ארכיון עיכוב הליכים פליליים - עורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (109)

גיא פלנטר — Mon, 01 Jul 2024 02:30:22 +0000

עבירות סמים – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות סמים, בכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין במגוון רחב של דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים.

עבירות סמים בחוק הישראלי

עבירות סמים מוסדרות בדין הישראלי בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל”ג – 1973.
התוספת לפקודת הסמים המסוכנים מפרטת את רשימת החומרים המהווים בחוק הישראלי “סמים מסוכנים” ובהם קנאביס (מריחואנה, גראס, חשיש), אופיום, LSD, קוקאין, הרואין, MDMA (אקסטזי), מתדון ועוד.
החוק אוסר על ייצור החומרים המוגדרים בתוספת כסמים אסורים, על החזקתם לרבות לשימוש עצמי בלבד, וכן על שימוש וסחר בחומרים אלו.
כאן המקום להדגיש – עצם החזקת הסם, להבדיל מהשימוש בו, מהווים עבירה פלילית.
פקודת הסמים איננה מבחינה בין “סמים קלים” ו”סמים קשים”, ומכאן שגם אדם נורמטיבי לחלוטין שמחזיק ב”סם קל” כגון מריחואנה או חשיש לצריכתו העצמית, עובר בכך עבירה פלילית.
מסיבה זו, בחלק ניכר מהמקרים, החשודים והנאשמים בעבירות סמים הם דווקא אזרחים מן השורה, אנשים נורמטיביים, ללא עבר פלילי, ולאו דווקא סוחרי סמים , “כרישי” עולם הפשע או אנשים החיים בשולי החברה.

מהן “עבירות סמים”

פקודת הסמים המסוכנים מונה מספר עבירות סמים, שמדרג חומרתן שונה וכך גם העונש הקבוע בצדן. כעת נעמוד על העיקרית שבהן ;

הדחת קטין לסמים

החמורה מבין עבירות הסמים הקבועות בפקודה היא עבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים. מדיח קטין לסמים הוא מי שנותן לקטין סם מסוכן, מי שאחראי לקטין ומאפשר לקטין להשיג סם או להשתמש בו, או מי שמשדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.
סעיף 21(א) לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו “הדחת קטין לסמים מסוכנים” קוע כדלקמן:

“(א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר עשרים וחמש שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977:

(1) נותן לקטין סם מסוכן;

(2) בהיותו אחראי לקטין מניח לו להשיג סם מסוכן או להשתמש בו;

(3) משדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.

(ב) לענין סעיף זה, “אחראי לקטין” – הורה, לרבות הורה חורג, מאמץ אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו”.

העונש המרבי הקבוע בחוק לעבירה של הדחת קטין לסמים הוא 25 שנות מאסר, כאשר החוק קובע כי מי שהורשע בעבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים או בניסיון לעבור עבירה זו יוטל עליו עונש מאסר (עונש מאסר חובה).
כפי שניתן לראות, בכל הנוגע לעבירה של הדחת קטין לסמים, לצד עונש המאסר קבע המחוקק קנס מקסימלי מכביד במיוחד (עד 5,650,000 ש”ח).

גידול סמים | ייצור סמים

סעיף 6 לפקודת הסמים שכותרתו “ייצור, הכנה והפקה” קובע איסור על גידול, ייצור, הפקה והכנה של החומרים המוגדרים כסמים מסוכנים, אלא ברישיון משרד הבריאות;

“לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברשיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977”.

המחוקק ראה בעבירה של גידול סמים נדבך מרכזי בשרשרת הפצת הסם ולפיכך קבע כי עבירה של גידול סמים הינה עבירת פשע חמור, שהעונש המרבי עליה הוא עשרים שנות מאסר.
מטעמים של חסכון בעלויות והרצון להפחית ככל הניתן את המגע עם סוחרי סמים, לא מעט אנשים “נורמטיביים” עוסקים בגידול שתילים של קנאביס (מריחואנה) בתוך ביתם.
רשויות החקירה והתביעה מתייחסים אחרת לחלוטין למי שהחזיק באופן חד פעמי בסם “קל”, לצריכתו העצמית, לבין מי שעוסק בגידול סמים.
מבחינת האחריות הפלילית, אין כל הבדל בין מי שגידל לעצמו בביתו שתילים של קנאביס לבין מי שייצר במעבדה סם סינטטי קטלני כזה או אחר – באם יוכחו האישומים – שניהם כאחד יורשעו בדיוק באותה עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים.
להרחבה בכל הנוגע לעבירת גידול סמים ולדוגמאות למקרים בהם טיפלנו ראו:

סחר בסמים | הספקת סמים | ייצוא סמים | ייבוא סמים

סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים קובע איסור מפורש על כל עסקה בסם לרבות: סחר בסם, ייצוא וייבוא סם מסוכן והספקת סם מסוכן, בין בתמורה ובין שלא בתמורה;
וכך קובע סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו: “יצוא, יבוא, וסחר והספקה”:

“לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל”.

עבירה של סחר בסמים הינה עבירת פשע חמור והעונש המרבי הקבוע בצדה בחוק הוא עשרים שנות מאסר.
לצד עונש המאסר, נאשם שיורשע בעבירה של עסקת סמים ויוכרז על ידי בית המשפט כ”סוחר סמים” צפוי גם לחילוט רכוש, ככל שקיימת זיקה בין ביצוע עבירת הסמים לרכוש אותו מבקשת התביעה לחלט, זאת לצד קנס כספי כבד.
דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של סחר בסמים ניתן לראות בקישור הבא: סחר בסמים.

תיווך בסמים

סעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו “תיווך”, אוסר על תיווך בעסקת סמים, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.

“לא יתווך אדם – בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בפעולה אסורה לפי סעיף 13”.

גם עבירה של תיווך בעסקת סמים הינה עבירת פשע חמור שהעונש הקבוע בצדה בחוק הוא עשרים שנות מאסר.
דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של תיווך בסמים ניתן לראות בקישור הבא: תיווך בסמים.

החזקת סמים | שימוש בסמים

סעיף 7 לפקודת הסמים קובע את האיסור על החזקה של סם מסוכן ושימוש בו, שלא ברישיון ממשרד הבריאות:

“7.(א) לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל”.

יחד עם זאת, קבע המחוקק בסעיף 7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים מדרג חומרה בעבירה של החזקת סם ושימוש בסם תוך אבחנה:
- בין החזקה ושימוש לצריכה עצמית – שתיחשב לעבירה “קלה יותר” שדינה המקסימלי שלוש שנות מאסר;
- לבין החזקה ושימוש שלא לצריכה עצמית (אלא למטרות הפצה וסחר) – הנחשבת עבירת פשע חמור שעונשה המרבי בחוק הוא 20 שנות מאסר.
וזו לשון המחוקק בסעיף בפקודת הסמים המסוכנים הנוגע להחזקה ולשימוש בסמים:

“7. (ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977”.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של החזקת סמים ו/או שימוש בסמים ניתן לראות בקישור הבא: החזקת סמים.

החזקת סמים לצריכה עצמית – אימתי

פקודת הסמים קובעת חזקה לפיה מי שהחזיק סם מסוכן בכמות העולה על הכמות הספציפית המפורטת בתוספת השניה לפקודה – הרי שהחזיק בסם שלא לצריכתו העצמית.
כך למשל, מי שהחזיק בסם מסוג קנביס (מריחואנה, גראס או חשיש) בכמות העולה על 15 גרם ייחשב כמי שהחזיק בסמים שלא לצריכתו העצמית.
ביחס לסמים מסוג קוקאין והרואין רף הצריכה העצמית עומד על 0.3 גרם, בסמים מסוג אופיום על 2 גרם ואילו בסם מסוג LSD כמות של מעל 3 יחידות תיחשב שלא לצריכה עצמית.
במצב כזה, נטל ההוכחה והשכנוע לכך שהסמים נועדו לצריכה עצמית עובר אל כתפי הנאשם, וככל שלא יעמוד בנטל – ייחשב כמי שהחזיק בסמים לצורכי הפצה וסחר וככלל יהיה צפוי לעונש מאסר באם יורשע.
המצב המשפטי במדינת ישראל, נכון להיום, הוא שגם החזקת סם בכמות קטנה לצריכה עצמית מהווה עבירה פלילית.

שאלת חוקיות החיפוש – “הילכת בן חיים”

תיקים של החזקה ושימוש בסמים מעוררים, פעמים רבות, שאלה של חוקיות החיפוש שנערך ע”י הרשות החוקרת בגופו של החשוד, בביתו או ברכבו לצורך איתור ותפיסת החומר החשוד כסם וככל שנערך חיפוש לא חוקי – מה דינן של הראיות (ובעניין זה – הסמים) שנתפסו בחיפוש.
בעניין זה, הדין מאפשר לשוטר לערוך חיפוש גם ללא צו בית משפט, אם היה לשוטר יסוד סביר להניח שבוצעה עבירה על פקודת הסמים, לרבות עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית.
גם בהיעדר יסוד סביר להניח ביצוע עבירה, תהיה לשוטר סמכות לערוך חיפוש אם החשוד נתן הסכמה, מודעת ומרצון, לביצוע החיפוש, תוך שהובהר לו במפורש כי זכותו לסרב לחיפוש וכי סירובו לא יפעל לחובתו (“הסכמה מדעת“).
בפועל, “המציאות בשטח” מלמדת כי פעמים רבות לא מקפידה המשטרה על חוקיות החיפוש, דבר שעשוי להוביל, בנסיבות מסוימות, לסגירת התיק הפלילי, לביטול כתב אישום אם הוגש או לזיכוי הנאשם.
ההלכה המנחה של בית המשפט העליון בעניין זה נקבעה ברע”פ 10141/09 אברהם בן חיים נ’ מדינת ישראל (“הילכת בן חיים”, ההדגשה שלנו):

“סיכומו של דבר, בהעדר מקור סמכות אחר ובנסיבות המצדיקות זאת, הסכמתו של אדם לעריכת חיפוש על גופו, בכליו או בביתו עשויה להוות מקור סמכות עצמאי לביצוע החיפוש. באותן נסיבות תוכל ההסכמה לשמש תחליף לדרישת החשד הסביר לנשיאת נשק…או לדרישת ה”יסוד להניח” כי בוצעה עבירה…

אין חולק כי תנאי לכך הוא שאותה הסכמה תהיה הסכמת אמת מודעת ורצונית. כדי להבטיח זאת אין די בבקשת הסכמתו של האדם מושא החיפוש לעריכת החיפוש אלא יש להבהיר לו במפורש כי נתונה לו הזכות לסרב לביצוע החיפוש וכי הסירוב לא ייזקף לחובתו.

יחד עם זאת, איננו רואים לקבוע כי ההסכמה לביצוע החיפוש צריכה להינתן בהכרח בכתב…התכלית המרכזית העומדת ביסוד החובה להודיע לאדם מושא החיפוש בהסכמה על זכותו לסרב לביצוע החיפוש אינה יצירת פרוצדורה פורמלית לעריכת החיפוש אלא בהבטחת האוטונומיה של הפרט שמתבקשת הסכמתו לעריכת החיפוש.

כדי להגשים תכלית זאת אין הכרח שההודעה על הזכויות תינתן בכתב, ודומה כי דרישה כזו עשויה לסרבל ולהאריך את הליך החיפוש המתקיים פעמים רבות בתנאים של לחץ או צורך מיידי. אדרבא, דווקא הסבר ברור ומובן שיינתן בעל-פה בדבר הזכות לסרב לביצוע החיפוש ובדבר העובדה כי הסירוב לא ייזקף לחובתו של המסרב תשרת טוב יותר את הצורך להבטיח את כנות ההסכמה לביצוע החיפוש מאשר חתימה על טופס זה או אחר.

עוד נוסיף בהקשר זה כי מן הראוי ששאלת אופן ביצוע החיפוש בהסכמה תוסדר בנוהל רשמי של המשטרה שינחה את השוטרים לגבי היקף סמכויות עריכת החיפוש הנתונות להם ולגבי התנאים לעריכת חיפוש בהסכמה.

אנו סבורים כי במסגרת הנוהל האמור יש לקבוע כי מייד ובסמוך לאחר עריכת החיפוש בהסכמה ירשום השוטר שערך את החיפוש זכרון דברים או תרשומת בדבר נסיבות החיפוש שנערך. כך, יוותר תיעוד אמין ומדויק אודות החיפוש ככל שתתעורר בעתיד שאלה לגבי חוקיותו או האופן שבו הוא נערך.”

ולעניין שאלת קבילות הראיות שנתפסו בחיפושים בלתי חוקיים, פסל בית המשפט העליון את הראיות בקובעו בפרשת בן חיים (ההדגשה שלנו):

“בבואנו לערוך את האיזון בין השיקולים המתנגשים שומה עלינו לזכור כי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בעניין ישככרוב נועדה בראש ובראשונה להגן על זכותו החוקתית של הנאשם להליך הוגן.

לפיכך המבחן הבסיסי לפסילת ראיות שנקבע במסגרת הדוקטרינה הוא מבחן עמידת הפגיעה בזכות להליך הוגן כתוצאה מקבלת הראיה שהושגה שלא כדין בתנאי פסקת ההגבלה.

במקרה שלפנינו נוכח חומרת אי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראיות והפגיעה הקלה יחסית באינטרס הציבורי שתיגרם כתוצאה מאי-קבלתן נראה כי המסקנה המתחייבת היא כי קבלת הסכין בעניין בן חיים וקבלת הסמים בעניין ג’בלי כראיות תביא לפגיעה בלתי מידתית בזכויות שני המבקשים להליך הוגן.

זאת ועוד, על אף שהראיות שנתפשו בשני החיפושים הן ראיות חפציות שיש להן קיום עצמאי ונפרד מאי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגתן, הרי במקרה דנן עסקינן בראיות שלא היו נמצאות על ידי המשטרה אלמלא החיפושים הבלתי-חוקיים.

להשקפתי, לעובדה זו יש ליתן משקל במסגרת האיזון הכולל בבואנו לבחון את קבילות הראיות ויש בה כדי לתמוך בפסילתן (ראו עניין יששכרוב, בעמ’ 564). אכן, נוכח העובדה שבית המשפט נדרש בהתאם לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית לבחון את קבילות הראיה שהושגה שלא כדין במשקפי הפגיעה בזכות להליך הוגן, יש טעם בהבחנה שלה טוענים המבקשים בין ראיה חפצית שקשורה בקשר הדוק לאי-החוקיות שבהשגתה לבין ראיה חפצית שהייתה מתגלה גם בלי הפעלת אמצעים בלתי-חוקיים על ידי המשטרה.”

מדיניות מקלה יותר בעבירה ראשונה של החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית

אף על פי שכאמור פקודת הסמים אינה עושה הבחנה בין “סמים קלים” ל”סמים קשים”, גם במקרה של החזקה ושימוש לצריכה עצמית, הרשות התובעת נוקטת במדיניות מקלה יותר ביחס לתפיסת סם ראשונה ובכמות קטנה, מסוג מריחואנה או חשיש, בידי מי שנעדר עבר פלילי.
לפי מדיניות זו, שבאה לידי ביטוי ב”הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.1105 מדיניות התביעה – סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית“, ניתן יהיה בנסיבות מסוימות, להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק מחוסר עניין לציבור, תוך רישום אזהרה.
הנסיבות בהן תשקול התביעה שלא להגיש כתב אישום ולסגור את התיק באזהרה:
- מדובר בתפיסת סם ראשונה, בכמות קטנה לצריכה עצמית, של סם מסוג חשיש או מריחואנה.
- האדם שנתפס מחזיק בסם נעדר כל תיקים פליליים, לרבות תיקים סגורים.
- החשוד מודה בעבירה.
- אין נסיבות מחמירות.
- הוגשה בקשה מאת החשוד או בא כוחו לסגירת התיק באזהרה, הכוללת התחייבות של החשוד שלא יוסיף להשתמש בסמים מכל סוג שהוא והצהרה כי הוא מודע לכך שאם ייתפס בשנית ימוצה עמו הדין גם ביחס לפעם הראשונה.
הנחיית היועץ המשפטי קובעת מדיניות גמישה יותר גם ביחס לעיכוב הליכים, במקרים של החזקה או שימוש בסמים לצריכה עצמית, בנסיבות המתאימות. עוד על מוסד עיכוב ההליכים ראו בקישור: עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.
עוד קובעת הנחיית היועץ המשפטי, כי במקרים בהם הוגש כתב אישום הכולל אישום בודד בגין אחזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית ולנאשם אין רקע עברייני, תשקול התביעה, בנסיבות המתאימות, להסתפק בעתירה לאמצעי ענישה (כגון שירות לתועלת הציבור) או טיפול ללא הרשעה בדין. עוד על סיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בקישור: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

מנגד נפסק, כי החזקת סמים לצריכה עצמית הינה עבירה שיש עימה קלון

למרות הקולות שנשמעים בציבור לעניין לגליזציה של שימוש בסמים קלים וניסיונות לקדם חקיקה שתוביל לאי הפללת צרכני סמים קלים, הקול שיוצא מבתי המשפט נוטה דווקא להחמרה בענישה בעבירות סמים, וזאת במגמה ליצור הרתעה כלפי עבריינים פוטנציאליים.
לא אחת, חזר ופסק בית המשפט העליון כי כאשר מדובר בעבירות סמים על בית המשפט לנקוט ביד קשה כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים מפני ביצוען. כך למשל פסק בית המשפט העליון בע”פ 211/09 אזולאי נ’ מדינת ישראל :

“הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים […] מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים” (ראו גם: ע”פ 3623/13 ברון נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.11.2014); ע”פ 4597/13 פיצו נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (22.9.2014)).

אך באחרונה (19.7.2017), הוציא תחת ידו בית המשפט המחוזי בירושלים פסק דין בתיק עמש”מ 25813-04-17 שפירא נ’ נציבות שרות המדינה, המשקף את עמדתה העדכנית של מערכת המשפט בישראל ביחס לעבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית.
במקרה זה, הורשעה גננת בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית בבית משפט השלום בתל אביב. בהיותה עובדת מדינה, הוגשה כנגד הגננת “תובענה לאחר הליך פלילי” לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
במסגרת בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, הואשמה הגננת בכך שבהחזקת הסמים לצריכתה העצמית:

“…לא קיימה הנאשמת את המוטל עליה כעובדת מדינה, התנהגה התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובדת מדינה שעלולה לפגוע בשמו הטוב ובתדמיתו של שירות המדינה ועברה עבירה שיש עמה קלון”.

בשאלת הקלון, פסק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה כדלקמן:

“…הנאשמת לאחר שהורשעה בדין, בביצוע עבירה של החזקת/שימוש בסמים לצריכה עצמית ובשל מהות תפקידה היא נדרשת להקפדה מיוחדת על התנהגותה האישית, בהיותה דוגמא אישית ומופת לתלמידים, אף מחוץ למסגרת עבודתה. על כן, אף אם נשמעים קולות בציבור של יחס מקל מה עם מפרי הוראות פקודת הסמים, כל עוד לא שונתה הפקודה, יש להתייחס בהתאם לעבריינים. לא נותר בפני בית הדין אלא לקבוע כי, במקרה דנן מדובר בעבירה שיש עמה קלון”.

שאלת הקלון הטמון בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בירושלים. בתמצית, הציגה פרקליטות המדינה בהליך זה את העמדות הבאות:
- יש לראות בעבירה של החזקת סמים עבירה שיש עמה קלון ביחס לעובדי המדינה, בכלל, וביחס לעובדי מערכת החינוך, בפרט.
- באשר לטענה העקרונית כאילו חל שינוי מהותי בתפיסה כלפי סמים – הגורמים המקצועיים עדיין מעריכים כי קיימים סיכונים בשימוש בסמים כולל קנביס, וכי השימוש בסמים אלה פוגע בבריאות הגופנית והנפשית של המשתמשים בסם.
- “עבירות סמים, לרבות הקלות שבהן מטילות צל כבד על תכונות הבסיס הנדרשות מעובד המדינה, בין השאר בשל השפעת השימוש בסם על יכולת התפקוד של עובד הציבור”.

בפסק דין מנומק, קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את טענות פרקליטות המדינה ופסק:

“כל עוד המחוקק הותיר על כנו את עבירות החזקת הסמים, גם לצריכה עצמית, מי שרואה עצמו “מעל החוק”, ומעדיף את נוחיותו האישית, ייחשב כמי שביצע עבירה שיש עמה קלון כאשר המחוקק ובתי המשפט נלחמים באופן נמרץ בנגע הסמים, בכלל, ובהפצתו לציבור הצעיר, בפרט”.

עבירות סמים – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

כאמור, עבירות סמים אינן נחלתן הבלעדית של אנשים הנמצאים בשולי החברה או מתפרנסים מפשיעה. כל עוד קייימת מדיניות הפללה בישראל בכל הנוגע לעבירות סמים, יגררו למעגל ההפללה הפלילית אנשים נורמטיביים מכל רבדי החברה ובכל הגילאים בין אם צעירים בתחילת דרכם או בוגרים.
הרשעה פלילית בעבירת סמים, ובכלל זה עבירה של החזקת סמים אפילו לצריכה עצמית, מכתימה את שמו הטוב של המורשע ומעמידה אותו בסיכון ממשי לענישה כזו או אחרת.
במקרים רבים, מדובר בנזק אדיר הצפוי להיגרם לחשוד או לנאשם, באם יורשע, נזק שלא בהכרח עומד בפרופורציה לחומרת העבירה שביצע ולנסיבותיו האישיות. הדברים נכונים בפרט ביחס לחשודים ולנאשמים צעירים, שכל עתידם המקצועי לפניהם והרשעה בפלילים בעבירות סמים עלולה לסגור בפניהם דלתות רבות עוד בטרם החלו לסלול את דרכם.
להרחבה על השלכותיה של הרשעה בפלילים ראו בקישור הבא: השלכותיה של ההרשעה הפלילית והחשיבות שבסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים.
בפרק הקודם טרחנו להראות, שככל שמדובר בעובדי מדינה – שימוש בסמים קלים, אפילו לצריכה עצמית, ייחשב כעבירה שיש עימה קלון.
כל אלו מובילים למסקנה אחת – אין להקל ראש בחקירה פלילית שנפתחה ביחס לעבירות סמים, אפילו ביחס להחזקה / שימוש לצריכה עצמית ויש להתייעץ עם עורך דין פלילי בטרם מתן גירסה לחוקרים. בהקשר זה יש לדעת, כי מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לשמש לחובתו של החשוד (להבדיל מהשימוש בזכות השתיקה).
פעמים רבות, מתעוררות בתיקים הנוגעים לעבירות סמים סוגיות ראייתיות או משפטיות שונות שיכולות להשפיע על אופן סיום ההליך הפלילי ותוצאותיו, כמו למשל שאלות הנוגעות לשבר בשרשרת הסם (חוסר יכולת להוכיח שהסם שנתפס בזירה הינו הסם שנבדק במעמבדת מז”פ) או לחוקיות החיפוש ולקבילותן של ראיות מרכזיות.
נוכח פניהן הרבות של עבירות הסמים, המורכבות המשפטית שכרוכה בהן לא אחת, העונשים הקבועים בצדן ונטיית בתי המשפט להחמיר בענישה, ומנגד – האפשרות במקרים מסוימים להימנע מהעמדה לדין, להימנע מהרשעה בפלילים או להגיע לענישה מקלה – קיימת חשיבות קריטית לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בשלב החקירה, וייצוג משפטי באם חלילה הוגש כתב אישום.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי עבירות סמים

פרשיית יבוא סמים שטופלה ע”י משרדנו באחרונה ועלתה לכותרות; מה שהחל במעצר דרמטי, כאילו מדובר בסוחרי סמים מסוכנים מקולומביה, הסתיים בעקבות הליך גישור פלילי בבית המשפט המחוזי בירושלים במספר חודשי עבודות שירות.
מדובר ביבוא 7 ליטר של חליטת הצמחים איוואסקה (“גפן הרוחות” – Ayahuasca) מקולומביה.
ראו כתבתו של יוסי אלי בחדשות ערוץ 10 ביום 6.7.18 אודות הפרשה. את ולרי ודרור ייצגו עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן.

עבירות סמים – ייצוג משפטי | יבוא איוואסקה מקולומביה משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

עוד בנושא טיפול משרדנו בפרשיות דומות ראו: יבוא סמים – איוואסקה | Ayahuasca – ייצוג משפטי.
לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקי עבירות סמים.

עורך דין פלילי

הפוסט עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (109) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

דוגמאות להמחשה – עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | דין משמעתי 4.9 (251)

גיא פלנטר — Sat, 25 Feb 2023 12:29:43 +0000

דוגמאות להמחשה – מקרים אשר טופלו על ידי משרד עורכי דין גיא פלנטר

משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

פתח דבר – הצלחות הם עניין יחסי

בהמשך עמוד זה נפנה את הקורא לדוגמאות שונות של מקרים בהם טיפל משרדנו שהסתיימו בסגירת תיקים פליליים, ביטול כתבי אישום, זיכוי נאשמים, סיום הליכים פליליים ללא הרשעה, הקלה משמעותית בענישה, מחיקת רישום פלילי, ביטול רישום משטרתי, קבלת רישוי לכלי ירייה, החזרת כלי ירייה מהמשטרה ועוד.
כאן המקום להזכיר כי גם בעולם המשפט, הצלחות והישגים משפטיים הינם עניין יחסי.
אפילו זיכוי מוחלט של נאשם מכל אשמה, מה שעשוי להיתפס באופן טבעי כהצלחה מסחררת של הסניגור, במציאות, עשוי להיות כישלון לא קטן. למשל, באם ניתן היה למנוע מראש את עצם הגשת כתב האישום, לסגור את התיק עוד בשלב השימוע ולחסוך מהנאשם (שאמנם זוכה בסופו של דבר) את עינוי דינו, את עצם הסיכון שיורשע בהליך הפלילי כמו גם את כל הנזקים וההוצאות הכרוכים בניהול משפטו.
במציאות, לא כל תיק פלילי אפשר לסגור, לא כל כתב אישום אפשר לבטל, לא כל נאשם אפשר לזכות ולא כל רישום פלילי אפשר למחוק.
חלק מתפקידו של הסניגור, לשקף ללקוחותיו נכונה את מצבם המשפטי, לייעץ להם בחכמה כיצד לנהוג והיכן בדיוק למקד את מאבקם המשפטי, כלומר:
- בשאלת עצם האחריות לעבירה.
- בשאלת היקף ומידת האחריות לעבירה.
- בשאלת סיום ההליך הפלילי בהרשעה או באי ההרשעה בפלילים, למרות אחריותם לעבירה כזו או אחרת.
- או – בשאלת העונש.
גישתנו בעניין, שתמיד צריך “לכוון גבוה”, שכן כידוע, מי שמכוון גבוה בדך כלל גם פוגע גבוה או במילים של לס בראון: “כוון לירח, אפילו אם תחטיא, אתה תנחת בין כוכבים“. יחד עם זאת, הצבת המטרות חייבת להיות מציאותית, עם לפחות סיכוי סביר להצלחה.
בסופו של יום, כל מקרה ומקרה הינו עולם ומלואו, המוכרע על פי נסיבותיו הפרטניות. עסקינן באנשים ובגורלם ולא במתמטיקה ותפקידו של הסניגור ללמוד את המקרה לפרטי פרטיו, להתאים את הייעוץ והייצוג המשפטי לנסיבות הפרטניות של המקרה שבפניו ולחתור בתעוזה, בנאמנות ובמסירות להשגת התוצאה הטובה ביותר שניתן להשיג.
ועוד מילה בטרם נעבור לדוגמאות עצמן. בכל המקרים שיובאו להלן היה מעורב באופן אישי עורך דין גיא פלנטר. יחד עם זאת, ברוב המקרים, התוצאות הן גם פרי עמלם של אחד או יותר מצוות עורכי הדין במשרד: עורכת דין אירנה אינברג, עורך דין עמנואל טראץ’.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו (לחיצה על הכותרת תפתח את העמוד הרלוונטי)

ארכיון סגירת תיק פלילי – דוגמאות למקרים בהם נסגרו תיקי החקירה בתיקים בהם הענקנו ייעוץ וליווי משפטי.
ארכיון סגירת תיק בשימוע פלילי – דוגמאות לתיקים פליליים שנסגרו בהליכי שימוע מול רשויות התביעה, לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי.
ארכיון ביטול כתב אישום – דוגמאות למקרים בהם בוטל כתב אישום, נמחקו כתבי אישום או הרשות התובעת חזרה בה מכתב האישום.
ארכיון עיכוב הליכים משפטיים על ידי היועץ המשפטי לממשלה – דוגמאות למקרים בהם נתקבלו בקשות לעיכוב ההליכים ע”י היועץ המשפטי לממשלה במשפטים פליליים.
ארכיון זיכוי בתיק פלילי – דוגמאות למקרים בהם זוכו נאשמים שייצגנו במשפט פלילי או במשפט צבאי.
ארכיון זיכוי בתיק משמעתי – דוגמאות למקרים בהם זוכו נאשמים שייצגנו בהליכים משמעתיים.
ארכיון ביטול תובענה משמעתית – דוגמאות למקרים בהם בוטלו תובענות משמעתיות בהליכים משמעתיים בהם ייצגנו.
ארכיון אי הרשעה – דוגמאות למקרים בהם הסתיימו הליכים פלילים בהם ייצגנו תוך הימנעות מהרשעה פלילית, סיום ההליך פלילי ללא הרשעה או בביטול הרשעה.
ארכיון ענישה לקולא – דוגמאות למקרים בהם הסתיימו הליכים פליליים בהם הענקנו ייצוג משפטי בענישה מתונה, לקולא.
ארכיון מחיקת רישום פלילי | מחיקת עבר פלילי – דוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות שהגשנו, והורה על קיצור תקופות התיישנות ומחיקה במרשם הפלילי.
ארכיון חנינה מהנשיא – דוגמאות למקרים בהם קיבל נשיא המדינה בקשות חנינה שהגשנו.
ארכיון ביטול רישום משטרתי – דוגמאות למקרים בהם נתקבלה בקשה מטעמנו לביטול הרישום המשטרתי ברישומיה הפנימיים של המשטרה.
ארכיון מחיקת רישום משטרתי – דוגמאות למקרים בהם הובלנו למחיקת רישום משטרתי באמצעות שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
ארכיון רישוי כלי ירייה – דוגמאות למקרים בהם הוסדר רישוי לכלי ירייה, בין אם בהגשת בקשה, בערר או בעתירה מנהלית.
ארכיון החזרת נשק מהמשטרה – דוגמאות למקרים בהם הוחזר כלי ירייה, אשר היה תפוס במשטרה.
החזרת רכוש תפוס מהמשטרה – דוגמאות למקרים בהם שיחררנו רכוש וחפצים שנתפסו על ידי המשטרה והשבנו אותם לבעליהם.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | עורך דין משמעתי

הפוסט דוגמאות להמחשה – עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | דין משמעתי 4.9 (251) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ייצוג במשפט פלילי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (368)

גיא פלנטר — Wed, 15 Feb 2023 12:24:32 +0000

ייצוג במשפט פלילי ע”י עורך דין פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי במשפט פלילי לחשודים ולנאשמים, בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות המשפטיות

בעמוד אודות חקירה במשטרה עמדנו על מצבם הבעייתי של אזרחים הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בחקירה פלילית.
אותו “מאזן כוחות” הנוטה בבירור לרעתו של החשוד במהלך החקירה, אך מתחזק לרעתו, עת מוגש כנגדו כתב אישום והוא הופך מחשוד לנאשם בפלילים.
אם עמדה לאותו חשוד “חזקת חפות” במהלך הליכי חקירתו, עתה, משהוגש כנגדו כתב אישום, נחלשת אותה “חזקת חפות” שכן, בעצם הגשת כתב האישום קיימת אמירה ברורה מצד המדינה, שעו”ד שזה תחום מומחיותו (בין אם תובע משטרתי או תובע הנמנה על פרקליטות המדינה), בחן את הראיות שנאספו בחקירה והגיע לכלל מסקנה, שיש סיכוי סביר להרשעה וקיים גם עניין לציבור בהעמדתו לדין של אותו אדם.
כעקרון, סבורה רשות התביעה שהיא מביאה בפני בתי המשפט לבירור את התיקים היותר מוצדקים וחזקים וסטטיסטית, יכולה התביעה לתמוך עמדתה באחוז הזניח של זיכויים. על פי נתונים שסיפקה פרקליטות המדינה לציבור, 3% בלבד מכלל התיקים שהסתיימו בבתי המשפט בישראל בשנת 2017 הסתיימו בזיכוי בעוד 4% מהתיקים הסתיימו בביטול כתב האישום. באחוז זעום זה של זיכויים קיים מסר ברור לציבור: אין להקל ראש לרגע בכתב האישום שהוגש לבית המשפט.
הגישה על פיה יבוא הנאשם לבית המשפט ופשוט “יספר” לשופט מה קרה והכול “יהיה בסדר”, נאיבית ומנותקת לחלוטין מן המציאות.
לכל נאשם באשר הוא, אין את הכלים להתמודד בגפו עם כתב אישום פלילי שהוגש כנגדו. די לציין בהקשר זה, שאפילו עורכי דין וחוקרי משטרה שהוגשו כנגדם כתבי אישום, טרחו והתכבדו להעמיד לעצמם ייצוג משפטי של עורך דין פלילי.
האחוז הזעום של זיכויים עלול להוביל למסקנה שכמעט תמיד, דינם של כל הנאשמים אחד הוא – להימצא אשמים ו”לשלם” את המחיר המתבקש, הן בהכתמת שמם בהרשעה פלילית והן בענישה ממשית כזו או אחרת.
אך בפועל, מסקנה זו איננה נכונה שכן בכ- 11% מהמקרים בהם הוגשו כתבי אישום, מסתיים ההליך בביטולו של כתב האישום, עיכוב ההליכים המשפטיים על ידי היועץ המשפטי לממשלה או סיום ההליך באי הרשעה של הנאשם או בביטול הרשעה.
סיום מוצלח שכזה נכון במיוחד לגבי אותם נאשמים אשר אין להם עבר פלילי ואשר הואשמו בעבירות הפחות חמורות.
כבכל דבר אחר, יש לדעת שגם במשפט פלילי “הצלחה” יכולה להיות עניין יחסי; ניקח למשל מקרה בו כנגד נאשם (שהודה בחקירתו במשטרה) הוגש כתב אישום חמור המייחס לו עבירות פליליות של הונאה בכרטיסי אשראי וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בסך כולל של כ- 700 אלף דולר. דומה כי הכל יסכימו שבמצב דברים זה, סיום ההליך הפלילי ללא מאסר מאחורי סורג ובריח – הוא בגדר הצלחה.
כל מקרה ונסיבותיו, ולפיכך, לעתים יתמקד הייצוג במשפט פלילי בסוגיית האחריות והאשמה, בעוד במקרים אחרים יתמקד המאבק בסוגיית עצם ההרשעה או מידת העונש. לעתים אף ימשיך המאבק לערכאה גבוה יותר, במסגרת ערעור פלילי על הכרעת הדין ו/או גזר הדין. כך או כך, כמעט תמיד, ייצוג משפטי בידי עורך דין פלילי מקצוען ומנוסה ישפיע באופן מהותי אם לא מכריע על התוצאה.

במשרדנו עורכי דין פליליים, יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ המעניקים ייצוג במשפט פלילי

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג במשפט פלילי לנאשמים בכל בתי המשפט ברחבי הארץ ובכל הערכאות (כולל ערעור פלילי לבית המשפט המחוזי או לבית המשפט העליון על הכרעת הדין ו/או גזר דין).
לפרטים נוספים אודות צוות עורכי הדין במשרד ראו בעמוד: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
ברשימת הדוגמאות בהמשך עמוד זה, ניתן להתרשם ממקרים בהם העניק משרדנו ייצוג במשפט פלילי לנאשמים בהליכים פליליים בבתי משפט שונים, וזאת מעבר למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב האישום, עיכוב ההליכים ע”י היועץ המשפטי לממשלה או סיום ההליך באי הרשעת הנאשם או בביטול הרשעתו.

ייצוג במשפט פלילי – לאן עכשיו – לקריאה נוספת

לקריאה נוספת לפי סוג הטיפול המשפטי

בעמוד “עורך דין פלילי – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים“, יכול כל קורא למצוא מידע נקודתי וספציפי, הנוגע בדיוק לשלב שבו הוא נמצא – ביחס להליך הפלילי;

לקריאה נוספת לפי השתייכות לאחד מהצדדים להליך הפלילי

בעמוד “צדדים להליך הפלילי שאנו מייצגים“, תמצאו התייחסות נפרדת לכל אחד מהצדדים השונים להליך הפלילי:
- עצורים; ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
- חשודים: הכנה לחקירה פלילית וליווי בייעוץ משפטי במהלך החקירה.
- נאשמים: ייצוג משפטי בשלבי המשפט הפלילי ובערכאות הערעור.
- תאגידים + נושאי משרה בתאגידים: ייעוץ וייצוג משפטי בעניינים פליליים ומשמעתיים.
- מתלוננים + נפגעי עבירה: ייעוץ משפטי בשאלות כגון: האם להגיש תלונה פלילית? האם יש חובת דיווח? למי להגיש את התלונה? וכיצד להוכיח אותה? ליווי משפטי בנוגע לתלונתם לרבות הגשת ערר על ההחלטה לסגור את התיק) וכן הענקת ליווי משפטי למתלוננים בהליך הפלילי עצמו.
- עובדי מדינה ועובדי גופים המעניקים שירות לציבור – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים.
- עובדי רשויות מקומיות ועובדי עיריות – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים.
- שוטרים – ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי מח”ש.
- קטינים הענקת ייעוץ משפטי וייצוג בבית משפט לנוער.

לקריאה נוספת לפי סוג עבירה פלילית

בעמוד “עורך דין פלילי – עבירות בהן אנו עוסקים” תמצאו התייחסות נפרדת למרבית העבירות הפליליות בהן עוסק משרדנו.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לנאשמים בהליכים פליליים.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו עשרות דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לנאשמים בהליכים פליליים.
כמו כן ראו: דוגמאות להמחשה.

עורך דין פלילי

ייצוג במשפט פלילי על ידי עורך דין פלילי | כתב אישום

הפוסט ייצוג במשפט פלילי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (368) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים פליליים 4.9 (102)

גיא פלנטר — Sun, 01 Jan 2023 12:22:59 +0000

עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה

עיכוב הליכים פליליים – כאן תמצאו את כל המידע הרלוונטי בנוגע לסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב הליכים פליליים.
משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לנאשמים בהליכים פליליים ובמקרים המתאימים מגיש מטעמם ליועץ המשפטי לממשלה בקשה לעיכוב הליכים פליליים. בסוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם נעתר היועמ”ש לבקשות שהוגשו ע”י משרדנו.

דוגמא להחלטת עיכוב הליכים פליליים על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

עיכוב הליכים פליליים – מהות סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה.

בכל עת שלאחר הגשת כתב אישום ולפני מתן הכרעת הדין, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לעכב הליכים פליליים שננקטו כנגד נאשם, וזאת בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט. עם הגשת ההודעה בדבר עיכוב ההליכים, מצווה בית המשפט להפסיק את ההליכים באותו משפט (בהתאם להוראות סעיף 231 (א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982).
ממועד עיכוב ההליכים “מתחילה לרוץ” תקופת זמן מוגבלת, אשר במסגרתה פתוח בפני היועץ המשפטי לממשלה לחדש את ההליכים הפליליים בהודעה בכתב לבית המשפט (בהתאם לסמכותו בסעיף 232 לחוק סדר הדין הפלילי). עם חידוש ההליכים, רשאי בית המשפט להמשיך את ההליכים מן השלב שאליו הגיע לפני הפסקתם.
תקופת הזמן שבמסגרתה ניתן לחדש את ההליכים, משתנה בהתאם לחומרת העבירה הפלילית בה הואשם הנאשם:
- בעבירות מסוג “פשע”: בתום 5 שנים מיום עיכוב ההליכים הפליליים – לא ניתן לחדשם.
- בעבירות מסוג “עוון”: בתום שנה מיום עיכוב ההליכים הפליליים – לא ניתן לחדשם.

בפועל, נדירים המקרים בהם מבקש היועץ המשפטי לממשלה לחדש את ההליכים ולמעשה, ברוב המקרים מסתיים התיק ללא הכרעה שיפוטית וללא תוצאות פוגעניות כלפי הנאשם. על פי דין, משעוכבו ההליכים פעם שנייה, לא ניתן לחדשם שוב.
היועץ המשפטי לממשלה רשאי להתנות את עיכוב הליכים פליליים בתנאים מסוימים, כגון: דרישה להבעת חרטה מצד המבקש והתחייבות שלא לחזור לעבור עבירות בעתיד, תשלום כופר (בעבירות פיסקליות וכלכליות), התערבות טיפולית, פיקוח שירות המבחן לתקופה מסוימת, ביצוע שירות לתועלת הציבור, או העמדת המבקש לדין משמעתי.
לא אחת, בטרם הכרעה בבקשה עורך היועץ המשפטי לממשלה בירור נוסף, למשל: באמצעות הזמנת תסקיר משירות המבחן, קבלת הערכה מהפסיכיאטר המחוזי, או התייעצות עם רשות משמעת (כאשר הנאשם הנו עובד מדינה).
במקרים מיוחדים, מבקש היועץ המשפטי לממשלה גם את תגובת המתלונן לבקשת העיכוב, במיוחד כאשר מדובר בנפגע עבירת מין או אלימות.
הסמכות לעכב ההליכים מופעלת באופן חריג; ככלל, משתמש היועץ המשפטי לממשלה בסמכותו על יסוד טעמים יוצאי דופן, הנובעים מנסיבות מיוחדות הנוגעות לעבירה ו/או לנאשם.
מאחר ולא מדובר “בערכאת ערעור” הבודקת מחדש את עצם ההחלטה להגיש כתב אישום, טענות לגבי טיב ראיות התביעה לא יובילו בדרך כלל לעיכוב ההליכים.

השיקולים המנחים בבחינת בקשה לעיכוב הליכים פליליים.

השיקולים המנחים את היועץ המשפטי לממשלה בכל הנוגע לעיכוב הליכים פליליים רבים ומגוונים, ולא מדובר “ברשימה סגורה”.
להלן יוצגו עיקרי השיקולים המוכרים לעיכוב הליכים פליליים, כאשר בדרך כלל, חברו יחדיו מספר שיקולים אשר הובילו, בכוחם המצטבר, לעיכוב ההליכים.

שיקולים הנוגעים לעבירה הפלילית.

טענות עובדתיות ו/או משפטיות בנוגע לעבירה הפלילית ולנסיבותיה.
חומרת העבירה הפלילית ואופיה (למשל, האם מדובר במעילה באמון או בחובת נאמנות).
האם מדובר בעבירה פלילית שהושלמה או רק בנסיון לעבור עבירה.
דרגת האשם.
המניע לביצוע העבירה הפלילית.
העובדה שנסיבות המקרה מתקרבות לאחד מהסייגים לפליליות המעשה (כגון הגנה עצמית, צורך, כורח, צידוק, העדר שליטה, אי שפיות הדעת וכו’).
מידת המעורבות והיוזמה של המבקש בביצוע העבירה הפלילית (עבריין עיקרי, שותף לעבירה, משדל, מסייע, “נגרר”).
האם מדובר בעבירה פלילית רבת משתתפים (למשל במסגרת פעילות “כנופיה” עבריינית).
רמת התחכום והתכנון בביצוע העבירה.
משך זמן ביצוע הפעילות העבריינית.
שכיחותה של ההתנהגות העבריינית (למשל בעבירות שהפכו ל”מכת מדינה”).
היקף הנזק שנגרם.
שיקולי הרתעה שונים.
רגישות ציבורית מיוחדת הנוגעת לעבירה או למקרה.
העניין הציבורי שבהעמדת המבקש לדין.

שיקולים הנוגעים לנסיבותיו המיוחדות של הנאשם.

מצב בריאותי קשה, גיל (קטינות או גיל מופלג), אסון מיוחד שפקד את המבקש ו/או את בני ביתו, מצוקה כלכלית או אחרת.
העבירה הפלילית פגעה במבקש עצמו (למשל, כאשר גרם ברשלנותו לפציעה או למוות של אחד מילדיו).
נזקים שכבר נגרמו למבקש (כגון: סנקציות שננקטו כנגדו, הליכים שונים שכבר התנהלו כנגדו).
נזק מיוחד שייגרם למבקש כתוצאה מהמשך ההליכים כנגדו.
מידת שיתוף הפעולה של המבקש עם גורמי החקירה והגורמים הטיפוליים ונסיונות שיקום קודמים.
העדר מסוכנות והעדר מוקדי חיכוך נוספים עם המתלונן או הקורבן.
הבעת חרטה.
פיצוי המתלונן או הקורבן, הטבת הנזק שנגרם.
עברו הנקי של המבקש והעדר הסתבכויות נוספות עם החוק, תרומתו לציבור.
התפתחויות מהותיות שאירעו מאז המקרה.
משך הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה ועינוי הדין שנגרם למבקש (אם העיכובים לא נגרמו על ידי המבקש).
מעשי או מחדלי הרשות החוקרת ו/או התביעה שפגעו שלא כדין במבקש.
מצבם המיוחד של בני משפחתו התלויים בו והשלכת המשך ההליך הפלילי עליהם.

שיקולים הנוגעים למתלונן או לקורבן העבירה.

ככל שהפגיעה בקורבן קשה יותר, והנזק שנגרם לו אינו ניתן לתיקון או לא תוקן, כך גם קיים אינטרס ציבורי רב יותר בהמשך ההליך הפלילי כנגד המבקש.
מחילה מצד הקורבן.
התנהגות פלילית או התנהגות פסולה מצד הקורבן עצמו.

שיקולים מוסדיים של התביעה ושל בתי המשפט.

קושי או מאמץ מיוחד בהוכחת האישום (במקרים נדירים).
השלכות ההחלטה על נאשמים נוספים ועל ניהול המשפט כנגדם.
שקלול הנזק שייגרם מניהול המשפט אל מול התועלת שבו.
חוסר יכולת לאתר עדי תביעה מרכזיים.
עומס המוטל על בתי המשפט והתביעה.

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין עיכוב הליכים פליליים.

לעיון בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה הרלוונטיות:

דוגמאות להליכים פליליים שעוכבו בעקבות בקשות שהגיש משרדנו ליועמ”ש.

לא כל מקרה עומד באמות המידה שנקבעו לעיכוב ההליכים ולפיכך יש להתייעץ עם עו”ד פלילי העוסק בתחום האם המקרה הפרטני מתאים לפניה בבקשה מסוג זה ליועץ המשפטי לממשלה.
בהמשך עמוד זה תמצאו קישורים לדוגמאות פרטניות והצלחות בתחום.
בכל הנוגע לדרכים אחרות להתמודדות עם כתב אישום ראו: התמודדות עם כתב אישום.

עורך דין פלילי

הפוסט עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים פליליים 4.9 (102) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

קבלת בקשת עיכוב הליכים פליליים ע”י היועמ”ש | טייס קרב: תקיפת בת זוג + איומים 5 (3)

גיא פלנטר — Tue, 08 Mar 2022 06:56:41 +0000

קבלת בקשת עיכוב הליכים פליליים ע”י היועמ”ש | טייס קרב: תקיפת בת זוג + איומים. בתמונה: בית משפט השלום בכפר סבא, שם עוכבו ההליכים הפליליים.

קבלת בקשת עיכוב הליכים פליליים ע”י היועמ”ש; טייס קרב אשר הודה בעבירות של תקיפת בת זוג + איומים.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בהליכים פליליים בכל רחבי הארץ.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו – קבלת בקשה שהגשנו ליעוץ המשפטי לממשלה לעכב הליכים פליליים שהתנהלו כנגד טייס קרב אשר הואשם בעבירות אלימות במשפחה. בקשתנו התקבלה.

קבלת בקשת עיכוב הליכים פליליים בעבירות אלימות במשפחה – תקיפת בת זוג ואיומים.

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם, טייס קרב.

כנגד רס”ן בצבא קבע, טייס קרב ומדריך טיס הוגש כתב אישום פלילי המייחס לו שני אישומים:
- באישום הראשון הואשם בתקיפה בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיפים 379 + 382(ב)(1) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, בכך שאחז בחזקה ביד אשתו, גרר אותה ברחבי הבית עד לדלת הכניסה וניסה להשליכה מחוץ לבית.
- באישום השני הואשם בעבירה פלילית של איומים כלפי אשתו, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין, תשל”ז – 197, בכך שאמר לה:

“…שירדוף אותה עד אלסקה, שכל חייו יקדיש לנקמה בה, שלא תוכל לצאת לרחוב, שלא תוכל לעבוד, שלא תוכל להתקיים…”.

קבלת בקשת עיכוב הליכים ע”י היועץ המשפטי לממשלה.

על מהות סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לעכב הליכים פליליים ואודות השיקולים המנחים אותו, ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד: עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.
משנמצא מקרה זה מתאים להליך של עיכוב הליכים, הגיש עורך דין פלילי גיא פלנטר מטעמו של הטייס בקשה ליועץ המשפטי לממשלה, שיורה על עיכוב ההליכים הפליליים בתיק זה.
בעקבות תסקיר חיובי שהוגש מטעם שירות המבחן אודות הטייס, נעתר היועץ המשפטי לממשלה לבקשת עיכוב הליכים מטעם עורך דין פלילי גיא פלנטר, ובהסתמך על סמכותו בסעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי, עיכב את ההליכים הפליליים בתיק.
כתב האישום לא הוגש מחדש ובכך הסתיים ההליך הפלילי, ללא הרשעה ואף ללא קביעת אשמה פלילית.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הטייס (ללא פרטים מזהים כמובן) ובהחלטת היועץ המשפטי לממשלה להיעתר לבקשה לעיכוב הליכים ולעכב את ההליכים הפליליים בתיק פלילי זה.

תיק פלילי בבית משפט השלום כפר-סבא.

עורך דין להגשת בקשת עיכוב הליכים ליועץ המשפטי לממשלה.

במסגרת ייצוג נאשמים בהליכים פליליים ובמקרים המתאימים, מגיש משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר בקשת עיכוב הליכים פליליים ליועץ המשפטי לממשלה.
לפרטים נוספים ראו: עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.

לקריאה נוספת.

להרחבה בנוגע לבקשת עיכוב הליכים פליליים, המוגשת ליועץ המשפטי לממשלה ראו:
להרחבה בנוגע לעבירות אלימות במשפחה ראו: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
לדוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות דומות ראו בעמודים:
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בכפר סבא ראו בעמוד: עורך דין פלילי בכפר סבא.

עו”ד פלילי

משפט פלילי | בקשה לעיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | עיכוב הליכים פליליים | עבירות אלימות במשפחה | ארכיון איומים | ארכיון תקיפת בת זוג | עורך דין להגשת בקשת עיכוב הליכים ליועמ”ש | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון

הפוסט קבלת בקשת עיכוב הליכים פליליים ע”י היועמ”ש | טייס קרב: תקיפת בת זוג + איומים 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עיכוב הליך פלילי; אלימות במשפחה תקיפת בת זוג, איומים, הטרדה, פגיעה בפרטיות 5 (3)

גיא פלנטר — Sun, 23 May 2021 15:08:16 +0000

עיכוב הליך פלילי – עבירות אלימות במשפחה.

קבלת בקשת עיכוב הליך פלילי ע”י היועמ”ש; עבירות אלימות במשפחה.

תמצית המקרה – עיכוב הליך פלילי בעבירות אלימות במשפחה – תקיפת בת זוג, איומים, הטרדה, פגיעה בפרטיות.

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה במסגרתו עוכב הליך פלילי בעבירות אלימות במשפחה.
היועץ המשפטי לממשלה נעתר לבקשת משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר ומורה על עיכוב הליכים פליליים בתיק פלילי בו הואשם צעיר בעבירות אלימות במשפחה – תקיפת בת זוג, איומים, פגיעה בפרטיות והטרדה.

כתב אישום שהוגש כנגד הצעיר – עבירות אלימות במשפחה.

פרשה זו עוסקת בצעיר ללא עבר פלילי אשר בעברו שירות משמעותי בכוחות הביטחון. כתב האישום שהוגש כנגדו עוסק במשבר שפרץ בינו לבין בת זוגתו, לאחר שהשניים התגוררו יחדיו במשך כשנה.
בתמצית, על פי הנטען בכתב האישום:
- משחזר הצעיר הביתה שיכור, פרץ וויכוח בין השניים, ולאחר שקנטרה אותו, תקף את המתלוננת בכך שדחף אותה וניער אותה בחוזקה.
- בהמשך, תפס את ידיה, הצמיד את פניו לפניה באופן מאיים והוסיף לנער אותה בחוזקה תוך כדי שהוא צועק עליה.
- בתגובה, הדפה אותו המתלוננת וכתוצאה מכך נגרמו לו שריטות בידו. במהלך הריב, כך נטען בכתב האישום, איים על המתלוננת בכך שאמר לה שאם תבגוד בו הוא ירצח אותה.
- לאחר מכן, כך נטען, ברח הצעיר מהבית והמתלוננת מצאה מקלט אצל אחותה, שם נשארה באותו לילה.
- במהלך הלילה, באובססיביות, שלח מספר רב של הודעות sms לטלפון של המתלוננת, קילל אותה, ניסה לברר היכן היא נמצאת ואיים עליה שאם היא לא חוזרת ינעל את דלת דירתם ולא יאפשר לה להיכנס לדירה.
- בהמשך אותו לילה, נסע לבית אימה של המתלוננת, שם טעה לחשוב שהיא נמצאת. בהגיעו לשם, דרש במספר הודעות sms ששלח למתלוננת שתצא החוצה, התקשר למתלוננת ופקד עליה לצאת וסירב לעזוב את המקום למרות בקשותיה.
- משלא נענתה המתלוננת לבקשתו, עלה לביתה של האם, דפק על הדלת בחוזקה וצלצל בפעמון, המשיך להתקשר למתלוננת ולמרות שהתחננה בפניו שיניח לה וילך לדרכו, הוסיף להתקשר אליה ולשלוח לה מסרונים. משהגיעו שוטרים למקום, חדל ממעשיו ועזב את המקום.
בהתאמה, הואשם הצעיר בכתב האישום שהוגש כנגדו בשורה של עבירות פליליות:
- איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 (להלן – “חוק העונשין”).
- תקיפת בת זוג, עבירה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין.
- עבירות פגיעה בפרטיות – בילוש או הטרדה אחרת, עבירה לפי סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ”א 1981.
- הטרדה באמצעות מתקן בזק – עבירה לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982.
כמנהגה בלא מעט כתבי אישום המייחסים לנאשמים עבירות אלימות במשפחה, הכריזה התביעה המשטרתית בכתב האישום כי ישנה אפשרות שתעתור בתיק זה למאסר בפועל בנוגע לנאשם.
התיק נקבע לדיון בפני כבוד השופט עידו דרויאן, בבית משפט השלום תל-אביב – יפו.

היועץ המשפטי לממשלה נעתר לבקשת משרדנו ומורה על עיכוב ההליך הפלילי.

בהתאם למצוות המחוקק בסעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב -1982:

“בכל עת שלאחר הגשת כתב אישום ולפני הכרעת הדין, רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט, לעכב את הליכי המשפט; הוגשה הודעה כאמור יפסיק בית המשפט את ההליכים באותו משפט”.

משמע, החלטה של היועץ המשפטי לממשלה המורה על עיכוב הליכים פליליים מובילה להפסקת ההליכים הפליליים בבית המשפט.
על מהות סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב הליכים פליליים ואודות השיקולים המנחים אותו, ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד: עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.
לאחר קבלת חומר החקירה וניתוחו הגיש עו”ד פלילי גיא פלנטר בקשה לעיכוב הליכים פליליים ליועץ המשפטי לממשלה.
בהחלטה מיום 15.8.18, לאחר שהנאשם השלים 12 חודשי פיקוח בשירות המבחן, נעתר היועץ המשפטי לממשלה לבקשת משרדנו והורה על עיכוב ההליך הפלילי.
בכך הסתיימה הפרשה מבלי שנקבעה אשמה פלילית ומבלי שהצעיר הוכתם בהרשעה פלילית.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הצעיר, אשר ייחס לו עבירות אלימות במשפחה, ובהחלטת היועץ המשפטי לממשלה להיעתר לבקשת משרדנו, ולהורות על עיכוב ההליכים הפליליים בתיק פלילי זה.
במקרה זה טיפלו במשרדנו עו”ד גיא פלנטר ועו”ד עמנואל טראץ’. החלטת עיכוב ההליכים עצמה ניתנה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט בינלאומי) ד”ר רועי שיינדורף ונמסרה על ידי עו”ד אושרת שמואל, ראש ענף המחלקה עיכוב הליכים בפרקליטות המדינה.

תיק פלילי בפני כבוד השופט עידו דרויאן, בית משפט השלום בתל אביב – יפו.

לקריאה נוספת.

להרחבה בנוגע לעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
למידע בנוגע לעבירות פגיעה בפרטיות ראו: עבירות פגיעה בפרטיות.
למידע בנוגע לעבירות הטרדה ראו: הטרדה באמצעות מתקן בזק – ייעוץ וייצוג משפטי.
לדוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות פליליות דומות ראו בעמודים:
להרחבה בכל הנוגע להגשת בקשה לעיכוב הליכים פליליים, המוגשת ליועץ המשפטי לממשלה ראו בעמוד: סמכות היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב הליכים פליליים.

עורך דין פלילי

עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | עיכוב הליך פלילי | עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי | איומים | תקיפת בת זוג | עבירות פגיעה בפרטיות | הטרדה טלפונית | הטרדה באמצעות מתקן בזק | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט עיכוב הליך פלילי; אלימות במשפחה תקיפת בת זוג, איומים, הטרדה, פגיעה בפרטיות 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בקשת עיכוב הליכים פליליים | תקף באגרופים את המתלוננת וגרם לחבלות בפניה אולם היועמ”ש עיכב את ההליכים הפליליים. 5 (2)

גיא פלנטר — Sun, 08 Mar 2020 07:09:50 +0000

בקשת עיכוב הליכים פליליים ליועץ המשפטי לממשלה – ייצוג משפטי. בתמונה: בית משפט השלום בראשון לציון שם עוכבו ההליכים הפליליים במקרה זה.

בקשת עיכוב הליכים פליליים – ייצוג משפטי.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי בכל הנוגע להגשת בקשת עיכוב הליכים פליליים ליועץ המשפטי לממשלה.
אנו מציגים בעמוד זה מקרה להמחשה במסגרתו קיבל היועץ המשפטי לממשלה בקשת עיכוב הליכים פליליים שהגשנו, למרות חומרת המקרה.

בקשת עיכוב הליכים פליליים ליועץ המשפטי לממשלה – מקרה להמחשה.

תמצית המקרה.

עוכבו ההליכים הפליליים על ידי היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית;
הלקוח הואשם בכך שתקף באגרופים את המתלוננת וגרם לה לחבלות בפניה אולם היועמ”ש קיבל בקשת עיכוב הליכים פליליים שהגשנו וההליך הפלילי הסתיים.

כתב האישום שהוגש כנגד הלקוח – עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש.

פרשה זו עוסקת בסטודנט מצטיין הלומד באוניברסיטת תל אביב שהסתבך לראשונה בחייו בפלילים. כנגד הסטודנט הוגש כתב אישום פלילי לבית משפט השלום ראשון לציון המייחס לו עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
על פי הנטען בעובדות כתב האישום, תקף הסטודנט את המתלוננת בכך שהיכה בה באמצעות מכות אגרוף לראשה ולפניה.
כתוצאה מהתקיפה, כך נטען בכתב האישום, נפלה המתלוננת על הארץ ונגרמו לה חבלות בפניה, לרבות דימום באפה, והיא אף נזקקה לטיפול רפואי.
סעיף 380 לחוק העונשין, בו הואשם הסטודנט קובע כדלקמן:

“380. תקיפה הגורמת חבלה ממשית

התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים”.

בשים לב לחומרת המעשים המיוחסים לו בכתב האישום, הרשעת הסטודנט חשפה אותו, מעבר להרשעתו בפלילים, לענישה מכאיבה.

הגשת בקשת עיכוב הליכים פליליים ליועץ המשפטי לממשלה.

לאחר ניתוח חומר החקירה ונסיבותיו האישיות של הסטודנט, הגיש משרדנו בקשה בכתב ליועץ המשפטי לממשלה, להשתמש בסמכותו לפי סעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי, ולהורות על עיכוב ההליכים הפליליים כנגד הסטודנט.
על מהות סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לעכב הליכים פליליים ואודות השיקולים המנחים אותו, ראו – עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה.
עד להכרעה בבקשה לעיכוב ההליכים הפליליים, ובהסתמך על הסכמה שהושגה עם התביעה המשטרתית, דחה בית משפט השלום ראשון לציון (כבוד השופט אברהם הימן) את הדיון בתיק הפלילי.

קבלת בקשת עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה, וסיום הפרשה ללא הכתמה בפלילים.

על בסיס נימוקי הבקשה לעיכוב הליכים פליליים שהגיש עורך דין גיא פלנטר ובעקבות תסקיר חיובי שהוגש מטעם שירות המבחן אודות הסטודנט, נעתרה מנהלת המחלקה לעיכוב הליכים פליליים בפרקליטות המדינה (הגב’ דפנה ביינוול) לבקשה לעיכוב הליכים, אולם בתנאי שהסטודנט יעמוד בפיקוח של שירות המבחן למשך שנה.
עם זאת הוזהר הסטודנט על ידי מנהלת המחלקה לעיכוב הליכים כי אם יעבור עבירה תוך התקופה הקבועה בחוק, ישקול היועץ המשפטי לממשלה חידוש ההליכים הפליליים נגד הסטודנט בתיק זה.
בהמשך, הורה בית משפט השלום בראשון לציון (כבוד השופט אברהם הימן) על עיכוב ההליכים המשפטיים בתיק.
בכך הסתיים ההליך הפלילי שהתנהל כנגד הסטודנט ללא קביעה משפטית, האם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, וללא כל רישום הרשעה פלילית לחובתו. סיום ההליך הפלילי באופן זה איפשר לסטודנט לקבל תעודת יושר ומנע פגיעה בעתידו המקצועי.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הסטודנט (ללא פרטים מזהים כמובן), בהחלטת מנהלת המחלקה לעיכוב הליכים בפרקליטות המדינה, להיעתר לבקשתו של עורך דין גיא פלנטר ולעכב את ההליכים המשפטיים בתיק הפלילי ובהחלטת בית המשפט להפסיק את ההליכים הפליליים.

תיק פלילי בפני כבוד השופט אברהם הימן, בית משפט השלום ראשון לציון.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – הגשת בקשת עיכוב הליכים פליליים ליועץ המשפטי לממשלה.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים בכל רחבי הארץ.
במקרים המתאימים, מגיש משרדנו בקשת עיכוב הליכים פליליים ליועץ המשפטי לממשלה.
להרחבה בנוגע להליך עיכוב ההליכים והשלכותיו ראו בעמוד: עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה.

לקריאה נוספת.

להרחבה בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה ראו: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
לדוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות דומות ראו בעמודים: עבירות אלימות במשפחה, תקיפה הגורמת חבלה ממשית.

דוגמאות למקרים נוספים בהם נעתר היועץ המשפטי לממשלה לבקשות לעיכוב הליכים פליליים שהגשנו.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות נוספות למקרים בהם נעתר היועץ המשפטי לבקשות עיכוב הליכים פליליים שהוגשו ע”י משרדנו.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | הפסקת הליכים פליליים | ארכיון הפסקת הליך פלילי | ארכיון בקשה לעיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | עיכוב הליכים פליליים | עבירות אלימות | עבירות אלימות במשפחה | תקיפה הגורמת חבלה ממשית | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורכי דין פליליים | עורך דין פלילי בשפלה | עורך דין פלילי בראשון לציון | עו”ד פלילי בראשון לציון | בית משפט השלום בראשון לציון – ייצוג משפטי

הפוסט בקשת עיכוב הליכים פליליים | תקף באגרופים את המתלוננת וגרם לחבלות בפניה אולם היועמ”ש עיכב את ההליכים הפליליים. 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר