ארכיון עבירות סחיטה ועושק - עורך דין פלילי גיא פלנטר

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום 4.9 (232)

גיא פלנטר — Wed, 02 Aug 2023 09:41:18 +0000

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת

בעמוד זה אנו עומדים על היבטים שונים הנוגעים לכתב אישום כגון משך הזמן להגשתו, משך טיפול התביעה בתיק עד להגשתו והתיישנות עבירות, תוכן ומבנהו, השלמת חקירה אחרי הגשתו , מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד.
להשלמת התמונה ראו:
- התמודדת עם כתב אישום.
- ביטול כתב אישום.

כתב אישום לדוגמא – אלימות במשפחה.

מהו כתב אישום?

כתב אישום הינו כתב טענות משפטי שנערך על ידי רשות תובעת, שעם הגשתו לבית המשפט מסיים בד”כ את שלב החקירה הפלילית, פותח את שלב המשפט הפלילי וקובע את מסגרת המשפט הפלילי. הגשתו לבית המשפט מהווה את המהלך הפורמאלי של “העמדה לדין”.
מטרתו להביא בפני בית המשפט והנאשם את מכלול העובדות והעבירות שבכוונת התביעה להוכיח במשפט, וכן – את רשימת עדי התביעה באמצעותם תבקש התביעה להוכיח את האישום.
על פי דין, מעמד הקראתו לנאשם (ולא מועד הגשתו לבית משפט) מהווה את תחילתו של המשפט הפלילי.

מה כולל כתב אישום?

תוכנו, ניסוחו ומבנהו והיבטים שונים הנוגעים אליו מוסדרים בחיקוקים שונים, בפסיקת בתי המשפט ובהנחיות שונות של גופי התביעה, כגון הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.1.
בתמצית, כוללים כתבי אישום;
- שם בית המשפט שאליו מוגש כתב האישום ומיקומו.
- פרטים אודות הרשות התובעת והנאשם.
- פרק עובדתי.
- עבירות והוראות חיקוק המיוחסות לנאשם.
- רשימת עדי התביעה.

כתב אישום לדוגמא

מבנה כתב האישום.

פרק העובדות

יפרט את העובדות המבססות את סעיפי העבירה (פרטי המקרה ותוצאותיו).
יציין את המקום והזמן, במידה ואפשר לבררם; יכלול מועד מדויק ככל הניתן של ביצוע העבירה ומשך הזמן שבו בוצעה לטענת התביעה.
יתאר את מהות הקשר בין הנאשם לגורמים שונים המפורטים בכתב האישום כולל נפגע העבירה (למשל – קרבה משפחתית או שכנות) רקע היחסים ואופי הקשר ביניהם (כאשר הדבר רלוונטי – למשל שקיים סכסוך ביניהם).
יציג את הנזק שנגרם מביצוע העבירה, כולל השלכות מתמשכות של העבירה על נפגע העבירה.
כאשר קיימת לכך תשתית ראייתית, ניתן לציין את הנזק שעלול היה להיגרם מביצוע העבירה, שהיה במודעות הנאשם.
במקרים הרלוונטיים, יציג את מקצועו של הנאשם. ככלל, כאשר הנאשם עובד ציבור, עובד מדינה, עובד רשות מקומית או בעל מקצוע טעון רישוי (כגון עורך דין, רו”ח, קבלן רשום, אדריכל, מהנדס, רופא או בעל מקצוע רפואי אחר, חוקר פרטי או נותן שירותי שמירה – יצוין הדבר.
יציג את העובדות המקימות את יסודות העבירה המיוחסת לנאשם, ולא יתייחס לראיות המבססות את אותן עובדות.
לא יציג שום עובדות המתבססות על ראיות בלתי קבילות או ראיות חסויות שלא יועמדו לעיון ההגנה.
לא יציג עבירות שהתיישנו.
באם מייחסת התביעה לנאשם ביצוע עבירה ב”נסיבות מחמירות”, יפרט את הנסיבות המחמירות הקונקרטיות במקרה הנדון.

פרק הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם

כאן יפורטו העבירות המיוחסות לנאשם, תוך פירוט סעיפי החיקוק הרלוונטיים לאישום.
חייבת להיות התאמה מלאה בין העבירות המיוחסות לנאשם לתיאור העובדתי.
כאשר מיוחסות לנאשם מספר עבירות מאותו סוג, יפורטו לצד סעיף החיקוק מספר העבירות המדויק. כאשר המספר המדויק של העבירות מאותו סוג לא ידוע – ניתן לציין “ריבוי עבירות”.

רשימת עדי התביעה

את ראיותיה להוכחת האישום, תציג ותגיש התביעה במשפט באמצעות עדיה, הרשומים ברשימת עדי התביעה בכתב האישום.
חלקם יכולים להיות עדים מהותיים, שעדותם בבסיס האישום, ואחרים טכניים (למשל כאלה שנטלו חלק בפעולות חקירה טכניות, שאינן במחלוקת).
בד”כ, תכלול רשימת עדי התביעה עדים הנתפסים על ידי התביעה כדוברי אמת, שיש בעדותם לתרום להוכחת האישום ולגילוי האמת.
יחד עם זאת, לעיתים, תעיד התביעה מטעמה עד שלדעתה רק חלק מעדותו אמת, ותבקש מבית המשפט להסתמך רק על אותו חלק שלטעמה תואם את המציאות.
מרגע שהנאשם השיב ונתן מענה לאישום, כל תיקון ברשימת עדי התביעה מחייב החלטה שיפוטית בעניין, כאשר הנאשם ועורך דינו יכולים להתנגד לתיקון ולנסיון להרחבת חזית.

תוך כמה זמן יוגש כתב אישום?

משך הזמן להגשת האישום – התיישנות עבירות

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982 מסדיר את תקופות ההתיישנות וקובע שאין להגיש כתב אישום בשל עבירות, באם עברו מיום ביצוען פרקי הזמן הנקובים בחוק.
באופן טבעי, ככול שהעבירה חמורה יותר – תקופת ההתיישנות החלה על אותה עבירה ארוכה יותר.
דיני ההתיישנות מורכבים, בלשון המעטה, וכוללים חריגים וסייגים שונים, פרקי זמן שונים שלא יובאו בחשבון מטעמים שונים וסמכויות של גורמים שונים להאריך חלק מתקופות ההתיישנות.
הוסף על כך שדיני ההתיישנות החלים בישראל לא מרוכזים בחיקוק אחד;
- למשל, סעיף 354 בחוק העונשין, תשל”ז – 1977 קובע הסדר מיוחד בכל הנוגע להתיישנות עבירות מין בקטינים.
- דוגמא נוספת: בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל”א – 1971, אין להגיש כתב אישום כנגד קטין, אם עברה שנה מיום ביצוע העבירה, אלא בהסכמת היועת המשפטי לממשלה (סמכות שהואצלה לפרקליט המדינה ולמשנים לו).
עוד יש לדעת כי גם אם לא חלפה תקופת ההתיישנות, חלוף פרק זמן רב מאז החלה החקירה עלול להיות שיקול לסגירה של התיק הפלילי.
מכל אלו עולה הצורך החיוני להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לשאלות התיישנות, ולשאלות הנוגעות להגשתו או לאי הגשתו של כתב אישום.

משך טיפול התביעה בתיק עד להגשת האישום

מבלי לשנות את המצב המשפטי הנובע מהוראות ההתיישנות בחוק הנ”ל, ובמטרה לקצר את הזמן להכנת כתבי אישום בפרקליטות ובמשטרה, קובעת הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה סולם עדיפויות על פיו נדרשות רשויות התביעה לפעול באופן נחרץ יותר למניעת שיהוי בהחלטה באם להגיש כתב אישום.
במסגרת סולם עדיפויות זה ניתן למצוא שיקולים כגון היותו של החשוד במעצר, קטינות, חשש לנזק לניהול המשפט, נסיבות מיוחדות הגורמות נזק לחשוד ועוד.
בהתאם להנחיה, ככלל, יחליט תובע באם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, לא יאוחר מפרקי הזמן הבאים:
- בעבירות מסוג חטא – תוך חצי שנה.
- בעבירות מסוג עוון – תוך שנה.
- בעבירות מסוג פשע שדינן עד 10 שנות מאסר ובעבירות מיוחדות מסוג עוון – תוך שנה וחצי.
- בעבירות מסוג פשע שדינן 10 שנות מאסר ומעלה – בתוך שנתיים.
ההנחיה קובעת פרקי זמן שלא ימנו, ויחשבו כמצדיקים את הארכת פרק הזמן לקבלת החלטה באם להגיש כתב אישום כגון פרק הזמן בו נערך שימוע, פרק הזמן בו נשלח התיק להשלמת חקירה, פרק הזמן אשר נדרש לצורך מו”מ לסגירת התיק בהסדר מותנה (ובלבד שלא יעלה על חצי שנה), ועוד.
להרחבה בכל הנוגע למשך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום ראו הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שכותרתה “משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום”.

מי מגיש כתב אישום?

כללי – הסמכות להגיש כתב אישום בישראל

סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982 קובע מי הם המוסמכים לשמש תובעים מטעם המדינה בהליך הפלילי ולהגיש כתב אישום:
- היועץ המשפטי לממשלה (להלן – “היועמ”ש”).
- נציגיו של היועמ”ש.
- מי שהוסמך ע”י היועמ”ש לשמש תובע, ובכללם אנשי התביעה המשטרתית שמינה מפכ”ל המשטרה.
החסד”פ קובע כי נציגי היועץ המשפטי לממשלה הם:
- פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע את תואריהם בצו שפורסם ברשומות;
- מי שהיועמ”ש הסמיכו להיות תובע דרך כלל, לסוג של משפטים לבתי משפט מסוימים או למשפט מסויים.
תובע משטרתי הוגדר כשוטר שהתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים והתמנה להיות תובע בידי מפכ”ל המשטרה. תנאי הכשירות הוגדרו בתקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו), התשכ”ו-1966.
לתביעה הפלילית בישראל שתי זרועות מרכזיות:
- פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות במשרד המשפטים.
- מערך התביעה המשטרתית במשטרת ישראל (חטיבת התביעות). משטרת ישראל כפופה למשרד לביטחון הפנים.
להלן נעמוד על הגורמים המרכזיים המגישים כתבי אישום בישראל;

יחידות התביעה של משטרת ישראל

חלוקת העבודה בין הפרקליטות ובין התביעה המשטרתית מעוגנת אף היא בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982, והיא מתבססת על דרגת חומרת העבירה.
הרוב המכריע של תיקים פליליים (כ- 90%) מטופל ע”י יחידות התביעה של המשטרה.

גורמים נוספים במשטרה המוסמכים להגיש כתב אישום

קיימים גורמים נוספים במשטרת ישראל המוסמכים להגישו:
- תובעי תעבורה באגף התנועה (את”ן).
- תובעי רישוי עסקים, הכפופים לאגף אבטחה ורישוי במשטרה.
- תובעי הגנת הסביבה, במדור הגנת הסביבה של משטרת ישראל.

פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות

הפרקליטות אמונה על תיקים פליליים הנוגעים לעבירות היותר חמורות בספר החוקים (כ- 10%), כגון עבירות המתה, עבירות מרמה והונאה, עבירות מין ועבירות אלימות חמורות.
לפרקליט מחוז הוענקה סמכות להעביר תיקים מסויימים לטיפולו של תובע משטרתי.

התביעה הצבאית

התביעה הצבאית הוסמכה להגיש כתבי אישום כנגד משרתים בצה”ל שביצעו עבירות הנדונות במערכת המשפט הצבאית.
כמו כן הוסמכה התביעה הצבאית להגיש כתבי אישום נגד תושבי אזור יהודה ושומרון שביצעו עבירות הנתונות לסמכותם של בתי המשפט הצבאיים.
בכל הנוגע למשפט הצבאי ראו: עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, אנשי קבע במשפט צבאי.

מח”ש – המחלקה לחקירות שוטרים

המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש), אמונה על חקירת עבירות פליליות המבוצעות על ידי אנשי משטרה.
מח”ש מגישה כתבי אישום נגד שוטרים במגוון רחב של עבירות כגון שימוש בכוח בלתי סביר או בלתי מוצדק, עבירות בתחום טוהר המידות, עבירות מין, עבירות רכוש ועוד.
להחרבה בעניין זה ראו: המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורכי דין אשר קיבלו הסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את המדינה בהליכים פליליים

בהתאם לדין, הוסמכו עורכי דין פרטיים “כקבלני משנה”, בהסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את מדינת ישראל בתיקים פליליים בתחומים מסויימים.
המינוי הינו אישי, ולפרק זמן קצוב.

אזרחים, המוסמכים להגיש קובלנה פלילית

קובלנה פלילית פרטית הינה כתב אישום לכל דבר. לאזרחי המדינה הוענקה סמכות להניע הליך פלילי בדרך של הגשת קובלנה פרטית, אולם ברשימה סגורה ומצומצמת של עבירות פליליות, אשר רובן מפורטות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ”ב – 1982.
למעט מספר חריגים, מדובר בעבירות הפחות חמורות. בעבירות החמורות יותר, הפקיד המחוקק את סמכות ניהול ההליך הפלילי בידי המדינה.
בכל הנוגע לעניין זה ראו: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי.

האם ניתן לבצע השלמות חקירה לאחר הגשת כתבי אישום?

ככלל, חקירה משטרתית מסתיימת בטרם העמדה לדין. מטרתו של כלל זה – לאפשר לנאשם הזדמנות הוגנת להתגונן בפני האישום, כאשר עם תחילת משפטו הפלילי בידיו תמונה מפורטת ומתוחמת:
- הן של כל העבירות המיוחסות לו (לרבות מלוא התשתית העובדתית המבססת את העבירות + הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם).
- והן של כל הראיות שנאספו במסגרת החקירה לחובתו, שבאמצעותן מתכוונת הרשות התובעת להוכיח את אשמתו של הנאשם.
בהתאמה, השלמת חקירה לאחר העמדה לדין תעשה כחריג ובכפוף לאישורים של הגורמים המוסמכים ברשויות התביעה.
בקבלת ההחלטה באם לבצע השלמת חקירה לאחר העמדה לדין, יתבצע איזון בין ערכים ואינטרסים שונים, לרבות:
- האם במסגרת טיפול מקצועי וראוי בתיק, היה ניתן לבצע את פועלת החקירה בטרם ההעמדה לדין. ככלל, לא תבוצע השלמת חקירה (למעט בנסיבות חריגות) באם ניתן וצריך היה לצפות את נחיצותה של פעולת החקירה בטרם ההעמדה לדין, ולא התחדש דבר.
- השלב בו מצוי ההליך הפלילי בבית המשפט. ככול שהמשפט הפלילי נמצא בשלב מתקדם יותר, כך ידרשו נימוקים ממשיים יותר להצדקת השלמת החקירה, ולהפך. בהקשר זה נפסק למשל, כי השלמת חקירה בטרם השיב הנאשם לאישום לא פוגעת בניהול הגנתו ובזכותו למשפט הוגן.
- האם השלמת החקירה תוביל לחקירת הנאשם עצמו או לחקירת עד הגנה מטעמו של הנאשם.
- עד כמה חיונית השלמת החקירה לבירור האמת.
- חומרת העבירה בה מואשם הנאשם וחומרת החשד שייחקר במסגרת השלמת החקירה.
- מה מידת המורכבות של השלמת החקירה. האם מדובר בהשלמת חקירה ממשית הכרוכה למשל בגביית עדויות מעדים, או בהשלמת חקירה טכנית במהותה.
- כאשר ההתגלתה לרשות התובעת עובדה או טענה חדשה, שיש בה פוטנציאל להשפיע על תוצאות המשפט הפלילי, כגון:
  - התפתחות שיש בה כדי לשנות את סעיפי האישום (למשל מות הקרבן).
  - כאשר במהלך ראיון של עד, לקראת עדותו בבית המשפט, עלו פרטים עובדתיים חדשים ומהותיים.
  - כאשר התעורר צורך מהותי לבחון טענה חדשה, שעלתה לראשונה לאחר הגשתו.
  - כאשר הנאשם ביקש לבצע את השלמת החקירה, ויש ממש בבקשתו.
להרחבה בכל הנוגע לכללים הנוגעים לעריכת השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 6.11, שכותרתה: “השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום”.

תיקון כתב אישום – האם אפשרי ובאיזה תנאים?

תיקון כתב אישום לאחר הגשתו בהחלט אפשרי, אולם לשלב שבו מתבקש התיקון משמעות רבה;

תיקון ע”י התובע

כל עוד לא התחיל המשפט (כלומר לא בוצעה הקראה), רשאי תובע לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו.
כל שעל התובע לעשות בהקשר זה – למסור לבית המשפט הודעה בכתב על התיקון המפרטת את השינוי, ולהגיש כתב אישום מתוקן או, באם התיקון נעשה במעמד הדיון, לבצע את התיקון על גבי כתב האישום המקורי.

תיקון ע”י בית המשפט

בכל עת שלאחר תחילת המשפט (כלומר לאחר שהוקרא כתב האישום לנאשם) מסורה הסמכות לתקנו לבית המשפט.
בית המשפט רשאי לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, בכפוף לכך שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן בפני התיקון.
התיקון ייעשה בכתב האישום עצמו או יירשם בפרוטוקול המשפט.

מי רשאי לקבל העתק מכתב האישום?

עיתונאים וכלי התקשורת

לא אחת, למדו נאשמים על העמדתם לדין מכלי התקשורת או מגורמים אחרים בציבור שנחשפו לפרסומים בנושא.
מסירת כתב אישום לעיון הציבור, לפני שהוא מובא לידיעתו של הנאשם או עורך דינו, נתפס כמהלך פוגעני ופסול, אשר לעיתים אף מונע מהנאשם לפעול לקבלת צו איסור פרסום, שכן “הסוסים כבר נמלטו מהאורווה”.
הנחיה מספר 3.8 בהנחיות פרקליט המדינה שכותרתה: “מסירת העתק מכתב האישום לעיון עיתנואים” קובעת בהקשר זה כי ככלל, לא תעמיד הפרקליטות כתבי אישום לעיון עיתונאים או לעיון הציבור בכללותו ולא תודיע ברבים על הגשתם כל עוד לא ברור שהנאשם או בא כוחו קיבלו עותק מכתב האישום.

נפגעי עבירה

בהתאם להוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, לקורבן עבירה זכות לעיין בכתב האישום ולקבל העתק ממנו, בכפוף לסייגים הקבועים בחוק.
בהתאמה, לאחר העמדה לדין, ובכפוף לסייגים הקבועים בחוק, מצווה הרשות התובעת להעמיד לעיון נפגע העבירה את כתב האישום, ואף לאפשר לנפגע העבירה או לבא כוחו לצלמו.
בהקשר זה ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.7 – “מסירת העתק מכתב האישום לנפגע העבירה”.

עורך דין פלילי

התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום

הפוסט כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום 4.9 (232) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה – ייצוג משפטי 5 (100)

גיא פלנטר — Sun, 09 Jul 2023 11:11:39 +0000

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה – ייצוג משפטי

למשרדנו ניסיון מוכח בהענקת ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, הן בירושלים והן בחיפה.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה כאשר לקראת סוף העמוד תמצאו דוגמאות נוספות רבות.

מקרה להמחשה – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעבירות ניסיון לקבלת טובת הנאה, פגיעה במשמעת, התנהגות שאינה הולמת

בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה אשר הסתיים בענישה לקולא.
מדובר בעובד מדינה אשר הואשם בניסיון לקבלת טובת הנאה, פגיעה במשמעת שירות המדינה והתנהגות שאינה הולמת.

כתב התובענה אשר הוגש על ידי נציבות שירות המדינה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

פרשה זו עוסקת בעובד מדינה בכיר, חוקר בעל מוניטין שפרסם עשרות מאמרים ברחבי העולם ועל שמו רשומים פטנטים שונים.
בעקבות חקירה משמעתית שהתנהלה כנגד עובד המדינה, הגישה כנגדו נציבות שירות המדינה תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
בתמצית, נטען בכתב התובענה המקורי כי בהזדמנויות שונות במהלך עבודתו, סחט הנאשם באיומים חברה פרטית אשר מולה עבד, וזאת על מנת לקבל עבור עצמו טובות הנאה שלא כדין.
במעשיו, כך נטען, פגע הנאשם במשמעת שירות המדינה, הפר את כללי האתיקה לעובדי המדינה כמו גם את הוראות תקנון שירות המדינה והתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה.
יתרה מכך, במקור, נוסחו עובדות התובענה כמקימות גם את יסודות העבירות הפליליות של סחיטה באיומים, בניגוד לסעיף 428 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, ואיומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לאותו חוק.

הסדר הטעון שגובש בין ההגנה ליחידת התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

בעקבות מו”מ שניהל עורך דין גיא פלנטר, מטעם עובד המדינה, עם יחידת התביעה של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, גובש הסדר הטעון הבא:
- התביעה תגיש לבית הדין למשמעת תובענה מתוקנת, הכוללת תיקונים משמעותיים לקולא.
- עובד המדינה יורשע על פי הודאתו במיוחס לו בכתב התובענה המתוקן.
- הצדדים יעתרו לענישה מוסכמת של נזיפה חמורה והפקעת משכורת קובעת אחת.
בהתאמה, במסגרת הסדר הטעון, הורשע עובד המדינה על ידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בכתב תובענה מתוקן שכלל שלוש עבירות משמעת, בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963:
- עשיית מעשה או התנהגות הפוגעת במשמעת שירות המדינה, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(1).
- אי קיום המוטל עליו כעובד המדינה, על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו כדין, או התרשלות בקיום המוטל עליו כאמור, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(2).
- התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה או התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17 (3) לחוק שירות המדינה (משמעת).
כמו כן הורשע עובד המדינה במסגרת הסדר הטעון בהפרת ההוראות הבאות:
- סעיף 11.01 לכללי האתיקה לעובדי המדינה; סעיף זה אוסר על עובד המדינה מלקבל טובת הנאה, אלא על פי התנאים שנקבעו לכך בחוק ובתקשי”ר.
- סעיף 42.711 לתקשי”ר; סעיף זה קובע כי עובד המדינה מקבל משכורת ותשלומים אחרים המגיעים לו מאוצר המדינה בלבד, ואין הוא רשאי לקבל בעד עבודתו או בקשר עמה טובת הנאה מאדם, אלא אם הדבר מותר לפי הוראות התקשי”ר.

אימוץ הסדר הטעון על ידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

לאחר שמיעת הטעונים לעונש גזר בית הדין למשמעת של עובדי המדינה את דינו של עובד המדינה (הרכב כב’ השופטים יוסף תלרז – אב בית הדין למשמעת ויו”ר ההרכב, עו”ד אורי כהן וגב’ ציפי דביר).
באשר לעונש, נחלקו העמדות בין שופטי בית הדין למשמעת:
- לנוכח מעמדו הבכיר של הנאשם ונסיבות המקרה, סברה עמדת המיעוט שיש לדחות את הסדר הטעון. לשיטת עמדת המיעוט, הענישה המוסכמת לא נותנת מענה הולם לתכליתם של אמצעי המשמעת, שנועדו הן להרתיע עובדים אחרים במעמדו של הנאשם מלעשות מעשים דומים והן לשמור על תדמיתו של השירות הציבורי ועל אמון הציבור בו. לפיכך, היה ראוי לדעת עמדת המיעוט להוסיף לאמצעי המשמעת המוסכמים אמצעי משמעת נוסף של הקפאת דרגה למשך שנתיים. עוד הדגישה עמדת המיעוט, כי אלמלא הסדר הטעון היה מקום לשקול ענישה מחמירה מזו, הואיל והנאשם עשה שימוש לרעה בסמכויותיו ופגע בצורה חמורה בקוד האתי ובנורמות המחייבות אותו כחוקר ועובד מדינה בכיר.
- עמדת הרוב מצאה, שיש מקום ליתן תוקף להסדר הטעון; לשיטת עמדת הרוב, הסדר הטעון משקף כראוי את האיזונים בין נסיבות המקרה, תכליתם של דיני המשמעת,, הנסיבות האישיות והעובדה שהנאשם נטל אחריות על מעשיו.
אשר על כן, כיבד בית הדין למשמעת את עסקת הטעון וגזר על החוקר הבכיר נזיפה חמורה והפקעת משכורת קובעת אחת, שתנוכה ממשכורתו ב- 10 תשלומים שווים. בית הדין הנכבד רשם לפניו כי זכויות אחרות של הנאשם כעובד מחקר לא תפגענה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בגזר הדין, ללא פרטים מזהים של עובד המדינה.

תיק בד”מ 50/08, בפני הרכב כבוד השופטים: יוסף תלרז, אב בית הדין למשמעת ויו”ר ההרכב, עורך דין אורי כהן וגב’ ציפי דביר.

לקריאה נוספת

לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: דין משמעתי עובדי מדינה ייצוג משפטי.
בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.

עורך דין משמעתי

עובדי מדינה דין משמעתי ייצוג משפטי | תובענה משמעתית | נסיון לקבלת טובות הנאה | פגיעה במשמעת שירות המדינה | התנהגות שאינה הולמת | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | בית דין למשמעת של עובדי המדינה | שיפוט משמעתי – ייצוג משפטי

הפוסט בית הדין למשמעת של עובדי המדינה – ייצוג משפטי 5 (100) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (98)

גיא פלנטר — Mon, 20 Mar 2023 10:01:50 +0000

עורך דין עבירות מחשב, עבירות סייבר, עבירות אינטנרט – ייעוץ וייצוג משפטי

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי

מחפשים עורך דין לעבירות מחשב? עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
בעמוד זה תמצאו הסברים תמציתיים על סוגי עבירות המחשב והעונשים שנקבעו לצידם וכן מידע שימושי אחר.
לקראת סוף העמוד תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מחשב.

עבירות מחשב

כפי שקרה בעידן המודרני בתחומי חיים אחרים, כך גם בעולם המשפט הפלילי תפסו המחשב ורשת האינטרנט מקום מרכזי.
המחשב ורשת האינטרנט “משחקים תפקיד” במשפט הפלילי בשלושה מישורים עיקריים:
- המחשב כ”קרבן” לעבירה: בהקשר זה מבוצעות עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט במטרה לפגוע במחשב עצמו, ו/או במידע השמור במחשב עצמו.
- המחשב ככלי לביצוע עבירות: כאן משמשים המחשב ורשת האינטרנט כאמצעי לביצוע עבירות פליליות. במסגרת זו, עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט מבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.
- המחשב כמאגר של ראיות מפלילות: בהקשר זה מהווה המחשב מקור לאיסוף ראיות מפלילות אודות ביצוע עבירות פליליות וזהותם של העבריינים.

המחשב כ”קרבן” לעבירות פליליות

תחת הפרק שנקרא עבירות מחשב, קבע המחוקק בחוק המחשבים, התשנ”ה – 1995 שורה של עבירות פליליות, שהמכנה המשותף שלהן הינו תקיפה פלילית של המחשב עצמו. בכלל זה נמנים חדירות ופריצות למחשבים, ייצור והפצה של וירוסים, שיבוש מידע ויצירת מידע כוזב.
בטרם נעמוד על העבירות הללו, נכיר תחילה את חלק מההגדרות שנקבעו בחוק המחשבים:
- חומר מחשב = תוכנה או מידע;
- מחשב = מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, וציודו ההיקפי, לרבות מערכת מחשבים, אך למעט מחשב עזר (יצוין שעל פי הפסיקה, ניתן לראות גם במכשיר טלפון סלולארי כמחשב לכל דבר, לעניין הוראות חוק המחשבים).
- מחשב עזר = מחשב המסוגל לבצע פעולות חישוב אריתמטיות בלבד ופעולות הכרוכות בביצוע פעולות כאמור;
- מידע = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, למעט תוכנה, המובעים בשפה קריאת מחשב, והמאוחסנים במחשב או באמצעי אחסון אחר, ובלבד שהנתונים, הסימנים, המושגים או ההוראות אינם מיועדים לשימוש במחשב עזר בלבד;
- פלט = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, המופקים, בכל דרך שהיא, על ידי מחשב;
- שפה קריאת מחשב = צורת הבעה המתאימה למסירה, לפירוש או לעיבוד על ידי מחשב או מחשב עזר בלבד;
- תוכנה = קבוצת הוראות המובעות בשפה קריאת מחשב, המסוגלת לגרום לתפקוד של מחשב או לביצוע פעולה על ידי מחשב, והיא מגולמת, מוטבעת או מסומנת במכשיר או בחפץ, באמצעים אלקטרוניים, אלקטרומגנטיים, אלקטרוכימיים, אלקטרו-אופטיים או באמצעים אחרים, או שהיא טבועה או אחודה עם המחשב באופן כלשהו או שהיא נפרדת ממנו, והכל אם אינה מיועדת לשימוש במחשב עזר בלבד.
המחוקק דאג להגן על המחשב מפני מתקפות פליליות, ובמסגרת זו קבע שורה של עבירות מחשב בהם נדון כעת.

שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב

סעיף 2 לחוק המחשבים קבוע שמי שעושה שלא כדין אחת מאלה, דינו עונש מאסר (מקסימלי) של שלוש שנים:
- משבש את פעולתו התקינה של מחשב או מפריע לשימוש בו;
- מוחק חומר מחשב, גורם לשינוי בו, משבשו בכל דרך אחרת או מפריע לשימוש בו.
ככלל, בהקשר זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.

חדירה לחומר מחשב שלא כדין

עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או למידע הנמצאים במחשב, מהווה עבירה פלילית עצמאית;
סעיף 4 לחוק המחשבים קובע בהקשר זה כדלקמן:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו – מאסר שלוש שנים;

לעניין זה, “חדירה לחומר מחשב” = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

הפסיקה של בתי המשפט הרחיבה את המושגים “התקשרות” ו- “התחברות” באופן שאפילו פעולה בסיסית של חיבור המחשב לרשת החשמל והדלקתו, תהווה פעולה של “התחברות” לעניין סעיף זה.
גם בהקשר לסעיף זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.
להרחבה בעניין עבירה זו ראו: חדירה לחומר מחשב שלא כדין.
בכל הנוגע להאזנות סתר ראו בעמוד – עבירות האזנת סתר – ייעוץ וייצוג משפטי.

נגיף מחשב

נגיף מחשב = וירוס מחשב, לרבות סוס טרויאני.
סעיף 6 לחוק המחשבים הוציא את הוירוסים הפוגעניים למיניהם “מחוץ לחוק” בקובעו, שמי שמתכנת וירוס מחשב פוגעני, מפיץ את וירוס המחשב הפוגעני לאחרים או מחדירו, עובר עבירה פלילית.
מעשים של הפצת וירוס מחשב או החדרתו למחשב אחר, נתפסו על ידי המחוקק כחמורים יותר מהמצאת וירוס מחשבים ובהתאמה, נקבע עונש חמור יותר בגין הפצה או החדרה.
על פי סעיף 6 לחוק המחשבים:

(א) העורך תוכנה באופן שהוא מסגלה לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב בלתי מסוימים, כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב, מסוימים או בלתי מסוימים, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) המעביר לאחר או המחדיר למחשב של אחר תוכנה אשר סוגלה לגרום נזק או שיבוש כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש כאמור, דינו – מאסר חמש שנים.

המחשב ככלי לביצוע עבירות פליליות

כזכור, בהקשר זה אנו עוסקים בעבירות מחשב ובעבירות אינטרנט המבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.

עבירות מחשב – חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת

בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק המחשבים, עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או מידע הנמצאים במחשב כדי לעבור עבירה אחרת – מהווה עבירה פלילית עצמאית:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב כדי לעבור עבירה על פי כל דין (למעט עבירה על פי חוק המחשבים עצמו), דינו – מאסר חמש שנים.

גם בהקשר זה, “חדירה לחומר מחשב” = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

עבירות מחשב – מידע כוזב או פלט כוזב

סעיף 3 בחוק המחשבים קובע כי העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
מעביר לאחר או מאחסן במחשב מידע כוזב או עושה פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב;
כותב תוכנה, מעביר תוכנה לאחר או מאחסן תוכנה במחשב, כדי שתוצאת השימוש בה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב, או מפעיל מחשב תוך כדי שימוש בתוכנה כאמור.
בסעיף זה, “מידע כוזב” ו”פלט כוזב” = מידע או פלט שיש בהם כדי להטעות, בהתאם למטרות השימוש בהם.
בנוסף להוראות חוק המחשבים, מגן חוק העונשין על הערך של מהימנות ודיוק מסמכי תאגיד. סעיף 423 לחוק העונשין, שכותרתו רישום כוזב במסמכי תאגיד, קובע:

מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו – מאסר חמש שנים ; “תאגיד”=לרבות תאגיד העומד להיווסד.

פגיעה בפרטיות באמצעות עבירות מחשב

לא אחת, מבוצעות עבירות מחשב ועבירות אינטרנט במטרה לפגוע בפרטיותו של אדם אחר.
חוק הגנת הפרטיות, קובע שורה ארוכה של מעשים המהווים עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות. להרחבה בעניין זה ראו –עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי.

פרסום והצגת תועבה בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977

סעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 עוסק בשורה של עבירות פליליות הנוגעות להחזקה, פרסום והצגת תועבה.
בהקשר זה ראו: עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות מרמה זיוף והונאה באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

במקרים רבים נעשה שימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט (עבירות מחשב) למטרות מרמה, זיוף והונאה ובכלל זה העבירות הפליליות הבאות:
- התחזות כאדם אחר, עבירה בניגוד לסעיף 441 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
- זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין + שימוש במסמך מזויף, עבירה בניגוד לסעיף 420 לחוק העונשין. בעבר, על מנת ליצור זיוף משכנע של מסמך, היה צריך כמעט בית דפוס וזייפן מוצלח היה זקוק לכישורים של אומן. כיום, באמצעות מחשב, סורק, מדפסת ותוכנת מחשב כגון Adobe Acrobat, כל ילד יכול לזייף כמעט כל מסמך.
- קבלת דבר במרמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
- הונאה בכרטיס חיוב, עבירה בניגוד לסעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ”ו – 1986.
לפרטים נוספים ראו מאמר בנושא השימוש באינטרנט לביצוע הונאות.

עבירות מחשב למטרות גניבת מידע או רכוש

עבירות מחשב רבות מבוצעות למטרות גניבת מידע או גניבת רכוש. כתבי אישום בהקשר זה, מייחסים לנאשמים, מעבר לעבירות מחשב, את העבירות הפליליות הבאות:
- גניבה, עבירה בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין.
- גניבה בידי עובד הציבור, עבירה בניגוד לסעיף 390 לחוק העונשין.
- גניבה בידי המנהל, עבירה בניגוד לסעיף 392 לחוק העונשין.
- גניבה ביד מורשה, עבירה בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.

שימוש בתקשורת בין מחשבים (כגון דואר אלקטרוני) לביצוע עבירות פליליות

לא אחת, מנוצלת לרעה תקשורת בין מחשבים על מנת לבצע עבירות פליליות הנוגעות לשיח בין אדם לחברו. בכלל זה אנו מוצאים למשל את העבירות הבאות:
- איומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין;
- סחיטה באיומים, עבירה בניגוד לסעיף 428 לחוק העונשין;
- הטרדה מינית, עבירה בניגוד לסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית.
בפועל, לעניין האחריות הפלילית, אין זה מעלה או מוריד באם האיום, סחיטה או הטרדה בוצעו בשיחה פנים אל פנים, בהתכתבות ב- E-mail (דואר אלקטרוני), בצ’אט בתכנת מסרים מידיים כגון WhatsApp או ב- Messenger, או בשיחת אינטרנט ב- Skype.
הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה בניגוד לסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ”ב – 1982. מבחינה משפטית, נחשב מכשיר הטלפון הסלולרי למחשב לכל דבר. בהיות הפלאפון בגדר “מיתקן בזק”, שימוש בפלאפון שלא כדין באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז מהווה עבירה של “הטרדה באמצעות מתקן בזק”, שדינה המקסימלי 3 שנות מאסר.
הטרדה מאיימת – סעיף 2 בחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001 מגדיר הטרדה מאיימת באופן הבא:

(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו.

(ג) לעניין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.

מכאן ברור, ששימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט יכולים להוות בסיס להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת, בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק מניעת הטרדה מאיימת.

עבירות פליליות נוספות המבוצעות באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

המחשב ורשת האינטרנט מהווים קרקע נרחבת לביצוע מגוון של עבירות פליליות נוספות, לרבות:
- עבירות טרור;
- עבירות ביטחוניות;
- הסתה;
- אתרים בלתי חוקיים באמצעותם מתקיימים הימורים באינטרנט (הגרלות והימורים האסורים לפי סעיף 225 לחוק העונשין + משחקים אסורים לפי סעיף 226 לחוק העונשין).
- עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון;
- סחר בסמים, יבוא סמים ועבירות אחרות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.
- עבירות מין ברשת.

המחשב כמאגר לאיסוף ראיות מפלילות

מחשבים, שרתים וטלפונים ניידים ואמצעי אחסון של מדיה דיגיטלית הינם בגדר “מכרה זהב” לאיסוף ראיות.
מעבר לראיות מרשיעות שעשויות להימצא בהם, נחשף החוקר לכמות עצומה של מידע, הרלוונטית לחקירה. באמצעות המידע העצום שנפתח בפניו, מסוגל החוקר לא אחת “למפות” את כל חייו של החשוד – החל ממעגל קשריו והיכרויותיו, תחומי התעניינותו, מצבו הסוציו-אקונומי, העדפותיו המיניות, חולשותיו, בקיצור – הכול.
חלק ניכר מהמידע לא ימצא רלוונטי להוכחת האישום, אולם יש בו כדי ללמד את החוקר בפני מי הוא עומד, ובאיזה טקטיקות חקירה עליו לנקוט, על מנת “לפצח” את הנחקר.
בידי חלק מהחוקרים אמצעים לשחזור קבצים שנמחקו, ובאם ימצאו ראיות מספיקות להוכחת מעשים שנעשו לשיבוש החקירה והמשפט, לא תהסס רשות התביעה לכלול בכתב האישום גם עבירות כגון:
- השמדת ראיה, עבירה בניגוד לסעיף 242 לחוק העונשין;
- שיבוש מהלכי משפט, עבירה בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין;

עורך דין עבירות מחשב – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

משרדנו מעניק יעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו וכן נושאים נוספים קשורים.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | עורך דין עבירות מחשב | עורך דין עבירות אינטרנט | עורך דין עבירות סייבר | עבירות מין ברשת

הפוסט עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (98) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התמודדות עם כתב אישום 4.9 (142)

גיא פלנטר — Fri, 10 Mar 2023 07:18:46 +0000

התמודדות עם כתב אישום. בתמונה: כתב אישום לדוגמא.

מה קורה אחרי הגשת כתב אישום – דרכי התמודדות עם כתב אישום

פעמים רבות אנו נשאלים מה קורה אחרי הגשת כתב אישום? מה עושים עכשיו?
הגשת כתב אישום מהווה אירוע טראומטי עבור כל נאשם, משבר חריף בעל השלכות דרמטיות על כל מישורי חייו של הנאשם ואף על חיי הקרובים אליו.
כתב האישום מאיים על כל נכסיו החשובים ביותר של הנאשם – על חירותו, על שמו הטוב, על חיי המשפחה שלו ועל מטה לחמו.
התמודדת עם כתב אישום חייבת לעשות אם כן על ידי איש מקצוע, עורך דין פלילי מנוסה ומיומן.
דרכי ההתמודדות עם כתב האישום מגוונות ולהלן יפורטו חלקן, בתמצית;

התמודדות עם כתב אישום באמצעות העלאת טענות מקדמיות

אל מול כתב אישום יכול עורך דין פלילי להעלות שלל של טענות מקדמיות.
קבלת טענה מקדמית יכולה להוביל לביטול כתב האישום;
ואלו הטענות המקדמיות שניתן להעלות:
- חוסר סמכות מקומית;
- חוסר סמכות עניינית;
- פגם או פסול בכתב האישום;
- העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;
- זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום;
- משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום;
- חסינות;
- התיישנות;
- חנינה;
- “הגנה מן הצדק” – הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
ככלל, טענות מקדמיות יש להעלות בהזדמנות הראשונה.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות שיכנוע התביעה לחזור כליל מכתב אישום, דבר שמוביל לביטול כתב האישום

מעבר למאבקים המוכרים להוכחת חפותו של הנאשם בבית המשפט, בתנאים מסוימים, בידי עורך הדין הפלילי לשכנע את התביעה לחזור בה מכתב האישום כליל, באופן “החוסך” מהנאשם הכרעה שיפוטית בעניינו, וכן את ההוצאות הרבות הכרוכות בניהול משפט פלילי.
לפרטים נוספים אודות אופציה זו, ראו ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות שיכנוע התביעה לסגור את התיק בהסדר מותנה

בתנאים מסוימים, בידי הסניגור לשכנע את התביעה לחזור מכתב האישום ולסיים את ההליך הפלילי בסגירת התיק בהסדר מותנה.
על אופציה זו ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות הפסקת ההליך הפלילי – הסניגור יכול לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב ההליכים הפליליים כנגד הנאשם

לעיתים, יפעל עורך הדין הפלילי לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב הליכי המשפט. משהחליט היועמ”ש לעכב את ההליכים, מפסיק בית המשפט את ההליכים והתיק הפלילי מסתיים ללא הכרעה שיפוטית וללא תוצאות פוגעניות עבור הנאשם.
לפרטים נוספים אודות אופציה זו ראו: עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות ניהול משפט, שמיעת הראיות ונסיון לשכנע את בית המשפט לזכות את הנאשם

הגשת כתב האישום הינה נקודת ההתחלה, כאשר מכלול הראיות (לרבות ראיות הגנה) טרם עברו את כור ההיתוך של בית משפט. במקרים המתאימים, יחתור הסניגור להשגת זיכוי בבית המשפט.
לדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לזיכוי ראו: זיכוי נאשם.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות גיבוש הסדר טעון וסיום ההליך הפלילי בהסכמה

על פי נותנים שפירסמה הפרקליטות ביחס לפעילותה בשנת 2018, ביחס ל- 82% מבין הנאשמים שהורשעו הרשעה מלאה או חלקית או שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים בקביעה בדבר ביצוע עבירה ללא הרשעה, הוצג לבית המשפט הסדר טיעון.
עוד דיווחה הפרקליטות בהקשר זה כי 87% מהסדרי הטיעון, הוצגו לבית המשפט בשלב שלאחר הגשת כתב האישום ובטרם שמיעת הראיות בתיק.
נתונים אלו מלמדים עד כמה נפוץ מוסד הסדרי הטעון במשפט הפלילי במחוזותינו.

התמודדות עם כתב האישום בדרך של סיום המשפט הפלילי ללא הרשעה

אף אם אין מנוס מהקביעה כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסות לו בכתב האישום (בשל טיבן ועוצמתן של הראיות שעומדות לחובתו), עדיין פתוח בפני הסניגור לפעול לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
לפרטים נוספים אודות אופציה זו ראו: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

התמודדות מניעתית עם כתב אישום – הסניגור יכול לפעול מלכתחילה, שכלל לא יוגש כתב אישום כנגד החשוד

כל העוסקים בתחום המשפט הפלילי יודעים את הכלל הבא: הרבה יותר קל למנוע מראש את הגשתו של כתב אישום לבית המשפט, מאשר להשיג זיכוי או לבטל כתב אישום שכבר הוגש לבית המשפט.
לפיכך, על עורך דין פלילי המייצג חשוד לנקוט בכל האמצעים והמאמצים – שלא יוגש כתב אישום כלל. בהקשר זה ראו:

לקריאה נוספת

באם אתם מחפשים מידע אודות היבטים שונים הנוגעים לכתב האישום עצמו, כגון משך הזמן להגשתו, תוכן ומבנה, השלמת חקירה אחרי הגשתו, מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד ראו בעמוד – כתב אישום.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי לנאשמים המתמודדים עם כתב אישום.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג נאשמים המתמודדים עם כתבי אישום פליליים – בכל הערכאות המשפטיות ובכל רחבי הארץ.
למשרדנו נסיון עשיר ומוכח בסגירת תיקים פליליים, זיכוי נאשמים וביטול כתבי אישום. בהקשר זה ראו – דוגמאות להמחשה – עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | דין משמעתי.
בהמשך עמוד זה אנו מביאים דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתבי אישום.

עורך דין פלילי

התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום | כתב אישום | מה קורה אחרי הגשת כתב אישום | עורך דין מעצרים – שחרור ממעצר

הפוסט התמודדות עם כתב אישום 4.9 (142) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ייצוג במשפט פלילי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (369)

גיא פלנטר — Wed, 15 Feb 2023 12:24:32 +0000

ייצוג במשפט פלילי ע”י עורך דין פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי במשפט פלילי לחשודים ולנאשמים, בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות המשפטיות

בעמוד אודות חקירה במשטרה עמדנו על מצבם הבעייתי של אזרחים הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בחקירה פלילית.
אותו “מאזן כוחות” הנוטה בבירור לרעתו של החשוד במהלך החקירה, אך מתחזק לרעתו, עת מוגש כנגדו כתב אישום והוא הופך מחשוד לנאשם בפלילים.
אם עמדה לאותו חשוד “חזקת חפות” במהלך הליכי חקירתו, עתה, משהוגש כנגדו כתב אישום, נחלשת אותה “חזקת חפות” שכן, בעצם הגשת כתב האישום קיימת אמירה ברורה מצד המדינה, שעו”ד שזה תחום מומחיותו (בין אם תובע משטרתי או תובע הנמנה על פרקליטות המדינה), בחן את הראיות שנאספו בחקירה והגיע לכלל מסקנה, שיש סיכוי סביר להרשעה וקיים גם עניין לציבור בהעמדתו לדין של אותו אדם.
כעקרון, סבורה רשות התביעה שהיא מביאה בפני בתי המשפט לבירור את התיקים היותר מוצדקים וחזקים וסטטיסטית, יכולה התביעה לתמוך עמדתה באחוז הזניח של זיכויים. על פי נתונים שסיפקה פרקליטות המדינה לציבור, 3% בלבד מכלל התיקים שהסתיימו בבתי המשפט בישראל בשנת 2017 הסתיימו בזיכוי בעוד 4% מהתיקים הסתיימו בביטול כתב האישום. באחוז זעום זה של זיכויים קיים מסר ברור לציבור: אין להקל ראש לרגע בכתב האישום שהוגש לבית המשפט.
הגישה על פיה יבוא הנאשם לבית המשפט ופשוט “יספר” לשופט מה קרה והכול “יהיה בסדר”, נאיבית ומנותקת לחלוטין מן המציאות.
לכל נאשם באשר הוא, אין את הכלים להתמודד בגפו עם כתב אישום פלילי שהוגש כנגדו. די לציין בהקשר זה, שאפילו עורכי דין וחוקרי משטרה שהוגשו כנגדם כתבי אישום, טרחו והתכבדו להעמיד לעצמם ייצוג משפטי של עורך דין פלילי.
האחוז הזעום של זיכויים עלול להוביל למסקנה שכמעט תמיד, דינם של כל הנאשמים אחד הוא – להימצא אשמים ו”לשלם” את המחיר המתבקש, הן בהכתמת שמם בהרשעה פלילית והן בענישה ממשית כזו או אחרת.
אך בפועל, מסקנה זו איננה נכונה שכן בכ- 11% מהמקרים בהם הוגשו כתבי אישום, מסתיים ההליך בביטולו של כתב האישום, עיכוב ההליכים המשפטיים על ידי היועץ המשפטי לממשלה או סיום ההליך באי הרשעה של הנאשם או בביטול הרשעה.
סיום מוצלח שכזה נכון במיוחד לגבי אותם נאשמים אשר אין להם עבר פלילי ואשר הואשמו בעבירות הפחות חמורות.
כבכל דבר אחר, יש לדעת שגם במשפט פלילי “הצלחה” יכולה להיות עניין יחסי; ניקח למשל מקרה בו כנגד נאשם (שהודה בחקירתו במשטרה) הוגש כתב אישום חמור המייחס לו עבירות פליליות של הונאה בכרטיסי אשראי וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בסך כולל של כ- 700 אלף דולר. דומה כי הכל יסכימו שבמצב דברים זה, סיום ההליך הפלילי ללא מאסר מאחורי סורג ובריח – הוא בגדר הצלחה.
כל מקרה ונסיבותיו, ולפיכך, לעתים יתמקד הייצוג במשפט פלילי בסוגיית האחריות והאשמה, בעוד במקרים אחרים יתמקד המאבק בסוגיית עצם ההרשעה או מידת העונש. לעתים אף ימשיך המאבק לערכאה גבוה יותר, במסגרת ערעור פלילי על הכרעת הדין ו/או גזר הדין. כך או כך, כמעט תמיד, ייצוג משפטי בידי עורך דין פלילי מקצוען ומנוסה ישפיע באופן מהותי אם לא מכריע על התוצאה.

במשרדנו עורכי דין פליליים, יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ המעניקים ייצוג במשפט פלילי

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג במשפט פלילי לנאשמים בכל בתי המשפט ברחבי הארץ ובכל הערכאות (כולל ערעור פלילי לבית המשפט המחוזי או לבית המשפט העליון על הכרעת הדין ו/או גזר דין).
לפרטים נוספים אודות צוות עורכי הדין במשרד ראו בעמוד: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
ברשימת הדוגמאות בהמשך עמוד זה, ניתן להתרשם ממקרים בהם העניק משרדנו ייצוג במשפט פלילי לנאשמים בהליכים פליליים בבתי משפט שונים, וזאת מעבר למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב האישום, עיכוב ההליכים ע”י היועץ המשפטי לממשלה או סיום ההליך באי הרשעת הנאשם או בביטול הרשעתו.

ייצוג במשפט פלילי – לאן עכשיו – לקריאה נוספת

לקריאה נוספת לפי סוג הטיפול המשפטי

בעמוד “עורך דין פלילי – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים“, יכול כל קורא למצוא מידע נקודתי וספציפי, הנוגע בדיוק לשלב שבו הוא נמצא – ביחס להליך הפלילי;

לקריאה נוספת לפי השתייכות לאחד מהצדדים להליך הפלילי

בעמוד “צדדים להליך הפלילי שאנו מייצגים“, תמצאו התייחסות נפרדת לכל אחד מהצדדים השונים להליך הפלילי:
- עצורים; ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
- חשודים: הכנה לחקירה פלילית וליווי בייעוץ משפטי במהלך החקירה.
- נאשמים: ייצוג משפטי בשלבי המשפט הפלילי ובערכאות הערעור.
- תאגידים + נושאי משרה בתאגידים: ייעוץ וייצוג משפטי בעניינים פליליים ומשמעתיים.
- מתלוננים + נפגעי עבירה: ייעוץ משפטי בשאלות כגון: האם להגיש תלונה פלילית? האם יש חובת דיווח? למי להגיש את התלונה? וכיצד להוכיח אותה? ליווי משפטי בנוגע לתלונתם לרבות הגשת ערר על ההחלטה לסגור את התיק) וכן הענקת ליווי משפטי למתלוננים בהליך הפלילי עצמו.
- עובדי מדינה ועובדי גופים המעניקים שירות לציבור – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים.
- עובדי רשויות מקומיות ועובדי עיריות – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים.
- שוטרים – ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי מח”ש.
- קטינים הענקת ייעוץ משפטי וייצוג בבית משפט לנוער.

לקריאה נוספת לפי סוג עבירה פלילית

בעמוד “עורך דין פלילי – עבירות בהן אנו עוסקים” תמצאו התייחסות נפרדת למרבית העבירות הפליליות בהן עוסק משרדנו.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לנאשמים בהליכים פליליים.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו עשרות דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לנאשמים בהליכים פליליים.
כמו כן ראו: דוגמאות להמחשה.

עורך דין פלילי

ייצוג במשפט פלילי על ידי עורך דין פלילי | כתב אישום

הפוסט ייצוג במשפט פלילי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (369) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חדירה למחשב, פגיעה בפרטיות, סחיטה, הטרדה מינית – סגירת תיק פלילי בשימוע בפרקליטות. 5 (7)

גיא פלנטר — Fri, 05 Mar 2021 09:38:57 +0000

ייצוג משפטי בהליך שימוע בפרקליטות: סגירת תיק פלילי. חשד לעבירות חדירה למחשב, פגיעה בפרטיות, סחיטה, הטרדה מינית.

סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות – חשד לעבירות מחשב; חדירה למחשב, פגיעה בפרטיות, סחיטה באיומים, הטרדה מינית – קבלת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

בעידן הדיגיטלי של היום, ניתן להסתבך בשורה ארוכה של עבירות פליליות (כגון עבירות מחשב, עבירות פגיעה בפרטיות, עבירות הטרדה מינית וסחיטה באיומים), והכל תוך שימוש במקלדת המחשב בלבד, מבלי אפילו לפגוש בקורבן העבירות.
פרשה זו עוסקת בעבירות פליליות שביצע עובד התעשייה האווירית, מהנדס במקצועו, אדם מן היישוב אשר בשל קלות דעתו הסתבך בפלילים וכמעט איבד את כל עולמו.
מה שהחל כמעשה קונדס וניסיון מטופש לקבל תשומת לב גלש עד מהרה לעבירות פליליות של ממש; האיש חדר לתיבת הדואר האלקטרוני של חברתו לעבודה, הוריד תמונות אישיות שלה שמצא בתיבת הדוא”ל, ותוך פגיעה בפרטיות, הפיץ חלק מהתמונות לאחרים.
בהמשך, במסגרת התכתבות עם העובדת במייל (כאשר הוא מסתתר מאחורי זהות פיקטיבית שבדה ותא דוא”ל שפתח במיוחד לצורך מעשיו), איים על המתלוננת פעם אחר פעם, שאם לא תעביר לו תמונות שלה בעירום מלא, יפיץ לחבריה תמונות שכבר נטל מתיבת הדוא”ל שלה.
עד מהרה, הובילו מעשיו של האיש לפתיחת חקירה פלילית, עליה הופקדה יחידת הונאה מרכז של משטרת ישראל.

על העבירות הפליליות שהתגבשו במעשיו של האיש.

בתום החקירה הפלילית נאספו כנגד האיש ראיות (לרבות ראיות דיגיטליות והודאתו המלאה במעשים), המקימות תשתית מוצקה להגשת כתב אישום כנגדו בעבירות מחשב, עבירות פגיעה בפרטיות, סחיטה באיומים והטרדה מינית, והכל כמפורט להן;

עבירות מחשב בניגוד לחוק המחשבים, התשנ”ה – 1995.

חדירה לחומר מחשב שלא כדין (חדירה למחשב).

בכך שנכנס לתיבת הדוא”ל של המתלוננת שלא כדין. סעיף 4 לחוק המחשבים, התשנ”ה – 1995 קובע כי מי שחודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו מאסר שלוש שנים (חדירה למחשב).

חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת.

בכך שנכנס לתיבת דוא”ל על מנת לבצע עבירות פליליות אחרות, קרי – פגיעה בפרטיות, סחיטה באיומים והטרדה מינית. סעיף 5 לחוק המחשבים קובע כי מי שמבצע חדירה לחומר מחשב שלא כדין, כדי לעבור עבירה על פי כל דין, דינו מאסר 5 שנים.
לפרטים נוספים אודות עבירות מחשב, סייבר ועבירות אינטרנט ראו:
- עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר.
- חדירה שלא כדין לחומר מחשב.

פגיעה בפרטיות, בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א – 1981.

פגיעה בפרטיות: בכך שחדר שלא כדין לתא הדואר האלקטרוני של העובדת, עיין שלא כדין בתכני הדוא”ל שלה, נטל והפיץ תמונות אישיות שלה – פגע האיש בצנעת הפרט של המתלוננת ומעשיו נפלו גם בגדר עבירות פליליות בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א – 1981.
במסגרת ההגדרות של פגיעה בפרטיות, קובע סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות כי פגיעה בפרטיות הינה גם מעשה של: “בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת “.
סעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה בפרטיות הינה גם מעשה של: “פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו“.
סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות קובע, כי פגיעה במזיד בפרטיות הזולת בדרכים המתוארות לעיל מהווה עבירה פלילית, שדינה 5 שנות מאסר.
לפרטים נוספים אודות עבירות פגיעה בפרטיות ראו – עבירות פגיעה בפרטיות .

סחיטה באיומים, עבירה בניגוד לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.

סחיטה באיומים: איומיו של האיש על המתלוננת, שאם לא תעביר לו תמונות שלה בעירום מלא, יפיץ לחבריה תמונות אישיות שכבר ברשותו – גיבשו את העבירה של סחיטה באיומים.
בהקשר זה קובע סעיף 428 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, שכותרתו “סחיטה באיומים”, כדלקמן:

“המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים”.

עוד על עבירות הסחיטה ראו בעמוד: ארכיון סחיטה באיומים.

הטרדה מינית, בניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ”ח – 1998.

הטרדה מינית: בכך שסחט באיומים את המתלוננת, בדרישה שתעביר לו תמונות שלה בעירום מלא, כשל האיש גם בעבירה של הטרדה מינית.
סעיף 3(א)(1) לחוק למניעת הטרדה מינית קובע כי “הטרדה מינית” כוללת גם “סחיטה באיומים, כמשמעותה בסעיף 428 לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני“.
לפרטים נוספים אודות עבירות הטרדה מינית ראו בעמוד: עורך דין הטרדה מינית.
כמו כן ראו בהקשר זה – עבירות מין ברשת – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

סגירת תיק פלילי בשימוע בפרקליטות – הליך לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי.

עם סיום החקירה הפלילית ובהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982 קיבל האיש מכתב יידוע לחשוד מפרקליטות מחוז מרכז, בזו הלשון:

“הנדון: הודעה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נסוח משולב], תשמ”ב – 1982.

1. לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982 הרינו להודיעך כי תיק פ”א של הונאה מרכז, בו נחקרת כחשוד, הועבר לעיון הפרקליטות.

2. בכל בירור נוסף בעניין התיק הנדון, הינך רשאי לפנות בכתב לפי הכתובת הרשומה מטה ולציין את מספרינו.

3. הינך רשאי תוך 30 יום מיום קבלת הודעה זו לפנות בכתב לפרקליטות מחוז המרכז בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום נגדך”.

מאחר והאיש נחשד בעבירות מסוג פשע הוענקה לו זכות השימוע (המעוגנת בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי) לפנות לפרקליטות בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו. לפרטים נוספים אודות הליך השימוע לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א.
בשלב זה, שכר האיש את שרותיו של עו”ד פלילי גיא פלנטר לייצגו בהליכי שימוע מול פרקליטות מחוז מרכז.
למרות שנאספו במסגרת החקירה ראיות מוצקות להגשת כתב אישום המייחס לאיש עבירות מחשב, פגיעה בפרטיות, סחיטה באיומים והטרדה מינית, שוכנעה הפרקליטות לסגור את התיק.
בתום הליכי השימוע נתקבלה בהודעה בכתב החתומה ע”י עו”ד דן כהן, סגן בכיר בפרקליטות מחוז מרכז, לפיה – נסגר התיק בעילה שנסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין (חוסר עניין לציבור). לפרטים נוספים אודות עילות לגניזת תיקי חקירה ראו בעמוד: עילות לגניזת תיקי חקירה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בנושאים עליהם נחקר האיש במשטרה, בהודעה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי שנשלחה לאיש ובהודעת הפרקליטות בדבר סגירת תיק המשטרה, בעילה שנסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין והכל ללא פרטים מזהים כמובן.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בהליכי שימוע וטיפול משפטי בסגירת תיק פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג חשודים בהליכי שימוע מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל ברחבי הארץ, כאשר במקרים רבים הוביל השימוע לסגירת התיק ולסיום הפרשה. לדוגמאות נוספות ראו:
- שימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
- סגירת תיק פלילי.
במקרים רבים אחרים, משקיבלנו את הייצוג על נאשמים שכבר הוגש כנגדם כתב אישום, ערכנו שימועים מוצלחים בדיעבד, ועל כך ראו בעמוד אודות ביטול כתב אישום.
משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות אינטרנט, עבירות מחשב (לרבות חדירה למחשב) ועבירות סייבר. לפרטים נוספים:
- עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר.
- עבירות מין ברשת – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

עורך דין פלילי

שימוע פלילי | ייצוג משפטי בשימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי | מכתב יידוע לחשוד | סגירת תיק פלילי | עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | פגיעה בפרטיות – ייצוג משפטי | סחיטה באיומים | הטרדה מינית – ייצוג משפטי | חדירה למחשב

הפוסט חדירה למחשב, פגיעה בפרטיות, סחיטה, הטרדה מינית – סגירת תיק פלילי בשימוע בפרקליטות. 5 (7) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

שוד בנסיבות מחמירות, שיבוש מהלכי משפט, מסירת ידיעות כוזבות – עבודות שירות 5 (4)

גיא פלנטר — Mon, 09 Mar 2020 20:57:28 +0000

בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – אישום בבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירות שוד בנסיבות מחמירות, שיבוש מהלכי משפט, מסירת ידיעות כוזבות וקשירת קשר לפשע מסתיים בעבודות שירות בלבד.

שוד בנסיבות מחמירות, שיבוש מהלכי משפט, מסירת ידיעות כוזבות וקשירת קשר לפשע – עבודות שירות בלבד.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי בהליכים פליליים בכל רחבי הארץ.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה במסגרתו טיפל משרדנו באזרח מן השורה אשר הואשם בשורה של אישומים חמורים בבית המשפט המחוזי בירושלים: שוד בנסיבות מחמירות, שיבוש מהלכי משפט, מסירת ידיעות כוזבות וקשירת קשר לפשע.
בעקבות ייצוג משפטי שהענקנו ללקוח הסתיים ההליך הפלילי בעבודות שירות בלבד.

האישומים: שוד בנסיבות מחמירות, שיבוש מהלכי משפט, מסירת ידיעות כוזבות וקשירת קשר לפשע.

ואלו בתמצית פרטי המקרה; כנגד מנהל עובדה באחד המוסכים המובילים בירושלים הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע, מסירת ידיעות כוזבות למשטרה ושיבוש מהלכי משפט, והכל בניגוד לעבירות 402 סיפא, 244, 243 סיפא ו- 499 לחוק העונשין.
העונש המקסימלי בגין עבירת שוד בנסיבות מחמירות עומד על 20 שנות מאסר, והנאשם, אשר הודה בחקירתו במשטרה, היה צפוי למאסר ממושך.

הסדר הטעון שנחתם עם פרקליטות מחוז ירושלים.

במסגרת הסדר טעון אשר נחתם בין עורך דין גיא פלנטר לפרקליטות מחוז ירושלים:
- הומר האישום בשוד לאישום בעבירה של סחיטה באיומים (לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין).
- תוקנו עובדות כתב האישום.
- הפרקליטות שוכנעה לעתור לענישה של עבודות שירות בלבד.

אימוץ הסדר הטעון וסיום ההליך בעבודות שירות בלבד.

בית המשפט המחוזי בירושלים (כב’ השופטת יהודית צור) אימץ את הסדר הטעון והסתפק בהטלת עונש של עבודות שירות ומאסר על תנאי בלבד, ללא הטלת קנס. בגזר דינו של הנאשם, תיאר בית המשפט את עובדות המקרה באופן הבא:

“על פי כתב האישום המתוקן, בו הודה הנאשם, תכננו שלושה אחרים לשדוד את רכבו של המתלונן. אחד מהם פנה לנאשם וסיפר לו כי הרכב בבעלותו וכי המתלונן מחזיק בו שלא כדין, וביקש את עזרתו בביצוע התכנית להשבת הרכב.

ביום 4.5.00, נפגש הנאשם עם האחרים והם קשרו קשר לבצע את התוכנית להשבת הרכב. באותו יום נסע הנאשם והאחרים לשכונת בית צפאפה, שם הם המתינו למתלונן. משהבחינו בו הם חסמו את הכביש באמצעות רכבם, ניגשו לרכב, פתחו את דלת הנהג ואחד מהם הצמיד סכין לבטנו של המתלונן והורו לו לצאת מהרכב. הנאשם לא ידע כי ברשותו של האחר היתה סכין. המתלונן, שחשש לחייו, נענה לדרישת הנאשם והאחרים וירד מהרכב. השניים עלו לרכב ונסעו מהמקום. הנאשם נחקר במשטרה ומסר הודעה כוזבת במטרה לשבש את הליכי החקירה”.

באשר לעבירה של, ציין בית המשפט:

“העבירות בהן הורשע הנאשם הן חמורות וקשות. מדובר בעבירות המהוות סיכון לציבור. חומרה מיוחדת קיימת בביצוע עבירות הנוגעות לשיבוש הליכי חקירה. במעשים מסוג זה יש משום פגיעה והפרעה לעבודת הרשויות ושיבוש יכולתן למצות את הליכי החקירה ולהגיע לחקר האמת”.

יחד עם זאת, כאמור, החליט בית המשפט לכבד את הסדר הטעון:

“נסיבות ביצוע העבירה, כמו גם נסיבותיו האישיות של הנאשם, הובאו בחשבון במסגרת עיסקת הטיעון עם התביעה, ונראה כי העיסקה איזנה נכונה בין השיקולים לחומרה ולקולא המאפיינים מקרה זה. לפיכך, הגעתי למסקנה כי אין צידוק לחרוג מעיסקת הטיעון והחלטתי לכבדה”.

פורסם: תקדין: תק-מח 2001(2), 4296. פורסם: נבו המאגר המשפטי הישראלי.

תיק פלילי פ 1087/00, בית המשפט המחוזי ירושלים, בפני כב’ השופטת יהודית צור.

לקריאה נוספת.

עורך דין פלילי | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים.

משרד עורכי דין פלילי | ייצוג משפטי פלילי | ארכיון שוד | סחיטה באיומים | עבירות שיבוש מהלכי משפט | ארכיון שיבוש מהלכי משפט | מסירת ידיעות כוזבות | קשירת קשר לביצוע פשע | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בירושלים

הפוסט שוד בנסיבות מחמירות, שיבוש מהלכי משפט, מסירת ידיעות כוזבות – עבודות שירות 5 (4) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר