עורך דין עבירות מחשב, עבירות סייבר, עבירות אינטנרט – ייעוץ וייצוג משפטי

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי

• מחפשים עורך דין לעבירות מחשב? עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
• בעמוד זה תמצאו הסברים תמציתיים על סוגי עבירות המחשב והעונשים שנקבעו לצידם וכן מידע שימושי אחר.
• לקראת סוף העמוד תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מחשב.

עבירות מחשב

• כפי שקרה בעידן המודרני בתחומי חיים אחרים, כך גם בעולם המשפט הפלילי תפסו המחשב ורשת האינטרנט מקום מרכזי. 
• המחשב ורשת האינטרנט "משחקים תפקיד" במשפט הפלילי בשלושה מישורים עיקריים:
  • המחשב כ"קרבן" לעבירה: בהקשר זה מבוצעות עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט במטרה לפגוע במחשב עצמו, ו/או במידע השמור במחשב עצמו.
  • המחשב ככלי לביצוע עבירות: כאן משמשים המחשב ורשת האינטרנט כאמצעי לביצוע עבירות פליליות. במסגרת זו, עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט מבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.
  • המחשב כמאגר של ראיות מפלילות: בהקשר זה מהווה המחשב מקור לאיסוף ראיות מפלילות אודות ביצוע עבירות פליליות וזהותם של העבריינים.

המחשב כ"קרבן" לעבירות פליליות

• תחת הפרק שנקרא עבירות מחשב, קבע המחוקק בחוק המחשבים, התשנ"ה – 1995 שורה של עבירות פליליות, שהמכנה המשותף שלהן הינו תקיפה פלילית של המחשב עצמו. בכלל זה נמנים חדירות ופריצות למחשבים, ייצור והפצה של וירוסים, שיבוש מידע ויצירת מידע כוזב.
• בטרם נעמוד על העבירות הללו, נכיר תחילה את חלק מההגדרות שנקבעו בחוק המחשבים:
  • חומר מחשב = תוכנה או מידע;
  • מחשב = מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, וציודו ההיקפי, לרבות מערכת מחשבים, אך למעט מחשב עזר (יצוין שעל פי הפסיקה, ניתן לראות גם במכשיר טלפון סלולארי כמחשב לכל דבר, לעניין הוראות חוק המחשבים).
  • מחשב עזר = מחשב המסוגל לבצע פעולות חישוב אריתמטיות בלבד ופעולות הכרוכות בביצוע פעולות כאמור;
  • מידע = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, למעט תוכנה, המובעים בשפה קריאת מחשב, והמאוחסנים במחשב או באמצעי אחסון אחר, ובלבד שהנתונים, הסימנים, המושגים או ההוראות אינם מיועדים לשימוש במחשב עזר בלבד;
  • פלט = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, המופקים, בכל דרך שהיא, על ידי מחשב;
  • שפה קריאת מחשב = צורת הבעה המתאימה למסירה, לפירוש או לעיבוד על ידי מחשב או מחשב עזר בלבד;
  • תוכנה = קבוצת הוראות המובעות בשפה קריאת מחשב, המסוגלת לגרום לתפקוד של מחשב או לביצוע פעולה על ידי מחשב, והיא מגולמת, מוטבעת או מסומנת במכשיר או בחפץ, באמצעים אלקטרוניים, אלקטרומגנטיים, אלקטרוכימיים, אלקטרו-אופטיים או באמצעים אחרים, או שהיא טבועה או אחודה עם המחשב באופן כלשהו או שהיא נפרדת ממנו, והכל אם אינה מיועדת לשימוש במחשב עזר בלבד.
• המחוקק דאג להגן על המחשב מפני מתקפות פליליות, ובמסגרת זו קבע שורה של עבירות מחשב בהם נדון כעת.

שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב

• סעיף 2 לחוק המחשבים קבוע שמי שעושה שלא כדין אחת מאלה, דינו עונש מאסר (מקסימלי) של שלוש שנים:
  • משבש את פעולתו התקינה של מחשב או מפריע לשימוש בו;
  • מוחק חומר מחשב, גורם לשינוי בו, משבשו בכל דרך אחרת או מפריע לשימוש בו.
• ככלל, בהקשר זה, "שלא כדין" = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.

חדירה לחומר מחשב שלא כדין

• עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או למידע הנמצאים במחשב, מהווה עבירה פלילית עצמאית;
• סעיף 4 לחוק המחשבים קובע בהקשר זה כדלקמן:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו – מאסר שלוש שנים;

לעניין זה, "חדירה לחומר מחשב" =  חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל"ט – 1979.

• הפסיקה של בתי המשפט הרחיבה את המושגים "התקשרות" ו- "התחברות" באופן שאפילו פעולה בסיסית של חיבור המחשב לרשת החשמל והדלקתו, תהווה פעולה של "התחברות" לעניין סעיף זה.
• גם בהקשר לסעיף זה, "שלא כדין" = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.
• להרחבה בעניין עבירה זו ראו: חדירה לחומר מחשב שלא כדין.
• בכל הנוגע להאזנות סתר ראו בעמוד – עבירות האזנת סתר – ייעוץ וייצוג משפטי.

נגיף מחשב

• נגיף מחשב = וירוס מחשב, לרבות סוס טרויאני.
• סעיף 6 לחוק המחשבים הוציא את הוירוסים הפוגעניים למיניהם "מחוץ לחוק" בקובעו, שמי שמתכנת וירוס מחשב פוגעני, מפיץ את וירוס המחשב הפוגעני לאחרים או מחדירו, עובר עבירה פלילית.
• מעשים של הפצת וירוס מחשב או החדרתו למחשב אחר, נתפסו על ידי המחוקק כחמורים יותר מהמצאת וירוס מחשבים ובהתאמה, נקבע עונש חמור יותר בגין הפצה או החדרה.
• על פי סעיף 6 לחוק המחשבים:

(א) העורך תוכנה באופן שהוא מסגלה לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב בלתי מסוימים, כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב, מסוימים או בלתי מסוימים, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) המעביר לאחר או המחדיר למחשב של אחר תוכנה אשר סוגלה לגרום נזק או שיבוש כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש כאמור, דינו – מאסר חמש שנים.

המחשב ככלי לביצוע עבירות פליליות

• כזכור, בהקשר זה אנו עוסקים בעבירות מחשב ובעבירות אינטרנט המבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.

עבירות מחשב – חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת

• בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק המחשבים, עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או מידע הנמצאים במחשב כדי לעבור עבירה אחרת – מהווה עבירה פלילית עצמאית:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב כדי לעבור עבירה על פי כל דין (למעט עבירה על פי חוק המחשבים עצמו), דינו – מאסר חמש שנים.

• גם בהקשר זה, "חדירה לחומר מחשב" = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל"ט – 1979.

עבירות מחשב – מידע כוזב או פלט כוזב

• סעיף 3 בחוק המחשבים קובע כי העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
• מעביר לאחר או מאחסן במחשב מידע כוזב או עושה פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב;
• כותב תוכנה, מעביר תוכנה לאחר או מאחסן תוכנה במחשב, כדי שתוצאת השימוש בה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב, או מפעיל מחשב תוך כדי שימוש בתוכנה כאמור.
• בסעיף זה, "מידע כוזב" ו"פלט כוזב" = מידע או פלט שיש בהם כדי להטעות, בהתאם למטרות השימוש בהם.
• בנוסף להוראות חוק המחשבים, מגן חוק העונשין על הערך של מהימנות ודיוק מסמכי תאגיד. סעיף 423 לחוק העונשין, שכותרתו רישום כוזב במסמכי תאגיד, קובע:

מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו – מאסר חמש שנים ; "תאגיד"=לרבות תאגיד העומד להיווסד.

פגיעה בפרטיות באמצעות עבירות מחשב

• לא אחת, מבוצעות עבירות מחשב ועבירות אינטרנט במטרה לפגוע בפרטיותו של אדם אחר.
• חוק הגנת הפרטיות, קובע שורה ארוכה של מעשים המהווים עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות. להרחבה בעניין זה ראו –עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי.

פרסום והצגת תועבה בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977

• סעיף 214 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 עוסק בשורה של עבירות פליליות הנוגעות להחזקה, פרסום והצגת תועבה.
• בהקשר זה ראו: עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.

עבירות מרמה זיוף והונאה באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

• במקרים רבים נעשה שימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט (עבירות מחשב) למטרות מרמה, זיוף והונאה ובכלל זה העבירות הפליליות הבאות:
  • התחזות כאדם אחר, עבירה בניגוד לסעיף 441 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.
  • זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין + שימוש במסמך מזויף, עבירה בניגוד לסעיף 420 לחוק העונשין. בעבר, על מנת ליצור זיוף משכנע של מסמך, היה צריך כמעט בית דפוס וזייפן מוצלח היה זקוק לכישורים של אומן. כיום, באמצעות מחשב, סורק, מדפסת ותוכנת מחשב כגון Adobe Acrobat, כל ילד יכול לזייף כמעט כל מסמך.
  • קבלת דבר במרמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
  • הונאה בכרטיס חיוב, עבירה בניגוד לסעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו – 1986.
• לפרטים נוספים ראו מאמר בנושא השימוש באינטרנט לביצוע הונאות.

עבירות מחשב למטרות גניבת מידע או רכוש

• עבירות מחשב רבות מבוצעות למטרות גניבת מידע או גניבת רכוש. כתבי אישום בהקשר זה, מייחסים לנאשמים, מעבר לעבירות מחשב, את העבירות הפליליות הבאות:
  • גניבה, עבירה בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין.
  • גניבה בידי עובד הציבור, עבירה בניגוד לסעיף 390 לחוק העונשין.
  • גניבה בידי המנהל, עבירה בניגוד לסעיף 392 לחוק העונשין.
  • גניבה ביד מורשה, עבירה בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.

שימוש בתקשורת בין מחשבים (כגון דואר אלקטרוני) לביצוע עבירות פליליות

• לא אחת, מנוצלת לרעה תקשורת בין מחשבים על מנת לבצע עבירות פליליות הנוגעות לשיח בין אדם לחברו. בכלל זה אנו מוצאים למשל את העבירות הבאות:
  • איומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין;
  • סחיטה באיומים, עבירה בניגוד לסעיף 428 לחוק העונשין;
  • הטרדה מינית, עבירה בניגוד לסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית.
• בפועל, לעניין האחריות הפלילית, אין זה מעלה או מוריד באם האיום, סחיטה או הטרדה בוצעו בשיחה פנים אל פנים, בהתכתבות ב- E-mail (דואר אלקטרוני), בצ'אט בתכנת מסרים מידיים כגון WhatsApp או ב- Messenger, או בשיחת אינטרנט ב- Skype.
• הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה בניגוד לסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב – 1982. מבחינה משפטית, נחשב מכשיר הטלפון הסלולרי למחשב לכל דבר. בהיות הפלאפון בגדר "מיתקן בזק", שימוש בפלאפון שלא כדין באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז מהווה עבירה של "הטרדה באמצעות מתקן בזק", שדינה המקסימלי 3 שנות מאסר.
• הטרדה מאיימת – סעיף 2 בחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 מגדיר הטרדה מאיימת באופן הבא:

(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו.

(ג) לעניין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.

• מכאן ברור, ששימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט יכולים להוות בסיס להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת, בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק מניעת הטרדה מאיימת.

עבירות פליליות נוספות המבוצעות באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

• המחשב ורשת האינטרנט מהווים קרקע נרחבת לביצוע מגוון של עבירות פליליות נוספות, לרבות:
  • עבירות טרור;
  • עבירות ביטחוניות;
  • הסתה;
  • אתרים בלתי חוקיים באמצעותם מתקיימים הימורים באינטרנט (הגרלות והימורים האסורים לפי סעיף 225 לחוק העונשין + משחקים אסורים לפי סעיף 226 לחוק העונשין).
  • עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון;
  • סחר בסמים, יבוא סמים ועבירות אחרות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.
  • עבירות מין ברשת.

המחשב כמאגר לאיסוף ראיות מפלילות

• מחשבים, שרתים וטלפונים ניידים ואמצעי אחסון של מדיה דיגיטלית הינם בגדר "מכרה זהב" לאיסוף ראיות.
• מעבר לראיות מרשיעות שעשויות להימצא בהם, נחשף החוקר לכמות עצומה של מידע, הרלוונטית לחקירה. באמצעות המידע העצום שנפתח בפניו, מסוגל החוקר לא אחת "למפות" את כל חייו של החשוד – החל ממעגל קשריו והיכרויותיו, תחומי התעניינותו, מצבו הסוציו-אקונומי, העדפותיו המיניות, חולשותיו, בקיצור – הכול.
• חלק ניכר מהמידע לא ימצא רלוונטי להוכחת האישום, אולם יש בו כדי ללמד את החוקר בפני מי הוא עומד, ובאיזה טקטיקות חקירה עליו לנקוט, על מנת "לפצח" את הנחקר.
• בידי חלק מהחוקרים אמצעים לשחזור קבצים שנמחקו, ובאם ימצאו ראיות מספיקות להוכחת מעשים שנעשו לשיבוש החקירה והמשפט, לא תהסס רשות התביעה לכלול בכתב האישום גם עבירות כגון:
  • השמדת ראיה, עבירה בניגוד לסעיף 242 לחוק העונשין;
  • שיבוש מהלכי משפט, עבירה בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין;

עורך דין עבירות מחשב – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

• משרדנו מעניק יעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו וכן נושאים נוספים קשורים.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | עורך דין עבירות מחשב | עורך דין עבירות אינטרנט | עורך דין עבירות סייבר | עבירות מין ברשת

הפוסט עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (98)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

חובת דיווח על עבירה – ייעוץ משפטי

חובת דיווח על עבירה פלילית; בתמונה – אישור על הגשת תלונה במשטרה בעקבות דיווח על עבירה פלילית.

חובת דיווח על עבירה – כללי

• בהגשת תלונה במשטרה מגלה המתלונן או המדווח אזרחות טובה, אולם לא כל מקרה מצדיק הגשת תלונה פלילית ולעתים קיימות דרכים אלטרנטיביות, פחות פוגעניות ויותר אפקטיביות (למשל – פניה לגורם טיפולי, גישור ועוד).
• מנגד, לעתים קיימת חובת דיווח הקבועה בחוק, ומי שידע ולא דיווח, עשוי להסתבך בעצמו בעבירה פלילית שלצידה עונש מאסר.
• שורה של חוקים מחייבים את הציבור בדיווח על עבירות פליליות במצבים הבאים (לחיצה על הכותרת תוביל לפרק המבוקש):
  • חובת דיווח על פגיעה בקטינים וחסרי ישע;
  • חובת דיווח נוספת המוטלת על עוסקים בחינוך.
  • חובת דיווח למניעת פשע.
  • חובת דיווח במצבים בהם אדם עד לסכנת חיים.
• לדיווח או לאי דיווח על עבירה לרשויות השלכות מרחיקות לכת ולפעמים – השלכות משנות חיים. לפיכך, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בשאלת חובת הדיווח. משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לחובת דיווח על עבירה פלילית.

חובת דיווח על פגיעה בקטינים וחסרי ישע

• כאשר מדובר בעבירות מסוימות (המוגדרות בחוק) שבוצעו כנגד קטינים או חסרי ישע, קיימת חובה על גורמים מסוימים לדווח לרשויות 
• חובת הדיווח מעוגנת בדין הפלילי בסעיף 368ד לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, ואי הדיווח מהווה עבירה פלילית.
• הדיווח יעשה לעובד סוציאלי או למשטרה.

הגדרות לעניין חובת הדיווח

• "חסר ישע" – מוגדר בחוק כמי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו;
• "אחראי על קטין או חסר ישע" – מוגדר בחוק כאחד מאלה:
  • הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
  • בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה; 
  • מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.
• ככלל, אין חובה לדווח על חשד לעבירת אלימות כלפי בגיר שאינו "חסר ישע".
• יתרה מכך, מי שקטין בעצמו – לא חלה עליו חובת דיווח לפי חוק העונשין.

חובת דיווח כללית החלה על כל אדם לדווח על עבירה בקטין או בחסר ישע שנעברה בידי האחראי עליו

• חובת הדיווח הכללית על כל אדם בגיר לדווח על עבירה בקטין או בחסר ישע שנעברה על ידי האחראי עליו מעוגנת בסעיף 368ד(א) לחוק העונשין.
• בהתאם להוראות סעיף זה, היה לאדם בגיר יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה (והכוונה לאחת העבירות המפורטות בהמשך) בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה;

חובת דיווח ספציפית החלה על אחראי על קטין או חסר ישע

• על אחראי על קטין או חסר ישע הוטלה חובת דיווח ביחס לעבירות שביצע אחראי אחר על קטין או חסר ישע.
• בהתאם להוראות סעיף 368ד(ג) לחוק העונשין, היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי אחראי אחר על קטין או חסר ישע עבר בו עבירה, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה.
• גם כאן חובת הדיווח רלוונטית ביחס לאחת העבירות המפורטות בהמשך.

חובת דיווח ספציפית החלה על מטפלים ונותני שירות לציבור

• על שורה של גורמים מטפלים ונותני שירות לציבור הוטלה חובת דיווח ספציפית בסעיף 368ד(ב) לחוק העונשין.
• גורמים אלה, עליהם חלה חובת דיווח כוללים: רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע.
• בהתאם למצוות המחוקק, באם עקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו – חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה; 
• חובת הדיווח רלוונטית ביחס לאחת העבירות המפורטות בהמשך.

חובות דיווח נוספות בחוק העונשין

• קיימות הוראות נוספות המחייבות דיווח על עבירות מין בקטין או בחסר ישע, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים.
• וכן קיימות הוראות המחייבות דיווח על עבירה בקטין או בחסר ישע הנמצא במעון, במוסד או במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת (עבירות מין, גרימת חבלה חמורה או עבירת התעללות).

ואלו העבירות כלפי קטינים או חסרי ישע המחייבות דיווח

עבירות זנות ותועבה

• סרסרות למעשי זנות – סעיף 199 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.
• הבאת אדם לידי מעשה זנות – סעיף 201 לחוק העונשין.
• הבאת אדם לידי עיסוק בזנות – סעיף 202 לחוק העונשין.
• הבאת אדם לידי מעשה זנות או עיסוק בזנות בנסיבות מחמירות – סעיף 203 לחוק העונשין.
• ניצול קטינים לזנות – סעיף 203ב לחוק העונשין.
• דין לקוחו של קטין (קבלת שירות של מעשה זנות של קטין) – סעיף 203ג לחוק העונשין.
• איסור פרסום ומסירת מידע בדבר זנות של קטין – סעיף 205א לחוק העונשין.
• שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או שימוש בקטין בהצגת תועבה – סעיף 214(ב1) לחוק העונשין.

עבירה של סיכון החיים והבריאות

• הפרת חובה של הורה או אחראי – סעיף 337 לחוק העונשין.

עבירות מין

• אינוס – סעיף 345 לחוק העונשין.
• בעילה אסורה בהסכמה – סעיף 346 לחוק העונשין.
• מעשה סדום – סעיף 347 לחוק העונשין.
• יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל – סעיף 347א לחוק העונשין.
• מעשה מגונה – סעיף 348 לחוק העונשין.
• עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע – סעיף 351 לחוק העונשין.

עבירות של נטישה או הזנחה

• השארת ילד בלא השגחה או במטרה לנטשו – סעיף 361 לחוק העונשין.
• הזנחת ילדים ומושגחים אחרים – סעיף 362 לחוק העונשין.

עבירות של תקיפה או התעללות

• תקיפת קטין או חסר ישע – סעיף 368ב לחוק העונשין.
• התעללות בקטין או בחסר ישע – סעיף 368ג לחוק העונשין.

עבירה של סחר בבני אדם

• סחר בבני אדם – סעיף 377א לחוק העונשין.

חובת דיווח נוספת המוטלת על עוסקים בחינוך

• חוזר מנכ"ל משרד החינוך, שחל על על העוסקים במערכות החינוך, מוסיף על ההוראות המפורטות לעיל חובת דיווח למשטרה לגבי שתי עבירות נוספות:
  • מעשה מגונה בפומבי, חשיפת איבר מין בפני קטינים.
  • התנהגות של סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהקטין נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.

חובת דיווח למניעת פשע

• חוק העונשין מטיל אחריות פלילית על מי שידע שאדם אחר זומם לעשות מעשה פשע, ולא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו (סעיף 262 לחוק העונשין).
• באיזה "אמצעים סבירים" חייבים לנקוט? כל מקרה יוכרע על פי נסיבותיו אולם ככלל, דיווח למשטרה ייחשב כנקיטה באמצעי סביר למניעת הפשע או השלמתו (פשע = עבירה פלילית שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים).

חובת דיווח במצבים בהם אדם עד לסכנת חיים

• חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח-1998, מחייב להושיט עזרה לאדם אחר שעקב אירוע פתאומי נמצא בסכנה חמורה ומיידת לחייו ולבריאותו, וזאת כאשר ניתן להושיט את העזרה מבלי להסתכן או לסכן אחרים.
• גם במקרה זה, רואים במי שדיווח לרשויות (משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירות הכבאות) או הזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, כמי שעמד בחובתו.

ייעוץ משפטי בכל הנוגע לחובת דיווח על עבירה פלילית

• משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בשאלה האם חלה חובת דיווח ללקוחות פרטיים ולתאגידים.
• בין היתר, אנו בוחנים ביחד עם הלקוח את הנושאים הבאים:
  • האם בנסיבות המקרה הספציפי קיימת חובה לדווח;
    • האם התגבשה עבירה פלילית בעבר, ואם כן – איזה. 
    • האם פעילות מתוכננת כזו או אחרת בעתיד מגבשת עבירה.
    • האם התקיימו התנאים בחוק המחייבים דיווח.
  • על מי חלה חובת הדיווח? האם הלקוח מחוייב בדיווח? האם תאגיד מחוייב בדיווח?
  • למי לדווח?
  • כיצד לדווח?
  • האם ניתן לדווח באופן אנונימי?
  • האם העברת המידע לגורם אחר תקים עליו חובת דיווח?
  • מה הן השלכות הדיווח?
  • מה הן השלכות אי דיווח? 
  • כיצד הדיווח יטופל?
• עוד על חובת הדיווח בישראל ראו: נייר עמדה למשרד הרווחה. מאת ד"ר ישראל (איסי) דורון.
• משרדנו מעניק גם ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, אשר נפתחה כנגדם חקירה פלילית בעקבות חובת דיווח. ראו למשל מקרה להמחשה בעמוד: התעללות בקטין או בחסר ישע – סגירת תיק פלילי כנגד הורים בשימוע פלילי בפרקליטות.
• נושאים נוספים בהם עוסק משרדנו:
  • נפגעי עבירה | מתלוננים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.
  • הגשת תלונה במשטרה.
  • קובלנה פלילית פרטית.
  • הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.

עורך דין פלילי

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי

הפוסט חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (78)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

החזקת פרסום תועבה – הודעת משטרת ישראל על סגירת התיק הפלילי בחוסר אשמה.

החזקת פרסום תועבה, עבירה לפי סעיף 214 חוק העונשין
– בעקבות ייעוץ משפטי שהענקנו לחשוד – סגירת תיק פלילי בעילה של חוסר אשמה.

• משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל רחבי הארץ בנוגע לעבירה של החזקת פרסום תועבה פדופילי.
• בעמוד זה אנו מביאים מקרה להמחשה שטופל במשרדנו – בעקבות ייצוג משפטי שהענקנו לחשוד בהחזקת פרסום תועבה – נסגר התיק הפלילי בחוסר אשמה.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בעבירות דומות.

תחילת הפרשה – מעצר מתוקשר של החשודים על ידי המשטרה בחשד לעבירות של החזקת פרסום תועבה.

• כפי שקורה פעמים רבות ובמטרה לייצר הרתעה, משטרת ישראל דאגה לפרסם בהרחבה ידיעה על פיה עצרה חמישה חשודים בהחזקת חומר פדופילי במחשב.
• על פי המידע שהעבירה המשטרה לאמצעי התקשורת, חקירת המשטרה החלה בעקבות תלונה שהתקבלה מהאינטרפול בוורשה, על כתובות IP (כתובות ייחודיות המזהות משתמשים באינטרנט)) ישראליות, שמאחוריהן עומדים חשודים בהחזקה של חומר פדופילי.
• לטענת המשטרה, הצליחה יחידת ההונאה במחוז מרכז לקשר את כתובות ה- IP לחשודים, שמתגוררים באזור המרכז. שוטרי יחידת ההונאה פשטו על בתי החשודים, עצרו אותם והחרימו את המחשבים שלהם, כך נמסר.
• עוד דאגה המשטרה לפרסם, כי החשודים הם אנשים מן היישוב, מבוססים כלכלית, חלקם הגדול עובדים בתחום ההייטק וכי חקירתם נמשכת.
• פרטים נוספים שדאגה המשטרה לפרסם אודות הפרשה ניתן למצוא בכתבות הבאות וחלק מהפרסומים עצמם מופיעים גם בהמשך עמוד זה;
  • Ynet ידיעות אחרונות – 5 חשודים בהחזקת חומר פדופילי נעצרו.
  • גלובס – חמישה גברים תושבי המרכז נעצרו בחשד להחזקת חומר פדופיליה במחשביהם האישיים.
  • הארץ online – חמישה חשודים נעצרו בחשד להחזקת חומר פדופילי במחשב.
  • Local הוד השרון – פלילים: נעצרו 5 חשודים בהחזקת חומרים פדופיליים.
  • Mako מבית קשת – חשד: החזיקו חומר פדופילי במחשב האישי.
  • kol-100 חדשות המשטרה ותחקירים – מבצע פדופילים בהונאה מרכז.

כמה מילים על העבירה של החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין.

• תכני פדופיליה נקראים בחוק העונשין, תשל"ז – 1977:  " פרסום תועבה ובו דמותו של קטין ".
• בהתאם להוראות סעיף 214 (ב3) לחוק העונשין, המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין דינו- מאסר שנה; "מחזיק" = למעט המחזיק באקראי ובתום לב.

קבלת ייעוץ משפטי בחקירה וסיום החקירה הפלילית כנגד לקוח משרדנו בסגירת התיק בעילה של חוסר אשמה.

• אחד החשודים בפרשה הנזכרת לעיל, נחקר באזהרה בחשד להחזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין במחשב שלו.
• חוקרי המשטרה הטיחו בו, כי בידיהם ראיות על כך שבמסגרת גלישה באינטרנט, חיפש אחר קבצי פדופיליה (תמונות וסרטים), הוריד את הקבצים האסורים למחשב והחזיק בהם בניגוד לחוק העונשין. 
• החשוד השכיל לקבל ייעוץ משפטי בחקירה ובסופו של יום, הסתיימה החקירה בטיהור מוחלט של שמו; 
• החשוד קביל מכתב ממשטרת ישראל על פיו, החקירה בעניינו בחשד לביצוע עבירה של החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין נסתיימה, והתיק המשטרתי נסגר בעילה של חוסר אשמה, כלומר שלא נמצאה אשמה פלילית במעשיו.
• תיק שנסגר בעילה של " חוסר אשמה", מבוטל מרישומיה הפנימיים של המשטרה וכך גם נמסר ללקוח במכתב שקיבל מהמשטרה.
• יש לציין כי בשום שלב לא פורסמו פרטים שיש בהם כדי לזהות את הלקוח.
• בהמשך דף זה ניתן לראות את חלק מהפרסומים של המשטרה אודות הפרשה בכלי התקשורת וכן את ההודעה בכתב שקיבל לקוח משרדנו לפיה, החקירה הפלילית כנגדו בחשד להחזקת פרסום תועבה נסתיימה והתיק נסגר בעילה של חוסר אשמה.

לקריאה נוספת.

• למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בחשד לעבירות דומות ראו בהמשך עמוד זה וכן בעמודים: ארכיון החזקת פרסום תועבה, ארכיון הפצת פרסום תועבה.
• בנוגע להכנה לחקירה פלילית וייעוץ משפטי בחקירה לחשודים ראו בעמוד: חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי בחקירה
• בנוגע לטיפול משרדנו בעבירות מחשב, עבירות אינטרנט וסייבר ראו בעמוד: עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר.
• בנוגע לטיפול משרדנו בעבירות הטרדה מינית ועבירות מין ראו:
  • עבירות מין ברשת – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.  
  • עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע" עורך דין פלילי.
  • עבירות מין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע" עורך דין פלילי.
• בנוגע לטיפול משרדנו במחיקת רישום משטרתי ושינוי עילת סגירת תיקי חקירה לעילה של חוסר אשמה ראו:
  • מחיקת רישום משטרתי.
  • ביטול רישום משטרתי.
  • שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

עו"ד פלילי

ארכיון החזקת פרסום תועבה | ארכיון סעיף 214 חוק העונשין | ייעוץ משפטי בחקירה | סגירת תיק פלילי | ארכיון חוסר אשמה

הפוסט החזקת פרסום תועבה – סעיף 214 חוק העונשין | בעקבות ייעוץ משפטי – סגירת תיק פלילי בחוסר אשמה<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (6)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

החזקת פרסום תועבה אי הרשעה פלילית; הימנעות מהרשעה פלילית למרות הודאה בהחזקת חומר פדופילי.

החזקת פרסום תועבה אי הרשעה. בתמונה: בית משפט השלום בפתח תקווה.

תמצית הפרשה – החזקת פרסום תועבה אי הרשעה פלילית.

• אנו מציגים כאן מקרה נוסף להמחשה אשר טופל במשרדנו הנוגע להחזקת חומר פדופילי.
• בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו, עובד רשות מקומית שהודה בבית משפט בעבירת החזקת פרסום תועבה, בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין, סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה פלילית.

פתיחת חקירה פלילית בעקבות מידע שהתקבל מהאינטרפול – חשד להחזקה ולהפצת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין.

• כנגד עובד רשות מקומית ממרכז הארץ נפתחה חקירה פלילית בחשד להחזקה של תכני פדופיליה שהוריד מהאינטרנט (תמונות וסרטים) ובחשד כי הפיץ באינטרנט את התכנים האסורים.
• חקירה פלילית זו החלה בעקבות מידע מוצלב שהתקבל במשטרת ישראל, הן מאינטרפול גרמניה והן מאינטרפול ספרד, על פיו בהזדמנויות שונות, בוצעה הורדה מהאינטרנט של תכנים אסורים לכתובת ה- I.P. הרשומה על שםם האיש, וזאת באמצעות תוכנת שיתוף קבצים בשם אימיול – eMule.
• תכני פדופיליה נקראים בחוק העונשין, תשל"ז – 1977: "פרסום תועבה ובו דמותו של קטין ".
• עם פתיחת החקירה הפלילית, נחשד האיש על ידי משטרת ישראל בעבירות הפליליות הבאות:
  • החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, בניגוד לסעיף 214 (ב3) לחוק העונשין. בהתאם להוראות סעיף זה, המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין דינו- מאסר שנה; "מחזיק" = למעט המחזיק באקראי ובתום לב.
  • הפצת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, עבירה בניגוד לסעיף 214 (ב) לחוק העונשין. על פי סעיף זה, המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין,, דינו – מאסר חמש שנים.

כתב האישום שהוגש על ידי הפרקליטות והשלכות הרשעה פלילית בעבירה של החזקת פרסום תועבה על עתידו התעסוקתי של הנאשם.

• בסופו של יום, נמנעה הפרקליטות מלהאשים את האיש בעבירה היותר חמורה של הפצת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, ולנוכח הראיות שנאספו לחובתו בחקירה, הסתפקה בהגשת כתב אישום המייחס לו עבירה שלל החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין בלבד.
• על השלכותיה הפוגעניות של הרשעה פלילית בכלל – ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
• במקרה הנדון, בשים לב לכך שהנאשם הועסק כמנהל מרכז נוער באחת העיריות במרכז הארץ, הרשעתו בעבירה של החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין הייתה עשויה להוביל לפיטוריו:
• ראשית, סעיף 9(6) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח – 1978 קובע כי עובד רשות מקומית אשר הורשע בעבירה שיש עמה קלון – אשם בעבירת משמעת. סעיף 17 לאותו חוק מסמיך את בית הדין למשמעת של הרשות המקומית להורות על פיטוריו של עובד שנמצא אשם בעבירת משמעת.
• מעבר לכך, חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תשס"א – 2001 קובע מגבלות על העסקת אדם שהורשע בפלילים, בין היתר בעבירה בה עסקינן, במוסדות בהם שוהים קטינים.

הסדר הטעון שגיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר עם הפרקליטות – תיקונים מרחיקי לכת בכתב האישום וסיום ההליך הפלילי באי הרשעה.

• בהתחשב בכך שבידי הפרקליטות היו מספיק ראיות להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו ובשים לב לפגיעה הקשה של הרשעה פלילית בעתידו התעסוקתי של הנאשם, היה ויורשע, הציבה ההגנה שתי מטרות בייצוגו המשפטי של נאשם זה:
  • המטרה הראשונה (אשר באה לשרת ולהניח תשתית למטרה השנייה): תיקון עובדות כתב האישום במסגרת הסדר טעון והפחתת חומרתן באופן משמעותי;
  • המטרה השנייה: סיום ההליך הפלילי באי הרשעה, באופן שלא תירשם הרשעה פלילית לחובתו של הנאשם במרשם הפלילי.
• כפי שנראה מיד בהמשך, שתי המטרות הושגו במלואן. בטבלה שלהלן ניתן לראות את התיקונים מרחיקי הלכת שנערכו במסגרת הסדר הטעון בכתב האישום:

• על בסיס חומר הראיות, שכנע עו"ד פלילי גיא פלנטר את הפרקליטות לתקן במסגרת הסדר טעון את כתב האישום, כאמור בעמודה השמאלית לעיל. בהסכמתה לתקן את כתב האישום באופן זה, קיבלה הפרקליטות את גרסת ההגנה לפיה, ההחזקה בוצעה ביום מסוים ולא כנטען במקור, במהלך תקופה של שנתיים, וחשוב מכך – שהקבצים האסורים הורדו מהאינטרנט באקראי ובתום לב, הנאשם אף ניסה למחקם וכל כישלונו של הנאשם מצטמצם למחדל, שלא וידא באופן סופי כי הקבצים נמחקו.
• תשתית עובדתית מוסכמת זו, שקיבלה ביטוי בכתב האישום המתוקן, סללה גם את הדרך לאי הרשעתו של הנאשם.
• באופן נדיר למדי, למרות מדיניותה העקבית והעקרונית של הפרקליטות לעתור להרשעה במקרים מסוג זה, בהתחשב במכלול הנסיבות ועל בסיס תסקיר חיובי שנתקבל אודות הנאשם משירות המבחן, הסכימה הפרקליטות לעתור במשותף עם ההגנה לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה, תוך חיוב הנאשם לבצע 150 שעות שירות לתועלת הציבור (של"צ).

החזקת פרסום תועבה – אי הרשעה: בית המשפט מאמץ את הסדר הטעון ומסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.

• בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופט ד"ר עמי קובו) מצא את הסדר הטעון סביר ומאוזן ועל כן הורה לכבדו לסיים את ההליך הפלילי באי הרשעת הנאשם בדין ובצו של"צ בהיקף של 150 שעות.
• את סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה נימק בית המשפט בטעמים הבאים:
  • מדובר במקרה שבו מידת האשם של הנאשם נמצאת ברף הנמוך של העבירה וזאת לאור העובדה שהנאשם אכן ניסה למחוק את הקבצים משהבחין בהם, אך לא וידא באופן סופי כי הקבצים נמחקו.
  • העדר כל עבר פלילי קודם;
  • המלצת שירות המבחן לסיים את ההליך באי הרשעה;
  • הרשעה בדין תפגע באופן בלתי מידתי בנאשם ובפרט בהמשך העסקתו.
• בקובץ בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם, כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר הטעון והחלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופט עמי קובו) לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה (והכל ללא פרטים מזהים של הנאשם).

תיק פלילי בבית משפט השלום פתח תקווה , בפני כב' השופט עמי קובו. 

לקריאה נוספת.

לקריאה נוספת בהקשר לאי הרשעה.

• להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.

לקריאה נוספת בהקשר לעבירות החזקת פרסום תועבה.

• למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות דומות ראו בעמוד: ארכיון חזקת פרסום תועבה.
• להרחבה בנוגע לייצוג משפטי בעניינים דומים ראו:
  • עבירות מין ברשת – ייעוץ וייצוג משפטי.  
  • עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.
  • עבירות מחשב – ייצוג משפטי. 
  • עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי. 

לקריאה נוספת בהקשר לייצוג משפטי לעובדי הרשיות המקומיות.

• משרד עו"ד פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה ולעובדי רשויות מקומיות בהליכים פליליים ובהליכים משמעתיים. להרחבה בנוגע לייצוג עובדי הרשויות המקומיות ראו בעמוד: עובדי הרשויות המקומיות ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות. 

• לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ראו בעמוד: עובד רשות מקומית.

עו"ד דין פלילי

ארכיון משפט פלילי | ייצוג משפטי בהליך פלילי נגד עובד רשות מקומית | ארכיון אי הרשעה פלילית | ארכיון ביטול הרשעה פלילית | ארכיון הימנעות מהרשעה פלילית | סארכיון סיום הליך פלילי ללא הרשעה | החזקת פרסום תועבה אי הרשעה | עורך דין פלילי במרכז | עו"ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו"ד פלילי בפתח תקווה | בית משפט השלום בפתח תקווה – ייצוג משפטי

הפוסט החזקת פרסום תועבה אי הרשעה פלילית. עובד רשות מקומית – סיום ללא הרשעה.<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (3)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

פרסום והצגת תועבה – סגירת תיק פלילי בחוסר אשמה.

• אנו מציגים כאן מקרה להמחשה שטופל במשרדנו.
• במסגרת הליך שימוע פלילי, נעתרה הפרקליטות לבקשתנו להימנע מהגשת כתב אישום וסגרה את תיק פלילי המייחס ללקוח עבירות של פרסום והצגת תועבה בחוסר אשמה ובכך טוהר שמו של הלקוח. 

פרסום והצגת תועבה. בתמונה: הודעה על סגירת תיק פלילי בשימוע בפרקליטות בעילה של חוסר אשמה פלילית.

פרסום והצגת תועבה – מקרה להמחשה; קבלת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום וסגירת תיק פלילי במסגרת הליך שימוע בפרקליטות בעילה של חוסר אשמה.

החקירה הפלילית בחשד לעבירות פרסום והצגת תועבה.

• כנגד איש תקשורת נפתחה חקירה פלילית בחשד לעבירות פרסום והצגת תועבה והכוונה להחזקה של תכני פדופיליה שהוריד מהאינטרנט (תמונות וסרטים) וחשד כי הפיץ באינטרנט את הקבצים. 
• תכני פדופיליה נקראים בחוק העונשין, תשל"ז – 1977:  "פרסום תועבה ובו דמותו של קטין ".
• האיש נחשד על ידי משטרת ישראל בעבירות פרסום והצגת תועבה הבאות:
  • החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, בניגוד לסעיף 214 (ב3) לחוק העונשין. בהתאם להוראות סעיף זה, המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין דינו- מאסר שנה; "מחזיק" = למעט המחזיק באקראי ובתום לב.
  • הפצת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, עבירה בניגוד לסעיף 214 (ב) לחוק העונשין. על פי סעיף זה, המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין, דינו – מאסר חמש שנים.
• במסגרת החקירה הפלילית, נערך חיפוש משטרתי בדירתו של החשוד ונתפסו מחשבים, אמצעי אחסון של מדיה דיגיטלית ו- disk on key.
• בהמשך, עוכב החשוד למתקן משטרתי, שם נחקר באזהרה בחשד להחזקה והפצת פרסום תועבה. לטענת חוקריו, במסגרת גלישתו באינטרנט, הוריד חומרים פורנוגרפיים הנוגעים לקטינים, אותם הפיץ לאחרים באינטרנט.
• חוקריו טענו, כי בידיהם ראיות על כך שחיפש באינטרנט קבצי פדופיליה והשתמש בחיפושיו במילות מפתח כגון: pre-teens וכן very young וכדומה.

עבירות פרסום והצגת תועבה – הוראות חוק העונשין.

סעיף 214 לחוק העונשין, שכותרתו "פרסום והצגת תועבה" קובע כדלקמן:

(א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

(1) מפרסם פרסום תועבה או מכינו לצורכי פרסום;

(2) מציג, מארגן או מפיק הצגת תועבה –

(א) במקום ציבורי;

(ב) במקום שאינו ציבורי – אלא אם כן הוא מקום המשמש למגורים או המשמש חבר בני אדם שהחברות בו היא למי שמלאו לו שמונה עשרה שנים ולתקופה רצופה.

(ב) המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב1) המשתמש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או המשתמש בקטין בהצגת תועבה, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב2) נעברה העבירה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1) בידי האחראי על הקטין כהגדרתו בסעיף 368א, או בהסכמתו של אחראי כאמור, דינו של האחראי – מאסר עשר שנים.

(ב3) המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין או הצורך פרסום כאמור אף בלי להחזיק בו, דינו – מאסר שנה; לענין סעיף קטן זה, "מחזיק" או "צורך" – למעט המחזיק או הצורך באקראי ובתום לב.

(ג) בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף זה שנעברה בידי בעל עסק במהלך עסקיו, רשאי להפעיל גם את הסמכויות לפי סעיפים 16 ו-17 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, ובלבד שלא ישתמש בית המשפט בסמכותו לפי סעיף 17 אלא אם כן השתכנע שיש ראיות לכאורה לביצוע העבירה ושהפעלת סמכותו דרושה לטובת הציבור.

(ד) לא יוגש כתב אישום –

(1) לפי סעיף קטן (א) – אלא בתוך שנתיים מיום ביצוע העבירה, ובידי פרקליט מחוז או בהסכמתו בכתב;

(2) לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ב3) – אלא בידי פרקליט מחוז או בהסכמתו בכתב".

הליך השימוע בפרקליטות וסגירת התיק בחוסר אשמה.

• עם סיום החקירה ובהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, שלחה פרקליטות מחוז ירושלים לחשוד הודעה על פיה, חומר החקירה הועבר לפרקליטות והחשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות לפרקליטות בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום  ("מכתב יידוע לחשוד").
• בסופו של יום הסתיימה הפרשה בטיהור מוחלט של שמו של החשוד; בעקבות פניה בכתב של עורך דין גיא פלנטר לפרקליטות מחוז ירושלים, החליטה פרקליטות המחוז לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה.
• תיק שנסגר בעילה של חוסר אשמה, נימחק כליל מרישומי המשטרה ולפיכך, נפתחה בפני האיש הדלת לקבלת תעודת יושר.
• יודגש כי בשום שלב לא פורסמו פרטים מזהים אודות הלקוח.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי בעבירות פרסום והצגת תועבה.

ייצוג משפטי בעבירות פרסום והצגת תועבה ועבירות מין.

• להרחבה בנוגע לטיפול משרדנו בעבירות מין ולדוגמאות נוספות בהן טיפלנו ראו:
  • עבירות מין ברשת – ייעוץ וייצוג משפטי.  
  • עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.
  • עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי. 
  • עבירות מחשב – ייעוץ וייצוג משפטי.

ייצוג משפטי בהליכי שימוע פלילי והגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג חשודים בהליכי שימוע מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל ברחבי הארץ, כאשר במקרים רבים הוביל השימוע לסגירת התיק ולסיום הפרשה. 
• לפרטים נוספים אודות הליך השימוע ראו:
  • מכתב יידוע לחשוד.
  • שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א.
  • סגירת תיק פלילי. 

דוגמאות נוספות לטיפול משרדנו בעבירות של החזקה והפצת חומר פורנוגרפיה של קטינים.

• לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים עוד מספר דוגמאות של מקרים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי בעבירות דומות.

עורך דין פלילי | שימוע פלילי | פרסום והצגת תועבה | עבירות מין ברשת – ייעוץ וייצוג משפטי. 

שימוע פלילי | ייצוג משפטי בשימוע | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי |  מכתב יידוע לחשוד | עורך דין פלילי בירושלים | עו"ד פלילי בירושלים | ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בירושלים 

הפוסט פרסום והצגת תועבה – סגירת תיק פלילי בחוסר אשמה בהליך שימוע בפרקליטות.<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (9)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

הפצת פרסום תועבה | פרסום חומר תועבה – ייעוץ וייצוג משפטי שהוביל לסיום הליך פלילי ללא הרשעה. בתמונה: קטע מכתב האישום המקורי המייחס עבירה של פרסום תועבה.

הפצת פרסום תועבה | פרסום חומר תועבה – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירה של הפצת פרסום תועבה (שנקראת גם פרסום חומר תועבה), והכוונה להפצה של חומר פדופילי.
• בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו הובלנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה ולקראת סוף העמוד תמצאו דוגמאות נוספות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בתיקי פרסום והחזקת חומר תועבה פדופילי.

תמצית המקרה – מחיקת אישום בעבירת הפצת פרסום תועבה וסיום הליך פלילי ללא הרשעה.

• כאמור, אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו. בעקבות ייצוג משפטי שהענקנו ללקוח בהליך שימוע בפרקליטות, נמחקה העבירה של הפצת פרסום תועבה מכתב האישום המקורי, ובהמשך, חרף התנגדות הפרקליטות הובלנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
• הפרקליטות לא השלימה עם החלטת בית משפט השלום לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי. הצלחנו להגן על החלטה זו בערכאת הערעור ובית המשפט המחוזי דחה את ערעור הפרקליטות באופן שההחלטה על אי הרשעה נותרה על כנה.

הוראות חוק העונשין בנוגע לפרסום והצגת תועבה.

סעיף 214 לחוק העונשין שכותרתו "פרסום והצגת תועבה" קובע כדלקמן:

"214. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

(1) מפרסם פרסום תועבה או מכינו לצורכי פרסום;

(2) מציג, מארגן או מפיק הצגת תועבה –

(א) במקום ציבורי;

(ב) במקום שאינו ציבורי – אלא אם כן הוא מקום המשמש למגורים או המשמש חבר בני אדם שהחברות בו היא למי שמלאו לו שמונה עשרה שנים ולתקופה רצופה.

(ב) המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב1) המשתמש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או המשתמש בקטין בהצגת תועבה, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב2) נעברה העבירה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1) בידי האחראי על הקטין כהגדרתו בסעיף 368א, או בהסכמתו של אחראי כאמור, דינו של האחראי – מאסר עשר שנים.

(ב3) המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין או הצורך פרסום כאמור אף בלי להחזיק בו, דינו – מאסר שנה; לענין סעיף קטן זה, "מחזיק" או "צורך" – למעט המחזיק או הצורך באקראי ובתום לב.

(ג) בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף זה שנעברה בידי בעל עסק במהלך עסקיו, רשאי להפעיל גם את הסמכויות לפי סעיפים 16 ו-17 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, ובלבד שלא ישתמש בית המשפט בסמכותו לפי סעיף 17 אלא אם כן השתכנע שיש ראיות לכאורה לביצוע העבירה ושהפעלת סמכותו דרושה לטובת הציבור.

(ד) לא יוגש כתב אישום –

(1) לפי סעיף קטן (א) – אלא בתוך שנתיים מיום ביצוע העבירה, ובידי פרקליט מחוז או בהסכמתו בכתב; 

(2) לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ב3) – אלא בידי פרקליט מחוז או בהסכמתו בכתב".

עובדות המקרה – חשד להפצת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין + החזקת פרסום תועבה.

• כנגד עיתונאי ממרכז הארץ נפתחה חקירה פלילית בחשד להחזקה של תכני פדופיליה שהוריד מהאינטרנט (תמונות וסרטים) ובחשד כי הפיץ באינטרנט את הקבצים.
• תכני פדופיליה נקראים בחוק העונשין, תשל"ז – 1977:  " פרסום תועבה ובו דמותו של קטין ".
• האיש נחשד על ידי משטרת ישראל בעבירות הפליליות הבאות:
  • הפצת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, עבירה בניגוד לסעיף 214 (ב) לחוק העונשין. על פי סעיף זה, המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין, דינו – מאסר חמש שנים (עבירה מסוג פשע).
  • החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, בניגוד לסעיף 214 (ב3) לחוק העונשין. בהתאם להוראות סעיף זה, המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין דינו- מאסר שנה; "מחזיק" = למעט המחזיק באקראי ובתום לב.

הליך השימוע הפלילי שנערך מול הפרקליטות.

• בסיום חקירת המשטרה, הועבר חומר החקירה מהרשות החוקרת לפרקליטות, על מנת שתיבחן האם יש מקום להגיש כתב אישום פלילי כנגד העיתונאי.
• בד בבד עם העברת חומר החקירה, קיבל העיתונאי מכתב שכותרתו: "הודעה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נסוח משולב], התשמ"ב – 1982" ("מכתב יידוע לחשוד").
• במכתב זה, ובהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, נמסרו לחשוד שני דברים מרכזיים:
  • תיק החקירה בו נחקר כחשוד, הועבר לעיון הפרקליטות, על מנת להחליט באם להגיש כתב אישום כנגדו.
  • בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעה זו, זכותו לפנות בכתב לפרקליטות בבקשה מנומקת, מדוע יש מקום להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו (קרי: זכות שימוע).
• עם קבלת ההודעה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, פנה העיתונאי לעו"ד פלילי גיא פלנטר, אשר ייצג אותו מול הפרקליטות בהליכי השימוע ובהמשך, בהליך הפלילי בבית המשפט.
• בכל הנוגע לייצוג משרדנו בהליכי שימוע פלילי ראו: בקשה להימנע מהגשת כתב אישום – ייצוג משפטי בשימוע פלילי.

טיוטת כתב האישום שעמדה כנגד הנאשם במועד השימוע כללה עבירה של הפצת פרסום תועבה.

• לנוכח הודאתו של העיתונאי בחקירתו, כמו גם ראיות נוספות שנאספו לחובתו, החליטה הפרקליטות להגיש כנגדו כתב אישום, בכפוף לשימוע, והכינה טיוטת כתב אישום.
• בטיוטת כתב האישום נטען, כי הנאשם התקין במחשבו האישי תוכנת שיתוף קבצים בשם Mirc ובמשך תקופה של למעלה משנתיים, הוריד מהאינטרנט למחשבו אלפי תמונות וסרטים בעלי אופי פורנוגרפי, בהם צולמו קטינים וקטינות בעירום מלא וחלקי וקטינות המקיימות יחסי מין עם בגירים.
• בכך, נטען בטיוטת כתב האישום, החזיק פרסום תועבה ובו דמותו של קטין שלא באקראי ובתום  לב.
• עוד נטען בטיוטת כתב האישום כי במשך תקופה של למעלה משנתיים, הפיץ באמצעות תוכנת שיתוף הקבצים את התמונות והסרטים לגולשים אחרים באינטרנט ובתמורה קיבל מהם תמונותת וסרטים פורנוגראפיים אחרים.
• במעשים אלו, כך נטען בטיוטת כתב האישום, פרסם פרסום תועבה ובו דמות של קטין, בניגוד לסעיף 214 (ב) לחוק העונשין.

הסדר הטעון שגיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר עם הפרקליטות, במסגרת השימוע הפלילי – מחיקת העבירה של הפצת פרסום תועבה.

• במקרה זה, לנוכח הודאתו של הלקוח במיוחס לו בחקירתו, כמו גם ראיות מוצקות נוספות שנאספו לחובתו במסגרת החקירה הפלילית, לא ניתן היה לשכנע את הפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום.
• משהיה ברור שבכל מקרה יוגש כנגד הלקוח כתב אישום , הציבה ההגנה שלוש מטרות, וזאת בהתחשב כמובן בראיות ובנסיבותיו האישיות של הלקוח:
  • הפחתת חומרת כתב האישום שיוגש כנגד הלקוח לבית המשפט. לצורך מטרה זו, נדרשה ההגנה לשכנע את הפרקליטות למחוק מכתב האישום שיוגש לבית משפט את האישום היותר חמור – הפצת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, עבירה בניגוד לסעיף 214 (ב) לחוק העונשין. כזכור, העונש המקסימלי בגין הפצת פרסום תועבה עומד על 5 שנות מאסר בעוד העונש המקסימלי בגין החזקת פרסום תועבה עומד "רק" על שנת מאסר אחת.
  • סיום ההליך באי הרשעה, באופן שלא תירשם הרשעה פלילית לחובתו של העיתונאי במרשם הפלילי.
  • אי פרסום פרטים מזהים אודות הלקוח.
• בסופו של יום, שלושת המטרות הללו, הושגו ע"י ההגנה במלואן (ואף ערעור שהגישה פרקליטות המדינה בתיק זה – נדחה).
• במסגרת הסדר טעון שגובש בהליך השימוע הוסכם עם הפרקליטות כדלקמן:
  • טיוטת כתב האישום תצומצם באופן שתימחק העבירה של הפצת פרסום תועבה, וכן תצומצם תקופת החזקת החומר האסור.
  • הנאשם יודה בעובדות כתב האישום, לא יורשע וישלח לקבלת תסקיר משירות המבחן. התסקיר יתייחס בין השאר גם לאפשרות סיום ההליך ללא הרשעה.
  • הפרקליטות תעתור לסיים את ההליך בהרשעה, מאסר על תנאי, שירות לתועלת הציבור (של"צ), אולם תבחן את עמדתה שוב, לאחר קבלת התסקיר.
  • ההגנה תעתור בפני בית המשפט שלא להרשיע את הנאשם, וכן למתן צו שירות לתועלת הציבור והעמדתו בפיקוח שירות המבחן.

בית המשפט מאמץ את עמדת ההגנה וחרף עמדת הפרקליטות, מסיים את ההליך הפלילי באי הרשעה.

• לאחר שהוגש לבית המשפט כתב האישום עליו סוכם במסגרת הליך השימוע, ולאחר שהתקבל אודות הנאשם תסקיר חיובי הממליץ להימנע מהרשעתו, נשמעו בפני בית המשפט טעונים לעונש.
• בעוד ההגנה עתרה להימנעות מהרשעה, ביקשה הפרקליטות מבית המשפט להרשיע את הנאשם ולגזור עליו  מאסר על תנאי, צו שירות לתועלת הציבור וקנס.
• בפסק דינו, אימץ בית משפט השלום את עמדת ההגנה. בין היתר, פסק בית המשפט הנכבד (כבוד השופטת ליה לב און):

"שותפה אני לעמדה שהובאה בערעור פלילי 756-01-08 מחוזי מרכז, פולק נגד מדינת ישראל כי אנו מצויים בעידן טכנולוגי בו רשת האינטרנט חולשת על הכפר הגלובלי, ומתוקף כך שוררת קלות בלתי נסבלת בביצוע עבירות כנגד קטינים, בעצם ניצולם, ובהמשך גם בהפצת חומרי תועבה ברשת האינטרנט.

כמו כן רואה אני טעם והצדקה בדרישה לבער מעשים קשים אלו מקרבנו כולל לגבי אלו המפיצים חומרי תועבה כמו אלו המחזיקים בהם שהרי באין צרכנים לדברי תועבה אלה, או כאשר יפחת מספרם, יתמעטו גם מעשי הפגיעה בקטינים וניצולם לצורך הפקת חומרי תועבה".

• יחד עם זאת, פסק בית המשפט הנכבד:

"ברם הענישה במקומותינו אינדיבידואלית ולצד העבריין הכללי יש לשקול מכלול הנסיבות האישיות של הנאשם ונסיבות ביצועה של העבירה שמא על אף ההצדקה שבהרשעה כדי להשיג הרתעה, מקרהו של הפרט חריג יהיה לכלל".

• בהתחשב בשורה ארוכה של שיקולים, עליהם עמד בית המשפט הנכבד בהחלטתו, נמנע בית המשפט מהרשעת הנאשם, העמיד אותו בפיקוח שירות המבחן למשך שנה והורה כי יבצע צו שירות לתועלת הציבור.
• הדיון כולו התקיים בדלתיים סגורות עם צו איסור פרסום. בהמשך, התיר בית המשפט לפרסם את ההחלטה ללא פרטים שיש בהם כדי לחשוף את הנאשם.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בטיוטת כתב האישום שהכינה הפרקליטות לפני השימוע, בכתב האישום שהוגש במסגרת הסדר טעון לבית המשפט ובהחלטת בית המשפט לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.

תיק פלילי בבית משפט השלום פתח תקווה , בפני כבוד השופטת ליה לב און.

עדכון – דחיית ערעור הפרקליטות על החלטת בית משפט השלום לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.

• על ההחלטה בתיק פלילי זה להימנע מהרשעה, הגישה פרקליטות המדינה ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז.
• בית משפט המחוזי מרכז קיבל גם הפעם את עמדת ההגנה, דחה את ערעור הפרקליטות ואישר את סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה (ערעור פלילי עפ"ג 716-11-09, בית המשפט המחוזי מרכז, לפני אב"ד, כב' השופט מנחם פינקלשטיין, כב' השופט פרופ' עופר גרוסקופף, כב' השופט רמי אמיר).
• לפרטים על החלטת בית המשפט המחוזי ראו בהרחבה בעמוד: אי הרשעה – ערעור פלילי | דחיית ערעור הפרקליטות על הימנעות מהרשעה פלילית | החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין | סעיף 214 חוק העונשין | בית המשפט המחוזי מרכז.
• בכך הסתיים תיק בחשד לעבירות חמורות של הפצת פרסום תועבה ללא הרשעה.

לקריאה נוספת.

• להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.
• למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות דומות ראו:
  • החזקת פרסום תועבה – סעיף 214 חוק העונשין,  וכן ראו: ארכיון החזקת פרסום תועבה.
  • עבירות מין ברשת – ייעוץ וייצוג משפטי. 

דוגמאות נוספות לטיפול משרדנו בעבירות פרסום, החזקה והצגת תועבה.

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות פרסום והצגת תועבה.

עורך דין פלילי | עבירות מין ברשת – ייעוץ וייצוג משפטי

אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | ארכיון חזקת פרסום תועבה | עורך דין פלילי במרכז | עו"ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו"ד פלילי בפתח תקווה | בית משפט השלום בפתח תקווה – ייצוג משפטי |  מכתב יידוע לחשוד

הפוסט הפצת פרסום תועבה | פרסום חומר תועבה – ייעוץ וייצוג משפטי, מחיקת אישום וסיום הליך פלילי ללא הרשעה.<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (8)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

החזקת פרסום תועבה – בית המשפט המחוזי מרכז דוחה ערעור הפרקליטות ומאשר סיום ההליך ללא הרשעה פלילית.

החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין – אושרה אי הרשעה ע"י ערכאת ערעור פלילי תוך דחיית ערעור הפרקליטות – בית המשפט המחוזי מרכז.

• מקרה תקדימי להמחשה במסגרתו הצליח משרדנו להגן בערכאת הערעור על החלטת בית משפט השלום להימנע מהרשעה פלילית בעבירה של החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין (סעיף 214 לחוק העונשין). בית המשפט המחוזי מרכז קיבל את עמדתנו ודחה את ערעור הפרקליטות על ההחלטה להימנע מהרשעה פלילית.
• החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בתיק זה חריגה ביותר וקיימות החלטות שיפוטיות רבות, לרבות של בית המשפט העליון – בהם מקרים של החזקת פרסום תועבה שהובאו לפתחם של בתי המשפט הסתיימו בהרשעה בפלילים.

תחילת הפרשה – החזקת פרסום תועבה – סיום ההליך הפלילי בבית משפט השלום ללא הרשעה.

• על ההליך הפלילי שהתנהל בבית משפט השלום והסתיים ללא הרשעה, ניתן לקרוא בהרחבה כאן: תיק פלילי פ/3410/08, בית משפט השלום פתח תקווה , בפני כבוד השופטת ליה לב און.
• בתמצית, כנגד עיתונאי ממרכז הארץ הוגש כתב אישום בגין החזקת תכני פדופיליה שהוריד מהאינטרנט (תמונות וסרטים).
• תכני פדופיליה נקראים בחוק העונשין, תשל"ז – 1977:  " פרסום תועבה ובו דמותו של קטין ".
• על פי סעיף 214 (ב3) לחוק העונשין, המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין דינו- מאסר שנה;
• במקרה זה, לנוכח הודאתו של הלקוח במיוחס לו בחקירתו, כמו גם ראיות מוצקות נוספות שנאספו לחובתו, לא ניתן היה לשכנע את הפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום.
• משהיה ברור שבכל מקרה יוגש כתב אישום וכי ניתן להוכיח את האישום בבית המשפט, הציבה ההגנה מטרה –  לסיים את ההליך הפלילי באי הרשעה, באופן שלא תירשם הרשעה פלילית לחובתו של העיתונאי במירשם הפלילי.
• בהסתמך על פסיקה עקבית בנושא של בתי המשפט, כולל בית המשפט העליון, ביקשה הפרקליטות מבית המשפט להרשיע את הנאשם ואילו ההגנה עתרה לסיים את ההליך באי הרשעה.
• בפסק דין מיום 8.7.09, אימץ בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופטת ליה לב און) את עמדת ההגנה, נמנע מהרשעת הנאשם, העמיד את הנאשם בפיקוח שירות המבחן למשך שנה והורה כי יבצע צו שירות לתועלת הציבור (של"צ).
• הדיון כולו התקיים בדלתיים סגורות עם צו איסור פרסום. בהמשך, התיר בית המשפט לפרסם את ההחלטה ללא פרטים שיש בהם כדי לחשוף את הנאשם. אודות פסק דין זה ניתן לקרוא בהרחבה כאן.

הפרקליטות הגישה ערעור על החלטת בית משפט השלום לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה

• פרקליטות המדינה לא השלימה עם החלטת בית משפט השלום, והגישה ערעור כנגד אי הרשעתו של העיתונאי לבית המשפט המחוזי מרכז.
• בתמצית, טענה הפרקליטות בערעור כדלקמן:
  • שגה בית משפט השלום בהימנעו מלהרשיע את העיתונאי.
  • מדובר בעבירה חמורה ביותר.
  • בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע על ידי בתי המשפט בישראל בכל דרגותיהם כי ככלל, מתחייבת הרשעה פלילית בעבירה מסוג זה.
  • אין ללמוד גזירה שווה באותם מקרים בודדים שבהם נמנעו בתי משפט מלהרשיע את מי שעבר עבירה זו, ומכל מקום, מדובר בפסקי דין ישנים שאינם משקפים את מדיניות הענישה העדכנית בעבירה זו.
  • במקרה זה מדובר בהיקף נרחב מאוד של חומר תועבה, ובהחזקתו לאורך זמן.
  • בעבר הורשעו נאשמים בעבירה זו, על אף שהוכח כי הרשעה בפלילים תגרום להם נזק כלכלי משמעותי.
  • בתי המשפט מיישמים מדיניות ענישה מחמירה ביחס לעבירה זו, ובעבר כבר נדונו מי שעברו עבירות של החזקת חומר תועבה לעונש מאסר בפועל.           
  • נסיבותיו האישיות של העיתונאי באו לידי ביטוי בהסכמתה של המדינה לכך שעונשו המעשי יהיה עבודות שירות לתועלת הציבור בלבד (בנוסף למאסר על תנאי).
• בפועל, ביקשה הפרקליטות לגבש בבית המשפט המחוזי קביעה עקרונית על פיה, בעבירה של החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לא ניתן להימנע מהרשעה בפלילים.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז: קבלת טעוני ההגנה, דחיית ערעור הפרקליטות ואישור ההחלטה להימנע מהרשעה בעבירה של החזקת פרסום תועבה.

• בפסק דינו, קיבל בית המשפט המחוזי מרכז את טעוניו של עורך דין פלילי גיא פלנטר, דחה את ערעור פרקליטות המדינה ואישר את החלטת בית משפט השלום לסיים את ההליך הפלילי באי הרשעה.
• נכון למועד פרסום פסק הדין, מדובר במקרה תקדימי, היחיד בו אישרה ערכאת ערעור בישראל סיום הליך פלילי ללא הרשעה בעבירה של החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין.
• בפסק דין עקרוני, פסק בית המשפט המחוזי (אב בין הדין, כב' השופט מנחם פינקלשטיין, כב' השופט פרופסור עופר גרוסקופף, כב' השופט רמי אמיר) בין היתר כדלקמן:

"…מן הראוי להבהיר כי מקובלת עלינו העמדה הרואה בחומרה רבה את העבירה של החזקת פרסום תועבה שבו דמותו של קטין.

בית המשפט צריך ליטול חלק במיגור התופעה החמורה של התעללות מינית בקטינים, גם כאשר הפגיעה הנגרמת לקטינים איננה ישירה אלא עקיפה בצורה של החזקת חומר פדופילי.

המאבק נעשה גם בדרך של אכיפת הדין הפלילי, ולרבות הרשעה וענישה מתאימה. כך עולה מפסיקתו של בית המשפט העליון (ראו: רע"פ 3890/09 מור נגד מדינת ישראל, טרם פורסם, [פורסם בנבו], 17.5.2009), וכן מפסיקה של בתי המשפט המחוזיים, לרבות במקרים שבהם מתקבל ערעור המדינה כנגד אי הרשעה בעבירה זו על ידי בית משפט שלום. אנו ערים גם להיקפו של חומר התועבה כפי שהיה במקרה זה".

• עוד פסק בית המשפט המחוזי בהקשר זה:

"ההלכה כי בדרך כלל מי שעבר עבירה זו צריך להיות מורשע, כבר מושרשת בפסיקת בתי המשפט, כאמור, ולרבות בפסיקת בית המשפט העליון".

• יחד עם זאת, דחה בית המשפט המחוזי את ערעור הפרקליטות ואישר את סיום ההליך באי הרשעה, בקובעו בין היתר כדלקמן:

"…ואולם, נראה כי אין חולק על כך שעבירה זו של החזקת חומר תועבה איננה מן העבירות שלעולם אין לנקוט בהן את הדרך של הימנעות מהרשעה. גם בעניין זה צריכה להיות מקובלת הגישה של בחינת כל מקרה לגופו כחלק מהרעיון או בדומה לעיקרון של הענישה האינדיבידואלית. השאלה העולה במקרה זה היא אפוא, האם מתקיימים במקרה זה נסיבות כה יוצאות דופן המאפשרות להימנע מהרשעה…"

"…לאחר התלבטות ושיקול, הגענו למסקנה כי מן הראוי שלא להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא. לשון אחר, נראה לנו כי לפנינו מקרה יוצא דופן, ויש לראותו כמקרה יוצא מהכלל המעיד על הכלל, היינו, שהכלל הוא הרשעת מי שעובר את העבירה דנן, והימנעות מהרשעה תהיה רק במקרים יוצאים מהכלל".

"…אנו סבורים כי מתקיימות כאן נסיבות לא מעטות הנוגעות הן למעשה העבירה והן לנסיבותיו האישיות של המשיב, היוצרות בהצטברותן "איכות" המביאה לשקול אי הרשעה ".

 "…לא נוכל להתעלם מאותן נסיבות אישיות, שלדעתנו מביאות כאמור להחלטה בדבר הימנעות מהרשעה ".

• כאמור ייחודו של פסק הדין בכך, שנכון למועד פרסומו, מדובר במקרה ראשון בו אישרה ערכאת ערעור סיום הליך ללא הרשעה בעבירה של החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, עבירה פלילית בניגוד לסעיף 214 (ב3) לחוק העונשין.
• בית המשפט התיר לפרסם את פסק-הדין, בכפוף לכך שלא יותר פרסום שמו של הנאשם בפרשה או כל פרט אחר העלול לזהותו.
• בקובץ בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בפסק הדין עצמו.

ערעור פלילי עפ"ג 716-11-09, בית המשפט המחוזי מרכז, לפני אב"ד, כב' השופט מנחם פינקלשטיין, כב' השופט פרופ' עופר גרוסקופף, כב' השופט רמי אמיר.

לקריאה נוספת.

• להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.
• להרחבה בנוגע לייצוג משפטי בעבירות מין ראו בעמוד:
  • עבירות מין ברשת – ייעוץ וייצוג משפטי. 
  • עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.
  • עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי. 
• למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות דומות ראו בעמוד: ארכיון החזקת פרסום תועבה.
• להרחבה בנוגע לייצוג משפטי בהליכי ערעור ראו בעמוד: ערעור פלילי | ייצוג משפטי בהליכי ערעור | ערעור על הרשעה | ערעור על עונש.

עורך דין פלילי | ערעור פלילי | אי הרשעה | עבירות מין – ייצוג משפטי | עבירות מין ברשת – ייצוג משפטי

משפט פלילי | אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | החזקת פרסום תועבה |  עורך דין פלילי במרכז | עו"ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו"ד פלילי בפתח תקווה | בית משפט השלום בפתח תקווה – ייצוג משפטי

הפוסט החזקת פרסום תועבה – אושרה אי הרשעה ע"י ערכאת ערעור פלילי – ללא הרשעה<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (5)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי