ארכיון סעיף 421 חוק העונשין - משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף; ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 4.9 (77)

גיא פלנטר — Fri, 20 Jan 2023 21:38:12 +0000

עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף: ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי + ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות זיוף על סוגיהן לרבות: זיוף, זיוף בנסיבות מחמירות, זיוף צוואה, שימוש במסמך מזויף, זיוף המשפיע על עסקאות וכן זיוף בידי עובד ציבור.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין במגוון דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו במקרי עבירות זיוף ושימוש במסמך מזויף.

על עבירות זיוף.

מהו זיוף?

"זיוף" הוגדר בחוק העונשין כאחד מאלה:
- עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות;
- שינוי מסמך – לרבות הוספת פרט או השמטת פרט – בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין;
- חתימת מסמך בשם פלוני ללא סמכות כדין, או בשם מדומה, באופן העשוי להיחזות כאילו נחתם המסמך בידי פלוני;
סעיף 29(א) לחוק העונשין קבוע כי מבצע עבירה – לרבות מבצעה בצוותא או באמצעות אחר. לפיכך, על מנת להרשיע בעבירה של זיוף, אין צורך להוכיח כי הנאשם ביצע את מעשה הזיוף במו ידיו, ודי שיוכח כי ביצע את הזיוף בצוותא עם אדם אחר או אמצעות אדם אחר.
יתרה מכך, לצורך הרשעה בעבירה של זיוף באמצעות אחר, לא חייבת הרשות התובעת להוכיח את זהותו של אותו אדם "אחר".

הגדרת "מסמך" בחוק העונשין, לעניין עבירות זיוף.

לעניין עבירות זיוף, ההגדרה של "מסמך" הרבה יותר רחבה מאשר משמעותה המילולית של המילה.
"מסמך" מוגדר בהקשר לעבירות זיוף:

"מסמך" – תעודה שבכתב, וכל אמצעי אחר, בין בכתב ובין בצורה אחרת, העשוי לשמש ראיה;

משמע, לעניין עבירות זיוף, "מסמך" יכול להיות למשל:
- תעודות שונות כגון תעודת זהות, דרכון, תעודת סטודנט, תעודת חייל או קצין, או כל מסמך זיהוי או תיעוד אחר;
- תעודות הסמכה ורישיונות שונים – למשל תארים אקדמאים, רישיון נהיגה, רישיונות לעסוק במקצוע מסוים, רישיונות עסק, תעודות כשרות וכדומה.
- אישורים שונים – כגון אישורים רפואיים, אישורי מחלה, אישור הגשת תלונה במשטרה, אישור נוטריוני ואישורים רשמיים שונים.
- מסמכים משפטיים כגון תצהירים, צוואות, חוזים, הצהרות ומסמכים משפטיים אחרים.
- מסמכים בנקאיים כגון שיקים, המחאות בנקאיות, אישורי יתרה וכדומה.
- מסמכים רשמיים שונים כגון תעודת מידע פלילי (פלט רישום פלילי).
- מכתבים.
- מסמכים הקשורים בבעלות או שימוש ברכב.

שלוש החלופות לעבירת הזיוף בחוק העונשין.

חוק העונשין קובע בסעיף 418 שלוש חלופות שונות לעבירת זיוף, וכן עונשים שונים בהתאם לחומרת נסיבות הזיוף;
- זיוף (ללא שום נסיבה מחמירה) – עבירה מסוג עוון, שדינה עונש של מאסר שנה.
- זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעות המסמך המזויף דבר (כלומר טובת הנאה כלשהי) – עבירה מסוג עוון, שדינה עונש של 3 שנות מאסר.
- זיוף בנסיבות מחמירות – עבירה מסוג פשע, שדינה עונש של 5 שנות מאסר.
ובלשון המחוקק בסעיף 418 לחוק העונשין:

"המזייף מסמך, דינו – מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו – מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים".

לסיווג העבירות כעוון או כפשע השלכות שונות; למשל, בהקשר לתקופות ההתיישנות של העבירות, ומי הרשות התובעת המוסמכת להעמיד בגין העבירות לדין או לסגור את תיקי החקירה.

זיוף המשפיע על עסקאות.

במטרה להגן על חיי מסחר תקינים, מצא המחוקק לייחד בחוק העונשין עבירה פלילית לזיוף המשפיע על עסקאות, עבירה מסוג עוון שדינה 3 שנות מאסר.
סעיף 419 לחוק העונשין שכותרתו "זיוף המשפיע על עסקאות" קובע:

"המזייף מסמך שיש בו ידיעה על אדם או על תאגיד בכוונה לרמות, דינו – מאסר שלוש שנים; אין נפקא מינה, לענין זה, אם האדם או התאגיד היו קיימים או לא ואם התאגיד עמד להיווסד אך לא נוסד".

שימוש במסמך מזויף.

סעיף 420 לחוק העונשין שכותרתו "שימוש במסמך מזויף קובע:

"המגיש או מנפק מסמך מזוייף או משתמש בו בדרך אחרת, בידעו שהוא מזוייף, דינו כדין מזייף המסמך".

העבירה של שימוש במסמך מזויף כעבירה עצמאית מעבירת הזיוף, נולדה מתוך ידיעה שיש לתת מענה עונשי לשלל מצבים שונים;
- זיוף – למשל, כאשר אדם מזייף מסמך, ללא שום כוונה לקבל באמצעות הזיוף טובת הנאה כלשהי, או אפילו מתוך כוונה לקבל באמצעות הזיוף טובת הנאה כלשהי בעתיד, אולם אותו אדם לא עושה שום שימוש במסמך המזויף (למשל מחביא את המסמך המזויף בכספת). במקרה זה התגבשה עבירת הזיוף לפי סעיף 418 לחוק העונשין בלבד.
- זיוף ושימוש במסמך מזוייף – אותו אדם גם זייף את המסמך (או זייף אותו באמצעות אחר) וגם עשה בו שימוש בידעו שהוא מזוייף. במקרה זה התגבשו גם עבירת הזיוף לפי סעיף 418 לחוק העונשין וגם העבירה של שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 לחוק.
- שימוש במסמך מזוייף בלבד – אותו אדם כלל לא זייף את המסמך וגם לא היה שותף לזיוף בדרך כלשהי, אולם בידעו שהוא מזוייף, עשה שימוש במסמך המזויף – למשל הגיש אותו לגורם כלשהו.

זיוף בידי עובד ציבור.

