ארכיון סכנה לילדים - משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו – ביטול הרשעה פלילית 5 (76)

גיא פלנטר — Fri, 27 Mar 2020 07:09:46 +0000

הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – ביטול הרשעה פלילית.

הפקרת נשק – ביטול הרשעה פלילית

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לחשד או אישום בעבירת הפקרת נשק (הזנחת השמירה על כלי יריה בניגוד לסעיף 339(א) לחוק העונשין).

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו במסגרתו, בניגוד לעמדת התביעה המשטרתית, מורה בית משפט על ביטול הרשעה של מאבטח אשר אקדחו נגנב לאחר שהפקיר את האקדח ברכב.

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם – הפקרת נשק ע"י מאבטח ברכב אבטחה וגניבתו לאחר הפקרתו

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הזנחת שמירה של כלי יריה, בניגוד לסעיף 339(א) בחוק העונשין, תשל"ז – 1977. בתמצית, נטען בכתב האישום כדלקמן:
- במועד הרלוונטי לאישום, שימש הנאשם מאבטח מטעם חברת אבטחה המעניקה שירותי אבטחה עבור עירית תל אביב.
- במסגרת הכשרתו בחברת האבטחה, חתם הנאשם על מסמכים המאשרים מודעתו לכך שחל איסור גורף על השארת כלי יריה בתוך רכב.
- למרות איסור זה, השאיר הנאשם את נשקו האישי, אקדח מסוג "יריחו", שתי מחסניות מלאות בכדורים וגז פלפל ברכב האבטחה ויצא לסיור במשך כ- 20 דקות.
- בהמשך, נפרץ הרכב ונגנבו האקדח, המחסניות וגז הפלפל. משהבחין הנאשם כי הרכב נפרץ ואקדחו נגנב, הזעיק למקום את המשטרה.
- במעשיו המתוארים לעיל, הפקיר הנאשם כלי יריה, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר.
כתב האישום נקבע להקראה בפני כבוד השופטת הבכירה איטה נחמן, בבית משפט השלום בתל אביב – יפו.

קצת על העבירה אשר בה הואשם הנאשם

סעיף 339(א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977שכותרתו "הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים" קובע כדלקמן:

"המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה".

מדיניות האכיפה בנוגע למקרי הפקרת נשק

במגמה להתוות את מדיניות האכיפה בעבירות של הזנחת כלי ירייה, פורסמה בפברואר 2017 הנחיית פרקליטת המדינה מספר 2.28 שכותרתה – "מדיניות פתיחה בחקירה, העמדה לדין וענישה בעבירה של הזנחת כלי ירייה".
בתמצית, עוסקת הנחיה זו בנושאים הבאים:
- הוראות חוק העונשין ביחס לעבירות של הזנחת כלי ירייה:
  - סעיף 338(א)(5) לחוק העונשין שכותרתו "מעשי פזיזות ורשלנות".
  - סעיף 339(א) לחוק העונשין שכותרתו "הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים".
  - סעיף 340 לחוק העונשין שכותרתו "סכנה לילדים".
- השיקולים המנחים לפתיחה בחקירה פלילית, העמדה לדין פלילי, סגירת התיק בהסדר מותנה או נקיטה באמצעים משמעתיים – כאשר מדובר בשוטרים ועובדי ציבור.
- מדיניות הענישה, כאשר השיקול המרכזי בעניין זה הינו מידת הרשלנות ו/או הסיכון שנוצר בגין הפקרת הנשק.

התביעה המשטרתית מתנגדת לביטול הרשעתו של הנאשם

בטיעוניה לעונש, עתרה משטרת ישראל להותיר את ההרשעה הפלילית על כנה שכן לשיטתה, לא עומד הנאשם בחריגים המאפשרים ביטול הרשעה.
במסגרת זו, טענה התביעה המשטרתית כי דרגת רשלנותו של הנאשם גבוהה, תסקיר שירות המבחן לא מצביע על פגיעה קונקרטית בנאשם במידה ותיוותר ההרשעה על כנה וזאת משום שלא הוצגה כל אינדיקציה ממשית כי אכן הרשעה פלילית בעבירה זו מונעת קבלה לתפקיד פקח ברשות עירונית.
עוד הפנתה התביעה המשטרתית בעתירתה להותיר את הרשעתו של הנאשם על כנה לדברים הבאים שנפסקו בבית המשפט העליון ברע"פ 7224/14 (ההדגשה שלנו, ג.פ.):

"למעלה מן הצורך, אתייחס בקצרה לעיקר טענותיו של המבקש. כפי שציינתי ברע"פ 3589/14 לוזון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (10.6.2014) (להלן: עניין לוזון):

"כלל יסוד הוא בשיטת משפטנו כי הליך משפטי, של מי שהוכח כי עבר עבירה פלילית, יסתיים בהרשעה. ואולם, לצידו של כלל זה קיים חריג, המאפשר לסיים את ההליך באי-הרשעתו של נאשם שהוכח שביצע עבירה, וניתן להסתפק בצו שירות לתועלת הציבור (ראו, לעניין זה, סעיף 71א(ב) לחוק העונשין; וסעיף192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). בעניין כתב הוטעם, כי המדובר בחריג מצומצם, כאשר ההימנעות מהרשעה תהא מוצדקת אך במקרים חריגים ויוצאי דופן, "שבהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה".

עוד נקבע, כי לשם הימנעות מהרשעתו של נאשם יש לבחון את התקיימותם של שני תנאים מצטברים: א. האם ההרשעה פוגעת פגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם; ב. האם סוג העבירה מאפשר להימנע מהרשעתו של הנאשם, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה נוספים".

בראש ובראשונה אבקש להתייחס לטענה, לפיה "די במידת ודאות קרובה לקיומו של נזק קונקרטי" כדי להימנע מהרשעתו של הנאשם. גישה זו אינה עולה בקנה אחד עם פסיקתו של בית משפט זה, לפיה יש להצביע על כך שהרשעתו של הנאשם תביא "לפגיעה קשה וקונקרטית בסיכויי שיקומו", ולבסס טענות אלה בתשתית ראייתית מתאימה (עניין לוזון; רע"פ 2180/14 שמואלי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.4.2014); רע"פ 1439/13 קשת נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.3.2013)). החובה להצביע על קיומו של נזק קונקרטי, מתיישבת עם אופיו המצומצם של החריג שעניינו הימנעות מהרשעה, אשר נועד לחול אך במקרים מיוחדים בהם קיימים טעמים כבדי משקל הנוגעים לצורכי שיקומו של הנאשם. אימוץ עמדתו של המבקש, עלולה להוביל לסטייה מהאיזון הבסיסי העומד ביסודו של החריג, ואת זאת אין בידי לאפשר. יתר על-כן, המבקש אף לא טרח לתמוך את טענתו בתשתית ראייתית מתאימה, ולטעמי אין די בהצגת הסכם עבודה, לפיו הרשעה בפלילים עשויה להשליך על תעסוקתו העתידית של המבקש".

לסיום טענה התביעה המשטרתית, כי גם אם עולה פגיעה קונקרטית בעניינו של הנאשם, מקומה ליסוג נוכח חומרת העבירה, נסיבותיה והאינטרס הציבורי.

בית המשפט קיבל את עתירתו של הסניגור, עורך דין פלילי גיא פלנטר, וביטל את ההרשעה

בשאלת ביטול הרשעתו של הנאשם פסק בית המשפט (ההדגשה שלנו, ג.פ.):

"לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, המלצת שירות המבחן ומכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי יש מקום לבטל את הרשעת הנאשם.

הכלל הוא, כי משעבר נאשם עבירה המיוחסת לו בכתב האישום, הוא יורשע וייענש כהוראת האינטרס הציבורי ולשם הגשמת מטרות הענישה.

בית המשפט משתמש בסמכותו שלא להרשיע נאשם בנסיבות יוצאות דופן, בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה, לבין חומרתה של העבירה. התרשמתי כי נסיבות שכאלו מתקיימות בעניינו של הנאשם שבפניי".

לאור האמור לעיל, הורה בית המשפט על ביטול הרשעתו של הנאשם וקבע כי הנאשם עבר עבירה של הזנחת השמירה של כלי יריה בה הודה, מבלי להרשיעו בדין.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם ובפסק דינו של בית משפט השלום בת"א – יפו.
בתיק זה ייצגו את הנאשם עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין ירדן זאבי ממשרדו.

תיק פלילי 24073-01-17 לפני כבוד השופטת בכירה איטה נחמן, בית משפט השלום בתל-אביב – יפו.

לקריאה נוספת

להרחבה בעניין עבירות הנוגעות לנשק ראו בעמוד: עבירות נשק ייעוץ וייצוג משפטי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם עסקנו בעבירה של הזנחת השמירה של כלי יריה ראו בהמשך עמוד זה.
להרחבה בכל הנוגע לביטול הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.

הפקרת נשק – דוגמאות למקרים נוספים אשר טופלו ע"י משרדנו

לקראת סוף עמדו זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים אשר טופלו ע"י משרדנו בתחום הפקרת נשק והזנחת שמירה של כלי יריה.

עורך דין פלילי

רשלנות בהחזקת נשק | הפקרת נשק | ארכיון אובדן נשק – ארכיון הזנחת השמירה על כלי ירייה | סעיף 339 חוק העונשין | סיום הליך פלילי ללא הרשעה – אי הרשעה | עורך דין פלילי בתל אביב | עו"ד פלילי בתל-אביב

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו – ביטול הרשעה פלילית 5 (76) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

אי הרשעה פלילית | תאונת ספורט | מאישום בעבירת גרימת מוות ברשלנות לאי הרשעה 5 (3)

גיא פלנטר — Wed, 17 May 2017 06:46:14 +0000

תאונת ספורט שהובילה לאישום בעבירה של גרימת מוות ברשלנות
מקרה להמחשה אשר טופל ע"י משרד עורך דין גיא פלנטר
סיום ההליך פלילי ללא הרשעה

אישום בעבירה של גרימת מוות ברשלנות בעקבות אונת ספורט שהסתיים באי הרשעה.

אי הרשעה פלילית | תאונת ספורט | גרימת מוות ברשלנות – ראשי פרקים בעמוד זה

תמצית הפרשה – מאישום בגרם מוות ברשלנות לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
כתב האישום המקורי שהוגש כנגד מנהל הבטיחות – אישום בגרימת מוות ברשלנות של הנער.
הסדר הטעון שגיבש משרדנו – מחיקה מכתב האישום של כל הטענות המייחסות למנהל הבטיחות גרימת מותו של הנער וסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
בית המשפט מאמץ את הסדר הטעון ומסיים את ההליך הפלילי כנגד מנהל הבטיחות ללא הרשעה בפלילים.

תמצית הפרשה – מאישום בגרם מוות ברשלנות בעקבות תאונת ספורט לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה

פרשה זו עוסקת במותו הטרגי של נער בן 15, אשר נהרג במהלך תאונת ספורט – משחק כדורסל בבית ספרו בתל אביב.
במהלך המשחק, נתלה הנער על טבעת הסל ובשל חלודה בבסיס עמוד הסל, קרס העמוד על הנער וגרם למותו.
משרדנו ייצג את מנהל הבטיחות של עיריית תל אביב אשר הואשם בגרימת מותו של הנער. במסגרת הסדר טעון, נמחקה העבירה של גרימת מוות ברשלנות אשר יוחסה למנהל הבטיחות והוא סיים את ההליך הפלילי באופן מוסכם, ללא הרשעה.
פרשה זו זכתה לסיקור תקשורתי נרחב – ראו למשל: Ynet – מות הנער מקריסת הסל: איש לא ייכלא.

כתב האישום המקורי שהוגש כנגד מנהל הבטיחות – אישום בגרימת מוות ברשלנות של הנער

בעקבות חקירת משטרה מורכבת, הגישה פרקליטות מחוז תל אביב לבית משפט השלום בתל אביב – יפו כתב אישום כנגד 6 נאשמים המייחס להם עבירה של גרימת מוות ברשלנות, בניגוד לסעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.
משרדנו ייצג את הנאשם 4 בכתב האישום, מנהל הבטיחות מעיריית תל אביב.
בתמצית, על פי הנטען בכתב האישום המקורי, במעשיו ובמחדליו המפורטים להלן, גרם מנהל הבטיחות ברשלנותו למותו של הנער:
- על אף המתחייב מתפקידו ומהנהלים, לא פעל בשום שלב לביצוע בדיקות בטיחות של עמודי הסל, ואף בדיקות ויזואליות, אם ביצע, היו שטחיות בלבד.
- לא פעל להשלמת בדיקת מהנדס או הנדסאי מבנים המיומן בבדיקת מתקני ספורט.
- כחודשיים לפני התאונה הקטלנית ציין במסגרת טופס מבדק בטיחות כללי לקראת קייטנה שאמורה היתה להתקיים במקום, כי מתקני הספורט והמגרשים תקינים ושלמים, זאת על אף שערך בדיקה ויזואלית שטחית בלבד של עמודי הכדורסל בבית הספר, ועל אף שלא דאג כי תבוצע בדיקה פנימית של עמודי הכדורסל ו/או בדיקת בטיחות שנתית של מתקני הספורט כמתחייב מהנהלים.
- לא הקפיד על חיי אדם, לא פעל בזהירות סבירה, לא נהג בזהירות ובקפידה בטיפול ובשימוש בעמודי הסל ולא נקט בצעדים המתחייבים למניעת הסכנות הנשקפות מעמודי הסל.
- ביצע בדיקה ויזואלית שטחית בלבד ובלתי מספקת של עמודי הכדורסל, סיפק לבית הספר אישורים על תקינותם מבלי שנבדקו על ידו כראוי, לא פעל שתבוצע בדיקת בטיחות מקיפה ע"י בית הספר או ע"י גורם אחר וזאת בניגוד למתחייב ממנו על פי דין, על פי הנהלים ובנסיבות העניין.
בהתאמה, הואשם מנהל הבטיחות בכתב האישום בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, בניגוד לסעיף 304 לחוק העונשין.
סעיף 304 לחוק העונשין קובע כדלקמן.

"הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים".

הסדר הטעון שגיבש משרדנו – מחיקה מכתב האישום של כל הטענות המייחסות למנהל הבטיחות גרימת מותו של הנער וסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה

כאמור, עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן ממשרדו, ייצגו בפרשה זו את הנאשם 4, מנהל הבטיחות מטעם עיריית תל אביב.
תחילה הובא תיק זה לדיון בפניו של כב' השופט ד"ר שאול אבינור וחלק מההליכים המקדמיים התנהלו בפני מותב זה.
בהמשך, על בסיס הסכמת הצדדים, הועבר התיק להליך גישור פלילי בפני נשיא בית משפט השלום בתל אביב – יפו, כב' השופט אביחי דורון.
בעקבות מספר ישיבות גישור בפני הנשיא, כב' השופט אביחי דורון, ומו"מ ישיר מול הפרקליטות ללא מעורבות שופט הגישור, שוכנעה פרקליטות מחוז תל אביב למחוק מכתב האישום את כל הטענות המייחסות למנהל הבטיחות אחריות למותו של הנער ולסיים את ההליך הפלילי באי הרשעה.
בהתאמה, נחתם הסדר טעון ביחס למנהל הבטיחות בגדרו:
- הוגש כנגד מנהל הבטיחות כתב אישום מתוקן, ממנו נמחקה העבירה של גרם מוות ברשלנות כמו גם כל טענה עובדתית המייחסת למנהל הבטיחות אחריות למותו הטרגי של הנער.
- מנהל הבטיחות הודה אולם לא הורשע בעבירה של סכנה לילדים, עבירה לפי סעיף 340 לחוק העונשין, שאין לה קשר סיבתי לתוצאה הטרגית.
- באי כוח הצדדים יעתרו לענישה מוסמכת – חתימה על התחייבות להימנע מעבירה דומה בעתיד וכן כי יוטלו על מנהל הבטיחות מספר שעות של שירות לתועלת הציבור (של"צ).

בית המשפט מאמץ את הסדר הטעון ומסיים את ההליך הפלילי כנגד מנהל הבטיחות ללא הרשעה בפלילים

במסגרת הטעונים לכיבוד הסדר הטעון, הביעו באי כוח הנאשמים, איש בתורו ובשם הנאשמים, את צערם העמוק על אובדנו של הנער והשתתפותם ללא סייג ביגונה של משפחתו.
בגזר דין שניתן ביום 28.12.16 אימץ בית המשפט (כב' הנשיא אביחי דורון) את הסדר הטעון, קבע ללא הרשעה כי מנהל הבטיחות (הנאשם 4), ביצע עבירה של סכנה לילדים בניגוד לסעיף 340 לחוק העונשין, וגזר עליו 120 שעות של עבודה לתועלת הציבור וחתימה על התחייבות להימנע מביצוע עבירה אותה נקבע שביצע, בתוך שנתיים מיום מתן גזר הדין.
מאחר והפרשה זכתה לתהודה תקשורתית נרחבת, לרבות שמותיהם של המעורבים, חרגנו ממנהגנו ואנו מביאים את גזר הדין כלשונו, ללא מחיקת פרטים מזהים של המעורבים.

ת"פ 26904-02-15 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נגד דנה ואחרים, בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, בפני כב' הנשיא, השופט אביחי דורון.

מאישום בגרם מוות ברשלנות לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה by גיא פלנטר משרד עורכי דין פלילי צבאי משמעתי on Scribd

עורך דין פלילי

ייעוץ וייצוג משפטי – עבירות רשלנות פלילית | גרימת מוות ברשלנות | גרימת חבלה ברשלנות | מעשה פזיזות ורשלנות | תאונת ספורט | סיום הליך פלילי – אי הרשעה | עורך דין פלילי בתל אביב | עו"ד פלילי בתל-אביב

הפוסט אי הרשעה פלילית | תאונת ספורט | מאישום בעבירת גרימת מוות ברשלנות לאי הרשעה 5 (3) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי