פיקוח על יצוא ביטחוני – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

פיקוח על יצוא ביטחוני (אפ”י) – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.

משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לתאגידים, נושאי משרה, משווקים ויצואנים בכל הנוגע לעמידה בהוראות חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני והתקנות והצווים מכוחו של חוק זה וההתנהלות מול אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ”י).

• משרדנו עוסק בכל העניינים הבאים הנוגעים לפיקוח על יצוא ביטחוני:
  • ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעמידה בהוראות חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התקנות והצווים מכוחו של חוק זה.
  • הליכי השגה באגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ”י) על סירוב לתת רישיון, התלייתו או הגבלתו.
  • הליכי שימוע בוועדת האכיפה באפ”י.
  • שימוע באגף הפיקוח על היצוא הביטחוני – ייצוג משפטי.
  • הכנה לחקירה פלילית המתנהלת ע”י הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ”ב) בחשד לעבירות פליליות בניגוד לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני וליווי משפטי לחשודים במהלך החקירה.
  • התנהלות מול אפ”י בכל הנוגע להיבטים פליליים בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני.
  • קנס אזרחי או עיצום כספי שהוטל לפי חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני.
  • ייצוג משפטי בבית משפט בהליכים פליליים לפי חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני.

חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני התשס”ז – 2007, ואגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ”י)

• כל גורם המעוניין לעסוק ביצוא או שיווק ביטחוני של ציוד ביטחוני, ידע ביטחוני ושירותים ביטחוניים מחויב לפעול על פי חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס”ז-  2007 ועל פי התקנות והצווים מכוחו של חוק זה.
• הרשות המוסמכת במדינת ישראל ליישום חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני הינו אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ”י) במשרד הביטחון.
• אפ”י מופקד על ניהול מרשם היצואנים, מתן רישיונות, הדרכת יצואנים, אכיפת החוק וכן רישוי העיסוק באמצעי הצפנה.
• מטרותיו של אפ”י – לממש את המדיניות והאינטרסים של מדינת ישראל בכל הנוגע למניעת זליגה של טכנולוגיות, מידע וציוד ביטחוני, לאכוף את הוראות החוק ולפעול לשיפור וייעול השירות שניתן ליצואנים בתחומי הרישוי וההדרכה.
• אתר האינטרנט של אפ”י מספק מידע שימושי רב ומהווה מרכז ידע בכל הנוגע לחקיקה הרלבנטית, תהליך הרישוי, הטפסים הנדרשים, הדרכות הניתנות מפעם לפעם ליצואנים, מידע אודות ארועי אכיפה, עדכונים ועוד.

חובת רישום במרשם היצוא הביטחוני

• כתנאי לקבלת הרישיון מטיל החוק חובת רישום מוקדמת במרשם היצוא הביטחוני המתנהל באגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ”י).
• במעמד זה נדרש כל המעוניין להירשם במרשם היצוא הביטחוני להציג מסמכים שונים הנוגעים בין היתר לעברו הפלילי של המבקש ולהפרות קודמות של החוק או הרישיון, ככל שהיו כאלה. במידה ומדובר בתאגיד, מתבקש המידע האמור לגבי בעל השליטה, בעל העניין או נושא משרה בתאגיד.
• ככל שסרבה הרשות לרשום את המבקש או לחילופין התנתה את רישומו במרשם היצוא הביטחוני בתנאים, קמה למבקש הזכות לטעון את טענותיו בעניין זה, ובמידה ואלו לא נתקבלו, קמה למבקש זכות ההשגה, בדרך של בקשת עיון מחדש בבקשתו בפני המנהל הכללי.

בקשה לרישיון ליצוא ביטחוני

• לאחר השלמת הרישום המוקדם במרשם היצוא הביטחוני, קמה זכאות להגיש בקשה לקבלת רישיון.
• קצרה היריעה מלפרט כאן את סוגי הרישיונות השונים לפי החוק ובהקשר הנוכחי נציין רק, שמדובר במודל דו שלבי;
  • תחילה חלה חובה לקבל רישיון שיווק ביטחוני, לפעולות לקידום עסקת יצוא בטחוני, כהגדרתן בחוק.
  • לאחר מכן (ועוד בטרם יצוא הציוד הידע או השירות בפועל), חלה חובת קבלת רישיון יצוא ביטחוני.
• במילים אחרות, רישיון שיווק ביטחוני מהווה תנאי לקבלת רישיון יצוא ביטחוני ולא יוענק רישיון יצוא ביטחוני לעסקת יצוא ביטחוני אלא למי שניתן רישיון שיווק ביטחוני לגביה (אלא אם כן נקבע פטור מהחובה לקבל רישיון שיווק ביטחוני לפי סעיף 14(ב) לחוק).
• את הבקשה לרישיון על המבקש להגיש לאפ”י בצירוף הצהרות והטפסים המתאימים. 
• לציין כי הרשות רשאית לדרוש מהמבקש כל ידיעה או מסמך או ציוד ביטחוני הדרושים לה לצורך החלטה בבקשה לקבלת הרישיון ובין השאר הצהרות ואישורים שונים כמפורט בסעיף 6(ב) לחוק.

סירוב לתת רישיון ליצוא ביטחוני, ביטול רישיון והתלייה או הגבלה של הרישיון

• סעיפים 8-9 לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני מקנים לרשות סמכות לסרב לתת רישיון, להתנות את מתן הרישיון בתנאים, לבטלו, להתלותו או להגבילו, בהתחשב, בשורה של שיקולים כגון עברו הפלילי של המבקש, הפרות קודמות של החוק, אי עמידה בכללים שקבע השר בתקנות, עמידה של המשתמש הסופי בהתחייבויות, שיקולים הנוגעים לסוג הציוד הביטחוני, הידע הביטחוני או השירות הביטחוני ועוד.
• ככלל, בטרם גיבשה הרשות החלטתה בעניין זה, מחויבת הרשות להעניק למבקש זכות טיעון ובכל מקרה, על החלטת הרשות לסרב לתת רישיון, לבטלו, להתלותו או להגבילו קיימת זכות להגיש השגה.

השגה על סירוב לתת רישיון ליצוא ביטחוני, ביטול רישיון והתלייה או הגבלה של הרישיון

• מבקש רשיון שסורב או בעל רשיון שרשיונו בוטל, הותלה או הוגבל, רשאים להשיג על החלטת הרשות לפני הגורם המוסמך (בדרך של עיון מחדש או השגה), כפי שנקבע בהוראות סעיף 10(ב) לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני.
• ההשגה על נימוקיה מוגשת תוך פרק זמן קצוב לוועדה מייעצת, הרשאית להזמין את המבקש להופיע בפניה וזאת לצורך השלמת טיעוניו בעל פה. 
• הוועדה המייעצת מורכבת מעובדי משרד הביטחון (נציג צה”ל, שב”כ, מוסד, משטרת ישראל או שב”ס)  שאחד מהם ישמש כיושב ראש ושני עובדי משרד החוץ. בוועדות המייעצות לעניין ציוד דו שימושי מפוקח ישמש נציג של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה.
• משגיבשה הוועדה המייעצת את המלצתה ביחס להשגה, מועברת ההמלצה להכרעתו של מנכ”ל משרד הביטחון.

חשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי בהליכי השגה על החלטת אפ”י לבטל רישיון, להתלותו, להגבילו או לסרב להנפיקו

• להחלטת אפ”י לבטל רישיון, להתלותו, להגבילו או לסרב להנפיקו השלכות מרחיקות לכת ביחס למבקש או למחזיק ברישיון.
• מעבר לפגיעה בשם הטוב ובמוניטין, ההחלטה עשויה לגרום לנזקים כלכליים כבדים ובלתי הפיכים; בכוחה להגביל או לחסום התפתחות וצמיחה עסקית בתחום הביטחוני ולא אחת אף לחסל כליל את העסק הנוגע בדבר, תוך קטיעת מטה לחמם של כל המועסקים בו, לפגוע אנושות במפעל חייהם של מייסדי העסק ובעליו ולגרום להפרת חוזים והתחייבויות כלפי צדדים שלישיים.
• מכאן הצורך בייצוג משפטי מקצועי ואיכותי של עורך דין בעל סיווג ביטחוני מתאים, העוסק ברגולציה הנוגעת ליצוא הביטחוני.

פיקוח על יצוא ביטחוני – אכיפה

יחידת האכיפה הפועלת באגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ”י)

• ראשית יש לזכור, כי האחריות לקבלת הרישיונות המתאימים לשיווק וליצוא ולעמידה בכל הוראות חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני חלה על היצואן.
• הפיקוח על מילוי הוראות חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני והרישיונות שניתנו לפי חוק זה ניתן בידיה של יחידת האכיפה של אפ”י, אשר מבצעת פעולות אכיפה יזומות לבדוק ולוודא כי פעולות היצואנים הביטחוניים מתבצעות עפ”י הוראות חוק.
• לצורך בדיקת התאמת תכולת המטענים היוצאים לחו”ל אל מול רישיונות היצוא שניתנו, מקיימת יחידת האכיפה קשר שותף עם רשויות המכס.
• משמתעורר חשד כי יצואן ביטחוני הפר את הוראות חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני תמליץ יחידת האכיפה האם לפתוח כנגדו בחקירה פלילית או להשית עליו קנס אזרחי, עיצום כספי או סנקציה אחרת, מנהלית.

סמכות חיפוש בבתי עסק מכח חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני

• לצרכי אכיפת החוק, מתיר סעיף 29 לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני לגורמים המוסמכים “להיכנס לכל מקום שבו יש להם יסוד סביר להניח כי מי שכלול במרשם או מי מטעמו מחזיק ציוד ביטחוני או ידע ביטחוני או נותן שירות ביטחוני, כדי לבדוק את קיום הוראות חוק זה, ובלבד שלא ייכנסו למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו של בית משפט”.

ועדת אכיפה הפועלת באפ”י

• הפרות של חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני נבחנות ע”י ועדת אכיפה הפועלת באפ”י.
• ראש היחידה לאכיפה והדרכת יצואנים מכהן כראש ועדת האכיפה ונוטלים בה חלק נציגי אגפי משהב”ט הרלוונטיים.
• בתום בחינת ההפרה, מגבשת ועדת האכיפה המלצה ל”רשות המוסמכת” באיזה צעדים לנקוט כלפי הגורם המפר, קרי – האם לפתוח בחקירה פלילית או להסתפק בסנקציות מנהלתיות.

פיקוח על יצוא ביטחוני – הליכים פליליים

• סעיף 32 (א) בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני קובע עונש (מקסימלי) של 3 שנות מאסר וקנס בסך כ- 6.7 מליון שקלים בגין העבירות הפליליות הבאות:
  • ביצוע פעולת שיווק ביטחוני ללא רישיון שיווק ביטחוני או שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 14 לחוק.
  • ביצוע יצוא ביטחוני בלי רישיון יצוא ביטחוני או שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 15 לחוק.
  • ביצוע יצוא של ציוד ביטחוני במעבר בלי רישיון יצוא ציוד ביטחוני במעבר או שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 19 לחוק.
  • העברת ציוד דו-שימושי מפוקח הכלול בצו לפי פסקה (2) להגדרה “ציוד דו-שימושי מפוקח” לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית ללא רישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, או שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 20 לחוק.
  • ביצוע פעולת תיווך בין גורמי חוץ בלי רישיון תיווך בין גורמי חוץ או שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 21 לחוק.
• נעברה עבירה לפי סעיף 32(א) בנסיבות מחמירות, דינה (המקסימלי) מאסר 5 שנים או קנס של כ- 11.3 מליון שקלים.
• סעיף 22 לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני אוסר על תושב ישראל, אזרח ישראלי או תאגיד ישראלי פעולת תיווך בין גורמי חוץ שלא בהתאם להחלטה של מועצת הביטחון של האו”ם, האוסרת או המגבילה העברה של ציוד לחימה או ציוד טילים המתייחסת לאותם גורמים. בהתאם לסעיף 32(ב) לחוק, העובר על הוראה זו דינו עונש (מקסימלי) מאסר 5 שנים או קנס של כ- 11.3 מליון שקלים.
• סעיף 34 (א) לחוק מטיל אחריות פלילית על נושא משרה בתאגיד; “נושא משרה” בהקשר זה ייחשב מנהל פעיל בתאגיד, שותף (למעט שותף מוגבל), או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה. בהתאם להוראות סעיף 34 (א) לחוק, חייב נושא משרה בתאגיד לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 32 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו ואם הפר הוראה זו, דינו קנס (מקסימלי) של כ- 226,000 שקלים.
• בהתאם להוראות סעיף 34(ב) לחוק הפיקוח על היצוא הביטחוני, נעברה עבירה לפי סעיף 32 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, יראה נושא המשרה בתאגיד כמי שהפר את חובתו, אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. בהקשר זה הועבר אם כן נטל ההוכחה לנושא המשרה.

קנסות אזרחיים ועיצומים כספיים לפי חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני

• לצד הסנקציות הפליליות בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני הסמיך המחוקק את הרשות המוסמכת להטיל קנסות אזרחיים ועיצומים כספיים.
• קנסות אזרחיים:
  • בהתאם להוראות סעיף 35 לחוק, היה לרשות המוסמכת יסוד סביר להניח כי עשה אדם מעשה או מחדל שקבועה בשלו עבירה לפי סעיף 32 לחוק, רשאית היא להטיל עליו קנס אזרחי בשיעור שנקבע בחוק.
• עיצומים כספיים:
  • חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני מחייב ניהול רישומים שונים ושמירתם ומתן דיווחים שונים לרשות המוסמכת.
  • בהתאם להוראות סעיף 36 לחוק, ניתן להשית עיצום כספי על הפרת חובת דיווח, אי מילוי חובת ניהול רישום, או אי שמירת רישומים שונים.

פיקוח על יצוא ביטחוני – דוגמאות לאירועי אכיפה

• מטעמים של שקיפות, הסברה, הטמעת דרישות החוק והרתעה, מפרסם אפ”י שורה ארוכה של אירועי אכיפה.
• במרבית המקרים, התבטאו ההפרות בביצוע פעולות שיווק ללא רשיון שיווק. כך למשל, מוצגות באתר אפ”י הדוגמאות הבאות:
  • באחד המקרים, פעולת שיווק ללא רישיון שיווק התבטאה בהצגת מצגת העוסקת בקונספט ראשוני של מערכת לגורמי צבא במדינה זרה, שעה שהקונספט לא סווג ע”י משהב”ט ולא התקבל רישיון שיווק עבורו. במקרה זה הוחלט להטיל על החברה קנס אזרחי בגובה 1,017,000 ש”ח ולהשהות את הטיפול בבקשה לרישיונות שיווק בנושא למשך שנה.
  • במקרה אחר, החלה חברה במגעים מול חברה זרה לפיתוח מוצר מסוים ואף נחתם מסמך הבנות בין החברות והוצגה מצגת לחברה הזרה אודות הקונספט של המוצר. אותו קונספט, לא סווג ע”י משהב”ט ולא התקבל רישיון שיווק עבורו. להגנתה, טענה החברה כי מאחר ומדובר במוצר שטרם קיים בפועל, הפעילות שביצעה איננה בבחינת שיווק ולפיכך לא מחייבת רישיון שיווק. טענה זו נדחתה ע”י אפ”י, שכן כל פעולה לקידום עסקת יצוא ביטחוני היא בבחינת שיווק, וגם עבור קונספטים יש לקבל רישיון שיווק מתאים. מקרה זה הסתיים בקנס אזרחי בסך 1,017,000 ש”ח.
  • קנס אזרחי זהה הוטל על חברה אחרת שביצעה פעולות שיווק מבלי שהיה ברשותה רישיון שיווק ביטחוני, לאחר שנדחתה טענת אותה חברה שבידיה רישיון שיווק למוצר דומה, “מאותה משפחה”.
  • גם טענה לקבלת אישור בעל פה מגורם בכיר ומוסמך לבצע פעולות שיווק, מבלי שהחברה אחזה ברישיון שיווק, הובילה לתוצאה זהה – קנס אזרחי בסך 1,017,000 ש”ח.
• במקרים בהם התגלתה הפרת החוק ע”י החברה ובוצע על-ידה הליך של “גילוי נאות“‘, ניכר כי הדבר הוביל לסנקציה מתונה יותר מצד אפ”י:
  • כך למשל, ביצעה חברה מסוימת פעולת שיווק (לרבות הגשת הצעות מחיר) להשבחת מטוס לגורם ממשל של מדינה זרה, מבלי שהיה ברשותה רישיון שיווק. להגנתה, טענה החברה כי הצעת המחיר הייתה עבור מספר סוגי מטוסים, שהחברה סברה שיש ברשותה רישיון שיווק עבור כולם. כשל במערך הבקרה של החברה גרם לכך שלא הייתה ערה לעובדה שאין ברשותה רישיון שיווק עבור השבחת אותו מטוס. עם החלפת הגורם האמון בחברה על אכיפת החוק, נתגלתה התקלה, נמסר דיווח בכתב לאפ”י, וכל קשר עם הלקוח הופסק, עד לקבלת רישיון השיווק המתאים. בנסיבות אלו, של “גילוי נאות” ביוזמת החברה, והפסקת הקשר עם הלקוח עד הסדרת התקלה, הוחלט להטיל על החברה קנס אזרחי בסך 101,700 ש”ח בלבד.
  • בדומה, על חברה שהציגה מצגת לגורמי ממשל במדינה זרה, שכללה מוצרים שעבורם לא היו ברשותה רישיונות שיווק מתאימים, הוטל קנס אזרחי בגובה 101,700 ש”ח וזאת לאחר שדיווחה מיוזמתה על ההפרה לאפ”י.
  • במקרה אחר, ביצעה חברה פעולות שיווק מול חיל אוויר של מדינה זרה, בניסיון לשווק מערכת שלא היה לחברה רישיון שיווק לגביה. התקלה נבעה מכך שלחברה היה רישיון שיווק עבור מערכת אחרת, עם יכולות מופחתות, ועובדי החברה שעסקו בענין לא סברו שהיכולות שנוספו למערכת הופכות את המערכת למוצר חדש, המחייב רישיון שיווק חדש. ועדת האכיפה של אפ”י קבעה שיש לראות במערכת מוצר חדש המחייב רשיון שיווק נפרד, אולם מאחר והחברה דיווחה מיוזמתה לאפ”י על האירוע, הסתיימה הפרשה בקנס אזרחי בסך 101,700 ש”ח בלבד.
• יחד עם זאת, במקרה אחר, למרות הליך של “גילוי נאות” ביוזמת החברה, הושת קנס אזרחי בסך 545,400 ש”ח. כאן היה מדובר בחברה שחתמה על חוזה לאספקת מערכת ל”א, שעה שלא היה ברשותה רישיון שיווק לכלל מרכיבי המערכת.
• חתימת חוזה עם גורם ממשל ממדינה זרה בנושא הקמת יחידה לאבטחת אישים, ללא רישיון שיווק מתאים, הוביל לחיוב אותה חברה לבצע תכנית בקרה עצמית בהשקעה כספית של 90,000 ש”ח.
• מקרה אחר המתואר באתר האינטרנט של אפ”י, הוביל לטיפול בהליך פלילי:
  • אותה חברה ביצעה פעולות יצוא של מוצר לתערוכה במדינה זרה, שעה שהיא מסתמכת על רישיון יצוא שניתן לגרסה אחרת של אותו מוצר ואף חורגת גם מתנאיו של רישיון יצוא זה.
  • מעבר לחיוב החברה בהכנת תכנית ציות פנימית, הועבר הטיפול למישור הפלילי.
• ארועי אכיפה נוספים ארעו בשל כל מיני תקלות, כגון:
  • העדר תיאום בין החברה לבין עמילי המכס;
  • הפקדת יישום הוראות החוק בידיים לא מיומנות, שלא עברו הכשרה מתאימה;
  • אי הכרות עם הוראות החוק בדרגים בכירים;
  • טעות בניתוח הוראות החוק (למשל, סברה שגויה שאין חובת רישוי לציוד הנשלח לחו”ל לחברת בת).

החמרה במדיניות האכיפה מצד אפ”י בכל הנוגע לפיקוח על יצוא ביטחוני

• בעבר פרסם מר מאיר שליט, ראש אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני הקודם, הודעה בדבר החמרת מדיניות האכיפה מצד אפ”י, וזאת לנוכח רצף של אירועים בהם התבצעו הפרות על ידי התעשיות הביטחוניות של חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני.
• במסגרת הודעה זו, הזהיר ראש אפ”י כי בכוונתו להפעיל את מלוא סמכויותיו לאכיפת החוק, תוך מיצוי הדין עם התעשיות הביטחוניות המפרות את החוק, לרבות נקיטת סנקציות אישיות כנגד נושאי משרה האחראים על ההפרות.

חשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי בכל הנוגע לעמידה בהוראות חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני

• לאור שלל ארועי האכיפה המפורטים לעיל ובאתר של אפ”י, אין צורך להכביר במילים אודות חשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי בכל הנוגע לעמידה בדרישות חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני.
• ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי על ידי עורך דין הבקיא ברזי חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני והמשפט הפלילי, עשוי למנוע מראש השתת קנסות ועיצומים כספיים, להפחיתם, ולדאוג שהפרשה לא תדרדר לכתב אישום פלילי והליך פלילי בבית המשפט, על כל השלכותיו הקשות.

תחומי העיסוק של משרדנו בענייני פיקוח על יצוא ביטחוני

• משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לתאגידים, נושאי משרה, משווקים ויצואנים בכל הנוגע לעמידה בהוראות חוק פיקוח על יצוא ביטחוני, התקנות והצווים מכוחו של חוק זה.
• במסגרת זו, עוסק משרדנו בתחומים הבאים:
  • ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעמידה בהוראות חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התקנות והצווים מכוחו של חוק זה.
  • הליכי השגה באפ”י על סירוב לתת רישיון, התלייתו או הגבלתו.
  • הליכי שימוע בוועדת האכיפה באפ”י.
  • שימוע באגף הפיקוח על היצוא הביטחוני – ייצוג משפטי.
  • הכנה לחקירה פלילית המתנהלת ע”י הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ”ב) בחשד לעבירות פליליות בניגוד לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני וליווי משפטי לחשודים במהלך החקירה.
  • התנהלות מול אפ”י בכל הנוגע להיבטים פליליים בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני.
  • קנס אזרחי או עיצום כספי שהוטל לפי חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני.
  • ייצוג משפטי בבית משפט בהליכים פליליים לפי חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני.

פיקוח על יצוא ביטחוני – מקרים להמחשה אשר טופלו ע”י משרדנו

• לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים נושאים קשורים נוספים שאולי תמצאו בהם עניין וכן מספר מקרים להמחשה בהם טיפל משרדנו.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

פיקוח על יצוא ביטחוני | ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע להתנהלות מול אגף הפיקוח על יצוא ביטחוני (אפ”י) ועמידה בהוראות חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני

הפוסט פיקוח על יצוא ביטחוני | אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ”י) – ייעוץ וייצוג משפטי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (118)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ערעור על החלטת יחב”מ שקבעה אי התאמה תעסוקתית – ייצוג משפטי.

קבלת ערעור על החלטת יחב”מ שקבעה אי התאמה תעסוקתית למשטרה, חזרה לעבודה במשטרה

• ערעור על החלטת יחב”מ: על פי פקודת המשטרה, שוטר הרואה את עצמו נפגע מהחלטה בדבר אי-התאמתו לתפקיד, זכאי לערער (החוק משתמש בביטוי “להשיג”) על ההחלטה לפני המפכ”ל או לפני קצין משטרה בכיר שהמפכ”ל הסמיכו לעניין זה.
• המערער זכאי להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליך הערעור.
• אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו במסגרתו התקבל ערעור שהגשנו והלקוחה הוחזרה לתפקידה במשטרת ישראל.