סעיף 421 לחוק העונשין נותן מענה לנסיבה המחמירה של זיוף במסגרת תפקיד ציבורי, שכן מדובר בשימוש לרעה במשרה הציבורית תוך פגיעה באמון הציבור בשירות הציבורי.
סעיף 421 לחוק העונשין שכותרתו "זיוף בידי עובד ציבור" קובע:

"עובד הציבור המזייף מסמך שהוא ממונה על עשייתו או על שמירתו, או שיש לו גישה אליו בתוקף תפקידו, דינו – מאסר שלוש שנים עם או בלי קנס; עשה כן בכוונה לקבל דבר, דינו – מאסר חמש שנים עם או בלי קנס; קיבל דבר באמצעות מסמך מזוייף כאמור, דינו – מאסר שבע שנים עם או בלי קנס".

זיוף דרכון.

הוראות ספציפיות ביחס לזיוף דרכון נמצא בסעיף 8(א)(1) לחוק הדרכונים, תשי"ב – 1952.
בהתאם להוראות סעיף זה, דינו של אדם שעשה אחת מאלה 3 חודשי מאסר וקנס:

"זייף דרכון או תעודת מעבר, הוסיף, שינה, מחק, תלש, או השחית בדרך כלשהי רישום או חותמת בהם, בלא שהוסמך לכך כדין, או עשה פעולה המכוונת לזיוף, להוספה, לשינוי, למחיקה, לתלישה או להשחתה כאמור".

זיוף של שטר כסף.

סעיף 462 לחוק העונשין מטפל בזיוף שטרות כסף ואף ביבוא והחזקה ביודעין של שטרות מזויפים. הסעיף שכותרתו "זיוף שטר כסף", קבוע;

"העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:

1. בכוונה להונות, מזייף או משנה שטר כסף או מנפק שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהוא זוייף או שונה;

2. מביא או מקבל מחוץ לישראל או רוכש או מקבל בישראל או מחזיק או שומר שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהשטר זוייף או שונה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין".

זיוף מטבעות וזיוף בולים.

חוק העונשין מטפל בעבירות זיוף מטבעות בסעיף 471, בקבעו 7 שנות מאסר לעבירה של זיוף מטבעות.
סעיפים 486 ו- 487 בחוק העונשין מטפלים בכל הנוגע לזיוף בולים.

זיוף מסמך הקשור לבעלות, לחזקה או לשימוש ברכב.

סעיף 413ח לחוק העונשין עוסק בזיוף מסמך הקשור לבעלות, לחזקה או לשימוש ברכב, וכן זיוף שנעשה כדי לבצע או להקל על ביצוע עבירות בקשר לרכב.
מדובר בעבירה מסוג פשע, שדינה 5 שנות מאסר.

עבירות זיוף – מקרה להמחשה אשר טופל ע"י משרדנו.

תמצית המקרה – מתווכת נדל"ן שהורשעה בעבירות זיוף, קבלת דבר במרמה וגניבה – נדונה לעונש קל – עבודות שירות בלבד.

כנגד הנאשמת, מתווכת נדל"ן במקצועה, הוגשו שני כתבי אישום נפרדים, המייחסים לה שורה של עבירות זיוף, מרמה וגניבה.
התיק נקבע לדיון בפני כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע, שכיהנה באותה עת בבית משפט השלום בכפר סבא.
לנוכח עוצמת הראיות שנאספו כנגד הנאשמת, לרבות הודאותיה באשם, ובהעדר כל סיכוי להתמודד על אחריותה הפלילית של הנאשמת למעשים, עבר עורך דין פלילי גיא פלנטר לזירת העונש, שם הציב מטרה שבסופו של יום, לא תמצא עצמה הנאשמת מאחורי סורג ובריח.
בשלב ראשון, ועל מנת למנוע מצב בו תיענש הנאשמת בגין כל פרשה בנפרד, דבר שהיה מחמיר בעונשה, ביקש עורך דין פלילי גיא פלנטר מבית המשפט לאחד את הדיון בשני כתבי האישום.
בהמשך, גיבש עורך דין גיא פלנטר עם פרקליטות מחוז מרכז הסדר טעון כולל, הנוגע לשני כתבי האישום.
על פי הסדר הטעון שגובש עם הפרקליטות, תוקנו שני כתבי האישום לקולא, ושני הצדדים עתרו בפני בית המשפט לסיים את עניינה של הנאשמת בעונש מוסכם, שאיננו כולל רכיב של מאסר של ממש.
לאחר התיקונים שנערכו בכתבי האישום במסגרת הסדר הטעון, כללו שני כתבי האישום את האישומים שיפורטו להלן.

תיק פלילי I – שלושה אישומים שונים של עבירות זיוף, קבלת דבר במרמה וגניבה בידי מורשה.

בתיק הפלילי הראשון הורשעה הנאשמת, על פי הודאתה, בשלושה אישומים שונים;

האישום הראשון – זיוף מסמך וגניבת שיקים.

על פי עובדות האישום הראשון, עת שימשה כמתווכת נדל"ן, קיבלה מלקוחותיה סדרת שיקים שנועדו לתשלום למוכרי הנכס. במקום להעביר את השיקים למוכרי הנכס, גנבה את השיקים בסך של מעל 8,000 שקלים חדשים, פרעה אותם, ואף זייפה מסמך לפיו הועבר הסכום למוכרים והם אישרו קבלתו.
בהתאמה לעובדות המקרה, הורשעה הנאשמת באישום הראשון בעבירות הבאות:
- קבלת דבר במרמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
- גניבה בידי מורשה, עבירה בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.
- זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין.

האישום השני – זיוף שיק וגניבה בידי מורשה.

על פי עובדות האישום השני, פנתה הנאשמת אל אותם לקוחות וביקשה מהם שיק לתשלום יתרת חוב ארנונה של הנכס. הלקוחות מסרו לידיה שיק פתוח כדי שתשלם את החוב לעירייה. הנאשמת זייפה את השיק ע"י שינוי התאריך, ומילאה בו סכום של 4,800 שקלים. בשיק שזייפה השתמשה לתשלום עבור רהיטים שרכשה לעצמה. השיק לא כובד בשל חוסר כיסוי מספיק.
בהתאמה, הורשעה הנאשמת באישום השני בעבירות הפליליות הבאות:
- גניבה בידי מורשה, בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.
- זיוף, בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין.

האישום השלישי – זיוף שתי קבלות של מס רכישה וקבלת דבר במרמה.

על פי עובדות האישום השלישי, ביקשה הנאשמת מהלקוחות שיפקידו בידיה שיק פתוח לצורך תשלום מס רכישה. הנאשמת לא שילמה את המס באמצעות השיק, אלא זייפה שתי קבלות של מס רכישה ע"ש הלקוחות, תוך זיוף הסכומים והטבעת חותמת מזויפת המעידה על פירעונם. את הקבלות המזייפות, מסרה הנאשמת ללקוחות. לא ידוע מהו השימוש שעשתה הנאשמת, אם עשתה, באותו שיק. הלקוחות חויבו לשלם את סכום המס בתוספת ריבית והצמדה עקב האיחור בתשלום.
בהתאמה, הורשעה הנאשמת באישום השלישי בעבירות הבאות:
- קבלת דבר במירמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
- זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין.

תיק פלילי II – עבירה של גניבה בידי עובד.

כתב האישום בתיק הפלילי השני נגע לתקופה אחרת, בה הועסקה הנאשמת כפקידת מכירות בחברה וגנבה כספים ממעבידה.
במקום להעביר לחברה כספים שהתקבלו מלקוחות אשר רכשו מוצרים, גנבה את הכספים והעלימה את מעשיה על ידי הוצאת חשבוניות זיכוי, במקום חשבוניות מס.
בהתאמה, הורשעה הנאשמת בכתב אישום זה בעבירה של גניבה בידי עובד, בניגוד לסעיף 391 לחוק העונשין.

בית משפט השלום מאמץ את הסדר הטעון ונמנע מלגזור על הנאשמת מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.

בגזר דינה, עמד בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע) על חומרת מעשיה של הנאשמת כלדקמן:

"מעובדות כתבי האישום בהם הורשעה הנאשמת עולה כי המדובר בשימוש לרעה שעשתה הנאשמת בעיסוקה כמתווכת דירות, תוך מעילה באמון שרחשו כלפיה הלקוחות רוכשי הנכס והמוכרים, ותוך שקיבלה לידיה, שלא כדין, כספים המגיעים למוכרים.

הנאשמת ניסתה להסתיר מעשים אלה ע"י זיוף מסמכים ואף גנבה סידרת שיקים, אשר הפקידו בידיה הרוכשים לשם מסירתם למוכרים. כמו כן ניסתה הנאשמת לקבל במרמה סכום של 4,800 ש"ח מהרוכשים, וקיבלה שיק פתוח נוסף, תוך טענת שווא כי מדובר בכספים לתשלום חוב הארנונה ומס רכישה בגין הנכס.

אותו דפוס עברייני של שליחת יד בכספי הזולת, שנתן בה את אמונו, מתגלה מעובדות כתב האישום השני, עת גנבה הנאשמת ממעבידתה סך של 2,500 ש"ח והוציאה חשבוניות זיכוי במקום חשבוניות מס כדי להסוות את המעילה".

למרות חומרת עבירות הזיוף והמרמה, כיבד בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופטת ניצה מימון שעשוע) את הסדר הטעון שנקשר בין הצדדים והשית על הנאשמת עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים.

תיק פליליים בבית משפט השלום כפר סבא, בפני כב' השופטת ניצה מימון שעשוע.

לקריאה נוספת.

דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרד עו"ד פלילי גיא פלנטר ייצוג משפטי בעבירות צווארון לבן ניתן למצוא בעמוד – עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.
להרחבה אודות טיפול משרדנו בעבירות גניבה בכלל, ועבירת גניבה ממעביד בפרט ראו בעמוד: עבירות גניבה – ייעוץ ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.
להרחבה אודות טיפול משרדנו בעבירות מרמה ראו בעמוד: עבירות מרמה – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בכפר סבא ראו בעמוד: עורך דין פלילי בכפר סבא.

עבירות זיוף – דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי.

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בנוגע לעבירות זיוף במשפטים פליליים, במשפטים צבאיים בבתי דין צבאיים ובהליכים משמעתיים בבתי דין משמעתיים.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות זיוף, כאשר בדרך כלל נלוות לעבירות הזיוף עבירות נוספות כגון שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה, גניבה בידי עובד ועוד.

עו"ד פלילי

הקלה בעונש | עבירות צווארון לבן | ארכיון גניבה ממעביד | ארכיון גניבה ממעסיק | ארכיון גניבה בידי עובד | ארכיון קבלת דבר במרמה | ארכיון זיוף | ארכיון גניבה בידי מורשה | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו"ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו"ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון

הפוסט עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף; ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 4.9 (77) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה; ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 5 (17)

גיא פלנטר — Mon, 03 Oct 2022 08:31:57 +0000

עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה בכל הנוגע לעבירות מרמה.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין במגוון דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות מרמה.

עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה – במה מדובר.

עבירות מרמה מעוגנות בחוק העונשין בפרק י"א סימן ו', שכותרתו "עבירות מרמה, סחיטה ועושק".
אנו עוסקים כאן בעבירות המרמה העיקריות.

מהי "מרמה" ומה הכוונה "לרמות"?

חוק העונשין מגדיר "מרמה" כדלקמן:

"מרמה" – טענת עובדה בענין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת; ו"לרמות" – להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל;

קבלת דבר במרמה – יסוד "הקבלה" בעבירה.

עיון בהגדרת המושג "מרמה" מלמד שלמעשה מדובר בטענה שיקרית כלשהי, כלומר באי אמירת אמת ביודעין.
כעת יש לדעת, שעל פי הדין במחוזותינו, עצם אמירת אי אמת איננה בגדר עבירה פלילית, אלא באם כתוצאה מהשקר התקבל דבר במרמה, או שהשקר נאמר במקום שבו קיימת חובה חוקית להצהיר או להעיד את האמת – כגון בתצהיר ערוך כדין (שאז אי אמירת אמת מהווה עבירה של שבועת שקר) או בעדות בבית המשפט (שאז אי אמירת האמת מהווה עדות שקר).
משמע, בהקשר של עבירות מרמה, על מנת שהשקר יהפוך לעבירה פלילית, צריך להתקבל בעקבות השקר דבר כלשהו. סעיף 415 לחוק העונשין שכותרתו "קבלת דבר במרמה", קובע:

"המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים".

ובלשון בית המשפט העליון בע"פ 1784/08, ישראל פרי נ' מדינת ישראל:

"כדי שתשתכלל העבירה על עושה המעשה להציג, במודע, מצג מירמה ולקבל, כתוצאה מכך, דבר כלשהו. "קבלת הדבר" הוא המרכיב התוצאתי שבלעדיו לא יושלם ביצוע העבירה.

במילים אחרות, אין די בכך שאדם הגיע, כתוצאה ממעשה המרמה, להחלטה למסור את הדבר כדי להוות "קבלת דבר במרמה", אלא יש צורך שהדבר אכן ימסר".

הצורך להוכיח קשר סיבתי בין המרמה לקבלת "הדבר".

קבלת דבר במרמה היא עבירה תוצאתית, המחייבת קשר סיבתי בין המרמה לבין קבלת ה"דבר".
על "המרמה" להיות "הסיבה היעילה", אך לא הבלעדית, לקבלת "הדבר" בעבירה של "קבלת דבר במרמה", ודי בהשפעתה הניכרת על המרומה.
מצגי השווא שגרמו להעברת ה"דבר" מהמרומה למרמה חייבים לשחק תפקיד ניכר בהערכת המצב של המרומה.

מה טיבו של "הדבר" שצריך להתקבל במרמה על מנת שתתגבש עבירה?

סעיף 414 לחוק העונשין מגדיר "דבר":

"דבר" – מקרקעין, מיטלטלין, זכות וטובת הנאה;

כפי שניתן לראות, ההגדרה של "דבר" רחבה מאוד אם כן וכוללת למעשה כל טובת הנאה שהיא.
בע"פ 1784/08 הנ"ל סיכם בית המשפט העליון את ההלכות בנוגע לטיבו של "הדבר", באופן הבא:
- ה"דבר" לא חייב להיות חומרי והוא כולל גם דבר מופשט וכן "כל דבר הגורם הנאה או סיפוק גופני או נפשי".
- לא חייבים להוכיח כי נגרם למרומה נזק או הפסד מוחשי בעטייה של המרמה. די בכך שיוכח כי היתה פגיעה בחופש הבחירה ובשיקול הדעת של המרומה.

מהי קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות?

הנסיבות המחמירות שהופכות את העבירה של קבלת דבר במרמה מעבירה של עוון, שדינו 3 שנות מאסר לעבירה של פשע, שדינו 5 שנות מאסר, לא הוגדרו בחוק.
אין די באזכור סתמי של "נסיבות מחמירות" כדי להביא להרשעה בעבירה היותר חמורה ועל הרשות התובעת להתכבד ולפרט בכתב האישום (ובהמשך להוכיח במשפט) מה הן אותן נסיבות מחמירות.
אמות מידה לבחינה האם התקיימו נסיבות מחמירות הן למשל: השיטה, התכנון, התחכום, ההיקף.
רשימת הגורמים שעשויים להוות נסיבות מחמירות אינה סגורה, וכללת למשל:
- ריבוי של מעשי מרמה;
- התחכום שבהם;
- הסכומים שהועברו כתוצאה מהמרמה;
- ביצוען של עבירות נוספות שנועדו לאפשר את המרמה;
- התמדה במעשי מרמה לאורך זמן;
- היותו של עבריין המרמה עובד ציבור.

על עבירות מרמה נוספות.

חוק העונשין כולל עבירות מרמה נוספות, "קרובות משפחה" של עבירת המרמה הקלאסית – קבלת דבר במרמה.
סעיף 416 לחוק העונשין שכותרתו "תחבולה", קובע:

"המקבל דבר בתחבולה או בניצול מכוון של טעות הזולת שאין בהם מרמה, דינו – מאסר שנתיים".

סעיף 422 לחוק העונשין שכותרתו "שידולי מרמה", קובע:

"המשדל אדם במרמה לעשות מסמך או לחתום עליו או להשיג חתימת אדם אחר או חותמת על מסמך, דינו כדין מזייף ודין המסמך כדין מסמך מזוייף; המשדל אדם במרמה להשמיד מסמך ויש בכך כדי לגרום לו הפסד דבר, דינו כדין המקבל דבר במרמה; אין הוראות אלה באות לגרוע מהוראות כל דין אחר בענין שידול".

עבירות מרמה – מקרה להמחשה שטופל על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

תמצית הפרשה – עבירות מרמה וזיוף חמורות בתעשייה האווירית – בכיר הנאשמים סיים את ההליך הפלילי במאסר על תנאי, ללא פגיעה בזכויות הפנסיה.

במסגרת עמוד זה בחרנו להציג פרשת מרמה וזיוף הנוגעת לתעשייה האווירית אשר בה טיפלנו. בתמצית, קיבלו במרמה עובדי התעשייה האווירית בחו"ל החזר הוצאות בסכומים של עשרות אלפי דולרים על ידי הגשת קבלות מזויפות אודות הוצאות פיקטיביות.
בכיר הנאשמים, ומי שהיה "הרוח החיה" בפרשה, אשר יוצג על ידי עורך דין פלילי גיא פלנטר, נדון למאסר על תנאי בלבד, ללא פגיעה בזכויות הפנסיה שלו וזאת למרות תפקידו המרכזי בפרשה ולמרות שקיבל בעצמו במרמה במשך שנים החזר הוצאות באמצעות הגשת קבלות מזויפות.

טיוטת כתב האישום המייחסת שורה ארוכה של עבירות מרמה וזיוף חמורות.

בטיוטת כתב האישום הואשמו הנאשמים בשורה של עבירות פליליות חמורות הנוגעות לעבירות מרמה וזיוף:
- קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה בניגוד לסעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, בכך שהונו את התעשייה האווירית בהגשת החזרי הוצאות מנופחים ופיקטיביים, תוך שימוש במסמכים מזויפים בנסיבות מחמירות והפצת ההונאה בקרב עובדים אחרים של התעשייה האווירית.
- מרמה והפרת אמונים, עבירה בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין, בכך שכעובדי הציבור ובעת מילוי תפקידם, עשו מעשי מרמה והפרת אמונים הפוגעים בציבור.
- זיוף בנסיבות מחמירות, עבירה בניגוד לסעיף 418 (סיפא) לחוק העונשין, בכך שהכינו קבלות וחשבוניות של בית מלון ושל חברת תקשורת הנחזות להיות אשר אינן ועשויות להטעות, ובכך שחתמו על קבלות בשם בית מלון ובשם חברת תקשורת ללא סמכות כדין.
- שימוש במסמך מזוייף בנסיבות מחמירות, עבירה בניגוד לסעיף 420 לחוק העונשין, בכך שהגישו בשיטתיות את הקבלות הפיקטיביות והמזויפות לתעשייה האווירית, על מנת לקבל במרמה החזר הוצאות.
- קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה בניגוד לסעיף 415 (סיפא) לחוק העונשין, כאשר הנסיבות המחמירות מתבטאות בשימוש בחותמות מזויפות, סריקה באמצעות מחשב, מחיקת פרטים ורישום פרטים אחרים, שימוש במסמכים כוזבים וציון עובדות שיקריות, זאת באופן קבוע, שיטתי, פעמים רבות ולאורך שנים ובסכומי כסף גבוהים.

הליך השימוע הפלילי וגיבוש הסדר טעון מקל במיוחד.

במסגרת הליך שימוע פלילי, שוכנעה הפרקליטות לתקן את טיוטת כתב האישום המקורית, לכתב אישום מרוכך, שיכלול עבירות של זיוף ושימוש במסמך מזויף בלבד.
לא רק שהוסרו מכתב האישום שהוגש לבית המשפט כל הנסיבות המחמירות אלא גם נמחקו כליל שורה ארוכה של עבירות מרמה חמורות, שנכללו בטיוטת כתב האישום המקורי:
- קשירת קשר לביצוע פשע;
- מרמה והפרת אמונים;
- קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות;
עוד מטעמי ריכוך ומיתון, הוסרה במסגרת הסדר הטעון שגובש בשימוע הטבלה המפרטת את מעשי הזיוף והמרמה ואילו במישור העונשי הוסכם במסגרת הסדר הטעון כי הצדדים יעתרו לעונש מוסכם של מאסר על תנאי בלבד, וקנס כספי.
הישגי ההגנה בהסדר טעון זה קיבלו אם כן ביטוי במספר מישורים:
- במישור האחריות הפלילית:
  - הסכמתה של הפרקליטות למחוק מכתב האישום את כל הטענות והעבירות הנוגעות לעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ביחס לכספים שנתקבלו כתוצאה מהגשת הקבלות המזויפות).
  - מחיקת הטענה שהמעשים נעשו בכובע של עובד ציבור בעת מילוי תפקידו ומחיקת העבירה של מרמה והפרת אמונים, בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין מכתב האישום המוסכם.
- במישור העונשי:
  - העובדה שהנאשם לא יידרש לרצות ולו יום אחד מאסר, אפילו בעבודות שירות.
  - הנאשם לא חוייב להשיב את כל הכספים שקיבל מהתעשייה האווירית, כתוצאה מהגשת הקבלות המזויפות;
  - תנאיו הסוציאליים של הנאשם לרבות הפנסיה שלו, לא נפגעו.

פרסומים אודות הפרשה בכלי התקשורת.

לפרטים מלאים על הפרשה ראו – עבירות צווארון לבן – פרשיית מרמה זיוף והונאה בתעשייה האווירית. בכיר הנאשמים נדון למאסר על תנאי בלבד, ללא פגיעה בפנסיה, למרות שקיבל החזר הוצאות באמצעות הגשת קבלות מזויפות.
הפרשיה זכתה לתהודה תקשורתית נרחבת וראו למשל הפרסום ב- Ynet: המשטרה חוקרת חשדות לפיהם עובדים בתעשייה האווירית זייפו קבלות על הוצאות נסיעות, בתי מלון וארוחות – וקיבלו החזרים בסך אלפי שקלים.

לקריאה נוספת.

דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בעבירות צווארון לבן ניתן למצוא בעמוד – עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.
להרחבה אודות עבירות קשורות ראו:

עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה – דוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי.

בסוף עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון רחב של מקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בעבירות מרמה בהליכים פליליים, במשפטים צבאיים בבתי דין צבאייים ובהליכים משמעתיים.

עו"ד פלילי

עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות | עבירות הונאה התחזות – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי | עבירות זיוף – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי | עבירות צווארון לבן – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי

הפוסט עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה; ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 5 (17) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

זיוף אישורי מחלה – עובדי מדינה – דיווחי נוכחות כוזבים; ללא פיטורים משירות המדינה 5 (3)

גיא פלנטר — Tue, 31 Mar 2020 14:00:36 +0000

עובדי מדינה – זיוף אישורי מחלה, דיווחי נוכחות כוזבים קבלת כספים במרמה – ללא פיטורים.

זיוף אישורי מחלה, דיווחי נוכחות כוזבים, קבלת כספים במרמה – סיום הליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ללא פיטורים.

עובדת מדינה אשר הודתה כי במשך 3 שנים כשלה במקרים של זיוף אישורי מחלה וכן דיווחי נוכחות כוזבים מסיימת הליך משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה ללא פיטורים.
בניגוד לעמדת התביעה, מחליט בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בדעת רוב להימנע מפיטוריה של עובדת מדינה אשר הודתה בשורה של עבירות משמעת חמורות, חלקן בעלות גוון פלילי: זיוף אישורי מחלה, הגשת אישורי המחלה המזויפים על מנת להצדיק היעדרויות ועל בסיס דיווחי נוכחות כוזבים – קבלת כספים במרמה.

כתב התובענה שהוגש כנגד עובדת מדינה וותיקה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים: זיוף אישורי מחלה, דיווחי נוכחות כוזבים וקבלת כספים במרמה.

כנגד עובדת מדינה וותיקה הוגשה תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה במסגרתה נטען, בתמצית, כדלקמן:
- במועדים שונים בתקופה של כ- 3 שנים, זייפה הנאשמת תעודות ואישורים רפואיים שלה ושל בנה.
- את האישורים הרפואיים המזויפים הגישה למשרדה תוך הצגת מצג שווא לפיו נעדרה בשל טעמים רפואיים.
- במעשים אלו דיווחה דיווחים כוזבים בנוגע לאישורים הרפואיים וקיבלה בגינם, במרמה, כספים להם לא הייתה זכאית.
- בהתאמה, הואשמה עובדת המדינה כי במעשים אלו פגעה במשמעת שירות המדינה, הפרה הוראות דין ולא קיימה את המוטל עליה כעובדת מדינה, והתנהגה התנהגות שאינה הוגנת ואינה הולמת עובד מדינה, עבירות לפי סעיף 17(1), 17(2), 17(3) ו- 17(4) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג – 1963.
הליך משמעתי זה נשמע בפני הרכב השופטים ניצה אדן ביוביץ, מ"מ אב בית הדין ויו"ר המותב, עו"ד אולגה רזניקוב, וגב' אילנה נהרי.

המחלוקת בין הצדדים – שאלת הפיטורים משירות המדינה.

בהתאם להוראות סעיף 34(8) לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג – 1963, מוסמך בית הדין למשמעת של עובדי המדינה להורות על פיטוריו של עובד מדינה:

"34. בית הדין מוסמך להחליט על אחד או אחדים מאמצעי משמעת אלה:

(8) פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים; ורשאי הוא להורות על תשלום פיצויי הפיטורים שנשללו, כולם או מקצתם, כפי שיחליט, למי שהעובד חייב בפרנסתם".

במסגרת טיעוניה לעונש, עתרה התביעה לאמצעי משמעת של פיטורים לאלתר, תוך קבלת הזכויות המגיעות לנאשמת על פי דין ולנזיפה חמורה.
ב"כ הנאשמת, עורך דין גיא פלנטר, ביקש לשכנע את בית הדין למשמעת כי אמצעי המשמעת להם עותרת התביעה אינם מידתיים ועתר להימנע מפיטורי הנאשמת ולהסתפק במקרה זה באמצעי משמעת מתונים יותר.

על עבירות המשמעת בהן הורשעה הנאשמת – זיוף אישורי מחלה, דיווחי נוכחות כוזבים וקבלת כספים במרמה.

בגזר דינו, עמד בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים (הרכב ניצה אדן ביוביץ, מ"מ אב בית הדין ויו"ר המותב, עו"ד אולגה רזניקוב, וגב' אילנה נהרי) על חומרת העבירות באופן הבא:

"בית המשפט העליון עמד בפסיקותיו הרבות על הפסול הנעוץ במסירת דיווחים שאינם אמת.

בעש"מ 6978/00 מאיר מויטל נ' נציב שירות המדינה, פ"ד נד(4) 865 נפסק:

"דיווחים כאלה, תהיה הסיבה לדיווחים אשר תהיה, פסולים בעיקר בשל שלוש סיבות: ראשית, משום שאינם דיווחי אמת, ואין צורך להסביר את הפסול שבחתימת עובד, ביודעין, על דיווח שאינו אמת. מבחינה זאת הם אינם מוסריים. שנית, משום שהם מפרים את ההוראות המחייבות. לכן הם בלתי-חוקיים. ושלישית, משום שהם משמשים את העובדים כדי לקבל מאוצר המדינה שכר שאינו מגיע להם."

בית המשפט שב והדגיש כי חומרת העבירה אינה נבחנת דווקא על פי הנזק הכספי שנגרם לקופת הציבור. בעש"מ 10125/01 מדינת ישראל נ' גניש (ניתן ביום 11.3.2002):

"כבר נאמר לא אחת בפסיקתנו, כי עובד הציבור הוא נאמן הציבור. החומרה במעשים מן הסוג שבו הורשעה המשיבה, אינה נעוצה בהיזק הכספי ואף לא בחסר בממון בקופת המדינה, אלא במעילה באמון הכרוכה במעשים אלה. קשת המעשים הנכללים בעבירות של מעילה באמון היא מגוונת ומבטאת מידות חומרה שונות. היא כוללת עבירות חמורות כגניבה ממעביד, מעשי מרמה או זיוף וכן הפרת אמונים ואף מעשים שאינם פליליים במובהק, אשר היסוד של מעילה באמון הוא היסוד הדומיננטי בהם. בשל עוצמת הפיתוי והקלות בה ניתן להערים על המערכת בכל הנוגע לקבלת טובות הנאה שלא כדין, יש להקפיד על כך שאמצעי המשמעת שיוטלו על עובד שסטה מן השורה יהוו תגובה הולמת ומרתיעה."

(כן ראה: עש"מ 10250/01 ז'קלין מוכתרי נ' נציבות שירות המדינה (ניתן ביום 10.2.2001); עש"מ 1804/01 מדינת ישראל נ' אלקריף (ניתן ביום 13.9.2001).

על עבירות המשמעת של היעדרות מהשירות ללא רשות פסק בית המשפט העליון בער"מ 4/80 עירית תל אביב יפו נ' גמרמן (פ"ד לה (1) 218, 219):

"היעדרות מן העבודה ללא נטילת רשות, יש בה פגיעה במשמעת ואף פגיעה באזרח משלם המיסים, הזכאי לכך שהעובדים המופקדים על שירות הציבור ימלאו תפקידם כיאות ויהיו נוכחים במקום עליו הופקדו כדי לבצע את תפקידם."

ועוד, בער"מ 5608/04 עירית חולון נ' עובדיה סייג (ניתן ביום 19.1.05):

"בדרך כלל עבירת המשמעת של היעדרות מעבודה תוך החתמת כרטיס נוכחות שפרטיו כוזבים, נמנית עם עבירות המשמעת החמורות הפוגעות בסדרי העבודה, ומטעם זה בהליכים משמעתיים בגין עבירה זו נגזרו אמצעי משמעת חמורים (ראו: עש"מ 1/76 כהן נ' נציבות שירות המדינה, פ"ד ל(3) 500; עש"ם 6978/00 מוטיל נ' נציב שירות המדינה, פ"ד נד(4) 865; עש"ם 5044/03 בליתי נ' נציבות שירות המדינה (לא פורסם)).

ובעש"מ 5626/05 רחל אוחנה נ' מדינת ישראל – נציבות שירות המדינה (ניתן ביום 14.3.06) נפסק:

"קיומה של תרבות עבודה ושמירה קפדנית על הכללים והנוהל של התייצבות לעבודה והשקעה בפועל של שעות עבודה הנדרשות מעובד מדינה הם תנאי הכרחי לתפקוד נאות של השירות הציבורי. היעדרות מהעבודה שלא במסגרת חופשה, מחלה, השתלמות מקצועית או מטרה אחרת שאושרה על ידי הממונה, המתיישבת עם נוהליה ותכליותיה של המערכת הציבורית פוגעת בראש ובראשונה במערך הביצועי של שירות המדינה אשר נמצא לוקה בהעדר השקעת משאבים מספקת ביעדים שיש להשיגם. עבודה אינה יכולה להתבצע כראוי כאשר העובד אינו ממלא את תפקידו אלא עסוק בענייניו הוא. ומעבר לכך, יש בהיעדרות בלתי מאושרת מהעבודה כדי לפגוע פגיעה עמוקה במערך האימון הנדרש בין ציבור העובדים למעסיק הציבורי. אין כמו מצג שווא בדבר הימצאות בעבודה כאשר עובד נעדר ממנה, וקבלת שכר בעבור שעות עבודה שלא בוצעו כדי לפגוע באמינותו של השירות הציבורי בעיני הציבור, וכדי לשקף ניצול כספי ציבור למטרות זרות. קבלת תמורה כספית על ידי עובד בגין שעות עבודה אותן לא ביצע כאשר היה עסוק בענייניו הפרטיים כמוה כשליחת יד בכספי ציבור, ועל אחת כמה וכמה כאשר הדבר נעשה לאורך זמן כענין של שיטה, המלווה בדיווחים כוזבים, לתופעה זו נילוות חומרה מיוחדת."

ועוד, בבר"ש 8785/14 דורית מרגי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 12.1.15 ) נפסק:

"יח. למותר להכביר במילים על החומרה שבהוצאת כספים מקופת הציבור על יסוד דיווחי שווא. בבר"ש 9724/10 אליתים נ' נציבות שירות המדינה (6.1.2011) ציינתי כי "לעניין זה דומה המדווח דיווחים כוזבים למעלימי מס, שהיה דרך אחרת לגניבה מן הציבור".

מדובר, באיפוא, במעשים המצויים ברף החומרה הגבוה של עבירות המשמעת בשירות הציבורי, העלולים במקרים מסויימים להגיע לפלילים, ובהתאם, על רמת הענישה להיות, על דרך הכלל, במדרג הגבוה ביותר, קרי, פיטורין. לא נעלמו מעיני פסק דין שאותם הזכירה המבקשת, בהם נגזרו עונשים קלים יותר על בכירים במשרד החוץ. בית הדין קמא התייחס לטענה זו ודחה אותה בציינו כי הוא רואה את שליחותו ב"יישום והטעמה של ערכים וכללים אתיים ראויים בשירות המדינה,, וידי תיכון עימו…".

בדעת רוב, קיבל בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים את טעוני ההגנה ועל אף חומרת מעשיה, נמנע מפיטורי הנאשמת.

דעת הרוב סברה, כי ניתן יהיה להגשים את המטרות המניעתיות וההרתעתיות העומדות בבסיס התכליות של אמצעי המשמעת בדין המשמעתי, אף ללא פיטוריה של הנאשמת.
דעת, המיעוט סברה כי עבירות הדיווחים הכוזבים הינן עבירות נפוצות בשירות המדינה, אשר גורמות לפגיעה חמורה בתדמיתו ובשמו הטוב של השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתחום המשמעת בדרך כלל נסוג העניין האישי בפני המסר הציבורי הכללי הנדרש ובנסיבות אלו דעת המיעוט, שאין מנוס מפיטורי הנאשמת והרחקתה מהשירות.
בסופו של יום אם כן קיבל בית הדין למשמעת של עובדי המדינה את עמדת ההגנה, נמנע מפיטוריה של הנאשמת והטיל עליה את אמצעי המשמעת הבאים:
- נזיפה חמורה.
- הפקעת משכורת קובעת אחת, שתנוכה ב- 24 תשלומים שווים ורצופים.
- הורדה בשתי דרגות למשך שנתיים.
- השבת הכספים שהתקבלו שלא כדין לקופה הציבורית.

תיק בד"מ 94/17, בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ((הרכב ניצה אדן ביוביץ, מ"מ אב בית הדין ויו"ר המותב, עו"ד אולגה רזניקוב, וגב' אילנה נהרי). גזר הדין ניתן ביום 29.5.18.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בגזר הדין של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה במלואו, ללא פרטים מזהים.
את הנאשמת ייצגו בתיק זה עורך דין גיא פלנטר ועו"ד רעות רחמן ממשרדו.

לקריאה נוספת.

לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו"ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה
בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.
כמו כן ראו:

דין משמעתי – עובדי מדינה: משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.

עורך דין משמעתי

דיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה | זיוף אישורי מחלה | התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה | התנהגות בלתי הוגנת | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | הליך משמעתי – ייצוג משפטי ע"י עורך דין

הפוסט זיוף אישורי מחלה – עובדי מדינה – דיווחי נוכחות כוזבים; ללא פיטורים משירות המדינה 5 (3) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

זיוף אישור נוכחות והגשתו, עובדי מדינה – דיווחי נוכחות כוזבים – הורדה בדרגה לחצי שנה 4.5 (6)

גיא פלנטר — Wed, 04 Mar 2020 11:11:20 +0000

זיוף אישור נוכחות, דיווחי נוכחות כוזבים, קבלת כספים במרמה – סיום הליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ללא פיטורים, בהורדה בדרגה אחת למשך חצי שנה.

עובדת מדינה שזייפה אישור נוכחות, הגישה את האישור המזויף למשרדה ודיווחה דיווחי נוכחות כוזבים – סיימה הליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בהורדה בדרגה אחת לחצי שנה, הפקעת משכורת אחת ונזיפה חמורה.
להלן "השורה התחתונה" בגזר הדין שאימץ את הסדר הטעון;

עובדי מדינה: דיווחים כוזבים, זיוף אישור נוכחות והגשתו – הורדה בדרגה אחת לחצי שנה.

כתב התובענה החמור שהוגש לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים נגד עובדת המדינה – זיוף אישור נוכחות והגשתו + דיווחי נוכחות כוזבים.

במרכז פרשה זו עובדת מדינה ותיקה ומוערכת, המועסקת באחת היחידות המסווגות והרגישות בשירות המדינה.
כנגד העובדת הוגשה תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים שייחסה לה עבירות משמעת חמורות בשני אישומים.

אישום מס' 1 – דיווחי נוכחות כוזבים.

בתמצית, באישום הראשון בכתב התובענה נטען כדלקמן; במשך כארבעה חודשים השתתפה העובדת בקורס מקצועי אליו נשלחה מטעם עבודתה, באישור ובמימון יחידתה.
במסגרת דיווחיה על נוכחותה בקורס דיווחה העובדת, במספר הזדמנויות שונות, דיווחים כוזבים. העובדת דיווחה כאילו נכחה בקורס במועדים בהם בפועל לא נכחה.
בגין הדיווחים הכוזבים קיבלה העובדת שכר שלא כדין.
במעשים אלו הפרה העובדת את הוראות התקשי"ר, התנהגה התנהגות שאינה הוגנת ושאינה הולמת עובדת מדינה וכן התנהגות הפוגעת בשמו הטוב ובתדמיתו של שירות המדינה, עבירות לפי סעיף 17(1), 17(2), 17(3) ו- 17(4) לחוק שירות המדינה ( משמעת), התשכ"ג – 1963.

אישום מס' 2 – זיוף אישור נוכחות, שימוש במסמך מזויף.

באישום השני בכתב התובענה נטען בתמצית כדלקמן; במסגרת מחלוקת שהתגלעה בין העובדת לאגף משאבי אנוש ביחידה בעניין דרך חישוב התשלום וגובה התשלום בגין השתתפותה בקורס, התבקשה העובדת להמציא אישור לימודים מהמכללה בדבר השתתפותה בקורס במועדים מסוימים ובדבר מועד סיום הקורס.
העובדת פנתה למכללה בה למדה וקיבלה לבקשתה אישור לימודים.
את האישור המקורי שקיבלה זייפה העובדת באמצעות תוכנת מחשב, על ידי כך ששינתה בו פרטים הנוגעים למועד סיום הקורס ולנוכחותה בקורס במועדים מסוימים, באופן הנחזה להיות כאילו מדובר באישור מקורי מטעם המכללה.
בהמשך, הגישה העובדת את האישור המזויף לאגף משאבי אנוש ביחידה.
במעשים אלו, כך נטען באישום השני בכתב התובענה, זייפה עובדת המדינה מסמך ועשתה שימוש במסמך מזויף שלא כדין – עבירות על סעיפים 418 ו-420 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, וכן פגעה במשמעת בשירות המדינה, הפרה הוראות חוק ונוהל והתנהגה התנהגות שאינה הולמת עובדת מדינה, עבירות לפי סעיף 17(1), 17(2), 17(3) לחוק שירות המדינה ( משמעת), התשכ"ג – 1963.

העבירות בהן הואשמה עובדת המדינה נושאות חומרה יתרה וככלל – מובילות לפיטורין.

באינספור פסקי דין עמדו בתי הדין למשמעת וערכאות הערעור על כך שבעבירות מן הסוג בהן הואשמה עובדת המדינה נעוצה חומרה יתרה, בשל המעילה הקשה באמון והפגם המוסרי הטמונים בהן.
כך למשל, בעש"מ 4203/07 יעקב בוגייסקי נ' נציבות שירות המדינה נפסק כי: "ההרשעה בזיוף למעט נסיבות חריגות ביותר, מעטה קלון. קלון כבד הוגדר כעבירה שבעוברה נתגלה פגם מוסרי המעיד על בעליו שאין הוא ראוי לבוא בקבל הישירים, או שהיא בושה וחרפה לעושה".
גם בעש"מ 2528/06 מדינת ישראל נ' עומר דראושה נפסק ביחס לחומרת העבירות: "ניסיונו של עובד מדינה להשיג באמצעות מצג כוזב טובות הנאה מהמדינה, אשר בשירותה הוא מועסק, מהווה פגיעה שורשית בחובות האמון שעובד בציבור חב כלפי מעסיקו. מעשי מרמה של עובד מדינה המופנים כלפי מערכות המדינה עליהן הוא נמנה, חותרים תחת בסיס הנאמנות וחובות האימון הבסיסיים שעובד חב כלפי השירות הציבורי כולו, וגורמים נזק רב לאמון שהציבור רוחש לו. בלא אימון זה, נפגעת יכולתו של השירות הציבור למלא את תפקידו, ועמו נפגעת זרוע חשובה ביותר של מערכת השלטון, שבלעדיה מערכות המדינה אינן יכולות לתפקד".
פסיקת בתי הדין למשמעת של שירות המדינה מלמדת כי רובם המכריע של המקרים בהם הורשעו עובדי מדינה בעבירות של זיוף ושימוש במסמך מזויף הסתיימו בפיטורי העובדים משירות המדינה לאלתר, לצד פסילה לשירות המדינה למספר שנים.
אחת הדוגמאות לכך הינו פסק דין שנתן בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בבד"מ 79/17 נציבות שירות המדינה נ' רוני שניידר;
- במקרה זה דובר בנאשם עובד משרד הבריאות, ששימש מפעיל מחשב במרכז הרפואי לבריאות הנפש "לב השרון". הנאשם הורשע ע"פ הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בזיוף שתי תעודות ובהגשתן למנהלת משאבי אנוש במרכז הרפואי במגמה לקבל במרמה קידום בתפקידו ותוספת לשכרו.
- אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה עתר להורות על פיטוריו לאלתר של הנאשם, לצד אמצעי משמעת נוספים של נזיפה חמורה, פסילה למשרד הבריאות למשך 3 שנים ופסילה לשירות המדינה למשך שנה.
- מנגד, עתרה ההגנה להימנע מפיטורי הנאשם ועמדה בהרחבה על נסיבותיו האישיות.
- בסופו של יום קבע בית הדין למשמעת כי אין מנוס מפיטורי הנאשם מעבודתו ומפסילתו לתקופה מסוימת לשירות המדינה.
- בתוך כך, קבע בית הדין ביחס למעשים בהם הודה הנאשם כי: "מעשיו מחפירים וחותרים תחת נורמות התנהגות בסיסיות בשירות המדינה. הנאשם מעל מעילה חמורה באמון הממונים ובאמון הציבור, במידה המחייבת הטלת אמצעי משמעת של פיטורים ופסילה לשירות".
לסיכום מדיניות הענישה בהקשר זה, המקרים בהם עובדי מדינה הורשעו בעבירות זיוף ולא פוטרו – הינם חריגים, נדירים ובודדים.

הסדר הטיעון שגיבש משרד עורכי דין גיא פלנטר עם התביעה בעניינה של עובדת המדינה.

בסיום ניתוח חומר הראיות ואיסוף ראיות הגנה, נפגשו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג עם סגנית הממונה על התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.
לאחר הידברות ובעקבותיה, גובש בין הצדדים הסדר טיעון שכלל את ההסכמות הבאות:
- יוגש כתב תובענה מתוקן לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה (תיקונים לקולא בחלק העובדתי).
- עובדת המדינה תודה בעובדות כתב התובענה המתוקן ותורשע בעבירות המשמעת שיוחסו לה.
- לעניין העונש: יעתרו הצדדים במשותף לגזור על העובדת עונש מוסכם של נזיפה חמורה, הפקעת משכורת אחת והורדה בדרגה אחת למשך חצי שנה.

על אף חומרת מעשיה של העובדת מאמץ בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים את הסדר הטיעון ונמנע מפיטורי העובדת.

בהתאם להסכמות שגובשו, הציגו הצדדים את הסדר הטיעון בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים (יו"ר המותב, אב"ד, עו"ד אורי כהן וחברי המותב עו"ד יוחנן יצחק ומר חנן אהרון) ועתרו לאמצו.
לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, קבע בית הדין הנכבד כי למרות הקלות המופלגת של הסדר הטיעון – הוא החליט לכבדו.
כך, בסופו של יום, הוטלו על עובדת המדינה אמצעי המשמעת הבאים בלבד:
- נזיפה חמורה.
- הפקעת משכורת אחת שתיפרע ב-10 תשלומים חודשיים שווים.
- הורדה בדרגה אחת למשך חצי שנה.
בכך הסתיימה הפרשה על הצד הטוב ביותר עבור העובדת, שמטה לחמה לא נפגע.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהכרעת הדין ובגזר הדין של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, ללא פרטים מזהים.
את העובדת ייצגו בתיק זה עורך הדין גיא פלנטר ועורכת הדין אירנה אינברג. יחידת התביעה של נציבות שירות המדינה יוצגה ע"י עו"ד רועי גול.

תיק בד"מ 98/18, בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים (הרכב עו"ד אורי כהן אב בית הדין ויו"ר המותב, עו"ד יוחנן יצחק, ומר' חנן אהרון). גזר הדין ניתן ביום 24.2.19.

לקריאה נוספת.

לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו"ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה
בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.
אולי יעניין אתכם גם:

עורך דין משמעתי

דיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה | זיוף אישור נוכחות | התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה | התנהגות בלתי הוגנת | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | הליך משמעתי – ייצוג משפטי ע"י עורך דין

הפוסט זיוף אישור נוכחות והגשתו, עובדי מדינה – דיווחי נוכחות כוזבים – הורדה בדרגה לחצי שנה 4.5 (6) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי