ארכיון עבירות סיכון החיים והבריאות - עורך דין פלילי גיא פלנטר

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום 4.9 (232)

גיא פלנטר — Wed, 02 Aug 2023 09:41:18 +0000

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת

בעמוד זה אנו עומדים על היבטים שונים הנוגעים לכתב אישום כגון משך הזמן להגשתו, משך טיפול התביעה בתיק עד להגשתו והתיישנות עבירות, תוכן ומבנהו, השלמת חקירה אחרי הגשתו , מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד.
להשלמת התמונה ראו:
- התמודדת עם כתב אישום.
- ביטול כתב אישום.

כתב אישום לדוגמא – אלימות במשפחה.

מהו כתב אישום?

כתב אישום הינו כתב טענות משפטי שנערך על ידי רשות תובעת, שעם הגשתו לבית המשפט מסיים בד”כ את שלב החקירה הפלילית, פותח את שלב המשפט הפלילי וקובע את מסגרת המשפט הפלילי. הגשתו לבית המשפט מהווה את המהלך הפורמאלי של “העמדה לדין”.
מטרתו להביא בפני בית המשפט והנאשם את מכלול העובדות והעבירות שבכוונת התביעה להוכיח במשפט, וכן – את רשימת עדי התביעה באמצעותם תבקש התביעה להוכיח את האישום.
על פי דין, מעמד הקראתו לנאשם (ולא מועד הגשתו לבית משפט) מהווה את תחילתו של המשפט הפלילי.

מה כולל כתב אישום?

תוכנו, ניסוחו ומבנהו והיבטים שונים הנוגעים אליו מוסדרים בחיקוקים שונים, בפסיקת בתי המשפט ובהנחיות שונות של גופי התביעה, כגון הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.1.
בתמצית, כוללים כתבי אישום;
- שם בית המשפט שאליו מוגש כתב האישום ומיקומו.
- פרטים אודות הרשות התובעת והנאשם.
- פרק עובדתי.
- עבירות והוראות חיקוק המיוחסות לנאשם.
- רשימת עדי התביעה.

כתב אישום לדוגמא

מבנה כתב האישום.

פרק העובדות

יפרט את העובדות המבססות את סעיפי העבירה (פרטי המקרה ותוצאותיו).
יציין את המקום והזמן, במידה ואפשר לבררם; יכלול מועד מדויק ככל הניתן של ביצוע העבירה ומשך הזמן שבו בוצעה לטענת התביעה.
יתאר את מהות הקשר בין הנאשם לגורמים שונים המפורטים בכתב האישום כולל נפגע העבירה (למשל – קרבה משפחתית או שכנות) רקע היחסים ואופי הקשר ביניהם (כאשר הדבר רלוונטי – למשל שקיים סכסוך ביניהם).
יציג את הנזק שנגרם מביצוע העבירה, כולל השלכות מתמשכות של העבירה על נפגע העבירה.
כאשר קיימת לכך תשתית ראייתית, ניתן לציין את הנזק שעלול היה להיגרם מביצוע העבירה, שהיה במודעות הנאשם.
במקרים הרלוונטיים, יציג את מקצועו של הנאשם. ככלל, כאשר הנאשם עובד ציבור, עובד מדינה, עובד רשות מקומית או בעל מקצוע טעון רישוי (כגון עורך דין, רו”ח, קבלן רשום, אדריכל, מהנדס, רופא או בעל מקצוע רפואי אחר, חוקר פרטי או נותן שירותי שמירה – יצוין הדבר.
יציג את העובדות המקימות את יסודות העבירה המיוחסת לנאשם, ולא יתייחס לראיות המבססות את אותן עובדות.
לא יציג שום עובדות המתבססות על ראיות בלתי קבילות או ראיות חסויות שלא יועמדו לעיון ההגנה.
לא יציג עבירות שהתיישנו.
באם מייחסת התביעה לנאשם ביצוע עבירה ב”נסיבות מחמירות”, יפרט את הנסיבות המחמירות הקונקרטיות במקרה הנדון.

פרק הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם

כאן יפורטו העבירות המיוחסות לנאשם, תוך פירוט סעיפי החיקוק הרלוונטיים לאישום.
חייבת להיות התאמה מלאה בין העבירות המיוחסות לנאשם לתיאור העובדתי.
כאשר מיוחסות לנאשם מספר עבירות מאותו סוג, יפורטו לצד סעיף החיקוק מספר העבירות המדויק. כאשר המספר המדויק של העבירות מאותו סוג לא ידוע – ניתן לציין “ריבוי עבירות”.

רשימת עדי התביעה

את ראיותיה להוכחת האישום, תציג ותגיש התביעה במשפט באמצעות עדיה, הרשומים ברשימת עדי התביעה בכתב האישום.
חלקם יכולים להיות עדים מהותיים, שעדותם בבסיס האישום, ואחרים טכניים (למשל כאלה שנטלו חלק בפעולות חקירה טכניות, שאינן במחלוקת).
בד”כ, תכלול רשימת עדי התביעה עדים הנתפסים על ידי התביעה כדוברי אמת, שיש בעדותם לתרום להוכחת האישום ולגילוי האמת.
יחד עם זאת, לעיתים, תעיד התביעה מטעמה עד שלדעתה רק חלק מעדותו אמת, ותבקש מבית המשפט להסתמך רק על אותו חלק שלטעמה תואם את המציאות.
מרגע שהנאשם השיב ונתן מענה לאישום, כל תיקון ברשימת עדי התביעה מחייב החלטה שיפוטית בעניין, כאשר הנאשם ועורך דינו יכולים להתנגד לתיקון ולנסיון להרחבת חזית.

תוך כמה זמן יוגש כתב אישום?

משך הזמן להגשת האישום – התיישנות עבירות

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982 מסדיר את תקופות ההתיישנות וקובע שאין להגיש כתב אישום בשל עבירות, באם עברו מיום ביצוען פרקי הזמן הנקובים בחוק.
באופן טבעי, ככול שהעבירה חמורה יותר – תקופת ההתיישנות החלה על אותה עבירה ארוכה יותר.
דיני ההתיישנות מורכבים, בלשון המעטה, וכוללים חריגים וסייגים שונים, פרקי זמן שונים שלא יובאו בחשבון מטעמים שונים וסמכויות של גורמים שונים להאריך חלק מתקופות ההתיישנות.
הוסף על כך שדיני ההתיישנות החלים בישראל לא מרוכזים בחיקוק אחד;
- למשל, סעיף 354 בחוק העונשין, תשל”ז – 1977 קובע הסדר מיוחד בכל הנוגע להתיישנות עבירות מין בקטינים.
- דוגמא נוספת: בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל”א – 1971, אין להגיש כתב אישום כנגד קטין, אם עברה שנה מיום ביצוע העבירה, אלא בהסכמת היועת המשפטי לממשלה (סמכות שהואצלה לפרקליט המדינה ולמשנים לו).
עוד יש לדעת כי גם אם לא חלפה תקופת ההתיישנות, חלוף פרק זמן רב מאז החלה החקירה עלול להיות שיקול לסגירה של התיק הפלילי.
מכל אלו עולה הצורך החיוני להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לשאלות התיישנות, ולשאלות הנוגעות להגשתו או לאי הגשתו של כתב אישום.

משך טיפול התביעה בתיק עד להגשת האישום

מבלי לשנות את המצב המשפטי הנובע מהוראות ההתיישנות בחוק הנ”ל, ובמטרה לקצר את הזמן להכנת כתבי אישום בפרקליטות ובמשטרה, קובעת הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה סולם עדיפויות על פיו נדרשות רשויות התביעה לפעול באופן נחרץ יותר למניעת שיהוי בהחלטה באם להגיש כתב אישום.
במסגרת סולם עדיפויות זה ניתן למצוא שיקולים כגון היותו של החשוד במעצר, קטינות, חשש לנזק לניהול המשפט, נסיבות מיוחדות הגורמות נזק לחשוד ועוד.
בהתאם להנחיה, ככלל, יחליט תובע באם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, לא יאוחר מפרקי הזמן הבאים:
- בעבירות מסוג חטא – תוך חצי שנה.
- בעבירות מסוג עוון – תוך שנה.
- בעבירות מסוג פשע שדינן עד 10 שנות מאסר ובעבירות מיוחדות מסוג עוון – תוך שנה וחצי.
- בעבירות מסוג פשע שדינן 10 שנות מאסר ומעלה – בתוך שנתיים.
ההנחיה קובעת פרקי זמן שלא ימנו, ויחשבו כמצדיקים את הארכת פרק הזמן לקבלת החלטה באם להגיש כתב אישום כגון פרק הזמן בו נערך שימוע, פרק הזמן בו נשלח התיק להשלמת חקירה, פרק הזמן אשר נדרש לצורך מו”מ לסגירת התיק בהסדר מותנה (ובלבד שלא יעלה על חצי שנה), ועוד.
להרחבה בכל הנוגע למשך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום ראו הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שכותרתה “משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום”.

מי מגיש כתב אישום?

כללי – הסמכות להגיש כתב אישום בישראל

סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982 קובע מי הם המוסמכים לשמש תובעים מטעם המדינה בהליך הפלילי ולהגיש כתב אישום:
- היועץ המשפטי לממשלה (להלן – “היועמ”ש”).
- נציגיו של היועמ”ש.
- מי שהוסמך ע”י היועמ”ש לשמש תובע, ובכללם אנשי התביעה המשטרתית שמינה מפכ”ל המשטרה.
החסד”פ קובע כי נציגי היועץ המשפטי לממשלה הם:
- פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע את תואריהם בצו שפורסם ברשומות;
- מי שהיועמ”ש הסמיכו להיות תובע דרך כלל, לסוג של משפטים לבתי משפט מסוימים או למשפט מסויים.
תובע משטרתי הוגדר כשוטר שהתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים והתמנה להיות תובע בידי מפכ”ל המשטרה. תנאי הכשירות הוגדרו בתקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו), התשכ”ו-1966.
לתביעה הפלילית בישראל שתי זרועות מרכזיות:
- פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות במשרד המשפטים.
- מערך התביעה המשטרתית במשטרת ישראל (חטיבת התביעות). משטרת ישראל כפופה למשרד לביטחון הפנים.
להלן נעמוד על הגורמים המרכזיים המגישים כתבי אישום בישראל;

יחידות התביעה של משטרת ישראל

חלוקת העבודה בין הפרקליטות ובין התביעה המשטרתית מעוגנת אף היא בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982, והיא מתבססת על דרגת חומרת העבירה.
הרוב המכריע של תיקים פליליים (כ- 90%) מטופל ע”י יחידות התביעה של המשטרה.

גורמים נוספים במשטרה המוסמכים להגיש כתב אישום

קיימים גורמים נוספים במשטרת ישראל המוסמכים להגישו:
- תובעי תעבורה באגף התנועה (את”ן).
- תובעי רישוי עסקים, הכפופים לאגף אבטחה ורישוי במשטרה.
- תובעי הגנת הסביבה, במדור הגנת הסביבה של משטרת ישראל.

פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות

הפרקליטות אמונה על תיקים פליליים הנוגעים לעבירות היותר חמורות בספר החוקים (כ- 10%), כגון עבירות המתה, עבירות מרמה והונאה, עבירות מין ועבירות אלימות חמורות.
לפרקליט מחוז הוענקה סמכות להעביר תיקים מסויימים לטיפולו של תובע משטרתי.

התביעה הצבאית

התביעה הצבאית הוסמכה להגיש כתבי אישום כנגד משרתים בצה”ל שביצעו עבירות הנדונות במערכת המשפט הצבאית.
כמו כן הוסמכה התביעה הצבאית להגיש כתבי אישום נגד תושבי אזור יהודה ושומרון שביצעו עבירות הנתונות לסמכותם של בתי המשפט הצבאיים.
בכל הנוגע למשפט הצבאי ראו: עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, אנשי קבע במשפט צבאי.

מח”ש – המחלקה לחקירות שוטרים

המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש), אמונה על חקירת עבירות פליליות המבוצעות על ידי אנשי משטרה.
מח”ש מגישה כתבי אישום נגד שוטרים במגוון רחב של עבירות כגון שימוש בכוח בלתי סביר או בלתי מוצדק, עבירות בתחום טוהר המידות, עבירות מין, עבירות רכוש ועוד.
להחרבה בעניין זה ראו: המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורכי דין אשר קיבלו הסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את המדינה בהליכים פליליים

בהתאם לדין, הוסמכו עורכי דין פרטיים “כקבלני משנה”, בהסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את מדינת ישראל בתיקים פליליים בתחומים מסויימים.
המינוי הינו אישי, ולפרק זמן קצוב.

אזרחים, המוסמכים להגיש קובלנה פלילית

קובלנה פלילית פרטית הינה כתב אישום לכל דבר. לאזרחי המדינה הוענקה סמכות להניע הליך פלילי בדרך של הגשת קובלנה פרטית, אולם ברשימה סגורה ומצומצמת של עבירות פליליות, אשר רובן מפורטות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ”ב – 1982.
למעט מספר חריגים, מדובר בעבירות הפחות חמורות. בעבירות החמורות יותר, הפקיד המחוקק את סמכות ניהול ההליך הפלילי בידי המדינה.
בכל הנוגע לעניין זה ראו: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי.

האם ניתן לבצע השלמות חקירה לאחר הגשת כתבי אישום?

ככלל, חקירה משטרתית מסתיימת בטרם העמדה לדין. מטרתו של כלל זה – לאפשר לנאשם הזדמנות הוגנת להתגונן בפני האישום, כאשר עם תחילת משפטו הפלילי בידיו תמונה מפורטת ומתוחמת:
- הן של כל העבירות המיוחסות לו (לרבות מלוא התשתית העובדתית המבססת את העבירות + הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם).
- והן של כל הראיות שנאספו במסגרת החקירה לחובתו, שבאמצעותן מתכוונת הרשות התובעת להוכיח את אשמתו של הנאשם.
בהתאמה, השלמת חקירה לאחר העמדה לדין תעשה כחריג ובכפוף לאישורים של הגורמים המוסמכים ברשויות התביעה.
בקבלת ההחלטה באם לבצע השלמת חקירה לאחר העמדה לדין, יתבצע איזון בין ערכים ואינטרסים שונים, לרבות:
- האם במסגרת טיפול מקצועי וראוי בתיק, היה ניתן לבצע את פועלת החקירה בטרם ההעמדה לדין. ככלל, לא תבוצע השלמת חקירה (למעט בנסיבות חריגות) באם ניתן וצריך היה לצפות את נחיצותה של פעולת החקירה בטרם ההעמדה לדין, ולא התחדש דבר.
- השלב בו מצוי ההליך הפלילי בבית המשפט. ככול שהמשפט הפלילי נמצא בשלב מתקדם יותר, כך ידרשו נימוקים ממשיים יותר להצדקת השלמת החקירה, ולהפך. בהקשר זה נפסק למשל, כי השלמת חקירה בטרם השיב הנאשם לאישום לא פוגעת בניהול הגנתו ובזכותו למשפט הוגן.
- האם השלמת החקירה תוביל לחקירת הנאשם עצמו או לחקירת עד הגנה מטעמו של הנאשם.
- עד כמה חיונית השלמת החקירה לבירור האמת.
- חומרת העבירה בה מואשם הנאשם וחומרת החשד שייחקר במסגרת השלמת החקירה.
- מה מידת המורכבות של השלמת החקירה. האם מדובר בהשלמת חקירה ממשית הכרוכה למשל בגביית עדויות מעדים, או בהשלמת חקירה טכנית במהותה.
- כאשר ההתגלתה לרשות התובעת עובדה או טענה חדשה, שיש בה פוטנציאל להשפיע על תוצאות המשפט הפלילי, כגון:
  - התפתחות שיש בה כדי לשנות את סעיפי האישום (למשל מות הקרבן).
  - כאשר במהלך ראיון של עד, לקראת עדותו בבית המשפט, עלו פרטים עובדתיים חדשים ומהותיים.
  - כאשר התעורר צורך מהותי לבחון טענה חדשה, שעלתה לראשונה לאחר הגשתו.
  - כאשר הנאשם ביקש לבצע את השלמת החקירה, ויש ממש בבקשתו.
להרחבה בכל הנוגע לכללים הנוגעים לעריכת השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 6.11, שכותרתה: “השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום”.

תיקון כתב אישום – האם אפשרי ובאיזה תנאים?

תיקון כתב אישום לאחר הגשתו בהחלט אפשרי, אולם לשלב שבו מתבקש התיקון משמעות רבה;

תיקון ע”י התובע

כל עוד לא התחיל המשפט (כלומר לא בוצעה הקראה), רשאי תובע לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו.
כל שעל התובע לעשות בהקשר זה – למסור לבית המשפט הודעה בכתב על התיקון המפרטת את השינוי, ולהגיש כתב אישום מתוקן או, באם התיקון נעשה במעמד הדיון, לבצע את התיקון על גבי כתב האישום המקורי.

תיקון ע”י בית המשפט

בכל עת שלאחר תחילת המשפט (כלומר לאחר שהוקרא כתב האישום לנאשם) מסורה הסמכות לתקנו לבית המשפט.
בית המשפט רשאי לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, בכפוף לכך שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן בפני התיקון.
התיקון ייעשה בכתב האישום עצמו או יירשם בפרוטוקול המשפט.

מי רשאי לקבל העתק מכתב האישום?

עיתונאים וכלי התקשורת

לא אחת, למדו נאשמים על העמדתם לדין מכלי התקשורת או מגורמים אחרים בציבור שנחשפו לפרסומים בנושא.
מסירת כתב אישום לעיון הציבור, לפני שהוא מובא לידיעתו של הנאשם או עורך דינו, נתפס כמהלך פוגעני ופסול, אשר לעיתים אף מונע מהנאשם לפעול לקבלת צו איסור פרסום, שכן “הסוסים כבר נמלטו מהאורווה”.
הנחיה מספר 3.8 בהנחיות פרקליט המדינה שכותרתה: “מסירת העתק מכתב האישום לעיון עיתנואים” קובעת בהקשר זה כי ככלל, לא תעמיד הפרקליטות כתבי אישום לעיון עיתונאים או לעיון הציבור בכללותו ולא תודיע ברבים על הגשתם כל עוד לא ברור שהנאשם או בא כוחו קיבלו עותק מכתב האישום.

נפגעי עבירה

בהתאם להוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, לקורבן עבירה זכות לעיין בכתב האישום ולקבל העתק ממנו, בכפוף לסייגים הקבועים בחוק.
בהתאמה, לאחר העמדה לדין, ובכפוף לסייגים הקבועים בחוק, מצווה הרשות התובעת להעמיד לעיון נפגע העבירה את כתב האישום, ואף לאפשר לנפגע העבירה או לבא כוחו לצלמו.
בהקשר זה ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.7 – “מסירת העתק מכתב האישום לנפגע העבירה”.

עורך דין פלילי

התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום

הפוסט כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום 4.9 (232) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התמודדות עם כתב אישום 4.9 (142)

גיא פלנטר — Fri, 10 Mar 2023 07:18:46 +0000

התמודדות עם כתב אישום. בתמונה: כתב אישום לדוגמא.

מה קורה אחרי הגשת כתב אישום – דרכי התמודדות עם כתב אישום

פעמים רבות אנו נשאלים מה קורה אחרי הגשת כתב אישום? מה עושים עכשיו?
הגשת כתב אישום מהווה אירוע טראומטי עבור כל נאשם, משבר חריף בעל השלכות דרמטיות על כל מישורי חייו של הנאשם ואף על חיי הקרובים אליו.
כתב האישום מאיים על כל נכסיו החשובים ביותר של הנאשם – על חירותו, על שמו הטוב, על חיי המשפחה שלו ועל מטה לחמו.
התמודדת עם כתב אישום חייבת לעשות אם כן על ידי איש מקצוע, עורך דין פלילי מנוסה ומיומן.
דרכי ההתמודדות עם כתב האישום מגוונות ולהלן יפורטו חלקן, בתמצית;

התמודדות עם כתב אישום באמצעות העלאת טענות מקדמיות

אל מול כתב אישום יכול עורך דין פלילי להעלות שלל של טענות מקדמיות.
קבלת טענה מקדמית יכולה להוביל לביטול כתב האישום;
ואלו הטענות המקדמיות שניתן להעלות:
- חוסר סמכות מקומית;
- חוסר סמכות עניינית;
- פגם או פסול בכתב האישום;
- העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;
- זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום;
- משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום;
- חסינות;
- התיישנות;
- חנינה;
- “הגנה מן הצדק” – הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
ככלל, טענות מקדמיות יש להעלות בהזדמנות הראשונה.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות שיכנוע התביעה לחזור כליל מכתב אישום, דבר שמוביל לביטול כתב האישום

מעבר למאבקים המוכרים להוכחת חפותו של הנאשם בבית המשפט, בתנאים מסוימים, בידי עורך הדין הפלילי לשכנע את התביעה לחזור בה מכתב האישום כליל, באופן “החוסך” מהנאשם הכרעה שיפוטית בעניינו, וכן את ההוצאות הרבות הכרוכות בניהול משפט פלילי.
לפרטים נוספים אודות אופציה זו, ראו ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות שיכנוע התביעה לסגור את התיק בהסדר מותנה

בתנאים מסוימים, בידי הסניגור לשכנע את התביעה לחזור מכתב האישום ולסיים את ההליך הפלילי בסגירת התיק בהסדר מותנה.
על אופציה זו ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות הפסקת ההליך הפלילי – הסניגור יכול לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב ההליכים הפליליים כנגד הנאשם

לעיתים, יפעל עורך הדין הפלילי לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב הליכי המשפט. משהחליט היועמ”ש לעכב את ההליכים, מפסיק בית המשפט את ההליכים והתיק הפלילי מסתיים ללא הכרעה שיפוטית וללא תוצאות פוגעניות עבור הנאשם.
לפרטים נוספים אודות אופציה זו ראו: עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות ניהול משפט, שמיעת הראיות ונסיון לשכנע את בית המשפט לזכות את הנאשם

הגשת כתב האישום הינה נקודת ההתחלה, כאשר מכלול הראיות (לרבות ראיות הגנה) טרם עברו את כור ההיתוך של בית משפט. במקרים המתאימים, יחתור הסניגור להשגת זיכוי בבית המשפט.
לדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לזיכוי ראו: זיכוי נאשם.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות גיבוש הסדר טעון וסיום ההליך הפלילי בהסכמה

על פי נותנים שפירסמה הפרקליטות ביחס לפעילותה בשנת 2018, ביחס ל- 82% מבין הנאשמים שהורשעו הרשעה מלאה או חלקית או שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים בקביעה בדבר ביצוע עבירה ללא הרשעה, הוצג לבית המשפט הסדר טיעון.
עוד דיווחה הפרקליטות בהקשר זה כי 87% מהסדרי הטיעון, הוצגו לבית המשפט בשלב שלאחר הגשת כתב האישום ובטרם שמיעת הראיות בתיק.
נתונים אלו מלמדים עד כמה נפוץ מוסד הסדרי הטעון במשפט הפלילי במחוזותינו.

התמודדות עם כתב האישום בדרך של סיום המשפט הפלילי ללא הרשעה

אף אם אין מנוס מהקביעה כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסות לו בכתב האישום (בשל טיבן ועוצמתן של הראיות שעומדות לחובתו), עדיין פתוח בפני הסניגור לפעול לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
לפרטים נוספים אודות אופציה זו ראו: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

התמודדות מניעתית עם כתב אישום – הסניגור יכול לפעול מלכתחילה, שכלל לא יוגש כתב אישום כנגד החשוד

כל העוסקים בתחום המשפט הפלילי יודעים את הכלל הבא: הרבה יותר קל למנוע מראש את הגשתו של כתב אישום לבית המשפט, מאשר להשיג זיכוי או לבטל כתב אישום שכבר הוגש לבית המשפט.
לפיכך, על עורך דין פלילי המייצג חשוד לנקוט בכל האמצעים והמאמצים – שלא יוגש כתב אישום כלל. בהקשר זה ראו:

לקריאה נוספת

באם אתם מחפשים מידע אודות היבטים שונים הנוגעים לכתב האישום עצמו, כגון משך הזמן להגשתו, תוכן ומבנה, השלמת חקירה אחרי הגשתו, מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד ראו בעמוד – כתב אישום.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי לנאשמים המתמודדים עם כתב אישום.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג נאשמים המתמודדים עם כתבי אישום פליליים – בכל הערכאות המשפטיות ובכל רחבי הארץ.
למשרדנו נסיון עשיר ומוכח בסגירת תיקים פליליים, זיכוי נאשמים וביטול כתבי אישום. בהקשר זה ראו – דוגמאות להמחשה – עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | דין משמעתי.
בהמשך עמוד זה אנו מביאים דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתבי אישום.

עורך דין פלילי

התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום | כתב אישום | מה קורה אחרי הגשת כתב אישום | עורך דין מעצרים – שחרור ממעצר

הפוסט התמודדות עם כתב אישום 4.9 (142) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ייצוג במשפט פלילי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (369)

גיא פלנטר — Wed, 15 Feb 2023 12:24:32 +0000

ייצוג במשפט פלילי ע”י עורך דין פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי במשפט פלילי לחשודים ולנאשמים, בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות המשפטיות

בעמוד אודות חקירה במשטרה עמדנו על מצבם הבעייתי של אזרחים הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בחקירה פלילית.
אותו “מאזן כוחות” הנוטה בבירור לרעתו של החשוד במהלך החקירה, אך מתחזק לרעתו, עת מוגש כנגדו כתב אישום והוא הופך מחשוד לנאשם בפלילים.
אם עמדה לאותו חשוד “חזקת חפות” במהלך הליכי חקירתו, עתה, משהוגש כנגדו כתב אישום, נחלשת אותה “חזקת חפות” שכן, בעצם הגשת כתב האישום קיימת אמירה ברורה מצד המדינה, שעו”ד שזה תחום מומחיותו (בין אם תובע משטרתי או תובע הנמנה על פרקליטות המדינה), בחן את הראיות שנאספו בחקירה והגיע לכלל מסקנה, שיש סיכוי סביר להרשעה וקיים גם עניין לציבור בהעמדתו לדין של אותו אדם.
כעקרון, סבורה רשות התביעה שהיא מביאה בפני בתי המשפט לבירור את התיקים היותר מוצדקים וחזקים וסטטיסטית, יכולה התביעה לתמוך עמדתה באחוז הזניח של זיכויים. על פי נתונים שסיפקה פרקליטות המדינה לציבור, 3% בלבד מכלל התיקים שהסתיימו בבתי המשפט בישראל בשנת 2017 הסתיימו בזיכוי בעוד 4% מהתיקים הסתיימו בביטול כתב האישום. באחוז זעום זה של זיכויים קיים מסר ברור לציבור: אין להקל ראש לרגע בכתב האישום שהוגש לבית המשפט.
הגישה על פיה יבוא הנאשם לבית המשפט ופשוט “יספר” לשופט מה קרה והכול “יהיה בסדר”, נאיבית ומנותקת לחלוטין מן המציאות.
לכל נאשם באשר הוא, אין את הכלים להתמודד בגפו עם כתב אישום פלילי שהוגש כנגדו. די לציין בהקשר זה, שאפילו עורכי דין וחוקרי משטרה שהוגשו כנגדם כתבי אישום, טרחו והתכבדו להעמיד לעצמם ייצוג משפטי של עורך דין פלילי.
האחוז הזעום של זיכויים עלול להוביל למסקנה שכמעט תמיד, דינם של כל הנאשמים אחד הוא – להימצא אשמים ו”לשלם” את המחיר המתבקש, הן בהכתמת שמם בהרשעה פלילית והן בענישה ממשית כזו או אחרת.
אך בפועל, מסקנה זו איננה נכונה שכן בכ- 11% מהמקרים בהם הוגשו כתבי אישום, מסתיים ההליך בביטולו של כתב האישום, עיכוב ההליכים המשפטיים על ידי היועץ המשפטי לממשלה או סיום ההליך באי הרשעה של הנאשם או בביטול הרשעה.
סיום מוצלח שכזה נכון במיוחד לגבי אותם נאשמים אשר אין להם עבר פלילי ואשר הואשמו בעבירות הפחות חמורות.
כבכל דבר אחר, יש לדעת שגם במשפט פלילי “הצלחה” יכולה להיות עניין יחסי; ניקח למשל מקרה בו כנגד נאשם (שהודה בחקירתו במשטרה) הוגש כתב אישום חמור המייחס לו עבירות פליליות של הונאה בכרטיסי אשראי וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בסך כולל של כ- 700 אלף דולר. דומה כי הכל יסכימו שבמצב דברים זה, סיום ההליך הפלילי ללא מאסר מאחורי סורג ובריח – הוא בגדר הצלחה.
כל מקרה ונסיבותיו, ולפיכך, לעתים יתמקד הייצוג במשפט פלילי בסוגיית האחריות והאשמה, בעוד במקרים אחרים יתמקד המאבק בסוגיית עצם ההרשעה או מידת העונש. לעתים אף ימשיך המאבק לערכאה גבוה יותר, במסגרת ערעור פלילי על הכרעת הדין ו/או גזר הדין. כך או כך, כמעט תמיד, ייצוג משפטי בידי עורך דין פלילי מקצוען ומנוסה ישפיע באופן מהותי אם לא מכריע על התוצאה.

במשרדנו עורכי דין פליליים, יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ המעניקים ייצוג במשפט פלילי

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג במשפט פלילי לנאשמים בכל בתי המשפט ברחבי הארץ ובכל הערכאות (כולל ערעור פלילי לבית המשפט המחוזי או לבית המשפט העליון על הכרעת הדין ו/או גזר דין).
לפרטים נוספים אודות צוות עורכי הדין במשרד ראו בעמוד: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
ברשימת הדוגמאות בהמשך עמוד זה, ניתן להתרשם ממקרים בהם העניק משרדנו ייצוג במשפט פלילי לנאשמים בהליכים פליליים בבתי משפט שונים, וזאת מעבר למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב האישום, עיכוב ההליכים ע”י היועץ המשפטי לממשלה או סיום ההליך באי הרשעת הנאשם או בביטול הרשעתו.

ייצוג במשפט פלילי – לאן עכשיו – לקריאה נוספת

לקריאה נוספת לפי סוג הטיפול המשפטי

בעמוד “עורך דין פלילי – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים“, יכול כל קורא למצוא מידע נקודתי וספציפי, הנוגע בדיוק לשלב שבו הוא נמצא – ביחס להליך הפלילי;

לקריאה נוספת לפי השתייכות לאחד מהצדדים להליך הפלילי

בעמוד “צדדים להליך הפלילי שאנו מייצגים“, תמצאו התייחסות נפרדת לכל אחד מהצדדים השונים להליך הפלילי:
- עצורים; ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
- חשודים: הכנה לחקירה פלילית וליווי בייעוץ משפטי במהלך החקירה.
- נאשמים: ייצוג משפטי בשלבי המשפט הפלילי ובערכאות הערעור.
- תאגידים + נושאי משרה בתאגידים: ייעוץ וייצוג משפטי בעניינים פליליים ומשמעתיים.
- מתלוננים + נפגעי עבירה: ייעוץ משפטי בשאלות כגון: האם להגיש תלונה פלילית? האם יש חובת דיווח? למי להגיש את התלונה? וכיצד להוכיח אותה? ליווי משפטי בנוגע לתלונתם לרבות הגשת ערר על ההחלטה לסגור את התיק) וכן הענקת ליווי משפטי למתלוננים בהליך הפלילי עצמו.
- עובדי מדינה ועובדי גופים המעניקים שירות לציבור – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים.
- עובדי רשויות מקומיות ועובדי עיריות – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים.
- שוטרים – ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי מח”ש.
- קטינים הענקת ייעוץ משפטי וייצוג בבית משפט לנוער.

לקריאה נוספת לפי סוג עבירה פלילית

בעמוד “עורך דין פלילי – עבירות בהן אנו עוסקים” תמצאו התייחסות נפרדת למרבית העבירות הפליליות בהן עוסק משרדנו.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לנאשמים בהליכים פליליים.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו עשרות דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לנאשמים בהליכים פליליים.
כמו כן ראו: דוגמאות להמחשה.

ייצוג במשפט פלילי על ידי עורך דין פלילי | כתב אישום

הפוסט ייצוג במשפט פלילי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (369) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי 4.9 (78)

גיא פלנטר — Tue, 24 Jan 2023 17:04:01 +0000

חובת דיווח על עבירה – ייעוץ משפטי

חובת דיווח על עבירה פלילית; בתמונה – אישור על הגשת תלונה במשטרה בעקבות דיווח על עבירה פלילית.

חובת דיווח על עבירה – כללי

בהגשת תלונה במשטרה מגלה המתלונן או המדווח אזרחות טובה, אולם לא כל מקרה מצדיק הגשת תלונה פלילית ולעתים קיימות דרכים אלטרנטיביות, פחות פוגעניות ויותר אפקטיביות (למשל – פניה לגורם טיפולי, גישור ועוד).
מנגד, לעתים קיימת חובת דיווח הקבועה בחוק, ומי שידע ולא דיווח, עשוי להסתבך בעצמו בעבירה פלילית שלצידה עונש מאסר.
שורה של חוקים מחייבים את הציבור בדיווח על עבירות פליליות במצבים הבאים (לחיצה על הכותרת תוביל לפרק המבוקש):
לדיווח או לאי דיווח על עבירה לרשויות השלכות מרחיקות לכת ולפעמים – השלכות משנות חיים. לפיכך, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בשאלת חובת הדיווח. משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לחובת דיווח על עבירה פלילית.

חובת דיווח על פגיעה בקטינים וחסרי ישע

כאשר מדובר בעבירות מסוימות (המוגדרות בחוק) שבוצעו כנגד קטינים או חסרי ישע, קיימת חובה על גורמים מסוימים לדווח לרשויות
חובת הדיווח מעוגנת בדין הפלילי בסעיף 368ד לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, ואי הדיווח מהווה עבירה פלילית.
הדיווח יעשה לעובד סוציאלי או למשטרה.

הגדרות לעניין חובת הדיווח

“חסר ישע” – מוגדר בחוק כמי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו;
“אחראי על קטין או חסר ישע” – מוגדר בחוק כאחד מאלה:
- הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
- בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
- מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.
ככלל, אין חובה לדווח על חשד לעבירת אלימות כלפי בגיר שאינו “חסר ישע”.
יתרה מכך, מי שקטין בעצמו – לא חלה עליו חובת דיווח לפי חוק העונשין.

חובת דיווח כללית החלה על כל אדם לדווח על עבירה בקטין או בחסר ישע שנעברה בידי האחראי עליו

חובת הדיווח הכללית על כל אדם בגיר לדווח על עבירה בקטין או בחסר ישע שנעברה על ידי האחראי עליו מעוגנת בסעיף 368ד(א) לחוק העונשין.
בהתאם להוראות סעיף זה, היה לאדם בגיר יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה (והכוונה לאחת העבירות המפורטות בהמשך) בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה;

חובת דיווח ספציפית החלה על אחראי על קטין או חסר ישע

על אחראי על קטין או חסר ישע הוטלה חובת דיווח ביחס לעבירות שביצע אחראי אחר על קטין או חסר ישע.
בהתאם להוראות סעיף 368ד(ג) לחוק העונשין, היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי אחראי אחר על קטין או חסר ישע עבר בו עבירה, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה.
גם כאן חובת הדיווח רלוונטית ביחס לאחת העבירות המפורטות בהמשך.

חובת דיווח ספציפית החלה על מטפלים ונותני שירות לציבור

על שורה של גורמים מטפלים ונותני שירות לציבור הוטלה חובת דיווח ספציפית בסעיף 368ד(ב) לחוק העונשין.
גורמים אלה, עליהם חלה חובת דיווח כוללים: רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע.
בהתאם למצוות המחוקק, באם עקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו – חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה;
חובת הדיווח רלוונטית ביחס לאחת העבירות המפורטות בהמשך.

חובות דיווח נוספות בחוק העונשין

קיימות הוראות נוספות המחייבות דיווח על עבירות מין בקטין או בחסר ישע, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים.
וכן קיימות הוראות המחייבות דיווח על עבירה בקטין או בחסר ישע הנמצא במעון, במוסד או במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת (עבירות מין, גרימת חבלה חמורה או עבירת התעללות).

ואלו העבירות כלפי קטינים או חסרי ישע המחייבות דיווח

עבירות זנות ותועבה

סרסרות למעשי זנות – סעיף 199 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
הבאת אדם לידי מעשה זנות – סעיף 201 לחוק העונשין.
הבאת אדם לידי עיסוק בזנות – סעיף 202 לחוק העונשין.
הבאת אדם לידי מעשה זנות או עיסוק בזנות בנסיבות מחמירות – סעיף 203 לחוק העונשין.
ניצול קטינים לזנות – סעיף 203ב לחוק העונשין.
דין לקוחו של קטין (קבלת שירות של מעשה זנות של קטין) – סעיף 203ג לחוק העונשין.
איסור פרסום ומסירת מידע בדבר זנות של קטין – סעיף 205א לחוק העונשין.
שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או שימוש בקטין בהצגת תועבה – סעיף 214(ב1) לחוק העונשין.

עבירה של סיכון החיים והבריאות

הפרת חובה של הורה או אחראי – סעיף 337 לחוק העונשין.

עבירות מין

אינוס – סעיף 345 לחוק העונשין.
בעילה אסורה בהסכמה – סעיף 346 לחוק העונשין.
מעשה סדום – סעיף 347 לחוק העונשין.
יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל – סעיף 347א לחוק העונשין.
מעשה מגונה – סעיף 348 לחוק העונשין.
עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע – סעיף 351 לחוק העונשין.

עבירות של נטישה או הזנחה

השארת ילד בלא השגחה או במטרה לנטשו – סעיף 361 לחוק העונשין.
הזנחת ילדים ומושגחים אחרים – סעיף 362 לחוק העונשין.

עבירות של תקיפה או התעללות

תקיפת קטין או חסר ישע – סעיף 368ב לחוק העונשין.
התעללות בקטין או בחסר ישע – סעיף 368ג לחוק העונשין.

עבירה של סחר בבני אדם

סחר בבני אדם – סעיף 377א לחוק העונשין.

חובת דיווח נוספת המוטלת על עוסקים בחינוך

חוזר מנכ”ל משרד החינוך, שחל על על העוסקים במערכות החינוך, מוסיף על ההוראות המפורטות לעיל חובת דיווח למשטרה לגבי שתי עבירות נוספות:
- מעשה מגונה בפומבי, חשיפת איבר מין בפני קטינים.
- התנהגות של סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהקטין נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.

חובת דיווח למניעת פשע

חוק העונשין מטיל אחריות פלילית על מי שידע שאדם אחר זומם לעשות מעשה פשע, ולא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו (סעיף 262 לחוק העונשין).
באיזה “אמצעים סבירים” חייבים לנקוט? כל מקרה יוכרע על פי נסיבותיו אולם ככלל, דיווח למשטרה ייחשב כנקיטה באמצעי סביר למניעת הפשע או השלמתו (פשע = עבירה פלילית שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים).

חובת דיווח במצבים בהם אדם עד לסכנת חיים

חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ”ח-1998, מחייב להושיט עזרה לאדם אחר שעקב אירוע פתאומי נמצא בסכנה חמורה ומיידת לחייו ולבריאותו, וזאת כאשר ניתן להושיט את העזרה מבלי להסתכן או לסכן אחרים.
גם במקרה זה, רואים במי שדיווח לרשויות (משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירות הכבאות) או הזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, כמי שעמד בחובתו.

ייעוץ משפטי בכל הנוגע לחובת דיווח על עבירה פלילית

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בשאלה האם חלה חובת דיווח ללקוחות פרטיים ולתאגידים.
בין היתר, אנו בוחנים ביחד עם הלקוח את הנושאים הבאים:
- האם בנסיבות המקרה הספציפי קיימת חובה לדווח;
  - האם התגבשה עבירה פלילית בעבר, ואם כן – איזה.
  - האם פעילות מתוכננת כזו או אחרת בעתיד מגבשת עבירה.
  - האם התקיימו התנאים בחוק המחייבים דיווח.
- על מי חלה חובת הדיווח? האם הלקוח מחוייב בדיווח? האם תאגיד מחוייב בדיווח?
- למי לדווח?
- כיצד לדווח?
- האם ניתן לדווח באופן אנונימי?
- האם העברת המידע לגורם אחר תקים עליו חובת דיווח?
- מה הן השלכות הדיווח?
- מה הן השלכות אי דיווח?
- כיצד הדיווח יטופל?
עוד על חובת הדיווח בישראל ראו: נייר עמדה למשרד הרווחה. מאת ד”ר ישראל (איסי) דורון.
משרדנו מעניק גם ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, אשר נפתחה כנגדם חקירה פלילית בעקבות חובת דיווח. ראו למשל מקרה להמחשה בעמוד: התעללות בקטין או בחסר ישע – סגירת תיק פלילי כנגד הורים בשימוע פלילי בפרקליטות.
נושאים נוספים בהם עוסק משרדנו:

עורך דין פלילי

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי

הפוסט חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי 4.9 (78) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

גרימת מוות ברשלנות, תאונת עבודה – סגירת תיק פלילי; אסון קריסת אנטנת משטרת כפר סבא | מנהל הפרויקט נחקר 9 פעמים אולם התיק נסגר 5 (12)

גיא פלנטר — Fri, 04 Mar 2022 15:54:46 +0000

תאונת עבודה קטלנית שהובילה לחקירה פלילית
בחשד לעבירות של גרימת מוות ברשלנות וכן גרימת חבלה ברשלנות
סגירת תיק פלילי בעקבות ייעוץ משפטי

תאונת עבודה קטלנית – סגירת תיק פלילי בחשד לעבירות גרימת מוות ברשלנות, גרימת חבלה ברשלנות; בתמונה – האנטנה של תחנת משטרת כפר סבא אשר קרסה.

פרשה זו עוסקת באירוע תאונת עבודה קטלנית שארעה ביולי 2010. בעקבות תאונת העבודה נפתחה חקירה פלילית בחשד לעבירות גרימת מוות ברשלנות וגרימת חבלה ברשלנות.
במשך שנים התנהלה חקירה פלילית מסועפת ומורכבת בחשד לעבירות פליליות של גרימת מוות ברשלנות וגרימת חבלה ברשלנות.
משרדנו העניק לחשוד המרכזי בפרשה ייעוץ וליווי משפטי בחקירותיו במשטרה.
לבסוף, החליטה פרקליטות מחוז מרכז להורות על סגירת התיק הפלילי כנגד לקוח משרדנו, וזאת בעילה של העדר מספיק ראיות.

הכיסוי התקשורתי הנרחב אודות הפרשה – פרסום חשדות לעבירות פליליות של גרימת מוות ברשלנות + גרימת חבלה ברשלנות.

פרשת אסון קריסת אנטנת משטרת כפר סבא והחקירה הפלילית בעקבות תאונת עבודה קטלנית זו, פורסמו בהרחבה בכלי התקשורת, ללא פרסום שמות החשודים. ראו בהקשר זה למשל:
- חדשות 2 – כפר סבא: הרוג ופצוע בינוני מקריסת אנטנה בתחנת משטרה.
- Ynet – טכנאי נהרג בקריסת אנטנה במשטרת כפר סבא.
- וואלה! חדשות – קריסת האנטנה: נעצרו חשודים בגרימת מות הטכנאי.
- חדשות המשטרה – הרוג בקריסת אנטנה בכפר סבא.
- nrg – האנטנה המשטרתית קרסה – הטכנאי נהרג.
- המוסד לבטיחות ולגיהות – טכנאי נהרג בקריסת אנטנה במשטרת כפר סבא.
על סיום הפרשה דווח באתר פוסטה -בלוג חברה, חוק ומשפט, בעמוד: האנטנה קרסה, התיק נסגר.

תמצית עובדות המקרה – תאונת עבודה קטלנית וחשד לעבירה של גרימת מוות ברשלנות וחבלה ברשלנות.

במהלך עבודות להחלפת מיתרים של אנטנה שהוצבה על גג משטרת כפר סבא, ארע אסון; האנטנה קרסה על תחנת המשטרה וטכנאי שהיה על האנטנה בזמן קריסתה, נהרג. טכנאי נוסף שהיה על הגג נפצע באורח בינוני.
קריסת האנטנה התרחשה שעה שחברה קבלנית עסקה מטעם משטרת ישראל בהחלפת מיתרי תורן האנטנה.
בו ביום, פתחה משטרת ישראל בחקירה פלילית, בחשד שמדובר ברשלנות פלילית (או אף חמור מכך), ועצרה את מנהל הפרויקט ואת מנהל העבודה מטעם אותה חברה קבלנית, בחשד לעבירות של הריגה, גרימת מוות ברשלנות וגרימת חבלה ברשלנות.
למחרת, הובאו השניים בפני בית משפט ומשטרת ישראל דרשה להאריך את מעצרם בשלושה ימים נוספים, בעילה של חשש לשיבוש הליכי החקירה.
בית משפט השלום בפתח תקווה (כב’ השופטת ניצה מימון שעשוע) קבע, כי אמנם קיים יסוד סביר לחשד לרשלנות פלילית שהובילה לגרימת מותו של עובד, אולם בהתחשב בכך שמדובר באנשים נורמטיביים נעדרי עבר פלילי ולאור העובדה שאת חלק מפעולות החקירה שמבקשת המשטרה לבצע ניתן לערוך כאשר החשודים לא נתונים במעצר של ממש, ניתן להסתפק בהארכת מעצרם עד לצהרי יום המחרת, אז ישוחררו למעצר בית למשך יומיים, תחת פיקוח.

חקירת תאונות עבודה וחשדות לרשלנות פלילית.

על חקירת חשד לפלילים בתאונות עבודה (כגון גרימת מוות ברשלנות או גרימת חבלה ברשלנות כתוצאה מהפרת הוראות הנוגעות לבטיחות בעבודה) אמונה משטרת ישראל ביחד עם גורמים מקצועיים, ביניהם מפקחי עבודה, בעלי הכשרה אקדמאית ומקצועית רלוונטית לתחום הנחקר.
בעבר השתייכו מפקחי העבודה לאגף הפיקוח על העבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה (התמ”ת) ואילו כיום, פועלים מפקחי בטיחות / עבודה במסגרת יחידת חקירות של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה.

ייעוץ משפטי בחקירה ע”י עו”ד פלילי, אל מול חשד לעבירות פליליות של גרימת מוות ברשלנות או גרימת חבלה ברשלנות בתאונות עבודה.

על מנת לבסס את החשד לעבירות של גרימת מוות ברשלנות וגרימת חבלה ברשלנות, נחקר מנהל הפרוייקט על ידי חוקרי משטרת ישראל ומפקחי העבודה לא פחות מ- 9 פעמים (לרבות עריכת עימות עם חשוד אחר בפרשה).
עוד בתחילת החקירה הפלילית, פנה מנהל הפרויקט לעורך דין פלילי גיא פלנטר, לקבלת ייעוץ וליווי משפטי בכל הנוגע לחקירתו. בהמשך, ייצג עו”ד פלילי גיא פלנטר את מנהל הפרויקט גם מול הפרקליטות, בכל הנוגע לשאלת הגשת כתב האישום בפרשה או סגירת התיק הפלילי.
במשך כמעט 5 שנים ליווה עו”ד פלילי גיא פלנטר את מנהל הפרויקט בייעוץ וייצוג משפטי, עד לקבלת החלטת פרקליטות מחוז מרכז לסגור את התיק, בעילה של העדר ראיות מספקות.
במהלך טיפול משפטי זה, התמודדה ההגנה עם חזית רחבה של טענות וחשדות, הן במישור העובדתי, הן במישור הטכני – הנדסי והן במישור המשפטי. כך למשל, התמודדה ההגנה עם הטענות הבאות:
- תאונת העבודה הקטלנית נגרמה, כך נטען, כתוצאה משיטת עבודה מסוכנת בהחלפת מיתרי התורן;
- שימוש בציוד במצב תחזוקה ירוד, כך נטען, תרם את חלקו לקרות התאונה.
- העבודה בוצעה בניגוד לדרישות תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס”ז – 2007.
- הופרו תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים) התשנ”ט – 1990.
- החברה הקבלנית לא פעלה על פי נהלי העבודה והבטיחות כפי שהוגדרו בתנאי המכרז עליו חתמה עם משטרת ישראל.
עוד נדרשה ההגנה להתמודד עם חוות דעת מקצועיות מורכבות של מומחים, לרבות חוות דעת של מפקח עבודה מאגף הפיקוח על העבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה (התמ”ת).
במישור המשפטי – נדרשה ההגנה להתמודד עם חשדות לביצוע העבירות הפליליות הבאות:
- הריגה, עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין (עבירה שעונשה המקסימלי 20 שנות מאסר);
- גרימת מוות ברשלנות, עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין (עבירה שעונשה המקסימלי 3 שנות מאסר).
- גרימת חבלה ברשלנות, עבירה לפי סעיף 341 לחוק העונשין (עבירה שעונשה המקסימלי מאסר שנה).
- עבירות פליליות בניגוד לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש”ל-1970 ביחד עם תקנות הבטיחות בעבודה (עבודת בניה), התשמ”ח – 1988.
- שאלות משפטיות הנוגעות למצבים של נפילה מגובה.
ולבסוף, התמודדה ההגנה בפרשה זו עם השאלה, האם לחשוף את מלוא קווי ההגנה בפני הפרקליטות, במסגרת הליך שימוע, ובכך להסתכן בעריכת “מקצה שיפורים” ואיסוף ראיות נוספות בהנחיית הפרקליטות, או שמא “לשמור את הקלפים קרוב לחזה” ולעשות בהם שימוש במשפט עצמו, ככל שיוגש כתב אישום.
בסופו של יום, למרות כל המשאבים העצומים שהושקעו ע”י הרשויות סביב פרשה זו, השתכנעה הפרקליטות (יש לומר, בהגינותה), שאין בידיה סיכוי סביר להרשעה בפלילים, וסגרה את התיק הפלילי כנגד מנהל הפרויקט בעילה של העדר מספיק ראיות.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהודעת הפרקליטות בדבר סגירת התיק הפלילי בהעדר ראיות מספיקות, ללא פרטים מזהים של הלקוח.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי תאונות עבודה וחשד לעבירת גרימת מוות ברשלנות.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בחקירה וייצוג משפטי בכל הנוגע לתאונות עבודה קטלניות וחשד לעבירות של גרימת מוות ברשלנות וכן גרימת חבלה ברשלנות.
להרחבה אודות טיפול משרדנו בעבירות גרימת מוות ברשלנות וכן גרימת חבלה ברשלנות ראו בעמודים:
- עבירות רשלנות פלילית | תאונת עבודה | גרימת מוות ברשלנות.
- חבלה ברשלנות – ייעוץ + ייצוג משפטי – סגירת תיק בחוסר אשמה.

לקריאה נוספת.

למידע אודות החשיבות שבהכנה לקראת חקירה פלילית וקבלת ייעוץ וייצוג משפטי במהלך הליכי החקירה ראו בעמוד – חקירה במשטרה.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם טיפלנו בסגירת תיקים פליליים ראו בעמודים:
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בכפר סבא ראו בעמוד: עורך דין פלילי בכפר סבא.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | חקירה במשטרה | סגירת תיק פלילי | רשלנות פלילית | גרימת מוות ברשלנות – תאונת עבודה | חבלה ברשלנות | ארכיון גרימת חבלה ברשלנות | בטיחות בעבודה | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בפתח תקווה

הפוסט גרימת מוות ברשלנות, תאונת עבודה – סגירת תיק פלילי; אסון קריסת אנטנת משטרת כפר סבא | מנהל הפרויקט נחקר 9 פעמים אולם התיק נסגר 5 (12) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

אי נקיטת זהירות בחיה – ביטול כתב אישום: תקיפת כלב אמסטף שגרמה לילד חבלות קשות 5 (4)

גיא פלנטר — Sun, 27 Jun 2021 12:10:05 +0000

אי נקיטת זהירות בחיה – ביטול כתב אישום
תקיפת כלב אמסטף שגרמה לילד חבלות קשות

תקיפת כלב אמסטף. אי נקיטת זהירות בחיה. צילום ארכיון: אריק סולטן.

הגשת כתב אישום המייחס עבירה של אי נקיטת זהירות בחיה (תקיפת כלב אמסטף).

פרשה זו עוסקת במקרה טראגי; תקיפת כלב אמסטף אשר גרמה לילד חבלות קשות מאוד. הפרשה ממחישה שאין די בתוצאות הקשות של תקיפת כלב כדי להרשיע בעבירה הפלילית של אי נקיטת זהירות בחיה.
כנגד צעיר תושב חולון הוגש כתב אישום פלילי המייחס לו עבירה פלילית של מעשה פזיזות ורשלנות, בניגוד לסעיף 338 (6) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
בעובדות כתב האישום נטען כי הנאשם התרשל בהחזקת כלב מסוג אמסטף, בדרך שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה ולא נקט אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה בחיה שבהחזקתו;
על פי הנטען בכתב האישום, התיר הנאשם לכלב להסתובב במקום בו שיחקו ילדים, ללא מחסום וללא רצועה ובנסיבות אלו, תקף הכלב קשות ילד בן 5, נשך אותו בראשו, פניו וחלקי גוף אחרים.
איש לא חלק על כך שבמקרה זה, תקיפת הכלב גרמה לילד חבלות קשות. אך כפי שנראה בהמשך, לשם קביעת אחריות פלילית אין בכך די.
העבירה הפלילית של אי נקיטת זהירות בחיה מעוגנת בסעיף 338 לחוק העונשין, הקובע כדלקמן:

“338. מעשי פזיזות ורשלנות

(א) העושה אחת מאלה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

(6) אינו נוקט אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה בחיה שבהחזקתו”.

בפתח המשפט הפלילי, הכריז התובע המשטרתי כי בכוונת התביעה המשטרתית לעתור לעונש המקסימלי הקבוע בחוק, קרי – מאסר 3 שנים.

ביטול כתב האישום.

בעיצומו של ההליך הפלילי, ולאחר חקירה נגדית של עדת ראייה מרכזית במשפט ע”י עורך דין גיא פלנטר, הגיעה התביעה המשטרתית למסקנה כי לא תצליח להוכיח את אחריותו הפלילית של הנאשם.
לפיכך הוסכם, כי התביעה תבקש מבית המשפט לחזור מכתב האישום.
משחזרה התביעה המשטרתית באופן מוסכם מכתב האישום, הורה בית המשפט על ביטול כתב האישום.
לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הלקוח, המייחס לו עבירה של אי נקיטת זהירות בחיה, ובהחלטת בית המשפט לבטל את כתב האישום.

תיק פלילי בבית משפט השלום תל-אביב – יפו.

עו”ד פלילי

הפוסט אי נקיטת זהירות בחיה – ביטול כתב אישום: תקיפת כלב אמסטף שגרמה לילד חבלות קשות 5 (4) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חבלה ברשלנות – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי. סגירת תיק בחוסר אשמה. 5 (7)

גיא פלנטר — Mon, 30 Mar 2020 07:45:01 +0000

חבלה ברשלנות – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.

חבלה ברשלנות בתאונת עבודה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

חבלה ברשלנות – קצת על העבירה.

סעיף 341 לחוק העונשין תשל”ז – 1977, שכותרתו “חבלה ברשלנות”, קובע כדלקמן:

“העושה מעשה שלא כדין, או נמנע מעשות מעשה שחובתו לעשותו, והמעשה או המחדל אינם מן המפורטים בסעיפים 338 עד 340, ונגרמה בהם חבלה לאדם, דינו – מאסר שנה”.

המחוקק הגדיר בחוק העונשין את המושג “חבלה” באופן הבא:

“חבלה” – מכאוב, מחלה או ליקוי גופניים, בין קבועים ובין עוברים;

“חבלה חמורה” – חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים;

“חבלה מסוכנת” – חבלה שיש בה סכנת נפשות;

לצורך הרשעה בעבירה של חבלה ברשלנות:
- די שנגרמה חבלה ואין צורך להוכיח שנגרמה חבלה חמורה או חבלה מסוכנת.
- על התביעה להוכיח נטילת סיכון בלתי סביר מצד הנאשם, ביחס להתרחשות התוצאה או לגרימת הסכנה.
מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים אחראי על אכיפה ופיקוח על בטיחות בעבודה באתרי בניה. חקירת תאונות עבודה באתרי בניה מבוצעת ביחד עם משטרת ישראל.
להרחבה בכל הנוגע לעבירות רשלנות פלילית ראו: עבירות רשלנות פלילית | תאונת עבודה, גרימת מוות ברשלנות.

חבלה ברלשנות – מקרה להמחשה שטופל במשרדנו – סגירת תיק פלילי בחוסר אשמה.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות חבלה ברשלנות בתאונות עבודה.
אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו אשר הסתיים בסגירת תיק החקירה בחוסר אשמה.
ואלו בתמצית פרטי המקרה; בעקבות נפילה מגובה של 5 מטרים ופציעתו של פועל, נפתחה חקירה פלילית.
על פי פרסום אודות המקרה, שהועבר לתקשורת ע”י מינהל הבטיחות במשרד העבודה, נטען כדלקמן:
- פועל כבן 22 שככל הנראה החליף גג אסבסט באזור התעשייה בשדרות, נפל מגובה 5 מטרים. כתוצאה מהנפילה נפצע הפועל ופונה במצב קשה עם חבלת ראש לבית החולים.
- המשטרה פתחה בחקירה בשיתוף פעולה עם מינהל הבטיחות במשרד העבודה.
בהקשר לחשד לעבירה של חבלה ברשלנות, נטען כי מדובר באתר לא מוסדר, שנמצאו בו ההפרות הבאות:
- אי מינוי מנהל עבודה.
- היעדר הדרכה לעבודה בגובה.
- היעדר אמצעי הגנה מפני נפילה.
- עבודה בניגוד לתקנות הנוגעות לעבודה על גגות.
עוד נטען ע”י מינהל הבטיחות במשרד העבודה בפני התקשורת כי האחריות לעבירה מוטלת על בעלי המפעל.

חשד לגרימת חבלה ברשלנות – אחד הפרסומים בתקשורת.

חשד לגרימת חבלה ברשלנות – סגירת תיק פלילי בחוסר אשמה.

מייד עם התרחשות התאונה, השכילו בעלי המפעל לקבל ייעוץ משפטי ממשרדנו. עו”ד גיא פלנטר הכין את החשוד לחקירתו וליווה את החשוד בכל הליכי החקירה הפלילית.
בניגוד לפרסום הראשוני שהובא לעיל והטיל אחריות פלילית על בעלי המפעל, בתום החקירה, השתכנעו הרשויות שלא נפל שום פגם בהתנהלותם של בעלי המפעל והתיק נסגר בחוסר אשמה.
בכך הסתיימה הפרשה, בטיהור שמם של בעלי המפעל.

בתמונה: רישומי המשטרה אודות סגירת התיק בעילה של חוסר אשמה.

לקריאה נוספת.

להרחבה בכל הנוגע לטיפול משרדנו במקרים של נפילה מגובה, עבירות רשלנות פלילית ואישומים בעבירה של גרימת מוות ברשלנות או חבלה ברשלנות בעקבות תאונות עבודה ראו בעמוד: עבירות רשלנות פלילית | תאונת עבודה | גרימת מוות ברשלנות | גרימת חבלה ברשלנות.
בכל הנוגע לשלב החקירה הפלילית ראו: חקירה במשטרה.
לעניין סגירת תיקי חקירה ראו: סגירת תיק פלילי.

עו”ד פלילי

רשלנות פלילית | תאונת עבודה | בטיחות בעבודה | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי ברמלה | עו”ד פלילי ברמלה | עורך דין פלילי בשפלה

הפוסט חבלה ברשלנות – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי. סגירת תיק בחוסר אשמה. 5 (7) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ארכיון עבירות סיכון החיים והבריאות - עורך דין פלילי גיא פלנטר

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום 4.9 (232)

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת

מהו כתב אישום?

מה כולל כתב אישום?

כתב אישום לדוגמא

פרק העובדות

פרק הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם

רשימת עדי התביעה

תוך כמה זמן יוגש כתב אישום?

משך הזמן להגשת האישום – התיישנות עבירות

משך טיפול התביעה בתיק עד להגשת האישום

מי מגיש כתב אישום?

כללי – הסמכות להגיש כתב אישום בישראל

יחידות התביעה של משטרת ישראל

גורמים נוספים במשטרה המוסמכים להגיש כתב אישום

פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות

התביעה הצבאית

מח”ש – המחלקה לחקירות שוטרים

עורכי דין אשר קיבלו הסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את המדינה בהליכים פליליים

אזרחים, המוסמכים להגיש קובלנה פלילית

האם ניתן לבצע השלמות חקירה לאחר הגשת כתבי אישום?

תיקון כתב אישום – האם אפשרי ובאיזה תנאים?

תיקון ע”י התובע

תיקון ע”י בית המשפט

מי רשאי לקבל העתק מכתב האישום?

עיתונאים וכלי התקשורת

נפגעי עבירה

התמודדות עם כתב אישום 4.9 (142)

מה קורה אחרי הגשת כתב אישום – דרכי התמודדות עם כתב אישום

התמודדות עם כתב אישום באמצעות העלאת טענות מקדמיות

התמודדות עם כתב אישום באמצעות שיכנוע התביעה לחזור כליל מכתב אישום, דבר שמוביל לביטול כתב האישום

התמודדות עם כתב אישום באמצעות שיכנוע התביעה לסגור את התיק בהסדר מותנה

התמודדות עם כתב אישום באמצעות הפסקת ההליך הפלילי – הסניגור יכול לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב ההליכים הפליליים כנגד הנאשם

התמודדות עם כתב אישום באמצעות ניהול משפט, שמיעת הראיות ונסיון לשכנע את בית המשפט לזכות את הנאשם

התמודדות עם כתב אישום באמצעות גיבוש הסדר טעון וסיום ההליך הפלילי בהסכמה

התמודדות עם כתב האישום בדרך של סיום המשפט הפלילי ללא הרשעה

התמודדות מניעתית עם כתב אישום – הסניגור יכול לפעול מלכתחילה, שכלל לא יוגש כתב אישום כנגד החשוד

לקריאה נוספת

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי לנאשמים המתמודדים עם כתב אישום.

התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום | כתב אישום | מה קורה אחרי הגשת כתב אישום | עורך דין מעצרים – שחרור ממעצר

ייצוג במשפט פלילי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (369)

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי במשפט פלילי לחשודים ולנאשמים, בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות המשפטיות

במשרדנו עורכי דין פליליים, יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ המעניקים ייצוג במשפט פלילי

ייצוג במשפט פלילי – לאן עכשיו – לקריאה נוספת

לקריאה נוספת לפי סוג הטיפול המשפטי

לקריאה נוספת לפי השתייכות לאחד מהצדדים להליך הפלילי

לקריאה נוספת לפי סוג עבירה פלילית

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לנאשמים בהליכים פליליים.

עורך דין פלילי

ייצוג במשפט פלילי על ידי עורך דין פלילי | כתב אישום

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי 4.9 (78)

חובת דיווח על עבירה – ייעוץ משפטי

חובת דיווח על עבירה – כללי

חובת דיווח על פגיעה בקטינים וחסרי ישע

הגדרות לעניין חובת הדיווח

חובת דיווח כללית החלה על כל אדם לדווח על עבירה בקטין או בחסר ישע שנעברה בידי האחראי עליו

חובת דיווח ספציפית החלה על אחראי על קטין או חסר ישע

חובת דיווח ספציפית החלה על מטפלים ונותני שירות לציבור

חובות דיווח נוספות בחוק העונשין

ואלו העבירות כלפי קטינים או חסרי ישע המחייבות דיווח

עבירות זנות ותועבה

עבירה של סיכון החיים והבריאות

עבירות מין

עבירות של נטישה או הזנחה

עבירות של תקיפה או התעללות

עבירה של סחר בבני אדם

חובת דיווח נוספת המוטלת על עוסקים בחינוך

חובת דיווח למניעת פשע

חובת דיווח במצבים בהם אדם עד לסכנת חיים

ייעוץ משפטי בכל הנוגע לחובת דיווח על עבירה פלילית

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי

גרימת מוות ברשלנות, תאונת עבודה – סגירת תיק פלילי; אסון קריסת אנטנת משטרת כפר סבא | מנהל הפרויקט נחקר 9 פעמים אולם התיק נסגר 5 (12)

תאונת עבודה קטלנית שהובילה לחקירה פלילית בחשד לעבירות של גרימת מוות ברשלנות וכן גרימת חבלה ברשלנות סגירת תיק פלילי בעקבות ייעוץ משפטי

הכיסוי התקשורתי הנרחב אודות הפרשה – פרסום חשדות לעבירות פליליות של גרימת מוות ברשלנות + גרימת חבלה ברשלנות.

תמצית עובדות המקרה – תאונת עבודה קטלנית וחשד לעבירה של גרימת מוות ברשלנות וחבלה ברשלנות.

חקירת תאונות עבודה וחשדות לרשלנות פלילית.

ייעוץ משפטי בחקירה ע”י עו”ד פלילי, אל מול חשד לעבירות פליליות של גרימת מוות ברשלנות או גרימת חבלה ברשלנות בתאונות עבודה.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי תאונות עבודה וחשד לעבירת גרימת מוות ברשלנות.

לקריאה נוספת.

תאונת עבודה קטלנית שהובילה לחקירה פלילית
בחשד לעבירות של גרימת מוות ברשלנות וכן גרימת חבלה ברשלנות
סגירת תיק פלילי בעקבות ייעוץ משפטי

אי נקיטת זהירות בחיה – ביטול כתב אישום
תקיפת כלב אמסטף שגרמה לילד חבלות קשות