הפסקת העסקתה של הלקוחה במשטרת ישראל לאחר ראיון התאמה תעסוקתית

• עסקינן במי שהועסקה במשך 4 שנים במסגרת משטרת ישראל. בטרם קבלתה לעבודה, עברה הלקוחה בדיקת התאמה תעסוקתית מלאה שכללה בין היתר מילוי שאלון וכן שיחת התאמה תעסוקתית עם קצין ביטחון של משטרת ישראל (“שיחת ניגוד עניינים”).
• בעקבות השינויים שערך המפכ”ל הנוכחי, הגבירו גורמי יחב”מ (היחידה לביטחון מידע במשטרת ישראל) את הפיקוח על עובדי המשטרה ונותני שירות למשטרה, ומשכך, בחלוף 4 שנות תעסוקה, זומנה הלקוחה לבדיקת התאמה תעסוקתית חוזרת.
• בדומה לבדיקה הקודמת, מילאה הלקוחה שאלון התאמה תעסוקתית והתייצבה לשיחת קב”ט משטרת ישראל אלא שהפעם, סירב הקב”ט לקחת מידיה את השאלון, בטענה שיש בידיו את כל הנתונים.
• מספר ימים לאחר שיחת הקב”ט נמסר ללקוחה כי העסקתה במשטרת ישראל הופסקה לאלתר, וזאת ללא כל נימוקים.

קבלת ערעור על החלטת יחב”מ שקבעה אי התאמה תעסוקתית למשטרה, החזרתה של הלקוחה לעבודתה במשטרה

• בשלב זה הבינה הלקוחה כי אין ביכולתה להתמודד בגפה עם קביעת אי התאמתה התעסוקתית והפסקת עבודתה במשטרה ופנתה למשרד עורכי דין גיא פלנטר על מנת שיעניק לה ייצוג משפטי.
• ערעור על החלטת יחב”מ שהגיש משרדנו – התקבל; בעקבות ערעור שהגישו עו”ד גיא פלנטר ועו”ד עמנואל טראץ’ זומנה הלקוחה לוועדת ניגוד עניינים בראשות ראש יחב”מ ובהחלטה מיום 6.6.18, קיבלה נצ”מ אתי מאירסון, ראש היחידה לביטחון מידע (יחב”מ) את הערעור ואישרה את המשך העסקתה של הלקוחה במשטרת ישראל.
• להלן, החלטתה של ראש היחידה לביטחון מידע (יחב”מ), נצ”מ אתי מאירסון (ללא פרטים מזהים של הלקוחה);

קבלת ערעור שהגיש משרדנו על קביעת אי התאמה תעסוקתית.

לקריאה נוספת.

• להרחבה בנושא הליך בדיקת התאמה תעסוקתית למשטרה או מג”ב ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרה.
• בכל הנוגע להליך התאמה ביטחונית ראו בעמוד: תחקיר ביטחוני | סיווג ביטחוני | קביעת אי התאמה ביטחונית.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בהליכי בדיקת התאמה תעסוקתית.

• משרדנו מעניק יעוץ וייצוג משפטי בנושאים הבאים:
  • שאלות הנוגעות להפללה עצמית במסגרת בדיקת התאמה התעסוקתית.
  • שאלות הנוגעות לבדיקת פוליגרף במסגרת בדיקת התאמה התעסוקתית. בהקשר זה ראו: בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.
  • קביעת אי התאמה תעסוקתית לשרת במשטרת ישראל.
  • הגשת השגה על החלטה בדבר אי-התאמה לתפקיד;
  • הגשת ערעור על החלטת יחב”מ שקבעה אי התאמה תעסוקתית.
  • פסילת קב”ט משטרת ישראל בשל חשש לניגוד עניינים.
  • סירוב לגייס מועמד למשטרת ישראל או למג”ב.
  • החזרה לשירות במשטרת ישראל או במשמר הגבול.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

ייעוץ וייצוג משפטי – אי התאמה תעסוקתית | ערעור על החלטת יחב”מ

הפוסט קבלת ערעור על החלטת יחב”מ | חזרה לעבודה במשטרה<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (97)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

גיוס למשטרה – קבלת בקשת עיון חוזר. ביטול קביעת אי התאמה תעסוקתית וגיוס לשירות קבע בחטיבה הטקטית של מג”ב.

גיוס למשטרה – קבלת בקשת עיון חוזר. ביטול קביעת אי התאמה תעסוקתית וגיוס לשירות קבע בחטיבה הטקטית של מג”ב.

• אנו מביאים מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו; במסגרת הליכי גיוס למשטרה, בקשתו של לוחם מג”ב להשתלב בשירות קבע נדחתה פעם אחר פעם ונקבעה לו אי התאמה תעסוקתית.  
• בקשת משרדנו למפכ”ל המשטרה לעיין מחדש בהחלטה שלא לגייס את הלקוח נתקבלה, בוטלה קביעת אי ההתאמה התעסוקתית ולאחר שהלקוח צלח את הליכי הגיוס – השתלב בשירות קבע בחטיבה הטקטית של משמר הגבול.

גיוס למשטרה – קבלת בקשת עיון חוזר. ביטול קביעת אי התאמה תעסוקתית.

סירוב משטרת ישראל לגייס את הלקוח לשירות קבע במשטרה או במג”ב וקביעת אי התאמה תעסוקתית.

• פרשה זו עוסקת בבחור צעיר, אשר בעברו שירות מלא ותקין כלוחם בתפקיד שוטר ומפקד במג”ב.
• הלקוח ביקש להמשיך ולהשתלב בשירות קבע, והחל בהליכי גיוס למשטרה.
• בשנים 2016-2017, נתקבלו מספר החלטות בעניינו של הלקוח, שלא להמשיך את הליכי גיוסו לשירות קבע במשמר הגבול ו/או לקלוט אותו לעבודה כשוטר במשטרת ישראל.
• כך למשל, באוקטובר 2016 נמסר ללקוח כי בהמשך לפנייתו למפקד מג”ב לשירות קבע במג”ב בקשתו לגיוס הועברה לקב”ט והחלטתו היא:

“…כי בשלב זה לא ניתן לגייסך לשירות קבע במג”ב…מטעמי חסיון איננו יכולים לומר את סיבת הסירוב”.

• בדומה, בדצמבר 2016, לאחר שפנה הלקוח לשר לביטחון פנים וללשכת הגיוס של משטרת ישראל נמסר לו כי מועמדותו למיון לגיוס למשטרת ישראל לא מאושרת.

משרד עורכי דין גיא פלנטר מייצג את הלקוח בהליכי גיוס למשטרה ומכין אותו לוועדת ניגוד עניינים.

• משסורב פעם אחר פעם על ידי הגורמים המוסמכים, פנה הלקוח למשרדנו, על מנת שנפעל לגיוסו לשירות קבע במשטרה או במג”ב.
• ביוני 2018, בהתאם לפקודת המטה הארצי מספר 07.01.01, פנה משרדנו למפכ”ל המשטרה בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שלא לגייס את הלקוח.
• בבקשה, התבקש מפכ”ל המשטרה לחדש את הליכי גיוסו של הלקוח למשטרת ישראל ולמג”ב וזאת (בתמצית) על בסיס הנימוקים הבאים:
  • שלוש שנות שירות ללא דופי כשוטר מג”ב – בתפקידי שיטור, הדרכה, סיור ולחימה.
  • המידע בבסיס ההתנגדות לגיוס למשטרה הינו ישן ודל, ואין בו כדי לשמש בסיס סביר והוגן להתנגדות להמשך הליך הגיוס.
  • בהקשר האחרון הודגש, כי בבדיקת פוליגרף שנערכה ללקוח במסגרת השב”כ, יצא דובר אמת.
  • נסיבות חייו האישיות מראות כי מדובר בבחור צעיר, ישר וחרוץ, בעל ערכים ויכולת לקבל מרות – וכל אלו תומכים בגיוסו למשטרה.
  • בבקשה הצבענו על כך שצה”ל, המשרד לביטחון פנים, משרד הביטחון, מלמ”ב (הממונה על הביטחון במשרד הביטחון) וכן חברת ברינקס ישראל – כולם מצאו ליתן אמון בלקוח ולפיכך מן הראוי שגם גורמי הגיוס במשטרת ישראל ינהגו בהתאם.
  • עוד עמדנו בבקשה בהרחבה על הפגיעה הקשה והבלתי מידתית בעתידו של הלקוח וכן על טעונים משפטיים נוספים, המצדיקים קבלת הבקשה לגייס את הלקוח למשטרה או למג”ב.
• ביוני 2018 השיב עו”ד עמי גרנובסקי, רפ”ק, ראש תחום פיקוח ובקרה במשטרת ישראל לעו”ד גיא פלנטר כי פנייתו למפכ”ל המשטרה הועברה לעיון הגורמים המקצועיים הרלוונטיים.
• זמן קצר לאחר מכן, זומן הלקוח לוועדת ניגוד עניינים בראשות סגן היחידה לביטחון מידע במשטרה, ראש אגף משאבי אנוש וסגניתה. משרדנו הכין את הלקוח לוועדה והוא עבר אותה בהצלחה.

קבלת בקשה לעיון חוזר ואישור גיוסו של הלקוח לשירות קבע במשטרה או במג”ב.

• מיד לאחר מכן, השיבה רפ”ק לילך ינוביץ, עו”ד, קצינת פניות ציבור בלשכת גיוס ארצית באגף משאבי אנוש של משטרת ישראל כדלקמן:
• “לאחר שבחנו את עניינו של מרשך פעם נוספת, החליטו הגורמים המקצועיים לאשר את מועמדותו להמשך הליך מיון”.
• עוד ציינה רפ”ק ינוביץ כי בהתאם לפניית משרדנו, הועברה מועמדתו של מרשנו לבחינה נוספת במשמר הגבול ובמידה ולא ימצא תפקיד אפשרי לשיבוצו במג”ב, באפשרותו לחדש מועמדותו למיון לגיוס למשטרת ישראל.
• כיום משרת הלקוח בשירות קבע בחטיבה הטקטית של משמר הגבול. מדובר ביחידת המבצעים המיוחדים של מג”ב במשטרת ישראל, המטפלת באירועי טרור, הפרות סדר וסיוע מבצעי למחוזות משטרת ישראל בלחימה בתופעות פשיעה חמורות.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטות שניתנו בעניין הלקוח, לרבות ההחלטה המאשרת גיוסו למשטרה או למג”ב, והכל ללא פרטים מזהים של הלקוח.
• הלקוח טופל במשרדנו בעניין גיוסו למשטרה על ידי עורכי הדין גיא פלנטר ועמנואל טראץ’.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לבדיקת התאמה תעסוקתית בהליכי גיוס למשטרה.

• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי בנוגע להליכי בדיקת התאמה תעסוקתית במסגרת גיוס למשטרה או גיוס למג”ב וכן ייצוג משפטי בהליכי ערעור או עיון חוזר על קביעת אי התאמה תעסוקתית.
• להרחבה בעניינים אלו ולדוגמאות נוספות בהם טיפל משרדנו ראו בעמוד – בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרה.
• בכל הנוגע להליך התאמה ביטחונית ראו בעמוד: תחקיר ביטחוני | סיווג ביטחוני | קביעת אי התאמה ביטחונית | בדיקת פוליגרף.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

גיוס למשטרה – קבלת בקשת עיון חוזר. ביטול קביעת אי התאמה תעסוקתית

הפוסט גיוס למשטרה – קבלת בקשת עיון חוזר שהוגשה למפכ”ל. ביטול אי התאמה תעסוקתית<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (89)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

סיווג ביטחוני | התאמה ביטחונית
ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

סיווג ביטחוני | התאמה ביטחונית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין.

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בכל הנוגע לענייני סיווג ביטחוני, לרבות:

• ייעוץ משפטי בכל הנוגע להליך סיווג ביטחוני והתאמה ביטחונית.
• ייעוץ משפטי למועמדים לתפקידים רגישים ומסווגים, בכל הנוגע להפללה עצמית בעבירות פליליות במהלך תחקיר ביטחוני (בדיקת התאמה ביטחונית).
• ערעור על סיווג ביטחוני או קביעת אי התאמה ביטחונית.
• ייצוג משפטי בפני וועדות השגה של השב”כ בעניין סיווג ביטחוני או קביעת אי התאמה ביטחונית.
• ייצוג משפטי בכל הנוגע לבקשה לעיון חוזר בקביעה של אי התאמה ביטחונית.

לעורכי הדין במשרדנו סיווג ביטחוני גבוה המתאים לטיפול בתיקים ביטחוניים רגישים ולעורך דין גיא פלנטר אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים המאפשר ייצוג בתיקים מסווגים.

• בכל הנוגע להליך התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרה.
• בכל הנוגע לפוליגרף ראו בעמוד – בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.

בדיקת התאמה ביטחונית לקבלת סיווג ביטחוני

מהות ההליך לבדיקת התאמה ביטחונית והתחקיר הביטחוני לקביעת סיווג ביטחוני

• עובדי מדינה המועסקים בשירות הציבורי וחשופים למידע סודי, חיילים ואנשי קבע המשרתים ביחידות מסווגות ואזרחים המועסקים בארגונים פרטיים המספקים שירותים למערכת הביטחון נדרשים לא פעם לעבור הליך של בדיקת התאמה ביטחונית לקבלת סיווג (תחקיר ביטחוני).
• הליך זה מעוגן בסעיף 7(ב)(3) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס”ב-2002 אשר מעניק לשירות הביטחון הכללי את הסמכות הבלעדית לקבוע התאמה ביטחונית של אדם לתפקיד או למשרה שסווגו בסיווג ביטחוני, לרבות על ידי שימוש בבדיקות פוליגרף.
• בין הארגונים המובילים המחייבים בדיקת התאמה ביטחונית במסגרת הליכי גיוס עובדים ניתן למצוא למשל את רפאל, אלביט , התעשיייה האווירית והתעשייה הצבאית – תע”ש.
• במסגרת בדיקת ההתאמה הביטחונית נדרש המועמד למלא שאלון מפורט בכתב ידו ובהתאם להיקף הבדיקה שנקבעה, עשוי המועמד להיות מוזמן לתחקיר פרונטלי ובמקרים מסוימים אף לבדיקת פוליגרף.
• הליך בדיקת ההתאמה הביטחונית כולל חתימה על הצהרות והתחייבויות שונות להן מחויב המועמד מרגע החתימה.
• בתום הבדיקה, מקבל המועמד הודעה על התאמה ביטחונית וקבלת הסיווג הביטחוני המיוחל או לחלופין, הודעה בדבר אי התאמה ביטחונית.

ההודעה על קביעת אי התאמה ביטחונית

• במידה ונתקבלה הודעת אי התאמה ביטחונית עליה להיות מפורטת ומנוסחת במדויק על פי   תקנות שירות הביטחון הכללי (הודעה למעביד בדבר דרישות סיווג ביטחוני לעובדיו, הודעה לאדם בדבר אי התאמה ביטחונית וועדה השגה על קביעת אי התאמה  ביטחונית), תשס”ג-2003 (להלן: “התקנות”). בתמצית:
  • הודעת אי ההתאמה חייבת להתייחס לתפקיד ומשרה מסוימים;
  • עליה לכלול הנמקה לקביעת אי ההתאמה;
  • משך הזמן המקסימלי לאי ההתאמה הביטחונית לא יעלה על 5 שנים;
  • ולבסוף, קיימת חובה לעדכן את המועמד כי קיימת לו זכות ההשגה, המועד להגשתה של ההשגה והמען להגשת ההשגה.

בדיקת פוליגרף במסגרת הליך קביעת התאמה ביטחונית

• לעתים, במסגרת תחקיר ביטחוני ובדיקת התאמה ביטחונית יתבקש המועמד לעבור בדיקת פוליגרף.
• בכל הנוגע לשאלות המתעוררות סביב בדיקת הפוליגרף ראו בעמוד: בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.

ערעור על סיווג ביטחוני | הגשת השגה על החלטת אי התאמה ביטחונית

• אדם שקיבל הודעה בדבר החלטה על אי התאמתו הביטחונית לתפקיד או למשרה שסווגו בסיווג ביטחוני זכאי להשיג (=לערער) על ההחלטה בכתב לפני ועדת ההשגה והכל בהתאם לסעיף 11 לתקנות.
• ההשגה צריכה להיות מוגשת בהתאם לסעיף 15 לתקנות ולכלול בין היתר בקשה מנומקת ותצהיר.

פרק הזמן להגשת הערעור על סיווג ביטחוני

• את ההשגה יש להגיש  30 ימים מהיום בו נמסרה למשיג הודעת אי ההתאמה הביטחונית.
• במידה וחלף פרק הזמן להגשת ההשגה ניתן לפנות לוועדה בצורה מנומקת והיא רשאית להאריך את המועד שנקבע להשגה אם ראתה את ההצדקה לכך. בהתאמה, בקשת ארכה להגשת ההשגה צריכה להיות משכנעת, ומנומקת היטב.

הרכב וועדת ההשגה של השב”כ (וועדת הערעור) בעניין סיווג ביטחוני

• וועדת ההשגה של השב”כ מורכבת משלושה – יושב ראש הוועדה הינו שופט מחוזי בדימוס ולצדו יושבים שני שופטי צד, שאינם חייבים בהשכלה משפטית לשם כהונתם בוודעה. ככלל, שופטי הצד יהיו בעלי הכשרה מקצועית הרלוונטית לסיבת קביעת אי ההתאמה (רופא, קצין צה”ל, מומחים אחרים).

סיווג ביטחוני – דיוני וועדת ההשגה של השב”כ בעניין קביעת אי התאמה ביטחונית

• דיוני וועדת ההשגה של השב”כ בעניין סיווג ביטחוני מתקיימים בדלתיים סגורות והם חסויים.
• וועדת ההשגה אינה כפופה לדיני הראיות, והיא רשאית לקבל כל ראיה ולקבוע את דרך הצגתה, בכל דרך הנראית לה מועילה.
• חשוב לציין כי במהלך הדיון בוועדה, רשאי נציג השב”כ לבקש דיון במעמד צד אחד וזאת מטעמי שמירה על ביטחון המדינה.
• מאותם טעמים של שמירה על ביטחון המדינה ומטעמים אחרים, רשאית וועדת ההשגה להתיר השמעת טענות והבאת ראיות שלא במעמד המועמד ועורך דינו.

קביעה של אי התאמה ביטחונית – בקשה לעיון חוזר

• מדובר בהליך המוסדר בסעיף 25 לתקנות אשר מאפשר לאדם שלגביו ניתנה הודעת אי התאמה להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה וזאת בתנאי, שלאחר מתן ההחלטה בעניינו נתגלו עובדות חדשות או נשתנו הנסיבות בנוגע להנמקה לקביעת אי ההתאמה הביטחונית.
• את הבקשה לעיון חוזר יש להגיש בכתב, בצירוף מסמכים מתאימים.

חשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי ע”י עורך דין בהליכי השגה על אי התאמה ביטחונית, ערעור על סיווג ביטחוני ובקשות לעיון חוזר

• לקביעה של אי התאמה ביטחונית ולאי מתן הכשר ביטחוני השלכות מרחיקות לכת; בכוחם לקטוע את העסקתו של אדם ואף לגרום להרחקתו ממפעל חייו, לגדוע את מקור פרנסתו, לחסום אפשרויות תעסוקה בעתיד, למנוע קידום מקצועי ולפגוע בשמו הטוב.
• בהיות וועדת ההשגה מורכבת ממשפטן מובהק (כאמור, שופט בדימוס) וממומחים, קיימת חשיבות להיות מיוצג בפני וועדת ההשגה על ידי עורך דין.
• עורך הדין המופיע מטעמו של המועמד בפני וועדת ההשגה של השב”כ חייב להיות בקיא באופן התנהלותה של הוועדה ובתקדימיה הקודמים. עליו לדעת כיצד “לתקוף” משפטית את ההחלטה בדבר אי התאמה ביטחונית ומטבע הדברים, עליו להיות בעצמו בעל סיווג מתאים.
• גם בהקשר להגשת בקשה לעיון חוזר בקביעה בדבר אי התאמה ביטחונית, עשוי עורך דין הבקיא בתחום לסייע רבות למועמד; החל בניסוח הבקשה לעיון חוזר באופן מקצועי, דרך צרוף האסמכתאות המתאימות ועד מתן התייחסות לקריטריונים שונים, העשויים להטות את הכף לשינוי ההחלטה המקורית בדבר אי התאמה ביטחונית.
• במסגרת תחקיר ביטחוני, נדרשים הנבדקים להשיב בכנות על כל שאלה, כאשר גם הודאה במעשים לא נורמטיביים תישמר בדיסקרטיות. יחד עם זאת, אין מדובר בחסינות מפני הליכים פליליים ובמקרים מסויימים, הפללתו העצמית של הנבדק בעבירות פליליות מסוימות, עלולה להוביל להעברת המידע המפליל לגורמי החקירה הרלוונטיים ולפתיחה בהליכים פליליים כנגדו. להרחבה בעניין זה ראו גם – חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי.
• הדילמה מה לחשוף במסגרת תחקיר ביטחוני (ומה לא, בשל חשש להפללה עצמית בפלילים) מתחדדת, שעה שהנבדק נדרש לעבור בדיקת פוליגרף על גרסתו ועל מעורבות בפשעים.
•  לא אחת, פונים למשרדנו מועמדים לתפקידים רגישים, לקבלת ייעוץ משפטי בדיוק בנושאים הללו.

תחומי העיסוק של משרדנו בהליך סיווג ביטחוני והתאמה ביטחונית

• ייעוץ משפטי:
  • תחקיר ביטחוני – ייעוץ משפטי והכנה.
  • ייעוץ משפטי למועמדים לתפקידים רגישים ומסווגים, בכל הנוגע להפללה עצמית בעבירות פליליות במהלך תחקיר ביטחוני (בדיקת התאמה ביטחונית).
  • ייעוץ משפטי בנוגע לבדיקת פוליגרף במסגרת תחקיר ביטחוני – בהקשר זה ראו: בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי. 
• ייצוג משפטי:
  • ערעור על סיווג ביטחוני או קביעת אי התאמה ביטחונית.
  • יייצוג משפטי בפני וועדות השגה של השב”כ בעניין סיווג ביטחוני או קביעת אי התאמה ביטחונית.
  • ייצוג משפטי בכל הנוגע לבקשה לעיון חוזר בקביעה של אי התאמה ביטחונית.
• ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לבדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל.

במשרדנו עורכי דין יוצאי שב”כ, בעלי סיווג גבוה המתאים לטיפול בעניינים מסווגים.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

סיווג ביטחוני | סיווג ביטחוני 3 | תחקיר ביטחוני | התאמה ביטחונית | וועדת השגה של השב”כ – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

דוגמאות למקרים שטופלו על ידי משרדנו

• בהמשך עמוד זה תמצאו מספר דוגמאות להמחשה של מקרים הנוגעים לסיווג ביטחוני אשר טופלו על ידי משרדנו.
• מטעמים מובנים, כל המקרים המוצגים להמחשה בהמשך עמוד זה יוצגו ללא פרטים מזהים של הלקוחות.

הפוסט סיווג ביטחוני | תחקיר ביטחוני | התאמה ביטחונית – ייעוץ וייצוג משפטי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (102)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חוות דעת בגוגל ובפייסבוק 

של לקוחות אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר 

חוות דעת ב- Google

חוות דעת בגוגל אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

• לעיון במלוא חוות הדעת העדכניות בגוגל אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר ראו:
  • חוות דעת  בגוגל – משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.
• בהמשך עמוד זה תמצאו גם חלק מחוות הדעת שפורסמו בגוגל. 

חוות דעת ב- Facebook

Guy Flanter Criminal & Military Law Office reviews page on Facebook.

• לעיון במלוא חוות הדעת העדכניות בפייסבוק אודות משרד עורך דין גיא פלנטר ראו בשני עמודי הפייסבוק של המשרד:
  • חוות דעת בעמוד הפייסבוק בעברית של משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.
  • Guy Flanter Criminal & Military Law Office Reviews Page on Facebook.
• בהמשך עמוד זה תמצאו גם חלק מחוות הדעת שפורסמו בפייסבוק.

מקבץ של חוות דעת בגוגל ובפייסבוק אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

[wpbr_collection id=”13658″]

[wpbr_collection id=”10136″]

[wpbr_collection id=”10126″]

לביקורות ודירוגים נוספים אודות משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר ראו בעמוד: ביקורות אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

חוות דעת לקוחות אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | עורך דין משמעתי | רישוי נשק | התאמה ביטחונית | פיקוח על יצוא ביטחוני

הפוסט חוות דעת לקוחות אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (329)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ביטול פסילת גיוס למשטרה לתפקיד חוקרת

ביטול פסילת גיוס למשטרה לתפקיד חוקרת

• אנו מביאים מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו; צעירה אשר שירתה בעבר במשטרת ישראל במשרת סטודנטית וביקשה לחזור ולהתגייס למשטרה לתפקיד חוקרת, נפסלה לאחר שהוחלט שלא לאשר את מועמדותה לגיוס.
• ראיון התרשמות נוסף, הותיר את החלטת הפסילה על כנה ואף ערעור שהגישה הצעירה על החלטת לשכת הגיוס שלא לאשר את מועמדותה לגיוס למשטרה – נדחה.
• בקשת משרדנו למ”מ המפכ”ל ולראש אמ”ש לעיין מחדש בהחלטת הפסילה נתקבלה, והוחלט לשוב ולבחון את מועמדותה של הלקוחה, במסגרת ראיון נוסף שיערך לה.

מאמציה של הלקוחה להשתלב במערך החקירות של משטרת ישראל

• פרשה זו עוסקת בצעירה אשר במהלך שירותה הצבאי שירתה בתפקיד חוקרת מודיעין ובהמשך שירתה במשטרת ישראל במשך למעלה משנתיים במשרת סטודנטית.
• עוד במהלך העסקתה כסטודנטית במשטרה, ניסתה הלקוחה להתקבל לתפקידי חקירות, אולם מאמציה לא נשאו פרי.
• משלא הצליחה להתקבל למערך החקירות, פנתה למשרות אחרות במסגרת שירות המדינה ובשל כישוריה, התקבלה לעבודה מסווגת ברשות ביטחון אחרת. בלב כבד, עזבה את משטרת ישראל וזאת מתוך מטרה לחזור למערך החקירות, כחוקרת אקדמאית.
• מאז עזיבתה את המשטרה, הועסקה הלקוחה בתפקיד רגיש בעל סיווג ביטחוני גבוה ברשות ביטחון אחרת, ובבד בבד השלימה את לימודיה לתואר שני.
• למרות השתלבותה של הלקוחה בתפקיד מעניין ומספק, לא וויתרה על חלומה להשתלב במערך החקירות של משטרת ישראל ולפיכך בחלוף השנים, חידשה את הליכי הגיוס למשטרה ואף איתרה יחידה משטרתית אשר מעוניינת לקלוט אותה, כחוקרת.
• להרחבה בנוגע לנוהלי הגיוס למשטרת ישראל ראו פקודת המטה הארצי 07.01.01.

פסילת גיוס למשטרה – קביעת אי התאמה תעסוקתית

• אלא, שלנוכח חוות דעת שליליות משירותה הקודם במשטרה וראיון התרשמות שנערך לה בלשכת הגיוס, הוחלט שלא לאשר את מועמדותה לגיוס למשטרת ישראל.
• לאחר ראיון התרשמות נוסף, הוחלט להותיר את החלטת הפסילה על כנה.
• הלקוחה לא וויתרה, והגישה בכוחות עצמה ערעור על החלטת לשכת הגיוס שלא לאשר את מועמדותה לגיוס למשטרת ישראל.
• ערעורה של הלקוחה נדחה. בבחינה נוספת החליטה סגן ראש מחלקת גיוס – שלא לאשר את מועמדתה לגיוס למשטרת ישראל.

החלטת פסילת גיוס למשטרה – קביעת אי התאמה תעסוקתית למשטרה.

ביטול פסילת גיוס למשטרה

• בשלב זה פנתה הלקוחה למשרדנו, על מנת שנעניק לה ייצוג משפטי בכל הנוגע להליך הגיוס למשטרת ישראל.
• משרדנו פנה למ”מ המפכ”ל ולראש אמ”ש בבקשה מנומקת בכתב לעיון חוזר בהחלטה שלא לגייס את הלקוחה למשטרת ישראל בכלל, ולתפקיד במערך החקירות בפרט.
• לאחר עיון בפניית משרדנו, אישרה ביום 7.7.20 סגן ראש מחלקת גיוס באגף משאבני אנוש של משטרת ישראל לשוב ולבחון את מועמדותה של הלקוחה, במסגרת ראיון נוסף שיערך לה בספטמבר 2020.
• בכך “נפתחה הדלת” לבחינה מחודשת של מועמדותה של הלקוחה לגיוס למשטרה.
• הליך גיוסה של הלקוחה למשטרה טופל במשרדנו על ידי עורכי הדין גיא פלנטר ועמנואל טראץ’ ממשרדו.

החלטת ביטול פסילת גיוס למשטרה לתפקיד חוקרת

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לפסילת גיוס למשטרה

• משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בנוגע להליכי בדיקת התאמה תעסוקתית במסגרת גיוס למשטרה או גיוס למג”ב וכן ייצוג משפטי בהליכי ערעור או עיון חוזר על החלטת פסילת גיוס למשטרה וקביעת אי התאמה תעסוקתית.
• להרחבה בעניינים אלו ולדוגמאות נוספות בהם טיפל משרדנו ראו בעמוד – בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרה.
• בנוגע להליך התאמה ביטחונית ראו בעמוד: תחקיר ביטחוני | סיווג ביטחוני | קביעת אי התאמה ביטחונית | בדיקת פוליגרף.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

ביטול פסילת גיוס למשטרה – קבלת בקשת עיון חוזר. ביטול קביעת אי התאמה תעסוקתית למשטרה

הפוסט ביטול פסילת גיוס למשטרה – קבלת אישור לבחינה מחודשת למיון לגיוס למשטרת ישראל כחוקרת<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (86)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי מעורך דין בכל הנוגע לבדיקה במכונת אמת

בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי מעורך דין

בדיקת פוליגרף – שאלת הקבילות במסגרת הליכים משפטיים

אי קבילות בדיקת פוליגרף במשפט פלילי

• בדיקת פוליגרף לא קבילה כראיה במשפט פלילי בישראל, אף לא בהסכמת הנאשם.
• במסגרת המשפט הפלילי אסור להביא לידיעת בית המשפט שנאשם או עד (כגון מתלונן או עד ראיה) סירבו לבצע בדיקה במכונת אמת וכן אסור לחשוף כל מידע בנוגע לממצאי הבדיקה בין אם באופן ישיר או עקיף, ואף לא באופן מרומז.
• הבאת מידע בלתי קביל זה לידיעת בית המשפט עלולה להוביל לביטול כל החלטה שהושפעה מהמידע הבלתי קביל או הסתמכה על מידע זה.

קבילות ממצאי בדיקת פוליגרף בהליכי מעצר

• קיימת אבחנה בין שימוש בממצאי בדיקת פוליגרף בהליכי מעצר לצרכי חקירה לבין השימוש בהליכי מעצר לאחר הגשת כתב אישום.
• בהליכי מעצר לצרכי חקירה, רשאי בית המשפט רשאי להסתמך גם על ראיות בלתי קבילות, ובהתאמה רשאי להסתמך גם על ממצאי הבדיקה.
• מנגד, כאשר מדובר במעצר עד תום ההליכים, לאחר הגשת כתב אישום, הדעות חלוקות:
  • יש בתי משפט אשר הסתמכו על ממצאי הבדיקה ואף יזמו אותה;
  • ויש בתי משפט שקבעו שאין לקבל את ממצאי בדיקת מכונת אמת לאחר הגשת כתב האישום, במסגרת בחינת שאלת המעצר עד תום ההליכים.

אי קבילות ממצאי בדיקת פוליגרף בהליכים משמעתיים בפני בתי דין

• תוצאות הבדיקה לא קבילות בהליכים משמעתיים בפני בית דין למשמעת (כגון בית הדין למשמעת של עובדי המדינה או בית הדין למשמעת של משטרת ישראל).
• אין להביא לידיעת בית הדין למשמעת דבר קיומה של הבדיקה במכונת אמת ותוצאותיה, ואף לא מידע בדבר סירוב להיבדק בפוליגרף.

קבילות ממצאי בדיקת פוליגרף בהליכים מינהליים

• קיימים הליכים מנהליים בהם נקבע במפורש כי ניתן לסטות מדיני הראיות ולקחת בחשבון גם ראיות בלתי קבילות. 
• בהתאמה, בהליכים מינהליים ניתן להסתמך על ממצאי הבדיקה, וכך נעשה לא אחת בהליכי מעצר מינהלי שם גם נקבע, כי ניתן להביא בפני קצין שיפוט צבאי את עובדת הסירוב להיבדק במכונת אמת.

קבילות ממצאי בדיקת פוליגרף בהליכים אזרחיים

• במשפטיים אזרחיים ממצאי הבדיקה קבילים, בכפוף להסכמה מוקדמת של שני הצדדים.
• בית המשפט העליון בישראל אף סבר, בדעת רוב, כי הצדדים יכולים להסכים שממצאי הבדיקה יכריעו את תוצאות המשפט.

בדיקת פוליגרף בהליכי חקירה פלילית

• בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה (הנחיה מספר 3.1102 שכתורתה “שימוש בבדיקות פוליגרף ע”י רשויות המדינה”), ניתן לבצע בדיקת פוליגרף במסגרת חקירה, פלילית או משמעתית, או במסגרת הליך בדיקה אחר, לשם אימות או הפרכת חשד קונקרטי, אולם זאת בכפוף להסכמה מודעת ומרצון חופשי של הנבדק.
• אין סמכות לחייב אדם לעבור בדיקת פוליגרף במסגרת הליכי חקירה או בדיקה.
• בטרם תתבקש הסכמה לבדיקה, יש לתת הסבר מפורט למועמד אודות: 
  • מהות הבדיקה, פרטיה, שלביה ומהימנותה;
  • המשקל שיינתן לתוצאותיה;
  • התוקף המשפטי של תוצאות הבדיקה;
  • השימוש העשוי להיעשות בממצאי הבדיקה.
• אין להפעיל שום לחץ על המועמד על מנת לקבל את הסכמתו לבדיקה.
• חובה להבהיר למועמד כי אינו חייב להסכים לבדיקה וחובה לאפשר למועמד להיוועץ עם עורך דין בעניין.
• חובה לתת למועמד פרק זמן סביר לשקול את ההסברים שקיבל.
• ההסברים שניתנו למועמד כמו גם הסכמתו לבדיקה חייבים להיות מונצחים בכתב.
• חובות הבהרה אלו חלות אף אם המועמד עצמו הוא אשר יזם את בדיקת הפוליגרף.
• ככלל, שימוש בבדיקות פוליגרף יעשו רק במסגרת חקירה על פי דין, במסגרת חקירה על עבירות פליליות או משמעתיות חמורות, בהעדר דרך חקירתית אחרת למיצוי החקירה ורק בהתגבש חשד ממוקד נגד חשוד קונקרטי (ולא כ”יריה באפילה” או “מסע דיג”).
• ממצאי הבדיקה מהווים אינדיקציה חקירתית וכלי עזר ראייתי משלים בלבד. לא ניתן לייחס להם משקל ראייתי עצמאי בגיבוש תוצאות ומסקנות חקירה או בדיקה.
• חל איסור על פרסום תוצאות הבדיקה בצורה יוזומה על ידי רשות ציבורית, למעט באישור מראש מאת היועץ המשפטי לממשלה.

בדיקות פוליגרף בהליך סיווג ביטחוני | התאמה ביטחונית

• לעתים, במסגרת תחקיר ביטחוני ובדיקת התאמה ביטחונית יתבקש המועמד לעבור בדיקת פוליגרף.
• מעמדה של בדיקת הפוליגרף, הוסדר בסעיף 7 ב(3) לחוק שירות הביטחון הכללי, בו הוכרה בדיקת הפוליגרף כאחד מהכלים העומדים לרשות השב”כ לצורך קביעת התאמה ביטחונית.
• בשל הכרה סטאטוטרטית זו, זוכה בדיקת פוליגרף המבוצעת במסגרת בדיקת התאמה ביטחונית למעמד מיוחד ושונה מבדיקות פוליגרף המבוצעות במסגרת חקירות פליליות או עניינים אזרחיים, ובמקרים מסויימים, השלכותיה עלולות להיות רחבות יותר.
• בהתאם להנחיות היועמ”ש בנושא, אין לנקוט בסנקציה על בסיס ממצאי הבדיקה בלבד.
• בכל הנוגע להליכי סיווג ביטחוני ראו בעמוד: סיווג ביטחוני | תחקיר ביטחוני | התאמה ביטחונית – ייעוץ וייצוג משפטי.

יעוץ משפטי בנוגע לדילמת ההפללה העצמית בעבירות פליליות, במהלך בדיקת פוליגרף במסגרת תחקיר ביטחוני

• במסגרת תחקיר ביטחוני, נדרש הנבדק לפתיחות מלאה ועליו להשיב בכנות על כל שאלה אשר ישאל, לרבות שאלות בנוגע למעשים לא נורמטיביים ועבירות פליליות שביצע בעבר. 
• דברי הנבדק בהקשר זה זוכים להישמר בדיסקרטיות מצד הגורם האמון על בדיקת התאמתו הביטחונית אולם אין מדובר בחסינות מפני הליכים פליליים. במקרים מסויימים, הפללתו העצמית של הנבדק בעבירות פליליות מסוימות, עלולה להוביל לדיווח ולפתיחה בהליכים פליליים.
• הדילמה מה לחשוף במסגרת תחקיר ביטחוני (ומה לא, בשל חשש להפללה עצמית בפלילים והסיכון שמידע בנוגע לעבירות מסויימות ידווח לרשויות אכיפת החוק) מתחדדת, שעה שהנבדק נדרש לעבור בדיקת פוליגרף על גרסתו ועל מעורבות בפשעים. לא אחת, פונים למשרדנו מועמדים לתפקידים רגישים, לקבלת ייעוץ משפטי בדיוק בנושאים הללו.

לייעוץ משפטי פרונטלי עם עורך דין פלילי ברמת גן צרו קשר 050-6664499

ייעוץ משפטי בכל הנוגע לבדיקת פוליגרף

ייעוץ משפטי בשאלות הנוגעות לנסיבותיו הספציפיות של הלקוח

• האם קיימת בכלל סמכות לדרוש בדיקת במכונת אמת.
• האם להסכים לבדיקת פוליגרף, או לסרב לבדיקה, ואם לסרב – כיצד לסרב.
• מה יהיו ההשלכות להסכמה או לסירוב לבדיקה.
• האם ממצאי בדיקת הפוליגרף יהיו קבילים.
• מה יהיו ההשלכות במידה והלקוח יצא דובר אמת או דובר שקר.
• האם להציע או ליזום את הבדיקה. 
• האם ניתן לבצע בדיקה חוזרת.
• האם ניתן לדרוש שבודק אחר יבצע את בדיקת הפוליגרף.

ייעוץ משפטי בשאלות הנוגעות לבדיקת הפוליגרף עצמה

• כיצד נערכת הבדיקה.
• כמה שאלות ניתן לשאול.
• איזה שאלות צפוי שישאל הנבדק.
• האם ניתן להכתיב את השאלות מראש.
• האם ניתן לסכם על שאלות מסויימות.
• האם ניתן לשאול שאלות שלא נוגעות ישירות לנקודת המחלוקת או לעניין הנבדק.
• האם ניתן לסרב להשיב על חלק מהשאלות.
• מדוע נשאלות שאלות ביקורת.
• כיצד משפיעות תחושות אשם של הנבדק על ממצאי הבדיקה.
• האם ניתן להיבדק על הצהרה.
• האם ניתן באמצעות הבדיקה להפריך האשמות שווא.
• כיצד בודק הפוליגרף מגבש את ממצאיו.
• האם לנתונים הפיזיולוגים של הנבדק (כגון קוצר נשימה או לחץ דם גבוהה) יש השפעה על ממצאי הבדיקה.
• האם בודק פוליגרף אחר יכול לעבור על ממצאי הבדיקה ולגבש עמדה עצמאית משלו.
• האם חוקרים יכולים לשקר ביחס לממצאי החקירה, כתרגיל חקירתי.
• מה ההשלכות במידה ויחשף נסיון לשבש את הבדיקה.

ייעוץ משפטי בשאלות הנוגעות לבדיקת פוליגרף במסגרת תחקיר ביטחוני, לקביעת סיווג ביטחוני

• חשיפת מעשים לא נורמטיביים במהלך תחקיר ביטחוני.
• הפללה עצמית בעבירות פליליות במהלך תחקיר ביטחוני.
• חובת דיווח על עבירה פלילית של בודק הפוליגרף.
• השלכות סירוב להיבדק במכונת אמת.
• השלכות ממצאים לפיהם הנבדק דובר שקר או מנסה לשבש את הבדיקה או להיתחמק ממנה.

• בכל הנוגע להליך סיווג ביטחוני ראו בעמוד: סיווג ביטחוני | תחקיר ביטחוני | התאמה ביטחונית.
• בכל הנוגע להליך התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרה.

משרד עורכי דין גיא פלנטר

הפוסט בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי מעורך דין<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (66)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר