ארכיון עו"ד פלילי - משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

אי הרשעה | ביטול הרשעה: סיום הליך פלילי ללא הרשעה – הימנעות מהרשעה פלילית 4.9 (129)

גיא פלנטר — Wed, 03 Jul 2024 11:38:28 +0000

אי הרשעה / ביטול הרשעה פלילית – סיום הליך פלילי ללא הרשעה

אי הרשעה – דוגמא למקרה שטופל במשרדנו – סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

עמוד זה עוסק בסוגיה שמאוד רלוונטית לנאשמים ללא עבר פלילי; נניח, שלראשונה בחייך אתה ניצב בפני כתב אישום פלילי, ביצעת את העבירה המיוחסת לך בכתב האישום, נאספו מספיק ראיות במסגרת החקירה להוכיח את אשמתך ואף נמצא, כי קיים גם אינטרס ציבורי בהגשת כתב אישום פלילי.
במצב דברים זה, עדיין קיימת האפשרות, בנסיבות חריגות, לסיים את ההליך הפלילי בבית המשפט בקביעה לפיה, למרות שביצעת עבירה פלילית, לא יוכתם שמך בהרשעה פלילית במרשם הפלילי (= " אי הרשעה ").

החשיבות בסיום הליך פלילי ללא הרשעה

בדרך כלל, כאשר עסקינן בעבריינים חוזרים או "מקצועיים", רישום הרשעה פלילית נוספת במירשם הפלילי אודותיהם, לא תעלה ולא תוריד שכן לדידם, ההרשעה והעונש הינם אך בגדר מעין "סיכון מקצועי".
לא כך הם פני הדברים לגבי נאשמים ללא עבר פלילי, אזרחים נורמטיביים מן השורה. עצם הרשעתם בדין (ללא קשר לעונש שבסופו של דבר יוטל עליהם) פוגעת בשמם הטוב, בדימויים העצמי, בעיסוקיהם ובפרנסתם וכן בקשריהם המשפחתיים והחברתיים.,
אך לשם המחשה: הרשעה בפלילים עשויה לחסום עבודה בכל העיסוקים הטעונים רישוי (כגון עריכת דין, ראיית חשבון, רפואה וכו'); לסכל קבלתו של אותו אדם למשרה בשירות הציבורי או בכוחות הביטחון; לפגוע בשירותו הצבאי ובאפשרותו לכהן כנבחר ציבור, להחזיק ברישיון לנשק, לנהוג ברכב ציבורי, לקבל אשרת כניסה למדינות רבות ולסכל הליכי אימוץ.
זאת ועוד: ההרשעה עשויה למנוע קידום מקצועי, כמו גם מינוי כדירקטור או מנכ"ל, להוביל למחיקה או אי-רישום בפנקס הקבלנים ובפועל, כל מישרה המושתת על יחסי אמון, מוטלת בספק לאחר הרשעה בפלילים. לפרטים נוספים, ניתן לעיין ברשימה שערך משרד המשפטים אודות מעסיקים המוסמכים לקבל מידע אודות רישום פלילי.
מעסיקים רבים (שלא מורשים לקבל מידע מהמרשם הפלילי) עדיין מנצלים לרעה את זכאותו של כל אדם לעיין במידע שבמרשם הפלילי הנוגע לו, ודורשים ממועמדים להציג בפניהם מידע מתוך המרשם הפלילי ("תעודת יושר"), כתנאי לבחינת העסקתם. באופן זה, עשוי להיות מובא בפני מעסיקים, שלא כדין, מידע מהמרשם הפלילי אודות מועמד, שיפגע בסיכוייו להתקבל לעבודה.
מעבר להימנעות מהתוצאות הפוגעניות המפורטות לעיל, לסיום הליך באי הרשעה יתרון בולט נוסף: כאשר אדם מורשע בעבירה פלילית, הרשעתו נרשמת במרשם הפלילי ומכתימה את שמו במשך תקופה מאוד ממושכת (ולעיתים קריטית) בחייו. ככלל, הרשעתו של בגיר בפלילים תלווה אותו 17 שנים (7 שנות התיישנות + 10 שנות מחיקה – במצטבר, וזאת במקרה שהוטלה עד שנת מאסר בפועל).
לעומת זאת, באם הסתיים ההליך הפלילי באי הרשעה, ימחק הרישום כעבור 5 שנים בלבד מיום פסק הדין. למשמעויות מחיקת הרישום הפלילי ראו בקישור: מחיקת רישום פלילי.
מכל האמור לעיל עולה החשיבות בהעמדת ייצוג משפטי מקצועי, שיפעל למניעת הרשעה בפלילים.

מסלולים לסיום הליך פלילי ללא הרשעה

אף אם אין מנוס מן ההכרעה כי הנאשם אכן ביצע את העבירה המיוחסות לו בכתב האישום (בשל טיבן ועוצמתן של הראיות שעומדות לחובתו) וכי קיים אינטרס ציבורי בהעמדתו לדין פלילי, עדיין פתוח בפני סניגור לפעול לסיום עניינו ללא הרשעה במרשם הפלילי ובעונש חינוכי בדמות שירות לתועלת הציבור (של"צ) ו/או העמדתו במבחן, בפיקוח שירות המבחן.
סיום ההליך ללא הרשעה של נאשם במרשם הפלילי מותנה (כמעט תמיד) בהמלצה חיובית של שירות המבחן, המוגשת בתסקיר לבית המשפט.
מתפקידו של הסניגור להכין את הנאשם לפגישותיו עם שירות המבחן ולא אחת, הכנה שכזו היא אשר מובילה בסופו של יום לקבלת תסקיר חיובי, הממליץ על סיום ההליך הפלילי באי-הרשעתו של הנאשם.

הסדר טעון.

במקרים רבים יפעל הסניגור לסכם מראש עם רשות התביעה, במסגרת הסדר טעון, כי במידה ויתקבל תסקיר חיובי משירות המבחן אודות הנאשם, תסכים רשות התביעה (או לא תתנגד) לאי-הרשעתו של הנאשם. בית המשפט אמנם אינו "כבול" בהסדרי טעון, אך בדרך כלל יאמץ את הסדר הטעון, המבוסס כאמור גם על המלצת שירות המבחן.
במקרים המתאימים, ניתן לסכם עם רשות התביעה כי ההליך יסתיים ללא הרשעה במרשם הפלילי עוד לפני הגשת כתב האישום, במסגרת הליך שימוע פלילי.

אי הרשעה כתוצאה משכנועו של בית המשפט

במקרים אחרים, גם אם לא ניתן להשיג את הסכמת התביעה לאי-הרשעה, עדיין בידי הסניגור לנסות ולשכנע את בית המשפט, חרף התנגדות התביעה, לסיים את ההליך באי-הרשעתו של הנאשם.

ביטול הרשעה – לאחר הודאה בבית משפט או מתן הכרעת דין מרשיעה

גם לאחר שנשמעו הראיות בתיק ובית המשפט פסק בהכרעת דינו כי הוא מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום, עדיין בסמכותו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, להורות על ביטול הרשעה פלילית.
בהקשר זה, קובע סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 שכותרתו "ביטול הרשעה":

"הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור".

שיקולים ותנאים לסיום משפט פלילי ללא הרשעה

רשימת השיקולים שבתי המשפט מביאים בחשבון בשאלה האם להימנע מהרשעה איננה סגורה, אך מפסיקת בית המשפט העליון ניתן להצביע על מספר קווים מנחים, שיפורטו להלן.
מטרתו המרכזית של סעד "אי הרשעה" – שיקום הנאשם ומניעת אותן השלכות קשות עליהן עמדנו לעיל. יחד עם זאת, שיקומו של נאשם – הגם שהוא מהווה שיקול מהותי שלציבור כולו עניין בו – הינו אך אחד משיקולי הענישה, שאליו מתווספים שיקולים אחרים ששמים דגש על חומרת העבירה, אופיה ונסיבותיה, הצורך בהרתעת הרבים (באמצעות האפקט הציבורי של ההרשעה) וכן הנסיון לקיים מדיניות ענישה אחידה ככל האפשר.
ככלל, כך נפסק, יש להרשיע נאשם שעבר עבירה, ומי שטוען את ההיפך – עליו הנטל לשכנע את בית המשפט ששיקולי השיקום גוברים במקרה האינדיווידואלי על השיקולים שבאינטרס הציבורי.
עקרונית, אי הרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים:
- ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ;
- ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.
לכן, מטבע הדברים, ככול שהעבירה חמורה יותר, כך גם קטן הסיכוי להימנעות מן ההרשעה הפלילית.
בתי המשפט מביאים בחשבון בסוגיית ההימנעות מהרשעה פלילית (או ביטולה) את השיקולים המרכזיים הבאים:
- טיב העבירה, חומרתה ונסיבות ביצועה;
- האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה?
- האם ביצוע העבירה משקף דפוס של התנהגות עבריינית כרונית, או המדובר בהתנהגות מקרית?
- מסוכנות – הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות בעתיד;
- אופיו של הנאשם, עברו, גילו (במיוחד באם מדובר בקטין), בריאותו ותנאי ביתו.
- מעמדו תפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד (למשל, האם ניצל את מעמדו ו/או תפקידו לביצוע העבירה).
- יחסו של הנאשם לעבירה: האם נוטל אחריות על מעשיו, מגלה תובנה וחרטה?
- משמעות ההרשעה על דימויו העצמי של הנאשם;
- השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם, בהווה ובעתיד.
- כל נסיבה מקילה אחרת.
בסופו של יום, כאשר ניתן להראות שאין יחס סביר בין הנזק הצפוי מההרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה, יטה בית המשפט שלא להרשיע את הנאשם ולהסתפק בחלופה של הטלת מבחן ו/או שירות לתועלת הציבור, אם כי תמיד יש לזכור, כי משנקבע על ידי בית המשפט שנאשם ביצע עבירה פלילית, הכלל הינו להרשיעו ואילו אי הרשעה או ביטול ההרשעה הינם תמיד בגדר חריג לכלל זה.

הצורך בייצוג משפטי מקצועי ואיכותי

מדוח סיכום עבודת הפרקליטות לשנת 2017 עולה כי רק 7% מכלל התיקים הפלילים בהם הוגשו כתבי אישום הסתיימו באי הרשעה או בביטול ההרשעה.
נתון זה ממחיש עד כמה חיוני לשכור את שירותיו של עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה, היודע להוביל את ההליך הפלילי לחוף מבטחים.
לדרכי התמודדות נוספים עם כתב אישום ראו: התמודדות עם כתב אישום.

דוגמאות, פסקי דין והחלטות – סיום הליכים פליליים ללא הרשעה

לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון מקרים בהם ייצוג משפטי מטעם משרד עו"ד פלילי גיא פלנטר הוביל לסיום המשפט הפלילי ללא הרשעה במרשם הפלילי, או לביטול הרשעתו של הנאשם.
משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק בייצוג אזרחים מן השורה, ללא עבר פלילי, וכלל, "נתוני הפתיחה" של אוכלוסיה זו (בהתחשב בשיקולים שפורטו לעיל) טובים יותר לסיום הליך פלילי ללא הרשעה במרשם הפלילי.

עורך דין פלילי

אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | כתב אישום | התמודדות עם כתב אישום

הפוסט אי הרשעה | ביטול הרשעה: סיום הליך פלילי ללא הרשעה – הימנעות מהרשעה פלילית 4.9 (129) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

מחיקת רישום פלילי 5 (195)

גיא פלנטר — Tue, 02 Jul 2024 13:00:10 +0000

מחיקת רישום פלילי

הגשת בקשה למחיקת רישום פלילי לנשיא המדינה – ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי

בעמוד זה נעמוד על ההיבטים השונים של מחיקת רישום פלילי – החל מהסבר מהו רישום פלילי, דרך הכללים והתקופות הנוגעים להתיישנות רישום פלילי ומחיקת רישום פלילי, סמכותו של נשיא המדינה למחוק עבר פלילי, ועד ההשלכות של מחיקת הרישום הפלילי.
משרדנו עוסק בהגשת בקשות למחיקת רישום פלילי לנשיא המדינה. בסוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו למחיקת רישום פלילי.
מומלץ לעיין גם בעמוד: חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

‏‏מחיקת רישום פלילי.

מהו רישום פלילי?

על פי דין, מנהלת משטרת ישראל שני מאגרי מידע ממוחשבים שונים אודות הליכים פליליים:
- "המרשם הפלילי" – מרשם הכולל פרטי רישום פלילי.
- "המרשם המשטרתי" – מרשם הכולל פרטי רישום משטרתי.
מידע משני מאגרי המידע הללו נקרא: "מידע פלילי".
"רישום פלילי" הינו מידע שקבע המחוקק שירשם ב"מרשם הפלילי".
מידע פלילי הינו בגדר מידע חסוי, והגישה אליו והתנאים למסירתו מוסדרים מפורשות בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019 (להלן – "חוק המידע הפלילי").
בעמוד זה נתמקד בכל הנוגע לרישום פלילי ולמחיקתו. בכל הנוגע לרישום המשטרתי והמסלול למחיקתו – ראו בהרחבה בעמוד ביטול רישום משטרתי.

איזה מידע נרשם במרשם הפלילי?

המרשם הפלילי כולל אך ורק מידע אודות עבירות המסווגות כפשעים ועוונות. עבירה המסווגת כ"חטא" לא תירשם במרשם הפלילי.
ככלל, נכללים במרשם הפלילי רישומים אודות הליכים פליליים שהבשילו להגשת כתב אישום לבית המשפט והסתיימו בהכרעה שיפוטית לפיה:
- נמצאה אחריות פלילית (בית המשפט פסק כי הנאשם אשם בעבירה פלילית) או –
- נמצא כי הנאשם לא מסוגל לעמוד לדין או אינו בר עונשין.
המרשם הפלילי כולל אם כן את כל פרטי הרישום הבאים (הנקראים גם "רישום פלילי" או "פרט רישום פלילי"):
- הרשעות ועונשים של בתי משפט ובתי דין בפלילים, בשל עבירות מסוג פשעים ועוונות.
- צווים שיפוטיים: צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווים לביצוע שירות לתועלת הציבור, אף אם ניתנו ללא הרשעה (משמע – גם תיקים שהסתיימו ללא הרשעה ירשמו במרשם הפלילי).
- קביעות שיפוטיות שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר עונשין מחמת היותו אדם הסובל ממחלת נפש או לקוי בכושרו השכלי;
- החלטות בית משפט לנוער לגבי קטינים בהן נקבע, כי ביצעו עבירה פלילית, וכן דרכי הטיפול עליהן הורה בית משפט לנוער.
- שינויים שנעשו בפרטי רישום במרשם הפלילי כתוצאה מחנינה שהעניק נשיא המדינה (למשל – כאשר נשיא המדינה ממתיק את העונש שגזר בית המשפט). על כך ראו: חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
- החלטות של נשיא המדינה למחוק רישום פלילי או לקצר את תקופת ההתיישנות או תקופת המחיקה החלות על רישומים פליליים.
- פרטי רישום פלילי, בשל הליך פלילי לפני בית משפט צבאי, בעבירות לפי הדין החל ביהודה ושומרון.

איזה מידע לא נרשם במרשם הפלילי?

כאמור, פרטי הרישום המשטרתי (כגון מידע על תיק חקירה פתוחים או סגורים) מנוהלים ונשמרים במאגר מידע אחר – המרשם המשטרתי, ולא נכללים במרשם הפלילי.
פרטי רישום בעניין עבירות תעבורה נכללים במרשם אחר שמנהלת משטרת ישראל – המרשם לעניין עבירות תעבורה.
ככלל, פרטים בדבר עבירות קנס ועבירות מינהליות לא ייכללו במרשם הפלילי (למעט במקרים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה).

התיישנות רישום פלילי

מהי המשמעות של התיישנות רישום פלילי?

למרות שהמרשם הפלילי חסוי, והגופים ובעלי התפקידים הזכאים לעיין בו הוסדרו בחוק המידע הפלילי, בפועל, כל עוד לא התיישן פרט רישום פלילי, זכאים גופים ובעלי תפקידים רבים לקבל מידע אודותיו.
מטרתה של ההתיישנות – להגביל את מספר הגורמים ובעלי התפקידים שיחשפו למידע הפוגעני ולתחום את התקופה אשר בה ניתן לעשות שימוש במידע על מנת לפסול אדם.
להתיישנות פרט רישום פלילי 3 משמעויות:
- ראשית – שחלפה ביחס לאותו פרט רישום פלילי תקופת ההתיישנות לפי חוק המידע הפלילי;
- שנית – שהזכאות לעיין באותו פרט רישום פלילי הצטמצמה לרשימה מוגבלת של גופים ובעלי תפקידים, המפורטת בסעיפים 10 ו- 11 לחוק המידע הפלילי.
- שלישית – שלאחר שהפרט רישום התיישן, פוקעת הסמכות של חלק מהגופים או בעלי התפקידים לשקול את המידע לשם החלטת פסילה.
על רשימת הגופים ובעלי התפקידים המורשים לקבל מידע אודות פרטי רישום שהתיישנו, נמנים בגישה ישירה: המשטרה, השב"כ, מצ"ח, אמ"ן, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, מח"ש והיחידה לחקירות פנים בצבא הגנה לישראל.
בנוסף, זכאים לקבל ממשטרת ישראל מידע על פרטי רישום פלילי שהתיישנו, עד תום תקופת המחיקה, הגופים ובעלי התפקידים המנויים בתוספת הראשונה שבחוק.
בתוספת הראשונה של החוק ניתן למצוא רשימה ארוכה של:
- רשויות חקירה ומודיעין.
- גופים ובעלי תפקידים הקשורים להליך הפלילי.
- גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם מטעמי ביטחון המדינה.
- גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי.
- גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם לשם אינטרס ציבורי חיוני.

עקרונות החלים ביחס לתקופת התיישנות רישום פלילי

משך תקופת ההתיישנות משתנה בהתאם לעונש שהוטל, השאלה האם יש לו רישום פלילי נוסף ובכפוף לגיל בעת ביצוע העבירה (בגיר או קטין).
תקופת ההתיישנות מתחילה "לרוץ" מיום מתן פסק הדין בהליך הפלילי ולא מיום ביצוע העבירה. לא אחת, ניתן פסק הדין לאחר שחלפו שנים ממועד ביצוע העבירה.
פרט רישום פלילי לא מתיישן עד שאדם נשא את מלוא העונש שהוטל עליו.
הורשע אדם במהלך תקופת ההתיישנות, מניין תקופת ההתיישנות "יתאפס" ויחל מחדש ממועד גזר הדין האחרון.

מהי תקופת ההתיישנות של רישום פלילי ביחס לבגירים?

לעניין חישוב משך תקופת ההתיישנות של בגירים, קיימת חשיבות לשאלות האם במסגרת העונש, הוטל עונש מאסר (לרבות מאסר על תנאי שהופעל) והאם לחובותו של אותו אדם פרטי רישום נוספים במרשם הפלילי;
תקופת ההתיישנות במצב בו לא הוטל עונש מאסר על הבגיר:
- הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, ואין לו פרט רישום פלילי נוסף – ההתיישנות תעמוד על 4 שנים;
- חריגים לכלל זה, בהם תקופת ההתיישנות תעמוד על 5 שנים:
  - הרשעה בעבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001.
  - הרשעה בעבירה לפי סעיף 65(ג) לחוק השיפוט הצבאי (התעללות בנסיבות מחמירות).
  - הרשעה בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.
- הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, ויש לו פרט רישום פלילי נוסף – ההתיישנות תעמוד על 7 שנים.
תקופת ההתיישנות במצב בו הוטל עונש מאסר על הבגיר:
- הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר עד 5 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 7 שנים + תקופת המאסר שהוטלה (לשם המחשה; אדם שנגזר דינו ל- 3 שנות מאסר – פרט רישום זה יתיישן כעבור 10 שנים).
- הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר למעלה מ- 5 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 10 שנים + תקופת המאסר שהוטלה (לשם המחשה; אדם שנגזר דינו ל- 6 שנות מאסר – פרט רישום זה יתיישן כעבור 16 שנים).

מהי תקופת ההתיישנות ביחס לקטינים?

מטעמים של שיקום, תקופות ההתיישנות החלות ביחס לקטינים קצרות יותר מאשר התקופות החלות על בגירים.
הורשע קטין בעבירה שעבר לאחר שמלאו לו 16 שנים ולא הוטל עליו עונש מאסר או ניתנה לגביו קביעה כי אינו מסוגל לעמוד לדין או אינו בר-עונשין – תעמוד תקופת ההתיישנות על 3 שנים;
הורשע קטין והוטל עליו עונש מאסר עד 3 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 5 שנים ועוד תקופת המאסר שהוטלה;
הורשע קטין והוטל עליו עונש מאסר למעלה מ- 3 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 7 שנים ועוד תקופת המאסר שהוטלה.

פרטי רישומים פליליים שמתיישנים עם מתן פסק הדין או ההחלטה

מטעמי שיקום, קבע המחוקק ביחס לפרטי רישום פלילי מסויימים כי הם יתיישנו ביום מתן פסק הדין או ההחלטה בהליך הפלילי.
בפועל, המשמעות היא שאין ביחס לפרטי רישום אלו תקופת התיישנות, אלא רק תקופת מחיקה. ואלו פרטי הרישום הפלילי שהרישום ביחס אליהם יתיישנו ביום מתן פסק הדין או ההחלטה בהליך:
ביחס לקטינים:
- הרשעה של קטין בעבירה שעבר בטרם מלאו לו שש עשרה שנים, אם לא הוטל עליו עונש מאסר בפועל;
- קביעה כי קטין ביצע עבירה והחלטה לתת צו דרכי טיפול או לפטור מצו כאמור.
- צו מבחן שניתן לקטין בין בשל הרשעה ובין בלא הרשעה.
ביחס לבגירים – צווים שניתנו בלא הרשעה:
- צו התחייבות להימנע מעבירה, שניתן בלא הרשעה;
- צו שירות לתועלת הציבור, שניתן בלא הרשעה.
קיימת גם הגבלה של מסירת מידע לגבי קטינים ולעניין צווים שיפוטיים שניתנו ללא הרשעה, כאמור בסעיף 17 לחוק המידע הפלילי.

מחיקת רישום פלילי

מהי המשמעות של מחיקת רישום פלילי?

עם סיום תקופת ההתיישנות, מתחילה "לרוץ" "תקופת מחיקה", שבסיומה פרט הרישום הפלילי נמחק.
אין הכוונה כאן למחיקה פיזית מהמרשם הפלילי אלא לסטאטוס (מעמד) משפטי חדש;
משחלפה תקופת המחיקה, רואים את ההרשעה כהרשעה שנמחקה, ולא יימסר מידע על הרשעה שנמחקה אלא למספר מצומצם מאוד של גופים, המנויים בחוק המידע הפלילי.
משמע, "פרט רישום שנמחק" פירושו פרט רישום פלילי שחלפה לגביו תקופת המחיקה לפי חוק המידע הפלילי.
הורשע אדם במהלך תקופת המחיקה, מניין תקופת המחיקה "יתאפס" ויחל מחדש ממועד סיום תקופת ההתיישנות החלה על הרשעתו האחרונה.
קיימות בחוק מידע פלילי הוראות המסדירות פקיעת פסלות, בשל מחיקה של פרט רישום פלילי (סעיף 26).

מי מוסמך לקבל מידע אודות רישום פלילי שנמחק?

רשימת הגופים ובעלי התפקידים המוסמכים לקבל מידע על פרט רישום פלילי שנמחק מצומצמת יחסית, וכוללת בין היתר:
- המשטרה, שב"כ, המשטרה הצבאית, אמ"ן, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב), מח"ש והיחידה לחקירות פנים בצה"ל (גופים המנויים בסעיף 10 לחוק המידע הפלילי).
- עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן:
  - חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955;
  - חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958;
  - חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960;
  - חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966;
  - חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969;
  - חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981;
- הממונה על רישוי אומנה לפי חוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016, מטעמים מיוחדים שיירשמו;
- היועץ המשפטי לממשלה,
- גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי:
  - יושב ראש הכנסת – לעניין בחירת נשיא המדינה,
  - וועדת הכנסת – לעניין מינוי מבקר המדינה
  - הממשלה – לעניין מינוי בעלי תפקידים שמינוים מוטל עליה ולענין מינוי נגיד בנק ישראל.
  - וועדת מינויים של שופטים, דיינים, קאדים ותפקידים שיפוטיים אחרים.
  - הוועדה המייעצת לעניין בחירת נציגי ציבור בבתי הדין לעבודה.
- מטעמים מיוחדים שיירשמו:
  - בא כוח היועץ המשפטי לממשלה.
  - בית משפט או בית דין בהליך משפטי שאינו הליך פלילי, אם הגילוי על פרט הרישום שנמחק הוא מהותי לדיון בהליך שיפוטי.
כל יתר הגופים ובעלי התפקידים (ויש רבים כאלה), לא זכאים לקבל מידע על הרשעות שנמחקו.

מהי תקופת מחיקת פרט רישום פלילי ביחס לבגירים?

ככלל, משך תקופת המחיקה ביחס לבגירים נקבעה לפי שיקולול של הנתונים הבאים:
- האם האדם הורשע או סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה?
- האם לאותו אדם פרט רישום פלילי נוסף?
- מה אופי העבירה בה עסקינן?
הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, כאשר לא הוטל עונש מאסר, תקופת המחיקה של פרט רישום לגבי בגירים תהיה כלדקמן:
- במידה ואין לו פרט רישום פלילי נוסף – 4 שנים;
- יחד עם זאת, תקופת המחיקה תעמוד על 5 שנים לעניין:
  - הרשעה בעבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001.
  - הרשעה בעבירת התעללות בנסיבות מחמירות לפי סעיף 65(ג) לחוק השיפוט הצבאי.
  - בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.
- במידה ויש לאותו אדם פרט רישום פלילי נוסף – תקופת המחיקה תעמוד על 7 שנים.
הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר, תקופת המחיקה תהיה כלדקמן:
- הוטל עליו עונש מאסר עד 5 שנים – תקופת המחיקה תעמוד על 7 שנים.
- הוטל עליו עונש מאסר למעלה מ – 5 שנים – תקופת המחיקה תעמוד על 10 שנים;
כאשר הסתיים ההליל הפלילי ללא הרשעה וניתן לגבי הנאשם אחד מאלה, תעמוד תקופת המחיקה על 5 שנים:
- התחייבות להימנע מעבירה.
- צו שירות לתועלת הציבור.
- צו מבחן.

מהי תקופת מחיקת פרט רישום פלילי ביחס לקטינים?

ככלל, משך תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי ביחס לקטינים נקבעה לפי שיקולול של הנתונים הבאים:
- האם הקטין ביצע את העבירה מתחת לגיל 16 או מעל גיל 16?
- האם נגזר על הקטין עונש מאסר?
- האם הקטין הורשע בדין או סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה?
במידה והקטין הורשע אולם לא הוטל עונש מאסר, תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תהיה כדלקמן:
- הורשע קטין בעבירה שעבר בטרם מלאו לו 16 שנים;
  - בעבירה מסוג פשע – 5 שנים.
  - בעבירה מסוג עוון – 3 שנים.
- הורשע קטין בעבירה שעבר לאחר שמלאו לו 16 שנים – 5 שנים.
במידה והורשע קטין בעבירה והוטל עליו עונש מאסר – תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תעמוד על 7 שנים;
במידה ולא הורשע הקטין, וניתן לגביו קביעה כי הוא ביצע עבירה והוחלט להטיל צו דרכי טיפול או לפטור את הקטין בלא צו כאמור – תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תעמוד על 5 שנים.
ניתן לגבי הקטין צו מבחן, בין בשל הרשעה ובין בלא הרשעה – תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תעמוד על 5 שנים.

פרטי רישום פלילי שלא יתיישנו ולא ימחקו

ביחס לעבירות פליליות חמורות במיוחד או ביחס לעבירות חמורות שהוטל בגינן עונש מאסר ממושך, קבע המחוקק בישראל כי לא תהיה התיישנות או מחיקה.
בהתאמה, אין התיישנות או מחיקה למשל על העבירות הבאות:
- עבירות שעונשן מוות;
- עבירות לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י-1950,
- עבירות לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950.
- עבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות.
- עבירת ניסיון לרצח, ובעבירה של קשר לעבור עבירה כאמור או עבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות, שבוצעו כלפי מי שכיהן כראש הממשלה בעת ביצוע העבירה.
- עבירות שעונשן מאסר עולם או מאסר 20 שנים והוטל מאסר בפועל של 10 שנים או יותר.
אין גם התיישנות או מחיקה ביחס לעבירות לפי החיקוקים שלהלן, אם עונשן מאסר 10 שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של 5 שנים או יותר:
- פרק ז' לחוק העונשין (פרק העוסק בעבירות על בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים).
- עבירות מין – אינוס, מעשה סדום, מעשה מגונה בנסיבות מחמירות (סעיף 348(ב) לחוק העונשין) ועבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע.
- חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954;
- תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;
- סעיפים 43, 44 ו-46 סיפה לחוק השיפוט הצבאי;
- פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948;
- סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005;
אין גם התיישנות או מחיקה ביחס לעבירות לפי חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור; ואולם לעניין עבירות לפי חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 – עבירות שעונשן מאסר 7 שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של 5 שנים או יותר;
יחד עם זאת, גם ביחס לעבירה שאין עליה תקופות התיישנות ומחיקה אוטומטיים, הוסמך נשיא המדינה לקבוע כי תתיישן או תימחק, ולקבוע מועדים להתיישנות או למחיקה כאמור.

סמכות נשיא המדינה למחוק רישום פלילי

מעבר לסמכותו של נשיא המדינה לחון עבריינים ולהקל בעונשם, העניק חוק המידע הפלילי לנשיא המדינה סמכות לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה החלות על פרט רישום פלילי של אדם ( = מחיקת רישום פלילי).
בתמצית, ביסוד סמכות מחיקת הרישום הפלילי עומד העיקרון, כי פרט לעניינים יוצאים מן הכלל, אין לזכור לאדם את חטאו כל ימיו ויש לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולעודד את שיקומו והשתלבותו המלאה בחיי החברה.
מכאן, שגם אם הסתיימו ההליכים בהרשעת הנאשם, וגם אם מוצו כל ההליכים בערעור בפני ערכאות שיפוטיות גבוהות יותר וההרשעה נותרה על כנה, עדיין פתוח בפני הנאשם או בא כוחו לפנות בכתב לנשיא המדינה ולשכנעו לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי, ובכך להסיר את כל ההשלכות הפוגעניות הכרוכות בהרשעה.
קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי, מאפשרת לאדם שהרישום הפלילי שלו נמחק, לקבל "תעודת יושר".

מדוע בכלל הוענקה לנשיא המדינה סמכות למחוק רישום פלילי?

במבוא להצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א – 1981, ניתן למצוא ביטוי לתכלית שעמדה ביסוד כינונו של סמכות נשיא המדינה למחוק עבר פלילי:

"העקרון הבסיסי שביסוד ההצעה הוא כי – פרט לענינים יוצאים מן הכלל – אין לזכור לאדם את חטאו כל ימיו ויש לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולעודד את שיקומו והשתלבותו המלאה בחיי החברה. ההצעה מאמצת את גישת ההלכה לנושא, המוצאת את ביטויה ב"תקנת השבים" שמקורה במשנה גיטין ה', ה', ושנתייחדה לפעולות תחיקתיות ושיפוטיות שמטרתן להקל על העבריין לשוב בתשובה ולהשתלב בחיי החברה… מצד אחר, ואף זאת בהתאם לעקרונות ההלכה, נקבעו בהצעה מגבלות אחדות על זכותו של העבריין שלא יוזכרו חטאיו – בשל חומרת העבירה, בשל משרה שנושאה צריך לשמש דוגמה אישית לציבור, או בשל תפקיד שבו נדרש אמון מממלא התפקיד והאמון הדרוש נפגע כתוצאה מהעבירה".

בהציגו את הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים בפני הכנסת, עמד שר המשפטים דאז, מר משה ניסים על רעיון הריהביליטציה (= שיקום) העומד מאחורי מחיקת ההרשעה:

"…מחיקת הרשעה…חותרת להנהגת רעיון הריהבילטציה, אם כי זו איננה מוחלטת… מידע על הרשעה שנמחקה יימסר רק למספר מצומצם ביותר של גופים, בעניינים שלגביהם נדרש יושר מיוחד, כמו למשל מינוי לכהונת נשיא המדינה, מבקר המדינה או שופטים. להוציא גופים אלה, לא יימסר מידע על הרשעה שנמחקה ואפילו לא לבית-המשפט… מהן זכויותיו של מי שהרשעתו נמחקה? אדם כזה ייחשב לעניין כל דין – בסייגים שפירטתי לעיל – כאילו לא עבר עבירה, וזאת הן כלפי הרשויות שיש לו שיג ושיח עמן והן במישור האזרחי, כמו ביטול חובת גילוי עובדות בחוזי אמון. מחיקת הרשעה מתבטאת גם בביטול כל פסול שנפסל אדם בעקבות ההרשעה, אפילו אם הוא נפסל בפני בית-דין משמעתי ואפילו אם נפסל לצמיתות".

דברים דומים פסק בית המשפט העליון בהשר זה בעל"ע 3761/00 אלכסנדר קוסטין נ' לשכת עורכי הדין בישראל:

"על בסיס עקרונות אלה מורה חוק תקנת השבים על התיישנות הרשעה בחלוף התקופה הקבועה בו, ומביא למחיקתה בחלוף תקופה נוספת של עשר שנים. משנמחקת הרשעה, נחשב העבריין כאילו לא הורשע. תוצאותיה הנגררות של ההרשעה, ובכללן פסלות מעיסוק במקצוע, בטלות מיום המחיקה, ואף נאסר במפורש להביאן בחשבון לצורך כלשהו…".

תוצאות מחיקת העבר הפלילי

מחיקת רישום פלילי איננה כשמה היא, שכן לא מתבצעת מחיקה פיזית של הרישום, ממאגר המרשם הפלילי הממוחשב של משטרת ישראל.
במקום מחיקה פיזית, מצטמצמים עד מאוד הגורמים שיכולים לעיין ברישום ש"נמחק" ומשתנה (באופן דרמטי) הסטטוס המשפטי של אותו אדם שהרשעתו נמחקה.
- אדם אינו חייב לגלות מידע פלילי על עצמו, שהוא פרט רישום שהתיישן או שנמחק, למי שאינו זכאי לקבל את המידע לפי חוק המידע הפלילי.
- על אף כל חובה מכוח דין או הסכם, לא יישא הנשאל באחריות פלילית או אחרת בשל הימנעותו מלמסור מידע על עצמו, שהוא פרט רישום שהתיישן או שנמחק למי שאינו זכאי לקבלו לפי חוק המידע הפלילי.
- מי שאינו זכאי לקבל מידע פלילי על פרט רישום שהתיישן או שנמחק, לא רשאי להביא את המידע בחשבון בין שיקוליו בקבלת החלטה.
- כאמור לעיל, קיימות בחוק מידע פלילי הוראות מופרשות המסדירות פקיעת פסלות בשל התיישנות או מחיקה של פרט רישום פלילי.

מחיקת רישום פלילי – דוגמא להחלטת נשיא המדינה

מחיקת רישום פלילי – דוגמא להחלטת נשיא המדינה למחוק רישום פלילי.

מחיקת רישום פלילי של חיילים בצה"ל

בכל הנוגע למחיקת רישום פלילי של חיילים ראו בהרחבה בעמוד: מחיקת עבר פלילי של חיילים.
במסגרת עמוד זה, נסתפק בדברים הבאים:
- מאחר וחיילים נמצאים בדרך כלל בשלב בחייהם שטרם התגבשו מקצועית, הרשעתם בפלילים עשויה לחסום את עתידם המקצועי, עוד בתחילת דרכם. בשל כך, ובשל העובדה שבשרותם הצבאי תרמו למדינה, גילו נורמטיביות ואזרחות טובה ולעתים אף סיכנו את חייהם לטובת הכלל, זוכים חיילים להעדפה מסוימת, בכל הנוגע לבקשות למחיקת עבר פלילי.
- ככלל, לחיילים אשר הורשעו בעבירה פלילית בטרם גיוסם, אולם סיימו את שירותם הצבאי ללא דופי יש סיכוי טוב לזכות בחנינה, באופן שתקוצר תקופת ההתיישנות בגין ההרשעה הפלילית או אפילו תימחק ההרשעה כליל; ביחס להרשעות פליליות של חייל בטרם גיוסו לצה"ל, קיים הסכם בין שר המשפטים לשר הביטחון, לפיו במידה והחייל סיים את שירותו ללא דופי, ייטה שר המשפטים להמליץ להיעתר לבקשת חנינה מסוג זה.
- בקשת מחיקת רישום פלילי רלוונטית מאוד לחיילים שבמהלך שירותם בצה"ל הורשעו בעבירות פליליות, במיוחד שימוש בסמים "קלים", ללא נסיבות מחמירות. במקרים כאלה, ובתנאים מסוימים, קיימת מדיניות של הפרקליט הצבאי הראשי להמליץ בפני נשיא המדינה למחוק אתת הרישום הפלילי, וזאת על מנת לאפשר לאותם חיילים לקבל תעודת יושר.
- בהמשך עמוד זה כללנו גם דוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות חנינה שהגשנו מטעם חיילים והורה על מחיקת עברם הפלילי.
- כאשר נשיא המדינה מורה על מחיקת הרשעה של בית דין צבאי, נדרשת חתימת קיום של שר הביטחון על כתב המחיקה.
- להלן דוגמא למקרה בו נעתר נשיא המדינה לבקשה שהגיש משרדנו מטעם חייל והורה על מחיקת הרשעה פלילית של בית דין צבאי (ללא פרטים מזהים כמובן):

מחיקת רישום פלילי של חייל

מדוע חשוב להשתמש בשירותיו של עורך דין פלילי מקצועי להגשת בקשה למחיקת רישום פלילי?

כל אחד יכול להגיש בקשת מחיקת רישום פלילי, מבלי להיעזר בשירותיו של עורך דין. באתר נשיא המדינה אף קיים טופס מקוון להגשת בקשה שכזו.
יחד עם זאת – סיכויי הצלחתה של בקשה שהוגשה ללא עזרה מקצועית – נמוכים. בפועל, נעתר נשיא המדינה לכ- 25% מהבקשות למחיקת רישום פלילי בלבד.
נתון זה מדגיש עד כמה חשוב להסתייע בעורך דין פלילי מקצועי להגשת הבקשה.
על בסיס חוות דעת משפטיות המונחות בפניו, דוחה נשיא המדינה כ- 75% מהבקשות למחיקת רישום פלילי, וזאת מהטעמים הבאים:
- נשיא המדינה מפעיל את סמכותו למחוק רישום פלילי במקרים חריגים בלבד, בהם מתקיימות "נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן".
- מטבע הדברים, מי שלא עוסק באופן מקצועי בהגשת בקשות מסוג זה לא יודע (וגם לא יכול לדעת) מה נופל במסגרת אותן "נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן".
- הניסיון מלמד כי בקשות רבות המוגשות ללא ייעוץ משפטי פשוט חסרות כל סיכוי, וחלקן – טרם הבשיל זמנן.
- לא אחת, טועים המבקשים לחשוב כי מטעמים של "חסד ורחמים" ישמש נשיא המדינה כמעין ערכאת ערעור על פסיקתו של בית המשפט ויתערב לטובתם בפסק הדין.
קבלת ייעוץ משפטי מקצועי בטרם הגשת בקשה למחיקת רישום פלילי – היתה חוסכת לא מעט דחיות של בקשות מסוג זה.
בדרך כלל, היענות נשיא המדינה לבקשה למחיקת רישום פלילי תישען על פסיפס נרחב של קריטריונים משפטיים, עובדות ונסיבות, אותן מכיר ויודע רק עורך דין פלילי העוסק ספציפית בתחום זה.
עורך דין העוסק בתחום יידאג לאסוף ראיות ומסמכים התומכים בבקשה, ידע לפרוס את הטעמים הרלוונטיים לקבלתה ולנסח את הבקשה בצורה מיטבית ומשכנעת.
לאחר הגשתה של הבקשה, מתפקידו של עורך הדין לדאוג שהבקשה תטופל במחלקת חנינות במשרד המשפטים ובמחלקה המשפטית בלשכת הנשיא – בשקידה ראויה (לעיתים, ללא מעורבות עורך דין, תשובות עשויות להתקבל אחרי זמן רב).
בסופו של יום – מדובר בעתירה משפטית לכל דבר, עתירה הנבחנית באופן מקצועי – בכלים משפטיים – על ידי עורכי דין, המועסקים במחלקות משפטיות שונות כאשר נשיא המדינה נשען על חוות דעתם המשפטית של הגורמים המקצועיים. מכאן, שהגשת הבקשה באמצעות עורך דין העוסק בתחום – תשפר לאין שיעור את סיכויי קבלתה.
יתרה מכך; פעמים רבות, בקשה למחיקת רישום פלילי מהווה את "התחנה האחרונה" בהליך הפלילי. לאור ההשלכות הפוגעניות של הרישום הפלילי, כמו גם מורכבות שיקוליו של נשיא המדינה ויועציו המשפטיים בבחינת בקשות מסוג זה, מומלץ להשתמש בשירותיו של עורך דין פלילי העוסק בתחום זה להגשת הבקשה.
כאמור, דוגמאות למקרים בהם פעל משרדנו בהצלחה למחיקת רישומים פליליים שונים – ניתן לראות לקראת סוף עמוד זה.
ביולי 2022 נכנס לתוקף חוק חדש המסדיר את מחיקת הרישום הפלילי בשם חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019. בשים לב לשינויים מרחקי הלכת בחוק החדש ומורכבותו, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לחוק ולהשלכותיו.

דוגמאות למקרים בהם נמחק רישום פלילי לבקשת משרדנו

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות למחיקת רישום פלילי.
לקראת סוף עמוד זה עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם קיבל נשיא המדינה בקשות שהגשנו והורה על מחיקת עבר פלילי.

עורך דין פלילי

מחיקת רישום פלילי | מחיקת עבר פלילי | קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי | תעודת יושר | דוגמא לבקשה למחיקת רישום פלילי | מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי | חנינה מהנשיא

הפוסט מחיקת רישום פלילי 5 (195) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי 5 (109)

גיא פלנטר — Mon, 01 Jul 2024 02:30:22 +0000

עבירות סמים – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע"י עו"ד פלילי

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות סמים, בכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין במגוון רחב של דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים.

עבירות סמים בחוק הישראלי

עבירות סמים מוסדרות בדין הישראלי בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973.
התוספת לפקודת הסמים המסוכנים מפרטת את רשימת החומרים המהווים בחוק הישראלי "סמים מסוכנים" ובהם קנאביס (מריחואנה, גראס, חשיש), אופיום, LSD, קוקאין, הרואין, MDMA (אקסטזי), מתדון ועוד.
החוק אוסר על ייצור החומרים המוגדרים בתוספת כסמים אסורים, על החזקתם לרבות לשימוש עצמי בלבד, וכן על שימוש וסחר בחומרים אלו.
כאן המקום להדגיש – עצם החזקת הסם, להבדיל מהשימוש בו, מהווים עבירה פלילית.
פקודת הסמים איננה מבחינה בין "סמים קלים" ו"סמים קשים", ומכאן שגם אדם נורמטיבי לחלוטין שמחזיק ב"סם קל" כגון מריחואנה או חשיש לצריכתו העצמית, עובר בכך עבירה פלילית.
מסיבה זו, בחלק ניכר מהמקרים, החשודים והנאשמים בעבירות סמים הם דווקא אזרחים מן השורה, אנשים נורמטיביים, ללא עבר פלילי, ולאו דווקא סוחרי סמים , "כרישי" עולם הפשע או אנשים החיים בשולי החברה.

מהן "עבירות סמים"

פקודת הסמים המסוכנים מונה מספר עבירות סמים, שמדרג חומרתן שונה וכך גם העונש הקבוע בצדן. כעת נעמוד על העיקרית שבהן ;

הדחת קטין לסמים

החמורה מבין עבירות הסמים הקבועות בפקודה היא עבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים. מדיח קטין לסמים הוא מי שנותן לקטין סם מסוכן, מי שאחראי לקטין ומאפשר לקטין להשיג סם או להשתמש בו, או מי שמשדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.
סעיף 21(א) לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו "הדחת קטין לסמים מסוכנים" קוע כדלקמן:

"(א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר עשרים וחמש שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977:

(1) נותן לקטין סם מסוכן;

(2) בהיותו אחראי לקטין מניח לו להשיג סם מסוכן או להשתמש בו;

(3) משדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.

(ב) לענין סעיף זה, "אחראי לקטין" – הורה, לרבות הורה חורג, מאמץ אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו".

העונש המרבי הקבוע בחוק לעבירה של הדחת קטין לסמים הוא 25 שנות מאסר, כאשר החוק קובע כי מי שהורשע בעבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים או בניסיון לעבור עבירה זו יוטל עליו עונש מאסר (עונש מאסר חובה).
כפי שניתן לראות, בכל הנוגע לעבירה של הדחת קטין לסמים, לצד עונש המאסר קבע המחוקק קנס מקסימלי מכביד במיוחד (עד 5,650,000 ש"ח).

גידול סמים | ייצור סמים

סעיף 6 לפקודת הסמים שכותרתו "ייצור, הכנה והפקה" קובע איסור על גידול, ייצור, הפקה והכנה של החומרים המוגדרים כסמים מסוכנים, אלא ברישיון משרד הבריאות;

"לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברשיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977".

המחוקק ראה בעבירה של גידול סמים נדבך מרכזי בשרשרת הפצת הסם ולפיכך קבע כי עבירה של גידול סמים הינה עבירת פשע חמור, שהעונש המרבי עליה הוא עשרים שנות מאסר.
מטעמים של חסכון בעלויות והרצון להפחית ככל הניתן את המגע עם סוחרי סמים, לא מעט אנשים "נורמטיביים" עוסקים בגידול שתילים של קנאביס (מריחואנה) בתוך ביתם.
רשויות החקירה והתביעה מתייחסים אחרת לחלוטין למי שהחזיק באופן חד פעמי בסם "קל", לצריכתו העצמית, לבין מי שעוסק בגידול סמים.
מבחינת האחריות הפלילית, אין כל הבדל בין מי שגידל לעצמו בביתו שתילים של קנאביס לבין מי שייצר במעבדה סם סינטטי קטלני כזה או אחר – באם יוכחו האישומים – שניהם כאחד יורשעו בדיוק באותה עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים.
להרחבה בכל הנוגע לעבירת גידול סמים ולדוגמאות למקרים בהם טיפלנו ראו:

סחר בסמים | הספקת סמים | ייצוא סמים | ייבוא סמים

סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים קובע איסור מפורש על כל עסקה בסם לרבות: סחר בסם, ייצוא וייבוא סם מסוכן והספקת סם מסוכן, בין בתמורה ובין שלא בתמורה;
וכך קובע סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו: "יצוא, יבוא, וסחר והספקה":

"לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל".

עבירה של סחר בסמים הינה עבירת פשע חמור והעונש המרבי הקבוע בצדה בחוק הוא עשרים שנות מאסר.
לצד עונש המאסר, נאשם שיורשע בעבירה של עסקת סמים ויוכרז על ידי בית המשפט כ"סוחר סמים" צפוי גם לחילוט רכוש, ככל שקיימת זיקה בין ביצוע עבירת הסמים לרכוש אותו מבקשת התביעה לחלט, זאת לצד קנס כספי כבד.
דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של סחר בסמים ניתן לראות בקישור הבא: סחר בסמים.

תיווך בסמים

סעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו "תיווך", אוסר על תיווך בעסקת סמים, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.

"לא יתווך אדם – בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בפעולה אסורה לפי סעיף 13".

גם עבירה של תיווך בעסקת סמים הינה עבירת פשע חמור שהעונש הקבוע בצדה בחוק הוא עשרים שנות מאסר.
דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של תיווך בסמים ניתן לראות בקישור הבא: תיווך בסמים.

החזקת סמים | שימוש בסמים

סעיף 7 לפקודת הסמים קובע את האיסור על החזקה של סם מסוכן ושימוש בו, שלא ברישיון ממשרד הבריאות:

"7.(א) לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל".

יחד עם זאת, קבע המחוקק בסעיף 7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים מדרג חומרה בעבירה של החזקת סם ושימוש בסם תוך אבחנה:
- בין החזקה ושימוש לצריכה עצמית – שתיחשב לעבירה "קלה יותר" שדינה המקסימלי שלוש שנות מאסר;
- לבין החזקה ושימוש שלא לצריכה עצמית (אלא למטרות הפצה וסחר) – הנחשבת עבירת פשע חמור שעונשה המרבי בחוק הוא 20 שנות מאסר.
וזו לשון המחוקק בסעיף בפקודת הסמים המסוכנים הנוגע להחזקה ולשימוש בסמים:

"7. (ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977".

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של החזקת סמים ו/או שימוש בסמים ניתן לראות בקישור הבא: החזקת סמים.

החזקת סמים לצריכה עצמית – אימתי

פקודת הסמים קובעת חזקה לפיה מי שהחזיק סם מסוכן בכמות העולה על הכמות הספציפית המפורטת בתוספת השניה לפקודה – הרי שהחזיק בסם שלא לצריכתו העצמית.
כך למשל, מי שהחזיק בסם מסוג קנביס (מריחואנה, גראס או חשיש) בכמות העולה על 15 גרם ייחשב כמי שהחזיק בסמים שלא לצריכתו העצמית.
ביחס לסמים מסוג קוקאין והרואין רף הצריכה העצמית עומד על 0.3 גרם, בסמים מסוג אופיום על 2 גרם ואילו בסם מסוג LSD כמות של מעל 3 יחידות תיחשב שלא לצריכה עצמית.
במצב כזה, נטל ההוכחה והשכנוע לכך שהסמים נועדו לצריכה עצמית עובר אל כתפי הנאשם, וככל שלא יעמוד בנטל – ייחשב כמי שהחזיק בסמים לצורכי הפצה וסחר וככלל יהיה צפוי לעונש מאסר באם יורשע.
המצב המשפטי במדינת ישראל, נכון להיום, הוא שגם החזקת סם בכמות קטנה לצריכה עצמית מהווה עבירה פלילית.

שאלת חוקיות החיפוש – "הילכת בן חיים"

תיקים של החזקה ושימוש בסמים מעוררים, פעמים רבות, שאלה של חוקיות החיפוש שנערך ע"י הרשות החוקרת בגופו של החשוד, בביתו או ברכבו לצורך איתור ותפיסת החומר החשוד כסם וככל שנערך חיפוש לא חוקי – מה דינן של הראיות (ובעניין זה – הסמים) שנתפסו בחיפוש.
בעניין זה, הדין מאפשר לשוטר לערוך חיפוש גם ללא צו בית משפט, אם היה לשוטר יסוד סביר להניח שבוצעה עבירה על פקודת הסמים, לרבות עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית.
גם בהיעדר יסוד סביר להניח ביצוע עבירה, תהיה לשוטר סמכות לערוך חיפוש אם החשוד נתן הסכמה, מודעת ומרצון, לביצוע החיפוש, תוך שהובהר לו במפורש כי זכותו לסרב לחיפוש וכי סירובו לא יפעל לחובתו ("הסכמה מדעת").
בפועל, "המציאות בשטח" מלמדת כי פעמים רבות לא מקפידה המשטרה על חוקיות החיפוש, דבר שעשוי להוביל, בנסיבות מסוימות, לסגירת התיק הפלילי, לביטול כתב אישום אם הוגש או לזיכוי הנאשם.
ההלכה המנחה של בית המשפט העליון בעניין זה נקבעה ברע"פ 10141/09 אברהם בן חיים נ' מדינת ישראל ("הילכת בן חיים", ההדגשה שלנו):

"סיכומו של דבר, בהעדר מקור סמכות אחר ובנסיבות המצדיקות זאת, הסכמתו של אדם לעריכת חיפוש על גופו, בכליו או בביתו עשויה להוות מקור סמכות עצמאי לביצוע החיפוש. באותן נסיבות תוכל ההסכמה לשמש תחליף לדרישת החשד הסביר לנשיאת נשק…או לדרישת ה"יסוד להניח" כי בוצעה עבירה…

אין חולק כי תנאי לכך הוא שאותה הסכמה תהיה הסכמת אמת מודעת ורצונית. כדי להבטיח זאת אין די בבקשת הסכמתו של האדם מושא החיפוש לעריכת החיפוש אלא יש להבהיר לו במפורש כי נתונה לו הזכות לסרב לביצוע החיפוש וכי הסירוב לא ייזקף לחובתו.

יחד עם זאת, איננו רואים לקבוע כי ההסכמה לביצוע החיפוש צריכה להינתן בהכרח בכתב…התכלית המרכזית העומדת ביסוד החובה להודיע לאדם מושא החיפוש בהסכמה על זכותו לסרב לביצוע החיפוש אינה יצירת פרוצדורה פורמלית לעריכת החיפוש אלא בהבטחת האוטונומיה של הפרט שמתבקשת הסכמתו לעריכת החיפוש.

כדי להגשים תכלית זאת אין הכרח שההודעה על הזכויות תינתן בכתב, ודומה כי דרישה כזו עשויה לסרבל ולהאריך את הליך החיפוש המתקיים פעמים רבות בתנאים של לחץ או צורך מיידי. אדרבא, דווקא הסבר ברור ומובן שיינתן בעל-פה בדבר הזכות לסרב לביצוע החיפוש ובדבר העובדה כי הסירוב לא ייזקף לחובתו של המסרב תשרת טוב יותר את הצורך להבטיח את כנות ההסכמה לביצוע החיפוש מאשר חתימה על טופס זה או אחר.

עוד נוסיף בהקשר זה כי מן הראוי ששאלת אופן ביצוע החיפוש בהסכמה תוסדר בנוהל רשמי של המשטרה שינחה את השוטרים לגבי היקף סמכויות עריכת החיפוש הנתונות להם ולגבי התנאים לעריכת חיפוש בהסכמה.

אנו סבורים כי במסגרת הנוהל האמור יש לקבוע כי מייד ובסמוך לאחר עריכת החיפוש בהסכמה ירשום השוטר שערך את החיפוש זכרון דברים או תרשומת בדבר נסיבות החיפוש שנערך. כך, יוותר תיעוד אמין ומדויק אודות החיפוש ככל שתתעורר בעתיד שאלה לגבי חוקיותו או האופן שבו הוא נערך."

ולעניין שאלת קבילות הראיות שנתפסו בחיפושים בלתי חוקיים, פסל בית המשפט העליון את הראיות בקובעו בפרשת בן חיים (ההדגשה שלנו):

"בבואנו לערוך את האיזון בין השיקולים המתנגשים שומה עלינו לזכור כי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בעניין ישככרוב נועדה בראש ובראשונה להגן על זכותו החוקתית של הנאשם להליך הוגן.

לפיכך המבחן הבסיסי לפסילת ראיות שנקבע במסגרת הדוקטרינה הוא מבחן עמידת הפגיעה בזכות להליך הוגן כתוצאה מקבלת הראיה שהושגה שלא כדין בתנאי פסקת ההגבלה.

במקרה שלפנינו נוכח חומרת אי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראיות והפגיעה הקלה יחסית באינטרס הציבורי שתיגרם כתוצאה מאי-קבלתן נראה כי המסקנה המתחייבת היא כי קבלת הסכין בעניין בן חיים וקבלת הסמים בעניין ג’בלי כראיות תביא לפגיעה בלתי מידתית בזכויות שני המבקשים להליך הוגן.

זאת ועוד, על אף שהראיות שנתפשו בשני החיפושים הן ראיות חפציות שיש להן קיום עצמאי ונפרד מאי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגתן, הרי במקרה דנן עסקינן בראיות שלא היו נמצאות על ידי המשטרה אלמלא החיפושים הבלתי-חוקיים.

להשקפתי, לעובדה זו יש ליתן משקל במסגרת האיזון הכולל בבואנו לבחון את קבילות הראיות ויש בה כדי לתמוך בפסילתן (ראו עניין יששכרוב, בעמ' 564). אכן, נוכח העובדה שבית המשפט נדרש בהתאם לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית לבחון את קבילות הראיה שהושגה שלא כדין במשקפי הפגיעה בזכות להליך הוגן, יש טעם בהבחנה שלה טוענים המבקשים בין ראיה חפצית שקשורה בקשר הדוק לאי-החוקיות שבהשגתה לבין ראיה חפצית שהייתה מתגלה גם בלי הפעלת אמצעים בלתי-חוקיים על ידי המשטרה."

מדיניות מקלה יותר בעבירה ראשונה של החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית

אף על פי שכאמור פקודת הסמים אינה עושה הבחנה בין "סמים קלים" ל"סמים קשים", גם במקרה של החזקה ושימוש לצריכה עצמית, הרשות התובעת נוקטת במדיניות מקלה יותר ביחס לתפיסת סם ראשונה ובכמות קטנה, מסוג מריחואנה או חשיש, בידי מי שנעדר עבר פלילי.
לפי מדיניות זו, שבאה לידי ביטוי ב"הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.1105 מדיניות התביעה – סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית", ניתן יהיה בנסיבות מסוימות, להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק מחוסר עניין לציבור, תוך רישום אזהרה.
הנסיבות בהן תשקול התביעה שלא להגיש כתב אישום ולסגור את התיק באזהרה:
- מדובר בתפיסת סם ראשונה, בכמות קטנה לצריכה עצמית, של סם מסוג חשיש או מריחואנה.
- האדם שנתפס מחזיק בסם נעדר כל תיקים פליליים, לרבות תיקים סגורים.
- החשוד מודה בעבירה.
- אין נסיבות מחמירות.
- הוגשה בקשה מאת החשוד או בא כוחו לסגירת התיק באזהרה, הכוללת התחייבות של החשוד שלא יוסיף להשתמש בסמים מכל סוג שהוא והצהרה כי הוא מודע לכך שאם ייתפס בשנית ימוצה עמו הדין גם ביחס לפעם הראשונה.
הנחיית היועץ המשפטי קובעת מדיניות גמישה יותר גם ביחס לעיכוב הליכים, במקרים של החזקה או שימוש בסמים לצריכה עצמית, בנסיבות המתאימות. עוד על מוסד עיכוב ההליכים ראו בקישור: עיכוב הליכים פליליים ע"י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.
עוד קובעת הנחיית היועץ המשפטי, כי במקרים בהם הוגש כתב אישום הכולל אישום בודד בגין אחזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית ולנאשם אין רקע עברייני, תשקול התביעה, בנסיבות המתאימות, להסתפק בעתירה לאמצעי ענישה (כגון שירות לתועלת הציבור) או טיפול ללא הרשעה בדין. עוד על סיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בקישור: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

מנגד נפסק, כי החזקת סמים לצריכה עצמית הינה עבירה שיש עימה קלון

למרות הקולות שנשמעים בציבור לעניין לגליזציה של שימוש בסמים קלים וניסיונות לקדם חקיקה שתוביל לאי הפללת צרכני סמים קלים, הקול שיוצא מבתי המשפט נוטה דווקא להחמרה בענישה בעבירות סמים, וזאת במגמה ליצור הרתעה כלפי עבריינים פוטנציאליים.
לא אחת, חזר ופסק בית המשפט העליון כי כאשר מדובר בעבירות סמים על בית המשפט לנקוט ביד קשה כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים מפני ביצוען. כך למשל פסק בית המשפט העליון בע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל :

"הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים […] מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים" (ראו גם: ע"פ 3623/13 ברון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.11.2014); ע"פ 4597/13 פיצו נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (22.9.2014)).

אך באחרונה (19.7.2017), הוציא תחת ידו בית המשפט המחוזי בירושלים פסק דין בתיק עמש"מ 25813-04-17 שפירא נ' נציבות שרות המדינה, המשקף את עמדתה העדכנית של מערכת המשפט בישראל ביחס לעבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית.
במקרה זה, הורשעה גננת בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית בבית משפט השלום בתל אביב. בהיותה עובדת מדינה, הוגשה כנגד הגננת "תובענה לאחר הליך פלילי" לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
במסגרת בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, הואשמה הגננת בכך שבהחזקת הסמים לצריכתה העצמית:

"…לא קיימה הנאשמת את המוטל עליה כעובדת מדינה, התנהגה התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובדת מדינה שעלולה לפגוע בשמו הטוב ובתדמיתו של שירות המדינה ועברה עבירה שיש עמה קלון".

בשאלת הקלון, פסק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה כדלקמן:

"…הנאשמת לאחר שהורשעה בדין, בביצוע עבירה של החזקת/שימוש בסמים לצריכה עצמית ובשל מהות תפקידה היא נדרשת להקפדה מיוחדת על התנהגותה האישית, בהיותה דוגמא אישית ומופת לתלמידים, אף מחוץ למסגרת עבודתה. על כן, אף אם נשמעים קולות בציבור של יחס מקל מה עם מפרי הוראות פקודת הסמים, כל עוד לא שונתה הפקודה, יש להתייחס בהתאם לעבריינים. לא נותר בפני בית הדין אלא לקבוע כי, במקרה דנן מדובר בעבירה שיש עמה קלון".

שאלת הקלון הטמון בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בירושלים. בתמצית, הציגה פרקליטות המדינה בהליך זה את העמדות הבאות:
- יש לראות בעבירה של החזקת סמים עבירה שיש עמה קלון ביחס לעובדי המדינה, בכלל, וביחס לעובדי מערכת החינוך, בפרט.
- באשר לטענה העקרונית כאילו חל שינוי מהותי בתפיסה כלפי סמים – הגורמים המקצועיים עדיין מעריכים כי קיימים סיכונים בשימוש בסמים כולל קנביס, וכי השימוש בסמים אלה פוגע בבריאות הגופנית והנפשית של המשתמשים בסם.
- "עבירות סמים, לרבות הקלות שבהן מטילות צל כבד על תכונות הבסיס הנדרשות מעובד המדינה, בין השאר בשל השפעת השימוש בסם על יכולת התפקוד של עובד הציבור".

בפסק דין מנומק, קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את טענות פרקליטות המדינה ופסק:

"כל עוד המחוקק הותיר על כנו את עבירות החזקת הסמים, גם לצריכה עצמית, מי שרואה עצמו "מעל החוק", ומעדיף את נוחיותו האישית, ייחשב כמי שביצע עבירה שיש עמה קלון כאשר המחוקק ובתי המשפט נלחמים באופן נמרץ בנגע הסמים, בכלל, ובהפצתו לציבור הצעיר, בפרט".

עבירות סמים – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

כאמור, עבירות סמים אינן נחלתן הבלעדית של אנשים הנמצאים בשולי החברה או מתפרנסים מפשיעה. כל עוד קייימת מדיניות הפללה בישראל בכל הנוגע לעבירות סמים, יגררו למעגל ההפללה הפלילית אנשים נורמטיביים מכל רבדי החברה ובכל הגילאים בין אם צעירים בתחילת דרכם או בוגרים.
הרשעה פלילית בעבירת סמים, ובכלל זה עבירה של החזקת סמים אפילו לצריכה עצמית, מכתימה את שמו הטוב של המורשע ומעמידה אותו בסיכון ממשי לענישה כזו או אחרת.
במקרים רבים, מדובר בנזק אדיר הצפוי להיגרם לחשוד או לנאשם, באם יורשע, נזק שלא בהכרח עומד בפרופורציה לחומרת העבירה שביצע ולנסיבותיו האישיות. הדברים נכונים בפרט ביחס לחשודים ולנאשמים צעירים, שכל עתידם המקצועי לפניהם והרשעה בפלילים בעבירות סמים עלולה לסגור בפניהם דלתות רבות עוד בטרם החלו לסלול את דרכם.
להרחבה על השלכותיה של הרשעה בפלילים ראו בקישור הבא: השלכותיה של ההרשעה הפלילית והחשיבות שבסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים.
בפרק הקודם טרחנו להראות, שככל שמדובר בעובדי מדינה – שימוש בסמים קלים, אפילו לצריכה עצמית, ייחשב כעבירה שיש עימה קלון.
כל אלו מובילים למסקנה אחת – אין להקל ראש בחקירה פלילית שנפתחה ביחס לעבירות סמים, אפילו ביחס להחזקה / שימוש לצריכה עצמית ויש להתייעץ עם עורך דין פלילי בטרם מתן גירסה לחוקרים. בהקשר זה יש לדעת, כי מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לשמש לחובתו של החשוד (להבדיל מהשימוש בזכות השתיקה).
פעמים רבות, מתעוררות בתיקים הנוגעים לעבירות סמים סוגיות ראייתיות או משפטיות שונות שיכולות להשפיע על אופן סיום ההליך הפלילי ותוצאותיו, כמו למשל שאלות הנוגעות לשבר בשרשרת הסם (חוסר יכולת להוכיח שהסם שנתפס בזירה הינו הסם שנבדק במעמבדת מז"פ) או לחוקיות החיפוש ולקבילותן של ראיות מרכזיות.
נוכח פניהן הרבות של עבירות הסמים, המורכבות המשפטית שכרוכה בהן לא אחת, העונשים הקבועים בצדן ונטיית בתי המשפט להחמיר בענישה, ומנגד – האפשרות במקרים מסוימים להימנע מהעמדה לדין, להימנע מהרשעה בפלילים או להגיע לענישה מקלה – קיימת חשיבות קריטית לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בשלב החקירה, וייצוג משפטי באם חלילה הוגש כתב אישום.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי עבירות סמים

פרשיית יבוא סמים שטופלה ע"י משרדנו באחרונה ועלתה לכותרות; מה שהחל במעצר דרמטי, כאילו מדובר בסוחרי סמים מסוכנים מקולומביה, הסתיים בעקבות הליך גישור פלילי בבית המשפט המחוזי בירושלים במספר חודשי עבודות שירות.
מדובר ביבוא 7 ליטר של חליטת הצמחים איוואסקה ("גפן הרוחות" – Ayahuasca) מקולומביה.
ראו כתבתו של יוסי אלי בחדשות ערוץ 10 ביום 6.7.18 אודות הפרשה. את ולרי ודרור ייצגו עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן.

עבירות סמים – ייצוג משפטי | יבוא איוואסקה מקולומביה משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

עוד בנושא טיפול משרדנו בפרשיות דומות ראו: יבוא סמים – איוואסקה | Ayahuasca – ייצוג משפטי.
לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקי עבירות סמים.

עורך דין פלילי

הפוסט עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי 5 (109) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

קבלת בקשת חנינה של חייל – מחיקת רישום פלילי של חייל בגולני 5 (32)

גיא פלנטר — Fri, 03 May 2024 14:26:22 +0000

קבלת בקשת חנינה של חייל – מקרה להמחשה – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – מחיקת רישום פלילי של חייל בגולני.

מחיקת רישום פלילי של חייל – קבלת בקשת חנינה של חייל ומחיקת עברו הפלילי

פרשה זו עוסקת בלוחם מפלחה"ן גולני, אשר הרשעתו הפלילית בעבירות סמים נמחקה על ידי כב' נשיא המדינה בעקבות בקשת חנינה שהוגשה על ידי משרדנו.
במסגרת חקירת מצ"ח, הודה החייל כי בשלוש הזדמנויות שונות, בנסיבות אזרחיות, השתמש בסם מסוג קנאביס באמצעות סיגריות מגולגלות ("ג'וינט").
בהמשך, הוגש כנגד החייל כתב אישום לבית הדין הצבאי המחוזי, מחוז שיפוט צפון בתיק צפ/ 192/06. בעקבות הודאתו באשמה, הרשיע בית הדין הצבאי את החייל בעבירה של שימוש בסם מסוכן, עבירה בניגוד לסעיף 7(א) + (ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973.
בתנאים מסויימים, הרשעה בבית דין צבאי בעבירות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים, ואפילו בעבירות של החזקה ושימוש בסם "קל", לצריכתם העצמית, נרשמת במרשם הפלילי האזרחי (מרשם המנוהל ע"י משטרת ישראל).
בכך, מוכתם שמם של חיילים למשך שנים רבות, הרבה מעבר לתקופת שירותם הצבאי, ולאחר שחרורם מצה"ל, מחבלת אותה הרשעה בגיבוש עתידם המקצועי "באזרחות".

קבלת בקשת חנינה של חייל – מחיקת רישום פלילי של חייל

לנוכח התוצאות הפוגעניות של הרשעתו בפלילים, הגיש עורך דין צבאי גיא פלנטר מטעמו של החייל בקשת חנינה לנשיא המדינה.
בבקשת החנינה, התבקש נשיא המדינה לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 18 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, ולהורות על קיצור תקופת ההתיישנות והמחיקה שחלות על ההרשעה, ובמילים אחרות – להורות על מחיקת עבר פלילי.
נשיא המדינה נעתר לבקשת החנינה שהוגשה על ידי עורך דין גיא פלנטר, קיצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה שחלו על הרשעתו הפלילית של החייל באופן, שהרשעתו הפלילית נמחקה.

תוצאות קבלת בקשת החנינה של החייל – מחיקת עברו הפלילי

במישור המשפטי, אדם שהרשעתו נמחקה ייחשב לעניין כל דין כאילו לא עבר עבירה וזאת הן כלפי הרשויות והן במישור האזרחי, כמו ביטול חובת גילוי עובדת הרשעתו שנמחקה. מחיקת ההרשעה מתבטאת גם בביטול כל פסול שנפסל אדם בעקבות ההרשעה.
מחיקת עבר פלילי פותחת "דף נקי" ומאפשרת לאדם שזכה למחיקת הרשעתו לבחור את עתידו המקצועי ללא מגבלות ולהשתלב בחברה כאזרח מן השורה.
בהקשר זה יפה פסיקתו של בית המשפט העליון (בערעור לשכת עורכי הדין 3761/00):

"משנמחקת הרשעה, נחשב העבריין כאילו לא הורשע. תוצאותיה הנגררות של ההרשעה, ובכללן פסלות מעיסוק במקצוע, בטלות מיום המחיקה, ואף נאסר במפורש להביאן בחשבון לצורך כלשהו…"

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטתו של נשיא המדינה למחוק את הרישום הפלילי שהיה לחובתו במרשם הפלילי וכן בדוגמאות נוספות בהן טיפל משרדנו במחיקת רישום פלילי של חיילים.

לקריאה נוספת

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות חנינה לנשיא המדינה הנוגעות למחיקת עבר פלילי של חיילים ואנשי קבע. במקרים המתאימים, פועל משרדנו ליצירת התנאים לקבלת תעודת יושר.

עורך דין צבאי

מחיקת רישום פלילי לחיילים | מחיקת רישום פלילי של חייל | קבלת בקשת חנינה של חייל | מחיקת עבר פלילי בצבא | מחיקת רישום פלילי

הפוסט קבלת בקשת חנינה של חייל – מחיקת רישום פלילי של חייל בגולני 5 (32) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

בחירת עורך דין פלילי לפי אזור בארץ; מצאו עו"ד פלילי לייצוג במשפט פלילי לפי מיקום 4.8 (18)

גיא פלנטר — Sun, 20 Aug 2023 17:21:52 +0000

בחירת עורך דין פלילי לפי אזור בארץ.

בחירת עורך דין פלילי לפי אזור בארץ

להבדיל מרוב תחומי המשפט האחרים, המשפט הפלילי עוסק בדיני נפשות; על כף המאזניים מונחים נכסיו החשובים ביותר של האדם – חירותו ושמו הטוב.
משכך הם פני הדברים, טיב הייעוץ והייצוג המשפטי חשוב לאין שעור ממקום מושבו של עורך הדין המעניק את השירות המשפטי.
אחרי הכל יש לזכור; דיונים בבתי משפט ופגישות עם עורך הדין, התביעה המשטרתית והפרקליטות נקבעים בהתאם ליומנו של עורך הדין, ולכן (בשים לב לכך שארצנו ממילא לא רחבת מידות) – למיקומו הפיזי של משרד עורכי הדין משמעות משנית.
בעמוד "בחירת עורך דין פלילי" אנו עומדים בהרחבה על השיקולים המנחים בסוגיה זו. בסופו של יום, השיקולים המכריעים הינם מקצוענות, מומחיות, נסיון, התאמה לטיפול המשפטי הספציפי שעומד על הפרק ונכונות אמיתית להירתם למאבקו של הלקוח. זמן הנסיעה אם כן – הינו שיקול שולי, הבטל בשישים.
עורכי דין פליליים מובילים, מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי ברמה ארצית; את שרותיהם שוכרים לקוחות מכל רחבי הארץ – מצפת ועד אילת.
לכן תמצאו את משרדיהם ממוקמים לרוב במרכז הארץ, במיקום המאפשר להם לתת מענה לכלל תושבי הארץ.
משרדנו ממוקם במרכז הארץ, אנו זמינים 24 שעות ביממה ומעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל רחבי הארץ.
כל צוות עורכי הדין המועסקים במשרד באים מזרועות אכיפת החוק – חוקרים ותובעים לשעבר, יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ"ח ושב"כ, בעלי סיווג ביטחוני גבוה ואישור לשמש סניגורים בבתי הדין הצבאיים.
בעמוד זה תמצאו מידע אודות מחוזות השיפוט השונים ברחבי הארץ ורשימת בתי המשפט בהם נשמעים הליכים פליליים במחוזות השיפוט השונים. ביחס למרבית בתי המשפט, כללנו הפניות לעמודים ספציפיים, המפרטים את פעילותנו באזורי השיפוט של בתי משפט אלו.
בישראל אם כן 6 מחוזות שיפוט, לפי הפירוט הבא;

מחוז שיפוט צפון (בית המשפט המחוזי נצרת עלית)

למחוז שיפוט צפון משתייכים היישובים הבאים: אכסאל, בוקעאתה, בית שאן, בסמת טבעון, בקעת בית שאן, גולן, גוש חלב, דבוריה, הגלבוע, הגליל העליון, הגליל התחתון, זרזיר, חצור הגלילית, טבריה, טובא-זנגריה, טורעאן, יבנאל, יסוד המעלה, יפיע, יקנעם עילית, כנרת, כעביה טבאש-חג'אג', כפר כנא, כפר קמה, כפר תבור, מבואות החרמון, מג'אר, מג'ד אל כרום, מג'דל שמס, מגדל, מגדל העמק, מגידו, מטולה, מנחמיה, מסעדה, מרום הגליל, משהד, נוף הגליל, נצרת, נצרת עילית, עג'ר, עילבון, עילוט, עין מאה'ל, עין קיניה, עמק הירדן, עמק יזרעאל, עפולה, צפת, קצרין, קרית שמונה, ראש פינה, ריינה, רמת ישי, שבלי.
לפרטים נוספים אודות פעילות משרדנו בצפון ראו: עורך דין פלילי בצפון | עו"ד פלילי בצפון.

בתי משפט במחוז צפון בהם נשמעים הליכים פליליים.

שם בית המשפט	לפרטים נוספים ראו
בית המשפט המחוזי נצרת עלית
בית משפט השלום נצרת עלית
בית משפט השלום טבריה	עורך דין פלילי בטבריה
בית משפט השלום קרית-שמונה	עורך דין פלילי בקרית שמונה
בית משפט השלום קצרין
בית משפט השלום צפת	עורך דין פלילי בצפת

מחוז שיפוט חיפה (בית המשפט המחוזי חיפה)

למחוז שיפוט חיפה משתייכים היישובים הבאים: אבו סנאן, אום אל-פחם, אור עקיבא, אלונה, אעבלין, באקה אל גרביה, בועיינה-נוג'יידאת, ביענה, ביר אל-מכסור, בית ג'ן, בנימינה, בסמ"ה, ג'דייה-מכר, ג'וליס, ג'סר א-זרקא, ג'ת, גבעת עדה, דאלית אל-כרמל, דיר אל-אסד, דיר חנא, זבולון, זכרון יעקב, חדרה, חוף הכרמל, חורפיש, חיפה, טירת כרמל, ינוח-ג'ת, ירכא, כאבול, כאוכב אבו אל-היג', כסרא-סמיע, כפר ורדים, כפר יאסיף, כפר מנדא, כפר קרע, כרמיאל, מגדל תפן, מזרעה, מטה אשר, מנשה, מעיליא, מעלה יוסף, מעלה עירון, מעלות תרשיחא, משגב, נהריה, נחף, נשר, סאג'ור, סח'נין, עכו, עספיא, עראבה, ערערה, עתלית, פוריידיס, פסוטה, פקיעין (בוקייעה), פרדס חנה-כרכור, קציר-חריש, קרית אתא, קרית ביאליק, קריית טבעון, קריית ים, קריית מוצקין, ראמה, רכסים, שבי ציון, שלומי, שעב, שפרעם, תמרה, נחף.

בתי משפט במחוז חיפה בהם נשמעים הליכים פליליים.

שם בית המשפט	לפרטים נוספים ראו
בית המשפט המחוזי חיפה	עורך דין פלילי בחיפה
בית משפט השלום חיפה	עורך דין פלילי בחיפה
בית משפט השלום קריות	עורך דין פלילי בקריות
בית משפט השלום עכו	עורך דין פלילי בעכו
בית משפט השלום חדרה	עורך דין פלילי בחדרה

מחוז שיפוט מרכז (בית המשפט המחוזי מרכז לוד)

למחוז שיפוט מרכז משתייכים היישובים הבאים: אבן יהודה, אליכין, אלעד, באר יעקב, בית דגן, בני עי"ש, ברנר, בת ים, ג'לג'וליה, גבעת שמואל, גדרה, גדרות, גזר, גן יבנה, גן רוה, גני תקוה, דרום השרון, הוד השרון, זמר, חבל יבנה, חבל מודיעין, חולון, חוף השרון, טייבה, טירה, יבנה, יהוד, כוכב יאיר, כפר ברא, כפר יונה, כפר סבא, כפר קאסם, לב השרון, לוד, מכבים-רעות, מזכרת בתיה, מודיעין, נווה אפרים (מונוסון), נחל שורק, נס ציונה, נתניה, סביון, עמק לוד, עמק חפר, פרדסיה, פתח תקווה, צורן, קדימה, קלנסווה, קריית עקרון, ראש העין, ראשון לציון, רחובות, רמלה, רמות השבים, רעננה, שהם, תל מונד.
לפרטים נוספים אודות פעילות משרדנו באזור מרכז הארץ ראו: עורך דין פלילי במרכז | עו"ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בשפלה.

בתי משפט במחוז מרכז בהם נשמעים הליכים פליליים.

שם בית המשפט	לפרטים נוספים ראו
בית המשפט המחוזי מרכז לוד	עורך דין פלילי במרכז
בית משפט השלום ראשון-לציון	עורך דין פלילי בראשון לציון
בית משפט השלום רחובות	עורך דין פלילי ברחובות
בית משפט השלום רמלה	עורך דין פלילי ברמלה
בית משפט השלום כפר-סבא	עורך דין פלילי בכפר סבא
בית משפט השלום נתניה	עורך דין פלילי בנתניה
בית משפט השלום פתח-תקוה	עורך דין פלילי בפתח תקווה

מחוז שיפוט תל-אביב (בית-המשפט המחוזי תל-אביב)

למחוז שיפוט תל אביב משתייכים היישובים הבאים: אור יהודה, אזור, אפעל, בני ברק, גבעתיים, הרצליה, כפר שמריהו, קריית אונו, רמת גן, רמת השרון, תל אביב-יפו.
לפרטים נוספים אודות פעילות משרדנו בתל אביב וסביבתה ראו:
- עורך דין פלילי בתל אביב.
- עורך דין פלילי ברמת גן.

בתי משפט במחוז תל-אביב בהם נשמעים הליכים פליליים.

שם בית המשפט	לפרטים נוספים ראו
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו	עורך דין פלילי בתל אביב
בית משפט השלום תל אביב-יפו	עורך דין פלילי בתל אביב

מחוז שיפוט ירושלים (בית המשפט המחוזי ירושלים)

למחוז שיפוט ירושלים משתייכים היישובים הבאים: אבו גוש, בית שמש, ירושלים, מבשרת ציון, מטה יהודה, קריית יערים.
לפרטים נוספים אודות פעילות משרדנו בירושלים וסביבתה ראו: עורך דין פלילי בירושלים.

בתי המשפט במחוז ירושלים בהם נשמעים הליכים פליליים.

שם בית המשפט	לפרטים נוספים ראו
בית המשפט המחוזי ירושלים	עורך דין פלילי בירושלים
בית משפט השלום ירושלים	עורך דין פלילי בירושלים
בית משפט השלום בית-שמש	עורך דין פלילי בבית שמש

מחוז שיפוט דרום (בית המשפט המחוזי באר-שבע)

למחוז שיפוט דרום משתייכים היישובים הבאים: אופקים, אילת, אשדוד, אשכול, אשקלון, באר טוביה, באר שבע, בני שמעון, דימונה, הערבה התיכונית, חבל אילות, חוף אשקלון, חורה, יואב, ירוחם, כסיפה, להבים, לכיש, לקיה, מצפה רמון, מרחבים, נתיבות, עומר, עזתה, ערד, ערערה בנגב, קרית גת, קרית מלאכי, רהט, רמת חובב, רמת נגב, שגב שלום, שדרות, שער הנגב, שפיר, תל-שבע, תמר, מיתר.

בתי המשפט במחוז דרום בהם נשמעים הליכים פליליים.

שם בית המשפט	לפרטים נוספים ראו
בית המשפט המחוזי באר-שבע	עורך דין פלילי בבאר שבע
בית משפט השלום באר-שבע	עורך דין פלילי בבאר שבע
בית משפט השלום אשדוד	עורך דין פלילי באשדוד
בית משפט השלום אשקלון	עורך דין פלילי אשקלון
בית משפט השלום קרית-גת	עורך דין פלילי קרית גת
בית משפט השלום אילת

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בהליכים פליליים ומשמעתיים בכל רחבי הארץ.
אנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ"ח ושב"כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי, משפטי צבאי והליכים משמעתיים. לפרטים נוספים אודות צוות המשרד ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
לדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי ראו – דוגמאות להמחשה – ייצוג משפטי גיא פלנטר משרד עורכי דין.
לקוחות כותבים עלינו – ראו: ביקורות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר וכן: חוות דעת לקוחות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עורך דין פלילי

בחירת עורך דין פלילי לפי אזור בארץ

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | עורך דין פלילי בצפון | עו"ד פלילי בצפון | עו"ד פלילי בקריות | עורך דין פלילי בקריות | עורך דין פלילי בחיפה | עו"ד פלילי בחיפה | עורך דין פלילי בקרית שמונה | עורך דין פלילי בצפת | עורך דין פלילי בטבריה | עורך דין פלילי בעכו | עורך דין פלילי בחדרה | עורך דין פלילי במרכז | עו"ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בשפלה | עורך דין פלילי בנתניה | עו"ד פלילי בנתניה | עורך דין פלילי בכפר סבא | עו"ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי ברחובות | עו"ד פלילי ברחובות | עורך דין פלילי ברמלה | עו"ד פלילי ברמלה | עו"ד פלילי בפתח תקווה | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו"ד פלילי בראשון לציון | עורך דין פלילי בראשון לציון | עורך דין פלילי בתל אביב | עו"ד פלילי בתל אביב | עורך דין פלילי ברמת גן | עורך דין פלילי בירושלים | עו"ד פלילי בירושלים | עורך דין פלילי בבית שמש | עורך דין פלילי באשדוד | עו"ד פלילי באשדוד | עורך דין פלילי באשקלון | עו"ד פלילי באשקלון | עורך דין פלילי בקרית גת | עו"ד פלילי בקרית גת | עורך דין פלילי בבאר שבע | עו"ד פלילי בבאר שבע | כתב אישום

הפוסט בחירת עורך דין פלילי לפי אזור בארץ; מצאו עו"ד פלילי לייצוג במשפט פלילי לפי מיקום 4.8 (18) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום 4.9 (232)

גיא פלנטר — Wed, 02 Aug 2023 09:41:18 +0000

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת

בעמוד זה אנו עומדים על היבטים שונים הנוגעים לכתב אישום כגון משך הזמן להגשתו, משך טיפול התביעה בתיק עד להגשתו והתיישנות עבירות, תוכן ומבנהו, השלמת חקירה אחרי הגשתו , מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד.
להשלמת התמונה ראו:
- התמודדת עם כתב אישום.
- ביטול כתב אישום.

כתב אישום לדוגמא – אלימות במשפחה.

מהו כתב אישום?

כתב אישום הינו כתב טענות משפטי שנערך על ידי רשות תובעת, שעם הגשתו לבית המשפט מסיים בד"כ את שלב החקירה הפלילית, פותח את שלב המשפט הפלילי וקובע את מסגרת המשפט הפלילי. הגשתו לבית המשפט מהווה את המהלך הפורמאלי של "העמדה לדין".
מטרתו להביא בפני בית המשפט והנאשם את מכלול העובדות והעבירות שבכוונת התביעה להוכיח במשפט, וכן – את רשימת עדי התביעה באמצעותם תבקש התביעה להוכיח את האישום.
על פי דין, מעמד הקראתו לנאשם (ולא מועד הגשתו לבית משפט) מהווה את תחילתו של המשפט הפלילי.

מה כולל כתב אישום?

תוכנו, ניסוחו ומבנהו והיבטים שונים הנוגעים אליו מוסדרים בחיקוקים שונים, בפסיקת בתי המשפט ובהנחיות שונות של גופי התביעה, כגון הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.1.
בתמצית, כוללים כתבי אישום;
- שם בית המשפט שאליו מוגש כתב האישום ומיקומו.
- פרטים אודות הרשות התובעת והנאשם.
- פרק עובדתי.
- עבירות והוראות חיקוק המיוחסות לנאשם.
- רשימת עדי התביעה.

כתב אישום לדוגמא

מבנה כתב האישום.

פרק העובדות

יפרט את העובדות המבססות את סעיפי העבירה (פרטי המקרה ותוצאותיו).
יציין את המקום והזמן, במידה ואפשר לבררם; יכלול מועד מדויק ככל הניתן של ביצוע העבירה ומשך הזמן שבו בוצעה לטענת התביעה.
יתאר את מהות הקשר בין הנאשם לגורמים שונים המפורטים בכתב האישום כולל נפגע העבירה (למשל – קרבה משפחתית או שכנות) רקע היחסים ואופי הקשר ביניהם (כאשר הדבר רלוונטי – למשל שקיים סכסוך ביניהם).
יציג את הנזק שנגרם מביצוע העבירה, כולל השלכות מתמשכות של העבירה על נפגע העבירה.
כאשר קיימת לכך תשתית ראייתית, ניתן לציין את הנזק שעלול היה להיגרם מביצוע העבירה, שהיה במודעות הנאשם.
במקרים הרלוונטיים, יציג את מקצועו של הנאשם. ככלל, כאשר הנאשם עובד ציבור, עובד מדינה, עובד רשות מקומית או בעל מקצוע טעון רישוי (כגון עורך דין, רו"ח, קבלן רשום, אדריכל, מהנדס, רופא או בעל מקצוע רפואי אחר, חוקר פרטי או נותן שירותי שמירה – יצוין הדבר.
יציג את העובדות המקימות את יסודות העבירה המיוחסת לנאשם, ולא יתייחס לראיות המבססות את אותן עובדות.
לא יציג שום עובדות המתבססות על ראיות בלתי קבילות או ראיות חסויות שלא יועמדו לעיון ההגנה.
לא יציג עבירות שהתיישנו.
באם מייחסת התביעה לנאשם ביצוע עבירה ב"נסיבות מחמירות", יפרט את הנסיבות המחמירות הקונקרטיות במקרה הנדון.

פרק הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם

כאן יפורטו העבירות המיוחסות לנאשם, תוך פירוט סעיפי החיקוק הרלוונטיים לאישום.
חייבת להיות התאמה מלאה בין העבירות המיוחסות לנאשם לתיאור העובדתי.
כאשר מיוחסות לנאשם מספר עבירות מאותו סוג, יפורטו לצד סעיף החיקוק מספר העבירות המדויק. כאשר המספר המדויק של העבירות מאותו סוג לא ידוע – ניתן לציין "ריבוי עבירות".

רשימת עדי התביעה

את ראיותיה להוכחת האישום, תציג ותגיש התביעה במשפט באמצעות עדיה, הרשומים ברשימת עדי התביעה בכתב האישום.
חלקם יכולים להיות עדים מהותיים, שעדותם בבסיס האישום, ואחרים טכניים (למשל כאלה שנטלו חלק בפעולות חקירה טכניות, שאינן במחלוקת).
בד"כ, תכלול רשימת עדי התביעה עדים הנתפסים על ידי התביעה כדוברי אמת, שיש בעדותם לתרום להוכחת האישום ולגילוי האמת.
יחד עם זאת, לעיתים, תעיד התביעה מטעמה עד שלדעתה רק חלק מעדותו אמת, ותבקש מבית המשפט להסתמך רק על אותו חלק שלטעמה תואם את המציאות.
מרגע שהנאשם השיב ונתן מענה לאישום, כל תיקון ברשימת עדי התביעה מחייב החלטה שיפוטית בעניין, כאשר הנאשם ועורך דינו יכולים להתנגד לתיקון ולנסיון להרחבת חזית.

תוך כמה זמן יוגש כתב אישום?

משך הזמן להגשת האישום – התיישנות עבירות

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 מסדיר את תקופות ההתיישנות וקובע שאין להגיש כתב אישום בשל עבירות, באם עברו מיום ביצוען פרקי הזמן הנקובים בחוק.
באופן טבעי, ככול שהעבירה חמורה יותר – תקופת ההתיישנות החלה על אותה עבירה ארוכה יותר.
דיני ההתיישנות מורכבים, בלשון המעטה, וכוללים חריגים וסייגים שונים, פרקי זמן שונים שלא יובאו בחשבון מטעמים שונים וסמכויות של גורמים שונים להאריך חלק מתקופות ההתיישנות.
הוסף על כך שדיני ההתיישנות החלים בישראל לא מרוכזים בחיקוק אחד;
- למשל, סעיף 354 בחוק העונשין, תשל"ז – 1977 קובע הסדר מיוחד בכל הנוגע להתיישנות עבירות מין בקטינים.
- דוגמא נוספת: בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971, אין להגיש כתב אישום כנגד קטין, אם עברה שנה מיום ביצוע העבירה, אלא בהסכמת היועת המשפטי לממשלה (סמכות שהואצלה לפרקליט המדינה ולמשנים לו).
עוד יש לדעת כי גם אם לא חלפה תקופת ההתיישנות, חלוף פרק זמן רב מאז החלה החקירה עלול להיות שיקול לסגירה של התיק הפלילי.
מכל אלו עולה הצורך החיוני להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לשאלות התיישנות, ולשאלות הנוגעות להגשתו או לאי הגשתו של כתב אישום.

משך טיפול התביעה בתיק עד להגשת האישום

מבלי לשנות את המצב המשפטי הנובע מהוראות ההתיישנות בחוק הנ"ל, ובמטרה לקצר את הזמן להכנת כתבי אישום בפרקליטות ובמשטרה, קובעת הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה סולם עדיפויות על פיו נדרשות רשויות התביעה לפעול באופן נחרץ יותר למניעת שיהוי בהחלטה באם להגיש כתב אישום.
במסגרת סולם עדיפויות זה ניתן למצוא שיקולים כגון היותו של החשוד במעצר, קטינות, חשש לנזק לניהול המשפט, נסיבות מיוחדות הגורמות נזק לחשוד ועוד.
בהתאם להנחיה, ככלל, יחליט תובע באם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, לא יאוחר מפרקי הזמן הבאים:
- בעבירות מסוג חטא – תוך חצי שנה.
- בעבירות מסוג עוון – תוך שנה.
- בעבירות מסוג פשע שדינן עד 10 שנות מאסר ובעבירות מיוחדות מסוג עוון – תוך שנה וחצי.
- בעבירות מסוג פשע שדינן 10 שנות מאסר ומעלה – בתוך שנתיים.
ההנחיה קובעת פרקי זמן שלא ימנו, ויחשבו כמצדיקים את הארכת פרק הזמן לקבלת החלטה באם להגיש כתב אישום כגון פרק הזמן בו נערך שימוע, פרק הזמן בו נשלח התיק להשלמת חקירה, פרק הזמן אשר נדרש לצורך מו"מ לסגירת התיק בהסדר מותנה (ובלבד שלא יעלה על חצי שנה), ועוד.
להרחבה בכל הנוגע למשך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום ראו הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שכותרתה "משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום".

מי מגיש כתב אישום?

כללי – הסמכות להגיש כתב אישום בישראל

סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982 קובע מי הם המוסמכים לשמש תובעים מטעם המדינה בהליך הפלילי ולהגיש כתב אישום:
- היועץ המשפטי לממשלה (להלן – "היועמ"ש").
- נציגיו של היועמ"ש.
- מי שהוסמך ע"י היועמ"ש לשמש תובע, ובכללם אנשי התביעה המשטרתית שמינה מפכ"ל המשטרה.
החסד"פ קובע כי נציגי היועץ המשפטי לממשלה הם:
- פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע את תואריהם בצו שפורסם ברשומות;
- מי שהיועמ"ש הסמיכו להיות תובע דרך כלל, לסוג של משפטים לבתי משפט מסוימים או למשפט מסויים.
תובע משטרתי הוגדר כשוטר שהתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים והתמנה להיות תובע בידי מפכ"ל המשטרה. תנאי הכשירות הוגדרו בתקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו), התשכ"ו-1966.
לתביעה הפלילית בישראל שתי זרועות מרכזיות:
- פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות במשרד המשפטים.
- מערך התביעה המשטרתית במשטרת ישראל (חטיבת התביעות). משטרת ישראל כפופה למשרד לביטחון הפנים.
להלן נעמוד על הגורמים המרכזיים המגישים כתבי אישום בישראל;

יחידות התביעה של משטרת ישראל

חלוקת העבודה בין הפרקליטות ובין התביעה המשטרתית מעוגנת אף היא בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982, והיא מתבססת על דרגת חומרת העבירה.
הרוב המכריע של תיקים פליליים (כ- 90%) מטופל ע"י יחידות התביעה של המשטרה.

גורמים נוספים במשטרה המוסמכים להגיש כתב אישום

קיימים גורמים נוספים במשטרת ישראל המוסמכים להגישו:
- תובעי תעבורה באגף התנועה (את"ן).
- תובעי רישוי עסקים, הכפופים לאגף אבטחה ורישוי במשטרה.
- תובעי הגנת הסביבה, במדור הגנת הסביבה של משטרת ישראל.

פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות

הפרקליטות אמונה על תיקים פליליים הנוגעים לעבירות היותר חמורות בספר החוקים (כ- 10%), כגון עבירות המתה, עבירות מרמה והונאה, עבירות מין ועבירות אלימות חמורות.
לפרקליט מחוז הוענקה סמכות להעביר תיקים מסויימים לטיפולו של תובע משטרתי.

התביעה הצבאית

התביעה הצבאית הוסמכה להגיש כתבי אישום כנגד משרתים בצה"ל שביצעו עבירות הנדונות במערכת המשפט הצבאית.
כמו כן הוסמכה התביעה הצבאית להגיש כתבי אישום נגד תושבי אזור יהודה ושומרון שביצעו עבירות הנתונות לסמכותם של בתי המשפט הצבאיים.
בכל הנוגע למשפט הצבאי ראו: עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, אנשי קבע במשפט צבאי.

מח"ש – המחלקה לחקירות שוטרים

המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), אמונה על חקירת עבירות פליליות המבוצעות על ידי אנשי משטרה.
מח"ש מגישה כתבי אישום נגד שוטרים במגוון רחב של עבירות כגון שימוש בכוח בלתי סביר או בלתי מוצדק, עבירות בתחום טוהר המידות, עבירות מין, עבירות רכוש ועוד.
להחרבה בעניין זה ראו: המחלקה לחקירות שוטרים – מח"ש | ייצוג משפטי ע"י עו"ד פלילי.

עורכי דין אשר קיבלו הסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את המדינה בהליכים פליליים

בהתאם לדין, הוסמכו עורכי דין פרטיים "כקבלני משנה", בהסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את מדינת ישראל בתיקים פליליים בתחומים מסויימים.
המינוי הינו אישי, ולפרק זמן קצוב.

אזרחים, המוסמכים להגיש קובלנה פלילית

קובלנה פלילית פרטית הינה כתב אישום לכל דבר. לאזרחי המדינה הוענקה סמכות להניע הליך פלילי בדרך של הגשת קובלנה פרטית, אולם ברשימה סגורה ומצומצמת של עבירות פליליות, אשר רובן מפורטות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב – 1982.
למעט מספר חריגים, מדובר בעבירות הפחות חמורות. בעבירות החמורות יותר, הפקיד המחוקק את סמכות ניהול ההליך הפלילי בידי המדינה.
בכל הנוגע לעניין זה ראו: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי.

האם ניתן לבצע השלמות חקירה לאחר הגשת כתבי אישום?

ככלל, חקירה משטרתית מסתיימת בטרם העמדה לדין. מטרתו של כלל זה – לאפשר לנאשם הזדמנות הוגנת להתגונן בפני האישום, כאשר עם תחילת משפטו הפלילי בידיו תמונה מפורטת ומתוחמת:
- הן של כל העבירות המיוחסות לו (לרבות מלוא התשתית העובדתית המבססת את העבירות + הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם).
- והן של כל הראיות שנאספו במסגרת החקירה לחובתו, שבאמצעותן מתכוונת הרשות התובעת להוכיח את אשמתו של הנאשם.
בהתאמה, השלמת חקירה לאחר העמדה לדין תעשה כחריג ובכפוף לאישורים של הגורמים המוסמכים ברשויות התביעה.
בקבלת ההחלטה באם לבצע השלמת חקירה לאחר העמדה לדין, יתבצע איזון בין ערכים ואינטרסים שונים, לרבות:
- האם במסגרת טיפול מקצועי וראוי בתיק, היה ניתן לבצע את פועלת החקירה בטרם ההעמדה לדין. ככלל, לא תבוצע השלמת חקירה (למעט בנסיבות חריגות) באם ניתן וצריך היה לצפות את נחיצותה של פעולת החקירה בטרם ההעמדה לדין, ולא התחדש דבר.
- השלב בו מצוי ההליך הפלילי בבית המשפט. ככול שהמשפט הפלילי נמצא בשלב מתקדם יותר, כך ידרשו נימוקים ממשיים יותר להצדקת השלמת החקירה, ולהפך. בהקשר זה נפסק למשל, כי השלמת חקירה בטרם השיב הנאשם לאישום לא פוגעת בניהול הגנתו ובזכותו למשפט הוגן.
- האם השלמת החקירה תוביל לחקירת הנאשם עצמו או לחקירת עד הגנה מטעמו של הנאשם.
- עד כמה חיונית השלמת החקירה לבירור האמת.
- חומרת העבירה בה מואשם הנאשם וחומרת החשד שייחקר במסגרת השלמת החקירה.
- מה מידת המורכבות של השלמת החקירה. האם מדובר בהשלמת חקירה ממשית הכרוכה למשל בגביית עדויות מעדים, או בהשלמת חקירה טכנית במהותה.
- כאשר ההתגלתה לרשות התובעת עובדה או טענה חדשה, שיש בה פוטנציאל להשפיע על תוצאות המשפט הפלילי, כגון:
  - התפתחות שיש בה כדי לשנות את סעיפי האישום (למשל מות הקרבן).
  - כאשר במהלך ראיון של עד, לקראת עדותו בבית המשפט, עלו פרטים עובדתיים חדשים ומהותיים.
  - כאשר התעורר צורך מהותי לבחון טענה חדשה, שעלתה לראשונה לאחר הגשתו.
  - כאשר הנאשם ביקש לבצע את השלמת החקירה, ויש ממש בבקשתו.
להרחבה בכל הנוגע לכללים הנוגעים לעריכת השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 6.11, שכותרתה: "השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום".

תיקון כתב אישום – האם אפשרי ובאיזה תנאים?

תיקון כתב אישום לאחר הגשתו בהחלט אפשרי, אולם לשלב שבו מתבקש התיקון משמעות רבה;

תיקון ע"י התובע

כל עוד לא התחיל המשפט (כלומר לא בוצעה הקראה), רשאי תובע לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו.
כל שעל התובע לעשות בהקשר זה – למסור לבית המשפט הודעה בכתב על התיקון המפרטת את השינוי, ולהגיש כתב אישום מתוקן או, באם התיקון נעשה במעמד הדיון, לבצע את התיקון על גבי כתב האישום המקורי.

תיקון ע"י בית המשפט

בכל עת שלאחר תחילת המשפט (כלומר לאחר שהוקרא כתב האישום לנאשם) מסורה הסמכות לתקנו לבית המשפט.
בית המשפט רשאי לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, בכפוף לכך שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן בפני התיקון.
התיקון ייעשה בכתב האישום עצמו או יירשם בפרוטוקול המשפט.

מי רשאי לקבל העתק מכתב האישום?

עיתונאים וכלי התקשורת

לא אחת, למדו נאשמים על העמדתם לדין מכלי התקשורת או מגורמים אחרים בציבור שנחשפו לפרסומים בנושא.
מסירת כתב אישום לעיון הציבור, לפני שהוא מובא לידיעתו של הנאשם או עורך דינו, נתפס כמהלך פוגעני ופסול, אשר לעיתים אף מונע מהנאשם לפעול לקבלת צו איסור פרסום, שכן "הסוסים כבר נמלטו מהאורווה".
הנחיה מספר 3.8 בהנחיות פרקליט המדינה שכותרתה: "מסירת העתק מכתב האישום לעיון עיתנואים" קובעת בהקשר זה כי ככלל, לא תעמיד הפרקליטות כתבי אישום לעיון עיתונאים או לעיון הציבור בכללותו ולא תודיע ברבים על הגשתם כל עוד לא ברור שהנאשם או בא כוחו קיבלו עותק מכתב האישום.

נפגעי עבירה

בהתאם להוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, לקורבן עבירה זכות לעיין בכתב האישום ולקבל העתק ממנו, בכפוף לסייגים הקבועים בחוק.
בהתאמה, לאחר העמדה לדין, ובכפוף לסייגים הקבועים בחוק, מצווה הרשות התובעת להעמיד לעיון נפגע העבירה את כתב האישום, ואף לאפשר לנפגע העבירה או לבא כוחו לצלמו.
בהקשר זה ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.7 – "מסירת העתק מכתב האישום לנפגע העבירה".

עורך דין פלילי

התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום

הפוסט כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום 4.9 (232) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

עורך דין לענייני עבירות מין 5 (236)

גיא פלנטר — Thu, 06 Jul 2023 08:51:33 +0000

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי

עורך דין עבירות מין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

עורך דין עבירות מין – עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בתיקי עבירות מין לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה – בכל הארץ ובכל הערכאות המשפטיות.
מעשים חשובים יותר ממילים ולכן, לקראת סוף עמוד זה, אנו מציגים שורה ארוכה של דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות מין.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות לסגירת תיקי מין, ביטול כתבי אישום, זיכויים מעבירות מין, סיום הליכים פליליים ללא הרשעה, מחיקת רישום משטרתי הנוגע לעבירות מין ועוד מקרים מהם ניתן להתרשם מטיב הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים.

עבירות מין – פירוש המושג

המושג "עבירות מין" מתייחס לרשימה של עבירות פליליות הקבועות בחוק העונשין (בסימן ה' פרק י'):
- אינוס בניגוד לסעיף 345 לחוק העונשין;
- בעילה אסורה בהסכמה בניגוד לסעיף 346 לחוק העונשין;
- מעשה סדום בניגוד לסעיף 347 לחוק העונשין;
- יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל בניגוד לסעיף 347א לחוק העונשין;
- מעשה מגונה בניגוד לסעיף 348 לחוק העונשין;
- מעשה מגונה בפומבי בניגוד לסעיף 349 לחוק העונשין;
- עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע בניגוד לסעיף 351 לחוק העונשין.
בכל הנוגע להטרדה מינית ראו – עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.
בכל הנוגע לעבירות מין ברשת ראו – עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.

מורכבות הטיפול המשפטי והצורך החיוני באיש מקצוע בעל ניסיון מוכח בתחום – עורך דין עבירות מין

אחד התחומים המורכבים ביותר במשפט הפלילי הינו תחום עבירות המין, תחום שככל הנראה טעון רגשית יותר מכל התחומים האחרים במשפט הפלילי.
לא נגזים אם נציין, כי אחד הדברים המורכבים ביותר מתוך קשת עיסוקיו של עורך דין פלילי, הינו לחקור בחקירה נגדית מתלוננת או מתלונן בעבירות מין.
הוסף על כך, שעם השנים נפסקו על ידי בית המשפט העליון בישראל הלכות ספציפיות הנוגעות לעבירות מין, ההופכות את הטיפול המשפטי בתיקי מין למורכב ומאתגר במיוחד.
כך למשל, נפסק על ידי בית המשפט העליון;
- ניתן לבסס הרשעה בעבירת מין על סמך עדותו היחידה של מתלונן בתוספת הנמקה, ללא צורך בתוספת ראייתית כלשהי.
- לצורך הרשעה בעבירת מין על פי עדות יחידה של הנפגע נדרש שבית המשפט יפרט מה הניע אותו להסתפק בעדות זו, ולעניין זה די במתן אמון מלא ומפורש בגרסת הקורבן.
- אין לצפות, ככלל, כי גרסתם של קורבנות עבירות מין, תהא שלמה, עקבית, קוהרנטית וחסרת אי דיוקים ומהימנותם יכולה להיקבע על יסוד "גרעין האמת" שהתגלה בה.
- עיקר הבחינה בתיקי עבירות מין מתמקד פעמים רבות בליבת הגרסה שמסרו המתלונן או המתלוננת וככלל אין בסתירות או אי-התאמות העולות מעדותם כדי לפגוע בהכרח במהימנותה של העדות.
- כמספר נפגעי העבירה כך מספר התגובות לפגיעה מינית, ואין להיצמד לכללים בדבר ההיגיון "המצופה" מקורבן עבירת מין.
- התנהגותה של נפגעת עבירת מין אינה נבחנת בסבירותה.
- בית המשפט איננו מדקדק בסתירות ובאי דיוקים בעדויות של קורבנות עבירות מין, ויש שיסתפק אפילו בגרעין הקשה של גרסתם למרות שקרים בוטים שנמצאו בה.
- לעתים קורבנות עבירת מין ימסרו את גרסתם כשהם נחזים להיות מנותקים או אדישים ואין בכך כדי לפגום במהימנות גרסתם.
- התופעה של כבישת עדות על ידי קורבן לעבירת מין, הינה תופעה מוכרת וידועה, ואין בה, כשלעצמה, כדי לפגום, בהכרח, במהימנות גרסתו של הקורבן.
- חשיפה הדרגתית של המעשים המיניים אינה מהווה עילה להטלת ספק במהימנות גרסתו של הקורבן.
- אחת התופעות המאפיינות עבירות מין היא מתלוננת "הסוחפת" אחריה מתלוננות אחרות, ותופעה זו כשלעצמה אינה גורעת ממהימנות מתלוננות.
- מתירנות מינית איננה רלוונטית כלל ועיקר להוכחת יסודותיהן של עבירות מין, ובראשן עבירת האינוס.
- מצבו הנפשי של קורבן עבירת מין לאחר ביצוע העבירה או לאחר חשיפתה מהווה ראיה בעלת משקל נכבד לתמיכה בעדותו.
- לא כל בעיה נפשית משפיעה על אמינות גרסתה של נפגעת עבירת מין, ולא בכל תיק שבו המתלוננת סובלת מבעיה נפשית יש הצדקה לחשיפה גורפת של החומר הנוגע למצבה הנפשי.
- יש לקיים חקירה רגישה המותאמת לנפגע העבירה האינדיבידואלי, ובהתאם נפגע עבירת מין ייחקר על עברו המיני רק אם הדבר נדרש ותוך שמירה קפדנית על כבודו ופרטיותו.
- במצב הדברים הרגיל אין מקום לבדיקת מתלוננת בעבירת מין על ידי מומחים מטעם ההגנה.
- כשנאשם בוחר להכחיש הכחשה גורפת, עשוי להיות לכך מחיר ראייתי, ובמיוחד במקרים של עבירת מין.
- המניע להגשת תלונה על-ידי מתלוננת אינו מכריע את דינו של הנאשם בעבירת מין.
כללים יחודיים אלו, הנוגעים לעבירות מין, אך מדגישים את החשיבות בשכירת עורך דין פלילי בעל ניסיון מוכח בייצוג בתיקי עבירות מין.

ייעוץ משפטי – עורך דין לענייני עבירות מין

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין.
במסגרת זו אנו מעניקים ייעוץ משפטי ביחס לקשת רחבה של שאלות, כגון השאלות הבאות;

ייעוץ משפטי בנוגע למעשים עצמם

האם המעשים המיוחסים מגבשים עבירת מין או נופלים בגדר הטרדה מינית?
האם חלה התיישנות על המעשים המיוחסים לחשוד?
אם תוגש תלונה, מה הסיכוי להעמדה לדין ולהרשעה בבית המשפט?

ייעוץ בנוגע להתנהלות הצדדים

דרכי הפעולה הפתוחים בפני הצדדים.
כיצד להתנהל מול הצד שכנגד?
למי להתלונן?
האם ניתן לדרוש או להסכים לפיצוי ואם כן, באיזה תנאים?
האם ניתן לדרוש התחייבות שלא תוגש תלונה למשטרה?

הכנה לחקירה, ליווי משפטי בהליכי חקירה – ע"י עורך דין עבירות מין

אנו מכינים חשודים להתמודדות עם החשדות בעבירות מין, ומעניקים להם ליווי וייעוץ משפטי בהליכי החקירה.
בין היתר עוסק הייעוץ המשפטי בשאלות כגון:
- מהן השלכות הגשת התלונה וכיצד תטופל התלונה?
- האם המשטרה תפתח בחקירה?
- האם מדובר במקרה בו תפעל המשטרה לעצור את החשוד?
- איזה פעולות חקירה תבצע המשטרה במסגרת החקירה?
- כיצד תנסה המשטרה להוכיח את החשדות?
- האם לשמור על זכות השתיקה? מה ההשלכות לשמירה על זכות השתיקה?
- האם יערך עימות? האם תערך בדיקת פוליגרף?
- כיצד לתפקד בצורה מיטבית במהלך החקירה?
- כיצד להתגונן בפני החשדות וכיצד להפריך את החשד?
- כיצד לאסוף ולשמר ראיות?
- כיצד להימנע מעבירות של שיבוש מהלכי משפט, הדחה והטרדת עדים?
- כיצד להימנע מהסתבכות בעבירות איומים או סחיטה באיומים?

ייצוג משפטי בבית משפט – ע"י עורך דין לעבירות מין

ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה של חשודים בעבירות מין

לא מעט פרשות העוסקות בחשדות לעבירות מין נפתחות במעצרו של החשוד לחקירה, ובהמשך, בהבאתו של החשוד בפני בית המשפט על מנת להאריך את מעצרו.
משרדנו מייצג חשודים בעבירות מין בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

קבלת צו איסור פרסום אודות פרטי חשוד בעבירות מין

במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פרסום שמו של החשוד, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

שימוע ובקשה להימנע מהגשת כתב אישום בעבירות מין

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים בעבירות מין בהליכי שימוע מול יחידות התביעה של משטרת ישראל והפרקליטות. ראו למשל מקרה להמחשה בעמוד: עבירות מין סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הובלנו לסגירת תיקי עבירות מין בהליכי שימוע ברחבי הארץ.

סגירת תיקי עבירות מין

אנו פועלים מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל לסגירת תיקי מין פתוחים.
דוגמאות לסגירת תיקים תמצאו לקראת סוף עמוד זה.

כתב אישום בעבירות מין – ייצוג משפטי ע"י עורך דין בבית המשפט ובערכאות ערעור

במידה ותלונה על עבירת מין הבשילה לכתב אישום אנו מייצגים נאשמים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל רחבי הארץ וכן בערכאות הערעור השונות.
במסגרת הייצוג המשפטי אנו משתפים את הלקוח בכל העניינים הבאים:
- מה הסיכוי לזיכוי ומה הסיכון להרשעה?
- כיצד מתנהל ההליך הפלילי?
- איזה ראיות כשרות במשפט?
- כיצד בית המשפט מגבש את מסקנותיו?
- האם ניתן לבטל את התלונה?
- האם ניתן לא להתייצב למשפט?
- מה מדיניות הענישה בעבירת מין? לאיזה עונש צפוי הנאשם באם חלילה יורשע?
- מה הסיכויים להצלחת ערעור פלילי? האם יש מקום להגיש ערעור?

דוגמאות לתיקי עבירות מין בהם טיפלנו

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות לפרשות שונות בהן טיפל משרדנו, הנוגעות לעבירות מין, ללא פרטים מזהים של המעורבים.
מיד בהמשך ניתן לצפות בכתבת תחקיר שהכין הכתב גיא פלג, אשר פתחה את "אולפן שישי" בכותרת: "תיעוד: כיצד תופרים תיק לחף מפשע". מדובר בנאשם אשר יוצג ע"י עורך דין פלילי גיא פלנטר וזוכה לחלוטין מעבירות מין חמורות ביותר ע"י בית המשפט המחוזי בת"א – יפו.

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי בעבירות מין

הפוסט עורך דין לענייני עבירות מין 5 (236) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי