מחיקת הרשעה פלילית | מחיקת הרשעות פליליות

• משרד עורך דין גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה למחיקת הרשעה פלילית הרשומה במרשם הפלילי.
• בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו, במסגרתו נעתר נשיא המדינה יצחק הרצוג לבקשת חנינה שהגשנו, והורה על מחיקת הרשעותיו הפליליות של הלקוח בעבירות סמים, לרבות יבוא סמים, סחר בסמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית.
• להלן ההודעה בדבר מחיקת הרשעותיו הפליליות של הלקוח:

הודעה על קבלת בקשת חנינה ומחיקת הרשעות פליליות.

סמכותו של נשיא המדינה להורות על מחיקת הרשעה פלילית

• סמכותו של נשיא מדינת ישראל להורות על מחיקת הרשעה פלילית מעוגנת בסעיף 25 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019, הקובע: 

"נשיא המדינה רשאי –

1. לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של פרט רישום פלילי של אדם

2. לקבוע כי עבירה כאמור בסעיף 24 שעבר אדם, תתיישן או תימחק, ולקבוע מועדים להתיישנות או למחיקה כאמור".

מקרה להמחשה – מחיקת הרשעות פליליות בעבירות סמים

ההרשעה הפלילית הראשונה: עבירות יבוא, סחר והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית

• פרשה זו עוסקת בנאשם אשר מגיל צעיר החל להשתמש בסמים ולהתמכר להם, אולם חרף מצבו התגייס לצבא ושירת 3 שנים כלוחם ביחידה מובחרת – סיירת צנחנים.
• הנאשם היה שותף ליבוא סמים מסוג MDMA מאמסטרדם לישראל, כאשר חלקו התבטא בכך שהסכים להשתתף בהפצת הסמים בארץ, לצורך הפקת רווח כספי למימון סמים שהתכוון לצרוך בעצמו.
• בגין הסתבכות זו, הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירה של יבוא סמים, בניגוד לסעיף 13 יחד עם סעיף 38 (א) לפקודת הסמים המסוכנים, וכן בעבירה של עסקה אחרת בסם, בניגוד לסעיף 12 לפקודה.
• בנוסף, הורשע הנאשם ע"י בית המשפט המחוזי בעבירות סמים נוספות:
  • שלושה אישומים של סחר בסמים, בגין 9 מקרים שונים של מכירת סם מסוג קנאביס לצרכני סמים.
  • החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בכך שהחזיק בדירתו חשיש במשקל 97 גרם, וקנאביס במשקל 17 גרם.
  • החזקת כלים, בכך שהחזיק 3 משקלים אלקטרוניים לצורך שקילת הסמים.
• ב- 2013, לאחר שהשלים בהצלחה הליך טיפולי ממושך בקהילה טיפולית לשיקום נפגעי סמים, הכריז עליו בית המשפט המחוזי כסוחר סמים וחילט לטובת המדינה 12,750 ₪ שהיו תפוסים בידי המדינה.
• יחד עם זאת, הורה בית המשפט להחזיר לנאשם את האופנוע שנתפס ע"י המשטרה וגזר עליו עונש מתון מאוד:
  • 6 חודשי מאסר, לריצוי בעבודות שירות.
  • צו מבחן בפיקוח שירות המבחן למשך שנה ומאסר על תנאי.

ההרשעה השנייה שגרמה להארכת תקופות ההתיישנות והמחיקה

• בשנת 2016 שב והסתבך בעבירות סמים, והפעם הורשע בעבירה של החזקה / שימוש בסמים לצריכה עצמית וכן  בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות, בניגוד לתקנה 21ג לתקנות התעבורה תשכ"א-1961.
• באותו מקרה, עוכב על ידי שוטר לאחר שביצע עבירת תעבורה, כאשר נהג בחוסר זהירות וזיגזג בין כלי רכב, ואף גרם לרכבים אחרים לבלום בלימת פתע. באותן הנסיבות בוצע עליו חיפוש במהלכו נמצאו עליו סמים מסוג חשיש וקנאביס.
• בית משפט השלום בתל אביב האריך את המאסר על תנאי שנגזר עליו בתיק הקודם, למשך שנתיים נוספות, וגזר עליו:
  • צו שירות לתועלת הציבור של 200 שעות.
  • צו מבחן בפיקוח שירות המבחן למשך שנה.
• אמנם הנאשם סיים את ההליך הפלילי השני שוב בענישה מתונה, אולם הרשעתו הנוספת ב- 2018, האריכה את תקופות ההתיישנות והמחיקה החלות על עברו הפלילי, באופן שלאחר גזר דינו השני הרשעותיו היו אמורות להתיישן ביום 1.10.25 ולהימחק רק ביום 1.10.32.
• להלן תדפיס מידע פלילי אודות הרשעותיו של הלקוח, בטרם נמחקו (ללא פרטים מזהים כמובן):

תדפיס מידע פלילי – הרשעות בעבירות סמים

נשיא המדינה מקבל בקשת חנינה שהגיש משרדנו ומורה על מחיקת ההרשעות פליליות

• כאמור, במסגרת סמכות החנינה, מוסמך נשיא המדינה להורות על מחיקת הרשעה פלילית. הלקוח פנה למשרדנו על מנת שנגיש מטעמו בקשת חנינה לנשיא.
• בבקשה שהגשנו, התבקש נשיא המדינה להשתמש בסמכותו לפי סעיף 25 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט – 2019 ולקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה החלות על הרשעותיו של הלקוח בשני התיקים הפליליים, באופן שעברו הפלילי ימחק לחלוטין מהמרשם הפלילי.
• בהחלטה מיום 24.5.24 קיבל כב' נשיא המדינה יצחק הרצוג את בקשתנו, והורה על מחיקת ההרשעות הפליליות של הלקוח מן המרשם הפלילי.
• להלן החלטתו של נשיא המדינה למחוק את ההרשעות הפליליות;

מחיקת הרשעה פלילית – נשיא המדינה מקבל בקשת חנינה ומורה על מחיקת הרשעות פליליות.

מתווה חנינות מיוחד בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"

• מתוך הכרה בקשיים עימם מתמודדים אזרחי ישראל בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" החליטו נשיא המדינה ושר המשפטים ליזום מתווה חנינות מיוחד, תוך שימוש בסמכות החנינה באופן רחב מן הרגיל. לפרטים נוספים בעניין זה ראו כאן.
• במקרה המוצג כאן, אחיו של הלקוח נהרג בקרבות עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ב- 7.10.23. אין ספק שאסון זה שפקד את הלקוח, היווה שיקול נכבד בשיקוליו של נשיא המדינה להיעתר לבקשת החנינה ולהורות על מחיקת הרשעותיו הפליליות.

לקריאה נוספת

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה למחיקת הרשעות פליליות. לפרטים ולדוגמאות נוספות ראו:
  • מחיקת רישום פלילי.
  • חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
  • מחיקת רישום פלילי בצבא | מחיקת עבר פלילי בצבא לחיילים.

הפוסט מחיקת הרשעה פלילית | מחיקת הרשעות פליליות<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (13)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

עבירות סמים – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע"י עו"ד פלילי

• משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות סמים, בכל רחבי הארץ.
• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין במגוון רחב של דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים.

עבירות סמים בחוק הישראלי

• עבירות סמים מוסדרות בדין הישראלי בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973.
• התוספת לפקודת הסמים המסוכנים מפרטת את רשימת החומרים המהווים בחוק הישראלי "סמים מסוכנים" ובהם קנאביס (מריחואנה, גראס, חשיש), אופיום, LSD, קוקאין, הרואין, MDMA (אקסטזי), מתדון ועוד.
• החוק אוסר על ייצור החומרים המוגדרים בתוספת כסמים אסורים, על החזקתם לרבות לשימוש עצמי בלבד, וכן על שימוש וסחר בחומרים אלו. 
• כאן המקום להדגיש – עצם החזקת הסם, להבדיל מהשימוש בו, מהווים עבירה פלילית.
• פקודת הסמים איננה מבחינה בין "סמים קלים" ו"סמים קשים", ומכאן שגם אדם נורמטיבי לחלוטין שמחזיק ב"סם קל" כגון מריחואנה או חשיש לצריכתו העצמית, עובר בכך עבירה פלילית.
• מסיבה זו, בחלק ניכר מהמקרים, החשודים והנאשמים בעבירות סמים הם דווקא אזרחים מן השורה, אנשים נורמטיביים, ללא עבר פלילי, ולאו דווקא סוחרי סמים , "כרישי" עולם הפשע או אנשים החיים בשולי החברה.

מהן "עבירות סמים"

• פקודת הסמים המסוכנים מונה מספר עבירות סמים, שמדרג חומרתן שונה וכך גם העונש הקבוע בצדן. כעת נעמוד על העיקרית שבהן ;

הדחת קטין לסמים

• החמורה מבין עבירות הסמים הקבועות בפקודה היא עבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים. מדיח קטין לסמים הוא מי שנותן לקטין סם מסוכן, מי שאחראי לקטין ומאפשר לקטין להשיג סם או להשתמש בו, או מי שמשדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.
• סעיף 21(א) לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו "הדחת קטין לסמים מסוכנים" קוע כדלקמן:

"(א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר עשרים וחמש שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977:

(1) נותן לקטין סם מסוכן;

(2) בהיותו אחראי לקטין מניח לו להשיג סם מסוכן או להשתמש בו;

(3) משדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.

(ב) לענין סעיף זה, "אחראי לקטין" – הורה, לרבות הורה חורג, מאמץ אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו".

• העונש המרבי הקבוע בחוק לעבירה של הדחת קטין לסמים הוא 25 שנות מאסר, כאשר החוק קובע כי מי שהורשע בעבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים או בניסיון לעבור עבירה זו יוטל עליו עונש מאסר (עונש מאסר חובה).
• כפי שניתן לראות, בכל הנוגע לעבירה של הדחת קטין לסמים, לצד עונש המאסר קבע המחוקק קנס מקסימלי מכביד במיוחד (עד 5,650,000 ש"ח).

 גידול סמים | ייצור סמים

• סעיף 6 לפקודת הסמים שכותרתו "ייצור, הכנה והפקה" קובע איסור על גידול, ייצור, הפקה והכנה של החומרים המוגדרים כסמים מסוכנים, אלא ברישיון משרד הבריאות;

"לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברשיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977".

• המחוקק ראה בעבירה של גידול סמים נדבך מרכזי בשרשרת הפצת הסם ולפיכך קבע כי עבירה של גידול סמים הינה עבירת פשע חמור, שהעונש המרבי עליה הוא עשרים שנות מאסר. 
• מטעמים של חסכון בעלויות והרצון להפחית ככל הניתן את המגע עם סוחרי סמים, לא מעט אנשים "נורמטיביים" עוסקים בגידול שתילים של קנאביס (מריחואנה) בתוך ביתם.
• רשויות החקירה והתביעה מתייחסים אחרת לחלוטין למי שהחזיק באופן חד פעמי בסם "קל", לצריכתו העצמית, לבין מי שעוסק בגידול סמים.
• מבחינת האחריות הפלילית, אין כל הבדל בין מי שגידל לעצמו בביתו שתילים של קנאביס לבין מי שייצר במעבדה סם סינטטי קטלני כזה או אחר – באם יוכחו האישומים – שניהם כאחד יורשעו בדיוק באותה עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים.
• להרחבה בכל הנוגע לעבירת גידול סמים ולדוגמאות למקרים בהם טיפלנו ראו:
  • גידול סמים.
  • גידול קנאביס.
  • ארכיון גידול סמים.

סחר בסמים | הספקת סמים | ייצוא סמים | ייבוא סמים

• סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים קובע איסור מפורש על כל עסקה בסם לרבות: סחר בסם, ייצוא וייבוא סם מסוכן והספקת סם מסוכן, בין בתמורה ובין שלא בתמורה;
• וכך קובע סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו: "יצוא, יבוא, וסחר והספקה":

"לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל".

• עבירה של סחר בסמים הינה עבירת פשע חמור והעונש המרבי הקבוע בצדה בחוק הוא עשרים שנות מאסר.
• לצד עונש המאסר, נאשם שיורשע בעבירה של עסקת סמים ויוכרז על ידי בית המשפט כ"סוחר סמים" צפוי גם לחילוט רכוש, ככל שקיימת זיקה בין ביצוע עבירת הסמים לרכוש אותו מבקשת התביעה לחלט, זאת לצד קנס כספי כבד.  
• דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של סחר בסמים ניתן לראות בקישור הבא: סחר בסמים.

תיווך בסמים

• סעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו "תיווך", אוסר על תיווך בעסקת סמים, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.

"לא יתווך אדם – בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בפעולה אסורה לפי סעיף 13".

• גם עבירה של תיווך בעסקת סמים הינה עבירת פשע חמור שהעונש הקבוע בצדה בחוק הוא עשרים שנות מאסר.
• דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של תיווך בסמים ניתן לראות בקישור הבא: תיווך בסמים.

 החזקת סמים | שימוש בסמים

• סעיף 7 לפקודת הסמים קובע את האיסור על החזקה של סם מסוכן ושימוש בו, שלא ברישיון ממשרד הבריאות:

"7.(א) לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות  לפיה, או ברשיון מאת המנהל".

• יחד עם זאת, קבע המחוקק בסעיף 7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים מדרג חומרה בעבירה של החזקת סם ושימוש בסם תוך אבחנה:
  • בין החזקה ושימוש לצריכה עצמית – שתיחשב לעבירה "קלה יותר" שדינה המקסימלי שלוש שנות מאסר;
  • לבין החזקה ושימוש שלא לצריכה עצמית (אלא למטרות הפצה וסחר) – הנחשבת עבירת פשע חמור שעונשה המרבי בחוק הוא 20 שנות מאסר.
• וזו לשון המחוקק בסעיף בפקודת הסמים המסוכנים הנוגע להחזקה ולשימוש בסמים:

"7. (ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977".

• דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של החזקת סמים ו/או שימוש בסמים ניתן לראות בקישור הבא: החזקת סמים.

החזקת סמים לצריכה עצמית – אימתי

• פקודת הסמים קובעת חזקה לפיה מי שהחזיק סם מסוכן בכמות העולה על הכמות הספציפית המפורטת בתוספת השניה לפקודה – הרי שהחזיק בסם שלא לצריכתו העצמית.
• כך למשל, מי שהחזיק בסם מסוג קנביס (מריחואנה, גראס או חשיש) בכמות העולה על 15 גרם ייחשב כמי שהחזיק בסמים שלא לצריכתו העצמית.
• ביחס לסמים מסוג קוקאין והרואין רף הצריכה העצמית עומד על 0.3 גרם, בסמים מסוג אופיום על 2 גרם ואילו בסם מסוג LSD כמות של מעל 3 יחידות תיחשב שלא לצריכה עצמית.
• במצב כזה, נטל ההוכחה והשכנוע לכך שהסמים נועדו לצריכה עצמית עובר אל כתפי הנאשם, וככל שלא יעמוד בנטל – ייחשב כמי שהחזיק בסמים לצורכי הפצה וסחר וככלל יהיה צפוי לעונש מאסר באם יורשע. 
• המצב המשפטי במדינת ישראל, נכון להיום, הוא שגם החזקת סם בכמות קטנה לצריכה עצמית מהווה עבירה פלילית. 

שאלת חוקיות החיפוש – "הילכת בן חיים"

• תיקים של החזקה ושימוש בסמים מעוררים, פעמים רבות, שאלה של חוקיות החיפוש שנערך ע"י הרשות החוקרת בגופו של החשוד, בביתו או ברכבו לצורך איתור ותפיסת החומר החשוד כסם וככל שנערך חיפוש לא חוקי – מה דינן של הראיות (ובעניין זה – הסמים) שנתפסו בחיפוש.
• בעניין זה, הדין מאפשר לשוטר לערוך חיפוש גם ללא צו בית משפט, אם היה לשוטר יסוד סביר להניח שבוצעה עבירה על פקודת הסמים, לרבות עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית.
• גם בהיעדר יסוד סביר להניח ביצוע עבירה, תהיה לשוטר סמכות לערוך חיפוש אם החשוד נתן הסכמה, מודעת ומרצון, לביצוע החיפוש, תוך שהובהר לו במפורש כי זכותו לסרב לחיפוש וכי סירובו לא יפעל לחובתו ("הסכמה מדעת").
• בפועל, "המציאות בשטח" מלמדת כי פעמים רבות לא מקפידה המשטרה על חוקיות החיפוש, דבר שעשוי להוביל, בנסיבות מסוימות, לסגירת התיק הפלילי, לביטול כתב אישום אם הוגש או לזיכוי הנאשם.
• ההלכה המנחה של בית המשפט העליון בעניין זה נקבעה ברע"פ 10141/09 אברהם בן חיים נ' מדינת ישראל ("הילכת בן חיים", ההדגשה שלנו):

"סיכומו של דבר, בהעדר מקור סמכות אחר ובנסיבות המצדיקות זאת, הסכמתו של אדם לעריכת חיפוש על גופו, בכליו או בביתו עשויה להוות מקור סמכות עצמאי לביצוע החיפוש. באותן נסיבות תוכל ההסכמה לשמש תחליף לדרישת החשד הסביר לנשיאת נשק…או לדרישת ה"יסוד להניח" כי בוצעה עבירה…

אין חולק כי תנאי לכך הוא שאותה הסכמה תהיה הסכמת אמת מודעת ורצונית. כדי להבטיח זאת אין די בבקשת הסכמתו של האדם מושא החיפוש לעריכת החיפוש אלא יש להבהיר לו במפורש כי נתונה לו הזכות לסרב לביצוע החיפוש וכי הסירוב לא ייזקף לחובתו.

יחד עם זאת, איננו רואים לקבוע כי ההסכמה לביצוע החיפוש צריכה להינתן בהכרח בכתב…התכלית המרכזית העומדת ביסוד החובה להודיע לאדם מושא החיפוש בהסכמה על זכותו לסרב לביצוע החיפוש אינה יצירת פרוצדורה פורמלית לעריכת החיפוש אלא בהבטחת האוטונומיה של הפרט שמתבקשת הסכמתו לעריכת החיפוש.

כדי להגשים תכלית זאת אין הכרח שההודעה על הזכויות תינתן בכתב, ודומה כי דרישה כזו עשויה לסרבל ולהאריך את הליך החיפוש המתקיים פעמים רבות בתנאים של לחץ או צורך מיידי. אדרבא, דווקא הסבר ברור ומובן שיינתן בעל-פה בדבר הזכות לסרב לביצוע החיפוש ובדבר העובדה כי הסירוב לא ייזקף לחובתו של המסרב תשרת טוב יותר את הצורך להבטיח את כנות ההסכמה לביצוע החיפוש מאשר חתימה על טופס זה או אחר.

עוד נוסיף בהקשר זה כי מן הראוי ששאלת אופן ביצוע החיפוש בהסכמה תוסדר בנוהל רשמי של המשטרה שינחה את השוטרים לגבי היקף סמכויות עריכת החיפוש הנתונות להם ולגבי התנאים לעריכת חיפוש בהסכמה.

אנו סבורים כי במסגרת הנוהל האמור יש לקבוע כי מייד ובסמוך לאחר עריכת החיפוש בהסכמה ירשום השוטר שערך את החיפוש זכרון דברים או תרשומת בדבר נסיבות החיפוש שנערך. כך, יוותר תיעוד אמין ומדויק אודות החיפוש ככל שתתעורר בעתיד שאלה לגבי חוקיותו או האופן שבו הוא נערך."

• ולעניין שאלת קבילות הראיות שנתפסו בחיפושים בלתי חוקיים, פסל בית המשפט העליון את הראיות בקובעו בפרשת בן חיים (ההדגשה שלנו):

"בבואנו לערוך את האיזון בין השיקולים המתנגשים שומה עלינו לזכור כי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בעניין ישככרוב נועדה בראש ובראשונה להגן על זכותו החוקתית של הנאשם להליך הוגן.

לפיכך המבחן הבסיסי לפסילת ראיות שנקבע במסגרת הדוקטרינה הוא מבחן עמידת הפגיעה בזכות להליך הוגן כתוצאה מקבלת הראיה שהושגה שלא כדין בתנאי פסקת ההגבלה.

במקרה שלפנינו נוכח חומרת אי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראיות והפגיעה הקלה יחסית באינטרס הציבורי שתיגרם כתוצאה מאי-קבלתן נראה כי המסקנה המתחייבת היא כי קבלת הסכין בעניין בן חיים וקבלת הסמים בעניין ג’בלי כראיות תביא לפגיעה בלתי מידתית בזכויות שני המבקשים להליך הוגן.

זאת ועוד, על אף שהראיות שנתפשו בשני החיפושים הן ראיות חפציות שיש להן קיום עצמאי ונפרד מאי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגתן, הרי במקרה דנן עסקינן בראיות שלא היו נמצאות על ידי המשטרה אלמלא החיפושים הבלתי-חוקיים.

להשקפתי, לעובדה זו יש ליתן משקל במסגרת האיזון הכולל בבואנו לבחון את קבילות הראיות ויש בה כדי לתמוך בפסילתן (ראו עניין יששכרוב, בעמ' 564). אכן, נוכח העובדה שבית המשפט נדרש בהתאם לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית לבחון את קבילות הראיה שהושגה שלא כדין במשקפי הפגיעה בזכות להליך הוגן, יש טעם בהבחנה שלה טוענים המבקשים בין ראיה חפצית שקשורה בקשר הדוק לאי-החוקיות שבהשגתה לבין ראיה חפצית שהייתה מתגלה גם בלי הפעלת אמצעים בלתי-חוקיים על ידי המשטרה."

מדיניות מקלה יותר בעבירה ראשונה של החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית

• אף על פי שכאמור פקודת הסמים אינה עושה הבחנה בין "סמים קלים" ל"סמים קשים", גם במקרה של החזקה ושימוש לצריכה עצמית, הרשות התובעת נוקטת במדיניות מקלה יותר ביחס לתפיסת סם ראשונה ובכמות קטנה, מסוג מריחואנה או חשיש, בידי מי שנעדר עבר פלילי.
• לפי מדיניות זו, שבאה לידי ביטוי ב"הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.1105  מדיניות התביעה – סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית", ניתן יהיה בנסיבות מסוימות, להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק מחוסר עניין לציבור, תוך רישום אזהרה.
• הנסיבות בהן תשקול התביעה שלא להגיש כתב אישום ולסגור את התיק באזהרה:
  • מדובר בתפיסת סם ראשונה, בכמות קטנה לצריכה עצמית, של סם מסוג חשיש או מריחואנה.
  • האדם שנתפס מחזיק בסם נעדר כל תיקים פליליים, לרבות תיקים סגורים.
  • החשוד מודה בעבירה.
  • אין נסיבות מחמירות.
  • הוגשה בקשה מאת החשוד או בא כוחו לסגירת התיק באזהרה, הכוללת התחייבות של החשוד שלא יוסיף להשתמש בסמים מכל סוג שהוא והצהרה כי הוא מודע לכך שאם ייתפס בשנית ימוצה עמו הדין גם ביחס לפעם הראשונה.
• הנחיית היועץ המשפטי קובעת מדיניות גמישה יותר גם ביחס לעיכוב הליכים, במקרים של החזקה או שימוש בסמים לצריכה עצמית, בנסיבות המתאימות. עוד על מוסד עיכוב ההליכים ראו בקישור: עיכוב הליכים פליליים ע"י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.
• עוד קובעת הנחיית היועץ המשפטי, כי במקרים בהם הוגש כתב אישום הכולל אישום בודד בגין אחזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית ולנאשם אין רקע עברייני, תשקול התביעה, בנסיבות המתאימות, להסתפק בעתירה לאמצעי ענישה (כגון שירות לתועלת הציבור) או טיפול ללא הרשעה בדין. עוד על סיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בקישור: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

מנגד נפסק, כי החזקת סמים לצריכה עצמית הינה עבירה שיש עימה קלון

• למרות הקולות שנשמעים בציבור לעניין לגליזציה של שימוש בסמים קלים וניסיונות לקדם חקיקה שתוביל לאי הפללת צרכני סמים קלים, הקול שיוצא מבתי המשפט נוטה דווקא להחמרה בענישה בעבירות סמים, וזאת במגמה ליצור הרתעה כלפי עבריינים פוטנציאליים.   
• לא אחת, חזר ופסק בית המשפט העליון כי כאשר מדובר בעבירות סמים על בית המשפט לנקוט ביד קשה כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים מפני ביצוען. כך למשל פסק בית המשפט העליון בע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל :

"הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים […] מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים" (ראו גם: ע"פ 3623/13 ברון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.11.2014); ע"פ 4597/13 פיצו נ' מדינת ישראל  [פורסם בנבו] (22.9.2014)).

• אך באחרונה (19.7.2017), הוציא תחת ידו בית המשפט המחוזי בירושלים פסק דין בתיק עמש"מ 25813-04-17 שפירא נ' נציבות שרות המדינה, המשקף את עמדתה העדכנית של מערכת המשפט בישראל ביחס לעבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית.
• במקרה זה, הורשעה גננת בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית בבית משפט השלום בתל אביב. בהיותה עובדת מדינה, הוגשה כנגד הגננת "תובענה לאחר הליך פלילי" לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• במסגרת בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, הואשמה הגננת בכך שבהחזקת הסמים לצריכתה העצמית:

"…לא קיימה הנאשמת את המוטל עליה כעובדת מדינה, התנהגה התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובדת מדינה שעלולה לפגוע בשמו הטוב ובתדמיתו של שירות המדינה ועברה עבירה שיש עמה קלון".

• בשאלת הקלון, פסק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה כדלקמן:

"…הנאשמת לאחר שהורשעה בדין, בביצוע עבירה של החזקת/שימוש בסמים לצריכה עצמית ובשל מהות תפקידה היא נדרשת להקפדה מיוחדת על התנהגותה האישית, בהיותה דוגמא אישית ומופת לתלמידים, אף מחוץ למסגרת עבודתה. על כן, אף אם נשמעים קולות בציבור של יחס מקל מה עם מפרי הוראות פקודת הסמים, כל עוד לא שונתה הפקודה, יש להתייחס בהתאם לעבריינים. לא נותר בפני בית הדין אלא לקבוע כי, במקרה דנן מדובר בעבירה שיש עמה קלון".

• שאלת הקלון הטמון בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בירושלים. בתמצית, הציגה פרקליטות המדינה בהליך זה את העמדות הבאות:
  • יש לראות בעבירה של החזקת סמים עבירה שיש עמה קלון ביחס לעובדי המדינה, בכלל, וביחס לעובדי מערכת החינוך, בפרט.
  • באשר לטענה העקרונית כאילו חל שינוי מהותי בתפיסה כלפי סמים – הגורמים המקצועיים עדיין מעריכים כי קיימים סיכונים בשימוש בסמים כולל קנביס, וכי השימוש בסמים אלה פוגע בבריאות הגופנית והנפשית של המשתמשים בסם. 
  • "עבירות סמים, לרבות הקלות שבהן מטילות צל כבד על תכונות הבסיס הנדרשות מעובד המדינה, בין השאר בשל השפעת השימוש בסם על יכולת התפקוד של עובד הציבור".

• בפסק דין מנומק, קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את טענות פרקליטות המדינה ופסק:

"כל עוד המחוקק הותיר על כנו את עבירות החזקת הסמים, גם לצריכה עצמית, מי שרואה עצמו "מעל החוק", ומעדיף את נוחיותו האישית, ייחשב כמי שביצע עבירה שיש עמה קלון כאשר המחוקק ובתי המשפט נלחמים באופן נמרץ בנגע הסמים, בכלל, ובהפצתו לציבור הצעיר, בפרט".

עבירות סמים – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

• כאמור, עבירות סמים אינן נחלתן הבלעדית של אנשים הנמצאים בשולי החברה או מתפרנסים מפשיעה. כל עוד קייימת מדיניות הפללה בישראל בכל הנוגע לעבירות סמים, יגררו למעגל ההפללה הפלילית אנשים נורמטיביים מכל רבדי החברה ובכל הגילאים בין אם צעירים בתחילת דרכם או בוגרים.
• הרשעה פלילית בעבירת סמים, ובכלל זה עבירה של החזקת סמים אפילו לצריכה עצמית, מכתימה את שמו הטוב של המורשע ומעמידה אותו בסיכון ממשי לענישה כזו או אחרת.
• במקרים רבים, מדובר בנזק אדיר הצפוי להיגרם לחשוד או לנאשם, באם יורשע, נזק שלא בהכרח עומד בפרופורציה לחומרת העבירה שביצע ולנסיבותיו האישיות. הדברים נכונים בפרט ביחס לחשודים ולנאשמים צעירים, שכל עתידם המקצועי לפניהם והרשעה בפלילים בעבירות סמים עלולה לסגור בפניהם דלתות רבות עוד בטרם החלו לסלול את דרכם.
• להרחבה על השלכותיה של הרשעה בפלילים ראו בקישור הבא: השלכותיה של ההרשעה הפלילית והחשיבות שבסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים.
• בפרק הקודם טרחנו להראות, שככל שמדובר בעובדי מדינה – שימוש בסמים קלים, אפילו לצריכה עצמית, ייחשב כעבירה שיש עימה קלון.
• כל אלו מובילים למסקנה אחת – אין להקל ראש בחקירה פלילית שנפתחה ביחס לעבירות סמים, אפילו ביחס להחזקה / שימוש לצריכה עצמית ויש להתייעץ עם עורך דין פלילי בטרם מתן גירסה לחוקרים. בהקשר זה יש לדעת, כי מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לשמש לחובתו של החשוד (להבדיל מהשימוש בזכות השתיקה).
• פעמים רבות, מתעוררות בתיקים הנוגעים לעבירות סמים סוגיות ראייתיות או משפטיות שונות שיכולות להשפיע על אופן סיום ההליך הפלילי ותוצאותיו, כמו למשל שאלות הנוגעות לשבר בשרשרת הסם (חוסר יכולת להוכיח שהסם שנתפס בזירה הינו הסם שנבדק במעמבדת מז"פ) או לחוקיות החיפוש ולקבילותן של ראיות מרכזיות. 
• נוכח פניהן הרבות של עבירות הסמים, המורכבות המשפטית שכרוכה בהן לא אחת, העונשים הקבועים בצדן ונטיית בתי המשפט להחמיר בענישה, ומנגד – האפשרות במקרים מסוימים להימנע מהעמדה לדין, להימנע מהרשעה בפלילים או להגיע לענישה מקלה – קיימת חשיבות קריטית לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בשלב החקירה, וייצוג משפטי באם חלילה הוגש כתב אישום.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי עבירות סמים

• פרשיית יבוא סמים שטופלה ע"י משרדנו באחרונה ועלתה לכותרות; מה שהחל במעצר דרמטי, כאילו מדובר בסוחרי סמים מסוכנים מקולומביה, הסתיים בעקבות הליך גישור פלילי בבית המשפט המחוזי בירושלים במספר חודשי עבודות שירות.
• מדובר ביבוא 7 ליטר של חליטת הצמחים איוואסקה ("גפן הרוחות" – Ayahuasca) מקולומביה. 
• ראו כתבתו של יוסי אלי בחדשות ערוץ 10 ביום 6.7.18 אודות הפרשה. את ולרי ודרור ייצגו עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן.

עבירות סמים – ייצוג משפטי | יבוא איוואסקה מקולומביה משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

• עוד בנושא טיפול משרדנו בפרשיות דומות ראו: יבוא סמים – איוואסקה | Ayahuasca – ייצוג משפטי.
• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקי עבירות סמים.

עורך דין פלילי

עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי בעבירות סמים החזקה ושימוש בסמים | החזקה לצריכה עצמית | גידול סמים | יבוא סמים | סחר בסמים | הדחת קטין לסמים 

הפוסט עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (109)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

קיצור תקופת ההתיישנות החלה על הרשעה בעבירה של יבוא סמים.

קיצור תקופת ההתיישנות

• אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו; נשיא המדינה מקבל את בקשת משרדנו ובתוקף סמכותו, מורה על קיצור תקופת ההתיישנות החלה על הרשעתו של צעיר בעבירה של יבוא סמים. 
• עם קיצור תקופת ההתיישנות, נסללה דרכו לקבלת ויזה לארה"ב.

מקרה להמחשה – קיצור תקופת התיישנות החלה על הרשעה בעבירת יבוא סמים

הנסיבות שהובילו להגשת הבקשה לנשיא המדינה

• פרשה זו עוסקת בצעיר באמצע שנות העשרים לחייו, ללא הסתבכויות קודמות עם החוק, אשר נתפס בנתב"ג  בעת חזרתו ארצה מאמסטרדם כאשר בכיס מעילו שקית ובה סם מסוג קנבוס, במשקל של 34.98 גרם נטו (משקל המקים חזקה משפטית לפיה הסם הוחזק שלא לצריכה עצמית).
• בעקבות תפיסת הסם במעבר גבול, הוגש כנגד הצעיר כתב אישום לבית משפט השלום בראשון לציון המייחס לו עבירה של יבוא סמים מסוכנים, בניגוד לסעיפים 13+19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג –  1973.
• בהמשך, מסגרת הסדר טעון, הוגש כתב אישום מתוקן לפיו הסם נועד לשימושו העצמי של הצעיר ולא למטרת הפצה.
• הצעיר הורשע על פי הודאתו ביבוא סמים ובית המשפט אימץ את הסדר הטעון שהוצג בפניו וגזר על הצעיר מאסר על תנאי, קנס, פסילת רישיון נהיגה בפועל ופסילה על תנאי (הצעיר יוצג על ידי עורך דין פלילי אחר בהליך זה).
• השנים חלפו, ובתחילת שנות ה- 30 לחייו נאלץ הצעיר להתמודד עם הרשעתו בפלילים, אשר הפכה להיות חסם להתפתחותו המקצועית;
• במסגרת עיסוקו, נדרש האיש לבקר בארה"ב. על פי דין, כל עוד לא התיישנה ההרשעה, עם הגשת בקשה לויזה, מידע אודות הרשעתו מועבר על ידי משטרת ישראל לשגרירות ארה"ב. כאשר עסקינן בהרשעה פלילית בעבירה של יבוא סמים, הדבר היה עלול להוביל לדחיית בקשתו לויזה.
• בשלב זה, פנה האיש למשרדנו, על מנת שנפנה לנשיא המדינה בבקשה לביטול תקופת ההתיישנות החלה על הרשעתו.

קיצור תקופת ההתיישנות החלה על עבירה פלילית של יבוא סמים

• סעיף 25 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019 מעניק לנשיא המדינה סמכות:
  • לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של פרט רישום פלילי של אדם;
  • לקבוע כי עבירה שעבר אדם, תתיישן או תימחק, ולקבוע מועדים להתיישנות או למחיקה.
• על מנת לנקות את שמו של הלקוח ולהסיר את החסם לקבלת ויזה לארה"ב, פנה משרדנו מטעם הלקוח לנשיא המדינה.
•  נשיא המדינה קיבל את בקשתנו, והורה על קיצור תקופת ההתיישנות שחלה על הרשעתו של הלקוח ביבוא סמים, באופן שתקופת ההתיישנות תסתיים ביום חתימתו של הנשיא על ההחלטה.
• בכך הוסר החסם שעמד בפני הלקוח מלקבל ויזה לארה"ב.
• להלן החלטת נשיא המדינה המורה על קיצור תקופת ההתיישנות;

החלטת נשיא המדינה המורה על קיצור תקופת ההתיישנות החלה על הרשעה בעבירה של יבוא סמים.

• משרדנו עוסק בהגשת בקשות למחיקת עבר פלילי. לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו ראו בעמודים:
  • מחיקת רישום פלילי. 
  • חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
• לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בעבירות סמים ראו: עבירות סמים – ייצוג משפטי.
• אודות צוות משרדנו ראו בעמוד: צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עורך דין פלילי

מחיקת רישום פלילי | קיצור תקופת ההתיישנות | יבוא סמים

הפוסט קיצור תקופת ההתיישנות החלה על הרשעה בעבירת יבוא סמים<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (36)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

גידול סמים – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירה של גידול סמים.
• בעמוד זה נעמוד בקצרה על העבירה של גידול סמים, ונציג מקרה להמחשה בו הובלנו לביטול כתב האישום.
• יחודיות המקרה שיוצג כאן – למרות שהחיפוש המשטרתי ותפיסת הסמים בוצעו כדין, למרות שהנאשמים הודו בחקירתם בגידול הסמים שנתפסו ולמרות שמעבדת מז"פ נתנה חוות דעת שמדובר בסמים – בוטל כתב האישום.

גידול סמים – על העבירה

מה העונש שנקבע על גידול סמים?

• סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, אשר כותרתו "ייצור, הכנה והפקה" קובע כדלקמן:

"לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברישיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977".

האם גידול סמים נחשבת עבירה חמורה?

• על חומרת העבירה של גידול סמים ניתן ללמוד (למשל) מפסיקתו של בית המשפט בתיק פלילי 15084-05-10, מדינת ישראל נגד שחם, שם נפסק:

"שתי העבירות בהן הורשע הנאשם הינן עבירות מסוג פשע אשר העונש המרבי הקבוע לצידן הוא 20 שנות מאסר. המחוקק מצא להשוות את עונשו של מגדל הסמים לעונשו של מייצר הסמים, מפיק הסמים, מכין הסמים וממצה סמים מחומר אחר, בין היתר מתוך מטרה למנוע הכנסת סם חדש למערכת הפצת הסם הכוללת. משכך, אף לא ניתן לגדל סמים לצריכה עצמית, כאמור בסעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, בניגוד לאפשרות החזקתם לצריכה עצמית כאמור בסעיף 7(א)(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים. מגדל הסמים המסוכנים אינו יכול לדעת לאלו ידיים "יתגלגל" הסם שגידל, בין אם מרצונו ובין אם מרצונו של אחר…

"…המחוקק קבע, במסגרת סעיף 7(ג) לפקודה, כי אין דינו של מי שהחזיק בסם מסוכן למטרות של צריכה עצמית, כדינו של אדם שהתכוון לסחור בסם. ברם, יש לזכור כי גם החזקה בסמים לצורך שימוש עצמי – הינה עבירה פלילית, שהעונש בצידה יכול להגיע עד שלוש שנות מאסר (ראו: סעיף 7(ג) סייפא לפקודה). למותר לציין, כי מדיניות התביעה בישראל מגלה תקיפות כלפי עבירה זו, והיא איננה נתפסת כעבירה "פעוטת-ערך" (ראו: הנחיה 4.1105 להנחיות היועץ המשפטי לממשלה: "מדיניות התביעה – סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית", בפסקה 5). הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף כאשר עסקינן – כמו במקרה שלפנינו – לא רק בעבירה של החזקה, אלא גם בעבירה של גידול הסם המסוכן ללא היתר (אף אם הגידול נעשה, כטענת המשיב, באותן הנסיבות, דהיינו למטרות שימוש עצמי), שכן עבירה זו הינה עבירה המסווגת ברף הגבוה של עבירות הסמים, וככזו היא נושאת עימה עונש מאסר מירבי של עשרים שנים (ראו: סעיף 6 לפקודה)".

• דברים דומים נפסקו על ידי בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט ערן קוטון) בתיק פלילי 8414-05-09, מדינת ישראל נגד פרידמן, שם נפסק:

"…כך או כך, "עבירת הגידול" היא עבירה בניגוד לסעיף 6 לפקודת הסמים. המחוקק רואה בגידול מעשה שווה ערך לייצור סם מסוכן, להפקתו, להכנתו ולמיצויו.

תכלית איסור הגידול, בין היתר, היא מניעת הכנסת סם חדש למערכת הפצת הסם הכוללת. משכך, אף לא נעשתה הבחנה ע"י המחוקק בין גידול סם מסוכן לצריכה עצמית לבין גידול שאינו לצריכה עצמית. אין לדעת לאן יתגלגל הסם שיופק מן הצמחים, בין אם מכוח רצון המגדל ובין אם מכוח רצונם של אחרים.

העונש המרבי הקבוע לצד עבירת הגידול הוא עונש של 20 שנות מאסר. בהינתן נתון זה על בית המשפט מוטלת החובה להחמיר עם המגדלים על מנת לצקת תוכן לתכלית החקיקה, לגמול למגדלים על מעשיהם ולהרתיע את היחיד ואת הרבים העלולים לפעול כמותו".

מדיניות העמדה לדין בעבירות של גידול סמים

• לרשויות התביעה שיקול דעת נרחב באם להגיש כתב אישום בעבירות של גידול סמים. כך למשל, חלף אישום בעבירה של גידול סמים, יכולה התביעה לייחס אישם בהחזקת סם לצריכה עצמית.
• במסגרת הפעלת שיקול דעתה האם להעמיד לדין חשוד בגידול סם מסוכן או החזקתו לצריכה עצמית, תביא בחשבון הרשות התובעת את השיקולים הבאים:
  • האם מדובר בגידול סמים לצריכה עצמית, או שלא לצריכה עצמית.
  • מספר השתילים שגודלו (ככל שמספר השתילים רב יותר, כך תגבר הנטיה לייחס עבירה של גידול סם).
  • דרגת התכנון לצורך ביצוע העבירה (למשל, שכירת מבנה ייעודי, רכישת אמצעים יעודיים לצורך גידול הסם, שימוש באנשי קש, הסוואה מתוחכמת וכו'.).
  • היקף האמצעים ששימשו לגידול הסמים (כלים יעודיים לגידול, דשנים, מנורות, טפטפות ומערכות השקיה וכו').
  • עבר פלילי (בחירת סעיף האישום תושפע מעברו הפלילי של החשוד בעבירות סחר, גידול סמים, יבוא, תיווך והחזקה שלא לצריכה עצמית).
  • משקל הסם – יכול להוות נתון מסייע בבחירת סעיך העבירה המתאים. 

דוגמא להמחשה – ביטול כתב אישום המייחס גידול סמים

החקירה והגשת כתב אישום המייחס גידול סמים

• בעקבות מידע מודיעיני שהתקבל במשטרת ישראל על כך שבדירה מסוימת בירושלים עוסקים בגידול סמים, קיבלה משטרת ישראל צו חיפוש מבית המשפט, המסמיך את שוטריה לבצע חיפוש בדירה.
• במעמד ביצוע החיפוש המשטרתי בדירה, נתפסו 3 שתילי סם מסוג קנבוס במשקל של 15.03 גרם ושני צעירים שהתגוררו במקום עוכבו לחקירה.
• עוד בדירה, הודו 2 הצעירים כי הם אשר גידלו את הסמים אשר נתפסו בדירתם וכך גם עשו בחקירתם בתחנת המשטרה, עת נחקרו באזהרה.
• בהמשך התקבלה חוות דעת מומחה ממז"פ (המעבדה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל) לפיה, השתילים שנתפסו בדירה הם קנבוס, המוגדר כסם מסוכן בפקודת הסמים המסוכנים.
• בשים לב לראיות החותכות (לכאורה) שנאספו במסגרת החקירה המשטרתית, הוגש כנגד 2 הצעירים כתב אישום לבית משפט השלום בירושלים, והתיק נקבע לדיון בפני כבוד השופטת שרון לארי-בבלי.
• בכתב האישום נטען כי במועד התפיסה, גידלו הנאשמים בדירה 3 שתילי סם מסוג קנבוס, ללא היתר כדין ובהתאמה ייחס להם כתב האישום עבירה של גידול יצור הכנת סמים מסוכנים, בניגוד לסעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג – 1973.

ביטול כתב האישום שייחס גידול סמים

• משהובהר לנאשמים כי עמדת התביעה המשטרתית לעתור לעונש הכולל רכיב של מאסר בפועל, פנה אחד מהם למשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר, על מנת שנעניק לו ייצוג משפטי במשפטו הפלילי. מדובר בצעיר ללא עבר פלילי, סטודנט אשר בעברו שירות צבאי כחובש קרבי.
• למרות שעל פני הדברים, נראה היה כי בידי התביעה המשטרתית ראיות חותכות להוכחת האישום של גידול סמים, איתרה ההגנה פגמים וקשיים ראייתיים שבסופו של יום הובילו לביטול כתב האישום.
• בפגישה עם יחידת תביעות ירושלים של משטרת ישראל, הוצגו אותם פגמים וקשיים ראייתיים ומשהשתכנעה התביעה המשטרתית כי אין לה סיכוי סביר להרשעה בתיק זה, הגישה לבית המשפט הודעה בדבר חזרה מהאישום.
• בהחלטה מיום 1.3.17 הורה בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת שרון לארי-בבלי) על ביטול כתב האישום ובכך הסתיימה הפרשה והתיק הפלילי נסגר ללא הפללה וללא הכתמת שמם של הנאשמים.

תיק פלילי בבית משפט השלום בירושלים לפני כב' השופטת שרון לארי-בבלי.

• את הנאשם ייצגו בתיק זה עורך דין פלילי גיא פלנטר ועורכת דין רעות רחמן ממשרדו.

לקריאה נוספת

• להסבר אודות תרחישים לביטול כתב אישום וההשלכות השונות לביטול כתב האישום ראו בעמוד – ביטול כתב אישום.
• להרחבה אודות עבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.
• לדוגמאות נוספות לטיפולנו בחשדות או באישומים בעבירות סמים ראו בעמוד – ארכיון עבירות סמים.
• לדוגמאות נוספות למקרים בהם הובלנו לביטול כתב האישום ראו בעמוד – ארכיון ביטול כתב אישום.

עורך דין פלילי בירושלים

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בירושלים ובכל רחבי הארץ.

עורך דין פלילי

ביטול כתב אישום | עבירות סמים – ייצוג משפטי | גידול סמים | עורך דין פלילי בירושלים | עו"ד פלילי בירושלים | ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בירושלים | כתב אישום

הפוסט גידול סמים<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (60)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

עבירות סמים בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי.

עבירות סמים בצבא – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי
ע"י עורך דין צבאי גיא פלנטר

• משרדנו מייצג חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בכל הנוגע לעבירות סמים בצבא, לרבות עבירות של שימוש והחזקת סמים, סחר בסמים, גידול סמים, יבוא סמים וסירוב להיבדק לגילוי סמים.
• לקריאה נוספת בהקשר לעבירות סמים ראו: עבירות סמים – ייעוץ וייצוג משפטי.
• כעניין שבשגרה, שאלת השימוש בסמים עולה בהליכי סיווג ביטחוני. משרדנו מעניק ייעוץ משפטי בתחום זה ועל כך ראו – סיווג ביטחוני | תחקיר ביטחוני | התאמה ביטחונית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.
• לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים מגוון דוגמאות של מקרים בהם טיפלנו בעבירות סמים בכלל ובעבירות סמים בצבא בפרט.

עבירות סמים בצבא

• אחת העבירות הנפוצות בהן מייצג משרדנו חיילים, הינן עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג- 1973.
• מטעמים מובנים, מדיניות הצבא בכל הנוגע לשימוש בסמים מחמירה יותר ממערכת המשפט באזרחות.
• היחס המחמיר בצבא לעבירות סמים מתבטא:
  • הן בשאלת מעצרו של חייל החשוד בביצוע עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים;
  • הן בשאלת עצם העמדתו לדין בפני ערכאה משפטית;
  • והן ביחס לעונש אשר צפוי להיות מוטל עליו.
• שימוש בסמים בצבא נתפס כפגיעה חמורה במשמעת הצבא, במוכנותו של הצבא, וכנגזרת ישירה מכך – מחוסנו ומיכולתה של המערכת הצבאית לנהל את כוח האדם בעת הצורך.
• מטעמים אלו, קיימת בחוק השיפוט הצבאי עבירה ייחודית שעניינה סירוב להיבדק בבדיקה לגילוי סמים לפי צו קצין שיפוט בכיר, עבירה אשר תכליתה למנוע ניסיונות לשבש את הליכי חקירה בתחום הסמים.

עבירות סמים בצבא – הנחיות התביעה הצבאית

• בעבר, עבירה של שימוש חד פעמי בסם מסוכן היתה גוררת הגשת כתב אישום, וחשד לביצוע מספר שימושים בודדים בסם מסוכן היה מוביל לדרישת התביעה הצבאית להותיר את החייל החשוד במעצר סגור.
• אלא שברוח מגמת השינוי שחלה לאחרונה במדיניות האכיפה בעבירות סמים במערכת האזרחית –  רועננו גם הנחיות התביעה הצבאית הראשית ביחס לטיפול בחשד לביצוע עבירות סמים מסוכנים בצבא, ונקבעו הוראות מקלות יותר המאפשרות לראשונה גם אפשרות לעריכת הסדר מותנה, תוך הימנעות מהבאת עניינו של החייל בפני בית דין צבאי, על כלל הנגזרות הקשות שיש לכך.

מרבית הנושאים הנוגעים לעבירות סמים בצבא מוסדרים בהנחיה מס' 2.05 של התביעה הצבאית

• מדיניות העמדה לדין בעבירות סמים בצבא.
• העמדה לדין בגין החזקת סם בכמות קטנה ("פירורים").
• העמדה לדין בגין החזקת כלי המשמש לצריכת סם.
• מדיניות העמדה לדין ביחס להפצת "חומרים אסורים בהפצה" (הכוונה לחומרים סינתטיים המיוצרים במעבדות, שהם בעלי השפעה דומה לסמים מסוכנים. 
• מדיניות העמדה לדין ביחס לשימוש או החזקה ב"חומרים משכרים".
• מדיניות מעצר ביחס לעבירות סמים בצבא.
• השפעת השחרור מהשירות על שאלת המעצר בעבירות סמים בצבא.
• בחינת שחרור נאשמים המכורים לסמים לחלופת מעצר.
• ניהול תיק סמים המבוסס על בדיקות מעבדה.
• חילוט רכוש בתיקי עסקאות בסמים.

מדיניות הענישה במשפט צבאי ביחס לעבירות סמים בצבא

• בעניין זה יש לדעת כי גם כיום, הכלל הוא, כי בגין עבירות של שימוש או החזקה בסמים (ללא נסיבות מחמירות), תעתור התביעה הצבאית לכל העונשים הבאים:
  • עונשי מאסר בפועל, בכליאה ממשית;
  • מאסר על תנאי;
  • פסילת רישיונות נהיגה (למעט במקרים בהם נעשה השימוש באופן חד – פעמי בנסיבות אזרחיות ואין ראייה לכך שהנאשם נהג תחת השפעת סמים)
  • הורדה מכל דרגה.
• בכל הנוגע לעונש, כל אלו יחשבו לנסיבות מחמירות, המצדיקות החמרה בענישה בעבירות סמים בצבא:
  • שימוש רב פעמי בסם;
  • התמשכות השימוש בסם על פני שירותו הצבאי של החייל;
  • סוג הסם כאשר מדובר בסם שאינו קנבינואידי (הרואין, קוקאין, אל.אס.די, "אקסטזי", אמפטמינים מסוגים שונים, אדולן, "חגיגת" וכו');
  • ביצוע העבירה בתוככי יחידה צבאית או בסמוך אליה או במהלך פעילות יחידתית מחוץ לגבולות המחנה (כגון: נופש יחידתי);
  • שיתוף חיילים נוספים בשימוש בסם;
  • רכישת הסם עבור חיילים אחרים;
  • הספקת הסם לחיילים אחרים;
  • ביצוע משימות צבאיות סמוך לאחר ביצוע השימוש (לחימה, נהיגה, שמירה, תצפית, מארב, אימון, וכד');
    עבר פלילי;
  • עבר משמעתי לקוי;
  • דרגה, תפקיד ומעמד בצבא.

סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים (הנחיה מס' 2.06 של התביעה הצבאית)

• בהתאם להוראות סעיף 250א לחוק השיפוט הצבאי, ניתן לחייב חיילים להיבדק בבדיקות שעשויות להעיד על החזקה ושימוש בסמים. 
• ככלל, בדיקה לגילוי סמים נעשית באמצעות בדיקת שתן.
• סירוב לבדיקת סמים מהווה עבירה צבאית: סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי קובע כי חייל שנצטווה להיבדק על פי סעיף 250א' וסירב לכך – דינו עונש מקסימלי של 2 שנות מאסר. 
• הנחיה מס' 2.06 של התביעה הצבאית הראשית שכותרתה "סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים" מסדירה נושאים כגון מדיניות העמדה לדין,מעצר וענישה בכל הנוגע לסירוב לבדיקת סמים.

מדיניות מעצר בעבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים

• ככלל, כאשר מוגש כתב אישום לבית הדין הצבאי המייחס לחייל עבירה של סירוב להיבדק לגילוי סמים כעבירה יחידה, לא תעתור התביעה הצבאית למעצרו של החייל.

מדיניות ענישה בעבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים

• על פי פסיקת בית הדין הצבאי לערעורים, יש לגזור על חיילים המורשעים בעבירה של סירוב להיבדק עונש מאסר בפועל.
• על פני הנחיית התביעה הצבאית הראשית, ככלל, מבחינת ענישה, מדיניות התביעה היא שעבירת הסירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים שקולה כנגד שימוש אחד לפחות בסם.

עבירות סמים בצבא: הסדרים מותנים והסדרי הקפאה (הנחיה מס' 3.07 של התביעה הצבאית הראשית)

• הסדר מותנה הוא הסכם בין התביעה הצבאית, לבין החייל החשוד לפיו מודה החייל בביצוע העובדות המהוות עבירה, ואשר בגינן נחקר, ומתחייב לקיים את התנאים שפורטו בהסדר. זאת, כנגד התחייבות התביעה הצבאית לסגור את התיק שנפתח כנגד החייל.
• הנחיה מס'  3.07 של התביעה הצבאית מסדירה את כל הנוגע לעריכתם של הסדרים מותנים במשפט הצבאי.
• סגירת תיק בהסדר מותנה יכול שתעשה בשני שלבים שונים:
  • טרם הגשת כתב האישום – וזאת כאשר מדובר בעבירות אשר לדעתו של פרקליט צבאי, אינן מצדיקות את מעצר החייל החשוד.
  • לאחר הגשת כתב אישום – גיבוש הסדר מותנה ו"הקפאת" הדיון בבית הדין הצבאי וזאת עבירות, אשר היקפן מצדיק, לדעת פרקליט צבאי, עתירה למעצר פתוח,
• בתמצית, באשר לעבירות סמים שבוצעו בנסיבות אזרחיות, ואף באשר לעבירה של סירוב להיבדק לגילוי סמים, נקבע שניתן לסגור תיק בהסדר מותנה בתנאים המפורטים בהנחיה עצמה.
• יודגש כי הנחיה זו לא חלה על משרתי קבע וקצינים בשירות חובה.

דוגמאות לטיפול משרדנו בעבירות סמים בצבא

• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים. 

עורך דין צבאי

משפט צבאי – ייצוג משפטי | דיני צבא | עבירות סמים בצבא | עו"ד צבאי | חקירת מצ"ח | בית דין צבאי

הפוסט עבירות סמים בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין צבאי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (21)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

יבוא סמים – מחיקת רישום משטרתי באמצעות שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה

מחיקת רישום משטרתי של 3 תיקי חקירה.

• בעמוד זה נציג דוגמא למקרה בו טיפל משרדנו, במסגרתו הובלנו לביטול ולמחיקת 3 רישומים משטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של משטרת ישראל.
• תחילה טופל התיק החמור מבין השלושה, הנוגע לחשד לעבירה של יבוא סמים. בקשה שהוגשה ע"י משרדנו לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה נתקבלה ע"י הפרקליטות, וכפועל יוצא – נמחק התיק מרישומיה הפנימיים של המשטרה. בכך נסללה הדרך לביטול יתר הרישומים המשטרתיים.

יבוא סמים – שינוי עילת סגירת תיק החקירה לעילה של חוסר אשמה ומחיקת הרישום המשטרתי.

• ואלו בתמצית עובדות מקרה זה; הלקוח בפרשה זו הינו מנכ"ל חברה, אזרח מן השורה, אשר נחקר במשטרה בגין חשד לעבירות הפליליות הבאות:
  • יבוא סמים, עבירה בניגוד לסעיף 13 + 19(א) לפקודת הסמים המסוכנים.
  • החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, עבירה בניגוד לסעיף 7(א) + 7 (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים.
  • קשירת קשר לעשות פשע, עבירה בניגוד לסעיף 499(א)(1) לחוק העונשין. 

• על פי חומר החקירה שנאסף על ידי משטרת ישראל, אדם אחר שהכיר את הלקוח, שלח חבילה מחו"ל לכתובתו של הלקוח ארצה, חבילה אשר הכילה סמים מסוג קאנביס במשקל של 40 גר'.

• עם הגעתה של החבילה ארצה ואיסופה על ידי אותו אדם אחר, נעצר האחרון על ידי משטרת ישראל ונלקח לחקירה.

• מאחר והחבילה המכילה סמים מוענה לכתובת מגוריו של הלקוח, פתחה משטרת ישראל בחקירה פלילית כנגד הלקוח בחשד ליבוא סמים ולקשירת קשר לייבא את הסמים שנתפסו בחבילה.

• בתום החקירה, סברה הפרקליטות כי אין לה סיכוי סביר להרשיע את הלקוח בעבירות המיוחסות לו ותיק החקירה המשטרתי נסגר בעילה של חוסר ראיות.
• כאן המקום לציין כי תיק חקירה אשר נסגר בעילה של "חוסר ראיות" – לא רק שנותר ברישומיה הפנימיים של המשטרה, אלא אף מכתים את שמו של החשוד באמירה, שנאספו ראיות המקימות ספק בחפותו.

מחיקת הרישום המשטרתי לאחר קבלת בקשה לשינוי עילת סגירת התיק לעילה של חוסר אשמה.

• לימים, פנה הלקוח למשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר, על מנת לפעול למחיקת כל הרישומים המשטרתיים הנוגעים לתיקי חקירה סגורים הקיימים בעניינו ברישומיה הפנימיים של המשטרה.

• לחובתו של הלקוח עמדו 2 תיקי חקירה סגורים נוספים, ישנים יותר, שעניינם החזקת סמים לצריכה עצמית והשחתת פני מקרקעין. לא ניתן היה לבטל את רישומם של אותם 2 תיקים ישנים מבלי למחוק תחילה את התיק החמור יותר של יבוא סמים וקשירת קשר לבצע פשע.

• משרד עורכי דין גיא פלנטר פעל להשגת מלוא חומר החקירה ממשטרת ישראל. 

• לאחר קבלתו של חומר החקירה, ניתח משרדנו את חומר החקירה, אסף ראיות הגנה והגיש בקשה מנומקת ויסודית לפרקליטות מחוז צפון (פלילי), לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לעילה של חוסר אשמה.

• תיק אשר נסגר בעילה של חוסר אשמה – נמחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה, ומכאן הבקשה שהוגשה.

• ביום 26.3.17, נעתרה פרקליטות מחוז צפון (פלילי) לבקשתו של משרד עו"ד פלילי גיא פלנטר ושינתה את עילת הסגירה ל"חוסר אשמה". כפועל יוצא, נמחק התיק הסגור מרישומיה הפנימיים של המשטרה.

• לפרטים נוספים אודות אופי טיפול משפטי זה ולדוגמאות נוספות ראו: שינוי עילת סגירה – חוסר אשמה. 

ביטול רישום משטרתי של יתר תיקי החקירה הסגורים הנוגעים ללקוח.

• משנמחק התיק החמור של יבוא סמים, נסללה הדרך לפעול לביטול הרישום המשטרתי שנותר לחובתו של הלקוח ברישומיה הפנימיים של המשטרה – 2 תיקי חקירה סגורים, ישנים, שעניינם החזקת סמים לצריכה עצמית והשחתת פני מקרקעין.
• בשלב זה הגיש משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר בקשה מנומקת בכתב למדור מידע פלילי במשטרת ישראל לבטל את הרישומים המשטרתיים.
• בקשה זו הוגשה בהתאם לאמות המידה שנקבעו לביטול רישומי משטרה בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א – 1981 ובתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), התשס"ט – 2009.
• משטרת ישראל נעתרה לבקשה; ביום 21.2.18 מסרה רס"ב סיגל כהן, רכזת חוליית שירות לציבור במדור מידע פלילי בחטיבת החקירות של משטרת ישראל כי לאחר עיון בפניית משרדנו, הוחלט ע"י הגורם המוסמך (ראש מדור מידע פלילי) לבטל את רישומי התיקים הסגורים אשר על שם הלקוח. 
• בכך נמחקו ובוטלו כל הרישומים המשטרתיים אודות הלקוח ונוקה שמו מכל רבב.

ביטול רישום משטרתי עבירות סמים

• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין ברישום המשטרתי של שלושת התיקים הסגורים, החלטת הפרקליטות לשנות את עילת הסגירה של התיק הנוגע לחשד ליבוא סמים לחוסר אשמה וכן בהחלטת משטרת ישראל לבטל את כל הרישומים המשטרתיים ׁ(והכל ללא פרטים מזהים של הלקוח).
• במחיקת ובביטול הרישום המשטרתי בפרשה זו טיפלו עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין ירדן זאבי ממשרדו.

לקריאה נוספת.

• במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עו"ד פלילי גיא פלנטר בהגשת בקשות לשינוי עילת סגירת תיקי חקירה לעילה של חוסר אשמה פלילית ובביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים.
• במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עו"ד פלילי גיא פלנטר במחיקה ובביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים ובהגשת בקשות שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה פלילית.
• להרחבה בנושא מחיקת רישום משטרתי וביטולו ולדוגמאות נוספות למקרים שטופלו ע"י משרדנו ראו:
  • מחיקת רישום משטרתי.
  • ביטול רישום משטרתי.
  • שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
• להרחבה בנושא טיפול משרדנו בעבירות סמים ראו: עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.

עורך דין פלילי

עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי | שינוי עילת סגירת תיק לחוסר אשמה

הפוסט מחיקת רישום משטרתי של 3 תיקי חקירה פליליים כולל תיק יבוא סמים<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (3)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

נדחה ערעור הפרקליטות על ביטול הרשעת צעיר שהודה ביבוא סמים מסוג GBL

נדחה ערעור הפרקליטות על ביטול הרשעת צעיר שהודה ביבוא סמים מסוג GBL

• מדובר בפסק דין תקדימי: לראשונה בישראל הסתיים תיק יבוא סמים מסוג GBL בביטול ההרשעה, כאשר פסק הדין עבר ביקורת שיפוטית של ערכאת הערעור והפך לחלוט.
• הפרשה בתמצית; בחיפוש אצל צעיר אשר הגיע לנתב"ג בטיסה מחו"ל נתפס בקבוק המכיל 157.5 מ"ל סם מסוכן מסוג GBL. 
• בעקבות הודאתו ביבוא הסם לישראל, הוגש כנגד הצעיר כתב אישום המייחס לו עבירה של יבוא סמים.
• בפסק דין תקדימי, נעתר בית משפט השלום בראשון לציון (כבוד השופט עמית מיכלס) לבקשת הסניגור, עורך דין גיא פלנטר, וחרף התנגדות התביעה המשטרתית – הורה על ביטול הרשעתו של הנאשם.
• הפרקליטות לא השלימה עם ביטול ההרשעה, והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי.
• לאחר שמיעת הצדדים, קיבל בית המשפט המחוזי את טענות ההגנה, והמליץ לפרקליטות להסכים לדחיית הערעור שהגישה.
• בהסכמת הפרקליטות, שקיבלה את המלצת בית המשפט, נדחה ערעור הפרקליטות וההחלטה על סיום ההליך ללא הרשעה – נותרה על כנה והפכה לחלוטה.

ההליך בבית משפט השלום  – ביטול הרשעה בעבירה של יבוא סמים מסוג GBL.

• כנגד צעיר ללא עבר פלילי הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בראשון לציון המייחס לו עבירה של יבוא סמים, בניגוד לסעיף 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג – 1973.
• בתמצית, על פי הנטען בכתב האישום, הגיע הצעיר לישראל בטיסה מפריז ובחיפוש שבוצע, נתפס בקבוק ובו 157.5 מ"ל סם מסוכן מסוג GBL, המכונה בישראל "סם האונס".
• במעשיו, כך נטען בכתב האישום, ייבא הנאשם סם מסוכן לשטח מדינת ישראל.
• המחלוקת בתיק זה נסובה על שאלת ביטול הרשעתו של הנאשם;
  • בכל הנוגע לביטול הרשעה ראו בהרחבה בעמוד – אי הרשעה | ביטול הרשעה.
  • התביעה המשטרתית עתרה לדחות את עתירת ההגנה לביטול הרשעת הנאשם, בטענה שביטול ההרשעה לא מתיישבת עם ההלכה הפסוקה. באשר לעונש, ביקשה התביעה לגזור על הנאשם 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, לצד מאסר על תנאי, קנס כספי משמעותי והתחייבות להימנע מעבירה.  
  • מנגד, עתרה ההגנה לבטל את הרשעתו של הנאשם, שכן לשיטתה, הנזק שיגרם כתוצאה מההרשעה לשיקומו של הנאשם עולה במידה רבה על התועלת בהותרת ההרשעה על כנה. 
• לאחר ששמע את נימוקי הצדדים ונתן דעתו לפסיקה, קיבל בית המשפט (כבוד השופט עמית מיכלס) את עתירת ההגנה והורה על ביטול ההרשעה הפלילית (תיק פלילי 65092-02-19 בבית משפט השלום בראשון לציון, בפני כבוד השופט עמית מיכלס, ניתן ביום 31.5.20).
• מדובר בפסק דין תקדימי, מקרה ראשון אשר בו למרות חומרת העבירה – יבוא סם מסוכן מסוג GBL, וחרף התנגדות התביעה המשטרתית, הורה בית המשפט על ביטול ההרשעה הפלילית.
• לפרטים נוספים אודות החלטת בית משפט השלום לבטל את ההרשעה, למידע על טיבו של הסם GBL ולעיון בפסק הדין עצמו ראו: יבוא סם מסוכן מסוג GBL "סם האונס" – ביטול הרשעה פלילית.

הפרקליטות מגישה ערעור על החלטת בית משפט השלום לבטל את הרשעתו של הנאשם.

• הפרקליטות לא השלימה עם החלטת בית משפט השלום לבטל את הרשעתו של הנאשם והגישה הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט המחוזי המרכז, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים.
• בתמצית, טענה הפרקליטות בהודעת הערעור כדלקמן:
  • ביטול הרשעת נאשמים במיוחס להם הינו מהלך משפטי חריג, בו נוקט בית המשפט רק בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן.
  • שגה בית משפט השלום בכך שביטל את הרשעתו של הנאשם, וזאת בניגוד להלכות שנפסקו בבית המשפט העליון, ובניגוד לכלל לפיו האינטרס הציבורי מחייב הרשעתו של מי שנמצא אשם בדין.
  • סוג העבירה (יבוא סם מסוג GBL) אינו מאפשר לוותר בנסיבות המקרה על ההרשעה.
  • לא הוכח כי הרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, וההגנה לא הוכיחה נזקים קונקרטיים ומשמעותיים שיגרמו לנאשם באם ההרשעה תיוותר על כנה.
  • שגה בית משפט השלום, שעה שהעדיף את האינטרס הפרטי של הנאשם על פני האינטרס הציבורי המובהק בדבר הרשעה בעבירות סמים, וודאי בעבירת יבוא סם.
  • טעה בית המשפט בכך שלא נתן לשיקולי הגמול וההרתעה את מעמד הבכורה השמור להם בעבירות סמים.
  • ביחס לסם מסוג GBL נקבע בפסיקה כי נפיצותו של הסם וסכנותיו מחייבים ענישה מחמירה, מאחורי סורג ובריח וכך מתחייב על מנת להשיג הרתעה אפקטיבית.
  • בית המשפט העליון פסק זה מכבר: "…ראוי שיידעו הכל, מי שיורשע בעתיד בעבירה של סחר, או החזקה בסם מסוג GBL – ידון, בהיעדר נסיבות מיוחדות במינן, למאסר ממשי בפועל" וכי: "בחלוף השנים מוצתה אפוא מידת החסד שנטה בית המשפט עם עוברי עבירות בסם מסוכן זה".
  • אף באם ייגרם לנאשם נזק בשל הרשעתו, הרי שיש לשקול אותו אל מול האינטרס הציבורי שבהרשעה, כמו גם אל מול האינטרס שבהתרעת הנאשם ובהרתעת הרבים. לעמדת הפרקליטות, אין מדובר בפגיעה קונקרטית קשה בשיקומו של הנאשם מעבר לפגיעה בעניינו של כל אדם אחר שהורשע בפלילים, ואין כל מקום להוציא נאשם זה משורת הדין באופן היוצר חוסר שוויון בינו לבין נאשמים אחרים.
  • אי הרשעתו של הנאשם עלולה לפגוע באינטרס הציבורי ולהעביר מסר סלחני שגוי לפיו מדובר במעשים קלי ערך, ולא במעשים אשר יש בהם כדי לפגוע בבריאותו ושלומו הפיזי של הציבור.
• את הודעת הערעור חתמה הפרקליטות בכך שלא נעלמו מעיניה נסיבותיו האישיות של הנאשם, אולם בשים לב להלכה הפסוקה של ביהמ"ש העליון לפיה ההתחשבות בנסיבות האישיות תהא פחותה כאשר מדובר במי שביצעו עבירות סמים, בשים לב לכמות הסם שיובאה ארצה, לסוגו ולהשפעותיו, העונש שהוטל על הנאשם חורג ממתחם העונש ההולם ויש לקבל את הערעור, להרשיע את הנאשם.

בית המשפט המחוזי מקבל את טעוני ההגנה, דוחה את ערעור הפרקליטות ומשאיר את ההחלטה לבטל את ההרשעה על כנה.

• ביום 20.12.20 נשמע ערעור הפרקליטות בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד לפני כב' השופטת אברהם טל, כב' השופט אברהם יעקב וכב' השופט שמואל בורנשטין.
• לאחר שמיעת טעוני הצדדים בהרחבה, המליץ בית המשפט המחוזי לפרקליטות להסכים לדחיית הערעור שהגישה הפרקליטות.
• לאחר שניתנה הסכמת הפרקליטות לדחיית הערעור, נדחה הערעור (תוך ציון שהסכמת הפרקליטות לא תשמש תקדים למקרים אחרים), ובכך נותרה ההחלטה בדבר ביטול ההרשעה על כנה.

ע"פ 17192-07-20 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפני כב' השופט אברהם טל, כב' השופט אברהם יעקב וכב' השופט שמואל בורנשטין.

בפרשה זו ייצגו את הנאשם עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג ממשרדו.

לקריאה נוספת.

• להרחבה בכל הנוגע לטיפול משרדנו בעבירות סמים ראו: עבירות סמים וכן: ארכיון עבירות סמים.
• להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה או בביטול ההרשעה ראו: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה וכן: ארכיון אי הרשעה.

עו"ד פלילי

עבירות סמים | ארכיון אחזקה ושימוש בסם שלא לצריכה עצמית  | ארכיון יבוא סמים | ייצוג משפטי | יבוא סמים מסוג GBL | עורך דין פלילי בראשון לציון | עורך דין פלילי בראשל"צ

הפוסט נדחה ערעור הפרקליטות על ביטול הרשעת צעיר שהודה ביבוא סמים מסוג GBL<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (11)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי