ארכיון סעיף 13 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) - משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין 4.9 (111)

גיא פלנטר — Thu, 13 Jul 2023 13:56:07 +0000

אתיקה מקצועית – ייעוץ משפטי לעורכי דין בנוגע לתלונות לוועדת האתיקה וייצוג משפטי של עורכי דין בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין ובפני ערכאות ערעור.

ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בענייני אתיקה מקצועית

דין משמעתי – עורכי דין: משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לעורכי דין ולמתמחים בענייני אתיקה מקצועית, מלווה אותם בהליכי בירור תלונה על ידי וועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין ומייצג אותם בפני בתי דין משמעתיים של לשכת עורכי הדין ובהליכי ערעור.
לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם ממבחר דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בהליכים משמעתיים בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין במחוזות השונים ברחבי הארץ.

דין משמעתי | אתיקה מקצועית – ביקורת של עורך דין אודות טיב הייצוג המשפטי שקיבל בהליך המשמעתי בו בוטלה הקובלנה המשמעתית.

אתיקה מקצועית – עורכי דין ומתמחים בעריכת דין

כבעלי מקצוע רבים הכפופים לדיני משמעת, מחויבים גם עורכי דין לאתיקה מקצועית ונתונים לשיפוט משמעתי, על פי הוראות חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961, כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986 וכללים ספציפיים נוספים, המגדירים וקובעים עבירות משמעת.
בהתאם לסעיף 41 לחוק לשכת עורכי הדין, גם מתמחים, בתקופת התמחותם ועד להסמכתם כעורכי דין, כפופים לדין המשמעתי, מחויבים לכללי האתיקה המקצועית בשינויים המחויבים ונתונים לשיפוט המשמעתי של בתי הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין.
בכל הנוגע למתן מענה לתלונה שהוגשה כנגד עו"ד לוועדת האתיקה – ראו בעמוד: תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי במתן תגובה.

חשיבות היעוץ והייצוג המשפטי בענייני אתיקה מקצועית

בהקשר לעורך דין שבוחר להיות גם הלקוח של עצמו, כבר בראשית המאה ה- 19 אמר המלומד Henry Kett:

"I hesitate not to pronounce, that every man who is his own lawyer, has a fool for a client".

למרות העיסוק היומיומי בעריכת דין, במתן ייעוץ משפטי ובייצוג לקוחות, הצורך להתמודד לראשונה עם תלונה כנגדם לוועדת האתיקה או קובלנה משמעתית מעמיד גם את עורכי הדין הוותיקים והמנוסים ביותר בפני "מחוזות חדשים" ומעורר קושי רב.
באופן טבעי, סיטואציה שבה עורך הדין מוצא את עצמו לראשונה בסטטוס של נילון או נקבל ונדרש להתמודד עם טענות המופנות כלפיו ביחס להתנהגות לא אתית, כרוכה ברגישות ובאמוציות, שאינם אופייניים בדרך כלל למצב בו עורך הדין מייצג לקוח.
הדברים נכונים ביתר שאת לנוכח ההשלכות הפוגעניות שעלולות להיות להליך משמעתי על חייו של עורך הדין, המקצועיים והאישיים, עד כדי שלילת האפשרות לעסוק בעריכת דין לצמיתות ואובדן הפרנסה.
במצב כזה, כושרו של עורך הדין להתמקד, לנתח באופן אובייקטיבי את מצבו המשפטי, להתמודד עם התלונה או הקובלנה המשמעתית המופנית כנגדו באופן האופטימלי ולבסס קו הגנה ענייני – נפגם עד מאוד.
יתרה מכך; הדין המשמעתי הינו ענף משפטי בפני עצמו. עצם החזקת רישיון לעריכת דין לא מכשירה עורכי דין לנהל הליכים משמעתיים, העשויים לפגוע במטה לחמו של עורך דין ובמוניטין שלו שנצבר בעמל רב.
הניסיון מלמד, כי עורכי דין שתחום עיסוקם אינו הדין המשמעתי, לא בקיאים בניואנסים המשפטיים הייחודיים לדין המשמעתי ובשוגג, מנסים ליישם בהליך המשמעתי עקרונות ודרכי פעולה שאולי יפים לתחומי עיסוק אחרים, אולם לא רלוונטיים ו/או לא אפקטיביים בדין המשמעתי.
עורכי דין המנסים לייצג את עצמם בהליך המשמעתי פעמים רבות אינם מעריכים נכונה ובאופן שקול ומציאותי את מצבם המשפטי והסיכויים והסיכונים העומדים בפניהם, ובחלק מהמקרים כלל אינם ערים לכך שהם גורמים לעצמם "נזקים" ב"קו ההגנה" שגיבשו, אם גיבשו.
מכל האמור לעיל עולה החשיבות הרבה לכך שעורך הדין הניצב בפני תלונה כנגדו לועדת האתיקה או קובלנה משמעתית, יעמיד לעצמו ייצוג משפטי מקצועי של עו"ד העוסק בדין המשמעתי, כתחום עיסוק מרכזי במשרדו, בעל ניסיון מקצועי מוכח בהליכים משמעתיים.

ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בכל הנוגע לאתיקה מקצועית

משרדנו עוסק בכל אלה:
- ייעוץ משפטי בשאלות אתיקה מקצועית.
- יעוץ משפטי וייצוג משפטי בנוגע למתן תשובה לתלונה.
- ייעוץ משפטי בנוגע לקובלנה משמעתית.
- ייצוג משפטי בפני בתי דין משמעתיים מחוזיים בכל המחוזות.
- ייצוג משפטי בערעורים בפני בית דין משמעתי ארצי של לשכת עורכי הדין.
- ייצוג משפטי בערעורים בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
- ייצוג משפטי בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
- הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה להורות על ביטול או קיצור תקופת השעיה שנגזרה על עורך דין במסגרת הליך משמעתי שהתנהל כנגדו. לפרטים נוספים בהקשר זה ראו – חנינה משמעתית.

עבירות אתיקה מקצועית

עבירות המשמעת הנדונות ע"י ועדות האתיקה ובתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין מוסדרות בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 ובכללים ספציפיים כגון כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986, כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), תשס"א – 2001, כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר) תשס"ג – 2003 וכללים נוספים.
עבירות האתיקה הנפוצות ביותר הן אלו;
- שליחת יד בכספי לקוח או עיכוב כספי לקוח.
- התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין.
- פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין.
- הפרת חובת הנאמנות והמסירות ללקוח.
- פרסומת אסורה.
- שידול.
- עיסוק אחר.
- אי שמירה על יחס כבוד לבית המשפט.
- התבטאות שאינה הולמת.
- אי שמירה על ייחוד המשרד.
- ניגוד עניינים.
- איסור טיפול נגד לקוח.
- הפסקת טיפול.
- מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים.
- אי שמירת סודיות.
- טיעון עובדתי או משפטי בידיעה שאינו נכון – איסור הטעיה.
- שותפות בהכנסות עם מי שאינו עורך דין.
- עיסוק בעריכת דין בתקופת השעיה או התחזות.
- פנייה לצד שכנגד מיוצג.
גבולות הגזרה של עבירות האתיקה המקצועית עוצבו והורחבו משך השנים בפסיקת בתי הדין המשמעתיים, כמו גם בהחלטות ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, המפורסמות ב"ביטאון אתיקה מקצועית"
ככלל, יגיעו לפתחה של ועדת האתיקה תלונות הנוגעות להתנהגות עורך הדין במסגרת עיסוקו במקצוע עריכת הדין. יחד עם זאת, יש לזכור כי עורכי דין אינם חסינים משיפוט משמעתי גם ביחס לאופן התנהלותם בחייהם הפרטיים, כאשר לבית הדין המשמעתי ישנה סמכות להרשיע בעבירה משמעתית גם בגין מעשים של עורך הדין שאינם קשורים לעיסוק המקצועי.

קובלנה משמעתית בענייני אתיקה מקצועית – ייצוג משפטי בפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין

תמצית סדרי הדין בהליך בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין

ככול שתחליט ועדת האתיקה שלא לגנוז את התלונה, תוגש כנגד עורך הדין או המתמחה הנילון קובלנה משמעתית לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין וייקבע דיון בקובלנה.
לשכת עורכי הדין תמנה קובל מטעמה שישמש תובע בהליך המשמעתי ואילו הנקבל רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
סדרי הדין לפיהם יתנהל הדיון בבית הדין המשמעתי קבועים בכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשע"ה – 2015 וברובם המכריע מקבילים לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט בהליך פלילי. בשונה מהליך פלילי, לבית הדין המשמעתי יש סמכות לקבל ראיה אף אם לא היתה כשרה להתקבל בבית משפט וזאת מטעמים מיוחדים.
במסגרת הדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי, יידרש עורך הדין או המתמחה הנקבל להגיש תשובה בכתב לקובלנה וכן רשאי לטעון טענות מקדמיות וטענת "אין להשיב לאשמה", במקרים המתאימים.
ככל שלא הודה הנקבל בעובדות הקובלנה, יישמעו בפני בית הדין המשמעתי המחוזי העדים הרלוונטיים. הנקבל רשאי לחקור בחקירה שכנגד את עדי הקובל, רשאי לזמן עדים מטעמו וכן להעיד בעצמו. נקבל שיעיד, יעמוד לחקירה נגדית ע"י הקובל.
בסופו של דבר יכריע בית הדין המשמעתי בדינו של הנקבל ויפסוק באם לזכותו או להרשיעו בעבירות המשמעת שיוחסו לו בקובלנה, כולן או מקצתן. בתוך כך, רשאי בית הדין המשמעתי להרשיע נקבל גם בעבירה שהתגלתה מן העובדות שהוכחו בפניו במהלך הדיון, אף אם לא נזכרו מלכתחילה בקובלנה, בלבד שניתנה לנקבל הזדמנות סבירה להתגונן.
אם הרשיע בית הדין את הנקבל, יישמעו בדרך כלל טיעונים לעונש, בסיומם יגזור בית הדין המשמעתי את עונשו של הנקבל.

העונשים שניתן לגזור על עורכי דין ומתמחים בעקבות הרשעה בעבירות אתיקה מקצועית

העונשים שמוסמך בית הדין המשמעתי להטיל על עורך דין שהורשע בעבירת אתיקה מקצועית קבועים בסעיף 68 לחוק לשכת עורכי הדין והם:
- אזהרה.
- נזיפה.
- קנס כספי שלא יעלה על 25,000 ₪ לכל עבירה.
- השעיה לתקופה קצובה.
- הוצאה מן הלשכה.
על מתמחה שהורשע בעבירת משמעת מוסמך בית הדין המשמעתי להטיל את העונשים הבאים:
- אזהרה.
- נזיפה.
- פסילה להתקבל כחבר הלשכה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים או –
- פסילה לצמיתות.
- כמו כן, אם היה בעבירה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות, מוסמך בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין להורות על ביטול התמחות כולה או מקצתה וביטול בחינת ההסמכה.
נוסף על כן, רשאי בית הדין המשמעתי לחייב נקבל שהורשע בתשלום הוצאות המשפט, בתשלום פיצויים למתלונן או לאדם אחר שניזוק מן העבירה בסך של עד 25,000 ₪ וכן לחייב נקבל שהורשע בשל השגת שכר בהחזרת שכר, כולו או מקצתו.

שאלת פרסום פרטיו של עורך הדין אשר הורשע בעבירות אתיקה מקצועית

ככל שהוטל על הנקבל עונש השעיה או הוצאה מהלשכה, ככלל, יפורסם פסק הדין בציון שמו של הנקבל.
עם זאת, לבית הדין המשמעתי סמכות להורות כי פסק הדין יפורסם בלא ציון שמו של הנקבל וכן להורות על איסור פרסום פסק הדין, במקרים מיוחדים.

הליכי ערעור בענייני אתיקה מקצועית

על פסק הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי רשאים הנקבל והקובל לערער לפני בית הדין המשמעתי הארצי.
על פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
במקרים נדירים, תינתן רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון.

ביטול או קיצור תקופת השעיה שנגזרה על עורך דין – קבלת חנינה משמעתית מנשיא המדינה

באחרונה, הוסמך נשיא המדינה לחון עורכי דין ולהורות על ביטול או קיצור תקופת ההשעיה שהוטלה עליהם במסגרת הליך משמעתי.
משרדנו מייצג עורכי דין בהקשר זה ומגיש מטעמם בקשות חנינה לנשיא המדינה. לפרטים נוספים בעניין זה ראו: חנינה משמעתית.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים

בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית | קובלנה משמעתית | וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין | ייצוג משפטי בהליך משמעתי בפני בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין

הפוסט אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין 4.9 (111) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

סדנת אתיקה מקצועית לעורכי דין בתחילת דרכם המקצועית 5 (16)

גיא פלנטר — Tue, 12 Jan 2021 09:40:51 +0000

אתיקה מקצועית – סדנה לעורכי דין בתחילת דרכם המקצועית.

סדנת אתיקה מקצועית לעורכי דין בתחילת דרכם המקצועית, מטעם מחוז מרכז של לשכת עורכי הדין

מרכזים אקדמיים: עורכי הדין ד"ר שי שגב, וגיא פלנטר.
המועד: 3.2.21 10:00-15:00.
המקום: עמוד הפייסבוק של מחוז מרכז – מוזמנים כולם.

אתיקה מקצועית – ייעוץ וייצוג משפטי

ייעוץ וייצוג משפטי משפטי לעורכי דין בכל הנוגע לתלונות לוועדת האתיקה.
משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לעורכי דין ולמתמחים בענייני אתיקה מקצועית, מלווה אותם בהליכי בירור תלונה על ידי וועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין ומייצג אותם בפני בתי דין משמעתיים של לשכת עורכי הדין ובהליכי ערעור.
לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם ממבחר דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בהליכים משמעתיים בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין במחוזות השונים ברחבי הארץ.
בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית | קובלנה משמעתית | וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין | ייצוג משפטי בהליך משמעתי בפני בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין | סדנת אתיקה מקצועית

הפוסט סדנת אתיקה מקצועית לעורכי דין בתחילת דרכם המקצועית 5 (16) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

זיכוי בבית דין המשמעתי של לשכת עורכי הדין. תלונת שופט – הפסקת טיפול שלא כדין, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח – אין להשיב לאשמה 5 (3)

גיא פלנטר — Wed, 11 Mar 2020 15:57:36 +0000

תלונת שופט אודות הפסקת טיפול שלא כדין, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח – זיכוי עו"ד בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.

תלונת שופט אודות עו"ד – זיכוי בבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין בטענת "אין להשיב לאשמה".

בעקבות תלונת שופטת, הוגשה כנגד עורכת דין קובלנה משמעתית לבית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין המייחסת לה שורה של עבירות אתיקה מקצועית: הפסקת טיפול שלא כדין, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע וכן התנהגות שאיננה הולמת.
בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין קיבל טענה מקדמית מצד הסניגור לפיה – אין להשיב לאשמה – והורה על זיכוי עורכת הדין מכל אשמה.

כללי – תלונות של שופטים והנהלת בתי המשפט כנגד עורכי דין.

על פי כתבה שפורסמה בגלובס, מסתמנת בשנים האחרונות מגמה של גידול במספר התלונות מצד שופטים כנגד עורכי דין.
ככלל, תלונת שופט נגד עורך דין מועברת לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין באמצעות הנהלת בתי המשפט, ולא ישירות על-ידי השופטים.
מטבע הדברים, מתייחסות וועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין בכובד ראש לכל תלונת שופט כנגד עורך דין ולא אחת, הובילו תלונות של שופטים כנגד עורכי דין להליכים משמעתיים.
כך למשל, בעקבות תלונות של שופטים כנגד עורכי דין, ננקטו כנגד עורכי הדין הליכים משמעתיים בגין:
- העלאת טיעון עובדתי או משפטי בידיעה שאינו נכון ובעיות אמינות אחרות;
- אי התייצבות לדיונים והפקרת הלקוח;
- התבטאות לא נאותה בכתב או בעל-פה של עורך הדין;
- התנהגות מבזה כלפי עורך דין אחר והצד שכנגד;
- התנהגות שאיננה הולמת את המקצוע עריכת הדין;
- מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין;
- הופעות של עורכי דין מושעים ועוד.

כתב הקובלנה שהוגש לבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין במחוז הצפון בעקבות תלונת שופט.

פרשה זו עוסקת בתלונה שהגישה שופטת בכירה (כבוד סגנית הנשיא, השופטת טלי חיימוביץ) כנגד שני עורכי דין ומתמחה, תלונה שהובילה להגשת קובלנה משמעתית כנגד השלושה לבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין במחוז הצפון.
למרות שהתלונה הוגשה על ידי שופטת המכהנת בבית משפט השלום בקריית גת, ולמרות שעורכת הדין נשוא התלונה רשומה במחוז ת"א והמרכז, נדונה הפרשה דווקא בבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין במחוז הצפון כיוון ששניים מתוך שלושת הנאשמים רשומים במחוז זה.
ואלו בתמצית, העובדות הנטענות בקובלנה המשמעתית שהוגשה כנגד השלושה:
- שני עורכי הדין קיבלו על עצמם את ייצוגו של נאשם בפלילים בבית משפט השלום בקרית גת, ובמסגרת זו הופיעו בדיוני המעצר בעניינו של הנאשם.
- אף כי ידעו על קיומה, לא התייצבו עורכי הדין לישיבת הקראת כתב האישום ולבקשתם התייצב מתמחה, שכפר בעובדות כתב האישום. בסיום ישיבה זו, תואמו עם המתמחה מועדי דיוני הוכחות.
- המתמחה הציג עצמו כמתמחה ממשרדה של עורכת הדין הנאשמת, אף כי לאמיתו של דבר עבד המתמחה באותה עת במשרדו של עורך דין אחר.
- בישיבת ההוכחות הראשונה, לא התייצב איש מעורכי הדין (ואף לא המתמחה), וזאת למרות שבא כח המאשימה, (פרקליטה מפרקליטות המדינה) שוחחה עם עורכי הדין והודיעה להם על חובתם להתייצב להמשך הדיון. נוכח אי ההתייצבות, לא התקיים הדיון לגופו.
- לנוכח ההתנהלות הנטענת, פסקה כבוד סגנית הנשיא, השופטת טלי חיימוביץ, כדלקמן:

"כיום בית המשפט עומד מול שוקת שבורה, לאחר שפינה מועדים דחופים ביותר להוכחות, בהיות הנאשם עצור, ולא ניתן לנהל את ההוכחות, נוכח מחדלם של הסניגורים. למותר לציין, כי לא הגיעה כל הודעה לתיק בית המשפט. אני סבורה שמדובר בהתנהגות חמורה ביותר ואני סבורה גם, כי נעשה שימוש שאינו ראוי במתמחה להטעות את בית המשפט. אבקש מלשכת עורכי הדין לחקור את העניין, הן בנוגע לסניגורים והן בנוגע למתמחה אשר שלחו הסניגורים לאולם בית המשפט לטעון טענות, שכפי שאני מבינה, אינן נכונות, להציג עצמו כמייצג את הנאשם. למותר לציין, את הנזק הרב שייגרם לזכויותיו של הנאשם שהינו תושב זר מסין אשר אינו מבין את השפה העברית, בכך שייאלץ להמתין למועד הוכחות חדש, ככל הנראה לאחר הפגרה, ולצורך כך ימשיך וישהה במעצר שלא לצורך, שהרי ניתן היה לסיים את התיק לפני הפגרה. את כל זאת אבקש מלשכת עורכי הדין להביא בחשבון כאשר תבחן את המקרה".

תלונתה של השופטת הבכירה הועברה לתגובתם של שני עורכי הדין והמתמחה ומשלא הצליחו לשכנע את וועדת האתיקה בחפותם, הועמדו השלושה לדין משמעתי בבית הדין המשמעתי המחוזי מחוז צפון, כאשר מיוחסות להם שורה של עבירות משמעת חמורות:
- הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח והחובה כלפי בית המשפט, עבירה לפי סעיף 54, לחוק לשכת עורכי הדין (להלן – "חוק לשכת עורכי הדין").
- הפסקת טיפול שלא כדין, עבירה לפי כלל 13 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן – "כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית)".
- מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין, עבירה לפי סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין.
- התנהגות שאיננה הולמת את המקצוע עריכת דין, עבירה לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין.

על עבירות המשמעת שיוחסו לעורכי הדין הנאשמים בכתב הקובלנה.

תלונתה של כבוד השופטת השופטת מדברת בעד עצמה, ואין צורך להכביר מילים בדבר חומרת המעשים אשר יוחסו על ידי בית המשפט לשלושת הנאשמים.
כבר לפני שנים רבות אישר בית המשפט העליון הרשעת עורך דין בהפרת חובת הנאמנות ומסירות ללקוח, כאשר לא התייצב לדיונים בבית המשפט וראו למשל בהקשר זה את פסק הדין שניתן בתיק על"ע 2388/00 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד.
באשר לעבירות שיוחסו לנאשמים בכתב הקובלנה, סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, שכותרתו "שמירת כבוד המקצוע", קובע כדלקמן:

"עורך דין ישמור על כבוד המקצוע של עריכת דין ויימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע".

סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין מסדיר את חובותיו של עורך הדין כלפי לקוחו וכלפי בית המשפט. על פי סעיף זה:

"במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט".

סעיף 61 לחוק לשכת עורכי הדין שכותרתו "עבירות משמעת", קובע כדלקמן:

"אלה עבירות משמעת:

(1) הפרת הוראה מהוראות הסעיפים 53 עד 60 או של דין אחר המטיל חיוב או איסור על עורך דין בקשר למקצועו;

(2) הפרת כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 109 או לפי סעיף 98יג(3);

(3) כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין".

סעיף 13 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), מסדיר את אופן הפסקתו של טיפול משפטי על ידי עורך דין. בהתאם לסעיף זה:

"הפסקת טיפול

(א) קיבל עורך דין ענין לטיפולו, אינו רשאי להפסיק את הטיפול בו אלא אם כן נתגלעו חילוקי דעות בינו ובין לקוחו בנוגע לאופן הטיפול, או שנוצרה מניעה מבחינה חוקית או מבחינת האתיקה המקצועית, או בשל אי תשלום שכר טרחה והוצאות, או מחמת סיבה אחרת המצדיקה את הפסקת הטיפול.

(ב) החליט עורך דין להפסיק טיפול בענין לפני סיומו, יתן, ללא דיחוי, הודעה על כך ללקוחו, וחובה עליו, במידת האפשר, להפסיק את הטיפול באופן שלא יפגע בעניניו של לקוחו.

(ג) היה ענין תלוי ועומד לפני בית המשפט, לא יפסיק עורך דין לייצג את לקוחו אלא בכפוף להוראות כל חיקוק".

בית הדין המשמעתי המחוזי מקבל שילוב של טענות הגנה: אין להשיב לאשמה + הגנה מן הצדק ומורה על זיכוי למרות תלונת שופט.

הנאשם מס' 1 בהליך משמעתי זה, עורך דין פלילי וותיק ומוכר מאזור הצפון, ייצג את עצמו בהליך וכן את המתמחה, נאשם מספר 3.
נאשמת מס' 2, עורכת דין וותיקה מאזור המרכז, המוכרת כלוחמת למען זכויותיהם של עובדים זרים בארץ, יוצגה על ידי עורך דין גיא פלנטר.
לאחר שמיעת מלוא ראיות הקובל, ולפני תחילת פרשת ההגנה, קיבל בית הדין המשמעתי המחוזי (הרכב עו"ד אמאל חמיס אב ביה"ד, עו"ד שלמה אלכביר ועו"ד חסן חטיב) את טענותיו של עו"ד גיא פלנטר, זיכה את הנאשמת 2 מכל אשמה ובעקבות זיכוי זה זוכה גם הנאשם 1.
שתי טענות שהעלה עו"ד גיא פלנטר, הובילו לזיכוי; הראשונה, לפיה "אין להשיב לאשמה", והשניה לפיה עומדת לנאשמת 2 "הגנה מן הצדק". נעמוד על שתי הטענות בנפרד;

בית הדין המשמעתי המחוזי מקבל את הטענה לפיה "אין להשיב לאשמה".

במשפט הישראלי, מקורה של הטענה לפיה אין להשיב לאשמה (המכונה גם "no case to answer") בסדרי הדין במשפט פלילי; סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982, שכותרתו "זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה", קובע:

"נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם – בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו – לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בענין…".

הוראה דומה קיימת בסעיף 36 לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה – 2015 הקובעת:

"36. העדר הוכחה לכאורה

(א) עם סיום הגשת ראיות הקובל רשאי הנקבל לטעון כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה, והקובל רשאי להשיב לטענה.

(ב) מצא בית הדין כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה, יזכה את הנקבל, והוא רשאי לעשות כן אף אם לא נטענה טענה לפי סעיף קטן (א), לאחר שנתן לקובל הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין".

בהקשר הנוכחי, פסק בית הדין למשמעת (בסעיף 15 לפסק הדין) כי לאחר בחינת מכלול ראיות התביעה, הגיע למסקנה כי דין טענת הנאשמת 2 כי "אין להשיב לאשמה", להתקבל. אודות נימוקיו של בית הדין המשמעתי ראו בפסק הדין עצמו, בהמשך עמוד זה.

בית הדין המשמעתי המחוזי מקבל את הטענה לפיה עומדת לעורכת הדין "הגנה מן הצדק" – וגם מכאן שיש להורות על זיכוי עורכת הדין.

דוקטרינת ההגנה מן הצדק, מעוגנת כיום בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982; בהתאם לסעיף זה רשאי נאשם לטעון, כי הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. נתקבלה הטענה, רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום ואף לבטל את האישום כליל.
לא אחת כבר נפסק, כי דוקטרינת ההגנה מן הצדק חלה גם על הליכים משמעתיים, וראו למשל בהקשר זה פסק דינו של בית המשפט העליון בתיק על"א 2351/01, פרשת שמעון חרמון:

"רעיון ההגנה מן הצדק, במהותו, ישים גם להליך המשמעת. אף שתכליתם של דיני המשמעת אינה חופפת במלואה את תכלית ההליכים הפליליים, הרי גם במוקד הליכי המשמעת עומד אדם הנותן דין על מעשיו. התנהגותו עומדת למבחן בראי כללי המשמעת המחייבים בארגון המקצועי שהוא משתייך אליו. אם יורשע, הוא צפוי לענישה משמעתית העלולה להיות הרת- משמעויות בחייו ובהמשך דרכו המקצועית. גם אדם העומד לדין משמעת זכאי להגנה מן הצדק, אם ובמידה שההליך הננקט נגדו עומד בסתירה בולטת לדרישות הצדק וההגינות, ואף בלא קשר הכרחי לשאלת עצם אחריותו להפרת כללי המשמעת. גם בתחום זה, כבמישור הפלילי, ההיזקקות לטענה זו תוגבל למקרים קיצוניים וחריגים בלבד, ולא תיעשה כענין של יום ביומו. גם במסגרתה יידרש איזון ראוי בין עוצמת הפגיעה בנאשם עקב ההליך הלקוי לבין כובד משקלו של האינטרס הציבורי במיצוי הדין המשמעתי עמו".

בהקשר הנוכחי, קיבל בית הדין המשמעתי המחוזי (בסעיף 19 לפסק דינו) את טענתו של עו"ד גיא פלנטר כי בנסיבות שהוכחו בפני בית הדין, הרשעתה של הנאשמת 2 תעמוד בניגוד לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית, וגם מטעם זה זיכה את עורכת הדין.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהעתק מהקובלנה המשמעתית + פסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי מחוז צפון (ללא פרטים מזהים של הנאשמים) אשר זיכה את עורכי הדין על בסיס קבלת טענות הגנה של "אין להשיב לאשמה" ו"הגנה מן הצדק".

תיק בד"מ 60/09, בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין, מחוז צפון (הרכ ב עו"ד אמאל חמיס, אב ביה"ד, עו"ד חסן חטיב, עו"ד שלמה אלכביר).

לקריאה נוספת.

הדין המשמעתי ותחום האתיקה המקצועית הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. לפרטים נוספים אודות טיפול משרדנו בתחומי עיסוק אלו וייצוג בהליכים משמעתיים שונים ראו בעמוד – דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית .
להרחבה בנוגע לייעוץ וייצוג משפטי שמעניק משרדנו לעורכי דין בהליכים משמעתיים בכל רחבי הארץ ראו: עורכי דין: ייעוץ – תלונות אתיקה מקצועית | ייצוג משפטי – בית דין משמעתי של לשכת עוה"ד
לדוגמאות נוספות לייצוג משרדנו בהליכים משמעתיים ראו בעמוד – גיא פלנטר משרד עורכי דין ייצוג משפטי בדין משמעתי.
לדוגמאות נוספות לייצוג עורכי דין בהליכים שונים ראו בעמודים – כללי לשכת עורכי הדין אתיקה מקצועית, אתיקה מקצועית.

עורך דין משמעתי

הליך משמעתי – ייצוג משפטי | עורכי דין – אתיקה מקצועית | זיכוי עורך דין – אין להשיב לאשמה | בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין | תלונת שופט כנגד עורך דין | אתיקה מקצועית | הפסקת טיפול שלא כדין | הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח | מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע | התנהגות שאיננה הולמת

הפוסט זיכוי בבית דין המשמעתי של לשכת עורכי הדין. תלונת שופט – הפסקת טיפול שלא כדין, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח – אין להשיב לאשמה 5 (3) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי