ארכיון סעיף 284 חוק העונשין - עורך דין פלילי גיא פלנטר

עובדי מדינה: נמנעה השעיית עובד מדינה | החשד: לקיחת שוחד – מניעת השעיה | שימוע בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת 4.9 (47)

גיא פלנטר — Sat, 03 Jun 2023 09:38:21 +0000

בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – נמנעה השעיית עובד מדינה שנחשד בלקיחת שוחד.

מניעת השעיה של עובד מדינה שנחשד בעבירה של לקיחת שוחד

בעמוד זה אנו מביאים דוגמא למקרה בו טיפל משרד עורך דין גיא פלנטר – החלטה שלא להשעות עובד מדינה למרות פתיחת חקירה פלילית כנגדו בחשד לעבירה של לקיחת שוחד תוך ניצול תפקידו.
כנגד עובד מדינה וותיק ובכיר במשרד התחבורה נפתחה חקירה פלילית ע”י משטרת ישראל, בגין חשד לקבלת שוחד תוך ניצול תפקידו, עבירה בניגוד לסעיף 290 לחוק העונשין, תשל”ז-19777.
בעקבות פתיחת החקירה הפלילית כנגדו ולנוכח חומרת העבירה אשר בה נחשד, הכרוכה על-פי טיבה בקלון, שקלה נציבות שירות המדינה להשעות את העובד, בכפוף לשימוע.

על הליכי שימוע של עובדי מדינה בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי בהליכי השעיה של עובדי מדינה או העברה לתפקיד אחר.
להרחבה בעניין זה ראו בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת.

מניעת השעיית עובד המדינה, אשר יוצג על ידי משרדנו בשימוע לפני השעיה

עובד המדינה שכר את שרותיו של עו”ד גיא פלנטר לייצגו בהליכי השימוע מול נציבות שירות המדינה ובמסגרת זו הגיש עו”ד פלנטר בקשה מנומקת בכתב להימנע מהשעיית עובד המדינה.
בסופו של יום, לאחר קבלת טעוניו של עורך דין גיא פלנטר והיוועצות עם היועץ המשפטי לממשלה, הוחלט שלא להשעות את העובד מעבודתו ואף להימנע מהעברתו לתפקיד אחר.
משהוחלט להימנע מהשעיית עובד המדינה נחסכו ממנו כל התוצאות הפוגעניות הכרוכות בהשעיה לרבות הפגיעה בשמו הטוב, בזכויותיו ובמטה לחמו.
בהמשך, נסגר תיק החקירה הפלילי ונציבות שירות המדינה החליטה שלא לנקוט כנגד עובד המדינה בשום אמצעי משמעת ובכך הסתיימה הפרשה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה שלא להשעות את העובד (ללא פרטים מזהים), למרות שנפתחה כנגדו חקירה פלילית בחשד לעבירה של לקיחת שוחד.

השעיית עובד מדינה – ייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. לפרטים ראו: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
אנו מעניקים ייצוג משפטי לעובדי מדינה אשר בכוונת משרדם או בכוונת נציבות שירות המדינה להשעותם מעבודתם או להעבירם לעבודה אחרת. לפרטים: מניעת השעיית עובד מדינה | ייצוג משפטי בהליך שימוע בענין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.

עורך דין משמעתי

מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי ע”י עורך דין | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת | דין משמעתי | דיני משמעת | ייצוג משפטי בהליך שימוע לפני השעיה | מניעת השעיה או העברה לתפקיד אחר | לקיחת שוחד | עובדי מדינה – ייצוג משפטי בהליך משמעתי | בית הדין למשמעת של עבודי המדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין | לקיחת שוחד | מתן שוחד

הפוסט עובדי מדינה: נמנעה השעיית עובד מדינה | החשד: לקיחת שוחד – מניעת השעיה | שימוע בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת 4.9 (47) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (77)

גיא פלנטר — Tue, 18 Apr 2023 16:17:46 +0000

המחלקה לחקירות שוטרים – ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש ע”י עו”ד פלילי.

המחלקה לחקירות שוטרים – ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש + ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש פליליים בבתי משפט

ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש, מכין את השוטרים לחקירתם הפלילית במח”ש, מלווה את השוטרים בייעוץ משפטי במהלך הליכי החקירה השונים ומעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במח”ש: ככול שמתגבשת כוונה להגיש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים, על מנת לשכנע את מח”ש להימנע מהגשת כתב אישום ולהוביל לסגירת תיק מח”ש.
ייצוג משפטי לשוטרים במשפטים פליליים הנוגעים לתיקי מח”ש: משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים: על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – סגירת תיק מח”ש כנגד שוטר מג”ב בעקבות שימוע במח”ש – קבלת טענה של הגנה עצמית

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו מול מח”ש.

תמצית עובדות המקרה – פתיחה בחקירת מח”ש

שוטר מג”ב היה מעורב באירוע אלים בסמוך למועדון בבאר שבע, כשבמסגרת זו, דקר אזרח בחזהו באמצעות בקבוק שבור וגרם לפציעתו באורח בינוני.
השוטר לא כפר באירוע, אך טען כי מדובר בהגנה עצמית.
בניגוד למצופה מכל אזרח, ובפרט מאיש משטרה, לא הסגיר עצמו השוטר מיד למשטרה, אלא כעבור יום, כשבתווך, כך על פי החשד, בוצעו פעולות לשיבוש החקירה.
האירוע דווח למח”ש אשר פתחה בחקירה פלילית כנגד השוטר.

העבירות הפליליות בהן נחשד השוטר

תחילה נחקר השוטר בחשד לעבירות תגרה וכן גרימת חבלה חמורה.
בהמשך, נחקר השוטר ע”י מח”ש בחשד לעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים.
בית משפט השלום בראשון לציון (כב’ השופט גיא אבנון) אף נעתר חלקית לבקשת מח”ש והאריך את מעצרו לצרכי חקירה, תוך קביעה כי קם חשד סביר הקושר את השוטר לעבירות המיוחסות לו, עבירות המקימות עילות מעצר מסוג מסוכנות וכן חשש לשיבוש הליכי חקירה.
הרשעתו של השוטר במיוחס לו היתה חושפת אותו לעונש מקסימלי של 14 שנות מאסר (העונש הקבוע לצד עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות כשהעבריין נושא נשק קר לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל”ז ביחד עם סעיף 333 לחוק).

שימוע במחלקה לחקירות שוטרים – קבלת טענות ההגנה בשימוע במח”ש וסגירת התיק הפלילי

עוד בשלב החקירה במח”ש, פנה השוטר למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ משפטי בנוגע לחקירתו וייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
בהמשך, משנתגבשה כוונה להגיש כנגד השוטר כתב אישום, העניק משרדנו לשוטר ייצוג משפטי בשימוע פלילי שנערך בפני סגן ראש מח”ש, עו”ד משה סעדה.
בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש ולמרות חומרת הפציעה כמו גם התנהלותו של השוטר לאחר הפציעה, נסגר התיק ע”י מח”ש בעילה של חוסר ראיות.
משנתקבלה טענתו של השוטר כי פעל בהגנה עצמית, גם לא הועמד לדין משמעתי.
מקרה זה טופל במשרדנו על ידי עורכי הדין גיא פלנטר, אירנה אינברג ועמנואל טראץ’.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין בחשדות שהוטחו בשוטר במסגרת חקירתו במח”ש, בהחלטת בית המשפט להאריך את מעצרו לצורכי חקירה ובהחלטת המחלקה לחקירות שוטרים, בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש, לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
הפרשה פורסמה באתר פוסטה, ראו: שוטר מג”ב חשוד בדקירה במהלך קטטה סמוך למועדון.

סגירת תיק מח”ש של שוטר על ידי המחלקה לחקירת שוטרים בעקבות שימוע פלילי.

הליך פלילי כנגד שוטרים בישראל

הליכים פליליים כנגד שוטרים בישראל, הן בשלב החקירה והן בשלב הגשת כתב אישום והעמדה לדין, מנוהלים ע”י המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש).
המחלקה לחקירות שוטרים הינה חלק מפרקליטות המדינה ופועלת מכח הסמכה בסעיף 49ט. לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל”א – 1971.
מח”ש מורכבת מיחידת חקירות – היחידה האמונה על ביצוע החקירות הפליליות כנגד שוטרים ובעלת סמכויות מעצר, חיפוש, חקירה, האזנות סתר ועוד, יחידת מודיעין ויחידת פרקליטות.
מח”ש כפופה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיות פרקליט המדינה ולנהלים פנימיים של מח”ש.
הנחיות ספציפיות המתייחסות לעבודת מח”ש הן:
- הנחייה מס’ 14.4 סמכות החקירה והעמדה לדין בתלונה נגד שוטר.
- הנחייה מס’ 2.18 – מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר.

את מי מוסמכת מח”ש לחקור ולהעמיד לדין?

שוטרים – מי שנמנה עם משטרת ישראל, לרבות שוטרי משמר הגבול (מג”ב).
אזרחים החשודים בביצוע עבירה בצוותא עם שוטרים.
אנשי שירות הביטחון הכללי במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה (ולמעט תלונות נחקרים שנבדקות ע”י המבת”ן במשרד המשפטים).

אילו עבירות מוסמכת מח”ש לחקור?

עבירות שמח”ש מוסמכת לחקור.

כל עבירה פלילית שבוצעה על ידי שוטר, בין אם במסגרת תפקידו ובין שלא במסגרת תפקיד, והעונש הקבוע בצד העבירה בחוק הוא למעלה משנת מאסר.
עבירות שכיחות הנחקרות ע”י מח”ש הן:

עבירות שמח”ש לא מוסמכת לחקור

עבירות תעבורה.
חשד לביצוע עבירה שרשות אחרת שאינה המשטרה מוסמכת לחקור בה על פי דין.
עבירות פליליות שהעונש הקבוע בצדן בחוק אינו עולה על שנת מאסר. אלו, ייחקרו ככלל על ידי יחידת חקירות מקומית של המשטרה.

סמכויות המחלקה לחקירות שוטרים בתום החקירה

בסיום החקירה הפלילית ע”י יחידת החקירות מועבר התיק לעיון והחלטת זרוע התביעה במח”ש.
פרקליטי מח”ש יבחנו את התשתית הראייתית בתיק ויגבשו החלטה האם לסגור את התיק, להעביר לטיפול בדין משמעתי או להגיש כתב אישום פלילי נגד השוטר.

שימוע פלילי לשוטר במח”ש

בשלב זה, ככל שמתגבשת כוונה להעמיד את השוטר לדין פלילי בעבירה מסוג פשע, מחויבת מח”ש בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ולהנחיית פרקליט המדינה (הנחיה מספר 21.14 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים) להעניק לשוטר החשוד זכות שימוע בטרם קבלת החלטה סופית.
בתיקים שהחשד בהם מתמצה בעבירה מסוג עוון שאינה מקימה זכות שימוע בדין, למח”ש סמכות שבשיקול להעניק לחשוד שימוע לפנים משורת הדין, מקום בו פנה החשוד באמצעות סנגור וביקש שיינתן לו שימוע.
להרחבה בכל הנוגע לייצוג בהליך שימוע פלילי בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום.

סגירת תיק מח”ש

מח”ש מוסמכת לסגור תיק פלילי שנפתח כנגד שוטר באחת מעילות הסגירה המעוגנות בחסד”פ: חוסר ראיות מספיקות, חוסר אשמה, או “נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין”. להרחבה בנושא ראו: סגירת תיק פלילי.
כמו כן, מוסמכת מח”ש להחליט על סגירת תיק פלילי שנפתח כנגד השוטר בחשד לעבירת עוון בדרך של “הסדר מותנה“, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.3042 – הפעלת תיקון 66 לחוק סדק הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982 – “הסדר מותנה“. להרחבה בנושא זה ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

הגשת כתב אישום כנגד השוטר והעמדתו לדין פלילי

בהתאם לחומרת העבירה, תגיש מח”ש כתב אישום פלילי נגד שוטר לבית משפט השלום או בית המשפט המחוזי.
פרקליטי המחלקה לחקירות שוטרים מייצגים את מח”ש בהליכים פליליים בבתי המשפט.

העברת תיק מח”ש לטיפול בדין משמעתי במחלקת המשמעת במשטרת ישראל

מח”ש מוסמכת להמליץ למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד לדין משמעתי שוטר אם מחומר החקירה שנאסף בעניינו מתעורר חשד לביצועה של עבירת משמעת, כאמור בחוק המשטרה.
במקרה של עבירת שימוש בכח שלא כדין במסגרת מילוי תפקיד – מוסמכת מח”ש להורות למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד את השוטר לדין משמעתי (סעיף 19(א) לחוק המשטרה).
נכון להיום, הקווים המנחים לניתוב תיקים להליך משמעתי או להליך פלילי בתיקים של שימוש בכח שלא כדין מוסדרים בנהלים פנימיים של מח”ש ומאפשרים שיקול דעת רחב ותלות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. באחרונה, בעקבות ביקורת רבה שנשמעה בעניין, העבירה מח”ש לפרקליטות המדינה טיוטת נוהל שצפוי להסדיר באופן ברור את מדיניות מח”ש בנושא, לרבות התווים אמות מידה להבחנה בין העמדה לדין פלילי לבין העמדה לדין משמעתי.
בכל הנוגע להליכים משמעתיים כנגד שוטרים ראו בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מדוע חשוב לשוטר לקבל ייעוץ משפטי בחקירת המחלקה לחקירות שוטרים?

בהיותם עצמם עוסקים באכיפת דין פלילי, לא מעט שוטרים טועים לחשוב כי הם יכולים להתמודד בכוחות עצמם עם חקירת מח”ש המתנהלת כנגדם.
בפועל, אפילו עורכי דין פליליים מנוסים, ליטיגטורים מדופלמים שזה משלח ידם, הנתונים לחקירה פלילית – ישכילו להתייעץ עם עורך דין פלילי אחר, ובמידה ויוגש כנגדם כתב אישום, לא ינסו לייצג את עצמם אלא יעמידו את הייצוג המשפטי הטוב ביותר שידם משגת.
חלק מהשוטרים חוששים מהנראות של הדברים – מכך שעצם ההיוועצות עם עורך דין עלולה לשדר למח”ש שהם אכן הסתבכו ושהם אשמים במיוחס להם.
בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש מורגלים לעבוד מול עורכי דין המייצגים שוטרים ורוב השוטרים הנתונים לחקירת מח”ש מתייעצים עם עורכי דין, בין אם לפני החקירה או בפתח החקירה עצמה, בשלב הצגת החשד ומתן הזכויות ע”י חוקר מח”ש.
בכל מקרה, עצם מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לפגוע בנחקר (ולא משנה מה החוקרים אומרים לנחקרים שלהם בנושא הזה, על מנת לשכנע אותם לוותר על זכות ההיוועצות עם עורך דין) ומנגד – שלילת זכות ההיוועצות עשויה להוביל לזיכוי, ללא קשר לשאלת האשם.
שוטרים עלולים לטעות ולחשוב שבכל מחלוקת עם אזרח, יתייצבו חוקרי מח”ש באופן אוטומטי לצידם. בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש עושים את מלאכתם באופן מקצועי, ללא סנטימנטים, ומלאכתם כוללת איסוף ראיות מפליליות כנגד שוטרים ובמקרים המתאימים – גם העמדתם של שוטרים לדין פלילי.
שוטר הנתון בחקירה פלילית נמצא במצב עדין ומורכב במיוחד; כעובד ציבור וכמי שאמון בעצמו על אכיפת החוק – אין הוא יכול להתנהג בחקירה פלילית ככול אזרח. כך למשל, לבחירתו של שוטר לשמור על זכות השתיקה בחקירת מח”ש (להבדיל מהשימוש בזכות להיוועץ בעורך דין) השלכות שונות, שאינן רלוונטיות לאזרח הנתון בחקירה פלילית.
יתרה מכך, לתוצאות חקירת מח”ש השלכות על כל היבטי חייו של השוטר, ולצד המישור הפלילי שנחקר ע”י מח”ש, כל שוטר נתון גם לדין משמעתי (ביד”ם) ולצעדים מנהליים.
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: שוטרים – דין משמעתי | ייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין: בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).
שלב החקירה הפלילית הינו קריטי, מדובר בשלב המכתיב את המשך הדרך כאשר לא אחת, טעויות של שוטרים בשלב חקירתם במח”ש והנזקים המשפטיים שגרמו לעצמם מאחר ולא התייעצו עם עו”ד פלילי – בלתי ניתנים לתיקון בהמשך.
כל אלה מדגישים את חשיבות ההיוועצות עם עורך דין פלילי בחקירת מח”ש. על כך יש להוסיף, שעל פי נותני המחלקה לחקירות שוטרים שפורסמו לאחרונה (2018), אחוז ההרשעה בתיקי מח”ש עומד על 85%, כאשר רק 3% מתיקי מח”ש הפליליים הסתיימו בזיכוי. עוד בעניין זה ראו: דו”ח סיכום שנת 2017 של המחלקה לחקירות שוטרים.
נתון זה מלמד שוב עד כמה חשוב לשוטר הנתון בחקירת מח”ש להיות מלווה בייעוץ משפטי מקצועי, שיוביל לסגירת תיק מח”ש, שכן מרגע שהחקירה הסתיימה והוגש כתב אישום – סיכוייו של השוטר לזיכוי – נמוכים להחריד.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי לשוטרים + ייצוג משפטי לשוטרים מול מח”ש

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות

עו”ד פלילי גיא פלנטר יוצא שירות ביטחון כללי (שב”כ), שירת כקצין מודיעין בצה”ל וזכה להתמחות אצל מיטב הסנגורים בישראל- עו”ד דן שינמן ועו”ד אורי וגמן. במסגרת תפקידו כתובע בפרקליטות המדינה, ליווה והנחה את חוקרי משטרת ישראל בחקירות פליליות רגישות ומורכבות.
מאז פרישתו מפרקליטות המדינה בשנת 1999, העניק עו”ד גיא פלנטר ייעוץ משפטי לנחקרים רבים, בפרשות שונות ומגוונות שרובן לא נחשפו לעיני הציבור. עו”ד גיא פלנטר מרצה בפני גופים שונים אודות חקירות וכללי התנהגות בחקירות.

חקירת מח”ש – הכנה, ליווי החקירה וייעוץ משפטי

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים החשודים בעבירות פליליות ומוזמנים לחקירת מח”ש.
אנו מכינים את השוטרים לחקירת מח”ש, מלווים אותם בהליכי החקירה ומייצגים אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

טיפול בהוצאת צו איסור פרסום

במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פירסום שמו של השוטר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שטרים

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי שימוע פלילי מול מח”ש, בטרם גיבוש החלטה סופית על העמדה לדין.

ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש בבית משפט

משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטר בהליך הפלילי בבית המשפט ובכל ערכאות הערעור.

ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים

על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים בהליכי התאמה תעסוקתית

על כך ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל.

לקריאה נוספת

בכל הנוגע לקבלת ייעוץ במסגרת החקירה הפלילית ראו בעמוד: הכנה לחקירה פלילית – ייעוץ משפטי בחקירה.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי מעצר ראו בעמוד: שחרור ממעצר | שחרור בערבות.
בכל הנוגע לייצוג בהליך השימוע בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום. כמו כן ראו בהקשר זה: מכתב יידוע לחשוד.
להרחבה בנוגע לסגירת תיק פלילי ראו בעמודים: סגירת תיק פלילי וכן סגירת תיק בהסדר מותנה.
בכל הנוגע לייצוג נאשמים בהליך פלילי בבית המשפט ראו בעמוד: משפט פלילי – ייצוג ע”י עורך דין פלילי.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורך דין פלילי

חקירת מח”ש – הכנה + ייעוץ משפטי לשוטרים | ייצוג משפטי בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים | ייצוג שוטרים בהליכים פליליים בבית המשפט מול מח”ש

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש – ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין פלילי.

הפוסט המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (77) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ועדה פריטטית משמעתית – ייצוג משפטי ע”י עורך דין 5 (43)

גיא פלנטר — Thu, 12 Jan 2023 11:03:18 +0000

ועדה פריטטית משמעתית – ייצוג משפטי על ידי עורך דין משמעתי

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת, מכין לחקירה משמעתית, מלווה את הנחקרים בחקירתם המשמעתית, ומייצג עובדים בהליך בירור משמעתי בפני ועדה פריטטית משמעתית.
בהמשך עמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה במסגרתו הענקנו לפקח ברשות הטבע והגנים ייצוג משפטי בפני ועדה פריטטית משמעתית.

הסכמים קיבוציים המסדירים כללי משמעת

במקומות עבודה בעלי יחסי עבודה קיבוציים – מוסדרים כללי המשמעת החלים על העובדים בתקנון משמעת, המצוי בהסכם הקיבוצי הרלוונטי.

הסכם קיבוצי

בהתאם להוראות חוק הסכמים קיבוציים, תשי”ז – 1957, הסכם קיבוצי הוא הסכם בין מעביד או ארגון-מעבידים לבין ארגון-עובדים שנעשה והוגש לרישום לפי חוק זה, בענייני קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, תנאי-עבודה, יחסי-עבודה, זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם, או בחלק מעניינים אלה.
קיימים שני סוגי הסכמים קיבוציים:
- הסכם קיבוצי מיוחד – למפעל מסוים או למעביד מסוים – בין מעביד או ארגון-מעבידים המייצג את המעביד לבין ארגון העובדים היציג של העובדים שעליהם יחול ההסכם;
- הסכם קיבוצי כללי – לכל שטח המדינה או לחלק ממנה, לענפי-עבודה מסוימים או לכל ענפי העבודה כשההסכם הוא בין ארגון-העובדים היציג שבענף העבודה או בשטח הנדון לבין ארגון-מעבידים שבהם, הכל לפי העניין.

תקנון העבודה בתעשייה

ההסכם הקיבוצי המרכזי, החל על המספר הגדול ביותר של עובדים במשק הינו ההסכם הקיבוצי הכללי בין ההסתדרות הכללית להתאחדות התעשיינים שנקרא “תקנון העבודה בתעשייה”.
בהקשר המשמעתי, מפורטים בהסכם הקיבוצי בדרך כלל העניינים הבאים:
- הוראות הנוגעות להתנהגות, נוכחות בעבודה, היעדרויות, איחורים ועזיבה מוקדמת, מילוי אחר הוראות החברה, הממונים והוראות המשמעת, שמירת על סודיות ועל שמה הטוב של החברה, איסורים שונים, שמירה על רכוש וציוד, בטיחות וגיהות ועוד.
- עבירות משמעת כגון: התנהגות בלתי הולמת, אי ציות להוראות או לממונים, הפרת המשמעת בעבודה, גרימת נזק או אובדן לרכוש בזדון, מעילה, הפרת סודיות וכו’.
- סמכויות השעיית עובד מעבודתו.
- עונשים בגין עבירות משמעת, כגון:
  - נזיפה;
  - אזהרה;
  - אזהרה חמורה;
  - התראה;
  - הפסקת עבודה בשכר או ללא שכר;
  - קנס כספי;
  - הפחתת משכורת;
  - שלילית זכויות ותק, כולן או מקצתן, לתקופה שתיקבע;
  - הקפאת העלאה בדרגה לתקופה שתקבע ע”י הוועדה;
  - שלילת קביעות והעברת העובד לסטטוס של עובד זמני לתקופת נסיון;
  - העברה לתפקיד אחר או פסילה מלשמש בתפקיד מסויים, זמנית או לצמיתות;
  - פיטורים עם תשלום פיצויי פיטורים עם או בלי תשלום דמי הודעה מוקדמת;
  - פיטורים ללא פיצויי פיטורים וללא תשלום דמי הודעה מוקדמת;
  - פרסום החלטת ועדת המשמעת כולה או מקצתה;
  - תוצאות הגשת כתב אישום כנגד עובד;
  - תוצאות הרשעה בפלילים בבית משפט בעבירה שיש בה קלון או המטילה דופי מוסרי בעובד.

דוגמאות לגופים במשק הישראלי המקיימים הליכים משמעתיים על בסיס הסכמים קיבוציים

כאמור, גופים שונים במשק הישראלי אימצו להם הסכמי עבודה הכוללים תקנון משמעת בעבודה (לעתים נקרא “תקנון עבודה”) או הוראות שונות ביחס לאמצעים משמעתיים שניתן לנקוט כלפי עובדים החשודים בעבירות משמעת.
ניתן לאתר את מרבית הסכמי העבודה הקיבוציים הרלוונטיים ביחס לגוף כזה או אחר במאגר משרד התמ”ת בעמוד – חיפוש הסכם עבודה קיבוצי.
להלן דוגמאות לגופים כאלה במשק הישראלי :
- “אגד” – אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע”מ.
- אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
- איגוד הכדורסל בישראל.
- איגוד חברות הספנות הישראליות.
- אל על נתיבי אויר לישראל בע”מ.
- אלביט מערכות במד ול”א קרקעי – אלישרא בע”מ.
- אסותא מרכזיים רפואים בע”מ.
- ארקיע קוי תעופה ישראליים בע”מ.
- בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע”מ – במסגרת הסכם קיבוצי מיוחד, הוקדם בית דין למשמעת. ראו: תקנון משמעת לחברת בזק.
- דלק חברת הדלק הישראלית בע”מ.
- “דן” חברה לתחבורה ציבורית בע”מ.
- האוניברסיטה העברית בירושלים.
- התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל.
- התאחדות קבלני התשתיות ומפעילי ציוד מכני הנדסי בישראל.
- התעשיה האווירית לישראל בע”מ.
- התעשיה הצבאית לישראל בע”מ (תע”ש). ראה תקנון משמעת בעבודה.
- חברת החשמל לישראל בע”מ.
- חברת נמל אשדוד בע”מ.
- חיפה כימיקלים.
- כימיקלים לישראל בע”מ – כיל.
- לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל.
- מכון ויצמן למדע.
- מכון טכנולוגי לישראל – הטכניון.
- ממן-מסופי מטען וניטול בע”מ נתב”ג.
- מקורות חברת מים בע”מ.
- המרכז הרפואי שערי צדק ירושלים.
- משען בע”מ.
- נשר מפעלי מלט ישראליים בע”מ.
- סולל בונה בנין ותשתית בע”מ.
- סולתם מערכות בע”מ.
- פוספטים בנגב בע”מ.
- צים – חב’ השיט הישראלית בע”מ.
- קופת חולים כללית.
- קרן קיימת לישראל (במסגרת הסכם קיבוצי מיוחד הוקם בית דין משמעתי לעובדי השדה).
- רפאל רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע”מ.
- רשות הטבע והגנים.
- רשות שדות התעופה.
- רשות העתיקות.
- תנובה אגודה שיתופית לשיווק (לעניין משמעת בעבודה אומץ תקנון העבודה הכללי בתעשייה – “ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות התעשיינים להסתדרות הכללית“).

ועדה פריטטית משמעתית – הליך הבירור המשמעתי

מדובר בועדה שבה חברים נציגי הצדדים להסכם קיבוצי, כלומר נציגי המעסיק או ארגון המעסיקים ונציגי ארגון העובדים (במספר שווה), אשר דנה בעבירות משמעת המיוחסות לעובד. לעתים, מכונה הליך זה “בירור משמעתי”.
ההסכם הקיבוצי הרלוונטי מסדיר את תפקידי ועדת הבירור הפריטטית, נוהלי הגשת התלונה בפניה, מנגנון הקמתה, הרכבה, סמכויותיה וסדרי התנהלותה לרבות אופן בירור התלונה בפניה.
העובד, שעניינו נדון בפני הוועדה, אינו צד לוועדה, ואולם מכוח עיקרי הצדק הטבעי יש לו זכות לטעון בפניה.
ככלל, החלטות הועדה הפריטטית המשמעתית צריכות להתקבל פה אחד על ידי נציגי ההנהלה ונציגי ועד העובדים (אם כי יש גם גופים בהם ניתן להכריע בתלונה בדעת רוב).
החלטת ועדה הפריטטית חייבת להינתן בכתב והיא מחייבת את הצדדים לה (ההנהלה ונציגי העובדים) וחלה על העובד שעניינו נדון בפניה ומחייבת גם אותו, מכוח עקרונות היסוד של יחסי עבודה קיבוציים ומכוח סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים תשי”ז-1957.
ככלל, ועדת משמעת מסוג זה אינה כבולה לדיני הראיות וכללי הדיון הנהוגים בבתי משפט והיא רשאית לקבל כל הוכחה הנראית לה על – פי עקרונות הצדק, היושר ובתום לבב.

זכות הייצוג ע”י עורך דין – חובת ועדה פריטטית לאפשר לעובד להיות מיוצג על-ידי עורך דין בבירור משמעתי

לא אחת כבר נפסק, כי על דרך העיקרון, לעובד זכות להיות מיוצג על ידי עורך דין בפני ועדת משמעת הדנה בעניינו.
יפים בהקשר זה דברים שנפסקו על ידי בית הדין הארצי לעבודה בתיק ע”ע 1070/00 אנדרי בנודיז נגד צים חברת השיט הישראלית בע”מ (כבוד השופט שמואל טננבוים) בהקשר לועדות משמעת פריטטיות:

“על חובתן של ועדות פריטטיות לרבות ועדות משמעת למלא אחר כללי הצדק הטבעי, עמד בית הדין הארצי .. :

“הועדות הפריטטיות הן יציר כפיהם של הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים, ובתור שכאלה – משקלן רב, ובית הדין, אשר לו הפיקוח השיפוטי על פעולתן, ייתן להחלטותיהן נפקות מלאה, כל עוד מילאו אחר כללי הצדק הטבעי ולא חרגו מהסמכות שהוקנתה להן בהסכם שהקימן“.

ובהמשך:

“ועדה פריטטית מצווה על שמירת כללי הצדק הטבעי, דהיינו, הכלל המחייב לאפשר למי שבעניינו דנים להופיע בפני הועדה ולהשמיע את טענותיו….”

בהתייחסו לזכותו העקרונית של אדם להיות מיוצג על-ידי עורך דין, קובע בית המשפט העליון:

“נקודת המוצא העקרונית הינה, כי חירותו של כל אדם – פרי האוטונומיה של הרצון הפרטי – היא למנות לעצמו שלוח כרצונו. חירות זו היא בעלת חשיבות כאשר השלוח הוא עורך דין… זכותו של אדם להיות מיוצג לפני רשות שלטונית על ידי פרקליט מעוגנת בעיקרי המשפט והצדק הכלליים’… יש לראות בה אחד מכללי הצדק הטבעי… היקפה של זכות הטיעון (והייצוג)… הוא בעיקרו של דבר מבחן של הגינות…”

…מכח האמור, סבורים אנו על דרך העיקרון, כי לעובד זכות להיות מיוצג על-ידי עורך דין בפני ועדת משמעת הדנה בעניינו. זכות זו הינה חלק מזכות הטיעון של העובד. לזכות זו חשיבות מיוחדת, מקום שהטענות נגד העובד עלולות לגרום להפסקת עבודתו או לתוצאה מרחיקת לכת אחרת. הדברים נקבעו מפורשות על-ידי בית דין זה, בפסק דין שניתן זה לא מכבר (ע”ע 300321/97 סלומון יפרח נ’ המועצה המקומית נתיבות, פס”ד מיום 19.2.02). היקפה של זכות הייצוג בפני ועדת המשמעת, תבחן במבחנים של הגינות ושל הגיון.

במקרה דנן, הועמד המערער בפני ועדות משמעת אשר בהתאם לסמכותן ועל-פי הטענות שנטענו נגד המערער, רשאיות היו להמליץ על פיטוריו, כפי שאכן עשו. בנסיבות אלה, זכאי היה המערער להיות מיוצג על-ידי עורך דין. החלטת ועדת הערעורים שלא להיענות לבקשתו לייצוג, פגעה בזכות הטיעון של המערער, ועל כן דינה להתבטל”.

ביקורת שיפוטית של בית הדין לעבודה על החלטות ועדה פריטטית משמעתית

בית הדין לעבודה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ועדות פריטטיות, אלא מטיל עליהן ביקורת שיפוטית, בדומה לביקורת השיפוטית על החלטות מנהליות.
ככלל, היקף ההתערבות של בית הדין בהחלטת ועדה פריטטית מצטמצם למקרים הבאים:
- סטייה מכללי הצדק הטבעי; למשל, אי מתן זכות למי שבעניינו דנים להופיע בפני הוועדה ולהשמיע את טענותיו.
- חריגה מסמכות;
- התנהלות בחוסר תום לב, הגינות וסבירות.

דוגמא למקרה שטופל במשרדנו – פקח ברשות הטבע והגנים שהואשם בעבירות משמעת חמורות בפני ועדה פריטטית ועמד בסיכון ממשי של פיטורין, הוחזר באופן מיידי לעבודתו לאחר שהתברר בפני הועדה כי אלמנטים מרכזיים בתלונה לא נכונים

ועדה פריטטית משמעתית רשות הטבע והגנים

פרשה זו עוסקת בפקח אזורי המשרת ברשות הטבע והגנים. בעקבות תלונה של מנהל המחוז כנגדו, הועמד הפקח לדין משמעתי בפני ועדה פריטטית של רשות הטבע והגנים בחשד לעבירות משמעת – התנהגות לא הולמת ופעולה בניגוד לנהלי הרשות והוראות הממונים עליו.

כתב התלונה כנגד הפקח

בתמצית, נטען בכתב התלונה כדלקמן:
- במסגרת פעילות אכיפה כנגד טרקטורונים בשמורת טבע מסוימת, עוכבו 3 חשודים, ביניהם קרוב משפחתו של הפקח, בחשד לנהיגה בחוף הים ולהכנסת רכב לתחום שמורת טבע.
- בהמשך, הוגש כתב אישום כנגד החשודים. על פי הנטען, פנה הפקח לפקחים שהיו מעורבים בפעילות האכיפה ובעיכוב קרוב משפחתו, במטרה להשפיע על ההחלטה באם להמשיך בהליך הפלילי כנגד קרוב משפחתו.
- למרות שממונה האכיפה הסביר לפקח כי הוא רואה את התערבותו בחומרה וביקש ממנו במפורש שלא להתערב בתיק לו לו, במיוחד שעה שאחד הנאשמים קרוב משפחתו, פנה הפקח לפקחים המעורבים בתיק וביקש להתערב בתיק.
- בהמשך, כך נטען, פנה הפקח לתובע בתיק, הציג עצמו כפקח מרשות הטבע והגנים, וביקש מהתובע להגיע להסדר טעון מקל עם הנאשמים, ושכך גם השיב מנהל אגף החקירות לנאשמים.

האישומים נגד הפקח

בהתאמה, הואשם הפקח בכך שפעל בניגוד לנהלי הרשות ולהוראות הממונים עליו, כאשר חזר ופנה לפקחים בניסיון להתערב לטובת קרוב משפחתו, ולמרות אזהרות לחדול מהתערבותו, המשיך ופנה לתובע, כשהוא נחזה להיות הגורם המוסמך מטעם הרשות, מבלי לחשוף בפני התובע כי הוא פועל לטובת בן משפחתו.
בפנייתו לתובע, כך נטען, הציג לכאורה בשם הרשות עובדות לא נכונות ביחס להסכמת הממונים עליו להגיע להסדר מקל עם הנאשמים.

על העבירות המיוחסות לפקח

פרק ט’ בהסכם עבודה קיבוצי מיוחד שנחתם ביום 18.9.2008 בין הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים לבין נציגות העובדים שכותרתו “דיני משמעת וועדת בירור” מונה שורה של מעשים הנופלים בגדר עבירת משמעת:
- לא קיים את המוטל עליו כעובד הרשות על פי חוק, תקנה או הוראה כללית או מיוחדת שניתנה לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור.
- התנהג התנהגות שאינה הולמת עובד ציבור, במהלך מילוי תפקידו ו/או בהיותו נחזה כעובד הרשות.
- גרם להטרדה מינית בניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית.
- גרם נזק או אבדן לרכוש הרשות בזדון.
- פעל בניגוד לנוהלי הרשות והוראות הממונים עליו ו/או סירב לבצע הוראות הממונים עליו בנושאים הקשורים לעבודה.
- מעל בכספי הרשות או בכספים שהרשות מופקדת עליהם.
- הורשע בבית המשפט בעבירה על חיקוק שהרשות ו/או עובדיה ממונים מכוח הדין על אכיפתו.
- הפר זכויות יוצרים של הרשות כמפורט בסעיף 63 להלן.
במקרה הנדון, נחשד הפקח בכך שפעל בניגוד לנוהלי הרשות והוראות הממונים עליו והתנהג התנהגות שאינה הולמת עובד ציבור, והתלונה הובאה בהוראת מנכ”ל הרשות לבירור בפני ועדה פריטטית, שהוקמה במיוחד לצורך זה.
יחד עם זאת, טיב המעשים שיוחסו לפקח חדרו עמוק למישור הפלילי, ובאותה מידה שהועמד לדין משמעתי, ניתן היה להגיש כנגד הפקח כתב אישום פלילי, המייחס לו את העבירות הפליליות הבאות;
שיבוש מהלכי משפט, עבירה בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, לפיה:

“העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לעניין זה, “הליך שיפוטי” – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט”.

הטרדת עד, עבירה בניגוד לסעיף 249 לחוק העונשין, לפיה:

“המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – מאסר שלוש שנים”.

מרמה והפרת אמונים, עבירה בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין, לפיה:

“עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים”.

העבירה הפלילית של מרמה והפרת אמונים רלוונטית במיוחד למצבים בהם במצב של ניגוד עניינים, משתמשים עובדי ציבור בתפקידם הציבורי שלא כדין על מנת לקדם את ענייניהם של קרובי משפחתם.
התיימרות כבעל סמכות, עבירה בניגוד לסעיף 282 (2) לחוק העונשין לפיה (בין היתר) מי שמתיימר לפעול כמי שמוסמך על פי דין לעשות כל פעולה בעלת אופי רשמי שרק מי שמוסמך לכך על פי דין רשאי לעשותה, ואין לו הסמכה כאמור, דינו מאסר שלוש שנים.
לנוכח חומרת המעשים שיוחסו לפקח, החליט מנכ”ל הרשות להשעותו לאלתר מהעבודה, עד לסיום בדיקת החשדות על ידי ועדת הבירור הפריטטית.
ההיבטים הפליליים של הפרשה כמו גם העובדה שעסקינן בעובד ציבור בעל סמכויות חקירה ואכיפה, אך הדגישו, כי במידה והוועדה המשמעתית הפריטטית הייתה קובעת שהפקח אכן אשם בכל המיוחס לו בכתב התלונה, הפרשה הייתה מסתיימת בפיטוריו לאלתר.

הכרעת ועדת הבירור הפריטטית

בעקבות ייצוג משפטי שהעניק עו”ד גיא פלנטר לפקח בפני ועדת הבירור הפריטטית, הובהר כי הפקח אכן כשל בעצם מעורבותו בהליך פלילי שהתנהל כנגד קרוב משפחתו, ולא הקפיד לפעול על פי המלצות ממונה האכיפה למניעת ניגוד עניינים, אולם לא מעבר לכך.
כל יתר החשדות הופרכו, ולפיכך המליצה הועדה הפריטטית כדלקמן:
- תבוטל ההשעיה והפקח יוחזר לעבדותו באופן מיידי.
- תירשם נזיפה חמורה לתיקו האישי.
- תקופת ההשעיה תשולם לפקח על פי הסכם העבודה ולא ישולמו לו הפסדים בגין תקופה זו.
- הפקח יהיה נתון בתקופת ניסיון במשך שנה, לבדיקת התנהגותו בסוגיות ערכיות וחוקיות.
- הפקח יקבל הדרכה מסודרת בתחום האכיפה וסדר הדין הפלילי.
משאימץ מנכ”ל רשות הטבע והגנים את המלצות הועדה הפריטטית, תמה הפרשה, בוטלה ההשעיה והפקח שב לתפקידו.

ביום 27.4.14 פורסמה כתבה אודות הפרשה ב”ידיעות אחרונות”, מבלי שאפילו נתבקשה תגובת הפקח ותוך הצגת עובדות לא נכונות אודות המקרה. להלן הכתבה:

בקובץ בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בתלונה המשמעתית שהוגשה כנגד פקח רשות הטבע והגנים ובהחלטת הועדה הפריטטית המשמעתית שהוקמה לברר את התלונה (ללא פרטים מזהים של הפקח).
בניגוד לנטען בכתבה, ועדה פריטטית זו הוקמה כדין, בהתאם להסכם הקיבוצי הרלוונטי, ופעלה ללא דופי ובשקיפות מלאה.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי בפני ועדה פריטטית.

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת ואתיקה מקצועית, מכין לחקירה משמעתית, מלווה את הנחקרים בחקירתם המשמעתית, ומייצג עובדים בהליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית.

מידע נוסף על הדין המשמעתי.

למידע כללי נוסף על הדין המשמעתי ראו – דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.
להליכים משמעתיים הנוגעים למקצועות שהוסדרו בחקיקה (כגון עורכי דין, רופאים, רוקחים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, עובדי מדינה, שוטרים, עובדי שב”כ ומוסד, רואי חשבון, מהנדסים ואדריכלים, שמאים ועוד) ראו – דין משמעתי | הליך משמעתי | בעלי מקצועות המוסדרים בדין | ייצוג משפטי | אתיקה מקצועית.
ביחס להליכי השעיה או העברה זמנית לתפקיד אחר של עובדי מדינה ראו – מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת.

ייצוג משפטי בהליך משמעתי

דין משמעתי | ועדה פריטטית משמעתית – ייצוג משפטי ע”י עורך דין משמעתי

הפוסט ועדה פריטטית משמעתית – ייצוג משפטי ע”י עורך דין 5 (43) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה; ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 5 (17)

גיא פלנטר — Mon, 03 Oct 2022 08:31:57 +0000

עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה בכל הנוגע לעבירות מרמה.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין במגוון דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות מרמה.

עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה – במה מדובר.

עבירות מרמה מעוגנות בחוק העונשין בפרק י”א סימן ו’, שכותרתו “עבירות מרמה, סחיטה ועושק”.
אנו עוסקים כאן בעבירות המרמה העיקריות.

מהי “מרמה” ומה הכוונה “לרמות”?

חוק העונשין מגדיר “מרמה” כדלקמן:

“מרמה” – טענת עובדה בענין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת; ו”לרמות” – להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל;

קבלת דבר במרמה – יסוד “הקבלה” בעבירה.

עיון בהגדרת המושג “מרמה” מלמד שלמעשה מדובר בטענה שיקרית כלשהי, כלומר באי אמירת אמת ביודעין.
כעת יש לדעת, שעל פי הדין במחוזותינו, עצם אמירת אי אמת איננה בגדר עבירה פלילית, אלא באם כתוצאה מהשקר התקבל דבר במרמה, או שהשקר נאמר במקום שבו קיימת חובה חוקית להצהיר או להעיד את האמת – כגון בתצהיר ערוך כדין (שאז אי אמירת אמת מהווה עבירה של שבועת שקר) או בעדות בבית המשפט (שאז אי אמירת האמת מהווה עדות שקר).
משמע, בהקשר של עבירות מרמה, על מנת שהשקר יהפוך לעבירה פלילית, צריך להתקבל בעקבות השקר דבר כלשהו. סעיף 415 לחוק העונשין שכותרתו “קבלת דבר במרמה”, קובע:

“המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים”.

ובלשון בית המשפט העליון בע”פ 1784/08, ישראל פרי נ’ מדינת ישראל:

“כדי שתשתכלל העבירה על עושה המעשה להציג, במודע, מצג מירמה ולקבל, כתוצאה מכך, דבר כלשהו. “קבלת הדבר” הוא המרכיב התוצאתי שבלעדיו לא יושלם ביצוע העבירה.

במילים אחרות, אין די בכך שאדם הגיע, כתוצאה ממעשה המרמה, להחלטה למסור את הדבר כדי להוות “קבלת דבר במרמה”, אלא יש צורך שהדבר אכן ימסר”.

הצורך להוכיח קשר סיבתי בין המרמה לקבלת “הדבר”.

קבלת דבר במרמה היא עבירה תוצאתית, המחייבת קשר סיבתי בין המרמה לבין קבלת ה”דבר”.
על “המרמה” להיות “הסיבה היעילה”, אך לא הבלעדית, לקבלת “הדבר” בעבירה של “קבלת דבר במרמה”, ודי בהשפעתה הניכרת על המרומה.
מצגי השווא שגרמו להעברת ה”דבר” מהמרומה למרמה חייבים לשחק תפקיד ניכר בהערכת המצב של המרומה.

מה טיבו של “הדבר” שצריך להתקבל במרמה על מנת שתתגבש עבירה?

סעיף 414 לחוק העונשין מגדיר “דבר”:

“דבר” – מקרקעין, מיטלטלין, זכות וטובת הנאה;

כפי שניתן לראות, ההגדרה של “דבר” רחבה מאוד אם כן וכוללת למעשה כל טובת הנאה שהיא.
בע”פ 1784/08 הנ”ל סיכם בית המשפט העליון את ההלכות בנוגע לטיבו של “הדבר”, באופן הבא:
- ה”דבר” לא חייב להיות חומרי והוא כולל גם דבר מופשט וכן “כל דבר הגורם הנאה או סיפוק גופני או נפשי”.
- לא חייבים להוכיח כי נגרם למרומה נזק או הפסד מוחשי בעטייה של המרמה. די בכך שיוכח כי היתה פגיעה בחופש הבחירה ובשיקול הדעת של המרומה.

מהי קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות?

הנסיבות המחמירות שהופכות את העבירה של קבלת דבר במרמה מעבירה של עוון, שדינו 3 שנות מאסר לעבירה של פשע, שדינו 5 שנות מאסר, לא הוגדרו בחוק.
אין די באזכור סתמי של “נסיבות מחמירות” כדי להביא להרשעה בעבירה היותר חמורה ועל הרשות התובעת להתכבד ולפרט בכתב האישום (ובהמשך להוכיח במשפט) מה הן אותן נסיבות מחמירות.
אמות מידה לבחינה האם התקיימו נסיבות מחמירות הן למשל: השיטה, התכנון, התחכום, ההיקף.
רשימת הגורמים שעשויים להוות נסיבות מחמירות אינה סגורה, וכללת למשל:
- ריבוי של מעשי מרמה;
- התחכום שבהם;
- הסכומים שהועברו כתוצאה מהמרמה;
- ביצוען של עבירות נוספות שנועדו לאפשר את המרמה;
- התמדה במעשי מרמה לאורך זמן;
- היותו של עבריין המרמה עובד ציבור.

על עבירות מרמה נוספות.

חוק העונשין כולל עבירות מרמה נוספות, “קרובות משפחה” של עבירת המרמה הקלאסית – קבלת דבר במרמה.
סעיף 416 לחוק העונשין שכותרתו “תחבולה”, קובע:

“המקבל דבר בתחבולה או בניצול מכוון של טעות הזולת שאין בהם מרמה, דינו – מאסר שנתיים”.

סעיף 422 לחוק העונשין שכותרתו “שידולי מרמה”, קובע:

“המשדל אדם במרמה לעשות מסמך או לחתום עליו או להשיג חתימת אדם אחר או חותמת על מסמך, דינו כדין מזייף ודין המסמך כדין מסמך מזוייף; המשדל אדם במרמה להשמיד מסמך ויש בכך כדי לגרום לו הפסד דבר, דינו כדין המקבל דבר במרמה; אין הוראות אלה באות לגרוע מהוראות כל דין אחר בענין שידול”.

עבירות מרמה – מקרה להמחשה שטופל על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

תמצית הפרשה – עבירות מרמה וזיוף חמורות בתעשייה האווירית – בכיר הנאשמים סיים את ההליך הפלילי במאסר על תנאי, ללא פגיעה בזכויות הפנסיה.

במסגרת עמוד זה בחרנו להציג פרשת מרמה וזיוף הנוגעת לתעשייה האווירית אשר בה טיפלנו. בתמצית, קיבלו במרמה עובדי התעשייה האווירית בחו”ל החזר הוצאות בסכומים של עשרות אלפי דולרים על ידי הגשת קבלות מזויפות אודות הוצאות פיקטיביות.
בכיר הנאשמים, ומי שהיה “הרוח החיה” בפרשה, אשר יוצג על ידי עורך דין פלילי גיא פלנטר, נדון למאסר על תנאי בלבד, ללא פגיעה בזכויות הפנסיה שלו וזאת למרות תפקידו המרכזי בפרשה ולמרות שקיבל בעצמו במרמה במשך שנים החזר הוצאות באמצעות הגשת קבלות מזויפות.

טיוטת כתב האישום המייחסת שורה ארוכה של עבירות מרמה וזיוף חמורות.

בטיוטת כתב האישום הואשמו הנאשמים בשורה של עבירות פליליות חמורות הנוגעות לעבירות מרמה וזיוף:
- קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה בניגוד לסעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, בכך שהונו את התעשייה האווירית בהגשת החזרי הוצאות מנופחים ופיקטיביים, תוך שימוש במסמכים מזויפים בנסיבות מחמירות והפצת ההונאה בקרב עובדים אחרים של התעשייה האווירית.
- מרמה והפרת אמונים, עבירה בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין, בכך שכעובדי הציבור ובעת מילוי תפקידם, עשו מעשי מרמה והפרת אמונים הפוגעים בציבור.
- זיוף בנסיבות מחמירות, עבירה בניגוד לסעיף 418 (סיפא) לחוק העונשין, בכך שהכינו קבלות וחשבוניות של בית מלון ושל חברת תקשורת הנחזות להיות אשר אינן ועשויות להטעות, ובכך שחתמו על קבלות בשם בית מלון ובשם חברת תקשורת ללא סמכות כדין.
- שימוש במסמך מזוייף בנסיבות מחמירות, עבירה בניגוד לסעיף 420 לחוק העונשין, בכך שהגישו בשיטתיות את הקבלות הפיקטיביות והמזויפות לתעשייה האווירית, על מנת לקבל במרמה החזר הוצאות.
- קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה בניגוד לסעיף 415 (סיפא) לחוק העונשין, כאשר הנסיבות המחמירות מתבטאות בשימוש בחותמות מזויפות, סריקה באמצעות מחשב, מחיקת פרטים ורישום פרטים אחרים, שימוש במסמכים כוזבים וציון עובדות שיקריות, זאת באופן קבוע, שיטתי, פעמים רבות ולאורך שנים ובסכומי כסף גבוהים.

הליך השימוע הפלילי וגיבוש הסדר טעון מקל במיוחד.

במסגרת הליך שימוע פלילי, שוכנעה הפרקליטות לתקן את טיוטת כתב האישום המקורית, לכתב אישום מרוכך, שיכלול עבירות של זיוף ושימוש במסמך מזויף בלבד.
לא רק שהוסרו מכתב האישום שהוגש לבית המשפט כל הנסיבות המחמירות אלא גם נמחקו כליל שורה ארוכה של עבירות מרמה חמורות, שנכללו בטיוטת כתב האישום המקורי:
- קשירת קשר לביצוע פשע;
- מרמה והפרת אמונים;
- קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות;
עוד מטעמי ריכוך ומיתון, הוסרה במסגרת הסדר הטעון שגובש בשימוע הטבלה המפרטת את מעשי הזיוף והמרמה ואילו במישור העונשי הוסכם במסגרת הסדר הטעון כי הצדדים יעתרו לעונש מוסכם של מאסר על תנאי בלבד, וקנס כספי.
הישגי ההגנה בהסדר טעון זה קיבלו אם כן ביטוי במספר מישורים:
- במישור האחריות הפלילית:
  - הסכמתה של הפרקליטות למחוק מכתב האישום את כל הטענות והעבירות הנוגעות לעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ביחס לכספים שנתקבלו כתוצאה מהגשת הקבלות המזויפות).
  - מחיקת הטענה שהמעשים נעשו בכובע של עובד ציבור בעת מילוי תפקידו ומחיקת העבירה של מרמה והפרת אמונים, בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין מכתב האישום המוסכם.
- במישור העונשי:
  - העובדה שהנאשם לא יידרש לרצות ולו יום אחד מאסר, אפילו בעבודות שירות.
  - הנאשם לא חוייב להשיב את כל הכספים שקיבל מהתעשייה האווירית, כתוצאה מהגשת הקבלות המזויפות;
  - תנאיו הסוציאליים של הנאשם לרבות הפנסיה שלו, לא נפגעו.

פרסומים אודות הפרשה בכלי התקשורת.

לפרטים מלאים על הפרשה ראו – עבירות צווארון לבן – פרשיית מרמה זיוף והונאה בתעשייה האווירית. בכיר הנאשמים נדון למאסר על תנאי בלבד, ללא פגיעה בפנסיה, למרות שקיבל החזר הוצאות באמצעות הגשת קבלות מזויפות.
הפרשיה זכתה לתהודה תקשורתית נרחבת וראו למשל הפרסום ב- Ynet: המשטרה חוקרת חשדות לפיהם עובדים בתעשייה האווירית זייפו קבלות על הוצאות נסיעות, בתי מלון וארוחות – וקיבלו החזרים בסך אלפי שקלים.

לקריאה נוספת.

דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בעבירות צווארון לבן ניתן למצוא בעמוד – עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.
להרחבה אודות עבירות קשורות ראו:

עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה – דוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי.

בסוף עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון רחב של מקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בעבירות מרמה בהליכים פליליים, במשפטים צבאיים בבתי דין צבאייים ובהליכים משמעתיים.

עו”ד פלילי

עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות | עבירות הונאה התחזות – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עבירות זיוף – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי | עבירות צווארון לבן – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

הפוסט עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה; ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 5 (17) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עד מדינה – ייצוג משפטי, גיבוש הסכם עד מדינה. מקרה להמחשה – מתן שוחד, סחר בהיתרי כניסה לישראל 5 (5)

גיא פלנטר — Fri, 04 Mar 2022 15:50:45 +0000

עד מדינה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

עד מדינה – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי מעורך דין פלילי

במקרים המתאימים, מייצג משרדנו חשודים ונאשמים בגיבוש הסכם עד מדינה, מנהל מטעמם מו”מ על תנאי הסכם עד המדינה ומלווה אותם בהליך הפלילי, עד לסיום הפרשה.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה לדוגמה בו נרתם משרדנו לסייע בגיבוש הסכם עד מדינה, הסכם שחשף וסייע למיגור נגע שחיתות – מכירת היתרי כניסה לישראל לפלסטינים שלא היו מורשים להיכנס לישראל, על ידי רס”ן בצה”ל, אשר קיבל שוחד בתמורה להנפקת היתרי הכניסה וסיכן את ביטחון המדינה.

קצת על מוסד “עד המדינה”

במציאות החברתית הקיימת, הסכמי עד מדינה ממלאים תפקיד חיוני. עמד על כך בית המשפט העליון למשל בע”פ 1309/06 מדינת ישראל נגד יחיא תורק:

“...עלינו לשוב ולהזכיר את התפקיד המשמעותי אותו ממלאים הסכמי עד מדינה במציאות החברתית הקיימת. אף שמוסד עד המדינה לא התקבל תמיד באהדה רבה, גם למבקריו ברור היה, כי השימוש בו ממלא תפקיד חיוני במלחמה בפשיעה, שכן “באותם מקרים שאין די ראיות בידי התביעה להעמיד לדין שותפים לעבירה, וכתוצאה מכך היו אלה יוצאים כולם ללא עונש, קיים אינטרס ציבורי ליתן הבטחה לאחד מהשותפים שלא יועמד לדין, ובלבד שיעיד נגד השותפים האחרים, דבר העשוי להביא להרשעתם…”.

“…אכן, “הסדר עם עבריין המעורב בעבירה, שלפיו ישמש ‘עד מדינה’, הוא בבחינת הכרח בל–יגונה. תכליתו לאפשר מיצוי הדין עם עבריינים שפשעו על-ידי עדות מי שחבר להם בביצוע העבירה”.

מי הוא עד מדינה?

המחוקק הגדיר את “עד המדינה” כ”שותף לאותה עבירה המעיד מטעם התביעה לאחר שניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה” (סעיף 54(א) לפקודת הראיות [נוסח משולב] התשל”א – 1971).

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לעדי מדינה

הנחיה מספר 4.2201 של היועץ המשפטי לממשלה מסדירה את מוסד “עד המדינה”. בתמצית, הנחיה זו, שכותרתה “עד מדינה” עוסקת בעניינים הבאים;
השיקולים להפיכתו של שותף לעבירה לעד מדינה.
טיב טובות ההנאה שניתן להעניק לעדי מדינה;
הפרטים האמורים להיכלל בהסכם עד המדינה;
מי מוסמך לחתום על הסכם עד מדינה ולאשרו;
זכותו של חשוד או נאשם המועמד להיות עד מדינה לקבל ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין וכן לייצוג על ידי עורך דין, במעמד החתימה על הסכם עד המדינה.
כללים ביחס לדברים שאמר העד במסגרת המו”מ להסדר טעון ולהסכם עד מדינה, גם אם המו”מ לא השתכלל להסכם.
כללים ביחס לביטול הסכם עד מדינה, בין אם מטעמים של אינטרס ציבורי ובין אם בעקבות הפרתו של ההסכם ע”י עד המדינה.
כללים ביחס לשימוש באמרות עד המדינה לאחר ביטול ההסכם עקב הפרה בהליך פלילי כנגד העד עצמו או נגד אחרים.
שאלת העמדתו לדין של עד המדינה בעקבות הפרת ההסכם.
איסור על חתימת הסכם עד מדינה כאמצעי תחבולה שנועד לחלץ הודיה, אם מפי העד ואם מפי חשודים אחרים.
השלכת מידת העונש שהושת על עד המדינה לגבי ענישת הנאשמים האחרים בפרשה.

השיקולים המרכזיים להפיכתו של שותף לעבירה לעד מדינה

בתמצית, מונה הנחיית היועמ”ש את השיקולים הבאים להפיכתו של שותף לעבירה לעד מדינה;
מיצוי אפיקי חקירה אלטרנטיביים טרם חתימה על הסכם עד מדינה;
הראיות הקיימות בחומר החקירה, החיצוניות לעדותו של עד המדינה;
פוטנציאל הראיות שבידי העד לספק;
מעמד העד ומרכזיותו; ככלל, לא ייחתם הסכם עד מדינה עם העבריין העיקרי בפרשה. במקרים חריגים אשר מונה ההנחיה, ניתן לשקול הסכם עד מדינה גם עם מבצע עיקרי.
אישיותו של עד המדינה ובחינת אמינותו;
סיוע לעדות עד המדינה: לא ניתן להרשיע על בסיס עדותו של עד מדינה ללא תוספת ראייתית חזקה, שבשפה המשפטית נקראת “סיוע”.
חומרת העבירה והאינטרס הציבורי בהוכחתה ובחתימת הסכם עד המדינה. ככלל, לא נחתמים הסכמי עד מדינה בעבירות שאינן מסוג פשע. ככל שהעבירה הנחקרת חמורה יותר וככל שפגיעתה קשה יותר בפרט ובציבור, יהא מקום לשקול בחיוב שימוש בעד מדינה להוכחת העבירה וביצועה על ידי שותפיו של עמד המדינה.
ריבוי עדי מדינה בפרשה אחרת; ככלל נמנעים ככל הניתן מהפיכת יותר מעבריין אחד לעד מדינה באותה פרשה.
אבטחת עד המדינה –כבר במהלך המו”מ למעמד של עד מדינה יש לשקול את הצורך והיכולת של רשויות אכיפת החוק לאבטח את עד המדינה או בני משפחתו.

טובות הנאה שניתן לקבל במסגרת הסכם עד מדינה

הנחיית היועמ”ש הנ”ל אף מונה טובות הנאה שניתן לקבל במסגרת הסכם עד מדינה;
- הבטחה שלא להעמיד לדין.
- הבטחה להמיר סעיפי אישום חמורים לחמורים פחות.
- הבטחה לעתירה משותפת לענישה מתונה בהליך הפלילי.
- הבטחה לדרישה מתונה בעונש בתיקים אחרים או לסגירת תיקים אחרים.
- הבטחה להמלצה לחנינה או ניכוי שליש מעונש המאסר.
- הבטחה לסיוע ביציאה לחו”ל או תכנית אחרת להגנה על עדים.
- תמורה כספית או אחרת.
הליך גיבוש הסכם עד מדינה הינו מורכב ועדין, כרוך בסיכונים רבים ולפיכך יש להפקידו רק בידיו של עורך דין פלילי בעל מומחיות וניסיון מתאימים.

מקרה להמחשה – ייצוג משפטי של עד מדינה בפרשת מכירת היתרי כניסה לישראל ע”י רס”ן תמורת שוחד

תמצית המקרה – ייצוג משפטי, גיבוש הסכם עד מדינה

כאמור, אנו מביאים כאן מקרה להמחשה במסגרתו גיבש משרדנו עם התובע הצבאי הראשי הסכם עד מדינה ובהמשך, העניק ייעוץ וייצוג משפטי לעד המדינה עד סיום תפקידו בפרשה.
ואלו בתמצית העובדות; הדמויות המרכזיות בפרשה הינם קצין צה”ל בדרגת רס”ן, אשר שירת כקצין תיאום אזרחי במנהל האזרחי ואיש עסקים פלסטיני שהפך לעד מדינה ויוצג על ידי משרדנו.
במסגרת הסכם עד מדינה שגיבש משרדנו:
- נמחקו מכתב האישום שהוגש כנגד עד המדינה 6 מתוך 7 האישומים.
- עוד הוסכם במסגרת הסכם עד המדינה כי בגין מתן שוחד לקצין ייגזר על עד המדינה עונש מוסכם מינורי;
- 89 ימי מאסר שהם כימי מעצרו עד שנחתם עימו הסכם עד המדינה;
- מאסר על תנאי, ללא קנס וללא השבה של הכספים שגרף עד המדינה במסגרת פרשה זו.
לבקשתנו, קיים צו איסור פרסום האוסר על חשיפת פרטיו של עד המדינה.
במסגרת הסכם עד המדינה, העיד עד המדינה כנגד הקצין בפני בית דין צבאי, לאחר שהוגש כנגד הקצין כתב אישום בשורה ארוכה של עבירות קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים וחריגה מסמכות עד כדי סיכון ביטחון המדינה.
בסופו של יום נגזרו על הקצין 5 שנות מאסר קנס בסך 30,000 ש”ח והורדה לדרגת טוראי. בתאריך 2.3.17, אישר בית הדין הצבאי לערעורים בתיק ע/ 8/16 את עונשו של הקצין, ובכך תמה הפרשה.

פרסומים על הפרשה בכלי התקשרות ובפסיקה.

הפרשה זכתה לפרסום בכלי תקשורת שונים וראו למשל:
- מעריב: קצין בכיר בצה”ל הורשע בלקיחת שוחד של רבע מיליון שקל ונשלח ל-5 שנות מאסר.
- MyNet נעמי רייכמן, “עדת ראיה בשטחים: רס”ן נאשם במעורבות במכירת היתרי כניסה לישראל לפלסטינים“.
- Walla חדשות: חשד: קצין הנפיק אישורי כניסה לפלסטינים עבור שוחד.
- מעריב: קצין במנהל האזרחי חשוד בעבירות חמורות של קבלת טובות הנאה.
- תקדין; מטכ”ל (מחוזי) 1031/14, התובע הצבאי נגד רס”ן יזד יוסף.
כאמור, הפרשה הגיע לפתחו של בית הדין הצבאי לערעורים;
- נבו: ע 8/16, התובע הצבאי הראשי נ’ רס”ן יזיד יוסף.
- פסקדין אתר המשפט הישראלי, התובע הצבאי הראשי נגד רס”ן יזיד יוסף.

תחילת הפרשה – חקירה סמויה של הימל”מ בחשד לסחר בהיתרי כניסה לישראל תמורת שוחד והגשת כתבי אישום חמורים כנגד המעורבים

תחילתה של הפרשה בחקירה סמויה שניהלה היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות (הימל”מ), יחידה האמונה במצ”ח על חקירת מקרים מיוחדים ורגישים בצבא.
בעקבות ראיות שנאספו בחקירה הסמויה של הימל”מ, נעצרו הקצין ומספר פלסטינים, ביניהם איש עסקים פלסטיני והוגשו כנגדם כתבי אישום מופלגים בחומרתם.
כתב האישום שהוגש כנגד הקצין לבית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי מטכ”ל מנה לא פחות מ- 32 פרטי אישום ובהם עבירה של לקיחת שוחד, בניגוד לסעיף 290(א) לחוק העונשין, תשל”ז-1977, 14 עבירות של חריגה מסמכות עד כדי סיכון בטחון המדינה, בניגוד לסעיף 73 רישא לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו-1955; עבירות של סיוע לכניסה לישראל בניגוד לחוק, בניגוד לסעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי”ב-1952 ולסעיף 31 לחוק העונשין; עבירה של מרמה והפרת אמונים, בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין ועבירה שעניינה התנהגות שאינה הולמת, בניגוד לסעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי.
בנספח שצורף לכתב האישום פורטו שמותיהם של לא פחות מ- 182 פלסטינים, ביחס אליהם נטען בכתב האישום, כי הקצין אישר בקשות להיתרי כניסה לישראל שלא כדין, וזאת בנוסף לפלסטינים אשר פרטיהם מופיעים בכתב האישום.
בד בבד עם הגשת כתב האישום כנגד הקצין, הוגש לבית המשפט הצבאי יהודה כנגד איש העסקים הפלסטיני כתב אישום המייחס לו, ב- 7 אישומים שונים, את העבירות הבאות:
- הפרת הוראה בדבר סגירת שטח, בכך שיצא שטח אשר הוכרז על ידי מפקד צבאי כשטח סגור ונכנס לירושלים ללא היתר כניסה כדין, עבירה לפי סעיף 318(ו) וסעיף 333 לצו בדבר הוראות הביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס’ 1651), התש”ע – 2009.
- מתן שוחד, בכך שנתן לקצין צה”ל, עובד ציבור, שוחד בסך כולל של 72,800 ש”ח, עבירה בניגוד לסעיף 258(ב) ו- (ג) לצו בדבר הוראות הביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס’ 1651), התש”ע – 2009.
- קבלת דבר במרמה, בכך שקיבל במרמה, בשני אישומים שונים, כספים עבור היתרי כניסה לישראל, אשר אינם מצריכים כל תשלום בגין הוצאתם, עבירות בניגוד לסעיף 417(2) לחוק הפלילי הירדני, מס’ 16 לשנת 1960.
- סיוע להפרת הוראה בדבר סגירת שטח, בכך שבשני אישומים שונים, סייע לאחרים להיכנס לישראל ולשהות בשטחיה שלא כדין, עבירה לפי סעיפים 318(ו), 333 וסעיף 201(א)(3) לצו בדבר הוראות הביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס’ 1651), התש”ע – 2009.
- פגיעה בביטחון האזור, עבירה בניגוד לסעיף 222(א) לצו בדבר הוראות הביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס’ 1651), התש”ע – 2009, בכך שעשה מעשים שיש בהם פגיעה וסכנה לביטחון האזור ולביטחון כוחות צה”ל.

על מדיניות הענישה בעבירות בניגוד לחוק הכניסה לישראל

ברגיל, נוקטים בתי המשפט במחוזותינו יד קשה בכל הנוגע לעבירות בניגוד לחוק הכניסה לישראל. כך למשל פסק בית המשפט העליון ברע”פ 3674/04, אבו סאלם נגד מדינת ישראל:

“…הכול מסכימים כי תכלית החוק תכלית היא של ביטחון תושבי ישראל, ו”עקב ההחרפה בפיגועי הטרור בתחומי ישראל על ידי תושבי האזור נוצר צורך דחוף להתמודד באופן אפקטיבי והרתעתי יותר בשיתוף הפעולה של אלו מתושבי ישראל המסייעים לתושבי האזור הנכנסים לישראל שלא כדין ובכך פוגעים ביכולתם של גורמי הביטחון לפעול לסיכול כניסתם של גורמים עוינים לישראל” …אכן, כל מי שחיים בישראל בימים אלה יודעים כי טרוריסטים חורשי-רע אשר נכנסו לישראל שלא-כדין, נעזרו לא אחת בתושבי ישראל – אשר עשו בתום-לב ולעתים תוך עצימת-עיניים – כדי להגיע למקום הפיגוע או כדי למצוא מקום לינה ומסתור עובר לפיגוע או לאחריו. תופעה קשה זו ביקש החוק למגר…”.

“…בית-המשפט העליון ישב על המדוכה, ולאחר שהביא במניין מכלול שיקולים שלעניין, יצאה מלפניו הלכה כי לאור תכליתו המפורשת של החוק ונוכח המציאות הביטחונית הקשה השוררת בישראל, ראוי לגזור על עבריינים אשר הסיעו, הלינו או העסיקו שוהים בלתי חוקיים מן הרשות הפלסטינית, עונשי מאסר בפועל, בכפיפות, כמובן, לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה…סבורני כי דברו של המחוקק וקולם של הפיגועים מחייבים את בתי המשפט לאחוז היום באמות-מידה עונשיות מחמירות יותר מאלה שבהן החזיקו, לפעמים, בעבר. דברים אמורים במעשי עבירה העלולים להוליד מעשי זוועה נוראים, ועל התגובה העונשית להיות חמורה וקשה. אם אין עומדות לעבריין נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, יש לגזור עליו – ואפילו הוא אדם מן הישוב שעשה מעשיו מתוך תמימות או מחמת צורך דוחק כלשהו – עונש מאסר לריצוי בפועל בלי מתן אפשרות להמירו בעבודות שירות. אשר לאורך תקופת המאסר, חלקי עם המחמירים …”.

“הלכה זו חזרה ונשנתה בהחלטות רבות של בית-המשפט העליון, תוך הבהרה כי “בצוק העיתים יש להשתדל ולגזור על מי שעוברים … עבירות הקשורות בחוק הכניסה בישראל ובשוהים בלתי חוקיים מן הרשות הפלסטינית – מאסר בפועל; והוא, כמובן, בכפיפות לנסיבותיו האישיות של העבריין…”.

“…טרם בשלה העת לשינוי מדיניות הענישה המחמירה…מעשי הטרור הקשים עדיין מכים במדינה; הסיכון הטמון בהסעתם, בהלנתם ובהעסקתם של שוהים בלתי חוקיים המגיעים לישראל משטחי יהודה, השומרון וחבל עזה לא נתפוגג; ומכאן ששיקולי הרתעה – הרתעת היחיד והרתעת הרבים – עדיין שיקולים הם ממעלה עליונה. מסתבר כי הפרות החוק נמשכות, ונדרשים אנו למיצוי הענישה במקרים המתאימים, מתוך תקווה כי יעלה בידינו להרתיע מי שמועדים לדבר מביצוע עבירות שאפשר נראות הן קלות ופשוטות אך טמון בהן סיכון לחיי אדם. “המעשים שפורטובסעיף 12אלחוק הכניסה – הלנה, העסקה והסעה של תושב האזור שנכנס לישראל, יושב בה או עובד בה, שלא כדין – הוגדרו מעשי עבירה שעונשם בצדם כדי למנוע הגשת סיוע – ואפילו מתוך תמימות – למי שעלולים להיות מפגעים”…ומשנמצא לנו כי חרף סיכוני הביטחון הקשים ממשיכים ישראלים רבים לעבור על החוק ולסכן את חיי הזולת ואף את חייהם שלהם, נדרשים אנו להמשיך במדיניות המחמירה שנועדה להרתיע מפני ביצוע העבירות...”.

“… חומרה יתירה נודעת לעבירות הנעברות על רקע כספי או עיסקי. ברי כי אנשים העוסקים דרך-קבע בהסעתם של שוהים בלתי חוקיים – בעיקר במקום שהמדובר הוא בהסעה משיטחי האזור אל תוך ישראל – גורמים לסיכון רב יותר של הציבור, וכמותם הם מי שנוהגים להעסיק שלא כדין שוהים בלתי חוקיים ולהלינם בתחומי ישראל, בעיקר במקום שההעסקה היא לזמן קצר”.

חתימה על הסכם עד מדינה וגיבוש הסדר טעון עם הפרקליטות הצבאית

בעודו עצור, ושעה שהוא צפוי למאסר ממושך במידה ויורשע במיוחס לו בכתב האישום, שחרר איש העסקים הפלסטיני את סניגורו הקודם והסמיך את עורך דין פלילי גיא פלנטר לייצגו.
עו”ד פלנטר, בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים, ניהל מטעמו של האיש מו”מ עם גורמי התביעה הצבאית באיו”ש, הפרקליטות לעניינים מבצעיים והתובע הצבאי הראשי.
בהמשך למגעים אלו, נחתם בין הצדדים הסכם עד מדינה, הכולל גם הסדר טעון ביחס לאופן סיום ההליך הפלילי כנגד עד המדינה.
במסגרת הסכם עד המדינה מסר עד המדינה עדויות ובהן מידע רב אודות הפרשה ואודות נושאים נוספים בהם היה מעורב הקצין שלא היו ידועים לגורמי אכיפת החוק.
על פי פרסום של הפרקליטות הצבאית, על רקע עדויות אלו שמסר עד המדינה וחומרי חקירה נוספים שנאספו על-ידי גורמי החקירה, הגישה הפרקליטות הצבאית כתב אישום מתוקן כנגד הקצין, המייחס לו:

“…עבירות נוספות של לקיחת שוחד, המרכזית שבהן מתארת מנגנון מסודר ושיטתי, אשר התרחב עם הזמן, של מכירת היתרי כניסה לישראל תמורת תשלום של כמה אלפי שקלים בעבור כל היתר, תוך ביצוע עבירות של זיוף, חריגה מסמכות עד כדי סיכון ביטחון המדינה ועוד. הקצין התחלק בחלק מהרווחים עם עד המדינה ועם פלסטיני נוסף. כתב האישום המתוקן מייחס לקצין כי קיבל שוחד בסך של למעלה מ-250,000 ש”ח, בתמורה להנפקת למעלה מ-200 היתרי כניסה לישראל. עוד יוחסו לקצין בכתב האישום המתוקן עבירות נוספות של קבלת דבר במרמה, התנהגות שאינה הולמת, חריגה מסמכות עד כדי סיכון ביטחון המדינה, סיוע לכניסה לישראל בניגוד לחוק, ומרמה והפרת אמונים”.

במסגרת הסדר הטעון, נמחקו מכתב האישום המקורי 6 אישומים שונים אשר ייחסו לעד המדינה עבירות של כניסה לישראל ללא היתר כדין, קבלת דבר במרמה, סיוע להיכנס לישראל ולשהות בשטחיה שלא כדין ופגיעה בבטחון האזור.
על כנו, נותר במסגרת הסדר הטעון אישום אחד בכתב האישום המתוקן, המייחס לעד המדינה מתן שוחד כספי לקצין, עבירה לפי סעיף 258(ב) ו-(ג) וסעיף 199ג לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] [יהודה והשומרון] (מס’ 1651), התשע”ה – 2015.

בית המשפט הצבאי ביהודה מאמץ את הסדר הטעון וגוזר על עד המדינה עונש מינורי

בדיון בפני בית הדין הצבאי ובהתאם להסכם עד המדינה והסדר הטעון, עתרו הפרקליטות הצבאית ועורך דין גיא פלנטר לעונש מוסכם של 89 ימי מאסר, כימי מעצרו, ומאסר מותנה.
במסגרת נימוקיו לאימוץ הסדר הטעון טען סרן אבישי קפלן מטעם התביעה הצבאית:

“…המקרה שבפנינו, מאזן למעשה את הנכונות של הנאשם לשתף פעולה עם גורמי החקירה ועם הפרקליטות הצבאית. בתאריך 2.2.14 חתם הנאשם על הסכם עד מדינה עם התביעה הצבאית במסגרתו הסכים למסור פרטי מידע רבים הנוגעים לעבירות אותן ביצע ביחד עם הקצין רס”ן…פרטי מידע אלו אומתו בשלב מאוחר יותר בחקירה ארוכה מקיפה על ידי מספר רב של עדי תביעה אשר אישרו את גרסת עד המדינה. עד המדינה עמד בהתחייבויותיו ומסר בחקירותיו, היו 11 חקירות אחרי חתימת הסכם עם עד המדינה, את כל הפרטים הנובעים מהנושאים עליהם התחייב להרחיב בחקירות. לאחר שחרורו מהמעצר המשיך לעמוד בהתחייבויותיו והתייצב לכל חקירה שהתבקש להגיע אליה. עד המדינה העיד 3 פעמים בפני בית הדין הצבאי ביפו, חזר פעם נוספת בדיוק רב על הדברים אותם מסר בחקירותיו המשטרתיות…עד המדינה לא קיבל שכר תמורת עדותו והתרשמנו כי הוא מוסר את הדברים כפי שהוא זוכר אותם מתוך כוונה לשתף פעולה…”.

בית המשפט הצבאי ביהודה (כב’ השופט רס”ן מאיר ויגיסר) אימץ את הסדר הטעון, בקובעו בין היתר:

“מובן כי העונש שהציגו בפני הצדדים אינו עומד בכל מסגרת ענישתית שנקבעה בעבירות של מתן שוחד. הכלל הוא שעונשי המאסר הם חמורים פי כמה, ועשויים להגיע למספר שנות מאסר בפועל וזאת בשל החומרה שראה המחוקק ורואים בתי המשפט בסוג זה של עבירות. השחיתות השלטונית והניסיון לקבל טובות הנאה באמצעות תשלום הם עניין שיש לעקור מן השורש באמצעות ענישה מחמירה. כך נקבע פעם אחר פעם וכך היה צריך להיות בעניינו אלמלא הנסיבות הייחודיות אותן פירטו הצדדים.

לביהמ”ש קשה לשים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתן של רשויות האכיפה כאשר הן מתקשרות בהסכם מורכב של עד מדינה, כיוון שבפני ביהמ”ש לא נפרסת התמונה המלאה של החשדות בתיק ושל הפרשיה הכוללת. בנסיבות אלה, מצאתי כי ניתן לכבד את ההסדר בהיותו סביר”.

בהתאמה, גזר בית המשפט הצבאי ביהודה על עד המדינה 89 ימים מאסר לריצוי בפועל שהם כימי מעצרו ומאסר על תנאי.
לבקשת הצדדים ניתן צו איסור פרסום על חשיפת פרטים מזהים של עד המדינה.
בעקבות עדותו של עד המדינה, הורשע הקצין לאחר שמיעת ראיות בשורה ארוכה של עבירות חמורות:
- 3 עבירות שעניינן לקיחת שוחד, לפי סעיף 290(א) לחוק העונשין, התשל”ז-1977;
- עבירה של זיוף, לפי סעיפים 414 ו-418 לחוק העונשין;
- 15 עבירות שעניינן חריגה מסמכות עד כדי סיכון בטחון המדינה, לפי סעיף 73 רישא לחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו-1955;
- 4 עבירות שעניינן סיוע לכניסה לישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי”ב-1952 ולפי סעיף 31 לחוק העונשין;
- עבירה של הלנה, העסקה והסעה שלא כדין, לפי סעיף 12א לחוק הכניסה לישראל;
- עבירה של קבלת דבר במרמה, לפי סעיפים 414 ו-415 לחוק העונשין;
- עבירה של מרמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין;
- ושתי עבירות שעניינן התנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי.
בית הדין הצבאי המחוזי השית על הקצין עונש כולל של 5 שנות מאסר לריצוי בפועל, לצד מאסר מותנה, קנס בסך 30,000 ש”ח והורדה לדרגת טוראי. בתיק ע/ 8/16 אישר בית הדין הצבאי לערעורים את העונש.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום המקורי שהוגש כנגד עד המדינה, כתב האישום המתוקן ופסק דינו של בית המשפט הצבאי ביהודה והכל לאחר שנמחקו פרטים מזהים אודות עד המדינה.

תיק 7077/14 בית המשפט הצבאי ביהודה, בפני כב’ השופט רס”ן מאיר ויגיסר.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בגיבוש הסכם עד מדינה.

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים ולנחקרים, מכין אותם לחקירה במשטרה, מלווה אותם בהליכי החקירה ומייצג אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
במקרים המתאימים, מייצג משרדנו חשודים ונאשמים בגיבוש הסכם עד מדינה ומלווה אותם בהליך הפלילי, עד לסיום הפרשה.

עורך דין פלילי

הכנה לחקירה פלילית | ייעוץ משפטי בחקירה | ייצוג משפטי בגיבוש הסכם עד מדינה | ייצוג עד מדינה | לקיחת שוחד | מתן שוחד

הפוסט עד מדינה – ייצוג משפטי, גיבוש הסכם עד מדינה. מקרה להמחשה – מתן שוחד, סחר בהיתרי כניסה לישראל 5 (5) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 5 (10)

גיא פלנטר — Wed, 05 May 2021 10:45:16 +0000

עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות צווארון לבן – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי בתיקי עבירות צווארון לבן מורכבים ורחבי היקף.
בסוף עמוד זה ניתן להתרשם משורה ארוכה של מקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי צווארון לבן.

דוגמאות לפרשות הנוגעות לחשד לעבירות צווארון לבן בהן טיפלנו.

מטעמים מובנים של צנעת הפרט, לא נאזכר פרטים מזהים אודות לקוחות אשר טופלו על ידי משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר.
יחד עם זאת, ניתן לאזכר מספר פרשות שעסקו בחשדות לעבירות צווארון לבן בהן טיפלנו, שזכו לחשיפה תקשורתית:
- פרשת שמחה דיניץ ז”ל, יושב ראש הסוכנות היהודית ושגריר בוושינגטון לשעבר אשר הואשם בבית משפט המחוזי בירושלים בעבירות של קבלת דבר במרמה ומרמה והפרת אמונים בנוגע לשימוש בכרטיסי אשראי. מר דיניץ זוכה לבסוף מכל האישומים בבית המשפט העליון. עורך דין גיא פלנטר נמנה בזמנו על צוות ההגנה, בראשות עורך דין אורי וגמן.
- פרשת החשדות להלבנת הון בסניף ירקון של בנק הפועלים, ובחברה לנאמנות של בנק הפועלים – מתן ייעוץ משפטי ולווי חקירתם של למעלה מ- 15 פקידי בנק הפועלים בדרגים ותפקידים שונים. בפרשה זו לא הוגש כתב אישום כנגד הבנק וגם איש מפקידי הבנק שקיבלו ייעוץ משפטי במשרדנו לא הועמד לדין.
- פרשת “הסוס הטרויאני” – חשד לריגול תעשייתי באמצעות החדרת תוכנת ריגול למחשבי חברות רבות, מהמובילות במשק – מתן ייעוץ משפטי וליווי חברת פלאפון תקשורת בע”מ ובכיריה. בפרשה זו לא הוגש כתב אישום כנגד פלאפון וגם איש מהנחקרים שקיבלו ייעוץ משפטי במשרדנו לא הועמד לדין.
- פרשת ניתוק מנויי הכבלים (Hot) מבזק, וחשד לניצול לרעה של כח המונופול של בזק – ייצוג משפטי וליווי כל הנהלת בזק לרבות מנכ”ל בזק והמשנה למנכ”ל בחקירת רשות ההגבלים העסקיים. בסופו של יום, לא הועמדה בזק לדין פלילי בגין פרשה זו, וכך גם כל הנחקרים שליווה משרדנו.
- פרשת מרמה זיוף והונאה בתעשייה האווירית – בכיר בתעשייה האווירית שהיה “הרוח החיה” בפרשיית הונאה, במסגרתה קיבלו עובדי התעשייה האווירית בחו”ל החזר הוצאות בסכומים של עשרות אלפי דולרים על ידי הגשת קבלות מזויפות, נדון למאסר על תנאי בלבד, ללא פגיעה בזכויות הפנסיה שלו. הבכיר יוצג ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר.
- חקירה פלילית כנגד וואלה בנוגע לפירסום אתרי הימורים בלתי חוקיים באינטרנט – ייעוץ משפטי לאתר האינטרנט “וואלה” ולמנכ”ל דאז. גם פרשה זו הסתיימה ללא הגשת כתב אישום.
- חקירת מלמ”ב – חשד לגניבת תוכנות מהתעשייה האווירית ע”י 2 פרופסורים – שני פרופסורים שנחשדו בגניבת תוכנה מהתעשייה האווירית ושיווקה בחו”ל לגורמים בלתי מורשים נחקרו ונחשדו בביצוע עבירות שעניינם קבלת דבר במרמה, גניבה ממעביד, הלבנת הון, הפרת אמונים בתאגיד, עבירות בניגוד לחוק הפיקוח על היצוא הביטחוני ועבירות לפי חוק זכויות יוצרים. משרדנו העניק לחשודים ייעוץ משפטי בחקירה. משבחנה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה את חומרי החקירה, החליטה להעמיד את הפרופסורים לדין, בכפוף לשימוע. לאחר שימוע ובחינת חומרי החקירה אל מול טענות ההגנה שהועלו על ידי משרד עורכי דין גיא פלנטר בשימוע, החליטה הפרקליטות לסגור את התיק.

עבירות צווארון לבן בהן הענקנו ייעוץ משפטי וייצוג משפטי.

לצד הענקת ייעוץ וייצוג משפטי לתאגידים גדולים בפרשות מורכבות בעלות פרופיל גבוה, ליווה משרד עורכי דין גיא פלנטר במהלך השנים את חקירותיהם של אזרחים רבים, במגוון רחב שלל עבירות המאופיינות כעבירות צווארון לבן.
בין היתר, העניק משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי בנוגע לעבירות צווארון לבן כגון:
- עבירות מחשב.
- עבירות פגיעה בפרטיות.
- עבירות האזנת סתר.
- עבירות מרמה; קבלת דבר ברמה, תחבולה, עושק, עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד.
- עבירות זיוף; זיוף, שימוש במסמך מזויף, רישום כוזב במסמכי תאגיד.
- עבירות הונאה | התחזות; הונאה בכרטיסי חיוב, הונאת נושים, התחזות כאדם אחר, התחזות כעובד הציבור.
- עבירות גניבה; גניבה בידי מורשה, גניבה בידי מנהל, גניבה בידי עובד, קבלת נכסים שהושגו בעוון או בפשע, החזקת נכס חשוד.
- עבירות בקשר לרכב.
- עבירות רישוי עסקים כגון ניהול עסק ללא רשיון.
- עבירות בניגוד לחוק הגנת הצרכן.
- עבירות על חוקי העבודה, כגון עבירות בניגוד לחוק שכר מינימום, העסקה שלא כדין של עובדים זרים.
- עבירות הנוגעות לעובדי ציבור, כגון: לקיחת שוחד, מתן שוחד, תיווך בשוחד, מרמה והפרת אמונים, גניבה בידי עובד הציבור, זיוף בידי עובד הציבור,שימוש לרעה בכח המשרה.
- עבירות על חוק הכניסה לישראל.
- עבירות הכנה וקשר: מתן אמצעים לביצוע פשע, קשר לפשע או לעוון.
- הפרת הוראה חוקית.
- עבירות רשלנות פלילית, כגון מעשי פזיזות ורשלנות (למשל: לגבי חומרי נפץ או מכונות), גרימת מוות ברשלנות בתאונת עבודה, עבירות על פקודת הבטיחות בעבודה.
- עבירות שיבוש עשיית משפט: עדות שקר, בידוי ראיות, הדחה בחקירה ובעדות, עדויות סותרות, מסירת ידיעות כוזבות, שיבוש מהלכי משפט, שבועת שקר (מסירת תצהיר כוזב), השמדת ראיה, חיפוי, הטרדת עד, אי מניעת פשע.
- עבירות פליליות הנוגעות למשחקים אסורים, הגרלות והימורים.
- עבירות הטרדה מינית – עורך דין הטרדה מינית.
- עבירות על חוק איסור הלבנת הון.
- עבירות תכנון ובניה.
- עבירות איכות הסביבה.
- עבירות מס: עבירות פליליות בניגוד לפקודת מס הכנסה, עבירות פליליות בניגוד לחוק מס ערך מוסף.
- עבירות על חוק ההגבלים העסקיים.
- עבירות הנוגעות לשוק ההון.
- עבירות גז ודלק (בעבר ייצג משרדנו את משרד התשתיות הלאומיות בתביעות פליליות בתיקי גז ודלק, במינוי מיוחד מהיועץ המשפטי לממשלה).

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי עבירות צווארון לבן.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי בתיקי עבירות צווארון לבן בכל הערכאות המשפטיות ובכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם משורה ארוכה של מקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי צווארון לבן.

עורך דין פלילי

עבירות צווארון לבן – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות | עבירות מרמה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עבירות הונאה התחזות – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עבירות זיוף – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עבירות גניבה – ייעוץ ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

הפוסט עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 5 (10) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הגשת קבלות מזויפות – מרמה זיוף והונאה בתעשייה האווירית. 5 (2)

גיא פלנטר — Thu, 05 Mar 2020 09:27:06 +0000

פרשיית מרמה, זיוף והונאה בתעשייה האווירית. בכיר הנאשמים נדון למאסר על תנאי בלבד, ללא פגיעה בפנסיה, למרות שקיבל במרמה החזר הוצאות באמצעות הגשת קבלות מזויפות.

אנו מביאים כאן דוגמא למקרה אשר טופל על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.
בכיר בתעשייה האווירית שהיה “הרוח החיה” בפרשיית הונאה, במסגרתה קיבלו במרמה עובדי התעשייה האווירית בחו”ל החזר הוצאות בסכומים של עשרות אלפי דולרים על ידי הגשת קבלות מזויפות, נדון למאסר על תנאי בלבד, ללא פגיעה בזכויות הפנסיה שלו.

החקירה המשטרתית והפרסום הנרחב בכלי התקשורת.

פרשה זו זכתה להד תקשורתי נרחב וכמקובל במחוזותינו ובאדיבות משטרת ישראל, התפוצצה בקול תרועה רמה אולם בעקבות ייצוג משפטי מקצועי שהוענק לחשודים, הסתיימה בקול ענות חלושה.
כך למשל פורסם בעיתון “חדשות היום” עם “פיצוץ” הפרשה;

מרמה, זיוף והונאה בתעשייה האווירית באמצעות קבלות מזויפות.

לעיון במספר פרסומים נוספים הנוגעים לפרשה, עם המעבר מחקירה סמויה לחקירה גלויה, ראו למשל:
- Ynet– “בלעדי: תעשיית חשבוניות בתעשייה האווירית”.
- כלכליסט – “חשיפת ynet: חשד להונאה גדולה של עובדי התעשייה האווירית”.
- Ynet – “תעשיית החשבוניות: עובדים הבינו שמשהו קורה”.
- “הארץ” – “25 עובדי התעשייה האווירית חשודים בהונאה”. על פי החשדות, ארבעה מהעובדים סיפקו לכ-20 אחרים, עימם עבדו באזרבייג’אן חשבוניות מזויפות באמצעותן נהגו כולם לנפח את חשבון ההוצאות שלהם“.
- NRG – “חשד למעילה ולזיוף בתעשייה האווירית”. “25 עובדי התעשייה האווירית חשודים כי במשך חמש שנים נהגו לזייף חשבוניות וקבלות וכך שלשלו לכיסם מאות אלפי שקלים מכספי החברה“.
בעקבות חקירה פנימית שניהלה הנהלת התעשייה האווירית, התעורר חשד כי עובדי התעשייה האווירית השוהים בחו”ל, לרבות מנהלי פרויקטים בכירים, זייפו באופן שיטתי ולאורך שנים קבלות שונות הנחזות כקבלות בגין הוצאות שהיה בבתי מלון, נסיעות במוניות וארוחות במסעדות. באמצעות קבלות מזויפות, כך עלה החשד, קיבלו במרמה עובדי התעשייה האווירית החזר הוצאות בסכומים מצטברים של עשרות אלפי דולרים.
לאחר שהפרשה נחקרה ע”י מחלק ההונאה במחוז מרכז, הועמדו החשודים המרכזיים לדין פלילי, ועניינם נדון בבית משפט השלום ברמלה.
את בכיר הנאשמים ומי ששימש כמנהל הפרויקט מטעם התעשייה האווירית, ייצג עורך דין פלילי גיא פלנטר.

מטרות ההגנה בפרשה זו – הימנעות מעונש מאסר ומפגיעה בפנסיה.

לנוכח הודאתו של הלקוח במיוחס לו במסגרת החקירה המשטרתית, כמו גם ראיות חותכות שנאספו ע”י המשטרה ביחס לקבלות המזוייפות שהוגשו, הציבה לה ההגנה שתי מטרות בפרשה זו;
- האחת, שהנאשם לא ירצה בגין מעשיו ולו יום אחד של מאסר מאחורי סורג ובריח;
- השנייה, שלא יפגעו התנאים הסוציאליים שצבר בעמל רב במשך שנים, לרבות הפנסיה שלו.
כפי שניתן לראות בהמשך, שתי המטרות הנזכרות הושגו במלואן.

טיוטת כתב האישום שהוכנה על ידי הפרקליטות – פרשייה חמורה של עבירות מרמה זיוף והונאה.

עם תום חקירת המשטרה הועבר חומר החקירה מהרשות החוקרת (במקרה זה כאמור, מחלק ההונאה במחוז מרכז) לרשות התובעת (במקרה זה, פרקליטות מחוז מרכז).
בהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, מסרה הפרקליטות לעורך דין פלילי גיא פלנטר כי לאחר שמלאכת העיון וההחלטה בתיק הסתיימה, בכוונת הפרקליטות להגיש כנגד החשוד המיוצג ע”י עו”ד פלנטר כתב אישום.
בתאום מראש, העבירה הפרקליטות לעיונו של עו”ד פלילי גיא פלנטר טיוטת כתב אישום הכפופה לשימוע והעמידה לעיונו את מלוא חומר החקירה.
טיוטת כתב האישום, שטחה לפרטי פרטים פרשה חמורה במיוחד כאשר מנהל הפרויקט, אשר יוצג ע”י עו”ד פלילי גיא פלנטר, נתפס בעיני הפרקליטות כעבריין העיקרי וכמי שהיה ה”רוח החיה” בפרשה והדברים קיבלו ביטוי ברור בטיוטת כתב האישום.
בתמצית, נטען בטיוטת כתב האישום כי במשך כ- 8 שנים, ניהל הבכיר פרוייקט מטעם התעשייה האווירית בבאקו אשר באזרבייג’ן. כעובד התעשייה האווירית, שהינה חברה ממשלתית, נטען כי שמש כעובד הציבור, ובהתאמה הואשם הבכיר בטיוטת כתב האישום בעבירה פלילית השמורה אך ורק לעובדי ציבור – מרמה והפרת אמונים, בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין.
על פי הנטען בטיוטת כתב האישום, קשרו הנאשמים קשר לביצוע פשע, דהיינו להונות את התעשייה האווירית, בכך שיגישו קבלות פיקטיביות, מזויפות, וכך יקבלו העובדים שיישלחו לבאקו החזר הוצאות גבוה יותר ממה שהוציאו בפועל.
הנאשמים תככנו כי בבאקו ישכרו דירה שעלותה זולה משהות בבית מלון ובפועל תוגשנה קבלות פיקטיביות בגין לינה במלון, וכך היה; לאחר שאותרה ונשכרה דירה מקומית, ניגש אחד הנאשמים לבית מלון וקנה קבלות ריקות.
לאורך תקופה הגישו הנאשמים ועובדים אחרים שהגיעו למקום לתעשייה האווירית קבלות מזויפות ופיקטיביות בהן דיווחו כי שהו בבית מלון, בעוד בפועל התגוררו בדירה השכורה, וכך קיבלו במרמה החזרי הוצאות מהתעשייה האווירית בסכום כולל של עשרות אלפי דולרים.
עוד נטען כי בהמשך, אחד מהנאשמים סרק קבלות למחשבו ובאמצעות תוכנת מחשב, זייף אותן ואילו נאשם אחר נהג לזייף קבלות באופן תדיר ושיטתי עבור עצמו והנאשמים האחרים וזאת בגין הוצאות שהייה פיקטיביות במלון.
עוד זויפו באמצעות חותמות מזויפות קבלות מזויפות ופיקטיביות של חברת תקשורת, לשם קבלת החזרי הוצאות תקשורת וכן התקבלו במרמה גם החזרי הוצאות נסיעה.
בהתאמה, הואשמו הנאשמים בטיוטת כתב האישום בשורה ארוכה של עבירות פליליות חמורות:
- קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה בניגוד לסעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, בכך שהונו את התעשייה האווירית בהגשת החזרי הוצאות מנופחים ופיקטיביים, תוך שימוש במסמכים מזויפים בנסיבות מחמירות והפצת ההונאה בקרב עובדים אחרים של התעשייה האווירית.
- מרמה והפרת אמונים, עבירה בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין, בכך שכעובדי הציבור ובעת מילוי תפקידם, עשו מעשי מרמה והפרת אמונים הפוגעים בציבור.
- זיוף בנסיבות מחמירות, עבירה בניגוד לסעיף 418 (סיפא) לחוק העונשין, בכך שהכינו קבלות וחשבוניות של בית מלון ושל חברת תקשורת הנחזות להיות אשר אינן ועשויות להטעות, ובכך שחתמו על קבלות בשם בית מלון ובשם חברת תקשורת ללא סמכות כדין.
- שימוש במסמך מזוייף בנסיבות מחמירות, עבירה בניגוד לסעיף 420 לחוק העונשין, בכך שהגישו בשיטתיות את הקבלות הפיקטיביות והמזויפות לתעשייה האווירית, על מנת לקבל במרמה החזר הוצאות.
- קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה בניגוד לסעיף 415 (סיפא) לחוק העונשין, כאשר הנסיבות המחמירות מתבטאות בשימוש בחותמות מזויפות, סריקה באמצעות מחשב, מחיקת פרטים ורישום פרטים אחרים, שימוש במסמכים כוזבים וציון עובדות שיקריות, זאת באופן קבוע, שיטתי, פעמים רבות ולאורך שנים ובסכומי כסף גבוהים.
אין ספק שאם היה מורשע הבכיר בכתב אישום זה, דינו היה נגזר ע”י בית המשפט לשנים רבות של מאסר מאחורי סורג ובריח וכן קנס כספי מכביד ביותר.

הסדר הטעון שגובש עם הפרקליטות – כתב אישום מתוקן, מחיקת מרבית העבירות והאישומים החמורים וענישה מוסכמת של מאסר על תנאי וקנס.

ברגיל, משמש הליך השימוע לשכנע את הרשות התובעת על שום מה להימנע מהגשת כתב אישום ולכך בדיוק נועדה זכות השימוע. למידע נוסף אודות הליך השימוע הפלילי ראו: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א.
אלא שבמקרים מסוימים, משהגשת כתב האישום בלתי נמנעת (כיוון שלאחר בדיקת חומר הראיות כמו גם ראיות ההגנה הוברר שיש סיכוי סביר להרשעה ואף קיים אינטרס ציבורי בהעמדה לדין), מנוצל הליך השימוע ע”י ההגנה על מנת לגבש הסדר טעון מקל, המקובל על הנאשם.
במסגרת הסדר טעון שכזה, אשר מגובש ונחתם עוד לפני הגשת כתב האישום לבית המשפט, מגיעים הצדדים לכתב אישום מוסכם ולא אחת, אף לענישה מוסכמת.
כך בדיוק ארע גם בפרשה זו;
לאחר שנערכו שימועים לחשודים, שוכנעה פרקליטות מחוז מרכז לתקן את טיוטת כתב האישום המקורית, לכתב אישום מורכך, שיכלול עבירות של זיוף ושימוש במסמך מזויף בלבד.
במסגרת הסדר טעון זה, לא רק שהוסרו מכתב האישום שהוגש לבית המשפט כל הנסיבות המחמירות אלא גם נמחקו כליל שורה ארוכה של עבירות חמורות שנכללו בטיוטת כתב האישום המקורי:
- קשירת קשר לביצוע פשע;
- מרמה והפרת אמונים;
- קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות;
עוד מטעמי ריכוך ומיתון, הוסרה במסגרת הסדר הטעון הטבלה המפרטת את מעשי הזיוף והמרמה ואילו במישור העונשי הוסכם במסגרת הסדר הטעון כי הצדדים יעתרו לעונש מוסכם של מאסר על תנאי בלבד, וקנס כספי.

הישגיה הבולטים של ההגנה בפרשה זו.

שני השגים בולטים יש לזקוף לזכות ההגנה בהקשר להסדר הטעון שנקשר עם הפרקליטות;
- במישור האחריות הפלילית – הסכמתה של הפרקליטות למחוק מכתב האישום את כל הטענות והעבירות הנוגעות לעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ביחס לכספים שנתקבלו כתוצאה מהגשת הקבלות המזויפות) כמו גם מחיקת הטענה שהמעשים נעשו בכובע של עובד ציבור בעת מילוי תפקידו ומחיקת העבירה של מרמה והפרת אמונים, בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין מכתב האישום המוסכם.
- במישור העונשי – העובדה שהנאשם לא יידרש לרצות ולו יום אחד מאסר, אפילו בעבודות שירות ואף לא יידרש להשיב את כל הכספים שקיבל מהתעשייה האווירית, כתוצאה מהגשת הקבלות המזויפות;

למרות חומרת הפרשה, מאמץ בית משפט השלום ברמלה את הסדר הטעון ונמנע מלהשית מאסר בפועל על עובדי התעשייה האווירית שהורשעו בפרשה.

גזר הדין בפרשה זו ניתן על ידי כבוד השופטת נירה דסקין, סגנית נשיאה, אולם מטעמים טכניים, הוקרא על ידי כבוד השופט ד”ר עמי קובו.
לאחר סקירה של עובדות כתב האישום בהן הודה הבכיר, עמדה כבוד השופטת נירה דסקין על חומרת המעשים:

“מדובר בעבירות שנודפת מהן חומרה רבה. הרעיון של שימוש בקבלות מזויפות על מנת להתעשר על חשבון אחרים. הנאשם שימש כמנהל הפרויקט ומעל בתפקידו ובאמון שניתן בו. לכך יש להוסיף כי מדובר בקשרים מסחריים עם מדינה זרה ועל כן יש סכנה שבהתנהלותו הזיק לתעשייה האווירית ולמדינת ישראל. כתב האישום מגולל פרשה חמורה של שימוש בקבלות מזויפות ששימשו לצורך קבלת החזרי הוצאות בתחומים שונים, בשווי של עשרות אלפי דולרים וזאת במשך מספר שנים.

כפי שנטען נכונה החומרה מוצאת לה ביטוי במספר היבטים; מעמדו של הנאשם כמנהל פרויקט ואחראי על עובדים חייב אותו לשמש דוגמא ולהרחיק עצמו ממעשי העבירה. בנוסף העובדה כי מדובר בעבירה מתמשכת הנה נסיבה מחמירה. בנוסף נסיבות כתב האישום מלמדות על עבירה שיש בה תכנון מוקדם ותחכום וכן היבט של הפקת רווח כלכלי קל.”

יחד עם זאת, מצא בית המשפט כי מדובר בהסדר טיעון מידתי שיש בו איזון ראוי בין כל השיקולים ולפיכך השית על הנאשם מאסר על תנאי וקנס של 8000 ש”ח, ב- 8 תשלומים חודשיים ורצופים.
כאמור בפתח הדברים, תנאיו הסוציאליים של הנאשם לרבות הפנסיה שלו, לא נפגעו.
בהמשך עמוד ה ניתן לעיין במסמכים הבאים (ללא פרטים מזהים):
- הזימון לשימוע;
- טיוטת כתב האישום הכפופה לשימוע;
- המתווה להסדר טעון עם הפרקליטות;
- כתב האישום שהוגש בסופו של יום במסגרת הסדר הטעון לבית משפט השלום ברמלה;
- גזר דינו של הבכיר אשר יוצג ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר (שוב, ללא פרטים מזהים).

תיק פלילי 35176-08-11, בית משפט השלום ברמלה, בפני סגנית נשיאה, כבוד השופטת נירה דסקין.

לקריאה נוספת.

למידע נוסף אודות הליך השימוע הפלילי ראו: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א.
דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר ייצוג משפטי בעבירות צווארון לבן ניתן למצוא בעמוד – עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.
להרחבה אודות עבירות מרמה, זיוף והונאה ולמקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות דומות ראו:

עו”ד פלילי

קבלות מזויפות | ייצוג משפטי פלילי | זיוף | שימוש במסמך מזויף | קבלת דבר במרמה | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי ברמלה | עו”ד פלילי ברמלה | עורך דין פלילי בשפלה

הפוסט הגשת קבלות מזויפות – מרמה זיוף והונאה בתעשייה האווירית. 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר