשפטי שמוענק ללקוח חשוב לאין שעור ממקום מושבו של עורך הדין המעניק את השירות המשפטי.
• אחרי הכל יש לזכור; דיונים בבתי משפט ופגישות עם עורך הדין, התביעה המשטרתית והפרקליטות נקבעים בהתאם ליומנו של עורך הדין, ולכן (בשים לב לכך שארצנו ממילא לא רחבת מידות) – למיקומו של משרד עורכי הדין משמעות שולית.
• בעמוד בחירת עורך דין פלילי אנו עומדים בהרחבה על השיקולים המנחים בסוגיה זו. בסופו של יום, השיקולים המכריעים הינם מומחיות, נסיון, התאמה לטיפול המשפטי הספציפי שעומד על הפרק ונכונות אמיתית להירתם למאבקו של הלקוח. זמן הנסיעה אם כן – הינו שיקול שולי, הבטל בשישים.
• בשל איכות הייצוג המשפטי שהם מעניקים, קיימים משרדי עורכי דין בישראל המעניקים ייעוץ וייצוג משפטי ברמה ארצית, כלומר מגיעים לפתחם של משרדים אלו לקוחות מכל רחבי הארץ.
• משרדנו נמנה על אותם משרדים; אנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל רחבי הארץ, לרבות בצפון הארץ. 

היישובים הנמנים על מחוז שיפוט צפון (בית המשפט המחוזי נצרת)

• ואלו הישובים הנמנים על מחוז שיפוט צפון: אכסאל, בוקעעאתה, בית שאן, בסמת טבעון, בקעת בית שאן, גולן, גוש חלב, דבוריה, הגלבוע, הגליל העליון, הגליל התחתון, זרזיר, חצור הגלילית, טבריה, טובא-זנגריה, טורעאן, יבנאל, יסוד המעלה, יפיע, יקנעם עילית, כנרת, כעביה טבאש-חג`אג`, כפר כנא, כפר קמה, כפר תבור, מבואות החרמון, מג`אר, מג`ד אל כרום, מג`דל שמס, מגדל, מגדל העמק, מגידו, מטולה, מנחמיה, מסעדה, מרום הגליל, משהד, נוף הגליל, נצרת, נצרת עילית, עג`ר, עילבון, עילוט, עין מאה`ל, עין קיניה, עמק הירדן, עמק יזרעאל, עפולה, צפת, קצרין, קרית שמונה, ראש פינה, ריינה, רמת ישי, שבלי.
• כלי יעיל לאיתור מחוז השיפוט לפי ישוב ניתן למצוא כאן: חיפוש מחוז שיפוט לפי יישוב.

ייעוץ משפטי לחשודים, לנחקרים ולעצורים בצפון ע”י עורך דין פלילי בצפון

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי דחוף, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע – לחשודים, לנחקרים ולעצורים – בכל תחנות המשטרה בצפון.
• ואלו תחנות המשטרה בהן אנו מעניקים ייעוץ משפטי באזור הצפון;

מחוז צפון של משטרת ישראל

• מטה מחוז צפון ממוקם בעיר נצרת בכביש ציפורי, ברחוב ריאוס אל ג’יבאל 1, נצרת.
• מטה מחוז צפון מחולק ל-3 מרחבים ופועלות בו 17 תחנות משטרה:
• מרחב כינרת.
• מרחב גליל.
• מרחב עמקים.

מרחב כינרת של משטרת ישראל

• מטה המרחב ממוקם בצפת, סמוך לצומת הרחובות דרך הגליל ו- ל”א, צפת.
• במרחב כנרת פועלות 6 תחנות משטרה:
  • תחנת קרית שמונה, ברחוב המכבים 8, קרית שמונה.
  • תחנת גולן (בקצרין), ברחוב שיאון פינת רחוב גילבון, קצרין.
  • תחנת ירדן (ראש פינה), ברחוב דרך הגליל פינת רחוב מעלה גיא אוני (כיכר ליזה), ראש פינה.
  • תחנת צפת, סמוך לצומת הרחובות דרך הגליל ו- ל”א, צפת.
  • תחנת טבריה, סמוך לצומת הרחובות שמעון דהאן / דרך הציונות והחשמונאים, טבריה.
  • תחנת מעלות (מעלות תרשיחא), כביש 8833, מעונה.

מרחב גליל של משטרת ישראל

• מטה המרחב ממוקם בדרך יצחק רבין (כביש 781), קרית אתא.
• במרחב גליל פועלות 5 תחנות משטרה:
  • תחנת כרמיאל, ברחוב החרושת 7, כרמיאל.
  • תחנת מג’ד אל כרום.
  • תחנת משגב, ממוקמת בכביש 784, מול צומת הכניסה לרקפת.
  • תחנת שפרעם, ממוקמת בשכונה המערבית (אל פוואר), שפרעם.
  • תחנת טמרה.

מרחב עמקים של משטרת ישראל

• מטה המרחב ממוקם בנצרת עילית.
• במרחב עמקים פועלות 6 תחנות משטרה:
  • תחנת עפולה, ברחוב הנשיא וייצמן 7, עפולה.
  • תחנת מגדל העמק, ברחוב פנינת העמק פינת שדרות הבנים, מגדל העמק.
  • תחנת נצרת, ברחוב 6077 מס’ 6, נצרת.
  • תחנת כנא.
  • תחנת נצרת עלית, ברחוב מעלה עלית פינת רחוב גלבוע, נצרת עילית.
  • תחנת בית שאן, סמוך לצומת הרחובות שאול המלך ויצחק שמש, בית שאן.

עורך דין פלילי בצפון גיא פלנטר – ייצוג משפטי לעצורים, לנאשמים ולמערערים בכל בתי המשפט בצפון

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לנאשמים ולעצורים בהליכים פליליים בכל בתי המשפט במחוז צפון.
• ואלו בתי המשפט הנמנים על מחוז שיפוט צפון בהם אנו מעניקים ייצוג משפטי בהליכים פליליים:

מקרה להמחשה אשר טופל על ידי עורך דין פלילי בצפון גיא פלנטר

תמצית המקרה להמחשה: סגירת תיק פלילי ע”י עורך דין פלילי בצפון – החזרת נשק מהמשטרה

• אנו מציגים מקרה זה כדוגמא למקרה (אחד מיני רבים) בו העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בצפון. פרשה זו התנהלה בצפון הארץ, נחקרה על ידי תחנת משטרת נהריה ונבחנה על ידי שלוחת תביעות גליל, שנעתרה לבקשתינו לסגור את התיק.

תחנת נהריה פתחה בחקירה כנגד רס”ן בצבא קבע בחשד לעבירות אלימות במשפחה

• ואלו פרטי המקרה; לאחר הגשת תביעת גירושין כנגדה, הגישה אשתו של רס”ן בצבא קבע תלונה כנגדו למשטרת ישראל, שם טענה כי תקף אותה ואיים עליה.
• בעקבות תלונה זו, פתחה משטרת ישראל בחקירה פלילית כנגד הרס”ן, בחשד לעבירות של תקיפת בת זוג, בניגוד לסעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין, התשל”ז-1977 (להלן: “חוק העונשין”) ועבירה של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין. במסגרת החקירה הפלילית, תפסה המשטרה מיד את אקדחו של הקצין וסירבה להחזיר את האקדח.
• כל החקירה התנהלה על ידי משטרת ישראל, ולא על ידי המשטרה צבאית חוקרת (מצ”ח).
• כתמיכה לתלונתה, הציגה המתלוננת בפני חוקרי המשטרה חבלות, הגישה תעודה רפואית המנציחה את החבלות, ואף הפנתה את משטרת ישראל לחקור את חברתה השכנה, אשר עדותה מחזקת לכאורה את תלונת המתלוננת.

עורך דין בצפון גיא פלנטר הגיש לשלוחת תביעות גליל של משטרת ישראל בקשה להימנע מהגשת כתב אישום

• עורך דין פלילי גיא פלנטר קיבל את הייצוג על הרס”ן, ליווה אותו בהליכי החקירה המשטרתית ופעל לשחרורו בערובה בתנאים לא מכבידים.
• בהמשך, הגיש עורך דין פלילי גיא פלנטר לשלוחת תביעות גליל של משטרת ישראל בקשה להימנע מהגשת כתב אישום כנגד הרס”ן ודרישה לסגור את התיק.

שלוחת תביעות גליל של משטרת ישראל נעתרה לבקשת משרדנו וסגרה את התיק הפלילי

• למרות שלל הראיות שהציגה המתלוננת כתמיכה לתלונתה, התקבלה בקשתו של עורך דין פלילי גיא פלנטר להימנע מהגשת כתב אישום ותיק החקירה נסגר ע”י שלוחת תביעות גליל בעילה של חוסר ראיות מספיקות.
• סגירת תיק החקירה מנעה הגשת כתב אישום כנגד הרס”ן ו”חסכה” ממנו את הצורך להוכיח את חפותו במשפט פלילי בבית המשפט. סיום החקירה הפלילית ללא הגשת כתב אישום אף הוביל להחזרת אקדחו מהמשטרה ובכך הסתיימה הפרשה. 
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהודעת קצין החקירות בתחנת נהריה לפיה, תיק החקירה נסגר על ידי ראש שלוחת תביעות גליל במשטרת ישראל. 
• במקרה להמחשה שהצגנו לעיל, הליכי החקירה הפלילית בתיק זה נוהלו על ידי תחנת משטרת חדרה ואת התיק סגר לבקשתינו ראש שלוחת תביעות גליל.
• למרות שהרס”ן התגורר בצפון והליכי החקירה התנהלו בצפון – פנה הרס”ן למשרדנו על מנת לקבל ייצוג משפטי מקצועי ומסור, שהוביל לסגירת התיק הפלילי ולהחזרת נשקו.
• המקרה ממחיש (וכך גם כל הדוגמאות האחרות שאנו מציגים לקראת סוף עמוד זה), שעל מנת לבצע את מלאכתו נאמנה בצפון הארץ, משרדו של עורך דין פלילי בצפון לא חייב להיות ממומקם דווקא בצפון.

לקריאה נוספת

• לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בצפון ראו לקראת סוף עמוד זה וכן בעמוד – ארכיב עורך דין פלילי בצפון.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
• להרחבה בנוגע להכנה לחקירה פלילית וייעוץ משפטי בחקירה ראו בעמוד: הכנה לחקירה במשטרה | ייעוץ משפטי בחקירה.
• להרחבה בנושא סגירת תיקי חקירה ראו בעמוד: סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה.
• להרחבה בנוגע להחזרת נשק מהמשטרה ורישוי כלי ירייה ראו בעמוד: רישיון נשק – ייצוג משפטי.

דוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים בצפון הארץ

• לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בליכים פליליים ומשמעתיים בצפון.

עורך דין פלילי בצפון גיא פלנטר

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בהליכים פליליים בצפון הארץ.
• אנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
• כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ”ח ושב”כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי, משפטי צבאי והליכים משמעתיים. לפרטים נוספים אודות צוות המשרד ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
• לדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי ראו – דוגמאות להמחשה – ייצוג משפטי גיא פלנטר משרד עורכי דין.
• לקוחות כותבים עלינו – ראו: ביקורות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר וכן: חוות דעת לקוחות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עורך דין פלילי | עורך דין פלילי בצפון | עו”ד פלילי בצפון | בחירת עו”ד פלילי לפי אזור בארץ

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | עבירות אלימות במשפחה | ייעוץ משפטי בחקירה | סגירת תיק פלילי | תקיפה בנסיבות מחמירות | איומים | עורך דין פלילי בצפון | עו”ד פלילי בצפון | עורך דין פלילי בקריות | עורך דין פלילי בקריות | עורך דין פלילי בחיפה | עו”ד פלילי בחיפה | עורך דין פלילי בקרית שמונה | עורך דין פלילי בצפת | עורך דין פלילי בטבריה | עורך דין פלילי בעכו | עורך דין פלילי בחדרה | עורך דין פלילי ברמת גן

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט עורך דין פלילי בצפון | עו”ד פלילי בצפון גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בצפון<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (11)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת

• בעמוד זה אנו עומדים על היבטים שונים הנוגעים לכתב אישום כגון משך הזמן להגשתו, משך טיפול התביעה בתיק עד להגשתו והתיישנות עבירות, תוכן ומבנהו, השלמת חקירה אחרי הגשתו , מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד.
• להשלמת התמונה ראו: 
  • התמודדת עם כתב אישום.
  • ביטול כתב אישום.

כתב אישום לדוגמא – אלימות במשפחה.

מהו כתב אישום?

• כתב אישום הינו כתב טענות משפטי שנערך על ידי רשות תובעת, שעם הגשתו לבית המשפט מסיים בד”כ את שלב החקירה הפלילית, פותח את שלב המשפט הפלילי וקובע את מסגרת המשפט הפלילי. הגשתו לבית המשפט מהווה את המהלך הפורמאלי של “העמדה לדין”.
• מטרתו להביא בפני בית המשפט והנאשם את מכלול העובדות והעבירות שבכוונת התביעה להוכיח במשפט, וכן – את רשימת עדי התביעה באמצעותם תבקש התביעה להוכיח את האישום.
• על פי דין, מעמד הקראתו לנאשם (ולא מועד הגשתו לבית משפט) מהווה את תחילתו של המשפט הפלילי.

מה כולל כתב אישום?

• תוכנו, ניסוחו ומבנהו והיבטים שונים הנוגעים אליו מוסדרים בחיקוקים שונים, בפסיקת בתי המשפט ובהנחיות שונות של גופי התביעה, כגון הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.1.
• בתמצית, כוללים כתבי אישום;
  • שם בית המשפט שאליו מוגש כתב האישום ומיקומו.
  • פרטים אודות הרשות התובעת והנאשם.
  • פרק עובדתי.
  • עבירות והוראות חיקוק המיוחסות לנאשם.
  • רשימת עדי התביעה.

כתב אישום לדוגמא

מבנה כתב האישום.

פרק העובדות

• יפרט את העובדות המבססות את סעיפי העבירה (פרטי המקרה ותוצאותיו).
• יציין את המקום והזמן, במידה ואפשר לבררם; יכלול מועד מדויק ככל הניתן של ביצוע העבירה ומשך הזמן שבו בוצעה לטענת התביעה.
• יתאר את מהות הקשר בין הנאשם לגורמים שונים המפורטים בכתב האישום כולל נפגע העבירה (למשל – קרבה משפחתית או שכנות) רקע היחסים ואופי הקשר ביניהם (כאשר הדבר רלוונטי – למשל שקיים סכסוך ביניהם).
• יציג את הנזק שנגרם מביצוע העבירה, כולל השלכות מתמשכות של העבירה על נפגע העבירה.
• כאשר קיימת לכך תשתית ראייתית, ניתן לציין את הנזק שעלול היה להיגרם מביצוע העבירה, שהיה במודעות הנאשם.
• במקרים הרלוונטיים, יציג את מקצועו של הנאשם. ככלל, כאשר הנאשם עובד ציבור, עובד מדינה, עובד רשות מקומית או בעל מקצוע טעון רישוי (כגון עורך דין, רו”ח, קבלן רשום, אדריכל, מהנדס, רופא או בעל מקצוע רפואי אחר, חוקר פרטי או נותן שירותי שמירה – יצוין הדבר.
• יציג את העובדות המקימות את יסודות העבירה המיוחסת לנאשם, ולא יתייחס לראיות המבססות את אותן עובדות.
• לא יציג שום עובדות המתבססות על ראיות בלתי קבילות או ראיות חסויות שלא יועמדו לעיון ההגנה.
• לא יציג עבירות שהתיישנו.
• באם מייחסת התביעה לנאשם ביצוע עבירה ב”נסיבות מחמירות”, יפרט את הנסיבות המחמירות הקונקרטיות במקרה הנדון.

פרק הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם

• כאן יפורטו העבירות המיוחסות לנאשם, תוך פירוט סעיפי החיקוק הרלוונטיים לאישום.
• חייבת להיות התאמה מלאה בין העבירות המיוחסות לנאשם לתיאור העובדתי.
• כאשר מיוחסות לנאשם מספר עבירות מאותו סוג, יפורטו לצד סעיף החיקוק מספר העבירות המדויק. כאשר המספר המדויק של העבירות מאותו סוג לא ידוע – ניתן לציין “ריבוי עבירות”.

רשימת עדי התביעה

• את ראיותיה להוכחת האישום, תציג ותגיש התביעה במשפט באמצעות עדיה, הרשומים ברשימת עדי התביעה בכתב האישום.
• חלקם יכולים להיות עדים מהותיים, שעדותם בבסיס האישום, ואחרים טכניים (למשל כאלה שנטלו חלק בפעולות חקירה טכניות, שאינן במחלוקת).
• בד”כ, תכלול רשימת עדי התביעה עדים הנתפסים על ידי התביעה כדוברי אמת, שיש בעדותם לתרום להוכחת האישום ולגילוי האמת.
• יחד עם זאת, לעיתים, תעיד התביעה מטעמה עד שלדעתה רק חלק מעדותו אמת, ותבקש מבית המשפט להסתמך רק על אותו חלק שלטעמה תואם את המציאות.
• מרגע שהנאשם השיב ונתן מענה לאישום, כל תיקון ברשימת עדי התביעה מחייב החלטה שיפוטית בעניין, כאשר הנאשם ועורך דינו יכולים להתנגד לתיקון ולנסיון להרחבת חזית.

תוך כמה זמן יוגש כתב אישום?

משך הזמן להגשת האישום – התיישנות עבירות

• חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982 מסדיר את תקופות ההתיישנות וקובע שאין להגיש כתב אישום בשל עבירות, באם עברו מיום ביצוען פרקי הזמן הנקובים בחוק.
• באופן טבעי, ככול שהעבירה חמורה יותר – תקופת ההתיישנות החלה על אותה עבירה ארוכה יותר.
• דיני ההתיישנות מורכבים, בלשון המעטה, וכוללים חריגים וסייגים שונים, פרקי זמן שונים שלא יובאו בחשבון מטעמים שונים וסמכויות של גורמים שונים להאריך חלק מתקופות ההתיישנות.
• הוסף על כך שדיני ההתיישנות החלים בישראל לא מרוכזים בחיקוק אחד;
  • למשל, סעיף 354 בחוק העונשין, תשל”ז – 1977 קובע הסדר מיוחד בכל הנוגע להתיישנות עבירות מין בקטינים.
  • דוגמא נוספת: בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל”א – 1971, אין להגיש כתב אישום כנגד קטין, אם עברה שנה מיום ביצוע העבירה, אלא בהסכמת היועת המשפטי לממשלה (סמכות שהואצלה לפרקליט המדינה ולמשנים לו).
• עוד יש לדעת כי גם אם לא חלפה תקופת ההתיישנות, חלוף פרק זמן רב מאז החלה החקירה עלול להיות שיקול לסגירה של התיק הפלילי.
• מכל אלו עולה הצורך החיוני להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לשאלות התיישנות, ולשאלות הנוגעות להגשתו או לאי הגשתו של כתב אישום.

משך טיפול התביעה בתיק עד להגשת האישום

• מבלי לשנות את המצב המשפטי הנובע מהוראות ההתיישנות בחוק הנ”ל, ובמטרה לקצר את הזמן להכנת כתבי אישום בפרקליטות ובמשטרה, קובעת הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה סולם עדיפויות על פיו נדרשות רשויות התביעה לפעול באופן נחרץ יותר למניעת שיהוי בהחלטה באם להגיש כתב אישום.
• במסגרת סולם עדיפויות זה ניתן למצוא שיקולים כגון היותו של החשוד במעצר, קטינות, חשש לנזק לניהול המשפט, נסיבות מיוחדות הגורמות נזק לחשוד ועוד.
• בהתאם להנחיה, ככלל, יחליט תובע באם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, לא יאוחר מפרקי הזמן הבאים:
  • בעבירות מסוג חטא – תוך חצי שנה.
  • בעבירות מסוג עוון – תוך שנה.
  • בעבירות מסוג פשע שדינן עד 10 שנות מאסר ובעבירות מיוחדות מסוג עוון – תוך שנה וחצי.
  • בעבירות מסוג פשע שדינן 10 שנות מאסר ומעלה – בתוך שנתיים.
• ההנחיה קובעת פרקי זמן שלא ימנו, ויחשבו כמצדיקים את הארכת פרק הזמן לקבלת החלטה באם להגיש כתב אישום כגון פרק הזמן בו נערך שימוע, פרק הזמן בו נשלח התיק להשלמת חקירה, פרק הזמן אשר נדרש לצורך מו”מ לסגירת התיק בהסדר מותנה (ובלבד שלא יעלה על חצי שנה), ועוד.
• להרחבה בכל הנוגע למשך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום ראו הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שכותרתה “משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום”.

מי מגיש כתב אישום?

כללי – הסמכות להגיש כתב אישום בישראל

• סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982 קובע מי הם המוסמכים לשמש תובעים מטעם המדינה בהליך הפלילי ולהגיש כתב אישום:
  • היועץ המשפטי לממשלה (להלן – “היועמ”ש”).
  • נציגיו של היועמ”ש.
  • מי שהוסמך ע”י היועמ”ש לשמש תובע, ובכללם אנשי התביעה המשטרתית שמינה מפכ”ל המשטרה.
• החסד”פ קובע כי נציגי היועץ המשפטי לממשלה הם:
  • פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע את תואריהם בצו שפורסם ברשומות;
  • מי שהיועמ”ש הסמיכו להיות תובע דרך כלל, לסוג של משפטים לבתי משפט מסוימים או למשפט מסויים.
• תובע משטרתי הוגדר כשוטר שהתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים והתמנה להיות תובע בידי מפכ”ל המשטרה. תנאי הכשירות הוגדרו בתקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו), התשכ”ו-1966.
• לתביעה הפלילית בישראל שתי זרועות מרכזיות:
  • פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות במשרד המשפטים.
  • מערך התביעה המשטרתית במשטרת ישראל (חטיבת התביעות). משטרת ישראל כפופה למשרד לביטחון הפנים. 
• להלן נעמוד על הגורמים המרכזיים המגישים כתבי אישום בישראל;

יחידות התביעה של משטרת ישראל

• חלוקת העבודה בין הפרקליטות ובין התביעה המשטרתית מעוגנת אף היא בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982, והיא מתבססת על דרגת חומרת העבירה.
• הרוב המכריע של תיקים פליליים (כ- 90%) מטופל ע”י יחידות התביעה של המשטרה.

גורמים נוספים במשטרה המוסמכים להגיש כתב אישום

• קיימים גורמים נוספים במשטרת ישראל המוסמכים להגישו:
  • תובעי תעבורה באגף התנועה (את”ן).
  • תובעי רישוי עסקים, הכפופים לאגף אבטחה ורישוי במשטרה.
  • תובעי הגנת הסביבה, במדור הגנת הסביבה של משטרת ישראל.

פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות

• הפרקליטות אמונה על תיקים פליליים הנוגעים לעבירות היותר חמורות בספר החוקים (כ- 10%), כגון עבירות המתה, עבירות מרמה והונאה, עבירות מין ועבירות אלימות חמורות. 
• לפרקליט מחוז הוענקה סמכות להעביר תיקים מסויימים לטיפולו של תובע משטרתי.

התביעה הצבאית

• התביעה הצבאית הוסמכה להגיש כתבי אישום כנגד משרתים בצה”ל שביצעו עבירות הנדונות במערכת המשפט הצבאית.
• כמו כן הוסמכה התביעה הצבאית להגיש כתבי אישום נגד תושבי אזור יהודה ושומרון שביצעו עבירות הנתונות לסמכותם של בתי המשפט הצבאיים.
• בכל הנוגע למשפט הצבאי ראו: עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, אנשי קבע במשפט צבאי. 

מח”ש – המחלקה לחקירות שוטרים

• המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש), אמונה על חקירת עבירות פליליות המבוצעות על ידי אנשי משטרה.
• מח”ש מגישה כתבי אישום נגד שוטרים במגוון רחב של עבירות כגון שימוש בכוח בלתי סביר או בלתי מוצדק, עבירות בתחום טוהר המידות, עבירות מין, עבירות רכוש ועוד.
• להחרבה בעניין זה ראו: המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורכי דין אשר קיבלו הסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את המדינה בהליכים פליליים

• בהתאם לדין, הוסמכו עורכי דין פרטיים “כקבלני משנה”, בהסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את מדינת ישראל בתיקים פליליים בתחומים מסויימים.
• המינוי הינו אישי, ולפרק זמן קצוב.

אזרחים, המוסמכים להגיש קובלנה פלילית

• קובלנה פלילית פרטית הינה כתב אישום לכל דבר. לאזרחי המדינה הוענקה סמכות להניע הליך פלילי בדרך של הגשת קובלנה פרטית, אולם ברשימה סגורה ומצומצמת של עבירות פליליות, אשר רובן מפורטות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ”ב – 1982.
• למעט מספר חריגים, מדובר בעבירות הפחות חמורות. בעבירות החמורות יותר, הפקיד המחוקק את סמכות ניהול ההליך הפלילי בידי המדינה.
• בכל הנוגע לעניין זה ראו: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי.

האם ניתן לבצע השלמות חקירה לאחר הגשת כתבי אישום?

• ככלל, חקירה משטרתית מסתיימת בטרם העמדה לדין. מטרתו של כלל זה – לאפשר לנאשם הזדמנות הוגנת להתגונן בפני האישום, כאשר עם תחילת משפטו הפלילי בידיו תמונה מפורטת ומתוחמת:
  • הן של כל העבירות המיוחסות לו (לרבות מלוא התשתית העובדתית המבססת את העבירות + הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם).
  • והן של כל הראיות שנאספו במסגרת החקירה לחובתו, שבאמצעותן מתכוונת הרשות התובעת להוכיח את אשמתו של הנאשם.
• בהתאמה, השלמת חקירה לאחר העמדה לדין תעשה כחריג ובכפוף לאישורים של הגורמים המוסמכים ברשויות התביעה.
• בקבלת ההחלטה באם לבצע השלמת חקירה לאחר העמדה לדין, יתבצע איזון בין ערכים ואינטרסים שונים, לרבות:
  • האם במסגרת טיפול מקצועי וראוי בתיק, היה ניתן לבצע את פועלת החקירה בטרם ההעמדה לדין. ככלל, לא תבוצע השלמת חקירה (למעט בנסיבות חריגות) באם ניתן וצריך היה לצפות את נחיצותה של פעולת החקירה בטרם ההעמדה לדין, ולא התחדש דבר.
  • השלב בו מצוי ההליך הפלילי בבית המשפט. ככול שהמשפט הפלילי נמצא בשלב מתקדם יותר, כך ידרשו נימוקים ממשיים יותר להצדקת השלמת החקירה, ולהפך. בהקשר זה נפסק למשל, כי השלמת חקירה בטרם השיב הנאשם לאישום לא פוגעת בניהול הגנתו ובזכותו למשפט הוגן.
  • האם השלמת החקירה תוביל לחקירת הנאשם עצמו או לחקירת עד הגנה מטעמו של הנאשם.
  • עד כמה חיונית השלמת החקירה לבירור האמת.
  • חומרת העבירה בה מואשם הנאשם וחומרת החשד שייחקר במסגרת השלמת החקירה.
  • מה מידת המורכבות של השלמת החקירה. האם מדובר בהשלמת חקירה ממשית הכרוכה למשל בגביית עדויות מעדים, או בהשלמת חקירה טכנית במהותה.
  • כאשר ההתגלתה לרשות התובעת עובדה או טענה חדשה, שיש בה פוטנציאל להשפיע על תוצאות המשפט הפלילי, כגון:
    • התפתחות שיש בה כדי לשנות את סעיפי האישום (למשל מות הקרבן).
    • כאשר במהלך ראיון של עד, לקראת עדותו בבית המשפט, עלו פרטים עובדתיים חדשים ומהותיים.
    • כאשר התעורר צורך מהותי לבחון טענה חדשה, שעלתה לראשונה לאחר הגשתו.
    • כאשר הנאשם ביקש לבצע את השלמת החקירה, ויש ממש בבקשתו.
• להרחבה בכל הנוגע לכללים הנוגעים לעריכת השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 6.11, שכותרתה: “השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום”.

תיקון כתב אישום – האם אפשרי ובאיזה תנאים?

• תיקון כתב אישום לאחר הגשתו בהחלט אפשרי, אולם לשלב שבו מתבקש התיקון משמעות רבה;

תיקון ע”י התובע

• כל עוד לא התחיל המשפט (כלומר לא בוצעה הקראה), רשאי תובע לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו.
• כל שעל התובע לעשות בהקשר זה – למסור לבית המשפט הודעה בכתב על התיקון המפרטת את השינוי, ולהגיש כתב אישום מתוקן או, באם התיקון נעשה במעמד הדיון, לבצע את התיקון על גבי כתב האישום המקורי.

תיקון ע”י בית המשפט

• בכל עת שלאחר תחילת המשפט (כלומר לאחר שהוקרא כתב האישום לנאשם) מסורה הסמכות לתקנו לבית המשפט.
• בית המשפט רשאי לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, בכפוף לכך שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן בפני התיקון.
• התיקון ייעשה בכתב האישום עצמו או יירשם בפרוטוקול המשפט.

מי רשאי לקבל העתק מכתב האישום?

עיתונאים וכלי התקשורת

• לא אחת, למדו נאשמים על העמדתם לדין מכלי התקשורת או מגורמים אחרים בציבור שנחשפו לפרסומים בנושא.
• מסירת כתב אישום לעיון הציבור, לפני שהוא מובא לידיעתו של הנאשם או עורך דינו, נתפס כמהלך פוגעני ופסול, אשר לעיתים אף מונע מהנאשם לפעול לקבלת צו איסור פרסום, שכן “הסוסים כבר נמלטו מהאורווה”.
• הנחיה מספר 3.8 בהנחיות פרקליט המדינה שכותרתה: “מסירת העתק מכתב האישום לעיון עיתנואים” קובעת בהקשר זה כי ככלל, לא תעמיד הפרקליטות כתבי אישום לעיון עיתונאים או לעיון הציבור בכללותו ולא תודיע ברבים על הגשתם כל עוד לא ברור שהנאשם או בא כוחו קיבלו עותק מכתב האישום.

נפגעי עבירה

• בהתאם להוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, לקורבן עבירה זכות לעיין בכתב האישום ולקבל העתק ממנו, בכפוף לסייגים הקבועים בחוק.
• בהתאמה, לאחר העמדה לדין, ובכפוף לסייגים הקבועים בחוק, מצווה הרשות התובעת להעמיד לעיון נפגע העבירה את כתב האישום, ואף לאפשר לנפגע העבירה או לבא כוחו לצלמו.
• בהקשר זה ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.7 – “מסירת העתק מכתב האישום לנפגע העבירה”.

עורך דין פלילי

 התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום

הפוסט כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (232)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

החזרת רישיון אקדח – בעקבות הפרכת 3 תלונות שווא כנגד רופא על הטרדה מינית.

החזרת רישיון אקדח – בעקבות הפרכת 3 תלונות שווא כנגד רופא על הטרדה מינית

תמצית המקרה – החזרת רישיון אקדח

• רישיונו של רופא משפחה לשאת אקדח בוטל בעקבות תלונות שווא על הטרדה מינית שהגישו כנגדו שלוש מטופלות.
• בעקבות טיפול משפטי שהעניק משרדנו לרופא – נסגרו תיקי החקירה, רישיונו של הרופא לשאת אקדח חודש והאקדח הוחזר לו.

החזרת רישיון אקדח בעקבות הפרכת תלונות שווא כנגד רופא על הטרדה מינית.

ביטול רישיון אקדח – בעקבות הגשת תלונות כנגד רופא על הטרדה מינית

• הלקוח בפרשה זו רופא משפחה וותיק, צנחן בעברו אשר במשך למעלה מ-20 שנה, החזיק ברישיון לאקדח, בתבחין הוראת מעבר.
• על רקע סירבו לרשום תרופת מרשם למטופלת, ומחלוקת עם המטופלת לגבי סוג הטיפול הרפואי המתאים עבורה, החליטה המטופלת להתנכל לרופא. 
• כמיטב המסורת הנהוגה במחוזותינו כיום, השתמשה המטופלת ברשתות החברתיות, השמיצה אותו והסיתה כנגדו מטופלות אחרות.
• במסגרת אותו קמפיין ברשת שיזמה לפגיעה בשמו הטוב של הרופא, הצליחה אותה מטופלת לשכנע 3 מטופלות אחרות לגשת למשטרה ולהגיש כנגד הרופא תלונות המייחסות לו הטרדה מינית (היא עצמה לא הגישה תלונה במשטרה אלא בחרה להפעיל אחרות).
• בתאום מוחלט, טענו שלושת המתלוננת במשטרה כי התנהלותו של הרופא כלפיהן (ומדובר באירועים מלפני שנים), חרגה מטיפול רפואי מקצועי והיוותה לשיטתן – הטרדה מינית.
• חלק מהמתלוננת הדגישו כי הרופא חמוש באקדח, והביעו תמיהה על שום מה רופא בכלל מחזיק בנשק (בפועל – הרופא היה חמוש מאחר וטיפל גם במטופלים באיו”ש).
• למרות שלא ניתן היה ללמוד מהתלונות על מסוכנות כלשהיא (לא בכלל ולא בהחזקת האקדח בפרט), מיד עם הגשת התלונות נדרש הרופא להפקיד את אקדחו והאגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון הפנים הזדרז לבטל את רישיונו לכלי ירייה.

החזרת רישיון אקדח – הטיפול המשפטי של משרדנו

• בשלב זה פנה הרופא למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ משפטי ביחס לתלונות שהוגשו כנגדו במשטרה ועל מנת שנפעל להחזרת אקדחו מהמשטרה.
• דרכנו להחזרת נשקו של הרופא לא היתה סוגה בשושנים ונתקלה ולא מעט מהמורות.
• עם תחילת הטיפול המשפטי, ערר שהגיש משרדנו על החלטת ביטול הרישיון לאקדח – נדחה, על רקע התנגדות המשטרה אשר טענה כי תלויים ועומדים כנגד הרופא 3 תיקי חקירה.
• חקירת המשטרה התנהלה בעצלתיים, וכל עוד תיקי החקירה לא נסגרו – התנגדה המשטרה לכל מהלך שישיב לרופא את אקדחו.
• לפיכך, פעל משרדנו מול משטרת ישראל לזרז את סיום החקירה ומשהסתיימה החקירה, פעל משרדנו מול הפרקליטות לסגור את תיקי החקירה.
• לאחר עיון בחומר החקירה, נעתרה הפרקליטות לבקשתנו והחליטה לסגור את תיקי החקירה כנגד הרופא.
• למרות סגירת תיק החקירה לא נסללה דרכו של הרופא להשבת הרישיון לנשק וזאת בשל אי עמידה באמות מידה של משטרת ישראל, המחייבות היעדר רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים למשך מספר שנים קודם להגשת הבקשה לרישוי נשק (דרישת המשטרה למעין “תקופת צינון”).
• על מנת להסיר מכשול זה ולחדש את הרישיון לאקדח, פעל משרדנו לתיקון הרישום המשטרתי של תיקי החקירה הסגורים.
• משתוקן הרישום המשטרתי אודות תיקי החקירה הסגורים, הגיש משרדנו בקשה מנומקת לחידוש רישיון לכלי ירייה.
• במסגרת הבקשה לחידוש הרישיון ניתחנו את חומרי החקירה הנוגעים לשלושת התלונות, הוכחנו שאין בתלונות ממש ושלא נשקפת מהרופא שום מסוכנות וביססנו תבחין עדכני – שרות עבר בכוחות הביטחון.

החזרת רישיון אקדח – החלטת פקידת רישוי כלי ירייה

• משהוסרו כל המכשולים, קיבלה פקידת רישוי כלי ירייה, מחוז תל אביב, הגב’ קרן מרקס את בקשת משרדנו וחידשה את רישיונו של הרופא לאקדח ובהתאמה – אישרה למשטרת ישראל להחזיר לרופא את אקדחו המופקד. 
• בסופו של יום, האשמות השווא בדבר הטרדות מיניות – הופרכו. האקדח שהופקד במשטרה בעקבות תלונות השווא – הוחזר לרופא ובכך הסתיימה הפרשה.
• בפרשה זו טיפלו במשרדנו עורכי הדין גיא פלנטר ועמנואל טראץ’.

משרד עורך דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לרישוי נשק

• לשלילת הזכות לשאת נשק השלכות מרחיקות לכת, הן מבחינת ביטחונו האישי של אדם והסובבים אותו והן במישור התעסוקתי. מכאן החשיבות בקבלת ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי בכל הנוגע לרישוי נשק.
• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לאזרחים, אנשי כוחות הביטחון, אנשי אבטחה וארגונים בכל הנוגע לרישוי נשק והחזרת נשק מהמשטרה.
• בכל הנוגע להחזרת חפצים שנתפסו במסגרת חקירה פלילית ראו – החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.

דוגמאות נוספות למקרים בהם טיפל משרדנו ברישוי נשק

• לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לקבלת רישיון לנשק, חידוש רישיון נשק והחזרת נשק מהמשטרה ראו בקישורים לקרת סוף עמוד זה.
• כמו כן ראו בעמוד – רישיון נשק | רישוי כלי יריה.

גיא פלנטר משרד עורכי דין
רישיון נשק – ייצוג משפטי

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק | עבירות מין | ערר על ביטול רישיון נשק

ארכיון רישוי כלי ירייה | ארכיון אי עמידה בתבחינים | ארכיון בקשה לקבלת רישיון לכלי ירייה | ארכיון חידוש רישיון כלי ירייה | ארכיון ביטול רישיון נשק | ארכיון שלילת רישיון נשק | ארכיון שלילת רישיון החזקת כלי ירייה | ארכיון החזרת נשק מהמשטרה | ארכיון החזרת רישיון נשק | ארכיון הגשת ערר על החלטת פיקוד רישוי | ארכיון ערר על החלטת פקיד רישוי | ארכיון הגשת ערר בפני וועדה על החלטת פקיד רישוי כלי ירייה | ארכיון הגשת ערר לדיון בפני וועדה – המשרד לביטחון פנים | ערר על פסילה מלשאת נשק בשל סיבה פסיכיאטרית | ארכיון הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט להשבת רישיון לנשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה

הפוסט החזרת רישיון אקדח – בעקבות הפרכת 3 תלונות שווא כנגד רופא על הטרדה מינית<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (124)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | שימוע פלילי; ייעוץ + ייצוג משפטי בהליך שימוע לפני הגשת כתב אישום

שימוע פלילי – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בהליך שימוע לפני הגשת כתב אישום לפי סעיף 60א חוק סדר הדין הפלילי,
הגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום

חלק ניכר מפעילות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מוקדש לעריכת שימועים בפרקליטות וביחידות התביעה של משטרת ישראל ברחבי הארץ, כאשר במקרים רבים הוביל השימוע הפלילי לסגירת תיק החקירה ולסיום הפרשה.

מהו שימוע פלילי?

• בהקשר למשפט הפלילי, “שימוע” פירושו הליך הקודם להגשת כתב אישום, במסגרתו ניתנת הזדמנות לחשוד או לעורך דינו המבקשים זאת, להציג טענותיהם בפני רשויות התביעה (בכתב או בעל פה) ולשכנע, כי חומר הראיות או אינטרס הציבור אינם מצדיקים הגשתו של כתב אישום (להלן – שימוע פלילי או שימוע לפני העמדה לדין).
• עד שנת 2000, זכות שימוע לפני הגשת כתב אישום לא הייתה מעוגנת בחוק, אולם בשל ההשלכות הקשות הנובעות מעצם הגשת כתב אישום, נערכו בזמנו שימועים רבים, כאשר אנשי ציבור זכו באופן כמעט אוטומטי לשימוע.
• בשנת 1991 קבע היועץ המשפטי לממשלה הנחיות מפורטות בכתב, אשר באו להסדיר את סוגיית השימוע הפלילי (הנחיה מספר 4.3001 שכותרתה: “טיעון לפני הגשת כתב אישום פלילי (שימוע)”. מדובר בהנחיות המעודכנות מפעם לפעם, ועדיין תקפות היום.
• הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מפרטות את עיקר הטעמים לעריכת שימוע בטרם הגשת כתב אישום:
  • שימוע פלילי מסייע לרשויות התביעה בקבלת החלטה אחראית וצודקת על עצם הגשת כתב האישום, על מהות האישום או על פרטי העבירות אשר ייוחסו לנאשם בכתב האישום.
  • לעיתים אפילו זיכוי לא מצליח לתקן את הנזק שנגרם לאדם כתוצאה מהגשת כתב אישום, שלא היה מקום להגישו מלכתחילה;
  • למרות חזקת החפות (על פיה, כל אדם חף מפשע עד שיוכח בבית משפט אחרת), ולמרות שנאשמים מקבלים הזדמנות להתגונן בבית משפט בפני האישום, לא ניתן להתעלם מעינויי הדין והנפש הכרוכים בהליך הפלילי – הליך הנוטה להתמשך, להסתעף ולא אחת להתפרסם, תוך פגיעה קשה בשמו הטוב של הנאשם;
  • בראיה כוללת, נקיטת יתר זהירות בהגשת כתבי אישום, עשויה להפחית את העומס על מערכת המשפט וזאת בשל ניהול מספר פחות של תיקים.

סעיף 60א – עיגון זכות שימוע לפני הגשת כתב אישום בחוק סדר הדין הפלילי.

• מאחר שבחברה שבה אנו חיים די בהגשת כתב אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם, עוגנה בשנת 2000 הזכות לשימוע בחוק – בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982.
• בכך אמר המחוקק בישראל את דברו: זכותו של כל אדם החשוד בעבירה מסוג “פשע” (ולא רק אנשי ציבור) לבקש, במגבלות מסוימות, עריכת שימוע, לפני גיבוש סופי של ההחלטה בדבר הגשת כתב אישום.
• בתמצית, מחייב כיום סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי את רשות התביעה (בכפוף למספר סייגים), להודיע לחשוד על כך שקיבלה חומר חקירה, ממנו עולה לכאורה, שעבר עבירה מסוג פשע. כנגד חובה זו קמה זכותו של חשוד לפנות לתביעה תוך 30 יום בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום ולקיים שימוע.
• ככלל, בקשה להימנע מהגשת כתב אישום תעשה בכתב, אולם לעתים תסכים הרשות התובעת לערוך שימוע בעל פה.
• אותה חובה שהטיל המחוקק על רשויות התביעה (הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל) מקבלת ביטוי במכתב טכני ולקוני, שכותרתו “מכתב יידוע לחשוד” והנושא את הנדון: “הודעה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982”. להרחבה בעניין זה ראו בעמוד: מכתב יידוע לחשוד.
• להלן דוגמא ל”מכתב יידוע לחשוד“, שבמקרה זה נשלחה על ידי יחידת התביעות של משטרת מחוז תל אביב לחשוד (ללא פרטים מזהים כמובן):

בתמונה: מכתב יידוע לחשוד – פתיחת הליך שימוע פלילי והזמנה להגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי.

שימוע לפני הגשת כתב אישום – היקפה של הזכות.

• כיום, בכל הנוגע לעבירות מסוג “פשע” ובכפוף למספר סייגים, חייבת רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה לידע את החשוד בכתב על העברת חומר החקירה אליה (באמצעות מכתב שכותרתו: “מכתב יידוע לחשוד“).
• בעקבות קבלת הודעה זו, ניתן לפנות לרשות התביעה בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים אולם חשוב מכך, חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת.
• בתנאים מסוימים, ניתן להאריך את המועד להגשת בקשה זו ורשות התביעה רשאית להסכים לכך שהשימוע יערך בעל פה.
• על פי מצוותו של בג”צ, במהלך שימוע פלילי, נדרשות רשויות התביעה לאפשר לחשוד לשטוח את טענותיו במלואן, להציג את מלוא הנתונים שבידיו “...ולהאזין לדברים בנפש חפצה, תוך נכונות להשתכנע ככל האפשר שבדברים יש ממש” (בג”צ 4175/06 אלבז נגד היועץ המשפטי לממשלה).
• במסגרת שימוע פלילי, יקבל החשוד הזדמנות להעמיד את התביעה על טעותה, בין אם מדובר בטעות משפטית או טעות ראייתית אולם עד גבול מסוים, שכן מוסד השימוע לא נועד להוות תחליף למשפט הפלילי עצמו.
• סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי מעגן את זכות השימוע רק ביחס לעבירות מסוג “פשע” (קרי – עבירה שנקבע לה עונש מרבי העולה על 3 שנות מאסר). מה בנוגע לעבירות יותר קלות?
• החוק לא שולל קיום שימוע בנוגע לעבירות אחרות ועל פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, אין מניעה לקיום הליך שימוע, בכתב או בעל-פה, גם בתיקי חטא או עוון; הדבר יעשה לפי שיקול דעת התביעה, בהתחשב, בין היתר, ברגישות ובמורכבות התיק.

חשיבות השימוע הפלילי – שלב קריטי בהליך הפלילי.

• על חשיבותו ומהותו של השימוע לפני הגשת כתב אישום עמד בית המשפט העליון ע”פ 13/1053, הייכל נגד מדינת ישראל: 

“השימוע נועד לאפשר לחשוד בעבירה מסוג פשע לשטוח את טענותיו לפני הרשות המוסמכת קודם שתחליט אם יש מקום להעמידו לדין.

זכות השימוע מגנה על זכויות חשודים, ועשויה לייעל את מלאכת התביעה. ככל שיהא ביד החשוד לשכנע את התביעה שאין להעמידו לדין, תיחסך ממנו הפגיעה האינהרנטית הנלווית לאישום פלילי בעבירה חמורה. כך גם ייחסכו משאבי תביעה ושיפוט הכרוכים בניהולו של הליך פלילי.

השימוע עשוי לחדד את המחלוקות בין הנאשם לתביעה ולייעל את ניהול ההליך; הוא אף עשוי לעודד הידברות בין התביעה להגנה בניסיון לגבש עסקת טיעון. מנגד, השימוע עלול לסרבל את עבודת התביעה ולדחות את פתיחתו של ההליך הפלילי.

כדי שיגשים את תכליותיו באופן מיטבי, יש לקיים את השימוע מראש. זהו הכלל, וככל שאין טעמים לסתור, מן הראוי להקפיד עליו”.

• לעיתים, ניתן להשתמש בשימוע פלילי על מנת לשכנע את רשות התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ואף להשפיע על העילה שבה ייסגר תיק החקירה (חוסר אשמה, חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור).
• פעמים אחרות, מגיעים הצדדים במסגרת השימוע הפלילי להסדר טעון, במסגרתו מסכמים הצדדים במה יואשם החשוד בכתב האישום שיוגש ואפילו על עונש מוסכם, אליו יעתרו במסגרת הטעונים לעונש.
• לנוכח אחוז הזיכויים הזניח במשפטים פליליים בישראל ועם עיגונה של זכות השימוע בחוק, מרכזים חשודים מאמצים ומשאבים רבים בהליך השימוע הפלילי, במטרה למנוע את עצם הגשת כתב האישום כנגדם, או על מנת להגיע להסכמות אשר ימזערו נזקים וסיכונים, ויחסכו הליכים משפטיים מורכבים, ארוכים ויקרים.
• במידה לא מבוטלת, בהתחשב במרכזיות השימוע הפלילי, כמו גם במדיניות בתי המשפט לאמץ בדרך כלל הסדרי טעון, עברה זירת העשייה וההכרעה בלא מעט תיקים פליליים מאולמות בתי המשפט למשרדי הפרקליטות והתביעות של המשטרה.
• סגירת תיק בהסדר מותנה:
  • כיום, הורחב “ארגז הכלים” של הרשות התובעת, ומעבר לסמכותה לסגור תיקים בעילות הסגירה הקלאסיות (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור), הוסמכה הרשות התובעת לסגור תיקי חקירה גם בעילה של סגירת תיק בהסדר.
  • עילת סגירה חדשה זו , הרחיבה את הסמכות לסגור תיקי חקירה גם לתיקים בהם נמצא כי יש מספיק ראיות להגשת כתב אישום ואף יש אינטרס ציבורי בהגשת כתב אישום. 
  • עם הרחבת סמכויות הרשות התובעת בכל הנוגע לשיקול דעתה בסגירת תיקי חקירה, התרחב גם “מרחב התמרון” של הסנגור בשלב המקדמי שלפני המשפט הפלילי, לפעול לסגירת תיק החקירה ולמנוע הגשת כתב אישום.
  • לפרטים נוספים ראו בעמוד: סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום.

הצורך החיוני בייצוג משפטי של עורך דין פלילי בהליכי שימוע לפני הגשת כתב אישום.

• מטבע הדברים, כרוך השימוע בחשיפת קווי הגנה וראיות הגנה וב”הקרבת” יתרונות טקטיים במשפט עצמו (למשל גורם ההפתעה בחקירה שכנגד של עדי התביעה). לעתים, עשוי השימוע אף להוביל ל”מקצה שיפורים” במסגרתו מחזירה רשות התביעה את התיק ליחידה החוקרת להשלמת חקירה, במגמה לתת מענה לנקודות התורפה והבעיות עליהן הצביעה ההגנה בשימוע.
• מכאן, שעצם ההחלטה באם לנצל את זכות השימוע צריכה להיבחן בכובד ראש, תוך התייעצות עם איש מקצוע המתמחה בדין הפלילי.
• למעשה, בשל מרכזיות השימוע בהליך הפלילי כמו גם טעמים פרקטיים, חשוד איננו יכול להרשות לעצמו לוותר על ייצוג משפטי בשלב השימוע הפלילי; לסניגור תפקיד בשימוע לפני העמדה לדין, שבלעדיו-אין, החל מהשגת עיקרי חומר החקירה (שלפעמים ניתן בשלב זה, לפנים משורת הדין) וניתוח הראיות, דרך גיבוש קו הגנה עצמאי ואיסוף ראיות הגנה ועד ייצוג החשוד מול רשויות התביעה בדרך אמינה, אפקטיבית ומשכנעת.
• חשוד שלא מיוצג על ידי עורך דין פלילי בשימוע, עשוי במו פיו להפליל את עצמו, במו ידיו  – להשלים את הראיות שהיו חסרות להרשעתו, או לגרום לנזקים אחרים להגנתו (ומסתבר שיש לא מעט דרכים לגרום נזק להגנתו של אדם).
• יש גם לזכור, שממילא מתייחסות רשויות התביעה לטענותיו של החשוד בחשדנות, שכן מעצם מעמדו כחשוד, הוא נתפס כמי שעשוי לעשות כמעט הכל על מנת לנסות למלט עצמו מהרשעה פלילית והשלכותיה.
• מטעמים אלו ואחרים (למשל, שלמרבית החשודים אין את הידע והניסיון לייצג עצמם בדיני נפשות) משתדלות רשויות התביעה שלא להיפגש עם חשודים, ושימועים בעל פה נערכים רק עם עורכי הדין של החשודים ולא עם החשודים עצמם.
• אמנם תמיד פתוח בפני חשודים להעלות את טענותיהם על הכתב, אולם בכך הולכים לאיבוד כל היתרונות של מפגש דינמי בין הצדדים, פנים אל פנים, לרבות כל כלי השכנוע הטמונים במפגש בלתי אמצעי בין ההגנה לרשויות התביעה. יתרה מכך, בכתב, עשוי חשוד לגרום לעצמו לא פחות נזק מאשר בעל-פה (ואולי אף יותר, שכן בבקשה בכתב, חותם החשוד על דבריו).
• קושי נוסף עומד בפני החשוד הלא מיוצג על ידי עורך דין; זכות העיון בחומר הראיות שבידי התביעה מוקנית לחשוד רק לאחר שהוגש כנגדו כתב אישום; כך יכול למצוא עצמו חשוד ניגש לשימוע מבלי שהוא יודע בכלל מה עומד מולו ולהיכן לכוון את חציו. בהתאמה, חלק מתפקידו של בא כוחו של החשוד – לשכנע את גורמי התביעה כי לא ניתן לממש באופן סביר את זכות השימוע ללא קבלת עיקרי חומר הראיות שבידי התביעה.
• בשל מעמדה כזכות-יסוד של חשודים בהליך הפלילי, בלא מעט מקרים הובילה הפרתה של זכות השימוע, בפני עצמה, לביטול כתב האישום. בסוגיה זו קיימת מחלוקת פוסקים ובית המשפט העליון טרם אמר את דברו בהלכה ברורה, אולם הדבר מעיד עד כמה מרכזי נתפס כיום מוסד השימוע בהליך הפלילי.
• לסיכום, שימוע פלילי איננו עניין טכני, אלא מהותי; הוא נועד לברר באופן יסודי את חומר החקירה, ולעתים קרובות עשוי להוביל לשינוי בעמדתה הראשונית של התביעה ביחס לחומר הראיות  או ביחס לאינטרס הציבורי שבפרשה.
• כך או כך, עשוי שימוע פלילי להשפיע באופן דרמטי על המשך ההליך הפלילי ובהתחשב בכך שעסקינן בדיני נפשות, יש להפקיד את הייצוג בשימוע אך ורק בידיו של איש מקצוע, עורך דין פלילי, בעל ידע, כישורים וניסיון מתאימים.
• שימוע פלילי מוצלח מוביל לסגירת תיק החקירה ולסיום הפרשה. אודות שיקולים נוספים לגבי עצם הפניה לסגירת תיק החקירה ראו בעמוד – סגירת תיק פלילי.

לסיוע וייעוץ משפטי לפני שימוע פלילי והגשת כתב אישום צרו קשר – עורך דין פלילי ברמת גן – 050-6664499

ייצוג משפטי בהליכי שימוע פלילי + בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג חשודים בהליכי שימוע לפני הגשת כתב אישום מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל ברחבי הארץ, כאשר במקרים רבים הוביל השימוע לסגירת התיק ולסיום הפרשה.
• במקרים רבים אחרים, משקיבלנו את הייצוג על נאשמים שכבר הוגש כנגדם כתב אישום, ערכנו שימועים מוצלחים בדיעבד, ועל כך ראו בפרק אודות ביטול כתב אישום.
• בכל הנוגע לדרכים אחרות להתמודדות עם כתב אישום ראו: התמודדות עם כתב אישום.

דוגמאות למקרים בהם הובלנו לסגירת תיקים פלילים בהליכי שימוע מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל.

• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם ייצג משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר חשודים בהליכי שימוע לפני העמדה לדין והגיש מטעמם של חשודים בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

עורך דין פלילי

הפוסט שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א חוק סדר הדין הפלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (198)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

המחלקה לחקירות שוטרים – ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש ע”י עו”ד פלילי.

המחלקה לחקירות שוטרים – ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש + ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש פליליים בבתי משפט

• ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש, מכין את השוטרים לחקירתם הפלילית במח”ש, מלווה את השוטרים בייעוץ משפטי במהלך הליכי החקירה השונים ומעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
• ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במח”ש: ככול שמתגבשת כוונה להגיש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים, על מנת לשכנע את מח”ש להימנע מהגשת כתב אישום ולהוביל לסגירת תיק מח”ש.
• ייצוג משפטי לשוטרים במשפטים פליליים הנוגעים לתיקי מח”ש: משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
• ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים: על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – סגירת תיק מח”ש כנגד שוטר מג”ב בעקבות שימוע במח”ש – קבלת טענה של הגנה עצמית

• אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו מול מח”ש.

תמצית עובדות המקרה – פתיחה בחקירת מח”ש

• שוטר מג”ב היה מעורב באירוע אלים בסמוך למועדון בבאר שבע, כשבמסגרת זו, דקר אזרח בחזהו באמצעות בקבוק שבור וגרם לפציעתו באורח בינוני.
• השוטר לא כפר באירוע, אך טען כי מדובר בהגנה עצמית.
• בניגוד למצופה מכל אזרח, ובפרט מאיש משטרה, לא הסגיר עצמו השוטר מיד למשטרה, אלא כעבור יום, כשבתווך, כך על פי החשד, בוצעו פעולות לשיבוש החקירה.
• האירוע דווח למח”ש אשר פתחה בחקירה פלילית כנגד השוטר.

העבירות הפליליות בהן נחשד השוטר

• תחילה נחקר השוטר בחשד לעבירות תגרה וכן גרימת חבלה חמורה.
• בהמשך, נחקר השוטר ע”י מח”ש בחשד לעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים.
• בית משפט השלום בראשון לציון (כב’ השופט גיא אבנון) אף נעתר חלקית לבקשת מח”ש והאריך את מעצרו לצרכי חקירה, תוך קביעה כי קם חשד סביר הקושר את השוטר לעבירות המיוחסות לו, עבירות המקימות עילות מעצר מסוג מסוכנות וכן חשש לשיבוש הליכי חקירה.
• הרשעתו של השוטר במיוחס לו היתה חושפת אותו לעונש מקסימלי של 14 שנות מאסר (העונש הקבוע לצד עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות כשהעבריין נושא נשק קר לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל”ז ביחד עם סעיף 333 לחוק).

שימוע במחלקה לחקירות שוטרים – קבלת טענות ההגנה בשימוע במח”ש וסגירת התיק הפלילי

• עוד בשלב החקירה במח”ש, פנה השוטר למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ משפטי בנוגע לחקירתו וייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
• בהמשך, משנתגבשה כוונה להגיש כנגד השוטר כתב אישום, העניק משרדנו לשוטר ייצוג משפטי בשימוע פלילי שנערך בפני סגן ראש מח”ש, עו”ד משה סעדה.
• בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש ולמרות חומרת הפציעה כמו גם התנהלותו של השוטר לאחר הפציעה, נסגר התיק ע”י מח”ש בעילה של חוסר ראיות. 
• משנתקבלה טענתו של השוטר כי פעל בהגנה עצמית, גם לא הועמד לדין משמעתי.
• מקרה זה טופל במשרדנו על ידי עורכי הדין גיא פלנטר, אירנה אינברג ועמנואל טראץ’.
• בסוף עמוד זה ניתן לעיין בחשדות שהוטחו בשוטר במסגרת חקירתו במח”ש, בהחלטת בית המשפט להאריך את מעצרו לצורכי חקירה ובהחלטת המחלקה לחקירות שוטרים, בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש, לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
• הפרשה פורסמה באתר פוסטה, ראו: שוטר מג”ב חשוד בדקירה במהלך קטטה סמוך למועדון.

סגירת תיק מח”ש של שוטר על ידי המחלקה לחקירת שוטרים בעקבות שימוע פלילי.

הליך פלילי כנגד שוטרים בישראל

• הליכים פליליים כנגד שוטרים בישראל, הן בשלב החקירה והן בשלב הגשת כתב אישום והעמדה לדין, מנוהלים ע”י המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש).
• המחלקה לחקירות שוטרים הינה חלק מפרקליטות המדינה ופועלת מכח הסמכה בסעיף 49ט. לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל”א – 1971.
• מח”ש מורכבת מיחידת חקירות – היחידה האמונה על ביצוע החקירות הפליליות כנגד שוטרים ובעלת סמכויות מעצר, חיפוש, חקירה, האזנות סתר ועוד, יחידת מודיעין ויחידת פרקליטות.
• מח”ש כפופה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיות פרקליט המדינה ולנהלים פנימיים של מח”ש.  
• הנחיות ספציפיות המתייחסות לעבודת מח”ש הן:
  • ​הנחייה מס’ 14.4 סמכות החקירה והעמדה לדין בתלונה נגד שוטר​.
  • הנחייה מס’ 2.18 – מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר.​

את מי מוסמכת מח”ש לחקור ולהעמיד לדין?

• שוטרים – מי שנמנה עם משטרת ישראל, לרבות שוטרי משמר הגבול (מג”ב).
• אזרחים החשודים בביצוע עבירה בצוותא עם שוטרים.
• אנשי שירות הביטחון הכללי במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה (ולמעט תלונות נחקרים שנבדקות ע”י המבת”ן במשרד המשפטים).

אילו עבירות מוסמכת מח”ש לחקור?

עבירות שמח”ש מוסמכת לחקור.

• כל עבירה פלילית שבוצעה על ידי שוטר, בין אם במסגרת תפקידו ובין שלא במסגרת תפקיד, והעונש הקבוע בצד העבירה בחוק הוא למעלה משנת מאסר.
• עבירות שכיחות הנחקרות ע”י מח”ש הן:
  • עבירות מין והטרדה מינית.
  • עבירות אלימות, תקיפה, שימוש בלתי סביר בכוח.
  • שימוש לרעה בכוח המשרה, כליאת שווא.
  • מרמה והפרת אמונים, שוחד ושוחד מיני.
  • עבירות שיבוש מהלכי משפט.
  • עבירות גניבה כגון גניבה בידי עובד ציבור,שוד.
  • עבירות פגיעה בפרטיות, כגון שליפת מידע שלא כדין.
  • עבירות נשק, כגון הזנחת שמירה על כלי יריה, שימוש לא חוקי בנשק.
  • עבירות סמים.
  • עבירות אלימות במשפחה.

עבירות שמח”ש לא מוסמכת לחקור

• עבירות תעבורה.
• חשד לביצוע עבירה שרשות אחרת שאינה המשטרה מוסמכת לחקור בה על פי דין.
• עבירות פליליות שהעונש הקבוע בצדן בחוק אינו עולה על שנת מאסר. אלו, ייחקרו ככלל על ידי יחידת חקירות מקומית של המשטרה.

סמכויות המחלקה לחקירות שוטרים בתום החקירה

• בסיום החקירה הפלילית ע”י יחידת החקירות מועבר התיק לעיון והחלטת זרוע התביעה במח”ש.
• פרקליטי מח”ש יבחנו את התשתית הראייתית בתיק ויגבשו החלטה האם לסגור את התיק, להעביר לטיפול בדין משמעתי או להגיש כתב אישום פלילי נגד השוטר.   

שימוע פלילי לשוטר במח”ש

• בשלב זה, ככל שמתגבשת כוונה להעמיד את השוטר לדין פלילי בעבירה מסוג פשע, מחויבת מח”ש בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ולהנחיית פרקליט המדינה (הנחיה מספר 21.14 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים) להעניק לשוטר החשוד זכות שימוע בטרם קבלת החלטה סופית.
• בתיקים שהחשד בהם מתמצה בעבירה מסוג עוון שאינה מקימה זכות שימוע בדין, למח”ש סמכות שבשיקול להעניק לחשוד שימוע לפנים משורת הדין, מקום בו פנה החשוד באמצעות סנגור וביקש שיינתן לו שימוע.
•  להרחבה בכל הנוגע לייצוג בהליך שימוע פלילי בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום.

סגירת תיק מח”ש

• מח”ש מוסמכת לסגור תיק פלילי שנפתח כנגד שוטר באחת מעילות הסגירה המעוגנות בחסד”פ: חוסר ראיות מספיקות, חוסר אשמה, או “נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין”. להרחבה בנושא ראו: סגירת תיק פלילי.
• כמו כן, מוסמכת מח”ש להחליט על סגירת תיק פלילי שנפתח כנגד השוטר בחשד לעבירת עוון בדרך של “הסדר מותנה“, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.3042   – הפעלת תיקון 66 לחוק סדק הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982 – “הסדר מותנה“. להרחבה בנושא זה ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

הגשת כתב אישום כנגד השוטר והעמדתו לדין פלילי

• בהתאם לחומרת העבירה, תגיש מח”ש כתב אישום פלילי נגד שוטר לבית משפט השלום או בית המשפט המחוזי.
• פרקליטי המחלקה לחקירות שוטרים מייצגים את מח”ש בהליכים פליליים בבתי המשפט.

העברת תיק מח”ש לטיפול בדין משמעתי במחלקת המשמעת במשטרת ישראל

• מח”ש מוסמכת להמליץ למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד לדין משמעתי שוטר אם מחומר החקירה שנאסף בעניינו מתעורר חשד לביצועה של עבירת משמעת, כאמור בחוק המשטרה.
• במקרה של עבירת שימוש בכח שלא כדין במסגרת מילוי תפקיד – מוסמכת מח”ש להורות למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד את השוטר לדין משמעתי (סעיף 19(א) לחוק המשטרה).
• נכון להיום, הקווים המנחים לניתוב תיקים להליך משמעתי או להליך פלילי בתיקים של שימוש בכח שלא כדין מוסדרים בנהלים פנימיים של מח”ש ומאפשרים שיקול דעת רחב ותלות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. באחרונה, בעקבות ביקורת רבה שנשמעה בעניין, העבירה מח”ש לפרקליטות המדינה טיוטת נוהל שצפוי להסדיר באופן ברור את מדיניות מח”ש בנושא, לרבות התווים אמות מידה להבחנה בין העמדה לדין פלילי לבין העמדה לדין משמעתי. 
•  בכל הנוגע להליכים משמעתיים כנגד שוטרים ראו בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מדוע חשוב לשוטר לקבל ייעוץ משפטי בחקירת המחלקה לחקירות שוטרים?

• בהיותם עצמם עוסקים באכיפת דין פלילי, לא מעט שוטרים טועים לחשוב כי הם יכולים להתמודד בכוחות עצמם עם חקירת מח”ש המתנהלת כנגדם.
• בפועל, אפילו עורכי דין פליליים מנוסים, ליטיגטורים מדופלמים שזה משלח ידם, הנתונים לחקירה פלילית – ישכילו להתייעץ עם עורך דין פלילי אחר, ובמידה ויוגש כנגדם כתב אישום, לא ינסו לייצג את עצמם אלא יעמידו את הייצוג המשפטי הטוב ביותר שידם משגת.
• חלק מהשוטרים חוששים מהנראות של הדברים – מכך שעצם ההיוועצות עם עורך דין עלולה לשדר למח”ש שהם אכן הסתבכו ושהם אשמים במיוחס להם.
• בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש מורגלים לעבוד מול עורכי דין המייצגים שוטרים ורוב השוטרים הנתונים לחקירת מח”ש מתייעצים עם עורכי דין, בין אם לפני החקירה או בפתח החקירה עצמה, בשלב הצגת החשד ומתן הזכויות ע”י חוקר מח”ש.
• בכל מקרה, עצם מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לפגוע בנחקר (ולא משנה מה החוקרים אומרים לנחקרים שלהם בנושא הזה, על מנת לשכנע אותם לוותר על זכות ההיוועצות עם עורך דין) ומנגד – שלילת זכות ההיוועצות עשויה להוביל לזיכוי, ללא קשר לשאלת האשם.
• שוטרים עלולים לטעות ולחשוב שבכל מחלוקת עם אזרח, יתייצבו חוקרי מח”ש באופן אוטומטי לצידם. בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש עושים את מלאכתם באופן מקצועי, ללא סנטימנטים, ומלאכתם כוללת איסוף ראיות מפליליות כנגד שוטרים ובמקרים המתאימים –  גם העמדתם של שוטרים לדין פלילי.
• שוטר הנתון בחקירה פלילית נמצא במצב עדין ומורכב במיוחד; כעובד ציבור וכמי שאמון בעצמו על אכיפת החוק – אין הוא יכול להתנהג בחקירה פלילית ככול אזרח. כך למשל, לבחירתו של שוטר לשמור על זכות השתיקה בחקירת מח”ש (להבדיל מהשימוש בזכות להיוועץ בעורך דין) השלכות שונות, שאינן רלוונטיות לאזרח הנתון בחקירה פלילית.
• יתרה מכך, לתוצאות חקירת מח”ש השלכות על כל היבטי חייו של השוטר, ולצד המישור הפלילי שנחקר ע”י מח”ש, כל שוטר נתון גם לדין משמעתי (ביד”ם) ולצעדים מנהליים.
• להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: שוטרים – דין משמעתי | ייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין: בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).
• שלב החקירה הפלילית הינו קריטי, מדובר בשלב המכתיב את המשך הדרך כאשר לא אחת, טעויות של שוטרים בשלב חקירתם במח”ש והנזקים המשפטיים שגרמו לעצמם מאחר ולא התייעצו עם עו”ד פלילי – בלתי ניתנים לתיקון בהמשך.
• כל אלה מדגישים את חשיבות ההיוועצות עם עורך דין פלילי בחקירת מח”ש. על כך יש להוסיף, שעל פי נותני המחלקה לחקירות שוטרים שפורסמו לאחרונה (2018), אחוז ההרשעה בתיקי מח”ש עומד על 85%, כאשר רק 3% מתיקי מח”ש הפליליים הסתיימו בזיכוי. עוד בעניין זה ראו: דו”ח סיכום שנת 2017 של המחלקה לחקירות שוטרים.
• נתון זה מלמד שוב עד כמה חשוב לשוטר הנתון בחקירת מח”ש להיות מלווה בייעוץ משפטי מקצועי, שיוביל לסגירת תיק מח”ש, שכן מרגע שהחקירה הסתיימה והוגש כתב אישום – סיכוייו של השוטר לזיכוי – נמוכים להחריד.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי לשוטרים + ייצוג משפטי לשוטרים מול מח”ש

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות

• עו”ד פלילי גיא פלנטר יוצא שירות ביטחון כללי (שב”כ), שירת כקצין מודיעין בצה”ל וזכה להתמחות אצל מיטב הסנגורים בישראל- עו”ד דן שינמן ועו”ד אורי וגמן. במסגרת תפקידו כתובע בפרקליטות המדינה, ליווה והנחה את חוקרי משטרת ישראל בחקירות פליליות רגישות ומורכבות.
• מאז פרישתו מפרקליטות המדינה בשנת 1999, העניק עו”ד גיא פלנטר ייעוץ משפטי לנחקרים רבים, בפרשות שונות ומגוונות שרובן לא נחשפו לעיני הציבור. עו”ד גיא פלנטר מרצה בפני גופים שונים אודות חקירות וכללי התנהגות בחקירות.

חקירת מח”ש – הכנה, ליווי החקירה וייעוץ משפטי

• משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים החשודים בעבירות פליליות ומוזמנים לחקירת מח”ש.
• אנו מכינים את השוטרים לחקירת מח”ש, מלווים אותם בהליכי החקירה ומייצגים אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

טיפול בהוצאת צו איסור פרסום

• במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פירסום שמו של השוטר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שטרים

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי שימוע פלילי מול מח”ש, בטרם גיבוש החלטה סופית על העמדה לדין.

ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש בבית משפט

• משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטר בהליך הפלילי בבית המשפט ובכל ערכאות הערעור. 

ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים

• על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים בהליכי התאמה תעסוקתית

• על כך ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל.

לקריאה נוספת

• בכל הנוגע לקבלת ייעוץ במסגרת החקירה הפלילית ראו בעמוד: הכנה לחקירה פלילית – ייעוץ משפטי בחקירה.
• בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי מעצר ראו בעמוד: שחרור ממעצר | שחרור בערבות.
• בכל הנוגע לייצוג בהליך השימוע בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום. כמו כן ראו בהקשר זה: מכתב יידוע לחשוד.
• להרחבה בנוגע לסגירת תיק פלילי ראו בעמודים: סגירת תיק פלילי וכן סגירת תיק בהסדר מותנה.
• בכל הנוגע לייצוג נאשמים בהליך פלילי בבית המשפט ראו בעמוד: משפט פלילי – ייצוג ע”י עורך דין פלילי.
• בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורך דין פלילי

חקירת מח”ש – הכנה + ייעוץ משפטי לשוטרים | ייצוג משפטי בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים | ייצוג שוטרים בהליכים פליליים בבית המשפט מול מח”ש

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש – ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין פלילי.

הפוסט המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (77)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מכתב יידוע לחשוד – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בהליכי יידוע ושימוע

מכתב יידוע לחשוד לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי – דוגמא.

סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי – מצוות המחוקק ליידוע ושימוע של חשודים בעבירות מסוג פשע בטרם העמדה לדין

• בתמצית, בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, עיגן המחוקק את זכותו של כל אדם החשוד בעבירה מסוג “פשע” (ולא רק אנשי ציבור), לבקש עריכת שימוע, לפני גיבוש סופי של ההחלטה בדבר הגשת כתב אישום.
• לצד זכות זו, עוגנה בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי החובה על רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה בעבירה מסוג “פשע”, ליידע את החשוד בכתב בדבר העברת חומר החקירה אליה, והדבר נעשה באמצעות “מכתב יידוע לחשוד”.
• נשלח אל החשוד בדואר רשום “מכתב יידוע לחשוד”, רואים מכתב זה כאילו הומצא כדין, גם בלא חתימה על אישור מסירה.
• בתוך 30 יום מיום קבלת אותו “מכתב יידוע לחשוד”, רשאי החשוד לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום נגדו, או מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת.
• בנסיבות מסוימות, מוסמכים פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות במשטרה:
  • לא לשלוח לחשוד “מכתב יידוע לחשוד”, כי קיימת מניעה לכך.
  • להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.
• יחד עם זאת, החלטות חריגות מסוג זה, שמתקבלות על ידי פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות במשטרה, מחייבות תיעוד הנימוקים בבסיס ההחלטות, בכתב.
• בכל מקרה, זכות היידוע והשימוע לא חלה על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.
• עוד יש לדעת שחובת היידוע והשימוע לא חלות ביחס לעבירות הבאות:
  • תקיפה כלפי בן משפחה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין.
  • גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין.
  • כל עבירת פשע שנעברה במהלך ביצוע עבירת תקיפה כלפי בן משפחה ו/או גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג , או בקשר אליה.
• רשות התביעה רשאית להזמין את החשוד או עורך דינו להציג בפניה את טיעוניו בעל פה, והחשוד עצמו או עורך דינו רשאים ליזום בעצמם שימוע בעל פה, אם כי במצב זה ,יערך השימוע בעל פה לפנים משורת הדין.
• רשות התביעה לא חייבת לנמק את החלטתה, אולם עליה לשלוח לחשוד או לעורך דינו הודעה בכתב על החלטתה, בהקדם האפשרי.

התנהלות רשויות התביעה השונות בכל הנוגע למכתב יידוע לחשוד

• אותה חובה שהטיל המחוקק על רשויות התביעה (הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל) בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי מקבלת ביטוי במכתב טכני ולקוני, שכותרתו “מכתב יידוע לחשוד”.
• ב”מכתב יידוע לחשוד” אין זכר לביטוי “שימוע” ומאחר שמרבית האזרחים מעולם לא שמעו על סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, יש להניח שלא מעט חשודים כלל לא מבינים את משמעותו של מכתב זה.
• הוסף על כך, שקיימת התנהלות שונה ברשויות התביעה השונות, בכל הנוגע לזכויות היידוע והשימוע של חשודים;
  • התביעה המשטרתית מסתפקת במשלוח “מכתב יידוע לחשוד” אחד;
  • הפרקליטות פועלת על פי נוהל במהלך דו – שלבי, כלומר משלוח “מכתב יידוע ראשון לחשוד” ולאחר מכן, ככול שנשקלת העמדתו לדין של החשוד, משלוח “מכתב יידוע שני לחשוד” (ועל כך בהמשך).

מכתב יידוע לחשוד שנשלח מהתביעה המשטרתית

• בכל הנוגע להגשת כתב אישום והעמדה לדין, קיימת במדינת ישראל חלוקת סמכויות כאשר בחלק מתיקי החקירה מטפלות יחידות התביעה השונות של משטרת ישראל ובחלק אחר, (בדרך כלל בתיקים החמורים או המורכבים יותר) מטפלת הפרקליטות.
• מיום קבלת המכתב יידוע לחשוד מיחידת תביעות של משטרת ישראל, מתחיל מרוץ זמנים של 30 יום, שבמסגרתו על החשוד לפנות לרשות התביעה בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום, כאשר אי עמידה במירוץ זמנים זה עשוי להוביל להגשת כתב אישום, ללא עריכת שימוע פלילי וללא הודעה נוספת.
• התביעה רשאית לעשות שימוש בכל מידע שיעלה במסגרת הבקשה להימנע מהגשת כתב האישום או במהלך השימוע  ולפיכך בטרם מסירת כל גרסה, חיוני להתייעץ עם עורך דין פלילי.
• על הצורך החיוני בייצוג משפטי בשלב זה על ידי עורך דין פלילי ראו בעמוד: הצורך החיוני בייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בהליכי שימוע.
• להלן דוגמא ל”מכתב יידוע לחשוד”, שבמקרה זה נשלחה על ידי יחידת התביעות של משטרת מחוז תל אביב לחשוד (ללא פרטים מזהים כמובן):

מכתב יידוע לחשוד שנשלח מיחידת תביעות של משטרת ישראל – דוגמא.

• כפי שניתן לראות, בסעיף 3 במכתב יידוע לחשוד, מופיעה זכותו של החשוד לפנות בכתב תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה בכתב, בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום.
• מטעמים השמורים עימה, לא מוסרת משטרת ישראל לחשודים כי בטרם הגשת בקשתם, לצורך קיום השימוע, הם רשאים לעיין בחומר החקירה בעניינם, או בעיקרו.
• בשל העומס על יחידות התביעה המשטרתיות, פעמים רבות תעמוד התביעה המשטרתית על כך שהשימוע יערך בכתב ולא בעל פה, בדרך של הגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
• להבדיל מהתנהלות הפרקליטות בכל הנוגע ליידוע ושימוע, יחידות התביעה המשטרתיות לא שולחות “מכתב יידוע שני לחשוד” ולכן חשוד שמקבל מכתב כזה מיחידת תביעות משטרתית חייב לפעול מייד, באם הוא מעוניין שלא להחמיץ את ההזדמנות לנסות ולמנוע הגשת כתב אישום כנגדו.
• את האמור כאן יש לקרוא ביחד עם הנושאים הבאים:
  • היקפה של זכות השימוע הפלילי.
  • חשיבות השימוע הפלילי – שלב קריטי בהליך הפלילי.
  • הצורך החיוני בייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בהליכי שימוע.

מכתב יידוע ראשון לחשוד שנשלח מהפרקליטות

דוגמא למכתב יידוע ראשון לחשוד שנשלח מהפרקליטות

• מכתב היידוע הראשון לחשוד יכלול את הפרטים הבאים:
  • הודעה על העברת תיק החקירה לעיון יחידת התביעה ובכל בירור ניתן לפנות לכתובת הרשומה במכתב.
  • הודעה כי החשוד רשאי לפנות בכתב ליחידת התביעה תוך 30 ימים מיום קבלת המכתב, בבקשה מנומקת מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.
  • הודעה כי טרם התקבלה החלטה על הגשת כתב אישום, וככל שלאחר לימוד התיק, תתגבש החלטה להגיש כתב אישום, תימסר לחשוד הודעה נוספת שלאחריה יוכל להעלות טענות מדוע להימנע מהגשת כתב אישום, בתוך 30 יום ממתן ההודעה (מכתב יידוע לחשוד שני).
• אמנם בשלב זה, כאמור בהודעה עצמה, טרם התקבלה החלטה על הגשת כתב אישום, אולם יש מקום להתייעץ עם עורך דין פלילי האם לממש את הזכות לפנות כבר בשלב זה בבקשה מנומקת מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום, ובכך להתערב בתהליך גיבוש ההחלטה ולמזער ככול האפשר את האפשרות שתתגבש החלטה להגיש כתב אישום.
• מנגד, בשלב קבלת מכתב יידוע ראשון לחשוד, לא נפתח חומר החקירה לעיון ההגנה ולפיכך, שוב – יש לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי כיצד להתנהל בנסיבות הספציפיות הנוגעות ללקוח.
• מדיניות הפרקליטות ביחס להיבטים השונים של זכויות היידוע והשימוע מעוגנת בהנחיות פרקליט המדינה – הנחיית פרקליט המדינה מספר 14.21 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים (עדכון אחרון 8.12.19).
• הנחיה זו חלה באופן מחייב על הפרקליטות בלבד ולא על התביעה המשטרתית.

בתיקי גניזה מהירה ותיקים הנגנזים בשלב המיון הראשוני לא נשלח מכתב יידוע ושימוע

• ככלל, אם במועד קבלת תיק החקירה בפרקליטות קיימת הסתברות גבוהה שהוא ייגנז, לא תשלח הודעת יידוע (סעיף 33 להנחית פרקליט המדינה).
  • כך למשל, כאשר תיק החקירה מועבר לרשות התביעה עם המלצת סגירה וקיימת סבירות נמוכה להעמדה לדין – לא יצא לחשוד מכתב יידוע, ובלבד שהתיק ייגנז בתוך 3 חודשים (סעיף 11 בהנחיית פרקליט המדינה – תיקי “גניזה מהירה”).
  • בדומה, כאשר תובע מחליט בשלב המיון הראשוני לגנוז את התיק, לא תשלח הודעת יידוע, בכפוף לכך שהגניזה תבוצע בתוך 3 חודשים ממועד הגעת התיק לפרקליטות (סעיף 12 להנחיית פרקליט המדינה – תיקים הנגנזים בשלב המיון הראשוני “גייטינג”).
• משמעות הדברים – שאם נשלח לחשוד מכתב יידוע ראשון ככל הנראה:
  • התיק לא הגיע לפרקליטות עם המלצת סגירה;
  • לא הוחלט בשלב המיון הראשוני בפרקליטות לסגור את התיק;
  • אין הסתברות גבוהה שהתיק ייגנז.

מכתב יידוע שני לחשוד שנשלח מהפרקליטות

דוגמא למכתב יידוע שני לחשוד שנשלח ע”י הפרקליטות.

• מכתב היידוע השני לחשוד מהווה “עליית מדרגה” ומקרב את החשוד פסע מהעמדה לדין והליך פלילי בבית המשפט.
• לעתים, נקרא מכתב זה “כתב חשדות”, שכן אמורה להיות בו התייחסות לטיב החשדות – פירוט העבירות או לכל הפחות אפיון כללי של העבירות.
• פעמים רבות יכלול “כתב החשדות” מעין טיוטת כתב אישום, המפרטת את העובדות הנטענות וכן העבירות והוראות החיקוק המיוחסות לחשוד.
• להבדיל ממכתב היידוע הראשון, כאן תיידע הפרקליטות את החשוד בדבר אפשרותו לעיין בעיקרי חומר החקירה. ניתוח חומר החקירה חייב להיעשות על ידי עורך דין פלילי.
• מכתב יידוע שני יכלול:
  • את זכות החשוד לפנות בכתב בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום או מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת, תוך 30 ימים מיום קבלת המכתב.
  • את האפשרות לבקש לקיים שימוע בעל פה באמצעות עורך דין, וזאת בכפוף לפניה בכתב בנושא במסגרת אותם 30 ימים.
• מכתב היידוע השני לחשוד  מהווה את ה- “דקה ה- 90” של הליך השימוע, כאשר הפרקליטות מעמידה את החשוד על כך שכבר למדה את חומר החקירה שנאסף ובעקבות ניתוח חומר החקירה בדעתה להגיש כתב אישום נגדו לבית המשפט, בכפוף למתן הזדמנות להגנה לשכנע אותה אחרת, בהליך השימוע.
• המשך “ישיבה על הגדר” בשלב זה, ואי הצגת טעונים מדוע להימנע מהגשת כתב אישום, תוביל כמעט בוודאות להגשת כתב אישום כנגד החשוד.
• על החשוד לקחת בחשבון כי בשלב זה, הגרסה שמסר בחקירה (אם מסר גירסה) לא סייעה לו להיחלץ מכתב אישום; בשלב זה כבר למדה הפרקליטות את חומר החקירה בתיק, ולמרות גרסת החשוד, גיבשה כוונה להגיש נגדו כתב אישום, בכפוף למה שיתרחש בשימוע.
• מכאן, שבתחנה אחרונה זו לפני העמדתו לדין, ראוי שהחשוד יעמיד לעצמו ייצוג משפטי, שכן בכוחות עצמו – לא הצליח החשוד להיחלץ מהאישום הפלילי.
• עוד בעניין זה ראו:
  • חשיבות השימוע הפלילי – שלב קריטי בהליך הפלילי.
  • הצורך החיוני בייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בהליכי שימוע.

מכתב יידוע ושימוע לחשוד בעבירות שאינן פשע – ועריכת שימוע לפנים משורת הדין בנוגע לעבירות מסוג חטא או עוון

• כאמור, על פי מצוות המחוקק חובת היידוע ומתן אפשרות שימוע חלות רק על עבירה מסוג פשע, כלומר עבירה שדינה המקסימלי מעל 3 שנות מאסר.
• כאן המקום להדגיש, שרוב העבירות בספר החוקים בישראל מסווגות כחטא או עוון ולא כפשע, ולכן ברוב העבירות – אין חובת יידוע ושימוע.
• יחד עם זאת, הנחיית פרקליט המדינה (סעיף 21) מכירה בכך שיתכנו נסיבות אשר יצדיקו יידוע ושימוע גם בעבירות מסוג חטא ועוון.
• בעבירות חטא ועוון, ככלל, הודעת יידוע תשלח רק לאחר גיבוש כוונה להגיש כתב אישום ולכן, עם קבלת הודעה כזו יש להעמיד ייצוג משפטי מייד.
• מעבר לכך, פתוח בפני עורך דינו של חשוד בעוון או בחטא לפעול לסגירת התיק בדרך של שימוע לפנים משורת הדין. הסניגור יכול לשכנע שיוענק שימוע גם בעבירות חטא או עוון אם הראה למשל:
  • נסיבות ייחודיות סביב העבירה לכאורה ותוצאותיה;
  • מאפיינים ייחודיים הנוגעים לחשוד שמצדיקים קיום שימוע.
  • עצם ההעמדה לדין משפיעה על היבטים רחבים החורגים מעניינו של החשוד עצמו.
  • תשתית ראייתי סבוכה או חריגה בהיקפה או מעלה שאלות משפטיות או ערכיות מורכבות.
• משמע, גם בעבירות מסוג חטא ועוון (כלומר עבירות שדינן המקסימלי עד 3 שנות מאסר) יש להתייעץ עם עו”ד פלילי האם לפעול לסגור את התיק בדרך של שימוע לפנים משורת הדין.
• עוד בעניין זה ראו – סגירת תיק פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בעקבות קבלת מכתב יידוע לחשוד

• משרדנו מייצג חשודים בהליכי שימוע פלילי מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל ברחבי הארץ, כאשר במקרים רבים הוביל השימוע לסגירת תיק החקירה. להרחבה בעניין זה ראו – שימוע פלילי – בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
• בכל הנוגע לדרכים אחרות להתמודדות עם כתב אישום ראו: התמודדות עם כתב אישום.
• למשרדנו ניסיון עשיר ומוכח בסגירת תיקים פליליים במסגרת הליכי שימוע. 

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק פלילי לאחר קבלת מכתב יידוע

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות רבות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת התיק הפלילי בהליכי שימוע.
• יש לקרוא עמוד זה ביחד עם העמוד – בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

עורך דין פלילי

 שימוע פלילי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | שימוע לפני העמדה לדין | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום – ייצוג משפטי | כתב אישום | ארכיון שימוע פלילי | ארכיון ייצוג משפטי בשימוע | ארכיון בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | ארכיון סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי

הפוסט מכתב יידוע לחשוד – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בהליך שימוע<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (105)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חידוש רישיון נשק – בעקבות סגירת תיק אלימות במשפחה וקבלת ערר על החלטת פקיד רישוי כלי יריה.

חידוש רישיון נשק – בעקבות סגירת תיק אלימות במשפחה וקבלת ערר על החלטת פקיד רישוי כלי יריה

• משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לחידוש רישיון נשק. 
• בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו במסגרתו הובלנו לחידוש רישיון נשק. לדוגמאות נוספות ולהרחבה בנושא ראו קישורים בסוף עמוד זה וכן בעמוד: רישיון נשק | רישוי כלי יריה.

חידוש רישיון נשק לאחר קבלת ערר – תמצית מקרה שטופל על ידי משרדנו

• אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל באחרונה במשרדנו.
• בעקבות הגשת תלונה על תקיפת בת זוג שגרמה לחבלה ממשית ואיומים, בוטל רישיונו של איש כוחות הביטחון ואקדחו נתפס על ידי המשטרה. 
• לאחר כמעט שנתיים וחצי של מאבק משפטי עיקש, במסגרתו נסגר התיק הפלילי, בוטל צו הגנה שאסר על הלקוח לשאת או להחזיק נשק, נדחו שתי בקשות לחידוש רישיון הנשק וערר שהוגש בנושא, הוארכה תקופת הפקדת הנשק ואי חילוטו – התקבל לבסוף ערר שני שהגיש משרדנו על החלטת פקיד רישוי כלי יריה, ניתן אישור לחידוש רישיון הנשק והנשק הוחזר ללקוח.

תחילת הפרשה – תלונה מבת זוג המייחסת אלימות במשפחה מובילה לתפיסת הנשק וביטול הרישיון

• פרשה זו עוסקת בעובד מדינה, איש כוחות הביטחון, המועסק במשרה רגישה.
• בעקבות וויכוח במסגרתו גרמה המתלוננת נזקים לרכוש בביתם, הגישה המתלוננת כנגד הלקוח תלונה למשטרת ישראל (תחנת קדמה בשרון).
• בתמצית, טענה המתלוננת שעל רקע אותו וויכוח – תפס אותה בן זוגה, דחף אותה בחוזקה ובעקבות זאת נפלה ונחבלה.
• בהמשך, כך טענה, שב והפילה ארצה, משך בשערותיה בחוזקה ואיים עליה ש”יפוצץ אותה ו”יתן לה סטירה שכל הצוואר שלה יסתובב”.
• עוד טענה כי כלא אותה בביתם, וכאשר ביקשה להזמין משטרה, שב והטיח אותה על הרצפה וכתוצאה מכך נחבלה שוב בפניה ובגופה.
• משטרת ישראל, המגלה מדיניות של אפס סבלנות לעבירות אלימות במשפחה, מיהרה לעכב את האיש לחקירה באזהרה, לתפוס את נשקו ולהרחיקו מביתו.
• בעקבות התלונה, נפתח כנגד האיש תיק פלילי המייחס לו עבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה ממשית, בניגוד לסעיף 382(ג) לחוק העונשין התשל”ז – 1977 ואיומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק. בהמשך, יתווסף לתיק חשד נוסף של הפרת הוראה חוקית, בניגוד לסעיף 287(א) לחוק.

מתן צו הגנה האוסר לשאת או להחזיק נשק + ביטול רישיון הנשק

• בד בבד עם הגשת התלונה במשטרה, הגישה המתלוננת בקשה לצו הגנה לבית משפחה לענייני משפחה בפתח תקווה.
• במסגרת הליך זה אף העידה המתלוננת בפני בית המשפט וגוללה שוב את המעשים הקשים אשר ייחסה לבן זוגה.
• בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כבוד השופט עמית שמואל בוקובסקי) נעתר כמובן לבקשתה ונתן צו הגנה במסגרתו (בין היתר);
  • אסר על האיש להתקרב למתלוננת ואסר עליו להימצא ברדיוס של 20 מטר ממנה.
  • אסר עליו לשאת או להחזיק נשק ונתן צו לתפיסת הנשק.
• באופן לא מפתיע, פתיחת החקירה הפלילית כמו גם החלטת בית המשפט ליתן צו הגנה – מיד הובילו לביטול רישיונו של האיש להחזיק בנשק.

חידוש רישיון נשק ובעקבות מאבק משפטי עיקש, שנמשך כמעט שנתיים וחצי

• בשלב זה פנה הלקוח למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ וייצוג משפטי, הן ביחס לסגירת התיק הפלילי והן בקבלת החלטת חידוש רישיון הנשק והחזרת הנשק מהמשטרה.

שלב ראשון בטיפול המשפטי: סגירת התיק הפלילי

• תחילה טיפל משרדנו בסגירת התיק הפלילי שנפתח כנגד הלקוח. תיק החקירה נסגר על ידי שלוחת התביעות המשטרתית של כפר סבא בעילה, שלא נמצאו ראיות מספיקות להעמדתו לדין של הלקוח.
• אחד הקשיים עמם התמודד משרדנו במקרה זה – שלא ניתן היה לשנות את עילת סגירת התיק לעילה של חוסר אשמה.

שלב שני בטיפול המשפטי: ביטול צו ההגנה האוסר על הלקוח לשאת או להחזיק נשק.

• בהמשך, הגיש משרדנו בקשה לביטול הצו השיפוטי אשר אסר על הלקוח נשיאת נשק.
• בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כבוד השופט עמית שמואל בוקובסקי) נעתר לבקשתנו וביטל את צו ההגנה שניתן כנגד הלקוח והורה על השבת הרישיון לכלי יריה ללקוח.

שלב שלישי בטיפול המשפטי: קבלת החלטה בערר “הפותחת את הדלת” למהלך חידוש רישיון נשק

• סגירת התיק הפלילי וקבלת החלטה שיפוטית זו לא סיימו את הפרשה. בקשה ראשונה שהוגשה בעניין – לחדש את רישיון הנשק בגין תבחין “מתוקף הוראת מעבר” – נדחתה על הסף, בשל התנגדות המשטרה.
• ערר שהגיש משרדנו אף הוא נדחה בהמלצת המשטרה, אולם באופן תקדימי נקבע בערר על ידי הגב’ אורלי צרפתי – מנהלת מחוז מרכז במשרד לביטחון הפנים, רישוי לכלי ירייה כי:

“לפנים משורת הדין, לאור מאפייניו של העורר, נוכל לשוב ולדון בבקשת העורר פעם נוספת, שנתיים מיום פתיחת התיק ובתנאי שלא יהיה העורר מעורב בפלילים”.

במקביל לטיפולים המשפטיים: הארכת תקופת הפקדת הנשק מעבר ל- 18 חודשים ואי חילוטו במשך כמעט 30 חודשים.

• בהתאם לנוהל של משטרת ישראל, נשק שהופקד בתחנות המשטרה, יהא במשמורת בתחנות בהן הופקד במשך 18 חודשים ועם חלוף 18 חודשים ממועד ההפקדה, יחולט כלי הנשק לטובת המדינה או יושמד.
• במסגרת טיפול משרדנו, הוארכה תקופת הפקדת הנשק מעבר ל- 18 חודשים והנשק לא חולט, עד שהוחזר ללקוח בחלוף כמעט 30 חודשים ממועד תפיסתו ע”י המשטרה.

שלב רביעי בטיפול המשפטי: קבלת ערר שני שהוגש על ידי משרדנו ומתן אישור חידוש רישיון נשק

• כעבור שנתיים ממועד פתיחת התיק הפלילי, הגיש משרדו בקשה חדשה לרישיון לכלי ירייה, בתבחין “שירות בכוחות הביטחון”.
• גם בקשה זו נדחתה על ידי האגף לרישוי לכלי ירייה במחוז תל אביב – שוב בשל התנגדות המשטרה, תוך הישענות משטרת ישראל על אותו תיק חקירה סגור.
• לבסוף, ערר שהגיש משרדנו התקבל על ידי הגב’ פרח קוצרו, מנהלת לשכה באגף לרישוי לכלי ירייה במחוז תל אביב לאור הסרת התנגדות משטרת ישראל, ואושר חידוש רישיון הנשק.
• בהתאמה, אישר האגף לרישוי לכלי ירייה במשרד לביטחון פנים למשטרת ישראל להחזיר את האקדח ללקוח, ובכך הסתיים בהצלחה מאבק משפטי של כשנתיים וחצי.

חידוש רישיון נשק בעקבות קבלת ערר

• תיק זה טופל במשרדנו ע”י עורך דין גיא פלנטר ועורך דין עמנואל טראץ’.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטה שלא להעמיד לדין את הלקוח (סגירת התיק הפלילי), בהחלטת בית המשפט לבטל את צו ההגנה ולהשיב ללקוח את הרישיון לכלי יריה, בהחלטות לדחות את הערר הראשון שהוגש, ולדחות בקשה נוספת שהוגשה ולבסוף – בהחלטה להיענות ולקבל את הערר האחרון שהגיש משרדנו ולחדש את רישיון הנשק (והכל ללא פרטים מזהים של הלקוח).  

משרד עורך דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג בכל הנוגע לרישוי נשק

• לשלילת הזכות לשאת נשק השלכות מרחיקות לכת, הן מבחינת ביטחונו האישי של אדם והסובבים אותו והן במישור התעסוקתי. מכאן החשיבות בייעוץ וייצוג משפטי מקצועי בכל הנוגע לרישוי נשק.
• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לאזרחים, אנשי כוחות הביטחון, אנשי אבטחה וארגונים בכל הנוגע לרישוי נשק.

דוגמאות נוספות למקרים בהם טיפלנו בענייני חידוש רישיון נשק ורישוי כלי ירייה

• ראו מקבץ של החלטות לדוגמא בהם התקבלו עררים שהגשנו על החלטות לבטל או שלא לחדש רישיון נשק, בשל התנגדות המשטרה בעמוד: ערר על ביטול רישיון נשק – מקבץ החלטות לדוגמא.
• לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לקבלת רישיון לנשק, חידוש רישיון נשק והחזרת נשק מהמשטרה ראו לקראת סוף עמוד זה וכן בעמוד – רישיון נשק | רישוי כלי יריה.

גיא פלנטר משרד עורכי דין
רישיון נשק – ייצוג משפטי

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון לכלי יריה פרטי | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק  ערר על ביטול רישיון נשק

ארכיון רישוי כלי ירייה | ארכיון אי עמידה בתבחינים | ארכיון בקשה לקבלת רישיון לכלי ירייה | ארכיון חידוש רישיון כלי ירייה | ארכיון ביטול רישיון נשק | ארכיון שלילת רישיון נשק | ארכיון שלילת רישיון החזקת כלי ירייה | ארכיון החזרת נשק מהמשטרה | ארכיון החזרת רישיון נשק | ארכיון הגשת ערר על החלטת פיקוד רישוי | ארכיון ערר על החלטת פקיד רישוי | ארכיון הגשת ערר בפני וועדה על החלטת פקיד רישוי כלי ירייה | ארכיון הגשת ערר לדיון בפני וועדה – המשרד לביטחון פנים | ערר על פסילה מלשאת נשק בשל סיבה פסיכיאטרית | ארכיון הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט להשבת רישיון לנשק | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון כלי יריה – בעקבות סגירת תיק אלימות במשפחה וקבלת ערר נשק<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (74)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר