ארכיון סעיף 242 חוק העונשין - משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

המחלקה לחקירות שוטרים – מח"ש | ייצוג משפטי ע"י עו"ד פלילי 5 (77)

גיא פלנטר — Tue, 18 Apr 2023 16:17:46 +0000

המחלקה לחקירות שוטרים – ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח"ש ע"י עו"ד פלילי.

המחלקה לחקירות שוטרים – ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח"ש + ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח"ש פליליים בבתי משפט

ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח"ש: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח"ש, מכין את השוטרים לחקירתם הפלילית במח"ש, מלווה את השוטרים בייעוץ משפטי במהלך הליכי החקירה השונים ומעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במח"ש: ככול שמתגבשת כוונה להגיש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים, על מנת לשכנע את מח"ש להימנע מהגשת כתב אישום ולהוביל לסגירת תיק מח"ש.
ייצוג משפטי לשוטרים במשפטים פליליים הנוגעים לתיקי מח"ש: משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים: על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד"ם).

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – סגירת תיק מח"ש כנגד שוטר מג"ב בעקבות שימוע במח"ש – קבלת טענה של הגנה עצמית

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו מול מח"ש.

תמצית עובדות המקרה – פתיחה בחקירת מח"ש

שוטר מג"ב היה מעורב באירוע אלים בסמוך למועדון בבאר שבע, כשבמסגרת זו, דקר אזרח בחזהו באמצעות בקבוק שבור וגרם לפציעתו באורח בינוני.
השוטר לא כפר באירוע, אך טען כי מדובר בהגנה עצמית.
בניגוד למצופה מכל אזרח, ובפרט מאיש משטרה, לא הסגיר עצמו השוטר מיד למשטרה, אלא כעבור יום, כשבתווך, כך על פי החשד, בוצעו פעולות לשיבוש החקירה.
האירוע דווח למח"ש אשר פתחה בחקירה פלילית כנגד השוטר.

העבירות הפליליות בהן נחשד השוטר

תחילה נחקר השוטר בחשד לעבירות תגרה וכן גרימת חבלה חמורה.
בהמשך, נחקר השוטר ע"י מח"ש בחשד לעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים.
בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט גיא אבנון) אף נעתר חלקית לבקשת מח"ש והאריך את מעצרו לצרכי חקירה, תוך קביעה כי קם חשד סביר הקושר את השוטר לעבירות המיוחסות לו, עבירות המקימות עילות מעצר מסוג מסוכנות וכן חשש לשיבוש הליכי חקירה.
הרשעתו של השוטר במיוחס לו היתה חושפת אותו לעונש מקסימלי של 14 שנות מאסר (העונש הקבוע לצד עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות כשהעבריין נושא נשק קר לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז ביחד עם סעיף 333 לחוק).

שימוע במחלקה לחקירות שוטרים – קבלת טענות ההגנה בשימוע במח"ש וסגירת התיק הפלילי

עוד בשלב החקירה במח"ש, פנה השוטר למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ משפטי בנוגע לחקירתו וייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
בהמשך, משנתגבשה כוונה להגיש כנגד השוטר כתב אישום, העניק משרדנו לשוטר ייצוג משפטי בשימוע פלילי שנערך בפני סגן ראש מח"ש, עו"ד משה סעדה.
בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח"ש ולמרות חומרת הפציעה כמו גם התנהלותו של השוטר לאחר הפציעה, נסגר התיק ע"י מח"ש בעילה של חוסר ראיות.
משנתקבלה טענתו של השוטר כי פעל בהגנה עצמית, גם לא הועמד לדין משמעתי.
מקרה זה טופל במשרדנו על ידי עורכי הדין גיא פלנטר, אירנה אינברג ועמנואל טראץ'.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין בחשדות שהוטחו בשוטר במסגרת חקירתו במח"ש, בהחלטת בית המשפט להאריך את מעצרו לצורכי חקירה ובהחלטת המחלקה לחקירות שוטרים, בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח"ש, לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
הפרשה פורסמה באתר פוסטה, ראו: שוטר מג"ב חשוד בדקירה במהלך קטטה סמוך למועדון.

סגירת תיק מח"ש של שוטר על ידי המחלקה לחקירת שוטרים בעקבות שימוע פלילי.

הליך פלילי כנגד שוטרים בישראל

הליכים פליליים כנגד שוטרים בישראל, הן בשלב החקירה והן בשלב הגשת כתב אישום והעמדה לדין, מנוהלים ע"י המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש).
המחלקה לחקירות שוטרים הינה חלק מפרקליטות המדינה ופועלת מכח הסמכה בסעיף 49ט. לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א – 1971.
מח"ש מורכבת מיחידת חקירות – היחידה האמונה על ביצוע החקירות הפליליות כנגד שוטרים ובעלת סמכויות מעצר, חיפוש, חקירה, האזנות סתר ועוד, יחידת מודיעין ויחידת פרקליטות.
מח"ש כפופה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיות פרקליט המדינה ולנהלים פנימיים של מח"ש.
הנחיות ספציפיות המתייחסות לעבודת מח"ש הן:
- הנחייה מס' 14.4 סמכות החקירה והעמדה לדין בתלונה נגד שוטר.
- הנחייה מס' 2.18 – מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר.

את מי מוסמכת מח"ש לחקור ולהעמיד לדין?

שוטרים – מי שנמנה עם משטרת ישראל, לרבות שוטרי משמר הגבול (מג"ב).
אזרחים החשודים בביצוע עבירה בצוותא עם שוטרים.
אנשי שירות הביטחון הכללי במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה (ולמעט תלונות נחקרים שנבדקות ע"י המבת"ן במשרד המשפטים).

אילו עבירות מוסמכת מח"ש לחקור?

עבירות שמח"ש מוסמכת לחקור.

כל עבירה פלילית שבוצעה על ידי שוטר, בין אם במסגרת תפקידו ובין שלא במסגרת תפקיד, והעונש הקבוע בצד העבירה בחוק הוא למעלה משנת מאסר.
עבירות שכיחות הנחקרות ע"י מח"ש הן:

עבירות שמח"ש לא מוסמכת לחקור

עבירות תעבורה.
חשד לביצוע עבירה שרשות אחרת שאינה המשטרה מוסמכת לחקור בה על פי דין.
עבירות פליליות שהעונש הקבוע בצדן בחוק אינו עולה על שנת מאסר. אלו, ייחקרו ככלל על ידי יחידת חקירות מקומית של המשטרה.

סמכויות המחלקה לחקירות שוטרים בתום החקירה

בסיום החקירה הפלילית ע"י יחידת החקירות מועבר התיק לעיון והחלטת זרוע התביעה במח"ש.
פרקליטי מח"ש יבחנו את התשתית הראייתית בתיק ויגבשו החלטה האם לסגור את התיק, להעביר לטיפול בדין משמעתי או להגיש כתב אישום פלילי נגד השוטר.

שימוע פלילי לשוטר במח"ש

בשלב זה, ככל שמתגבשת כוונה להעמיד את השוטר לדין פלילי בעבירה מסוג פשע, מחויבת מח"ש בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ולהנחיית פרקליט המדינה (הנחיה מספר 21.14 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים) להעניק לשוטר החשוד זכות שימוע בטרם קבלת החלטה סופית.
בתיקים שהחשד בהם מתמצה בעבירה מסוג עוון שאינה מקימה זכות שימוע בדין, למח"ש סמכות שבשיקול להעניק לחשוד שימוע לפנים משורת הדין, מקום בו פנה החשוד באמצעות סנגור וביקש שיינתן לו שימוע.
להרחבה בכל הנוגע לייצוג בהליך שימוע פלילי בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום.

סגירת תיק מח"ש

מח"ש מוסמכת לסגור תיק פלילי שנפתח כנגד שוטר באחת מעילות הסגירה המעוגנות בחסד"פ: חוסר ראיות מספיקות, חוסר אשמה, או "נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין". להרחבה בנושא ראו: סגירת תיק פלילי.
כמו כן, מוסמכת מח"ש להחליט על סגירת תיק פלילי שנפתח כנגד השוטר בחשד לעבירת עוון בדרך של "הסדר מותנה", בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.3042 – הפעלת תיקון 66 לחוק סדק הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 – "הסדר מותנה". להרחבה בנושא זה ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

הגשת כתב אישום כנגד השוטר והעמדתו לדין פלילי

בהתאם לחומרת העבירה, תגיש מח"ש כתב אישום פלילי נגד שוטר לבית משפט השלום או בית המשפט המחוזי.
פרקליטי המחלקה לחקירות שוטרים מייצגים את מח"ש בהליכים פליליים בבתי המשפט.

העברת תיק מח"ש לטיפול בדין משמעתי במחלקת המשמעת במשטרת ישראל

מח"ש מוסמכת להמליץ למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד לדין משמעתי שוטר אם מחומר החקירה שנאסף בעניינו מתעורר חשד לביצועה של עבירת משמעת, כאמור בחוק המשטרה.
במקרה של עבירת שימוש בכח שלא כדין במסגרת מילוי תפקיד – מוסמכת מח"ש להורות למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד את השוטר לדין משמעתי (סעיף 19(א) לחוק המשטרה).
נכון להיום, הקווים המנחים לניתוב תיקים להליך משמעתי או להליך פלילי בתיקים של שימוש בכח שלא כדין מוסדרים בנהלים פנימיים של מח"ש ומאפשרים שיקול דעת רחב ותלות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. באחרונה, בעקבות ביקורת רבה שנשמעה בעניין, העבירה מח"ש לפרקליטות המדינה טיוטת נוהל שצפוי להסדיר באופן ברור את מדיניות מח"ש בנושא, לרבות התווים אמות מידה להבחנה בין העמדה לדין פלילי לבין העמדה לדין משמעתי.
בכל הנוגע להליכים משמעתיים כנגד שוטרים ראו בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד"ם).

מדוע חשוב לשוטר לקבל ייעוץ משפטי בחקירת המחלקה לחקירות שוטרים?

בהיותם עצמם עוסקים באכיפת דין פלילי, לא מעט שוטרים טועים לחשוב כי הם יכולים להתמודד בכוחות עצמם עם חקירת מח"ש המתנהלת כנגדם.
בפועל, אפילו עורכי דין פליליים מנוסים, ליטיגטורים מדופלמים שזה משלח ידם, הנתונים לחקירה פלילית – ישכילו להתייעץ עם עורך דין פלילי אחר, ובמידה ויוגש כנגדם כתב אישום, לא ינסו לייצג את עצמם אלא יעמידו את הייצוג המשפטי הטוב ביותר שידם משגת.
חלק מהשוטרים חוששים מהנראות של הדברים – מכך שעצם ההיוועצות עם עורך דין עלולה לשדר למח"ש שהם אכן הסתבכו ושהם אשמים במיוחס להם.
בפועל, חוקרי ופרקליטי מח"ש מורגלים לעבוד מול עורכי דין המייצגים שוטרים ורוב השוטרים הנתונים לחקירת מח"ש מתייעצים עם עורכי דין, בין אם לפני החקירה או בפתח החקירה עצמה, בשלב הצגת החשד ומתן הזכויות ע"י חוקר מח"ש.
בכל מקרה, עצם מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לפגוע בנחקר (ולא משנה מה החוקרים אומרים לנחקרים שלהם בנושא הזה, על מנת לשכנע אותם לוותר על זכות ההיוועצות עם עורך דין) ומנגד – שלילת זכות ההיוועצות עשויה להוביל לזיכוי, ללא קשר לשאלת האשם.
שוטרים עלולים לטעות ולחשוב שבכל מחלוקת עם אזרח, יתייצבו חוקרי מח"ש באופן אוטומטי לצידם. בפועל, חוקרי ופרקליטי מח"ש עושים את מלאכתם באופן מקצועי, ללא סנטימנטים, ומלאכתם כוללת איסוף ראיות מפליליות כנגד שוטרים ובמקרים המתאימים – גם העמדתם של שוטרים לדין פלילי.
שוטר הנתון בחקירה פלילית נמצא במצב עדין ומורכב במיוחד; כעובד ציבור וכמי שאמון בעצמו על אכיפת החוק – אין הוא יכול להתנהג בחקירה פלילית ככול אזרח. כך למשל, לבחירתו של שוטר לשמור על זכות השתיקה בחקירת מח"ש (להבדיל מהשימוש בזכות להיוועץ בעורך דין) השלכות שונות, שאינן רלוונטיות לאזרח הנתון בחקירה פלילית.
יתרה מכך, לתוצאות חקירת מח"ש השלכות על כל היבטי חייו של השוטר, ולצד המישור הפלילי שנחקר ע"י מח"ש, כל שוטר נתון גם לדין משמעתי (ביד"ם) ולצעדים מנהליים.
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: שוטרים – דין משמעתי | ייצוג משפטי לשוטרים ע"י עורך דין: בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד"ם).
שלב החקירה הפלילית הינו קריטי, מדובר בשלב המכתיב את המשך הדרך כאשר לא אחת, טעויות של שוטרים בשלב חקירתם במח"ש והנזקים המשפטיים שגרמו לעצמם מאחר ולא התייעצו עם עו"ד פלילי – בלתי ניתנים לתיקון בהמשך.
כל אלה מדגישים את חשיבות ההיוועצות עם עורך דין פלילי בחקירת מח"ש. על כך יש להוסיף, שעל פי נותני המחלקה לחקירות שוטרים שפורסמו לאחרונה (2018), אחוז ההרשעה בתיקי מח"ש עומד על 85%, כאשר רק 3% מתיקי מח"ש הפליליים הסתיימו בזיכוי. עוד בעניין זה ראו: דו"ח סיכום שנת 2017 של המחלקה לחקירות שוטרים.
נתון זה מלמד שוב עד כמה חשוב לשוטר הנתון בחקירת מח"ש להיות מלווה בייעוץ משפטי מקצועי, שיוביל לסגירת תיק מח"ש, שכן מרגע שהחקירה הסתיימה והוגש כתב אישום – סיכוייו של השוטר לזיכוי – נמוכים להחריד.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי לשוטרים + ייצוג משפטי לשוטרים מול מח"ש

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות

עו"ד פלילי גיא פלנטר יוצא שירות ביטחון כללי (שב"כ), שירת כקצין מודיעין בצה"ל וזכה להתמחות אצל מיטב הסנגורים בישראל- עו"ד דן שינמן ועו"ד אורי וגמן. במסגרת תפקידו כתובע בפרקליטות המדינה, ליווה והנחה את חוקרי משטרת ישראל בחקירות פליליות רגישות ומורכבות.
מאז פרישתו מפרקליטות המדינה בשנת 1999, העניק עו"ד גיא פלנטר ייעוץ משפטי לנחקרים רבים, בפרשות שונות ומגוונות שרובן לא נחשפו לעיני הציבור. עו"ד גיא פלנטר מרצה בפני גופים שונים אודות חקירות וכללי התנהגות בחקירות.

חקירת מח"ש – הכנה, ליווי החקירה וייעוץ משפטי

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים החשודים בעבירות פליליות ומוזמנים לחקירת מח"ש.
אנו מכינים את השוטרים לחקירת מח"ש, מלווים אותם בהליכי החקירה ומייצגים אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

טיפול בהוצאת צו איסור פרסום

במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פירסום שמו של השוטר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שטרים

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי שימוע פלילי מול מח"ש, בטרם גיבוש החלטה סופית על העמדה לדין.

ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח"ש בבית משפט

משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטר בהליך הפלילי בבית המשפט ובכל ערכאות הערעור.

ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים

על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד"ם).

ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים בהליכי התאמה תעסוקתית

על כך ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל.

לקריאה נוספת

בכל הנוגע לקבלת ייעוץ במסגרת החקירה הפלילית ראו בעמוד: הכנה לחקירה פלילית – ייעוץ משפטי בחקירה.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי מעצר ראו בעמוד: שחרור ממעצר | שחרור בערבות.
בכל הנוגע לייצוג בהליך השימוע בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום. כמו כן ראו בהקשר זה: מכתב יידוע לחשוד.
להרחבה בנוגע לסגירת תיק פלילי ראו בעמודים: סגירת תיק פלילי וכן סגירת תיק בהסדר מותנה.
בכל הנוגע לייצוג נאשמים בהליך פלילי בבית המשפט ראו בעמוד: משפט פלילי – ייצוג ע"י עורך דין פלילי.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי ע"י עו"ד פלילי.

עורך דין פלילי

חקירת מח"ש – הכנה + ייעוץ משפטי לשוטרים | ייצוג משפטי בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים | ייצוג שוטרים בהליכים פליליים בבית המשפט מול מח"ש

המחלקה לחקירות שוטרים – מח"ש – ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים ע"י עורך דין פלילי.

הפוסט המחלקה לחקירות שוטרים – מח"ש | ייצוג משפטי ע"י עו"ד פלילי 5 (77) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי 5 (98)

גיא פלנטר — Mon, 20 Mar 2023 10:01:50 +0000

עורך דין עבירות מחשב, עבירות סייבר, עבירות אינטנרט – ייעוץ וייצוג משפטי

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי

מחפשים עורך דין לעבירות מחשב? עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
בעמוד זה תמצאו הסברים תמציתיים על סוגי עבירות המחשב והעונשים שנקבעו לצידם וכן מידע שימושי אחר.
לקראת סוף העמוד תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מחשב.

עבירות מחשב

כפי שקרה בעידן המודרני בתחומי חיים אחרים, כך גם בעולם המשפט הפלילי תפסו המחשב ורשת האינטרנט מקום מרכזי.
המחשב ורשת האינטרנט "משחקים תפקיד" במשפט הפלילי בשלושה מישורים עיקריים:
- המחשב כ"קרבן" לעבירה: בהקשר זה מבוצעות עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט במטרה לפגוע במחשב עצמו, ו/או במידע השמור במחשב עצמו.
- המחשב ככלי לביצוע עבירות: כאן משמשים המחשב ורשת האינטרנט כאמצעי לביצוע עבירות פליליות. במסגרת זו, עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט מבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.
- המחשב כמאגר של ראיות מפלילות: בהקשר זה מהווה המחשב מקור לאיסוף ראיות מפלילות אודות ביצוע עבירות פליליות וזהותם של העבריינים.

המחשב כ"קרבן" לעבירות פליליות

תחת הפרק שנקרא עבירות מחשב, קבע המחוקק בחוק המחשבים, התשנ"ה – 1995 שורה של עבירות פליליות, שהמכנה המשותף שלהן הינו תקיפה פלילית של המחשב עצמו. בכלל זה נמנים חדירות ופריצות למחשבים, ייצור והפצה של וירוסים, שיבוש מידע ויצירת מידע כוזב.
בטרם נעמוד על העבירות הללו, נכיר תחילה את חלק מההגדרות שנקבעו בחוק המחשבים:
- חומר מחשב = תוכנה או מידע;
- מחשב = מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, וציודו ההיקפי, לרבות מערכת מחשבים, אך למעט מחשב עזר (יצוין שעל פי הפסיקה, ניתן לראות גם במכשיר טלפון סלולארי כמחשב לכל דבר, לעניין הוראות חוק המחשבים).
- מחשב עזר = מחשב המסוגל לבצע פעולות חישוב אריתמטיות בלבד ופעולות הכרוכות בביצוע פעולות כאמור;
- מידע = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, למעט תוכנה, המובעים בשפה קריאת מחשב, והמאוחסנים במחשב או באמצעי אחסון אחר, ובלבד שהנתונים, הסימנים, המושגים או ההוראות אינם מיועדים לשימוש במחשב עזר בלבד;
- פלט = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, המופקים, בכל דרך שהיא, על ידי מחשב;
- שפה קריאת מחשב = צורת הבעה המתאימה למסירה, לפירוש או לעיבוד על ידי מחשב או מחשב עזר בלבד;
- תוכנה = קבוצת הוראות המובעות בשפה קריאת מחשב, המסוגלת לגרום לתפקוד של מחשב או לביצוע פעולה על ידי מחשב, והיא מגולמת, מוטבעת או מסומנת במכשיר או בחפץ, באמצעים אלקטרוניים, אלקטרומגנטיים, אלקטרוכימיים, אלקטרו-אופטיים או באמצעים אחרים, או שהיא טבועה או אחודה עם המחשב באופן כלשהו או שהיא נפרדת ממנו, והכל אם אינה מיועדת לשימוש במחשב עזר בלבד.
המחוקק דאג להגן על המחשב מפני מתקפות פליליות, ובמסגרת זו קבע שורה של עבירות מחשב בהם נדון כעת.

שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב

סעיף 2 לחוק המחשבים קבוע שמי שעושה שלא כדין אחת מאלה, דינו עונש מאסר (מקסימלי) של שלוש שנים:
- משבש את פעולתו התקינה של מחשב או מפריע לשימוש בו;
- מוחק חומר מחשב, גורם לשינוי בו, משבשו בכל דרך אחרת או מפריע לשימוש בו.
ככלל, בהקשר זה, "שלא כדין" = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.

חדירה לחומר מחשב שלא כדין

עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או למידע הנמצאים במחשב, מהווה עבירה פלילית עצמאית;
סעיף 4 לחוק המחשבים קובע בהקשר זה כדלקמן:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו – מאסר שלוש שנים;

לעניין זה, "חדירה לחומר מחשב" = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל"ט – 1979.

הפסיקה של בתי המשפט הרחיבה את המושגים "התקשרות" ו- "התחברות" באופן שאפילו פעולה בסיסית של חיבור המחשב לרשת החשמל והדלקתו, תהווה פעולה של "התחברות" לעניין סעיף זה.
גם בהקשר לסעיף זה, "שלא כדין" = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.
להרחבה בעניין עבירה זו ראו: חדירה לחומר מחשב שלא כדין.
בכל הנוגע להאזנות סתר ראו בעמוד – עבירות האזנת סתר – ייעוץ וייצוג משפטי.

נגיף מחשב

נגיף מחשב = וירוס מחשב, לרבות סוס טרויאני.
סעיף 6 לחוק המחשבים הוציא את הוירוסים הפוגעניים למיניהם "מחוץ לחוק" בקובעו, שמי שמתכנת וירוס מחשב פוגעני, מפיץ את וירוס המחשב הפוגעני לאחרים או מחדירו, עובר עבירה פלילית.
מעשים של הפצת וירוס מחשב או החדרתו למחשב אחר, נתפסו על ידי המחוקק כחמורים יותר מהמצאת וירוס מחשבים ובהתאמה, נקבע עונש חמור יותר בגין הפצה או החדרה.
על פי סעיף 6 לחוק המחשבים:

(א) העורך תוכנה באופן שהוא מסגלה לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב בלתי מסוימים, כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב, מסוימים או בלתי מסוימים, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) המעביר לאחר או המחדיר למחשב של אחר תוכנה אשר סוגלה לגרום נזק או שיבוש כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש כאמור, דינו – מאסר חמש שנים.

המחשב ככלי לביצוע עבירות פליליות

כזכור, בהקשר זה אנו עוסקים בעבירות מחשב ובעבירות אינטרנט המבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.

עבירות מחשב – חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת

בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק המחשבים, עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או מידע הנמצאים במחשב כדי לעבור עבירה אחרת – מהווה עבירה פלילית עצמאית:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב כדי לעבור עבירה על פי כל דין (למעט עבירה על פי חוק המחשבים עצמו), דינו – מאסר חמש שנים.

גם בהקשר זה, "חדירה לחומר מחשב" = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל"ט – 1979.

עבירות מחשב – מידע כוזב או פלט כוזב

סעיף 3 בחוק המחשבים קובע כי העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
מעביר לאחר או מאחסן במחשב מידע כוזב או עושה פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב;
כותב תוכנה, מעביר תוכנה לאחר או מאחסן תוכנה במחשב, כדי שתוצאת השימוש בה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב, או מפעיל מחשב תוך כדי שימוש בתוכנה כאמור.
בסעיף זה, "מידע כוזב" ו"פלט כוזב" = מידע או פלט שיש בהם כדי להטעות, בהתאם למטרות השימוש בהם.
בנוסף להוראות חוק המחשבים, מגן חוק העונשין על הערך של מהימנות ודיוק מסמכי תאגיד. סעיף 423 לחוק העונשין, שכותרתו רישום כוזב במסמכי תאגיד, קובע:

מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו – מאסר חמש שנים ; "תאגיד"=לרבות תאגיד העומד להיווסד.

פגיעה בפרטיות באמצעות עבירות מחשב

לא אחת, מבוצעות עבירות מחשב ועבירות אינטרנט במטרה לפגוע בפרטיותו של אדם אחר.
חוק הגנת הפרטיות, קובע שורה ארוכה של מעשים המהווים עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות. להרחבה בעניין זה ראו –עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי.

פרסום והצגת תועבה בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977

סעיף 214 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 עוסק בשורה של עבירות פליליות הנוגעות להחזקה, פרסום והצגת תועבה.
בהקשר זה ראו: עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.

עבירות מרמה זיוף והונאה באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

במקרים רבים נעשה שימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט (עבירות מחשב) למטרות מרמה, זיוף והונאה ובכלל זה העבירות הפליליות הבאות:
- התחזות כאדם אחר, עבירה בניגוד לסעיף 441 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.
- זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין + שימוש במסמך מזויף, עבירה בניגוד לסעיף 420 לחוק העונשין. בעבר, על מנת ליצור זיוף משכנע של מסמך, היה צריך כמעט בית דפוס וזייפן מוצלח היה זקוק לכישורים של אומן. כיום, באמצעות מחשב, סורק, מדפסת ותוכנת מחשב כגון Adobe Acrobat, כל ילד יכול לזייף כמעט כל מסמך.
- קבלת דבר במרמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
- הונאה בכרטיס חיוב, עבירה בניגוד לסעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו – 1986.
לפרטים נוספים ראו מאמר בנושא השימוש באינטרנט לביצוע הונאות.

עבירות מחשב למטרות גניבת מידע או רכוש

עבירות מחשב רבות מבוצעות למטרות גניבת מידע או גניבת רכוש. כתבי אישום בהקשר זה, מייחסים לנאשמים, מעבר לעבירות מחשב, את העבירות הפליליות הבאות:
- גניבה, עבירה בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין.
- גניבה בידי עובד הציבור, עבירה בניגוד לסעיף 390 לחוק העונשין.
- גניבה בידי המנהל, עבירה בניגוד לסעיף 392 לחוק העונשין.
- גניבה ביד מורשה, עבירה בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.

שימוש בתקשורת בין מחשבים (כגון דואר אלקטרוני) לביצוע עבירות פליליות

לא אחת, מנוצלת לרעה תקשורת בין מחשבים על מנת לבצע עבירות פליליות הנוגעות לשיח בין אדם לחברו. בכלל זה אנו מוצאים למשל את העבירות הבאות:
- איומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין;
- סחיטה באיומים, עבירה בניגוד לסעיף 428 לחוק העונשין;
- הטרדה מינית, עבירה בניגוד לסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית.
בפועל, לעניין האחריות הפלילית, אין זה מעלה או מוריד באם האיום, סחיטה או הטרדה בוצעו בשיחה פנים אל פנים, בהתכתבות ב- E-mail (דואר אלקטרוני), בצ'אט בתכנת מסרים מידיים כגון WhatsApp או ב- Messenger, או בשיחת אינטרנט ב- Skype.
הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה בניגוד לסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב – 1982. מבחינה משפטית, נחשב מכשיר הטלפון הסלולרי למחשב לכל דבר. בהיות הפלאפון בגדר "מיתקן בזק", שימוש בפלאפון שלא כדין באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז מהווה עבירה של "הטרדה באמצעות מתקן בזק", שדינה המקסימלי 3 שנות מאסר.
הטרדה מאיימת – סעיף 2 בחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 מגדיר הטרדה מאיימת באופן הבא:

(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו.

(ג) לעניין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.

מכאן ברור, ששימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט יכולים להוות בסיס להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת, בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק מניעת הטרדה מאיימת.

עבירות פליליות נוספות המבוצעות באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

המחשב ורשת האינטרנט מהווים קרקע נרחבת לביצוע מגוון של עבירות פליליות נוספות, לרבות:
- עבירות טרור;
- עבירות ביטחוניות;
- הסתה;
- אתרים בלתי חוקיים באמצעותם מתקיימים הימורים באינטרנט (הגרלות והימורים האסורים לפי סעיף 225 לחוק העונשין + משחקים אסורים לפי סעיף 226 לחוק העונשין).
- עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון;
- סחר בסמים, יבוא סמים ועבירות אחרות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.
- עבירות מין ברשת.

המחשב כמאגר לאיסוף ראיות מפלילות

מחשבים, שרתים וטלפונים ניידים ואמצעי אחסון של מדיה דיגיטלית הינם בגדר "מכרה זהב" לאיסוף ראיות.
מעבר לראיות מרשיעות שעשויות להימצא בהם, נחשף החוקר לכמות עצומה של מידע, הרלוונטית לחקירה. באמצעות המידע העצום שנפתח בפניו, מסוגל החוקר לא אחת "למפות" את כל חייו של החשוד – החל ממעגל קשריו והיכרויותיו, תחומי התעניינותו, מצבו הסוציו-אקונומי, העדפותיו המיניות, חולשותיו, בקיצור – הכול.
חלק ניכר מהמידע לא ימצא רלוונטי להוכחת האישום, אולם יש בו כדי ללמד את החוקר בפני מי הוא עומד, ובאיזה טקטיקות חקירה עליו לנקוט, על מנת "לפצח" את הנחקר.
בידי חלק מהחוקרים אמצעים לשחזור קבצים שנמחקו, ובאם ימצאו ראיות מספיקות להוכחת מעשים שנעשו לשיבוש החקירה והמשפט, לא תהסס רשות התביעה לכלול בכתב האישום גם עבירות כגון:
- השמדת ראיה, עבירה בניגוד לסעיף 242 לחוק העונשין;
- שיבוש מהלכי משפט, עבירה בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין;

עורך דין עבירות מחשב – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

משרדנו מעניק יעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו וכן נושאים נוספים קשורים.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | עורך דין עבירות מחשב | עורך דין עבירות אינטרנט | עורך דין עבירות סייבר | עבירות מין ברשת

הפוסט עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי 5 (98) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

השמדת ראיה – בעקבות ייצוג משפטי – סיום משפט צבאי לא רישום פלילי 5 (4)

גיא פלנטר — Mon, 10 Oct 2022 07:11:20 +0000

השמדת ראיה, גניבה בידי עובד ציבור – בעקבות ייצוג משפטי – סיום משפט צבאי לא רישום פלילי.

השמדת ראיה – ייעוץ וייצוג משפטי

בעמוד זה נעמוד בקצרה על העבירה של השמדת ראיה.
משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחיילים ואנשי קבע בכל הנוגע לעבירה של השמדת ראיה.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו; ממשפט צבאי שהחל באישום בעבירות גניבה בידי עובד ציבור וכן השמדת ראיה – הסתיים בהרשעה בעבירה שלא גוררת רישום פלילי.

על העבירה של השמדת ראיה

סעיף 242 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 שכותרתו השמדת ראיה קובע:

"השמדת ראיה

242. היודע כי ספר, תעודה או דבר פלוני דרושים, או עשויים להיות דרושים, לראיה בהליך שיפוטי, והוא, במזיד, משמידם או עושה אותם בלתי ניתנים לקריאה, לפענוח או לזיהוי, והכל בכוונה למנוע את השימוש בהם לראיה, דינו – מאסר חמש שנים.

"הליך שיפוטי" – כולל גם חקירה פלילית ולא רק הליך בבית המשפט.
העבירה של השמדת ראיה רלוונטיות לא רק למקרים של הליך משפטי או חקירה פלילית שמתקיימים אותה שעה, אלא גם לחקירה פלילית או משפט שצפויים להיפתח בעתיד.
מדובר בעבירה המסווגת כפשע, הנמנית על עבירות שיבוש עשיית משפט ובשל חומרתה קבע המחוקק שדינה המקסמילי 5 שנות מאסר.
מבחינת מידת העונש, ככול שמעשה השמדת הראיה נעשה על מנת להתחמק מלתת את הדין על עבירה חמורה יותר, כך גם צפוי עונש חמור יותר בגין מעשה השמדת הראיה.
לשם המחשה – על נאשם שהורשע בהשמדת ראיה שנועדה לשבש חקירה בחשד לרצח יגזר כמובן עונש חמור יותר מאשר על נאשם שהורשע בהשמדת ראיה שנועדה לשבש חקירה אודות מעשה מרמה.
להרחבה אודות עבירות מסוג זה ראו: עבירות שיבוש מהלכי משפט- ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו באישום בעבירת השמדת ראיה

כתב האישום שהוגש כנגד חייל: השמדת ראיה וגניבה בידי עובד ציבור

בעקבות חקירת מצ"ח, הוגש לבית הדין הצבאי כנגד סמל ראשון מחיל האוויר כתב אישום, המייחס לו שני אישומים פליליים חמורים;
- באישום הראשון, הואשם החייל בעבירה פלילית של גניבה בידי עובד ציבור, בניגוד לסעיף 390 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. מדובר באחת מעבירות הרכוש החמורות ביותר בספר החוקים, כאשר לצידה קבע המחוקק עונש מקסימלי של 10 שנות מאסר.
- באישום השני, הואשם החייל בעבירה פלילית חמורה נוספת של השמדת ראיה, בניגוד לסעיף 242 לחוק העונשין.

השלכות האישומים החמורים על עתידו של החייל

להרחבה בכל הנוגע לעבירות רכוש בהן הואשם החייל ראו:
- עבירות רכוש בצבא.
- גניבה בידי עובד ציבור.
הרשעתו של החייל בעבירות הפליליות הנ"ל בבית הדין הצבאי, הייתה גוררת רישום פלילי מלא במרשם הפלילי שמנהלת משטרת ישראל, ובכך מכתימה את החייל באות קלון פלילי ופוגעת קשות בעתידו המקצועי.
על התוצאות הפוגעניות של הרשעה פלילית ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

הסדר הטעון שנחתם עם הפרקליטות הצבאית: מחיקת העבירות של השמדת ראיה וגניבה בידי עובד ציבור

בעקבות ייצוג משפטי אשר העניק עורך דין צבאי גיא פלנטר לחייל ובמסגרת הסדר טעון עם התביעה הצבאית, הוסכם כדלקמן:
- נמחקה מכתב האישום העבירה של גניבה בידי עובד ציבור.
- נמחקה מכתב האישום העבירה של השמדת ראיה.
- כתב האישום תוקן בהסכמה לעבירה צבאית של התנהגות שאינה הולמת, בניגוד לסעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי התשט"ו – 1955, עבירה צבאית שאינה גוררת רישום פלילי במרשם הפלילי.
בית הדין הצבאי אימץ את הסדר הטעון שנקשר בין עו"ד צבאי גיא פלנטר ונמנע מלגזור על החייל מאסר של ממש.
לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום המקורי, כתב האישום המתוקן ופסק דינו של בית הדין הצבאי.

בית הדין הצבאי המחוזי, מחוז שיפוט חיל אוויר, בפני הרכב כב' השופט אל"מ אבי לוי.

עורך דין צבאי גיא פלנטר – על פעילות משרדנו בתחום המשפט הצבאי

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו ולעורכי הדין במשרדנו אישור להופיע בפני בתי דין צבאיים. לפרטים נוספים ראו בקישורים מייד בהמשך;
ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, אנשי קבע במשפט צבאי.
סוגי הטיפולים המשפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי.
עבירות פליליות וצבאיות נפוצות בהן אנו מטפלים בהקשר למשפט הצבאי.
דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים ולאנשי קבע במשפטים צבאיים בפני בתי דין צבאיים.

לקריאה נוספת אודות המשפט הצבאי

עורך דין צבאי

משפט צבאי | ייצוג משפטי | השמדת ראיה

הפוסט השמדת ראיה – בעקבות ייצוג משפטי – סיום משפט צבאי לא רישום פלילי 5 (4) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

עבירות שיבוש מהלכי משפט – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי 5 (13)

גיא פלנטר — Wed, 04 Mar 2020 14:07:25 +0000

עבירות שיבוש מהלכי משפט – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.

עבירות שיבוש עשיית משפט: שיבוש מהלכי משפט, עדות שקר, בידוי ראיות, שבועת שקר, ידיעות כוזבות, הדחה בחקירה, הדחה בעדות ועוד – ייעוץ וייצוג משפטי.

עבירות שיבוש עשיית משפט נועדו להגן על טוהר ההליך השיפוטי ועל תקינותם של הליכים משפטיים קונקרטיים.
בפרק ט' סימן א' בחוק העונשין התשל"ז-1977 שכותרתו "פגיעות בסדרי השלטון והמשפט", ניתן לעיין במלוא הוראות המחוקק בנוגע לעבירות שיבוש עשיית משפט ובעונש המקסימלי שנקבע לצידן.
במסגרת עמוד זה עמוד זה נעמוד בקצרה על העבירות המרכזיות הנוגעות לשיבוש עשיית משפט. חילקנו את הסקירה לשלוש קבוצות עיקריות:
- עבירות שנועדו להגן ולשמר את אמיתות התלונה והעדות.
- עבירות שנועדו להגן מפני יצירת ראיות כוזבות, לשמר ראיות אמת ולהגן מפני השפעה לא הוגנת על הליכי משפט.
- עבירות שנועדו להבטיח כי עבריינים יועמדו לדין, ישאו בעונשם וסנקציות שהוטלו ימומשו בפועל.
משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי+ ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לתיקי עבירות שיבוש עשיית משפט.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות שיבוש עשיית משפט.

עבירות שיבוש מהלכי משפט- עבירת השיבוש הבסיסית והכללית לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

עבירת השיבוש "הקלאסית"- שיבוש מהלכי משפט- היא זו הקבועה בסעיף 244 לחוק העונשין:

244. שיבוש מהלכי משפט

העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לענין זה, "הליך שיפוטי" – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט.

"שיבוש מהלכי משפט" היא עבירה מסוג "עוון", אשר העונש המקסימאלי הקבוע בצדה בחוק העונשין עומד על שלוש שנות מאסר.
מכאן, שלאדם שנחקר כחשוד בעבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לא קמה הזכות לשימוע לפני הגשת כתב אישום. ככל שלא יפנה ביוזמתו, באמצעות סנגור מטעמו, לרשות התובעת בבקשה לערוך שימוע לפנים משורת הדין – עלול למצוא עצמו נאשם בהליך פלילי מבלי שהייתה לו הזדמנות לנסות ולשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו ולסגור את התיק באחת מעילות הסגירה הקיימות.

יסודות העבירה של "שיבוש מהלכי משפט".

הרכיב ההתנהגותי של הסעיף הוא: "העושה דבר". רכיב זה נוסח באופן הרחב ביותר ואף נקבע כי "מעשה" כולל "מחדל" (רע"פ 7153/99 אורי אלגד נ' מדינת ישראל).
היסוד הנפשי של עבירת השיבוש הוא: "כוונה מיוחדת". כלומר, מלבד מודעות לטיב ההתנהגות ולקיום הנסיבות, יש צורך גם בכוונה מיוחדת למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין. הינו, שיבוש אשר נעשה ללא כוונה, אינו מהווה עבירה פלילית בהתאם להגדרת הסעיף.
הרכיב הנסיבתי: "הליך שיפוטי"; למרות שכותרת הסעיף הינה "שיבוש מהלכי משפט" אין להתבלבל ולחשוב כי על עבירת השיבוש לחול רק בתוך כותלי ביהמ"ש. שכן, החוק מכליל בתוך ההגדרה של "הליך שיפוטי" גם חקירה פלילית במשטרה והוצאה לפועל של הוראת ביהמ"ש ולא רק הליך משפטי קלאסי, אשר מתנהל בין כותלי ביהמ"ש. כך, גם מעשה או מחדל בזמן חקירה משטרה יכול להוות שיבוש מהלכי משפט.
בפסק דין רע"פ 7153/99 אורי אלגד נ' מדינת ישראל נאמר אודות הרכיב הנסיבתי (ההדגשות הן שלנו):

"הנסיבה של "הליך שיפוטי" מלמדת כי תכלית העבירה היא להרחיב את ההגנה על עשיית המשפט ולהחילה על כל שלביו, לרבות החקירה וההוצאה לפועל. מנגד, יש בסעיף גם משום צמצום, שכן אין מדובר בעשיית משפט במובנו הערטילאי או המקיף, אלא בהגנה על תקינותם של הליכים שיפוטיים קונקרטיים, בין תלויים ועומדים ובין צפויים. כאשר עניינה של העבירה הוא באמירת דבר שקר בחקירה משטרתית, יכול שההליך השיפוטי שהנאשם שואף לשבשו יהיה החקירה שבמסגרתה נאמר השקר, או שיהיה זה הליך שיפוטי אחר, שהנאשם ידע או האמין בעת חקירתו כי הוא תלוי ועומד או צפוי להיפתח, ובלבד שמדובר בשיבוש הליך".

את עבירת השיבוש ניתן לבצע במגוון דרכים כגון: סיכול הזמנתו של עד או העלמת ראיות. אין רק דרך אחת לשבש הליכי משפט. כלומר, מבצע העבירה יכול למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לעיוות דין בכל דרך שהיא, ובלבד שהכשיל הליך שיפוטי או שהביא לעיוות דין.
ברע"פ 7153/99 הנ"ל נפסק בהקשר זה (ההדגשות הן שלנו):

"הדוגמאות המובאות בגוף הוראת סעיף 244 לחוק- סיכול הזמנתו של עד או העלמת ראיות- אינן ממצות, ומעידה על כך החלופה "ובין בדרך אחרת", החלה מבחינה לשונית על אין ספור התנהגויות אפשריות. בין היתר חלה היא על התנהגות של אמירת שקר בחקירה משטרתית".

עבירת השיבוש היא עבירה התנהגותית ולא עבירת תוצאה, ולכן לא נדרש שתתקיים תוצאה מסוימת או לחילופין נזק מסוים על מנת שיתגבשו יסודות העבירה- די בעצם קיום השיבוש. וכך נפסק בהקשר זה (רע"פ 7153/99):

"מנוסח סעיף 244 לחוק עולה כי אין הכרח להוכיח גרימת תוצאה של שיבוש מהלכי משפט. על כן, מהווה העבירה עבירת התנהגות ולא עבירת תוצאה. הנחת המחוקק היא שהפגיעה באושיות המשפט ע"י מעשה שנעשה מתוך שאיפה לשיבוש הליכים היא כה חמורה ומסוכנת, עד כי אסר על כך בלי לדרוש שיתקיים שיבוש הליכים ממש".

עבירות שיבוש אשר נועדו להגן ולשמר את אמיתות התלונה והעדות.

הגדרת המושג "עדות"- סעיף 236 לחוק העונשין.

בטרם ניתן את הדעת לעבירות שיבוש אשר קשורות במתן עדות, חשוב להבין מהי בכלל עדות. סעיף 236 לחוק העונשין צגדיר "עדות" באופן הבא:

"בסימן זה, "עדות" – אמרות בעל פה או בכתב שנאמרו לשם ראיה, למעט אמרות שלא בשבועה מפי נאשם בהליך פלילי, ולרבות חוות דעת שניתנו לשם ראיה ותרגומים מפי מתרגם בהליך שיפוטי".

"עדות" אם כן, יכולה להימסר בעל פה או בכתב – לרבות חוות דעת או תרגומים ובלבד שתימסר לשם ראיה.
יש לשים לב כי החוק מסייג וקובע כי אמרה שנאמרה מפי נאשם בהליך פלילי שלא בעת שבועה איננה בגדר עדות.

עדות שקר – עבירה לפי סעיף 237 לחוק העונשין.

עבירה שהמחוקק ייחס לה חומרה מיוחדת היא העבירה של מתן עדות שקר, שנקבעה לצידה עונש של 7 שנות מאסר. במידה ומבצע העבירה ביצע אותה בעד טובת הנאה העונש המקסימלי עולה ל-9 שנות מאסר:

237. עדות שקר

(א) המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר, ודינו – מאסר שבע שנים; עשה כן בעד טובת הנאה, דינו – מאסר תשע שנים.

(ב) לענין עדות שקר אין נפקא מינה –

(1) אם ניתנה העדות בשבועה או בלא שבועה או בעיצום אחר שהותר על פי דין;

(2) באיזו צורה או טקס השתמשו להשבעת המעיד או לחיובו באמירת האמת, ובלבד שהיו בהסכמתו של המעיד;

(3) אם בית המשפט, בית הדין או הרשות השיפוטית או ועדת החקירה היו מורכבים כראוי או יושבים במקום הראוי, ובלבד שפעלו, כל אחד בתפקידו, בהליך שבו ניתנה העדות;

(4) אם המעיד הוא עד כשר ואם העדות היא קבילה בהליך השיפוטי.

על מנת שיתגבשו יסודות העבירה בעבירת "עדות השקר"- על מוסר העדות למסור את עדות השקר ביודעין ובדבר שהוא מהותי (לגבי שאלה שנדונה באותו הליך).
כלומר, אם האדם אשר מוסר את עדות השקר מוסר את העדות שלא מתוך מודעות לתוצאות הפעולה, או בעניין שהוא שולי הרי שלא מדובר בעדות שקר, שכן יסודות העבירה לא התקיימו.

שבועת שקר – עבירה לפי סעיף 239 לחוק העונשין – מסירת תצהיר כוזב.

עבירה נוספת בחוק העונשין אשר נקבע לגביה בפסיקה שהיא הרחבה של עבירת עדות השקר הינה עבירת "שבועת שקר". סעיף 239 לחוק העונשין קובע:

239. שבועת שקר

מי שביודעין מוסר תצהיר שקר, בין בשבועה או בהן צדק ובין שלא בשבועה ושלא בהן צדק, לפני מי שהוסמך לקבל את התצהיר, דינו – מאסר שלוש שנים.

בפסק דין עפ 7621/14 אהרן גוטסדינר נ' מדינת ישראל (עליון 2017) נקבע בנוגע לעבירת שבועת השקר (ההדגשות הן שלנו):

"עבירת שבועת השקר היא הרחבה של עבירת עדות השקר (המופיעה בסעיף 237 לחוק העונשין), והיא נועדה לעקור מן השורש תופעה בה אדם מוסר עדות שאינה אמת מבחינתו – אף שלא בפני בית המשפט במסגרת הליך משמעתי".

הענישה שקבע המחוקק לצד עבירת "שבועת שקר" הינה ענישה מקלה יותר (3 שנות מאסר) מאשר הענישה בעבירה של "עדות שקר" (7 שנות מאסר או 9 שנות מאסר).

סירוב להעיד – עבירה לפי סעיף 241 לחוק העונשין.

עבירת "הסירוב להעיד" היא עבירה ברף חומרה נמוך יותר הן מעבירת "עדות השקר" והן מעבירת "שבועת השקר". סעיף 241 לחוק העונשין קובע:

241. סירוב להעיד

(א) מי שחייב להעיד או למסור ראיה אחרת בהליך שיפוטי והוא מסרב לעשות כן, דינו – מאסר שנתיים.

(ב) הטלת מאסר לפי סעיף 5 לפקודת בזיון בית המשפט על אדם שסירב כאמור, אין בה כדי למנוע שפיטתו לפי סעיף קטן (א), אולם מי שנדון למאסר לפי סעיף קטן (א), תנוכה מענשו התקופה שבה היה אסור לפי סעיף 5 האמור.

בנוגע לעבירה של סירוב להעיד נקבע בפסיקה, כי אין זה נכון לנקוט בגישה סלחנית כלפי מי שמבצע עבירה זו (ע"פ (ת"א) 17505-02-11 רות האפרתי נ' מדינת ישראל).

עדויות סותרות – עבירה לפי סעיף 240 לחוק העונשין.

עבירה נוספת אשר קשורה במתן עדות הינה העבירה של "עדויות סותרות", וגם לצידה קבע המחוקק ענישה אשר אינה מקלה:

240. עדויות סותרות

(א) המוסר הודעות או עדויות, בענין אחד בפני רשויות שונות, והודעותיו או עדויותיו סותרות זו את זו בשאלה עובדתית שהיא מהותית לגבי הענין, ועושה כן בכוונה להטעות, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב) "רשות", לענין סעיף זה – בית משפט הדן בפלילים, בית דין משמעתי, שוטר או רשות אחרת שערכו על פי דין חקירה קודם לאישום בבית המשפט או בבית הדין המשמעתי, ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, או מי שנתמנה לפי סעיף 13 לחוק האמור.

(ג) פרוטוקול של המשפט והודעה או עדות שנרשמו כדין בחקירה כאמור, יהיו ראיה לכאורה לדברי העד שבהם.

לצורך הרשעה בעבירה זו, די בעצם הסתירה בין הגרסאות השונות, ואין צורך להוכיח איזה מבין הגרסאות שקרית.
כמו-כן, יש לשים לב כי המונח "רשות" כולל גם "שוטר".

ידיעות כוזבות – עבירה לפי סעיף 243 לחוק העונשין.

243. ידיעות כוזבות

המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע – מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו.

דוגמא לטיפול משרדנו בעבירה של מסירת ידיעות כוזבות ראו בעמוד: מסירת ידיעות כוזבות, שיבוש מהלכי משפט, תלונה כוזבת על אונס – ביטול כתב אישום.
- באותו מקרה, טיפל משרדנו במקרה בו הגישה התביעה המשטרתית כתב אישום כנגד צעירה אשר הגישה תלונה למשטרה, על פיה מכר שלה אנס אותה באלימות.
- כעבור למעלה מחודשיים, התייצבה הצעירה במשטרה וביקשה לבטל את תלונתה, בטענה כי קיימה עם אותו אדם אשר נעצר בעקבות תלונתה- יחסי מין בהסכמה, וכי הגישה כנגדו תלונה כוזבת.
- כיוון שעל בסיס הראיות שנאספו לא הייתה מסוגלת משטרת ישראל להוכיח, ברמה הנדרשת במשפט פלילי, מתי בדיוק מסרה הצעירה ידיעות כוזבות, היא לא יכלה לייחס לה עבירה לפי סעיף 243 לחוק העונשין, ולכן ייחסה לה בכתב אישום עבירה של מסירת עדויות סותרות, בניגוד לסעיף 240 לחוק העונשין. מכל מקום, בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין גיא פלנטר, בוטל כתב האישום.

הדחה בעדות – עבירה לפי סעיף 246 לחוק העונשין.

המחוקק ראה בחומרה רבה מעשה של הדחה בעדות וקבע לצד עבירה זו עונש מקסימלי של 7 שנות מאסר.
רף הענישה המקסימלי עולה ל- 9 שנות מאסר באם בוצעה העבירה בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה או מתן טובת הנאה:

246. הדחה בעדות

(א) המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב) המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א), בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו – מאסר תשע שנים.

הדחה בחקירה – עבירה לפי סעיף 245 לחוק העונשין.

בסעיף 245 לחוק העונשין, קבע המחוקק את האיסור הפלילי למעשים של הדחה בחקירה:

245. הדחה בחקירה

(א) המניע אדם, או מנסה להניעו, שבחקירה על פי דין לא ימסור הודעה או ימסור הודעת שקר, או יחזור בו מהודעה שמסר, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב) המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א) בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו – מאסר שבע שנים.

ברע"פ 7153/99 אורי אלגד נ' מדינת ישראל ניתח בית המשפט העליון את היסוד הנפשי הנדרש להרשעה בעבירה של "הדחה בחקירה" באופן הבא (ההדגשה היא שלנו):

"על-פי סעיף 245(א) לחוק יש להוכיח התקיימותן של שתי דרישות על-מנת להוכיח את היסוד הנפשי הנדרש:

ראשית, על הנאשם להיות מודע לכך שיש בהתנהגותו כדי להביא אחר לידי אי-מסירת הודעה בחקירה, לידי חזרה מהודעה שנמסרה בחקירה או לידי מסירת הודעת שקר בחקירה. בעניין החלופה האחרונה יש להוכיח כי הנאשם ידע או האמין באי-אמיתותה של ההודעה.

שנית, יש להוכיח כי הנאשם רצה בהתקיימותן של אחת משלוש המטרות. ההדחה צריכה להיות מלווה בשאיפה – מטרה מצד הנאשם, שהאחר – "המשודל" יימנע ממסירת הודעה בחקירה או ימסור הודעת שקר או יחזור בו מהודעה שמסר.

המניעים לקיומה של שאיפה זו יכולים להיות מגוונים ורבים. מניעים אלה הם חיצוניים לעבירה ואין בהם כדי להשפיע על הטלת האחריות הפלילית בגינה כל עוד הוכחה שאיפה – מטרה כמתואר".

חיפוי – עבירה לפי סעיף 253 לחוק העונשין.

בסעיף 253 לחוק העונשין, קבע המחוקק איסור פלילי על מעשים או מחדלים הנופלים בגדר חיפוי על עבירות:

253. חיפוי

(א) המקבל או מנסה לקבל טובת הנאה לעצמו או לזולתו בעד אי גילוי או כיסוי של מעשה עוון או פשע או של כל ידיעה בנוגע למעשה כאמור, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) המקבל או מנסה לקבל טובת הנאה לעצמו או לזולתו על מנת שלא ימסור עדות בחקירה על פי דין או במשפט, דינו – מאסר חמש שנים.

הטרדת עד – עבירה לפי סעיף 249 לחוק העונשין.

הטרדת עד הינה עבירה אשר קשורה לאדם אחר שמסר עדות בעבר או שעתיד למסור עדות בעתיד. כלומר, מבצע העבירה אינו מוסר את העדות בעצמו, ועל מנת שיתגבשו יסודות העבירה נדרש מבצע העבירה להטריד את אותו אדם אחר בנוגע לעדות שמסר או שימסור בעתיד.
סעיף 249 לחוק העונשין קובע:

249. הטרדת עד

המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – מאסר שלוש שנים.

המונח "הטרדה" לפי סעיף זה פורש בהרחבה ע"י בית המשפט העליון:

"מבלי לנסות למצות כאן את משמעותו של המונח "הטרדה" ניתן אפוא לומר, כי הטרדה כוללת, לצורך עניינו, כל פנייה אל אדם בדיבור או במעשה שיש בו כדי לטרדו ממנוחתו או מעיסוק באותם עניינים שהוא בוחר מרצונו. הדבר כולל, בין היתר, פניות טלפוניות המעמיסות על זמנו, צלצולי סרק בדלת או בטלפון, מעקבים גלויים או נסתרים, צעידה בעקבות אדם, עריכת משמרות, פניות אליו כדי שישוב וייבחן טענותיו והאשמתיו, בייחוד בלוויית אדם מוסווה ששמו או משרתו ייפגעו, לרבות הזמנתו למקום שלא ביוזמתו בקשר לעדותו ודברים כיוצא באלה, שיש בהם כדי להעסיק אדם בעניינים, שאינם אלא, כלשון העם, בלבול מוח גרידא" (ע"פ 526/90 בלזר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה (4) 133, 175 (1991)".

סייגים, הגנות ונסיבות מחמירות בעבירות של החדה בדעות, הדחה בחקירה והטרדת עד.

סייגים והגנות מפני העבירות של הדחה בעדות והדחה בחקירה.

כאשר עסקינן במעשה הבא להעמיד אדם על זכותו לפי דין להימנע מעדות או ממסירת הודעה, או על מעשה הנעשה כדין במהלכם של משפט או חקירה – לא מדובר במעשים הנופלים בגדר עבירות של הדחה בעדות והדחה בחקירה (סעיף 247 לחוק העונשין).
בחשד לעבירות של הדחה בעדות או הדחה בחקירה, תהיה לחשוד הגנה טובה אם יוכיח כי שעשה את המעשה למען גילוי האמת או מניעת שקר (סעיף 248 לחוק העונשין).

נסיבות מחמירות – סעיף 249א לחוק העונשין.

סעיף 249א קובע נסיבות מחמירות שלצידן עונש חמור יותר, ביחס לעבירות של הדחה בחקירה (סעיף 245), הדחה בעדות (סעיף 246) והטרדת עד (סעיף 249).
"נסיבות מחמירות" הוגדרו בהקשר זה:
- כשהעבריין נושא נשק חם או קר או;
- כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחדיו לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם

249א. נסיבות מחמירות

נעברה עבירה לפי סעיפים 245, 246 או 249 כשהעבריין נושא נשק חם או קר או כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחדיו לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם –

(1) בעבירה לפי סעיף 245(א) – מאסר שבע שנים;

(2) בעבירה לפי סעיף 245(ב) – מאסר עשר שנים;

(3) בעבירה לפי סעיף 246(א) – מאסר עשר שנים;

(4) בעבירה לפי סעיף 246(ב) – מאסר ארבע עשרה שנים;

(5) בעבירה לפי סעיף 249 – מאסר חמש שנים.

עבירות שיבוש שנועדו להגן מפני יצירת ראיות כוזבות, לשמר ראיות אמת ולהגן מפני השפעה לא הוגנת.

בידוי ראיות – עבירה לפי סעיף 238 לחוק העונשין.

238. בידוי ראיות

הבודה ראיה, שלא בדרך של עדות שקר או של הדחה לעדות שקר, או המשתמש ביודעין בראיה בדויה כאמור, והכל בכוונה להטעות רשות שיפוטית או ועדת חקירה בהליך שיפוטי, דינו – מאסר חמש שנים.

השמדת ראיה – עבירה לפי סעיף 242 לחוק העונשין.

242. השמדת ראיה

היודע כי ספר, תעודה או דבר פלוני דרושים, או עשויים להיות דרושים, לראיה בהליך שיפוטי, והוא, במזיד, משמידם או עושה אותם בלתי ניתנים לקריאה, לפענוח או לזיהוי, והכל בכוונה למנוע את השימוש בהם לראיה, דינו – מאסר חמש שנים.

לדוגמה למקרה בו טיפלנו בעבירה זו ראו: השמדת ראיה – ייצוג משפטי.

השפעה לא הוגנת – עבירה לפי סעיף 250 לחוק העונשין.

250. השפעה לא הוגנת

המבקש להשפיע שלא כהוגן על תוצאותיו של הליך שיפוטי, בדברי שידול או בקשה הנשלחים אל שופט או אל פקיד בית המשפט, דינו – מאסר שנה אחת.

עבירות שיבוש שנועדו להבטיח כי עבריינים יועמדו לדין וישאו בעונשם וסנקציות שהוטלו ימומשו בפועל.

בריחה ממשמורת חוקית – עבירה לפי סעיף 257 לחוק העונשין.

257. בריחה

הבורח ממשמורת חוקית שהוא נתון בה בשל עבירה פלילית, דינו –

(1) אם הוא מואשם או מורשע בפשע – מאסר שבע שנים;

(2) בכל מקרה אחר – מאסר שלוש שנים.

סיוע לבריחה ממשמורת חוקית – עבירה לפי סעיף 258 לחוק העונשין.

258. סיוע לבריחה

העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:

(1) מסייע אסיר או עצור לברוח או לנסות לברוח ממשמורת חוקית;

(2) מכניס, או גורם שיוכנס, דבר לבית סוהר כדי להקל על בריחתו של אסיר או עצור.

הברחת אדם – עבירה לפי סעיף 259 לחוק העונשין.

259. הברחת אדם

המבריח או מנסה להבריח אדם, ממשמורת חוקית, דינו –

(1) אם המוברח הואשם או הורשע בעבירה שענשה מוות או מאסר עולם – מאסר עשרים שנים;

(2) בכל מקרה אחר – מאסר שבע שנים.

סיוע לאחר מעשה – עבירה לפי סעיף 260 לחוק העונשין.

עבירה ייחודית נוספת בקטגוריה של עבירות השיבוש הינה עבירת "הסיוע לאחר מעשה" המוגדרת בסעיף 260 לחוק העונשין:

260. מסייע לאחר מעשה

(א) היודע שפלוני עבר עבירה ומקבל אותו או עוזר לו בכוונה שיימלט מעונש, הריהו מסייע לאחר מעשה, זולת אם היה בן זוגו, הורהו, בנו או בתו של העבריין; ואולם אשה שבנוכחותו ובמרותו של בעלה קיבלה עובר עבירה שבעלה השתתף בה או עזרה לו, כדי שיימלט מעונש – אינה בגדר מסייעת; לענין סעיף זה, "עבירה" – למעט חטא.

(ב) מסייע לאחר מעשה אפשר להעמיד לדין ולהרשיע, אף אם מבצע מעשה העבירה לא הורשע תחילה או שאי אפשר לנקוט הליכים נגדו או לאכוף עליו ענישה בשל העבירה.

הרכיב העובדתי: בפסיקה נקבע כי על מנת לגבש את יסודות העבירה של סיוע לאחר מעשה, אין צורך כי מבצע העבירה יבצע מעשה מסוים על מנת לעזור לעבריין להימלט, ובלבד שהיה במעשיו כדי לסייע לעבריין להימלט מהעונש (ע"פ 557/06 סאמר עלאק נ' מדינת ישראל).
הרכיב הנפשי של העבירה: בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון הרכיב הנפשי של העבירה הינו מחשבה פלילית. בעפ 204/10 עלא עבדל קאדר נ' מדינת ישראל, נפסק בהקשר זה (ההדגשות הן שלנו):

"עבירה של סיוע לאחר מעשה טעונה הוכחת מחשבה פלילית, לאמור: יחס של הכרה ומודעות כלפי טיב המעשה וקיום הנסיבות. מדובר בעבירת "מטרה" התנהגותית ולכן דורשת היא מחשבה פלילית מיוחדת מעבר לרכיב המודעות, שעניינה הרצון או השאיפה להשגת היעד – לסייע לעבריין להימלט מעונש"

עבירת "הסיוע לאחר מעשה" הינה עבירה עצמאית, הנפרדת מדיני השותפות הרגילים, ואינה חלק מדיני השותפות הרגילים (ע"פ 204/10 הנ"ל).
בהתאם להוראות סעיף 261 לחוק העונשין, שכותרתו "דין מסייע לאחר מעשה" לצידה של עבירה זו קבע המחוקק ענישה מקסימלית של 3 שנות מאסר לעבירה מסוג פשע, ולעבירה מסוג עוון – קבע המחוקק ענישה של מאסר של מחצית מתקופת העונש שנקבעה לאותה העבירה.

תשלום קנס שהוטל על הזולת – עבירה לפי סעיף 252א לחוק העונשין.

252א. תשלום קנס שהוטל על הזולת

(א) לא ישלם תאגיד, במישרין או בעקיפין, קנס שהוטל על זולתו, ולא ישלם מעביד קנס שהוטל על עובדו; העובר על הוראה מהוראות סעיף קטן זה, דינו – מאסר שנה אחת.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי תאגיד, יואשם בה גם כל אדם אשר בעת ביצוע העבירה היה בו מנהל פעיל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד מינהל בכיר האחראי לתשלום הקנס, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:

(1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;

(2) שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.

(ג) לענין סעיף זה, "תאגיד" – לרבות חבר בני אדם שאינו מואגד ולמעט תאגיד שחבריו חייבים להעמיד לרשותו את מלוא כוח עבודתם ולהעביר לו את נכסיהם.

הכשלת עיקול – עבירה לפי סעיף 264 לחוק העונשין.

264. הכשלת עיקול

המקבל נכס, מסלקו, מעכבו, מסתירו או עושה בו מעשה אחר ביודעים כי הנכס עוקל או ניטל על פי הוראת בית משפט, בכוונה להפריע או להכשיל את ביצוע העיקול או ההוראה, דינו – מאסר שלוש שנים.

אי מניעת פשע – עבירה לפי סעיף 262 לחוק העונשין.

262. אי מניעת פשע

מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו – מאסר שנתיים.

סירוב לעזור במניעת עבירות – עבירה לפי סעיף 263 לחוק העונשין.

263. סירוב לעזור במניעת עבירות

מי שנצטווה כדין מפי עובד ציבורי, שוטר או אדם אחר, לעזור במניעת עבירות או במעצרו של אדם או במניעת הברחתו או בריחתו של אדם, והוא מסרב או נמנע מהגיש עזרה לפי יכלתו, דינו – מאסר שלוש שנים.

עבירות שיבוש – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

עבירות שיבוש מהלכי חקירה ומשפט נתפסות כחמורות במיוחד וכך למשל נפסק בהקשר זה בת"פ ה(י-ם) 1087/00 מדינת ישראל נ' אורן בן יחיאל כהן:

"חומרה מיוחדת קיימת בביצוע עבירות הנוגעות לשיבוש הליכי חקירה. במעשים מסוג זה יש משום פגיעה והפרעה לעבודת הרשויות ושיבוש יכולתן למצות את הליכי החקירה ולהגיע לחקר האמת".

נוכח ריבוי העבירות של שיבוש הליכי משפט, מורכבותן וחומרתן קיימת חשיבות מכרעת לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי כבר בשלבי החקירה בחשד לעבירות מסוג זה, וכמובן אם מוגש כתב אישום בגין אחת מעבירות השיבוש, בהעמדת ייצוג משפטי של עורך דין פלילי בהליך הפלילי בבית המשפט.
משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי בתיקי עבירות שיבוש הליכי משפט בכל הערכאות המשפטיות ובכל רחבי הארץ.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי עבירות שיבוש הליכי משפט.

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקי עבירות שיבוש מהלכי משפט.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייצוג משפטי פלילי | עבירות שיבוש מהלכי משפט

הפוסט עבירות שיבוש מהלכי משפט – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי 5 (13) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי