ארכיון סעיף 351 חוק העונשין - משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

עורך דין לענייני עבירות מין 5 (236)

גיא פלנטר — Thu, 06 Jul 2023 08:51:33 +0000

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי

עורך דין עבירות מין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

עורך דין עבירות מין – עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בתיקי עבירות מין לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה – בכל הארץ ובכל הערכאות המשפטיות.
מעשים חשובים יותר ממילים ולכן, לקראת סוף עמוד זה, אנו מציגים שורה ארוכה של דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות מין.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות לסגירת תיקי מין, ביטול כתבי אישום, זיכויים מעבירות מין, סיום הליכים פליליים ללא הרשעה, מחיקת רישום משטרתי הנוגע לעבירות מין ועוד מקרים מהם ניתן להתרשם מטיב הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים.

עבירות מין – פירוש המושג

המושג "עבירות מין" מתייחס לרשימה של עבירות פליליות הקבועות בחוק העונשין (בסימן ה' פרק י'):
- אינוס בניגוד לסעיף 345 לחוק העונשין;
- בעילה אסורה בהסכמה בניגוד לסעיף 346 לחוק העונשין;
- מעשה סדום בניגוד לסעיף 347 לחוק העונשין;
- יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל בניגוד לסעיף 347א לחוק העונשין;
- מעשה מגונה בניגוד לסעיף 348 לחוק העונשין;
- מעשה מגונה בפומבי בניגוד לסעיף 349 לחוק העונשין;
- עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע בניגוד לסעיף 351 לחוק העונשין.
בכל הנוגע להטרדה מינית ראו – עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.
בכל הנוגע לעבירות מין ברשת ראו – עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.

מורכבות הטיפול המשפטי והצורך החיוני באיש מקצוע בעל ניסיון מוכח בתחום – עורך דין עבירות מין

אחד התחומים המורכבים ביותר במשפט הפלילי הינו תחום עבירות המין, תחום שככל הנראה טעון רגשית יותר מכל התחומים האחרים במשפט הפלילי.
לא נגזים אם נציין, כי אחד הדברים המורכבים ביותר מתוך קשת עיסוקיו של עורך דין פלילי, הינו לחקור בחקירה נגדית מתלוננת או מתלונן בעבירות מין.
הוסף על כך, שעם השנים נפסקו על ידי בית המשפט העליון בישראל הלכות ספציפיות הנוגעות לעבירות מין, ההופכות את הטיפול המשפטי בתיקי מין למורכב ומאתגר במיוחד.
כך למשל, נפסק על ידי בית המשפט העליון;
- ניתן לבסס הרשעה בעבירת מין על סמך עדותו היחידה של מתלונן בתוספת הנמקה, ללא צורך בתוספת ראייתית כלשהי.
- לצורך הרשעה בעבירת מין על פי עדות יחידה של הנפגע נדרש שבית המשפט יפרט מה הניע אותו להסתפק בעדות זו, ולעניין זה די במתן אמון מלא ומפורש בגרסת הקורבן.
- אין לצפות, ככלל, כי גרסתם של קורבנות עבירות מין, תהא שלמה, עקבית, קוהרנטית וחסרת אי דיוקים ומהימנותם יכולה להיקבע על יסוד "גרעין האמת" שהתגלה בה.
- עיקר הבחינה בתיקי עבירות מין מתמקד פעמים רבות בליבת הגרסה שמסרו המתלונן או המתלוננת וככלל אין בסתירות או אי-התאמות העולות מעדותם כדי לפגוע בהכרח במהימנותה של העדות.
- כמספר נפגעי העבירה כך מספר התגובות לפגיעה מינית, ואין להיצמד לכללים בדבר ההיגיון "המצופה" מקורבן עבירת מין.
- התנהגותה של נפגעת עבירת מין אינה נבחנת בסבירותה.
- בית המשפט איננו מדקדק בסתירות ובאי דיוקים בעדויות של קורבנות עבירות מין, ויש שיסתפק אפילו בגרעין הקשה של גרסתם למרות שקרים בוטים שנמצאו בה.
- לעתים קורבנות עבירת מין ימסרו את גרסתם כשהם נחזים להיות מנותקים או אדישים ואין בכך כדי לפגום במהימנות גרסתם.
- התופעה של כבישת עדות על ידי קורבן לעבירת מין, הינה תופעה מוכרת וידועה, ואין בה, כשלעצמה, כדי לפגום, בהכרח, במהימנות גרסתו של הקורבן.
- חשיפה הדרגתית של המעשים המיניים אינה מהווה עילה להטלת ספק במהימנות גרסתו של הקורבן.
- אחת התופעות המאפיינות עבירות מין היא מתלוננת "הסוחפת" אחריה מתלוננות אחרות, ותופעה זו כשלעצמה אינה גורעת ממהימנות מתלוננות.
- מתירנות מינית איננה רלוונטית כלל ועיקר להוכחת יסודותיהן של עבירות מין, ובראשן עבירת האינוס.
- מצבו הנפשי של קורבן עבירת מין לאחר ביצוע העבירה או לאחר חשיפתה מהווה ראיה בעלת משקל נכבד לתמיכה בעדותו.
- לא כל בעיה נפשית משפיעה על אמינות גרסתה של נפגעת עבירת מין, ולא בכל תיק שבו המתלוננת סובלת מבעיה נפשית יש הצדקה לחשיפה גורפת של החומר הנוגע למצבה הנפשי.
- יש לקיים חקירה רגישה המותאמת לנפגע העבירה האינדיבידואלי, ובהתאם נפגע עבירת מין ייחקר על עברו המיני רק אם הדבר נדרש ותוך שמירה קפדנית על כבודו ופרטיותו.
- במצב הדברים הרגיל אין מקום לבדיקת מתלוננת בעבירת מין על ידי מומחים מטעם ההגנה.
- כשנאשם בוחר להכחיש הכחשה גורפת, עשוי להיות לכך מחיר ראייתי, ובמיוחד במקרים של עבירת מין.
- המניע להגשת תלונה על-ידי מתלוננת אינו מכריע את דינו של הנאשם בעבירת מין.
כללים יחודיים אלו, הנוגעים לעבירות מין, אך מדגישים את החשיבות בשכירת עורך דין פלילי בעל ניסיון מוכח בייצוג בתיקי עבירות מין.

ייעוץ משפטי – עורך דין לענייני עבירות מין

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין.
במסגרת זו אנו מעניקים ייעוץ משפטי ביחס לקשת רחבה של שאלות, כגון השאלות הבאות;

ייעוץ משפטי בנוגע למעשים עצמם

האם המעשים המיוחסים מגבשים עבירת מין או נופלים בגדר הטרדה מינית?
האם חלה התיישנות על המעשים המיוחסים לחשוד?
אם תוגש תלונה, מה הסיכוי להעמדה לדין ולהרשעה בבית המשפט?

ייעוץ בנוגע להתנהלות הצדדים

דרכי הפעולה הפתוחים בפני הצדדים.
כיצד להתנהל מול הצד שכנגד?
למי להתלונן?
האם ניתן לדרוש או להסכים לפיצוי ואם כן, באיזה תנאים?
האם ניתן לדרוש התחייבות שלא תוגש תלונה למשטרה?

הכנה לחקירה, ליווי משפטי בהליכי חקירה – ע"י עורך דין עבירות מין

אנו מכינים חשודים להתמודדות עם החשדות בעבירות מין, ומעניקים להם ליווי וייעוץ משפטי בהליכי החקירה.
בין היתר עוסק הייעוץ המשפטי בשאלות כגון:
- מהן השלכות הגשת התלונה וכיצד תטופל התלונה?
- האם המשטרה תפתח בחקירה?
- האם מדובר במקרה בו תפעל המשטרה לעצור את החשוד?
- איזה פעולות חקירה תבצע המשטרה במסגרת החקירה?
- כיצד תנסה המשטרה להוכיח את החשדות?
- האם לשמור על זכות השתיקה? מה ההשלכות לשמירה על זכות השתיקה?
- האם יערך עימות? האם תערך בדיקת פוליגרף?
- כיצד לתפקד בצורה מיטבית במהלך החקירה?
- כיצד להתגונן בפני החשדות וכיצד להפריך את החשד?
- כיצד לאסוף ולשמר ראיות?
- כיצד להימנע מעבירות של שיבוש מהלכי משפט, הדחה והטרדת עדים?
- כיצד להימנע מהסתבכות בעבירות איומים או סחיטה באיומים?

ייצוג משפטי בבית משפט – ע"י עורך דין לעבירות מין

ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה של חשודים בעבירות מין

לא מעט פרשות העוסקות בחשדות לעבירות מין נפתחות במעצרו של החשוד לחקירה, ובהמשך, בהבאתו של החשוד בפני בית המשפט על מנת להאריך את מעצרו.
משרדנו מייצג חשודים בעבירות מין בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

קבלת צו איסור פרסום אודות פרטי חשוד בעבירות מין

במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פרסום שמו של החשוד, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

שימוע ובקשה להימנע מהגשת כתב אישום בעבירות מין

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים בעבירות מין בהליכי שימוע מול יחידות התביעה של משטרת ישראל והפרקליטות. ראו למשל מקרה להמחשה בעמוד: עבירות מין סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הובלנו לסגירת תיקי עבירות מין בהליכי שימוע ברחבי הארץ.

סגירת תיקי עבירות מין

אנו פועלים מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל לסגירת תיקי מין פתוחים.
דוגמאות לסגירת תיקים תמצאו לקראת סוף עמוד זה.

כתב אישום בעבירות מין – ייצוג משפטי ע"י עורך דין בבית המשפט ובערכאות ערעור

במידה ותלונה על עבירת מין הבשילה לכתב אישום אנו מייצגים נאשמים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל רחבי הארץ וכן בערכאות הערעור השונות.
במסגרת הייצוג המשפטי אנו משתפים את הלקוח בכל העניינים הבאים:
- מה הסיכוי לזיכוי ומה הסיכון להרשעה?
- כיצד מתנהל ההליך הפלילי?
- איזה ראיות כשרות במשפט?
- כיצד בית המשפט מגבש את מסקנותיו?
- האם ניתן לבטל את התלונה?
- האם ניתן לא להתייצב למשפט?
- מה מדיניות הענישה בעבירת מין? לאיזה עונש צפוי הנאשם באם חלילה יורשע?
- מה הסיכויים להצלחת ערעור פלילי? האם יש מקום להגיש ערעור?

דוגמאות לתיקי עבירות מין בהם טיפלנו

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות לפרשות שונות בהן טיפל משרדנו, הנוגעות לעבירות מין, ללא פרטים מזהים של המעורבים.
מיד בהמשך ניתן לצפות בכתבת תחקיר שהכין הכתב גיא פלג, אשר פתחה את "אולפן שישי" בכותרת: "תיעוד: כיצד תופרים תיק לחף מפשע". מדובר בנאשם אשר יוצג ע"י עורך דין פלילי גיא פלנטר וזוכה לחלוטין מעבירות מין חמורות ביותר ע"י בית המשפט המחוזי בת"א – יפו.

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי בעבירות מין

הפוסט עורך דין לענייני עבירות מין 5 (236) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי 4.9 (114)

גיא פלנטר — Sat, 08 Apr 2023 08:54:31 +0000

עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי. עורך דין פלילי גיא פלנטר.

עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי בכל הנוגע לעבירות מין ברשת האינטרנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מין ברשת לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה – בכל הארץ ובכל הערכאות המשפטיות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות לטיפול משרדנו בעבירות מין ברשת.

עבירות מין ברשת – במה מדובר?

עבירות מין רבות מבוצעות היום במרחב האינטרנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות סלולריות כגון Whatsapp או Telegram.
עמד על כך בית המשפט המחוזי בעפ"ג (מחוזי באר שבע) 27720-12-19 מדינת ישראל נ' טל דה לוין (פורסם בנבו, 29.01.2020):

"עם ההתפתחות הטכנולוגית המואצת שהתרחשה בשנים האחרונות, התגברות השימוש באינטרנט, נוכח הזמינות והנגישות הרבה לאינטרנט באמצעות מחשבים וטלפונים חכמים, והשימוש המוגבר באתרים ובאפליקציות שונות ליצירת קשר, ובתוכנות פשוטות המאפשרות שיחות וידאו וצ'אט, ללא צורך בידע טכנולוגי מיוחד; הלכו והתרבו גם השימושים הפליליים באמצעים אלו לביצוע עבירות במרחב האינטרנטי באופן קל ופשוט, המצמצם מאד את הסיכון להתפס. למרבה הצער, בשנים האחרונות הלך וגבר השימוש באינטרנט לביצוע עבירות מין בקטינים, תוך יצירת אתגרים חדשים ומורכבים בהקשר זה, הן לרשויות האכיפה והן לבתי המשפט".

בהקשר לייחודן של עבירות מין המבוצעות ברשת האינטרנט, חומרתן ומורכבותן, פסק כב' השופט עמית בבש"פ 2065/13 פלוני נ' מדינת ישראל כדלקמן:

"…המקרה שבפנינו חושף את הצד האפל של הרשת. המסוכנות של פעם שינתה את פניה ולפנינו מסוכנות מסוג חדש. האינטרנט אינו מרחב וירטואלי-סטרילי כלל וכלל. האינטרנט חודר לחיים האמיתיים, ומציב סכנות של ממש בתחומים ובדרכים לא שיערו ראשונים.

מעשים מגונים של פעם, שהיו כרוכים במגע פיזי עם נפגע העבירה, נתחלפו להם בסוגים שונים של מעשים בשלט-רחוק. החסות של האנונימיות הלכאורית והריחוק מהיושב בצדו השני של המחשב, משחררים חסמים ועכבות, ואנשים נורמטיביים כלפי חוץ, שולחים ידם במעשים שלא היו מעיזים לעשות בעולם שמחוץ למרחב האינטרנטי.

מגע וחדירה פיזית נתחלפו בחדירה אל תוך המרחב האינטרנטי הפרטי-אינטימי של הגולש בצד השני. מגע שנותר בין שניים בחדר סגור נתחלף לו בחשש לחשיפה ולפרסום פומבי בפייסבוק וביו-טיוב, מה שעשוי להעצים את הפגיעה בנפגע העבירה".

כפי שנראה מייד, נהוג לסווג עבירות מין במרחב המקוון ל – 3 סוגים עיקריים של עבירות;

הרשת כאמצעי ליצירת קשר בין החשוד למתלונן

הסוג הראשון של עבירות מין ברשת – עבירות מין שהמחשב, הטלפון הסלולרי והאינטרנט שימשו כאמצעי ליצירת קשר בין החשוד למתלונן.
בהמשך יחתור החשוד למפגש פיזי עם המתלונן, ובמסגרת מאמציו להקים מפגש, עלול החשוד לבצע עבירות מין נוספות כגון מעשים מגונים או פרסום חומר תועבה פדופילי.

הרשת כאמצעי לביצוע עבירות מין

הסוג השני של עבירות מין ברשת נוגע למצב בו המחשב, הטלפון הסלולרי והאינטרנט שימשו לא רק לעצם יצירת הקשר, אלא גם לביצוע עבירת המין אולם אין קרבה פיזית בין החשוד למתלונן.
למשל – כאשר החשוד צופה במעשיו המיניים של המתלונן ומתעד אותם או מעביר מסרים מיניים מטרידים באמצעות האינטרנט למתלונן.

עבירות מין במרחב הירטואלי

הסוג השלישי נקרא "עבירות מין וירטואליות", כלומר עבירות המבוצעות כל כולן במסגרת המרחב הוירטואלי כגון:
- החזקה ופרסום חומרי תועבה פדופיליים, או צריכה של תכנים פדופיליים בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין.
- בהקשר האחרון ראו: ארכיון החזקת פרסום תועבה, ארכיון הפצת פרסום תועבה, ארכיון סעיף 214 חוק העונשין.
- עבירות על "חוק הסרטונים" האוסר "פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום".

פרסום והצגת תועבה בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977

סעיף 214 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 עוסק בשורה של עבירות פליליות הנוגעות להחזקה, פרסום והצגת תועבה.
ברובם המכריע של המקרים, מדובר בחומרים פורנוגרפיים הנוגעים לקטינים, שמקורם באינטרנט ( פדופיליה ).
בדרך כלל נפתחת חקירה פלילית מסוג זה במידע שמועבר מהאינטרפול למשטרת ישראל אודות כתובת I.P. אליה הורדו (או ממנה הועלו) קבצים, הכוללים תמונות וסרטי פורנו של קטינים (תכנים פדופיליים).
באמצעות צו שיפוטי, מקבלת משטרת ישראל מספק האינטרנט הרלוונטי את פרטיו של החשוד. בהמשך, על בסיס צו חיפוש, עורכת המשטרה חיפוש בביתו של החשוד ו/או במקום עבודתו, ותופסת את המחשבים שלו, תקליטורים, דיסקים קשיחים ואמצעי אחסון אחרים של מדיה דיגיטלית, כגון disk on key.
לעתים, נמצאת המשטרה בעמדה להוכיח באיזה מילות חיפוש השתמש החשוד, על מנת לאתר ולהוריד את התכנים האסורים.
בהתאם לראיות שנאספו, מוגשים כתבי אישום כאשר מרבית כתבי האישום מוגשים בגין שתי העבירות הבאות;

החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין

סעיף 214 (ב3) לחוק העונשין קובע כדלקמן:

המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, דינו – מאסר שנה; "מחזיק" = למעט המחזיק באקראי ובתום לב.

הפצה של פרסום תועבה ובו דמותו של קטין

סעיף 214 (ב) לחוק העונשין קובע כדלקמן:

המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין, דינו – מאסר חמש שנים.

רבים מכתבי האישום המייחסים את העבירה של הפצת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, עוסקים בהפצת חומר פורנוגרפי הנוגע לקטינים (תכנים של פדופיליה) באינטרנט, באמצעות תוכנת שיתוף קבצים בטכנולוגית P2P כגון e-mule וכן Usnext.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות החזקה ופרסום תועבה.

ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מין ברשת האינטרנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות

משרדנו מעניק ייעוץ וייוצג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות מין ברשת האינרטנט, ברשתות חברתיות ובאפליקציות, החל משלב החקירה, השימוע הפלילי, טיפול בסגירת תיקים ועד הענקת ייצוג משפטי בבתי משפט בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות.

עבירות מין ברשת – מקרה שזכה לחשיפה תקשורתית נרחבת בו טיפל משרדנו.

ייצוג נפגעי עבירות מין ברשת

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי פלילי לנפגעי עבירה בכל רחבי הארץ.
להרחבה בעניין זה ראו:

דוגמאות לתיקי עבירות מין ברשת בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי

לקראת סוף עומד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מין ברשת ובמרחב הוירטואלי.
ממולץ לעיין גם בעמודים הבאים:
בכל הנוגע לעבירות מחשב ואינטרנט ראו בעמוד: עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי | עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.

הפוסט עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי 4.9 (114) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

מעשה מגונה בפומבי – הגדרה, ענישה על מעשים מגונים בפומבי + מקרים להמחשה 5 (48)

גיא פלנטר — Wed, 05 Apr 2023 10:14:38 +0000

מעשה מגונה בפומבי – הגדרה, ענישה, מקרים להמחשה

מהו מעשה מגונה בפומבי?

מעשה מגונה בפומבי מוגדר בחוק העונשין כעבירת מין שכוללת לא פחות מחמש חלופות שונות של מעשים מגונים, כאשר לכל חלופה נקבע עונש מקסימלי שונה, בהתאם לנסיבות כגון, טיב הקשר בין הצדדים לעבירה (למשל, קרבה משפחתית ו/או יחסי תלות ומרות), גיל נפגע/ת העבירה (קטינות) ומצבם הפגיע של נפגעי העבירה (חוסר ישע).

מה המשמעות של "מעשה מגונה" בעבירה של מעשה מגונה בפומבי?

"מעשה מגונה" מוגדר בחוק העונשין כ"מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים".
להרחבה בנוגע לרכיב זה בעבירה ראו בעמוד: מעשה מגונה – הגדרה, ענישה על מעשים מגונים + מקרים להמחשה.
כאשר עסקינן בעבירה של מעשה מגונה בפומבי, בד"כ מדובר באחד (או יותר) מאלה;
- התערטלות בפני אחרים;
- חשיפת איבר המין;
- מעשה אוננות;
- תנועות מגונות;
- התבטאות מילולית בוטה, כל עוד נעשתה ההתבטאות לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים (בד"כ, כאשר עסקינן "רק" בהתבטאות, הדברים שנאמרו יבחנו אל מול הוראות החוק למניעת הטרדה מינית).
על מנת שתתגבש עבירה, אין צורך להוכיח כי המבצע הגיע בפועל לסיפוק מיני.
אדם יכול להיות מורשע בעבירה של מעשה מגונה בפומבי, גם באם גרם לאדם אחר לבצע את המעשה המגונה בפומבי.

מה יחשב בגדר מקום "פומבי" לעניין העבירה של מעשה מגונה בפומבי?

סעיף 34כד לחוק העונשין עוסק בהגדרות ומגדיר "מקום פומבי" באופן הבא:

"פומבי", לענין מעשה –

(1) מקום ציבורי, כשאדם יכול לראות את המעשה מכל מקום שהוא;

(2) מקום שאינו ציבורי, ובלבד שאדם המצוי במקום ציבורי יכול לראות את המעשה";

מייד נראה, שסעיף 349 לחוק העונשין שכותרתו "מעשה מגונה בפומבי", כולל גם עבירות המבוצעות שלא במקום פומבי.

היכן מעוגנת בחוק הפלילי העבירה של מעשה מגונה בפומבי?

בסעיף 349 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 קבע המחוקק הישראלי את האיסור הפלילי על ביצוע מעשים מגונים בפומבי.
וזו לשונו של הסעיף:

"(א) העושה מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו, או העושה מעשה כאמור בכל מקום שהוא תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו – מאסר שנה.

(ב) העושה, בכל מקום שהוא, מעשה מגונה בפני אדם שטרם מלאו לו שש עשרה שנים, דינו – מאסר שלוש שנים".

חלופות נוספות לעבירה של מעשה מגונה בפומבי קבע המחוקק גם בסעיפים 351(ד) ו- 351(ד1) לחוק העונשין, ועל כך בהמשך.

החלופות השונות לעבירה של מעשה מגונה בפומבי

כאמור, לעבירה של מעשה מגונה בפומבי לא פחות מ- 5 חלופות שונות.
לחמשת החלופות השונות של עבירה זו היבטים שונים מבחינת:
- מקום עשיית המעשה המגונה.
- שאלת ההסכמה.
- טיב הקשר בין הצדדים לעבירה (כגון קרבה משפחתית ו/או יחסי תלות ומרות);
- גיל נפגע/ת העבירה;
- מצבו הפגיע של נפגע/ת העבירה.
- הענישה.
ואלו חמשת החלופות;

מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו

העבירה קבועה בסעיף 349(א) רישא לחוק העונשין.
כאן מדובר בעשיית מעשה מגונה בפומבי, בפני אדם אחר, ללא הסכמתו. ההסכמה חייבת להינתן באופן ברור וחד משמעי.
"פומבי" מוגדר כמקום ציבורי, כשאדם יכול לראות את המעשה מכל מקום שהוא או מקום שאינו ציבורי, ובלבד שאדם המצוי במקום ציבורי יכול לראות את המעשה.
"מקום ציבורי" מוגדר כדרך, בנין, מקום או אמצעי תעבורה שיש אותה שעה לציבור זכות או רשות של גישה אליהם (לרבות בתשלום) וכל בנין או מקום המשמש אותה שעה להתקהלות ציבורית או דתית.
העונש הקבוע לצידה של עבירה זו – מאסר שנה.

מעשה מגונה בכל מקום תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות

העבירה קבועה בסעיף 349(א) סיפא לחוק העונשין.
כאן מדובר בעשיית מעשה מגונה בכל מקום שהוא – לאו דווקא בפומבי, ובלבד שנעשה תוך ניצול אחת הזיקות הקבועות בסעיף, כלומר – יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות.
לעניין שאלת ההסכמה, מדובר כאן בעשיית המעשה המגונה בפני אחר "בהסכמתו", "הסכמה" שנעוצה בקיומם של יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות.
מכוחן של אותן זיקות תלות, נאלץ הקרבן "להסכים" בעל כורכו לעשיית המעשה המגונה בפניו, כך שלא מדובר בהסכמה אמיתית.
העונש הקבוע לצידה של עבירה זו – מאסר שנה.

מעשה מגונה בפומבי של אחראי על חסר ישע, בחסר ישע

העבירה קבועה בסעיף 351(ד1) לחוק העונשין.
כאן מדובר ב"אחראי על חסר ישע":
- העושה מעשה מגונה בפומבי בפני חסר ישע, ללא הסכמתו, או –
- העושה מעשה מגונה בכל מקום שהוא בפני חסר ישע תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות.
היותו של נפגע העבירה "חסר ישע" מהווה נסיבה מחמירה ולכן העונש המקסימלי הקבוע לעבירה זו הינו מאסר שנתיים.
"חסר ישע" מוגדר כמי:

"…שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו".

באשר להגדרה של "אחראי על קטין או חסר ישע" – ראו סעיף 368א לחוק העונשין.

מעשה מגונה בכל מקום שהוא, בפני קטין שטרם מלאו לו 16 שנים

העבירה קבועה בסעיף 349(ב) לחוק העונשין ונועדה להגן על קטינים מתחת לגיל 16 מפני ביצוע מעשה מגונה בפניהם, בכל מקום, לרבות במקום פרטי.
הפגיעה בקטינים מהווה נסיבה מחמירה ולכן העונש הקבוע לצידה של עבירה זו – מאסר 3 שנים.
על ההבדל בין העבירה של מעשה מגונה בקטין למעשה מגונה בפני קטין עמד בית המשפט העליון בע"פ 4802/18 פלוני נ' מדינת ישראל (נבו 29.01.2019)‏‏:

"עבירה של מעשה מגונה בקטין נבדלת מזו של מעשה מגונה בפני קטין בפרט חשוב.

במקרה של מעשה מגונה בקטין, המבצע כופה על הקטין – שאינו כשיר לתת הסכמה למתרחש – השתתפות באקט או בשיח בעלי אופי מיני. במקרה של מעשה מגונה בפני קטין, המבצע גורם לקטין לצפות באקט בעל אופי מיני או לשמוע שיח מיני כלשהו, כאשר הקטין איננו נוטל שום חלק באותו אקט או שיח.

במקרה הראשון, החמור הרבה יותר, העבריין מבזה את הקטין מינית, או שואב את סיפוקו או את גירויו המיני, מכך שהוא כופה על הקטין אינטראקציה פיזית או מילולית בעלת אופי מיני. במקרה השני, החמור פחות, העבריין שואב את סיפוקו או את גירויו המיני רק מכך שהקטין צופה באקט בעל אופי מיני או שומע שיח מיני של העבריין מבלי להיות שותף לאותו אקט או שיח."

מעשה מגונה בפני קטין בן משפחה

העבירה קבועה בסעיף 351(ד) לחוק העונשין ונותנת ביטוי לחומרה שבמעשה מגונה בפני אדם שהוא גם קטין וגם בן משפחה.
בשל הנסיבות המחמירות של העבירה (קטינות של נפגע/ת העבירה + קרבת משפחה) נקבע עונש מקסימלי של 4 שנות מאסר לצידה של עבירה זו.

מהו העונש על מעשה מגונה בפומבי?

מתחם העונש המקסימלי בגין הרשעה בעבירה של מעשה מגונה בפומבי נע כאמור בין שנת מאסר ל- 4 שנות מאסר, בהתאם לחלופה אשר בה הורשע הנאשם.
להלן העונשים המקסימליים שנקבעו בחוק העונשין ביחס לחלופות השונות של העבירה, "מהקל אל הכבד":
- סעיף 349(א) רישא – מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו – שנת מאסר.
- סעיף 349(א) סיפא – מעשה מגונה בכל מקום תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות – שנת מאסר.
- סעיף 351(ד1) – מעשה מגונה בפומבי של אחראי על חסר ישע, בחסר ישע – 2 שנות מאסר.
- סעיף 349(ב) – מעשה מגונה בכל מקום שהוא, בפני קטין שטרם מלאו לו 16 שנים – 3 שנות מאסר.
- סעיף 351(ד) – מעשה מגונה בפני קטין בן משפחה – 4 שנות מאסר.
בקביעת מתחם העונש ההולם יביא בית המשפט במניין שיקוליו את כל אלה:
- הערכים המוגנים שנפגעו;
- מידת הפגיעה בהם;
- מדיניות הענישה במקרים דומים בעבר;
- האם חל עונש מזערי – למשל, בעבירות מין במשפחה;
ראו בהקשר זה בהרחבה: אמות המידה לגזירת העונש בגין מעשה מוגנה.

מעשים מגונים בפומבי – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

להלן דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי בנוגע לחשדות ולאישומים במעשים מגונים בפומבי:
כמו כן ראו:

עורך דין פלילי

עבירות מין – ייצוג משפטי | מעשה מגונה בפומבי

הפוסט מעשה מגונה בפומבי – הגדרה, ענישה על מעשים מגונים בפומבי + מקרים להמחשה 5 (48) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי 4.9 (396)

גיא פלנטר — Wed, 05 Apr 2023 03:09:27 +0000

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי גיא פלנטר לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה.

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע להטרדה מינית.
אנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה בכל רחבי הארץ, ובכל הערכאות הפליליות והמשמעתיות.
כמו כן אנו מייצגים בבירורים הנערכים על ידי אחראים למניעת הטרדה מינית בגופים שונים, ואף ממונים בעצמנו כאחראים חיצוניים לבירור תלונות על הטרדה מינית.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות לסגירת תיקי הטרדה מינית, זיכויים, סיום הליכים פליליים ללא הרשעה, מחיקת רישום משטרתי ועוד מקרים מהם ניתן להתרשם מטיב הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים.

הטרדה מינית – פירוש המושג וסוגי הטרדות מיניות

מהי הטרדה מינית?

המושג "הטרדה מינית" הוגדר ע"י המחוקק בחוק למניעת הטרדה מינית כאחד מהמעשים הבאים;
סחיטה באיומים, כמשמעותה בסעיף 428 לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;
מעשים מגונים כמשמעותו בסעיף 348 לחוק העונשין;
מעשה מגונה בפומבי – כמשמעותו בסעיף 349 לחוק העונשין;
הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות;
התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות;
התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית;
הצעות או התייחסויות כאמור בפסקאות (3) או (4), המופנות למי מהמנויים בפסקאות המשנה (א) עד (ז), בנסיבות המפורטות בפסקאות משנה אלה, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות האמורות:

א. לקטין או לחסר ישע – תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול, ואם טרם מלאו לקטין 15 שנים – גם בלא ניצול יחסים כאמור, ובלבד שהמטריד אינו קטין;

ב. למטופל, במסגרת טיפול נפשי, בריאותי, רפואי או פארה-רפואי – תוך ניצול תלות של המטופל במטפל; פסקת משנה זו, "טיפול נפשי" – כהגדרתו בסעיף 347א לחוק העונשין;

ג. לעובד במסגרת יחסי עבודה, ולאדם בשירות במסגרת שירות – תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות;

ד. לתלמיד בכיתה י"ב, י"ג או י"ג, שאינו קטין, תוך ניצול יחסי מרות בלימודים;

ה. לתלמיד או לסטודנט, הלומד במוסד המקנה השכלה עיונית, דתית או מקצועית לבוגרים (בחוק זה – מוסד להשכלה לבוגרים), תוך ניצול יחסי מרות בלימודים;

ו. למשתקם כהגדרתו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007, במסגרת תעסוקה – תוך ניצול יחסי מרות בתעסוקה או ניצול תלות;

ז. לאדם – תוך ניצול יחסי מרות או תלות, במסגרת הדרכה או ייעוץ של כהן דת או של מי שמתחזה להיום כהן דת או של אדם הידוע או המציג את עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות.

כאן המקום להדגיש את הדבר הבא; כאשר מדובר בתלונה על הטרדה מינית במקום העבודה – אין צורך להוכיח, שהעובדת הראתה למטריד שהיא לא מעוניינת בהצעותיו המיניות או בהתייחסותו המינית כלפיה.
כך גם לגבי כל מערכות היחסים האחרות שמנה המחוקק בפסקאות (א) עד (ז) שהובאו לעיל.
המכנה המשותף לכל אותן מערכות יחסים שמנה המחוקק הינו חוסר השוויון המובנה בין הצדדים, בשל קיום יחסי מרות ו/או תלות.
בהתקיים יחסי מרות, גם אם המטריד פירש את שתיקת המוטרדת כהסכמה – הדבר לא יחלצו מאחריות להטרדה מינית שכן המחוקק "פטר" את המוטרדת מלהראות למטריד שהיא לא מעוניינת בהתייחסותו המינית כלפיה.
מאחר ועבירות מין יכולות להיחשב גם כעבירות הטרדה מינית, אנו מפנים את הקורא גם לעמודים הבאים:

מהו העונש על הטרדה מינית?

במקרים הבאים, העונש המקסימלי בגין הטרדה מינית עומד על 2 שנות מאסר:
- הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות.
- התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות.
- הצעות או התייחסויות כאמור, תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסויות האמורות.
במקרה הבא, העונש המקסימלי בגין הטרדה מינית עומד על 5 שנות מאסר:
- פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום.

התיישנות הטרדה מינית

שאלת ההתיישנות מורכבת וחובה להתייעץ בעניין זה עם עורך דין.

התיישנות הטרדה מינית במשפט האזרחי

תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.
ככלל, תקופת ההתיישנות בגין תביעה בגין הטרדה מינית שלא הוגשה עליה תובענה היא 7 שנים.

התיישנות הטרדה מינית במשפט הפלילי

כאשר מדובר בעבירה מסוג עוון (כלומר שעונשה עד 3 שנות מאסר) אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה מסוג עוון אם עברו מיום ביצועה 5 שנים.
כאשר מדובר בעבירה מסוג פשע (כלומר שעונשה מעל 3 שנות מאסר) אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה מסוג פשע אם עברו מיום ביצועה 10 שנים.
בעבירה מסוג פשע או עוון, אשר בתוך התקופות האמורות נערכה לגביה חקירה על פי חיקוק, יתחיל מניין התקופות האמורות ביום ההליך האחרון בחקירה, ובלבד שלא תוארך בשל כך תקופת ההתיישנות מעבר לאמור בסעיף 9(ג) בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982.
על פי דין, קיימים פרקי זמן שלא יובאו בחשבון בחישוב תקופת ההתיישנות, ולכן שוב – בשאלה המורכבת האם עבירה של הטרדה מינית התיישנה חיוני להתייעץ עם עורך דין.

התנכלות

מהי התנכלות?

"התנכלות", מוגדרת ע"י החוק למניעת הטרדה מינית כפגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה, שהוגשו על הטרדה מינית.

מהו העונש על התנכלות?

העונש המקסימלי בגין התנכלות עומד על 3 שנות מאסר.
הטריד אדם מינית אדם אחר וגם התנכל לו דינו – מאסר 4 שנים.

מה גובה הפיצוי על הטרדה מינית או התנכלות?

הטרדה מינית והתנכלות הוגדרו ע"י המחוקק הן כעבירות פליליות והן כעוולות אזרחיות, כלומר כעילות לתביעה הן בהליך פלילי והן בהליך אזרחי.
בהליך אזרחי, הוסמך בית משפט לפסוק בשל הטרדה מינית או בשל התנכלות פיצוי שלא יעלה על סך 120,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק.

מורכבות טיפול משפטי בתלונות על עבירות הטרדה מינית

אחד התחומים המורכבים ביותר במשפט הפלילי הינו תחום עבירות ההטרדה המינית.
מטבע הדברים, המטרייה בה עסקינן עמוסה במיוחד במטענים רגשיים, לכל הצדדים הנוגעים בדבר.
הוסף על מורכבות זו, שעסקינן במטרייה דינמית, שחלות בה כל הזמן התפתחויות;
- כידוע, עם הזמן, חלים שינויים בנורמות החברתיות ובתפיסות של מה אסור ומה מותר, וכך למשל, מה שבעבר נתפס כהתנהגות נערית ושובבה ובשל כך גם זכה ליחס סלחני, כיום עשוי להיתקל באפס סבלנות ולהתפרש כהטרדה מינית.
- אדם אשר לא הפנים בזמן את השינויים שחלו בתחום זה, עשוי למצוא עצמו מסובך בעבירות פליליות.
הוסף על כך, שלעתים, לפחות מהצד המחזר (ולפעמים גם מהצד המחוזר), כלל לא ברור היכן נמצא קו הגבול בין חיזור עיקש ובלתי מוצלח – להטרדה מינית.
לא אחת, "קצר" בתקשורת האנושית ו/או פרשנות סובייקטיבית שונה, הובילו לתקלה חומרה ולהסתבכות פלילית.
מעבר לכך, וכאן אנו בוודאי לא מחדשים דבר – מערכות יחסים נתונות לשינויים; תפנית שלילית במערכת היחסים עשויה לגרום לכך, שהמאהבת של אתמול תהפוך להיות הסוחטת באיומים של היום, ולמתלוננת של מחר.
בשל מורכבות המטרייה אשר בה עסקינן וההשלכות הרות הגורל לכל מהלך ב"שדה מוקשים" זה, זקוקים כל הנוגעים בדבר לייעוץ משפטי דחוף, מעורך דין מיומן, בעל ניסיון בניהול משברים מסוג זה.

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ משפטי שמעניק משרדנו בכל הנוגע לתלונות על הטרדה מינית

ייעוץ משפטי לחשודים, נאשמים, נילונים ונפגעי עבירות הטרדה מינית ע"י עורך דין הטרדה מינית

משרדנו מעניק יעוץ משפטי בכל הנוגע לתלונה על עבירות הטרדה מינית, לרבות בשאלות הבאות:
- האם המעשים המיוחסים נופלים בגדר הטרדה מינית?
- האם המעשים המיוחסים נופלים בגדר הטרדה מינית אזרחית או גלשו להטרדה מינית פלילית?
- האם חלה התיישנות על המעשים?
- במידה ותוגש תלונה למשטרה ביחס למעשים, מה הסיכוי שיוגש כתב אישום? מה הסיכוי להרשעה?
- מי יברר את התלונה? הממונה על הטרדה מינית במקום העבודה? המשטרה? ערכאה פלילית? בית דין לעבודה? ערכאה משמעתית?
- האם ללכת למסלול של תביעה אזרחית או מסלול פלילי?
- לדרוש או להסכים לפיצוי ואם כן, באיזה תנאים?
- האם דרישה למתן התחייבות שלא תוגש תלונה למשטרה חוקית?
בהקשר הנדון אנו ממליצים לעיין גם באמור בעמודים הבאים:
- עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.
- באשר לנפגעי עבירה ומתלוננים ראו גם – הגשת תלונה במשטרה.

ייעוץ משפטי לתאגידים בהקשר לעבירות הטרדה מינית

כיצד על התאגיד להתנהל לנוכח חשד לביצוע הטרדה מינית ואיזה צעדים עליו לנקוט?
איך נמנעים מהתנכלות?
האם חלה על התאגיד חובת דיווח?
כיצד על התאגיד לברר את החשד או התלונה?
האם פתיחה בחקירה משטרתית מונעת בירור פנימי בתאגיד, מחשש לשיבוש חקירת המשטרה?
כיצד לאסוף ולשמר ראיות בנושא?
כיצד להגיע להכרעה בין גרסאות סותרות?
מה נטל ההוכחה הנדרש להכרעה?
איזה סנקציות יש להטיל על המטריד?
ככל שמדובר בתלונה כוזבת, איזה סנקציות יש להטיל?

הכנה לחקירה פלילית או משמעתית או לבירור שנערך לפי חוק למניעת הטרדה מינית

אנו מכינים חשודים cהטרדה מינית להתמודדות עם החשדות, ומעניקים להם ייעוץ משפטי וליווי משפטי בהליכי החקירה או הבירור.
מאחר ואנו מייצגים אנשים ללא עבר פלילי, שעצם פרסום החשדות כנגדם ו/או דבר מעצרם עלולים לגרום להם לנזק חמור, אנו פועלים במקרים המתאימים לקבלת צו איסור פרסום שמו של החשוד, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.
לפרטים נוספים בהקשר זה ראו: חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי | הכנה לחקירה במשטרה.

ייצוג משפטי שמעניק עורך דין גיא פלנטר בכל הנוגע לתלונות על הטרדה מינית

הליכי מעצר ושחרור בערובה של חשודים בהטרדה מינית והליכי השעיה

אנו מעניקים ייצוג משפטי לחשודים בהטרדה מינית בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
לא אחת מלווה תלונה על הטרדה מינית בהליכי השעיה או העברה מתפקיד. משרדנו מעניק ייצוג משפטי גם בהליכים אלו.

הליכי שימוע בתיקי הטרדה מינית, מול הפרקליטות או יחידות התביעה של משטרת ישראל

משרד עו"ד פלילי גיא פלנטר מייצג חשודים בעבירות הטרדה מינית והתנכלות בהליכי שימוע מול יחידות התביעה של משטרת ישראל והפרקליטות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הובלנו לסגירת תיקי הטרדה מינית בהליכי שימוע ברחבי הארץ.

סגירת תיקי הטרדה מינית פליליים ע"י עורך דין הטרדה מינית

משרדנו פועל מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל לסגירת תיקי הטרדה מינית פליליים.
דוגמאות לסגירת תיקי הטרדה מינית תמצאו לקראת סוף עמוד זה.

הליכים פליליים בתיקי הטרדה מינית בבתי משפט ובתי דין ברחבי הארץ, ובערכאות ערעור

במידה ותלונה על הטרדה מינית הבשילה לכתב אישום, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לנאשמים בהליכים פליליים בבתי משפט ברחבי הארץ ובערכאות הערעור השונות.

הליכים משמעתיים בתיקי הטרדה מינית

הטרדה מינית יכולה להוות גם עבירת משמעת. לא מעט טענות להטרדה מינית נדונו ונבחנו במסגרת הליכים משמעתיים בגופים משמעתיים שונים.
הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו ובהקשר זה ראו: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.

תביעות הטרדה מינית בבתי דין האזוריים לעבודה ובפני בית הדין הארצי לעבודה

אנו מעניקים ייצוג משפטי בפני בתי הדין האזוריים לעבודה ברחבי הארץ וכן בפני בית הדין הארצי לעבודה בתביעות המייחסות לנתבעים הטרדה מינית ו/או התנכלות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מספר דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בתביעות בבתי הדין לעבודה.

הליכי בירור בפני אחראית למניעת הטרדה מינית במקום עבודה או במוסדות שונים

בהתאם לתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק), חייב מעסיק למנות אחראי למניעת הטרדה מינית במקום העבודה וככל שניתן, למנות לתפקיד זה אישה.
מתפקידה של האחראית למניעת הטרדה מינית (בין היתר) לקבל תלונות על הטרדה מינית, לברר את התלונות ובתום הבירור שערכה, להמליץ למעסיק כיצד לטפל במקרה של הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה.
אנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי בבירורים הנוגעים לטענות להטרדה מינית ולהתנכלות במקום העבודה.

מינוי כאחראי חיצוני מטעם תאגידים ומוסדות לבירור תלונות על הטרדה מינית

לא אחת, אין זה מעשי למנות אחראי פנימי לבירור תלונות על הטרדה מינית, או שמתעוררים קשיים שאינם מאפשרים מינוי אחראי פנימי (למשל ניגוד עניינים או נגיעה אישית לאחד הצדדים), או כאשר הגוף הנוגע בדבר מעוניין לנהל בירור ענייני ומקצועי על ידי גורם חיצוני, בעל הכשרה ונסיון מתאימים, נטול פניות.
על פי דין, אין חובה כי האחראי יהיה עובד של המעסיק וניתן למנות אדם חיצוני לארגון לביצוע הבירור, כגון עורך דין חיצוני.
לעורך דין גיא פלנטר נסיון כאחראי חיצוני לבירור תלונות על הטרדה מינית והתנכלות, לאחר שמונה בעבר כאחראי חיצוני על ידי תאגידים ומוסדות שונים.

נפגעי עבירות הטרדה מינית ומתלוננים – ייעוץ וייצוג משפטי

משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי פלילי לנפגעי הטרדה מינית בכל רחבי הארץ.
לשם המחשה – משרדנו ייצג את הקצינה המתלוננת בפרשת תא"ל אופק בוכריס. ניתן להאזין לראיון שנערך בעניין זה עם עורך דין פלילי גיא פלנטר בעמוד – רדיו "קול אחר" 106 FM מבית "קול ישראל" ראיון עם עורך דין פלילי גיא פלנטר.
להרחבה בכל הנוגע לייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירה ולמתלוננים ראו בעמודים: נפגעי עבירה | מתלוננים: ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי, הגשת תלונה במשטרה.

עורך דין הטרדה מינית – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

להלן ביקורת שכתב לקוח משרדנו שנחשד בהטרדה מינית אודות טיב הייצוג המשפטי שקיבל (התיק נגנז ע"י פרקליטות מחוז דרום, לאחר קבלת טענות ההגנה בהליך שימוע):

גניזת תיק הטרדה מינית בשימוע בפרקליטות

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות לפרשות שונות בהן טיפל משרדנו, הנוגעות לתלונות על הטרדה מינית והתנכלות, ללא פרטים מזהים של המעורבים.

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי בכל רחבי הארץ

הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי | עבירות מין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי | הטרדה מינית בעבודה

הפוסט עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי 4.9 (396) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

מעשה מגונה – הגדרה, ענישה על מעשים מגונים + מקרים להמחשה 4.9 (70)

גיא פלנטר — Tue, 04 Apr 2023 10:30:46 +0000

מעשה מגונה – הגדרה וענישה. מעשים מגונים – דוגמאות לזיכויים, ביטול כתבי אישום, סגירת תיקים פליליים וסיום הליכים פליליים ללא הרשעה.

מהו מעשה מגונה?

סעיף 348 לחוק העונשין – ההגדרה ומשמעותה

סעיף 348 לחוק העונשין התשל"ז-1977, קובע את האיסור הפלילי על ביצוע מעשה מגונה, ומגדיר אותו כאיסור על ביצוע "מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים" וזאת בנסיבות שונות ובמדרגי חומרה משתנים.
במקרים רבים מעשים מגונים מתבטאים במגע פיזי באיבריים אינטימיים (חזה, ישבן, איבר מין), מעשה אוננות בפומבי ונשיקה בעלת אופי מיני ("נשיקה צרפתית") אולם גם ליטוף על הגב, נשיקה על הלחי או אפילו חיבוק – כל אלו יכולים להיחשב למעשים מגונים.
בפועל, כל מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים שאיננו נכלל בגדר מעשה אינוס (חדירה לאיבר מינה של האישה שלא בהסכמתה), ובגדר מעשה סדום (חדירה לפי הטבעת או לפיו של הקורבן) – יוכל להיכנס, על פי נסיבותיו, תחת הקטגוריה של מעשים מגונים.
עסקינן אם כן בקשת רחבה מאוד של מעשים שנכנסים למתחם העבירה, בין היתר, מגע פיזי באחר, מגע פיזי עצמי בנוכחות אחר (לדוגמא – מעשה אוננות שנעשה בפני אחר), צילום תמונות בעלי אופי מיני או אמירות מילוליות היכולות להגיע לכדי מעשים מגונים.
מעשים מגונים נכללים בהגדרה של הטרדה מינית (סעיף 3(א)(2) לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח – 1998, אולם – על מנת לא ליצור כפל עבירות – לא נכללים מעשים מגונים במסגרת עבירות הטרדה מינית.

שאלת ההסכמה בעבירה של מעשה מגונה

ככלל, מעשה לשם גירוי או סיפוק מיני הופך לעבירה של מעשה מגונה – בהעדר הסכמה.
יחד עם זאת, גם אם המעשה נעשה בהסכמה, עדיין מדובר בעבירה פלילית כאשר:
- הסכמה זו הושגה במרמה לגבי מיהות העושה (כלומר תוך מצג כוזב לגבי זהותו ו/או תפקידו של המבצע) או מהות המעשה (למשל באמתלה כוזבת ל"טיפול" כזה או אחר), או;
- כאשר ההסכמה היא של קטין שטרם מלאו לו 14 שנים.

איך בוחנים האם המעשה שנעשה מגיע לכדי "מעשה מגונה"?

כאמור, ההגדרה של העבירה רחבה מאד, וכוללת בתוכה קשת של מקרים היכולים להיכלל תחת הקטגוריה של מעשים מגונים, במדרגי חומרה שונים ומשתנים.

היסוד הנפשי של העבירה

מבחינת היסוד הנפשי הנדרש להרשעה – הרי שעל התביעה להוכיח שמדובר במעשה לשם "גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים".

היסוד העובדתי של העבירה

היסוד העובדתי הנדרש להרשעה, מורכב יותר; איך נדע אם מעשה מסוים נחשב למגונה או לאו?
לא פעם, נדע לזהות ולסווג אפילו בצורה אינטואיטיבית מעשה מסוים כמעשה מגונה (השופט זמיר ציין בהקשר זה בעש"מ 6713/96 "… כפי שנאמר לגבי פיל, אף שקשה להגדיר אותו – אין קושי לזהות אותו") – אך מנגד יהיו מקרים רבים אחרים בהם לא יהיה מדובר בקביעה חד משמעית, ויהיה צורך לבחון את הדברים באופן מובנה יותר.
על פי פסיקת בתי המשפט, ניתן לומר בצורה מופשטת כי "אופיו המגונה" של המעשה נגזר מנסיבות ביצוע המעשה על רקע השקפות החברה בה הוא מבוצע. בפס"ד פליישמן נ' מד"י, ציין כבוד השופט ד' לוין:

"המבחן הוא "מבחן אובייקטיבי, מעשה שעל פניו קיים בו אלמנט מגונה על-פי השקפות החברה בה מתבצע המעשה", או "מעשה, אשר יש בו על פניו אלמנט של מיניות גלויה, ואשר לפי אמות מידה אובייקטיביות של מתבונן מן הצד, של האדם הממוצע, ייחשב לא הגון, לא מוסרי, לא צנוע"

כלומר, בעיניו של "האדם הסביר" המתבונן מהצד באותו מעשה – ייראה המעשה כבעל אופי מיני ברור, אשר על פי המוסכמות החברתיות שלפיהן אנו חיים – נתפס כבלתי הוגן, בלתי צנוע או בלתי מוסרי.

מהו "גרם מעשה מגונה"?

סעיף 350 לחוק העונשין קובע חזקה לפיה "אחת היא אם העושה עשה את המעשה או גרם שהמעשה ייעשה בו או באדם אחר".
כלומר, המונח 'מעשה מגונה באדם' אינו מחייב נגיעה פיזית של נאשם באחר דווקא והוא כולל בתוכו גם מקרים שבהם הנאשם משפיע על הקורבן לעשות מעשה בגופו שלו או בגופו של אדם אחר.

מהו העונש על מעשה מגונה?

מתחם הענישה רחב עד מאוד (משנת מאסר עד 15 שנות מאסר), וזאת משום שהסעיף כולל בתוכו מגוון רחב של מעשים, בעלי דרגת חומרה משתנית.
ככלל, העונש בגין מעשה מגונה ייגזר על פי אמות המידה המפורטות להלן;

אמות המידה לגזירת העונש בגין מעשה מוגנה

אופי המעשה המגונה המיוחס לנאשם (למשל – ישנו הבדל ברור בין ליטוף על הגב, לבין נשיקה על שפתיים לבין מגע מעל איבר המין);
גיל נפגע/ת העבירה ופערי הגילאים בין הנאשם לנפגע/ת (קטינות של נפגע/ת העבירה מהווה כמובן נסיבה לחומרה).
שאלת העדר ההסכמה למעשה (למשל, כאשר ההסכמה הושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה, או כאשר המעשה נעשה תוך ניצול מצב של חוסר הכרה או מצב אחר המונע לתת הסכמה חופשית).
מצב נפגע/ת העבירה (למשל כאשר המעשה המגונה נעשה תוך ניצול מחלת נפש או ליקוי שכלי, אם בשל מחלת הנפש או הליקוי השכלי לא היתה ההסכמה למעשה הסכמה חופשית).
שימוש באלימות ו/או באיומים (שימוש בכוח או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, איום בכלל ואיום בנשק חם או קר בפרט, התעללות).
תוצאות המעשה המגונה (למשל – גרימת חבלה גופנית או נפשית).
טיב מערכת היחסים בין הנאשם לנפגע/ת (יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות).
קרבה משפחתית בין הנאשם לנפגע/ת (ביצוע מעשה מגונה בבן משפחה מהווה נסיבה להחמרה רבה בעונש).
מעמדו של הנאשם ביחס לנפגע/ת (למשל – אחראי על חסר ישע, מטפל נפשי, כהן דת).
נסיבות נוספות בביצוע המעשה המגונה (למשל, נוכחות אחר או אחרים בעת ביצוע מעשה מגונה).

העונשים הקבועים בחוק בגין מעשה מגונה

כל העונשים בגין מעשים מגונים עליהם נעמוד מיד הם עונשי מקסימום, שקבע המחוקק.
עונש מקסימלי של 15 שנות מאסר:
- מעשה מגונה באדם שהוא קטין והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו:
  - בקטין או בקטינה שטרם מלאו להם שש עשרה שלא בהסכמתם החופשית או בהסכמתם, שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה, או תוך ניצול מצב של חוסר הכרה, או מצב אחר המונע מהם לתת הסכמה חופשית או תוך ניצול היותם סובלים ממחלת נפש או לקוי שכלי, אם בשל מחלתם או בשל הליקוי בשכלם לא היתה הסכמתה למעשה הסכמה חופשית.
  - באיום בנשק חם או קר או תוך גרימת חבלה גופנית או נפשית.
  - תוך התעללות, לפני המעשה, בזמן המעשה או אחריו.
  - בנוכחות אחר או אחרים שחברו יחד עמו לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם.
עונש מקסימלי של 10 שנות מאסר:
- מעשה מגונה בקטין מתחת לגיל 16 כשהמעשה נעשה שלא בהסכמתו, או תוך השגת ההסכמה במרמה, או תוך ניצול מצב של חוסר הכרה או תוך ניצול מצב של לקות שכלית.
- מעשה מגונה באדם תוך איום בנשק או תוך גרימת חבלה גופנית או נפשית או הריון או תוך התעללות או בנוכחות אחר או אחרים שחברו יחד לביצוע המעשה.
- מעשה מגונה באדם שהוא קטין והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו.
עונש מקסימלי של 7 שנות מאסר:
- מעשה מגונה שנעשה באדם תוך קבלת הסכמה שהושגה במרמה או תוך ניצול מצב של אדם בחוסר הכרה או מצב אחר המונע ממנו לתת הסכמה או תוך ניצול לקות נפשית המונעת אפשרות לתת הסכמה או כאשר מדובר בקטינה מתחת לגיל 14, גם אם נתנה הסכמתה לביצוע המעשה.
- אם עריכת המעשה המגונה נעשתה תוך שימוש בכוח, איום או הפעלת אמצעי לחץ אחר.
עונש מקסימלי של 4 שנות מאסר:
- אם מדובר בביצוע מעשה מגונה באדם שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים אך תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות (בהתאם לסייגים הקבועים בחוק).
- מעשה מגונה בפני אדם שהוא קטין, בכל מקום שהוא, והוא בן משפחתו.
עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר:
- כאשר מדובר בביצוע מעשה מגונה באדם שלא הסכמתו, אך שלא בנסיבות הכלולות בסעיפים הקודמים.
- מעשה מגונה בפומבי שנעשה בפני אדם שטרם מלאו לו 16 שנים.
עונש מקסימלי של 2 שנות מאסר:
- מעשה מגונה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים, תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות.
- מעשה מגונה בפני חסר ישע ע"י אחראי על חסר ישע.
עונש מקסימלי של שנת מאסר:
- ביצוע מעשה מגונה בפומבי (לדוגמא מעשה אוננות בפרהסיה) בפני אחר שלא בהסכמה או תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות.

מעשים מגונים ברשת ובעולם הווירטואלי

עם מהפכת האינטרנט והתפתחות העולם הווירטואלי, היטשטשו הגבולות הפיזיים וכיום ניתן לבצע עבירות מין גם במרחב הווירטואלי, בין אם במרחב האינטרנטי או בשיחת צ'אט, באפליקציה כזו או אחרת בטלפון הנייד. לפרטים נוספים ראו: עבירות מין ברשת – ייעוץ וייצוג משפטי.
בהקשר למעשים מגונים, כבר נקבע בפסיקה כי השפעה על קורבן לבצע מעשה מגונה בעצמו – יכולה להיעשות גם שלא באופן "פיזי", אלא דרך המרחב הווירטואלי.
כלומר – אדם המבקש מאחר לבצע בעצמו מעשים מגונים – דרך האינטרנט ומבלי שבכלל השניים נוכחים באותו חדר באופן פיזי– הרי שהדבר עלול לעלות לכדי עבירה.

מעשים מגונים – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

בתחתית עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם ייצג משרדנו חשודים ונאשמים בעבירה של מעשה מגונה – בנסיבות שונות.
כמו כן ראו:

עורך דין פלילי

עבירות מין – ייצוג משפטי | מעשה מגונה בפומבי | ייצוג משפטי פלילי

הפוסט מעשה מגונה – הגדרה, ענישה על מעשים מגונים + מקרים להמחשה 4.9 (70) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין – מקבץ החלטות על סגירת תיקים בהם טיפלנו 5 (44)

גיא פלנטר — Wed, 01 Mar 2023 14:23:50 +0000

תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין – מקבץ החלטות על סגירת תיקים בהם טיפלנו.

תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין – הצד השני של קמפיין #Metoo

בעת האחרונה, כחלק ממגמת ה- #Metoo, חדשות לבקרים אנו נתקלים בתלונות המפורסמות בתקשורת אודות הטרדות מיניות שבוצעו לכאורה בנסיבות שונות, חלקן לפני שנים רבות – חלקן מהעת הנוכחית.
חשוב להבהיר – תלונות רבות הן תלונות אמת, ואין חולק כי יש לפעול למיגור תופעות אסורות מעין אלה, באשר הן.
מעבר לכך, אנו כמשרד המייצג לא מעט קורבנות עבירות מין, חשופים כמעט ברמה היום-יומית לכאבם של הקורבנות ופועלים מול הרשויות להביא להם מזור.
אלא שלפעמים יש צד אחר לסיפור – וכאן נבקש להתמקד, כחומר למחשבה, בצד השני, בכל אותם גברים (וכמעט תמיד מדובר בגברים) ששמם נקשר לתלונה בדבר הטרדה מינית או עבירת מין, אך בסופו של יום הוחלט על סגירת התיק בעניינם.
אל מול גל התלונות ששוטף את ארצנו במסגרת קמפיין #Metoo ודומיו, הצטברו במשרדנו לא מעט מקרים בהם נקשר שמם של לקוחותינו לתלונות בדבר הטרדה מינית או תקיפה מינית, אולם לבסוף החליטה הפרקליטות לסגור את התיקים הפליליים.
מקרים אלו לא ממש זוכים להד תקשורתי.
- מזווית הראיה של המתלוננת – אין לה שום עניין לפרסם שתלונתה נחשפה כתלונת שווא או שהוחלט כי לא די בתלונתה להעמיד לדין.
- מזווית הראיה של החשוד – אף חשוד לא חפץ לקשור שמו לתיק מין, אפילו נסגר התיק בחוסר אשמה.
- מזווית הראיה של התקשורת – בעידן הנוכחי, אין זה "politically correct" לפרסם סיפורים כאלה, וזאת משום שאין בהם אלמנט של העצמה נשית וגם לא עידוד של נפגעות עבירה להתלונן. יתרה מכך, פרסום סיפורים כאלה נתפס כ"אפקט מצנן", המרתיע מתלוננות להתלונן.
במצב דברים זה, רק עורכי דין פליליים, המייצגים את אותם חשודים חשופים לצד השני של קמפיין #Metoo.
חלק מהתלונות היו תלונות שווא מכוערות שנבעו מאינטרסים זרים. בחלק מהמקרים סברה הפרקליטות, שלא בוצעה עבירה כלל ואילו בחלק אחר – שאין מספיק ראיות להגיש כתב אישום.
בסופו של יום, בכל המקרים שנתאר להלן, בהם משרדנו ייצג את החשודים, ידעה הפרקליטות "לעשות את הדבר הנכון" ועל כך מגיע לפרקליטות מלוא הקרדיט.

"שדה הקטל" של גברים בעידן המודרני – תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין

על אף שתיק החקירה הפלילית בסופו של יום נסגר – לא ניתן להתעלם מכל מה שקרה בדרך. אם נשים בצד לצורך הדיון מלחמות, תאונות דרכים ושאר מפגעים ומזיקין, בימים אלו, במחוזותינו, תלונות שווא אודות תקיפה או הטרדה מינית ו/או כאלה המונעות מאינטרסים זרים, הפכו ל"שדה הקטל" של גברים.
בכל המקרים שנציג, עולמם של הגברים שכנגדם הוגשו התלונות התערער לחלוטין. כולם הושפלו בחקירות משטרתיות פולשניות (חלקן בדיעבד – שלא לצורך), שמם הטוב נפגע, כולם נדרשו להשקיע משאבים רבים על מנת להתגונן בפני התלונות וכולם נצרבו עד סוף ימי חייהם מעצם התהליך של התמודדות עם תלונה על הטרדה מינית או עבירת מין.
לא אחת, תלונות שכלל לא הגיעו לבירור משטרתי, ומבלי שהחשוד קיבל הזדמנות הוגנת להתגונן בפני התלונה, גרמו "בדרך" לנזקים בלתי הפיכים כגון החרבת השם הטוב, אובדן מקום עבודה ופירוק התא המשפחתי.
מנגד, במקרים שנציג, אף אחת מן המתלוננות לא הועמדה לדין, לא במישור הפלילי ולא במישור המשמעתי (כאשר מדובר בעובדות מדינה), זהותה של אף אחת מהן לא נחשפה ואף אחת מהן לא "שילמה" שום מחיר – לא במישור המשפטי, לא החברתי, לא האישי ובוודאי שלא במישור הכלכלי.
מזוויות העשייה שלנו, ראוי לקיים דיון ציבורי מעמיק בסוגיה זו; לצד עידוד מתלוננות להגיש תלונה על כל פגיעה מינית בהן, וכן לצד הדאגה מפניו של "אפקט מצנן", שירתיע מתלוננות מלהגיש תלונה – מתעורר צורך אמתי לקיים דיון מעמיק בשאלה כיצד למזער הגשת תלונות שווא, וכיצד למזער את נזקיהם של כל אותם גברים שספגו תלונות כאלה, שחייהם התהפכו באחת, על אף שבסופו של יום התיק כנגדם נסגר.

תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין – מבחר דוגמאות למקרים בהם החליטה הפרקליטות לסגור תיקים פליליים שטופלו ע"י משרדנו

וכעת נעבור לסקירה קצרה של מספר מקרים בהם טיפל משרדנו;

תלונת דיילת המייחסת הטרדה מינית לנוסע במהלך טיסה – נסגרה בחוסר אשמה

איש עסקים שב לישראל בטיסת אל על במחלקת עסקים. בעקבות אינטראקציה מילולית בינו לבין דיילת במהלך הטיסה, הגישה הדיילת כנגד הנוסע תלונה במשטרת ישראל המייחסת לו הטרדה מינית.
על בסיס תלונת הדיילת, זמן קצר לאחר ששב ארצה, זומן האיש לחקירה בתחנת משטרת נתב"ג, שם נחקר באזהרה בחשד לעבירה של הטרדה מינית. בחקירתו, עמד האיש על חפותו, אולם כעבור כ- 3 חודשים זומן שוב לחקירה בגין אותה תלונה.
בסופו של דבר, לאחר כשנה ו- 4 חודשים של עינוי דין, נסגר התיק על ידי פרקליטות מחוז מרכז בעילה שלא נמצאה אשמה פלילית במעשיו.
להלן ההודעה בדבר החלטה שלא להעמיד לדין לאחר שהתיק נסגר בפרקליטות בעילה שלא נמצאה אשמה פלילית:

תלונת דיילת כנגד נוסע המייחסת לו הטרדה מינית – נסגרה בחוסר אשמה.

תלונת עוזרת בית כנגד פרופסור שהעסיק אותה בעבודות משק בית על כך שהטריד אותה מינית וביצע בה מעשים מגונים – נסגרה בהעדר ראיות

פרופסור לרפואה מוכר, מנהל מחלקה במרכז רפואי ורעייתו העסיקו בביתם עוזרת בית.
משהטיחה האישה בעוזרת חשד כי גנבה רכוש יקר ערך מהבית, הגישה העוזרת תלונה למשטרת ישראל כנגד הפרופסור.
בתלונתה, טענה העוזרת כי הטריד אותה מינית וביצע בה מעשים מגונים.
בעקבות הגשת התלונה, נחקר הפרופסור ארוכות בחשד לעבירות של הטרדה מינית ומעשים מגונים. בחקירתו, נלחם על חפותו וכך גם עשה בעימות שערכה המשטרה בין השניים.
כ- 10 חודשים לאחר שנחקר, סגרה פרקליטות מחוז מרכז את התיק בעילה של העדר ראיות.
להלן ההודעה בדבר סגירת התיק בפרקליטות בהעדר ראיות:

תלונת עוזרת בית כנגד פרופסור שהעסיק אותה המייחסת לו עבירות מין – נסגרה ע"י הפרקליטות.

הזמינה בחור לביתה לאחר היכרות בטינדר, התלוננה כנגדו במשטרה שביצע בה מעשה מגונה תוך שימוש בכח ואף תקף אותה וגרם לה לחבלות של ממש – התיק נסגר ע"י הפרקליטות בחוסר אשמה

שני צעירים בשנות העשרים לחייהם הכירו בטינדר ((Tinder. למי שלא מכיר, טינדר היא אפליקציה סלולרית מבוססת מיקום המשמשת בעיקר למטרות רומנטיות ומיניות (מפגשים חד פעמיים למטרות מין מזדמן). לא אחת הושמעה ביקורת על כך שתהליך ההיכרות בטינדר שטחי ומבוסס בעיקר על הופעתו החיצונית של המשתמש וקרבתו הגיאוגרפית.
לאחר שהבהיר למתלוננת (במסגרת התכתבות) כי הוא מעוניין במפגש מיני חד פעמי, הזמינה אותו המתלוננת לביתה.
את פניו קיבלה המתלוננת בחיבוק ובנשיקה. במהלך המפגש בביתה, לא כפה עצמו הצעיר על המתלוננת, לא עשה דבר בניגוד לרצונה, לא הפעיל אלימות כלפיה, לא איים עליה ובשום שלב לא אמרה המתלוננת לצעיר שהיא לא מעוניינת בו או התנהגה באופן ממנו היה יכול להבין שהיא לא בעניין.
לתדהמתו, מספר ימים לאחר המפגש, זומן הצעיר למשטרת ישראל ונחקר באזהרה בחשד כי ביצע במתלוננת מעשה מגונה תוך שימוש בכוח ואף תקף אותה וגרם לה לחבלות של ממש.
בחקירתו התברר לו, כי לאחר המפגש ניגשה המתלוננת למרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית, משם הופנתה להגשת תלונה במשטרה. עוד התברר לו, כי במעמד הגשת תלונתה במשטרה כנגדו, אף טענה המתלוננת כי אחז בחוזקה ברגליה ובכך גרם לה לחבלות של ממש.
לאחר שעמד על חפותו, נלקח כאחרון העבריינים למסירת טביעות אצבע ו- DNA וצולם לטובת אלבום הצילומים המשטרתי.
במקרה זה פעלו רשויות אכיפת החוק מהר יחסית, וכ- 5 חודשים בלבד לאחר פתיחת החקירה כנגדו החליטה פרקליטות מחוז מרכז לסגור את התיק בעילה שלא נמצאה אשמה פלילית במעשיו.
להלן ההודעה בדבר החלטה שלא להעמיד לדין לאחר שהתיק נסגר בפרקליטות בעילה שלא נמצאה אשמה פלילית:

תלונה אודות מעשה מגונה בכח ותקיפה הגורמת חבלה – סגירת התיק ע"י הפרקליטות בחוסר אשמה.

תלונה כנגד מורה בחשד למעשים מגונים במורה ובתלמידה – נסגרה בהעדר מספיק ראיות

כנגד מורה נפתחה חקירה פלילית בחשד לעבירות של מעשים מגונים במורה ובתלמידה. על פי הנטען, חיבק את המורה שלא בהסכמתה, ובהזדמנות אחרת נגע בחזה של התלמידה וצבט את ישבנה.
בחקירתו, כפר המורה במעשים המיוחסים לו מכל וכל ובבדיקת פוליגרף שערך אובחנו תגובות המעידות על אמירת אמת בנוגע לטענות המיוחסות לו.
גם כאן טופל התיק ע"י רשויות אכיפת החוק בשקידה ראויה וכ- 5 חודשים לאחר פתיחת החקירה, סגרה פרקליטות מחוז מרכז את התיק בעילה שלא נמצאו ראיות מספיקות להעמדה לדין.
להלן ההודעה בדבר החלטה שלא להעמיד לדין לאחר שהתיק נסגר בפרקליטות:

תלונה אודות מעשים מגונים במורה ובתלמידה – סגירת תיק בפרקליטות.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי – תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין, הטרדה מינית והתנכלות.
לפרטים ודוגמאות נוספות למקרים בהם טיפלנו בעניין זה ראו:
לפרטים נוספים אודות טיפול משרדנו בסגירת תיקים פליליים ראו – סגירת תיק פלילי.
לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם ממקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בהטרדה מינית ועבירות מין.

עורך דין פלילי

הטרדה מינית – ייצוג משפטי | עבירות מין – ייצוג משפטי | תלונות על הטרדה מינית | סגירת תיק פלילי

הפוסט תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין – מקבץ החלטות על סגירת תיקים בהם טיפלנו 5 (44) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי 4.9 (78)

גיא פלנטר — Tue, 24 Jan 2023 17:04:01 +0000

חובת דיווח על עבירה – ייעוץ משפטי

חובת דיווח על עבירה פלילית; בתמונה – אישור על הגשת תלונה במשטרה בעקבות דיווח על עבירה פלילית.

חובת דיווח על עבירה – כללי

בהגשת תלונה במשטרה מגלה המתלונן או המדווח אזרחות טובה, אולם לא כל מקרה מצדיק הגשת תלונה פלילית ולעתים קיימות דרכים אלטרנטיביות, פחות פוגעניות ויותר אפקטיביות (למשל – פניה לגורם טיפולי, גישור ועוד).
מנגד, לעתים קיימת חובת דיווח הקבועה בחוק, ומי שידע ולא דיווח, עשוי להסתבך בעצמו בעבירה פלילית שלצידה עונש מאסר.
שורה של חוקים מחייבים את הציבור בדיווח על עבירות פליליות במצבים הבאים (לחיצה על הכותרת תוביל לפרק המבוקש):
לדיווח או לאי דיווח על עבירה לרשויות השלכות מרחיקות לכת ולפעמים – השלכות משנות חיים. לפיכך, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בשאלת חובת הדיווח. משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לחובת דיווח על עבירה פלילית.

חובת דיווח על פגיעה בקטינים וחסרי ישע

כאשר מדובר בעבירות מסוימות (המוגדרות בחוק) שבוצעו כנגד קטינים או חסרי ישע, קיימת חובה על גורמים מסוימים לדווח לרשויות
חובת הדיווח מעוגנת בדין הפלילי בסעיף 368ד לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, ואי הדיווח מהווה עבירה פלילית.
הדיווח יעשה לעובד סוציאלי או למשטרה.

הגדרות לעניין חובת הדיווח

"חסר ישע" – מוגדר בחוק כמי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו;
"אחראי על קטין או חסר ישע" – מוגדר בחוק כאחד מאלה:
- הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
- בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
- מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.
ככלל, אין חובה לדווח על חשד לעבירת אלימות כלפי בגיר שאינו "חסר ישע".
יתרה מכך, מי שקטין בעצמו – לא חלה עליו חובת דיווח לפי חוק העונשין.

חובת דיווח כללית החלה על כל אדם לדווח על עבירה בקטין או בחסר ישע שנעברה בידי האחראי עליו

חובת הדיווח הכללית על כל אדם בגיר לדווח על עבירה בקטין או בחסר ישע שנעברה על ידי האחראי עליו מעוגנת בסעיף 368ד(א) לחוק העונשין.
בהתאם להוראות סעיף זה, היה לאדם בגיר יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה (והכוונה לאחת העבירות המפורטות בהמשך) בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה;

חובת דיווח ספציפית החלה על אחראי על קטין או חסר ישע

על אחראי על קטין או חסר ישע הוטלה חובת דיווח ביחס לעבירות שביצע אחראי אחר על קטין או חסר ישע.
בהתאם להוראות סעיף 368ד(ג) לחוק העונשין, היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי אחראי אחר על קטין או חסר ישע עבר בו עבירה, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה.
גם כאן חובת הדיווח רלוונטית ביחס לאחת העבירות המפורטות בהמשך.

חובת דיווח ספציפית החלה על מטפלים ונותני שירות לציבור

על שורה של גורמים מטפלים ונותני שירות לציבור הוטלה חובת דיווח ספציפית בסעיף 368ד(ב) לחוק העונשין.
גורמים אלה, עליהם חלה חובת דיווח כוללים: רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע.
בהתאם למצוות המחוקק, באם עקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו – חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה;
חובת הדיווח רלוונטית ביחס לאחת העבירות המפורטות בהמשך.

חובות דיווח נוספות בחוק העונשין

קיימות הוראות נוספות המחייבות דיווח על עבירות מין בקטין או בחסר ישע, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים.
וכן קיימות הוראות המחייבות דיווח על עבירה בקטין או בחסר ישע הנמצא במעון, במוסד או במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת (עבירות מין, גרימת חבלה חמורה או עבירת התעללות).

ואלו העבירות כלפי קטינים או חסרי ישע המחייבות דיווח

עבירות זנות ותועבה

סרסרות למעשי זנות – סעיף 199 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.
הבאת אדם לידי מעשה זנות – סעיף 201 לחוק העונשין.
הבאת אדם לידי עיסוק בזנות – סעיף 202 לחוק העונשין.
הבאת אדם לידי מעשה זנות או עיסוק בזנות בנסיבות מחמירות – סעיף 203 לחוק העונשין.
ניצול קטינים לזנות – סעיף 203ב לחוק העונשין.
דין לקוחו של קטין (קבלת שירות של מעשה זנות של קטין) – סעיף 203ג לחוק העונשין.
איסור פרסום ומסירת מידע בדבר זנות של קטין – סעיף 205א לחוק העונשין.
שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או שימוש בקטין בהצגת תועבה – סעיף 214(ב1) לחוק העונשין.

עבירה של סיכון החיים והבריאות

הפרת חובה של הורה או אחראי – סעיף 337 לחוק העונשין.

עבירות מין

אינוס – סעיף 345 לחוק העונשין.
בעילה אסורה בהסכמה – סעיף 346 לחוק העונשין.
מעשה סדום – סעיף 347 לחוק העונשין.
יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל – סעיף 347א לחוק העונשין.
מעשה מגונה – סעיף 348 לחוק העונשין.
עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע – סעיף 351 לחוק העונשין.

עבירות של נטישה או הזנחה

השארת ילד בלא השגחה או במטרה לנטשו – סעיף 361 לחוק העונשין.
הזנחת ילדים ומושגחים אחרים – סעיף 362 לחוק העונשין.

עבירות של תקיפה או התעללות

תקיפת קטין או חסר ישע – סעיף 368ב לחוק העונשין.
התעללות בקטין או בחסר ישע – סעיף 368ג לחוק העונשין.

עבירה של סחר בבני אדם

סחר בבני אדם – סעיף 377א לחוק העונשין.

חובת דיווח נוספת המוטלת על עוסקים בחינוך

חוזר מנכ"ל משרד החינוך, שחל על על העוסקים במערכות החינוך, מוסיף על ההוראות המפורטות לעיל חובת דיווח למשטרה לגבי שתי עבירות נוספות:
- מעשה מגונה בפומבי, חשיפת איבר מין בפני קטינים.
- התנהגות של סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהקטין נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.

חובת דיווח למניעת פשע

חוק העונשין מטיל אחריות פלילית על מי שידע שאדם אחר זומם לעשות מעשה פשע, ולא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו (סעיף 262 לחוק העונשין).
באיזה "אמצעים סבירים" חייבים לנקוט? כל מקרה יוכרע על פי נסיבותיו אולם ככלל, דיווח למשטרה ייחשב כנקיטה באמצעי סביר למניעת הפשע או השלמתו (פשע = עבירה פלילית שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים).

חובת דיווח במצבים בהם אדם עד לסכנת חיים

חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח-1998, מחייב להושיט עזרה לאדם אחר שעקב אירוע פתאומי נמצא בסכנה חמורה ומיידת לחייו ולבריאותו, וזאת כאשר ניתן להושיט את העזרה מבלי להסתכן או לסכן אחרים.
גם במקרה זה, רואים במי שדיווח לרשויות (משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירות הכבאות) או הזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, כמי שעמד בחובתו.

ייעוץ משפטי בכל הנוגע לחובת דיווח על עבירה פלילית

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בשאלה האם חלה חובת דיווח ללקוחות פרטיים ולתאגידים.
בין היתר, אנו בוחנים ביחד עם הלקוח את הנושאים הבאים:
- האם בנסיבות המקרה הספציפי קיימת חובה לדווח;
  - האם התגבשה עבירה פלילית בעבר, ואם כן – איזה.
  - האם פעילות מתוכננת כזו או אחרת בעתיד מגבשת עבירה.
  - האם התקיימו התנאים בחוק המחייבים דיווח.
- על מי חלה חובת הדיווח? האם הלקוח מחוייב בדיווח? האם תאגיד מחוייב בדיווח?
- למי לדווח?
- כיצד לדווח?
- האם ניתן לדווח באופן אנונימי?
- האם העברת המידע לגורם אחר תקים עליו חובת דיווח?
- מה הן השלכות הדיווח?
- מה הן השלכות אי דיווח?
- כיצד הדיווח יטופל?
עוד על חובת הדיווח בישראל ראו: נייר עמדה למשרד הרווחה. מאת ד"ר ישראל (איסי) דורון.
משרדנו מעניק גם ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, אשר נפתחה כנגדם חקירה פלילית בעקבות חובת דיווח. ראו למשל מקרה להמחשה בעמוד: התעללות בקטין או בחסר ישע – סגירת תיק פלילי כנגד הורים בשימוע פלילי בפרקליטות.
נושאים נוספים בהם עוסק משרדנו:

עורך דין פלילי

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי

הפוסט חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי 4.9 (78) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי