ארכיון סעיף 393 חוק העונשין - עורך דין פלילי גיא פלנטר

קבלת ערעור בביה”ד המשמעתי הארצי; פסילת הודאה בעבירות שליחת יד, הפרת חובת נאמנות ומסירות, אי שמירת סודיות. ביטול פסק דין. 5 (2)

גיא פלנטר — Fri, 12 May 2023 07:52:47 +0000

קבלת ערעור בביה”ד המשמעתי הארצי; פסילת הודאה של עורכת דין בעבירות שליחת יד בכספי לקוחות, הפרת חובת נאמנות ומסירות, אי שמירת סודיות. ביטול פסק דין.

פסילת הודאה – קבלת ערעור וביטול פסק דין

כידוע, פסילת הודאה שניתנה בחקירה נדירה מאוד במחוזותינו. נדירה עוד יותר – פסילת הודאה שניתנה בפני ערכאה שיפוטית, קל וחומר שעה שההודאה בעבירות ניתנה על ידי עורכת דין, שחזקה עליה שהיא יודעת את משמעויות הפללתה העצמית בהודאה באשמה ותעשה כן רק מרצונה הטוב והחופשי.
בדיוק במצב כזה אנו עוסקים כאן. בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו טיפלנו, במסגרתו נעתר בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין לבקשתנו, והורה על פסילת הודאה וביטול פסק דין מרשיע אשר ניתן כנגד עורכת דין אשר ייצגנו.

תמצית המקרה: קבלת ערעור – פסילת הודאה של עורכת דין בעבירות שליחת יד בכספי פיקדון, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, אי שמירת סודיות והתנהגות לא הולמת

בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין קיבל ערעור שהגשנו והורה על פסילת הודאה שמסרה עורכת דין בעבירות שליחת יד בכספי פיקדון, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, אי שמירת סודיות וכן מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע.

כתב הקובלנה שהוגש כנגד עורכת הדין לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה

פרשה זו עוסקת בעורכת דין ממחוז חיפה בעלת וותק של כ- 9 שנים במקצוע, ללא עבר משמעתי קודם.
כנגד עורכת הדין הוגשה קובלנה משמעתית המייחסת לה שורה ארוכה של עבירות משמעת חמורות. בתמצית, על פי הנטען בפרק העובדתי בכתב הקובלנה:
- קיבלה על עצמה עורכת הדין לטפל בדרישתן לפיצוי של המתלוננות, בגין פוליסת ביטוח חיים. בשלב מסוים במהלך הטיפול, הסכימו המתלוננות להצעת פשרה אשר גובשה עם חברת הביטוח.
- במשך כחצי שנה, פנו המתלוננות פעמים רבות לעורכת הדין על מנת לברר מה עלה בגורל כספי הביטוח, אולם עורכת הדין הנאשמת, כך נטען בכתב הקובלנה, התחמקה מהן ואף ניתקה עימן מגע.
- בהמשך, בתאריך 28.4.06, הצליחה אחת המתלוננות ליצור קשר עם עורכת הדין אולם זו טענה כי טרם קיבלה את הכספים מחברת הביטוח.
- מיד לאחר מכן, התקשר בעלה של עורכת הדין למתלוננת והביעה תרעומת על דרך יצירת הקשר עם עורכת הדין.
- בהמשך, יצרו המתלוננות קשר עם חברת הביטוח ונתברר להן כי עוד ביום 30.10.05 נשלחה המחאה על סך 59,488 ש”ח לעורכת הדין הנאשמת, וכי המחאה זו נפרעה ביום 2.11.05.
- שני מכתבים שנשלחו על ידי המתלוננות לעורכת הדין לא זכו לתגובה ועורכת הדין הנאשמת לא השיבה למתלוננות את כספי הביטוח בהם שלחה ידה ולא השיבה להן כספי אגרות שהפקידו בידיה.
- אף לאחר שהמתלוננות פנו לייצוג משפטי כנגד עורכת הדין, סירבה עורכת הדין להחזיר את הכספים, ובהמשך הציבה תנאים להשבת הכספים, אשר כללו, בין היתר, התחייבות לסודיות.
בהתאמה לעובדות הנטענות בקובלנה, הואשמה עורכת הדין בעבירות המשמעת הבאות:
- הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, עבירה לפי סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ”ו-1986 וסעיפים 54, 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין.
- שליחת יד בכספי פיקדון.
- אי-שמירת סודיות, עבירה בניגוד לכלל 19 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) וסעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין.
- מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין, על פי סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין.
- התנהגות שאיננה הולמת את המקצוע עריכת דין, על פי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין.

שליחת יד והפרת חובת נאמנות ומסירות – על עבירות המשמעת בהן הואשמה עורכת הדין

במישור העקרוני, בהקשר לחומרת העבירות בהן הואשמה עורכת הדין, פסק בית המשפט העליון בפרשה אחרת כדלקמן:

“הפרת חובת נאמנות ללקוח ושליחת יד בכספי לקוח הינן מהעבירות החמורות ביותר שעורך דין עשוי לבצע. תמצית מקצוע עריכת הדין היא הנאמנות ללקוח. עשייה בכספי הלקוח למען האינטרסים האישיים של עורך הדין שוללת ממנו את הזכות להמשיך ולעסוק במקצועו. הפרת האימון באמצעות שליחת יד בכספים של לקוח עלולה לגרום לאבדן אימון של הצבור במקצוע עריכת הדין. על בית הדין להחמיר בעבירות אלה, להוקיע את העבריינים ולהענישם בכל חומרת הדין”.

עורכת הדין הנאשמת בפרשה זו עמדה אם כן בסיכון של ממש לאבד את רישיונה לעסוק בעריכת דין, וטוב הייתה עושה באם הייתה דואגת להעמיד לעצמה, בעוד מועד, ייצוג משפטי.

הרשעתה של עורכת הדין על פי הודאתה בפני בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה

עם התייצבותה לדיון בפני בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה, ושעה שלא הייתה מיוצגת, הורשעה עורכת הדין על פי הודאתה בעבירות של שליחת יד בכספי פיקדון, חוסר נאמנות ומסירות ללקוח, אי שמירת סודיות ואי שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין.
בגזר דינו, הדגיש בית הדין המשמעתי המחוזי את חומרת הנסיבות: עורכת הדין קיבלה עבור לקוחותיה המתלוננות כספים שהגיעו להן מחברת ביטוח. היא העלימה מהן את עצם קבלתם של הכספים ולאחר שהמתלוננות קיבלו מחברת הביטוח את המידע לפיו שולמו לעורכת הדין כספים עבורן, והן פנו אליה בדרישה לקבלם, סירבה עורכת הדין להעביר להן את הכספים והעמידה תנאים בלתי רלוונטיים להשבת הכספים.
בטרם גזירת הדין, איפשר בית הדין המחוזי לעורכת הדין הנאשמת להשיב למתלוננות את כספן, והיא העבירה למתלוננות סך של 53,969 ש”ח.
דא עקא, שסכום זה שהעבירה הנאשמת למתלוננות כלל בחובו קיזוזים והפחתות בגין שכר טרחה ומע”מ אשר לא היו מקובלים על המתלוננות, משום שלא ראו בסכום שהועבר להן פירעון מלא של הסכום שהנאשמת חבה להן.
בגזר דינו, זקף בית הדין המשמעתי לחובתה של הנאשמת את העובדה, שגם לאחר הודאתה בעובדות ולאחר שבית הדין נתן בידיה הזדמנות לתקן את מחדליה, לפחות באיחור, עדיין מצאה לנכון להשאיר בידיה כספים שהינם במחלוקת ואשר ספק אם הייתה רשאית לעכבם על פי כללי העכבון החלים על עורכי דין.
בסופו של יום, גזר בית הדין המשמעתי המחוזי על עורכת הדין הנאשמת את העונשים הבאים:
- השעיה לתקופה של 9 חודשים.
- השעיה על תנאי לתקופה של 24 חודשים, והתנאי הוא שלא תעבור במשך 3 שנים מתום תקופת ההשעיה בפועל עבירה על אחד מסעיפי החיקוק שבהם הורשעה.
- תשלום הוצאות ללשכה בסך של 3000 ש”ח.

קבלת ערעור, פסילת הודאה ע”י בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין וביטול פסק דינו של בית הדין המחוזי

עורך דין גיא פלנטר ייצג את עורכת הדין בערעור שהגישה לבית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין.
בפסק דין בלתי שגרתי וברוב דעות, קיבל בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין את טענותיו של עורך דין גיא פלנטר בערעור ופסק:
- הודאתה של המערערת פסולה, שכן לא ניתנה מרצון חופשי ותוך שלילת זכות הייצוג על ידי עורך דין.
- הכרעת הדין וגזר הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי בחיפה מבוטלים.
- התיק יוחזר לבית הדין המשמעתי המחוזי בחיפה לשלב של ההקראה, ותינתן למערערת הזדמנות נוספת להעלות ולפרוש את טענותיה ואת הגנתה.
פסק דינו של בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין (הרכב כב’ השופטים עורך דין סולי וואנו אב בית הדין, עורכת דין יהודית קורן, ועורך דין אביתר גושן) ניתן בתאריך 4.2.2010
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין במסמכים הבאים:
- העתק מהקובלנה שהוגשה כנגד עורכת הדין (ללא פרטים מזהים) לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה (תיק בד”מ 11/08).
- גזר הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה.
- פסק הדין של בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין (תיק בד”א 108/08) בו קיבל את ערעור עורכת הדין והורה על פסילת הודאה שניתנה ע”י עורכת הדין.

תיק בד”א 108/08, בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין בישראל, עורכת דין פלונית נגד הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה.

לקריאה נוספת

הדין המשמעתי ותחום האתיקה המקצועית הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. לפרטים נוספים אודות טיפול משרדנו בתחומי עיסוק אלו וייצוג בהליכים משמעתיים שונים ראו בעמוד – דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית .
להרחבה בנוגע לייעוץ וייצוג משפטי שמעניק משרדנו לעורכי דין בנוגע לעבירות אתיקה מקצועית והליכים משמעתיים ראו: עורכי דין: ייעוץ – תלונות אתיקה מקצועית | ייצוג משפטי – בית דין משמעתי של לשכת עוה”ד
לדוגמאות נוספות לייצוג משרדנו בהליכים משמעתיים ראו בעמוד – גיא פלנטר משרד עורכי דין ייצוג משפטי בדין משמעתי.
לדוגמאות נוספות לייצוג עורכי דין בהליכים שונים ראו בעמודים – כללי לשכת עורכי הדין אתיקה מקצועית, אתיקה מקצועית.

עורך דין משמעתי | אתיקה מקצועית

דין משמעתי – אתיקה מקצועית | הליכים משמעתיים | פסילת הודאה | פסילת הודיה | ארכיון שליחת יד | הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח | ייצוג עורכי דין בהליכים משמעתיים | שליחת יד בכספי לקוח | שליחת יד בפיקדון | שליחת יד בכספי פיקדון | שליחת יד בפיקדונות לקוח | שליחת יד בכספי פיקדונות | שליחת יד בכספים

הפוסט קבלת ערעור בביה”ד המשמעתי הארצי; פסילת הודאה בעבירות שליחת יד, הפרת חובת נאמנות ומסירות, אי שמירת סודיות. ביטול פסק דין. 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (98)

גיא פלנטר — Mon, 20 Mar 2023 10:01:50 +0000

עורך דין עבירות מחשב, עבירות סייבר, עבירות אינטנרט – ייעוץ וייצוג משפטי

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי

מחפשים עורך דין לעבירות מחשב? עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
בעמוד זה תמצאו הסברים תמציתיים על סוגי עבירות המחשב והעונשים שנקבעו לצידם וכן מידע שימושי אחר.
לקראת סוף העמוד תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מחשב.

עבירות מחשב

כפי שקרה בעידן המודרני בתחומי חיים אחרים, כך גם בעולם המשפט הפלילי תפסו המחשב ורשת האינטרנט מקום מרכזי.
המחשב ורשת האינטרנט “משחקים תפקיד” במשפט הפלילי בשלושה מישורים עיקריים:
- המחשב כ”קרבן” לעבירה: בהקשר זה מבוצעות עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט במטרה לפגוע במחשב עצמו, ו/או במידע השמור במחשב עצמו.
- המחשב ככלי לביצוע עבירות: כאן משמשים המחשב ורשת האינטרנט כאמצעי לביצוע עבירות פליליות. במסגרת זו, עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט מבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.
- המחשב כמאגר של ראיות מפלילות: בהקשר זה מהווה המחשב מקור לאיסוף ראיות מפלילות אודות ביצוע עבירות פליליות וזהותם של העבריינים.

המחשב כ”קרבן” לעבירות פליליות

תחת הפרק שנקרא עבירות מחשב, קבע המחוקק בחוק המחשבים, התשנ”ה – 1995 שורה של עבירות פליליות, שהמכנה המשותף שלהן הינו תקיפה פלילית של המחשב עצמו. בכלל זה נמנים חדירות ופריצות למחשבים, ייצור והפצה של וירוסים, שיבוש מידע ויצירת מידע כוזב.
בטרם נעמוד על העבירות הללו, נכיר תחילה את חלק מההגדרות שנקבעו בחוק המחשבים:
- חומר מחשב = תוכנה או מידע;
- מחשב = מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, וציודו ההיקפי, לרבות מערכת מחשבים, אך למעט מחשב עזר (יצוין שעל פי הפסיקה, ניתן לראות גם במכשיר טלפון סלולארי כמחשב לכל דבר, לעניין הוראות חוק המחשבים).
- מחשב עזר = מחשב המסוגל לבצע פעולות חישוב אריתמטיות בלבד ופעולות הכרוכות בביצוע פעולות כאמור;
- מידע = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, למעט תוכנה, המובעים בשפה קריאת מחשב, והמאוחסנים במחשב או באמצעי אחסון אחר, ובלבד שהנתונים, הסימנים, המושגים או ההוראות אינם מיועדים לשימוש במחשב עזר בלבד;
- פלט = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, המופקים, בכל דרך שהיא, על ידי מחשב;
- שפה קריאת מחשב = צורת הבעה המתאימה למסירה, לפירוש או לעיבוד על ידי מחשב או מחשב עזר בלבד;
- תוכנה = קבוצת הוראות המובעות בשפה קריאת מחשב, המסוגלת לגרום לתפקוד של מחשב או לביצוע פעולה על ידי מחשב, והיא מגולמת, מוטבעת או מסומנת במכשיר או בחפץ, באמצעים אלקטרוניים, אלקטרומגנטיים, אלקטרוכימיים, אלקטרו-אופטיים או באמצעים אחרים, או שהיא טבועה או אחודה עם המחשב באופן כלשהו או שהיא נפרדת ממנו, והכל אם אינה מיועדת לשימוש במחשב עזר בלבד.
המחוקק דאג להגן על המחשב מפני מתקפות פליליות, ובמסגרת זו קבע שורה של עבירות מחשב בהם נדון כעת.

שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב

סעיף 2 לחוק המחשבים קבוע שמי שעושה שלא כדין אחת מאלה, דינו עונש מאסר (מקסימלי) של שלוש שנים:
- משבש את פעולתו התקינה של מחשב או מפריע לשימוש בו;
- מוחק חומר מחשב, גורם לשינוי בו, משבשו בכל דרך אחרת או מפריע לשימוש בו.
ככלל, בהקשר זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.

חדירה לחומר מחשב שלא כדין

עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או למידע הנמצאים במחשב, מהווה עבירה פלילית עצמאית;
סעיף 4 לחוק המחשבים קובע בהקשר זה כדלקמן:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו – מאסר שלוש שנים;

לעניין זה, “חדירה לחומר מחשב” = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

הפסיקה של בתי המשפט הרחיבה את המושגים “התקשרות” ו- “התחברות” באופן שאפילו פעולה בסיסית של חיבור המחשב לרשת החשמל והדלקתו, תהווה פעולה של “התחברות” לעניין סעיף זה.
גם בהקשר לסעיף זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.
להרחבה בעניין עבירה זו ראו: חדירה לחומר מחשב שלא כדין.
בכל הנוגע להאזנות סתר ראו בעמוד – עבירות האזנת סתר – ייעוץ וייצוג משפטי.

נגיף מחשב

נגיף מחשב = וירוס מחשב, לרבות סוס טרויאני.
סעיף 6 לחוק המחשבים הוציא את הוירוסים הפוגעניים למיניהם “מחוץ לחוק” בקובעו, שמי שמתכנת וירוס מחשב פוגעני, מפיץ את וירוס המחשב הפוגעני לאחרים או מחדירו, עובר עבירה פלילית.
מעשים של הפצת וירוס מחשב או החדרתו למחשב אחר, נתפסו על ידי המחוקק כחמורים יותר מהמצאת וירוס מחשבים ובהתאמה, נקבע עונש חמור יותר בגין הפצה או החדרה.
על פי סעיף 6 לחוק המחשבים:

(א) העורך תוכנה באופן שהוא מסגלה לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב בלתי מסוימים, כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב, מסוימים או בלתי מסוימים, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) המעביר לאחר או המחדיר למחשב של אחר תוכנה אשר סוגלה לגרום נזק או שיבוש כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש כאמור, דינו – מאסר חמש שנים.

המחשב ככלי לביצוע עבירות פליליות

כזכור, בהקשר זה אנו עוסקים בעבירות מחשב ובעבירות אינטרנט המבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.

עבירות מחשב – חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת

בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק המחשבים, עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או מידע הנמצאים במחשב כדי לעבור עבירה אחרת – מהווה עבירה פלילית עצמאית:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב כדי לעבור עבירה על פי כל דין (למעט עבירה על פי חוק המחשבים עצמו), דינו – מאסר חמש שנים.

גם בהקשר זה, “חדירה לחומר מחשב” = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

עבירות מחשב – מידע כוזב או פלט כוזב

סעיף 3 בחוק המחשבים קובע כי העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
מעביר לאחר או מאחסן במחשב מידע כוזב או עושה פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב;
כותב תוכנה, מעביר תוכנה לאחר או מאחסן תוכנה במחשב, כדי שתוצאת השימוש בה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב, או מפעיל מחשב תוך כדי שימוש בתוכנה כאמור.
בסעיף זה, “מידע כוזב” ו”פלט כוזב” = מידע או פלט שיש בהם כדי להטעות, בהתאם למטרות השימוש בהם.
בנוסף להוראות חוק המחשבים, מגן חוק העונשין על הערך של מהימנות ודיוק מסמכי תאגיד. סעיף 423 לחוק העונשין, שכותרתו רישום כוזב במסמכי תאגיד, קובע:

מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו – מאסר חמש שנים ; “תאגיד”=לרבות תאגיד העומד להיווסד.

פגיעה בפרטיות באמצעות עבירות מחשב

לא אחת, מבוצעות עבירות מחשב ועבירות אינטרנט במטרה לפגוע בפרטיותו של אדם אחר.
חוק הגנת הפרטיות, קובע שורה ארוכה של מעשים המהווים עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות. להרחבה בעניין זה ראו –עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי.

פרסום והצגת תועבה בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977

סעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 עוסק בשורה של עבירות פליליות הנוגעות להחזקה, פרסום והצגת תועבה.
בהקשר זה ראו: עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות מרמה זיוף והונאה באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

במקרים רבים נעשה שימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט (עבירות מחשב) למטרות מרמה, זיוף והונאה ובכלל זה העבירות הפליליות הבאות:
- התחזות כאדם אחר, עבירה בניגוד לסעיף 441 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
- זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין + שימוש במסמך מזויף, עבירה בניגוד לסעיף 420 לחוק העונשין. בעבר, על מנת ליצור זיוף משכנע של מסמך, היה צריך כמעט בית דפוס וזייפן מוצלח היה זקוק לכישורים של אומן. כיום, באמצעות מחשב, סורק, מדפסת ותוכנת מחשב כגון Adobe Acrobat, כל ילד יכול לזייף כמעט כל מסמך.
- קבלת דבר במרמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
- הונאה בכרטיס חיוב, עבירה בניגוד לסעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ”ו – 1986.
לפרטים נוספים ראו מאמר בנושא השימוש באינטרנט לביצוע הונאות.

עבירות מחשב למטרות גניבת מידע או רכוש

עבירות מחשב רבות מבוצעות למטרות גניבת מידע או גניבת רכוש. כתבי אישום בהקשר זה, מייחסים לנאשמים, מעבר לעבירות מחשב, את העבירות הפליליות הבאות:
- גניבה, עבירה בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין.
- גניבה בידי עובד הציבור, עבירה בניגוד לסעיף 390 לחוק העונשין.
- גניבה בידי המנהל, עבירה בניגוד לסעיף 392 לחוק העונשין.
- גניבה ביד מורשה, עבירה בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.

שימוש בתקשורת בין מחשבים (כגון דואר אלקטרוני) לביצוע עבירות פליליות

לא אחת, מנוצלת לרעה תקשורת בין מחשבים על מנת לבצע עבירות פליליות הנוגעות לשיח בין אדם לחברו. בכלל זה אנו מוצאים למשל את העבירות הבאות:
- איומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין;
- סחיטה באיומים, עבירה בניגוד לסעיף 428 לחוק העונשין;
- הטרדה מינית, עבירה בניגוד לסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית.
בפועל, לעניין האחריות הפלילית, אין זה מעלה או מוריד באם האיום, סחיטה או הטרדה בוצעו בשיחה פנים אל פנים, בהתכתבות ב- E-mail (דואר אלקטרוני), בצ’אט בתכנת מסרים מידיים כגון WhatsApp או ב- Messenger, או בשיחת אינטרנט ב- Skype.
הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה בניגוד לסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ”ב – 1982. מבחינה משפטית, נחשב מכשיר הטלפון הסלולרי למחשב לכל דבר. בהיות הפלאפון בגדר “מיתקן בזק”, שימוש בפלאפון שלא כדין באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז מהווה עבירה של “הטרדה באמצעות מתקן בזק”, שדינה המקסימלי 3 שנות מאסר.
הטרדה מאיימת – סעיף 2 בחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001 מגדיר הטרדה מאיימת באופן הבא:

(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו.

(ג) לעניין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.

מכאן ברור, ששימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט יכולים להוות בסיס להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת, בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק מניעת הטרדה מאיימת.

עבירות פליליות נוספות המבוצעות באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

המחשב ורשת האינטרנט מהווים קרקע נרחבת לביצוע מגוון של עבירות פליליות נוספות, לרבות:
- עבירות טרור;
- עבירות ביטחוניות;
- הסתה;
- אתרים בלתי חוקיים באמצעותם מתקיימים הימורים באינטרנט (הגרלות והימורים האסורים לפי סעיף 225 לחוק העונשין + משחקים אסורים לפי סעיף 226 לחוק העונשין).
- עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון;
- סחר בסמים, יבוא סמים ועבירות אחרות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.
- עבירות מין ברשת.

המחשב כמאגר לאיסוף ראיות מפלילות

מחשבים, שרתים וטלפונים ניידים ואמצעי אחסון של מדיה דיגיטלית הינם בגדר “מכרה זהב” לאיסוף ראיות.
מעבר לראיות מרשיעות שעשויות להימצא בהם, נחשף החוקר לכמות עצומה של מידע, הרלוונטית לחקירה. באמצעות המידע העצום שנפתח בפניו, מסוגל החוקר לא אחת “למפות” את כל חייו של החשוד – החל ממעגל קשריו והיכרויותיו, תחומי התעניינותו, מצבו הסוציו-אקונומי, העדפותיו המיניות, חולשותיו, בקיצור – הכול.
חלק ניכר מהמידע לא ימצא רלוונטי להוכחת האישום, אולם יש בו כדי ללמד את החוקר בפני מי הוא עומד, ובאיזה טקטיקות חקירה עליו לנקוט, על מנת “לפצח” את הנחקר.
בידי חלק מהחוקרים אמצעים לשחזור קבצים שנמחקו, ובאם ימצאו ראיות מספיקות להוכחת מעשים שנעשו לשיבוש החקירה והמשפט, לא תהסס רשות התביעה לכלול בכתב האישום גם עבירות כגון:
- השמדת ראיה, עבירה בניגוד לסעיף 242 לחוק העונשין;
- שיבוש מהלכי משפט, עבירה בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין;

עורך דין עבירות מחשב – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

משרדנו מעניק יעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו וכן נושאים נוספים קשורים.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | עורך דין עבירות מחשב | עורך דין עבירות אינטרנט | עורך דין עבירות סייבר | עבירות מין ברשת

הפוסט עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (98) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות גניבה: הסברים ודוגמאות על עבירות הגניבה, ייעוץ וייצוג משפטי 4.9 (99)

גיא פלנטר — Tue, 28 Feb 2023 03:29:24 +0000

עבירות גניבה – ייעוץ משפטי ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות גניבה: ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בכל הנוגע לעבירות גניבה בידי מורשה, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מנהל, גניבה בידי עובד ציבור

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי + ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות רכוש ובכללן עבירות גניבה על סוגיהן לרבות: גניבה בידי מורשה, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מנהל וכן גניבה בידי עובד ציבור.

על עבירות גניבה – גניבה מהי

אחד האיסורים המסורתיים בדין הפלילי הוא האיסור על גניבה, כאשר חוק העונשין, התשל”ז – 1977 קובע מדרג של עבירות גניבה, הנבדלות זו מזו בנסיבותיהן ובחומרתן.
עבירת הגניבה “הקלאסית” היא זו הקבועה בסעיף 383 בחוק העונשין:

383. גניבה – מהי

(א) אדם גונב דבר אם הוא –

(1) נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע;

(2) בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר.

החוק מגדיר אם כן שתי חלופות לעבירה של גניבה הקלאסית:
- האחת – עניינה הוצאת דבר מחזקתו של אחר, בלא הסכמתו ומתוך כוונה לשלול את הדבר שלילת קבע. דוגמא מובהקת היא אדם הנוטל מוצרים מחנות ועוזב את החנות מבלי לשלם על המוצרים.
- השניה – עניינה במעשה של מעילה באמון ומשקפת את הגניבה על דרך “שליחת יד” בדבר המוחזק כדין בחזקתו של הגנב. דוגמא קלאסית לגניבה בשליחת יד היא אדם שמחזיק כספים בנאמנות עבור אחר ועושה שימוש בכספי הנאמנות לצרכיו הפרטיים מבלי שקיבל לכך את אישורו והסמכתו של האדם האחר עבורו החזיק בכספים.
עוד קובע החוק כי עבירה של גניבה יכולה להתבצע בתחבולה, בהפחדה, תוך ניצול טעות של הצד השני ואף במציאה.
משמעות הדבר היא למשל שגם אדם שמצא ארנק או מכשיר פלאפון ונטל אותם לעצמו, למרות שיודע כי ניתן לאתר את הבעלים בשקידה סבירה, עלול למצוא עצמו חשוד בעבירה של גניבה.
כך, גם אדם שחשבון הבנק שלו זוכה בשל טעות ולא דיווח על כך למרות שהיה מודע לטעות – עלול להיחשב כמי שביצע עבירה של גניבה.
גניבה יכולה להיות של כל נכס שהוא בעל ערך, ובכלל זה נכס מוחשי כגון חפץ או כסף ונכס מופשט כגון זכות או מידע.

עבירת הגניבה הבסיסית – סעיף 384 לחוק העונשין

עבירת הגניבה הבסיסית, ללא נסיבות מחמירות, היא עבירה מסוג “עוון” אשר העונש המקסימאלי הקבוע בצדה בחוק העונשין עומד על שלוש שנות מאסר (סעיף 384 לחוק).
מכאן גם, שלאדם שנחקר כחשוד בעבירה של גניבה לא קמה הזכות לשימוע לפני הגשת כתב אישום. ככל שלא יפנה ביוזמתו, באמצעות סנגור מטעמו, לרשות התובעת בבקשה לערוך שימוע לפנים משורת הדין – עלול למצוא עצמו נאשם בהליך פלילי מבלי שהיתה לו הזדמנות לנסות ולשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו ולסגור את התיק באחת מעילות הסגירה הקיימות.

גניבה בנסיבות מחמירות – סעיף 384א(ב) לחוק העונשין

לצד עבירת הגניבה הקלאסית נקבעו בחוק סוגים נוספים של עבירות גניבה, עבירות אותן ראה המחוקק בחומרה יתרה ועל כן גם קבע בצדן רף ענישה מחמיר, גבוה יותר משלוש שנות מאסר.
כך למשל, סעיף 384א(ב) לחוק העונשין, קובע, כי גניבה של דבר שערכו עולה על חצי מיליון שקלים תיחשב “גניבה בנסיבות מיוחדות” ודינה מאסר שבע שנים.

גניבה בידי מורשה – “שליחת יד” – עבירה לפי סעיף 393 לחוק העונשין

סוג נוסף של עבירת גניבה, הנושאת חומרה מיוחדת, היא עבירה של גניבה בידי מורשה, עבירה הקבועה בסעיף 393 לחוק העונשין:

393. גניבה בידי מורשה

העושה אחת מאלה, דינו מאסר שבע שנים:

(1)   גונב נכס שקיבל עם יפוי כוח לעשיה בו;

(2)   גונב נכס שהופקד אצלו, לבדו או עם אדם אחר, על מנת שישמרנו שמירה מעולה או ישתמש בו או בתמורתו, כולם או מקצתם, למטרה פלונית או ימסור כולם או מקצתם לאדם פלוני;

(3)   גונב נכס שקיבל, לבדו או עם אדם אחר, בשביל אדם אחר או לזכותו;

(4)   גונב מן התמורה של נייר ערך, או של עשיה בנכס על פי יפוי כוח, כשקיבל הוראה שתשמש למטרה פלונית או תשולם לאדם פלוני.

חומרתה היתרה של עבירת גניבה בידי מורשה נעוצה בניצול וההפרה של יחסי האמון בין מרשה למורשה. עבירה של גניבה בידי מורשה מתבצעת ככלל על דרך של “שליחת יד” בנכס המוחזק בידי המורשה כדין.
עבירה של גניבה בידי מורשה מעסיקה את בתי המשפט בישראל לעתים תכופות ובחלק ניכר מהמקרים מתעוררת ביחס לעורכי דין שהחזיקו כספים בנאמנות עבור לקוחותיהם ושלחו ידם בכספים לצרכיהם האישיים, כמו גם ביחס למנהלי השקעות שקיבלו ייפוי כח וזכות לעשות פעולות בכספי לקוחותיהם לצורכי השקעה ותחת זאת גרפו את הכספים לכיסם.
בשל המעילה באמון הנלווית לגניבה ע”י מורשה, מצא המחוקק להחמיר את רף הענישה וקבע עונש של שבע שנות מאסר.
הגם שהעונש שנקבע ע”י המחוקק הוא עונש מקסימאלי, בתי המשפט חזרו ופסקו כי בגין עבירה של גניבה בידי מורשה ראוי להשית עונש של מאסר בפועל, ואכן, לא מהססים בתי המשפט ברחבי הארץ לגזור על נאשמים שהורשעו בעבירה של גניבה בידי מורשה מאסר של ממש מאחורי סורג ובריח ולעיתים אף לתקופות ממושכות.
עוד בשנות ה- 80 פסק בית המשפט העליון בערעור פלילי 281/82 אהרון אבו חצירא נ’ מדינת ישראל את הדברים הבאים (ההדגשה שלנו):

“כלל אחר, אף הוא נקוט בידינו מימים ימימה, הוא, שמבחינת מדיניות הענישה הנורמאטיבית הכול שווים בפני החוק. מקובל עלינו, כי אדם שהורשע בביצוע עבירות כגון גניבה בידי מורשה, גניבה על-ידי נאמן, גניבה על-ידי מנהל וגניבה מאת מעביד, וכן עבריין שחטא במעשי שחיתות בקבלת שלמונים או בנתינתם –אין לפטור את אלה מעונש מאסר בפועל. בעבירות אלה מתמצים ומשתלבים יחד גם שליחת יד ברכוש הזולת וגם מעילה באמון, אשר ניתן באנשים אלה על-ידי ציבור, שבטח ביושרם ובהגינותם. בהיות עבירות מעין אלה שכיחות, ומשום שפגיעתן בציבור הרחב קשה במיוחד, סבר המחוקק בקבעו את העונש המרבי וקבע בית-משפט זה בהלכותיו, כי ראויים מעשים מעין אלה לעונש חמור ומוחשי, כדי שיהא בהם להתריע על התנהגות נפסדת זו ולהרתיע עבריינים בכוח מלהיגרר למעשי עבירה שכאלה. אין בידי בית המשפט, ששומה עליו לתרום את תרומתו להכחדת התופעות הללו, אמצעי הולם יותר מאשר ענישה ממשית ומוחשית, שמאסר בפועל בין מרכיביה“.

הדברים הללו בכל הנוגע למדיניות הענישה בעבירות של גניבה בידי מורשה ועבירות כלכליות בכלל יפים ונכונים גם כיום, בפרט נוכח מגמת בתי המשפט להעלות את רף הענישה. כך למשל פסק בית המשפט העליון בע”פ 4430/13 נתנאל שרון נ’ מדינת ישראל (ההדגשה שלנו):

“באשר למתחם הענישה ההולם; לא מצאתי כי בית המשפט המחוזי שגה בקובעו שמתחם ענישה בעניינו של הנאשם יכלול עונש מאסר בפועל לתקופה של 4-2 שנים, בתוספת עונש מאסר על תנאי וקנס משמעותי. גם לא מצאתי כי מדובר בקביעה מחמירה, בשים לב למגמת הענישה המחמירה שעולה מפסיקתו של בית משפט זה בעשור האחרון בכל הנוגע לעבריינות כלכלית …. לא אחזור כאן על הדברים שנאמרו בפסקי הדין האמורים לעיל בנוגע לחומרתן של העבירות הכלכליות ולהשלכותיהן הקשות על המשק והחברה. בל נטעה באופיין “הלבן והנקי” של העבירות הכלכליות; מדובר בעבירות מתוחכמות וקשות לגילוי, אשר מבוצעות לרוב על ידי עבריינים בעלי מעמד והשכלה שעושים שימוש בכספיהם של אחרים, תוך ניצול כוחם ומעמדם ותוך הפרת חובות הנאמנות. לעיתים קרובות נותרות עבירות אלה סמויות מהעין במשך שנים רבות, וכשהן מתגלות, מתבררים גם הנזקים החמורים הנובעים מהן, אשר הינם בדרך כלל חמורים פי כמה וכמה מהנזקים שנגרמים כתוצאה מעבירות רכוש “רגילות”. לא בכדי קבע בית משפט זה בשנים האחרונות שהגיעה העת להעלות את רף הענישה בעבירות כלכליות, לרבות הטלת עונשי מאסר בפועל במקרים המתאימים“.

גניבה בידי עובד – עבירה לפי סעיף 391 לחוק העונשין

עבירה ספציפית נוספת אותה ראה המחוקק בחומרה יתרה היא גניבה בידי עובד, עבירה הקבועה בסעיף 391 לחוק העונשין וגם בצדה קבע המחוקק ענישה של שבע שנות מאסר:

“391. גניבה בידי עובד

עובד הגונב דבר שהוא נכס מעבידו, או שהגיע לידי העובד בשביל מעבידו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים”.

החומרה המיוחדת הטמונה בעבירה של גניבה בידי עובד נובעת מהעובדה כי יחסי עובד ומעביד הינם יחסים מיוחדים הדורשים אמון רב, מעוצמת הפגיעה ביחסי האמון כאשר העובד גונב ממעסיקו, מהקלות היחסית של שליחת היד בנכסי המעביד תוך ניצול הגישה לרכושו, כמו גם מהקושי בגילוי העבירות הללו.
מדיניות הענישה שהותוותה על ידי בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים בעבירות גניבה ומרמה שבוצעו על ידי עובד ממעבידו היא להטיל ענישה מוחשית הכוללת מאסר בפועל.
כך למשל נפסק בע”פ 1341/02, מיכל מזרחי נגד מדינת ישראל:

“מטרות הענישה, המשקפות ערכים שונים ואף מנוגדים, הן מגוונות…בעבירות שעניינן שליחת יד בכספים שהופקדו בידי הנאשם, תוך ניצול אמון המפקידים – אשר קל לבצען וקשה לגלות את העבריין – המטרות בעלות המשקל המכריע הן ההרתעה וההוקעה. הגשמת מטרות אלה מחייבת, ככלל, להטיל עונש מאסר משמעותי בסוג עבירות זה”.

לעניין החומרה המיוחדת של עבירה הגניבה ממעביד, המחייבת לשיטת בתי המשפט ענישה מחמירה ומרתיעה, נקבע גם בע”פ 72220/04 מדינת ישראל נגד כהנים כדלקמן:

“לא בכדי קבע המחוקק ענישה מחמירה של שבע שנות מאסר בצידה על עבירת הגניבה ממעביד. עבירה זו נושאת עימה גם יסוד קשה של הפרת אמון. ‘בעבירות אלה נוספת לפגיעה בזכות ההחזקה של בעל הנכס גם הפרה של חובת הנאמנות שחב הגנב, מכוח מעמדו, לבעליו’ (ע”פ 6350/93, מדינת ישראל נגד גולדין, פורסם בפד”י מט(4) 281). אפשר וצריך לדרוש ממעסיק שינקוט באמצעי הגנה מירביים כדי לשמור על רכושו, כנגד גנבים ‘מן החוץ’ – אך קשה אם לא בלתי אפשרי, להתגונן מראש כנגד עובד ‘מבפנים’, שבתוקף תפקידו ומכוח האמון שהמעביד רוחש לו – יש לו גישה טבעית לרכושו של המעביד. על כן, מתחייבת ענישה מחמירה ומרתיעה…” (סעיף ד’ לפסק-הדין).

עיון בפסיקה מן השנים האחרונות אכן מלמד כי בתי המשפט אינם מהססים להטיל עונשי מאסר ממשים מאחורי סורג ובריח על נאשמים שהורשעו בעבירה של גניבה ממעסיק, זאת גם על אף קיומן של נסיבות אישיות מיוחדות.
לדוגמא למדיניות הענישה המחמירה בעבירות של גניבה ממעסיק ניתן לראות בתיק רע”פ 5540/15 גלוריה גאוי נגד מדינת ישראל, שם הותיר בית המשפט העליון על כנו עונש של 8 חודשים מאסר בפועל בכליאה ממשית על עובדת משק בית, אלמנה בת 53 ואם לשבעה ילדים, שגנבה ממעסיקיה שיקים וקנתה באמצעותם מצרכים ושירותים בסך כולל של כ- 100,000 ₪. הנאשמת בתיק זה נדונה לעונש מאסר מאחורי סורג ובריח למרות שנטלה אחריות על מעשיה, החלה בהליך שיקום ולא היה לחובתה כל עבר פלילי.
בית המשפט העליון דחה את ערעורה של הנאשמת על חומרת העונש בקבעו כי:

“עונש המאסר שהוטל על המבקשת מבטא באופן הולם את מדיניות הענישה בעבירות של גניבה ממעביד, ואיננו סוטה ממנה, ולפיכך לא מצאתי כל מקום להתערב בו… זאת, גם בהתחשב בעברה הנקי של המבקשת, בנסיבותיה האישיות והמשפחתיות, ובעובדה כי היא הודתה בעובדות כתב האישום המתוקן” .

גניבה בידי מנהל – עבירה לפי סעיף 392 לחוק העונשין

עבירה ייחודית נוספת בקטגוריה של עבירות גניבה היא עבירה של גניבה בידי מנהל, המוגדרת בסעיף 392 בחוק העונשין:

“392. גניבה בידי המנהל

חבר דירקטוריון או נושא משרה של תאגיד הגונב דבר שהוא נכס התאגיד, דינו – מאסר שבע שנים”.

כך למשל, מנהל או דירקטור בחברה אשר עושה בכספי החברה כבתוך שלו ונוהג בהם מנהג בעלים ללא אישור או הסכמה מטעם הגורמים המוסכמים בחברה.
הנסיבות המחמירות נעוצות בעבירה זו בניצול הגישה שיש לנושא המשרה או חבר דירקטוריון בתאגיד לנכסי התאגיד ובהפרת יחסי האמון המיוחדים השוררים בין התאגיד לנושא המשרה.

גניבה בידי עובד ציבור – עבירה לפי סעיף 390 לחוק העונשין

החמורה מבין עבירות הגניבה היא עבירה של גניבה בידי עובד ציבור, שבצדה קבע המחוקק עונש של עשר שנות מאסר:

390. גניבה בידי עובד הציבור

עובד הציבור הגונב דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח עבודתו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר עשר שנים.

עובד ציבור לעניין זה יכול כל אחד מהמנויים בסעיף 34כד לחוק העונשין ובכלל זה עובד מדינה, לרבות חייל בצה”ל, עובד רשות מקומית או מועצה דתית, עובד בנק ישראל, עובד מוסד או גוף שהממשלה משתתפת בהנהלתו וכיו”ב.
עבירה של גניבה בידי עובד ציבור טומנת בחובה מעילה קשה באמון הציבור, פגיעה בטוהר המידות בשירות הציבורי והכל לשם גזל מהקופה הציבורית. לכן, בתי משפט עמדו לא אחת על הצורך למגר את ביצוען של עבירות מסוג זה, המתבצעות בדרך כלל תוך הפרת אמון וניצול אמון הציבור, על דרך של הטלת ענישה מחמירה ומרתיעה.
דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירה זו:
- גניבה בידי עובד ציבור – איש צבא קבע : רישום פלילי מופחת ללא פגיעה בזכויות פנסיה צבאית.
- תובענה לאחר הליך פלילי; גניבה בידי עובד ציבור – ללא פיטורים משירות המדינה.

עבירות גניבה – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי

בקביעה שיפוטית שאדם מסוים ביצע עבירת גניבה יש משום פגימה קשה בשמו הטוב, במהימנותו, ובהכתמתו במעשה מובהק של חוסר יושר.
הרשעה פלילית במעשה גניבה, באחת הנסיבות המחמירות שקבע המחוקק, אף חושפת את המורשע, מעבר לחיובו בהשבת הגניבה – לפגיעה בכיסו ולשלילת חירתו – בדרך של שליחתו למאסר.
בשנים האחרונות מאמצים בתי המשפט רטוריקה מחמירה ביחס לעבירות כלכליות, המתורגמת לעונשי מאסר בפועל לצד ענישה כלכלית מכבידה, וזאת במגמה ליצור הרתעה כלפי עבריינים פוטנציאליים ולהפוך את ביצוען של העבירות הללו לבלתי כדאי.
לעניין זה נקבע בע”פ 8458/11 שובל נ’ מדינת ישראל (הדגשות שלנו):

“בדורות האחרונים, חדלו רחובות העיר והכפר מלשמש אכסניה בלעדית לביצוען של עבירות בקניינו של האחר. בדורנו, עדים אנו למעשי פשיעה כלכליים, הנעשים תחת כסות של חליפות יוקרה, גורדי שחקים ופעולות עסקיות לגיטימיות לכאורה. הסוציולוג האמריקאי אדווין סאת’רלנד היה הראשון לכנות סוג פשיעה כזה כ”עבירות צווארון לבן”…. עבירות הצווארון הלבן טומנות בחובן אשליה לפיה הן עבירות “נקיות יותר”, כאשר בפועל אין זה המצב, ולא פעם עבירות מסוג זה חמורות יותר מעבירות רכוש אחרות מבחינת היקפן ותיחכומן…אולם, על אף ה”הילה” (בלשון סגי נהור כפולה ומכופלת) העוטפת עבירות מסוג זה, ואולי דווקא בגלל הביצוע הסטרילי לכאורה של פשיעה כאמור, על מערכת אכיפת החוק והענישה לעמוד על המשמר ביתר שאת, תוך קביעה חד משמעית לפיה גם פשיעה זו אינה משתלמת. זאת בגדר מידה נגד מידה. המניע לביצוע עבירה כלכלית טמון בטיב העבירה, ועל בית המשפט לתרום תרומתו בהטלת עונשים שיהפכו עבירות אלו לבלתי כדאיות, גם בדרך של הטלת עונשי מאסר ממשיים“.

נוכח מורכבותה המשפטית של עבירת הגניבה, על שלל יסודותיה ורבדיה, ובשל מגמת בתי המשפט בשנים האחרונות להחמיר מאוד בענישה בעבירות מסוג זה, קיימת חשיבות מכרעת לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי כבר בשלבי החקירה בחשד לעבירות מסוג זה, על אחת כמה וכמה באם חלילה הוגש כתב אישום.

עבירות גניבה – דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות נוספות בהם טיפל משרדנו בעבירות גניבה.

עורכי דין פליליים

עבירות גניבה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | גניבה בידי מורשה | גניבה בידי עובד | גניבה בידי מנהל | גניבה בידי עובד ציבור

הפוסט עבירות גניבה: הסברים ודוגמאות על עבירות הגניבה, ייעוץ וייצוג משפטי 4.9 (99) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף; ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 4.9 (77)

גיא פלנטר — Fri, 20 Jan 2023 21:38:12 +0000

עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף: ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי + ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות זיוף על סוגיהן לרבות: זיוף, זיוף בנסיבות מחמירות, זיוף צוואה, שימוש במסמך מזויף, זיוף המשפיע על עסקאות וכן זיוף בידי עובד ציבור.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין במגוון דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו במקרי עבירות זיוף ושימוש במסמך מזויף.

על עבירות זיוף.

מהו זיוף?

“זיוף” הוגדר בחוק העונשין כאחד מאלה:
- עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות;
- שינוי מסמך – לרבות הוספת פרט או השמטת פרט – בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין;
- חתימת מסמך בשם פלוני ללא סמכות כדין, או בשם מדומה, באופן העשוי להיחזות כאילו נחתם המסמך בידי פלוני;
סעיף 29(א) לחוק העונשין קבוע כי מבצע עבירה – לרבות מבצעה בצוותא או באמצעות אחר. לפיכך, על מנת להרשיע בעבירה של זיוף, אין צורך להוכיח כי הנאשם ביצע את מעשה הזיוף במו ידיו, ודי שיוכח כי ביצע את הזיוף בצוותא עם אדם אחר או אמצעות אדם אחר.
יתרה מכך, לצורך הרשעה בעבירה של זיוף באמצעות אחר, לא חייבת הרשות התובעת להוכיח את זהותו של אותו אדם “אחר”.

הגדרת “מסמך” בחוק העונשין, לעניין עבירות זיוף.

לעניין עבירות זיוף, ההגדרה של “מסמך” הרבה יותר רחבה מאשר משמעותה המילולית של המילה.
“מסמך” מוגדר בהקשר לעבירות זיוף:

“מסמך” – תעודה שבכתב, וכל אמצעי אחר, בין בכתב ובין בצורה אחרת, העשוי לשמש ראיה;

משמע, לעניין עבירות זיוף, “מסמך” יכול להיות למשל:
- תעודות שונות כגון תעודת זהות, דרכון, תעודת סטודנט, תעודת חייל או קצין, או כל מסמך זיהוי או תיעוד אחר;
- תעודות הסמכה ורישיונות שונים – למשל תארים אקדמאים, רישיון נהיגה, רישיונות לעסוק במקצוע מסוים, רישיונות עסק, תעודות כשרות וכדומה.
- אישורים שונים – כגון אישורים רפואיים, אישורי מחלה, אישור הגשת תלונה במשטרה, אישור נוטריוני ואישורים רשמיים שונים.
- מסמכים משפטיים כגון תצהירים, צוואות, חוזים, הצהרות ומסמכים משפטיים אחרים.
- מסמכים בנקאיים כגון שיקים, המחאות בנקאיות, אישורי יתרה וכדומה.
- מסמכים רשמיים שונים כגון תעודת מידע פלילי (פלט רישום פלילי).
- מכתבים.
- מסמכים הקשורים בבעלות או שימוש ברכב.

שלוש החלופות לעבירת הזיוף בחוק העונשין.

חוק העונשין קובע בסעיף 418 שלוש חלופות שונות לעבירת זיוף, וכן עונשים שונים בהתאם לחומרת נסיבות הזיוף;
- זיוף (ללא שום נסיבה מחמירה) – עבירה מסוג עוון, שדינה עונש של מאסר שנה.
- זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעות המסמך המזויף דבר (כלומר טובת הנאה כלשהי) – עבירה מסוג עוון, שדינה עונש של 3 שנות מאסר.
- זיוף בנסיבות מחמירות – עבירה מסוג פשע, שדינה עונש של 5 שנות מאסר.
ובלשון המחוקק בסעיף 418 לחוק העונשין:

“המזייף מסמך, דינו – מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו – מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים”.

לסיווג העבירות כעוון או כפשע השלכות שונות; למשל, בהקשר לתקופות ההתיישנות של העבירות, ומי הרשות התובעת המוסמכת להעמיד בגין העבירות לדין או לסגור את תיקי החקירה.

זיוף המשפיע על עסקאות.

במטרה להגן על חיי מסחר תקינים, מצא המחוקק לייחד בחוק העונשין עבירה פלילית לזיוף המשפיע על עסקאות, עבירה מסוג עוון שדינה 3 שנות מאסר.
סעיף 419 לחוק העונשין שכותרתו “זיוף המשפיע על עסקאות” קובע:

“המזייף מסמך שיש בו ידיעה על אדם או על תאגיד בכוונה לרמות, דינו – מאסר שלוש שנים; אין נפקא מינה, לענין זה, אם האדם או התאגיד היו קיימים או לא ואם התאגיד עמד להיווסד אך לא נוסד”.

שימוש במסמך מזויף.

סעיף 420 לחוק העונשין שכותרתו “שימוש במסמך מזויף קובע:

“המגיש או מנפק מסמך מזוייף או משתמש בו בדרך אחרת, בידעו שהוא מזוייף, דינו כדין מזייף המסמך”.

העבירה של שימוש במסמך מזויף כעבירה עצמאית מעבירת הזיוף, נולדה מתוך ידיעה שיש לתת מענה עונשי לשלל מצבים שונים;
- זיוף – למשל, כאשר אדם מזייף מסמך, ללא שום כוונה לקבל באמצעות הזיוף טובת הנאה כלשהי, או אפילו מתוך כוונה לקבל באמצעות הזיוף טובת הנאה כלשהי בעתיד, אולם אותו אדם לא עושה שום שימוש במסמך המזויף (למשל מחביא את המסמך המזויף בכספת). במקרה זה התגבשה עבירת הזיוף לפי סעיף 418 לחוק העונשין בלבד.
- זיוף ושימוש במסמך מזוייף – אותו אדם גם זייף את המסמך (או זייף אותו באמצעות אחר) וגם עשה בו שימוש בידעו שהוא מזוייף. במקרה זה התגבשו גם עבירת הזיוף לפי סעיף 418 לחוק העונשין וגם העבירה של שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 לחוק.
- שימוש במסמך מזוייף בלבד – אותו אדם כלל לא זייף את המסמך וגם לא היה שותף לזיוף בדרך כלשהי, אולם בידעו שהוא מזוייף, עשה שימוש במסמך המזויף – למשל הגיש אותו לגורם כלשהו.

זיוף בידי עובד ציבור.

סעיף 421 לחוק העונשין נותן מענה לנסיבה המחמירה של זיוף במסגרת תפקיד ציבורי, שכן מדובר בשימוש לרעה במשרה הציבורית תוך פגיעה באמון הציבור בשירות הציבורי.
סעיף 421 לחוק העונשין שכותרתו “זיוף בידי עובד ציבור” קובע:

“עובד הציבור המזייף מסמך שהוא ממונה על עשייתו או על שמירתו, או שיש לו גישה אליו בתוקף תפקידו, דינו – מאסר שלוש שנים עם או בלי קנס; עשה כן בכוונה לקבל דבר, דינו – מאסר חמש שנים עם או בלי קנס; קיבל דבר באמצעות מסמך מזוייף כאמור, דינו – מאסר שבע שנים עם או בלי קנס”.

זיוף דרכון.

הוראות ספציפיות ביחס לזיוף דרכון נמצא בסעיף 8(א)(1) לחוק הדרכונים, תשי”ב – 1952.
בהתאם להוראות סעיף זה, דינו של אדם שעשה אחת מאלה 3 חודשי מאסר וקנס:

“זייף דרכון או תעודת מעבר, הוסיף, שינה, מחק, תלש, או השחית בדרך כלשהי רישום או חותמת בהם, בלא שהוסמך לכך כדין, או עשה פעולה המכוונת לזיוף, להוספה, לשינוי, למחיקה, לתלישה או להשחתה כאמור”.

זיוף של שטר כסף.

סעיף 462 לחוק העונשין מטפל בזיוף שטרות כסף ואף ביבוא והחזקה ביודעין של שטרות מזויפים. הסעיף שכותרתו “זיוף שטר כסף”, קבוע;

“העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:

1. בכוונה להונות, מזייף או משנה שטר כסף או מנפק שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהוא זוייף או שונה;

2. מביא או מקבל מחוץ לישראל או רוכש או מקבל בישראל או מחזיק או שומר שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהשטר זוייף או שונה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין”.

זיוף מטבעות וזיוף בולים.

חוק העונשין מטפל בעבירות זיוף מטבעות בסעיף 471, בקבעו 7 שנות מאסר לעבירה של זיוף מטבעות.
סעיפים 486 ו- 487 בחוק העונשין מטפלים בכל הנוגע לזיוף בולים.

זיוף מסמך הקשור לבעלות, לחזקה או לשימוש ברכב.

סעיף 413ח לחוק העונשין עוסק בזיוף מסמך הקשור לבעלות, לחזקה או לשימוש ברכב, וכן זיוף שנעשה כדי לבצע או להקל על ביצוע עבירות בקשר לרכב.
מדובר בעבירה מסוג פשע, שדינה 5 שנות מאסר.

עבירות זיוף – מקרה להמחשה אשר טופל ע”י משרדנו.

תמצית המקרה – מתווכת נדל”ן שהורשעה בעבירות זיוף, קבלת דבר במרמה וגניבה – נדונה לעונש קל – עבודות שירות בלבד.

כנגד הנאשמת, מתווכת נדל”ן במקצועה, הוגשו שני כתבי אישום נפרדים, המייחסים לה שורה של עבירות זיוף, מרמה וגניבה.
התיק נקבע לדיון בפני כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע, שכיהנה באותה עת בבית משפט השלום בכפר סבא.
לנוכח עוצמת הראיות שנאספו כנגד הנאשמת, לרבות הודאותיה באשם, ובהעדר כל סיכוי להתמודד על אחריותה הפלילית של הנאשמת למעשים, עבר עורך דין פלילי גיא פלנטר לזירת העונש, שם הציב מטרה שבסופו של יום, לא תמצא עצמה הנאשמת מאחורי סורג ובריח.
בשלב ראשון, ועל מנת למנוע מצב בו תיענש הנאשמת בגין כל פרשה בנפרד, דבר שהיה מחמיר בעונשה, ביקש עורך דין פלילי גיא פלנטר מבית המשפט לאחד את הדיון בשני כתבי האישום.
בהמשך, גיבש עורך דין גיא פלנטר עם פרקליטות מחוז מרכז הסדר טעון כולל, הנוגע לשני כתבי האישום.
על פי הסדר הטעון שגובש עם הפרקליטות, תוקנו שני כתבי האישום לקולא, ושני הצדדים עתרו בפני בית המשפט לסיים את עניינה של הנאשמת בעונש מוסכם, שאיננו כולל רכיב של מאסר של ממש.
לאחר התיקונים שנערכו בכתבי האישום במסגרת הסדר הטעון, כללו שני כתבי האישום את האישומים שיפורטו להלן.

תיק פלילי I – שלושה אישומים שונים של עבירות זיוף, קבלת דבר במרמה וגניבה בידי מורשה.

בתיק הפלילי הראשון הורשעה הנאשמת, על פי הודאתה, בשלושה אישומים שונים;

האישום הראשון – זיוף מסמך וגניבת שיקים.

על פי עובדות האישום הראשון, עת שימשה כמתווכת נדל”ן, קיבלה מלקוחותיה סדרת שיקים שנועדו לתשלום למוכרי הנכס. במקום להעביר את השיקים למוכרי הנכס, גנבה את השיקים בסך של מעל 8,000 שקלים חדשים, פרעה אותם, ואף זייפה מסמך לפיו הועבר הסכום למוכרים והם אישרו קבלתו.
בהתאמה לעובדות המקרה, הורשעה הנאשמת באישום הראשון בעבירות הבאות:
- קבלת דבר במרמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
- גניבה בידי מורשה, עבירה בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.
- זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין.

האישום השני – זיוף שיק וגניבה בידי מורשה.

על פי עובדות האישום השני, פנתה הנאשמת אל אותם לקוחות וביקשה מהם שיק לתשלום יתרת חוב ארנונה של הנכס. הלקוחות מסרו לידיה שיק פתוח כדי שתשלם את החוב לעירייה. הנאשמת זייפה את השיק ע”י שינוי התאריך, ומילאה בו סכום של 4,800 שקלים. בשיק שזייפה השתמשה לתשלום עבור רהיטים שרכשה לעצמה. השיק לא כובד בשל חוסר כיסוי מספיק.
בהתאמה, הורשעה הנאשמת באישום השני בעבירות הפליליות הבאות:
- גניבה בידי מורשה, בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.
- זיוף, בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין.

האישום השלישי – זיוף שתי קבלות של מס רכישה וקבלת דבר במרמה.

על פי עובדות האישום השלישי, ביקשה הנאשמת מהלקוחות שיפקידו בידיה שיק פתוח לצורך תשלום מס רכישה. הנאשמת לא שילמה את המס באמצעות השיק, אלא זייפה שתי קבלות של מס רכישה ע”ש הלקוחות, תוך זיוף הסכומים והטבעת חותמת מזויפת המעידה על פירעונם. את הקבלות המזייפות, מסרה הנאשמת ללקוחות. לא ידוע מהו השימוש שעשתה הנאשמת, אם עשתה, באותו שיק. הלקוחות חויבו לשלם את סכום המס בתוספת ריבית והצמדה עקב האיחור בתשלום.
בהתאמה, הורשעה הנאשמת באישום השלישי בעבירות הבאות:
- קבלת דבר במירמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
- זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין.

תיק פלילי II – עבירה של גניבה בידי עובד.

כתב האישום בתיק הפלילי השני נגע לתקופה אחרת, בה הועסקה הנאשמת כפקידת מכירות בחברה וגנבה כספים ממעבידה.
במקום להעביר לחברה כספים שהתקבלו מלקוחות אשר רכשו מוצרים, גנבה את הכספים והעלימה את מעשיה על ידי הוצאת חשבוניות זיכוי, במקום חשבוניות מס.
בהתאמה, הורשעה הנאשמת בכתב אישום זה בעבירה של גניבה בידי עובד, בניגוד לסעיף 391 לחוק העונשין.

בית משפט השלום מאמץ את הסדר הטעון ונמנע מלגזור על הנאשמת מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.

בגזר דינה, עמד בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע) על חומרת מעשיה של הנאשמת כלדקמן:

“מעובדות כתבי האישום בהם הורשעה הנאשמת עולה כי המדובר בשימוש לרעה שעשתה הנאשמת בעיסוקה כמתווכת דירות, תוך מעילה באמון שרחשו כלפיה הלקוחות רוכשי הנכס והמוכרים, ותוך שקיבלה לידיה, שלא כדין, כספים המגיעים למוכרים.

הנאשמת ניסתה להסתיר מעשים אלה ע”י זיוף מסמכים ואף גנבה סידרת שיקים, אשר הפקידו בידיה הרוכשים לשם מסירתם למוכרים. כמו כן ניסתה הנאשמת לקבל במרמה סכום של 4,800 ש”ח מהרוכשים, וקיבלה שיק פתוח נוסף, תוך טענת שווא כי מדובר בכספים לתשלום חוב הארנונה ומס רכישה בגין הנכס.

אותו דפוס עברייני של שליחת יד בכספי הזולת, שנתן בה את אמונו, מתגלה מעובדות כתב האישום השני, עת גנבה הנאשמת ממעבידתה סך של 2,500 ש”ח והוציאה חשבוניות זיכוי במקום חשבוניות מס כדי להסוות את המעילה”.

למרות חומרת עבירות הזיוף והמרמה, כיבד בית משפט השלום בכפר סבא (כב’ השופטת ניצה מימון שעשוע) את הסדר הטעון שנקשר בין הצדדים והשית על הנאשמת עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים.

תיק פליליים בבית משפט השלום כפר סבא, בפני כב’ השופטת ניצה מימון שעשוע.

לקריאה נוספת.

דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר ייצוג משפטי בעבירות צווארון לבן ניתן למצוא בעמוד – עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.
להרחבה אודות טיפול משרדנו בעבירות גניבה בכלל, ועבירת גניבה ממעביד בפרט ראו בעמוד: עבירות גניבה – ייעוץ ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
להרחבה אודות טיפול משרדנו בעבירות מרמה ראו בעמוד: עבירות מרמה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בכפר סבא ראו בעמוד: עורך דין פלילי בכפר סבא.

עבירות זיוף – דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי.

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בנוגע לעבירות זיוף במשפטים פליליים, במשפטים צבאיים בבתי דין צבאיים ובהליכים משמעתיים בבתי דין משמעתיים.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות זיוף, כאשר בדרך כלל נלוות לעבירות הזיוף עבירות נוספות כגון שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה, גניבה בידי עובד ועוד.

עו”ד פלילי

הקלה בעונש | עבירות צווארון לבן | ארכיון גניבה ממעביד | ארכיון גניבה ממעסיק | ארכיון גניבה בידי עובד | ארכיון קבלת דבר במרמה | ארכיון זיוף | ארכיון גניבה בידי מורשה | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון

הפוסט עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף; ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 4.9 (77) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

גניבת כספים על ידי מורשה, זיוף – 3 חודשי עבודות שירות בלבד 5 (3)

גיא פלנטר — Wed, 09 Mar 2022 21:59:48 +0000

גניבת כספים על ידי מורשה, זיוף – 3 חודשי עבודות שירות בלבד. בתמונה – בית משפט השלום בכפר סבא שם התנהל המשפט הפלילי.

גניבת כספים על ידי מורשה, זיוף – ייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייצוג משפטי בעבירות גניבה ובעבירות זיוף.
אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו והסתיים בענישה מתונה של 3 חודשי עבודות שירות – גניבת כספים על ידי מורשה וזיוף.

הורשע בעבירות גניבת כספים על ידי מורשה וכן זיוף ונדון ל- 3 חודשי עבודות שירות בלבד.

תמצית עובדות המקרה.

ואלו בתמצית העובדות; הנאשם בפרשה זו הועסק כנהג בחברת סנו. במסגרת תפקידו, קיבל הנאשם מלקוחות כספים אולם במקום להעבירם לחברה, שלשל את הכסף לכיסו. כדי לכסות על מעשיו, זייף חשבוניות מס.

החלפת הייצוג המשפטי ושכירת שרותיו של עורך דין פלילי גיא פלנטר.

למרות עוצמת הראיות שנאספו כנגדו, ובעקבות יעוץ משפטי שגוי שקיבל, ניהל הנאשם משפט.
לאחר שהעידו בבית המשפט 12 מעדי התביעה והתברר לנאשם כי ייצוגו המשפטי הכושל עומד להובילו למאסר מאחורי סורג ובריח, החליף הנאשם את סנגורו והתיק נדחה על מנת לאפשר לבא כוחו החדש של הנאשם, עורך דין פלילי גיא פלנטר, ללמוד את הפרשה.

הסדר טעון המסיים פרשת גניבת כספים וזיוף ב- 3 חודשי עבודות שירות.

משהגיע עורך דין פלילי גיא פלנטר למסקנה, על בסיס חומר החקירה, כי הנאשם יורשע והוא נמצא בסיכון של מאסר מאחורי סורג ובריח, ביקש וקיבל מהנאשם את הסכמתו לפתוח במו”מ עם הפרקליטות להסדר טעון.
בעקבות מו”מ שניהל עורך דין פלילי גיא פלנטר עם פרקליטות מחוז מרכז, גובש הסדר טעון המחלץ את הנאשם ממאסר:
- על פי הסדר הטעון, תוקן כתב האישום לקולא והנאשם הודה והורשע על פי הודאתו ב – 4 עבירות של גניבה בידי מורשה, עבירה לפי סעיף 393 (2) לחוק העונשין וב- 4 עבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר – עבירה לפי סעיף 418 לחוק הנ”ל.
- במסגרת הסדר הטעון, עתרו באי כוח הצדדים לעונש מוסכם של 3 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.
בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופטת קלרה רג’יניאנו) עמד על חומרת העבירות והפרת האמון של הנאשם כלפי מעבידו אולם אימץ את הסדר הטעון וגזר על הנאשם 3 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.

תיק פלילי, בית משפט השלום כפר סבא, בפני כבוד השופטת קלרה רג’יניאנו.

עורך דין פלילי במרכז.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר ממקום במרכז הארץ ומעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, נאשמים ונפגעי עבירה במרכז הארץ.

לקריאה נוספת.

עו”ד פלילי

גניבת כספים על ידי מורשה | ארכיון גניבה ממעביד | ארכיון גניבה ממעסיק | ארכיון גניבה בידי עובד | עבודות שירות | זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון

הפוסט גניבת כספים על ידי מורשה, זיוף – 3 חודשי עבודות שירות בלבד 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 5 (10)

גיא פלנטר — Wed, 05 May 2021 10:45:16 +0000

עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות צווארון לבן – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי בתיקי עבירות צווארון לבן מורכבים ורחבי היקף.
בסוף עמוד זה ניתן להתרשם משורה ארוכה של מקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי צווארון לבן.

דוגמאות לפרשות הנוגעות לחשד לעבירות צווארון לבן בהן טיפלנו.

מטעמים מובנים של צנעת הפרט, לא נאזכר פרטים מזהים אודות לקוחות אשר טופלו על ידי משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר.
יחד עם זאת, ניתן לאזכר מספר פרשות שעסקו בחשדות לעבירות צווארון לבן בהן טיפלנו, שזכו לחשיפה תקשורתית:
- פרשת שמחה דיניץ ז”ל, יושב ראש הסוכנות היהודית ושגריר בוושינגטון לשעבר אשר הואשם בבית משפט המחוזי בירושלים בעבירות של קבלת דבר במרמה ומרמה והפרת אמונים בנוגע לשימוש בכרטיסי אשראי. מר דיניץ זוכה לבסוף מכל האישומים בבית המשפט העליון. עורך דין גיא פלנטר נמנה בזמנו על צוות ההגנה, בראשות עורך דין אורי וגמן.
- פרשת החשדות להלבנת הון בסניף ירקון של בנק הפועלים, ובחברה לנאמנות של בנק הפועלים – מתן ייעוץ משפטי ולווי חקירתם של למעלה מ- 15 פקידי בנק הפועלים בדרגים ותפקידים שונים. בפרשה זו לא הוגש כתב אישום כנגד הבנק וגם איש מפקידי הבנק שקיבלו ייעוץ משפטי במשרדנו לא הועמד לדין.
- פרשת “הסוס הטרויאני” – חשד לריגול תעשייתי באמצעות החדרת תוכנת ריגול למחשבי חברות רבות, מהמובילות במשק – מתן ייעוץ משפטי וליווי חברת פלאפון תקשורת בע”מ ובכיריה. בפרשה זו לא הוגש כתב אישום כנגד פלאפון וגם איש מהנחקרים שקיבלו ייעוץ משפטי במשרדנו לא הועמד לדין.
- פרשת ניתוק מנויי הכבלים (Hot) מבזק, וחשד לניצול לרעה של כח המונופול של בזק – ייצוג משפטי וליווי כל הנהלת בזק לרבות מנכ”ל בזק והמשנה למנכ”ל בחקירת רשות ההגבלים העסקיים. בסופו של יום, לא הועמדה בזק לדין פלילי בגין פרשה זו, וכך גם כל הנחקרים שליווה משרדנו.
- פרשת מרמה זיוף והונאה בתעשייה האווירית – בכיר בתעשייה האווירית שהיה “הרוח החיה” בפרשיית הונאה, במסגרתה קיבלו עובדי התעשייה האווירית בחו”ל החזר הוצאות בסכומים של עשרות אלפי דולרים על ידי הגשת קבלות מזויפות, נדון למאסר על תנאי בלבד, ללא פגיעה בזכויות הפנסיה שלו. הבכיר יוצג ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר.
- חקירה פלילית כנגד וואלה בנוגע לפירסום אתרי הימורים בלתי חוקיים באינטרנט – ייעוץ משפטי לאתר האינטרנט “וואלה” ולמנכ”ל דאז. גם פרשה זו הסתיימה ללא הגשת כתב אישום.
- חקירת מלמ”ב – חשד לגניבת תוכנות מהתעשייה האווירית ע”י 2 פרופסורים – שני פרופסורים שנחשדו בגניבת תוכנה מהתעשייה האווירית ושיווקה בחו”ל לגורמים בלתי מורשים נחקרו ונחשדו בביצוע עבירות שעניינם קבלת דבר במרמה, גניבה ממעביד, הלבנת הון, הפרת אמונים בתאגיד, עבירות בניגוד לחוק הפיקוח על היצוא הביטחוני ועבירות לפי חוק זכויות יוצרים. משרדנו העניק לחשודים ייעוץ משפטי בחקירה. משבחנה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה את חומרי החקירה, החליטה להעמיד את הפרופסורים לדין, בכפוף לשימוע. לאחר שימוע ובחינת חומרי החקירה אל מול טענות ההגנה שהועלו על ידי משרד עורכי דין גיא פלנטר בשימוע, החליטה הפרקליטות לסגור את התיק.

עבירות צווארון לבן בהן הענקנו ייעוץ משפטי וייצוג משפטי.

לצד הענקת ייעוץ וייצוג משפטי לתאגידים גדולים בפרשות מורכבות בעלות פרופיל גבוה, ליווה משרד עורכי דין גיא פלנטר במהלך השנים את חקירותיהם של אזרחים רבים, במגוון רחב שלל עבירות המאופיינות כעבירות צווארון לבן.
בין היתר, העניק משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי בנוגע לעבירות צווארון לבן כגון:
- עבירות מחשב.
- עבירות פגיעה בפרטיות.
- עבירות האזנת סתר.
- עבירות מרמה; קבלת דבר ברמה, תחבולה, עושק, עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד.
- עבירות זיוף; זיוף, שימוש במסמך מזויף, רישום כוזב במסמכי תאגיד.
- עבירות הונאה | התחזות; הונאה בכרטיסי חיוב, הונאת נושים, התחזות כאדם אחר, התחזות כעובד הציבור.
- עבירות גניבה; גניבה בידי מורשה, גניבה בידי מנהל, גניבה בידי עובד, קבלת נכסים שהושגו בעוון או בפשע, החזקת נכס חשוד.
- עבירות בקשר לרכב.
- עבירות רישוי עסקים כגון ניהול עסק ללא רשיון.
- עבירות בניגוד לחוק הגנת הצרכן.
- עבירות על חוקי העבודה, כגון עבירות בניגוד לחוק שכר מינימום, העסקה שלא כדין של עובדים זרים.
- עבירות הנוגעות לעובדי ציבור, כגון: לקיחת שוחד, מתן שוחד, תיווך בשוחד, מרמה והפרת אמונים, גניבה בידי עובד הציבור, זיוף בידי עובד הציבור,שימוש לרעה בכח המשרה.
- עבירות על חוק הכניסה לישראל.
- עבירות הכנה וקשר: מתן אמצעים לביצוע פשע, קשר לפשע או לעוון.
- הפרת הוראה חוקית.
- עבירות רשלנות פלילית, כגון מעשי פזיזות ורשלנות (למשל: לגבי חומרי נפץ או מכונות), גרימת מוות ברשלנות בתאונת עבודה, עבירות על פקודת הבטיחות בעבודה.
- עבירות שיבוש עשיית משפט: עדות שקר, בידוי ראיות, הדחה בחקירה ובעדות, עדויות סותרות, מסירת ידיעות כוזבות, שיבוש מהלכי משפט, שבועת שקר (מסירת תצהיר כוזב), השמדת ראיה, חיפוי, הטרדת עד, אי מניעת פשע.
- עבירות פליליות הנוגעות למשחקים אסורים, הגרלות והימורים.
- עבירות הטרדה מינית – עורך דין הטרדה מינית.
- עבירות על חוק איסור הלבנת הון.
- עבירות תכנון ובניה.
- עבירות איכות הסביבה.
- עבירות מס: עבירות פליליות בניגוד לפקודת מס הכנסה, עבירות פליליות בניגוד לחוק מס ערך מוסף.
- עבירות על חוק ההגבלים העסקיים.
- עבירות הנוגעות לשוק ההון.
- עבירות גז ודלק (בעבר ייצג משרדנו את משרד התשתיות הלאומיות בתביעות פליליות בתיקי גז ודלק, במינוי מיוחד מהיועץ המשפטי לממשלה).

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי עבירות צווארון לבן.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי בתיקי עבירות צווארון לבן בכל הערכאות המשפטיות ובכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם משורה ארוכה של מקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי צווארון לבן.

עורך דין פלילי

עבירות צווארון לבן – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות | עבירות מרמה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עבירות הונאה התחזות – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עבירות זיוף – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עבירות גניבה – ייעוץ ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

הפוסט עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 5 (10) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

גניבה ממעסיק | גניבה בידי עובד | גניבה ממעביד: סוכנת נסיעות, 3 חודשי עבודות שירות 5 (2)

גיא פלנטר — Sat, 09 May 2020 20:45:16 +0000

גניבה ממעסיק – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו, סיום המשפט הפלילי ב- 3 חודשי עבודות שירות.

גניבה ממעסיק – 3 חודשי עבודות שירות.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי בעבירות גניבה בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות המשפטיות.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו סיים משרדנו תיק פלילי של גניבה ממעסיק שבוצעה על ידי סוכנת נסיעות בענישה של 3 חודשי עבודות שירות בלבד.

כתב האישום שהוגש כנגד סוכנת נסיעות שגנבה כספים ממעסיקה ומלקוחותיה.

פרשה זו עוסקת בסוכנת נסיעות שהודתה בחקירתה במשטרה כי במסגרת עבודתה בסוכנות נסיעות, גנבה מכספי החברה ומכספי לקוחות החברה סכום כולל של 47,000 שקלים.
על בסיס הודאתה וכן ראיות נוספות, הגישה פרקליטות מחוז תל אביב כנגד סוכנת הנסיעות כתב אישום, המייחס לה עבירה של גניבה ממעסיק, בניגוד לסעיף 391 לחוק העונשין.

קצת על העבירה של גניבה ממעסיק.

עבירת הגניבה מוגדרת בסעיף 383(א) לחוק העונשין, התשל”ז-1977, כאשר העונש הנקוב בסעיף 384 בגין גניבה הינו מאסר של עד 3 שנים (עבירה מסוג עוון).
עבירת גניבה ממעסיק מוגדרת כעבירה חמורה יותר, שכן בהתאם להוראות סעיף 391 לחוק העונשין העונש הנקוב בצידה הינו מאסר של עד 7 שנים (עבירה מסוג פשע).

הסדר הטעון שגיבש עו”ד גיא פלנטר עם הפרקליטות.

לנוכח עוצמת הראיות שנאספו לחובתה של הנאשמת, הציבה ההגנה מטרה – לסיים פרשה זו מבלי שהנאשמת תישלח לריצוי מאסר בכלא.
בהתאמה, גיבש בא כוחה של הנאשמת, עורך דין גיא פלנטר, הסדר טעון עם פרקליטות מחוז תל אביב על פיו יעתרו שני הצדדים לעונש מוסכם של 3 חודשי עבודות שירות בלבד.

בית משפט השלום בתל אביב-יפו מאמץ את הסדר הטעון וגוזר על הנאשמת 3 חודשי עבודות שירות בלבד.

בגזר דינה של הנאשמת, ציין בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כבוד השופטת רחל גרינברג) כי מדובר במעשה חמור, אשר באופן רגיל היה גורר גם ענישה מחמירה.
יחד עם זאת, פסק בית המשפט, במקרה זה קיימות נסיבות אישיות מקלות ויש מקום לכבד את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, על אף היותו מקל במיוחד עם הנאשמת.
לפיכך, גזר בית משפט השלום בת”א – יפו על הנאשמת 3 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וכן חייב את הנאשמת לחתום על התחייבות כספית שלא תעבור על עבירה של גניבה ממעסיק או גניבה על ידי מורשה.
ב”כ המאשימה: עוה”ד גילת זיוי. ב”כ הנאשמת: עוה”ד יעל דנוך נווה, ממשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

תיק פלילי פ 11131/00, בית משפט השלום תל אביב – יפו, בפני כבוד השופטת רחל גרינברג.

לקריאה נוספת.

דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר ייצוג משפטי בעבירות צווארון לבן ניתן למצוא בעמוד – עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.
להרחבה אודות טיפול משרדנו בעבירות גניבה בכלל, ועבירת גניבה ממעביד בפרט ראו בעמוד: עבירות גניבה: גניבה בידי מורשה, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מנהל, גניבה בידי עובד ציבור – ייעוץ ייצוג משפטי.

עו”ד פלילי

ייצוג במשפט פלילי | עבירות צווארון לבן | ארכיון גניבה ממעביד | ארכיון גניבה ממעסיק | ארכיון גניבה בידי עובד | עבודות שירות | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט גניבה ממעסיק | גניבה בידי עובד | גניבה ממעביד: סוכנת נסיעות, 3 חודשי עבודות שירות 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר