ארכיון עיכוב שלא כדין ושליחת יד בכספי פקדונות - משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי במתן תגובה 5 (114)

גיא פלנטר — Sun, 23 Jul 2023 16:32:58 +0000

תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי

תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים במתן תגובה

הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. לפרטים ראו – עורך דין משמעתי.
בהקשר של עורכי דין ומתמחים בעריכת דין, מעניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לתלונה שהוגשה לוועדת האתיקה, וכן ייצוג משפטי בבתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין.
מומלץ לקרוא עמוד זה ביחד עם העמוד: אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין, שם אנו מרחיבים בעניינים כגון:
בעמוד זה נעסוק בכל הנוגע למתן תגובה לתלונה שהוגשה כנגד עו"ד לוועדת האתיקה ונציג דוגמאות למקרים בהם הובלנו לגניזת תלונות כנגד עורכי דין.
לקראת סוף העמוד תמצאו קישורים למקרים רבים אחרים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים (ללא פרטים מזהים).

הגשת תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין כנגד עו"ד

ככלל, הליך משמעתי נגד עורך דין או מתמחה ייחל בהגשת תלונה לוועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין. לעיון בטופס הגשת התלונה ראו – כאן.
עם זאת, קיימת אפשרות שייפתח הליך משמעתי גם אם נודע ללשכת עורכי הדין על עבירת משמעת לכאורה שלא בדרך תלונה.
לעיתים, יידרש המתלונן לאמת את פרטי תלונתו בתצהיר, למשל בנסיבות הבאות:
- מתנהל בין המתלונן לעו"ד הנילון הליך משפטי בעניין שבקשר אליו הוגשה התלונה.
- במהלך 5 האחרונות הוגשו על ידי המתלונן תלונות נוספות נגד עורכי דין אחרים.
- המתלונן הגיש בעבר תלונה כנגד אותו עו"ד, או תלונה באותו עניין.
- התלונה הוגשה על-ידי צד להליך שבו עוה"ד הנילון מייצג את הצד שכנגד.
בטרם תגבש ועדת האתיקה החלטה האם להגיש קובלנה משמעתית לבית הדין המשמעתי, יידרש עורך הדין או המתמחה הנילון להגיב לתלונה, כאשר אי מתן תגובה לפנייתה של ועדת האתיקה ללא הצדק סביר ייחשב מחדל שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין, עבירת משמעת לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, ועלול לגרור הרשעה בעבירה זו בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.
לאחר קבלת תגובת הנילון לתלונה, תגבש ועדת האתיקה החלטה האם להעמיד את עורך הדין / המתמחה הנילון לדין משמעתי, או לגנוז את התלונה.
דיוניה של וועדת האתיקה חסויים, הם נערכים בדלתיים סגורות והמתלונן או עוה"ד הנילון שהוגשה נגדו התלונה (או מי שמייצג אותם) לא רשאים להופיע בפני וועדת האתיקה.
פירוט אודות הליך בירור תלונה ע"י ועדת האתיקה ניתן למצוא ב"נוהל טיפול בתלונות ע"י ועדת האתיקה למחוז ת"א והמרכז, תשע"ה – 2015". קיימת גרם גרסה באנגלית לנוהל אותה תמצאו – כאן.
קיים גם נוהל של לשכת עורכי הדין לטיפול בתלונות אתיקה בענייני ניגוד עניינים, אותו תמצאו – כאן.
נגנזה התלונה על ידי וועדת האתיקה המחוזית – רשאי המתלונן להגיש תלונה לוועדת האתיקה הארצית, לפרקליט המדינה או ליועץ המשפטי לממשלה (שאף הם מוסמכים להגיש קובלנה כנגד עו"ד לבית הדין המשמעתי).

תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – החשיבות בקבלת ייעוץ וייצוג משפטי

לנוכח השלכותיו הכבדות של הליך משמעתי על עורך הדין, החל מפגיעה בשמו הטוב ועד להרחקתו ממפעל חייו המקצועי וגדיעת מטה לחמו, ישנה חשיבות עליונה למתן תגובה מנומקת, עניינית ורצינית לתלונה ויש מקום לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב המענה לתלונה, וזאת במטרה לשכנע שאין מקום להגיש קובלנה משמעתית.
החשיבות בקבלת יעוץ משפטי בשלב המענה לתלונה מתחדדת לנוכח העובדה כי ניתן לעשות שימוש בתגובתו של עורך הדין כראיה נגדו במסגרת הדיון בקובלנה, ככל שתוגש קובלנה משמעתית.

עילות גניזת תלונה לוועדת האתיקה

פירוט עילות גניזה ניתן למצוא כאן בפרסום של לשכת עורכי הדין – אתיקה / 00580513 – עילות גניזה.
ואילו בתמצית עילות הגניזה של תלונות כנגד עורכי דין:
- העדר עניין לציבור:
  - זוטי דברים.
  - עניין ישן ביותר.
  - הגנה מן הצדק.
- העדר ראיות מספיקות.
- העדר שיתוף פעולה מצד המתלונן.
- העדר עבירה אתית:
  - עניינה של התלונה בסכסוך אזרחי.
  - עניינה של התלונה בסכסוך שכר טרחה.
  - העניין אינו מתאים לבירור בועדת האתיקה (אלא ערכאה או בגוף אחרים).

מקרה ראשון להמחשה – וועדת האתיקה במחוז ת"א גנזה תלונה המייחסת הפרת צו שיפוטי וחשיפת מסמכים חסויים

התלונה לוועדת האתיקה על הפרת צו שיפוטי וחשיפת מסמכים חסויים

המתלוננת בפרשה זו, שהגישה את התלונה לוועדת האתיקה, הינה המתלוננת בהליך פלילי שהתנהל בבית משפט השלום כנגד הגרוש שלה.
את התלונה לוועדת האתיקה הגישה המתלוננת כנגד עורך הדין שייצג את הגרוש שלה, הן בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה והן בהליך הפלילי, שיזמה המתלוננת כנגד הגרוש שלה.
במוקד תלונתה של המתלוננת לוועדת האתיקה שני דיוני הוכחות בהליך הפלילי, בהם ייצג עורך הדין הנילון את הגרוש כסניגור.
באשר לאותם דיונים, הלינה המתלוננת בפני וועדת האתיקה כי במהלך חקירה נגדית שלה ושל בנה (בהיותם עדי תביעה בהליך הפלילי), חשף כביכול הסניגור מסמכים שמקורם בהליכים משפטיים שבינה לבין הגרוש (הנאשם בהליך) בביהמ"ש לענייני משפחה.
לטענתה, בעשותו כן, התנהג הנילון בדורסנות ובבריונות, הפר ביודעין ובמכוון צו שיפוטי, ופגע בה ובילדיה באופן בלתי הפיך.
וועדת האתיקה המחוזית במחוז תל אביב, העבירה את התלונה לתגובתו של עורך הדין הנילון, אשר התבקש להמציא את תגובתו לתלונה בתוך 30 יום, שאם לא כן תיאלץ וועדת האתיקה לדון בתלונה מבלי שתוגבתו תהיה בפניה;

תלונה לוועדת האתיקה על הפרת צו שיפוטי וחשיפת מסמכים חסויים

תמצית התגובה לתלונה שהוגשה לוועדת האתיקה ע"י עורכי הדין פלנטר ואינברג

בתגובה שהגישו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג לוועדת האתיקה הוכח ע"י עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג, שהפרוטוקולים של הדיונים האמורים (שלא צורפו ע"י המתלוננת לתלונתה), מגלים תמונה שונה מזו שציירה המתלוננת בתלונתה, מפריכים כליל את טענת המתלוננת להתנהגות דורסנית ובריונית מצד הנילון (דבר שלא היה ולא נברא) ומלמדים כי בשום שלב לא סטה הנילון מהדין, מהפרקטיקה הנוהגת והמקובלת, מכללי האתיקה או מהחלטות בית המשפט.
עוד הוכח בתגובה שהוגשה לוועדת האתיקה, כי התלונה הוגשה בחוסר תום לב ונועדה במובהק למטרות זרות – בניסיון לסכל את המשך ייצוג הגרוש בערכאות ע"י הנילון, ולמצער להרפות את ידיו של הנילון במאבקו על צדק עבור מרשו, הן בחזית דיני המשפחה והן ובעיקר בחזית הפלילית.
לבסוף הראו עורכי הדין פלנטר ואינברג במענה לתלונה, כי הנילון פעל כפי שהיה מחויב מתוקף אחריותו לייצג את לקוחו במשפט הפלילי בנאמנות ומסירות, וכפי שכל סנגור מקצועי ומנוסה היה פועל בנעליו.

גניזת התלונה על ידי וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, מחוז תל אביב

וועדת האתיקה קיבלה את עמדתם של עורכי הדין פלנטר ואינברג, הגיעה לכלל מסקנה כי נסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות העמדה לדין משמעתי, וגנזה את התלונה.
להלן החלטת וועדת האתיקה לגנוז את התלונה:

גניזת תלונה המייחסת הפרת צו שיפוטי וחשיפת מסמכים חסויים

מקרה שני להמחשה – וועדת האתיקה במחוז צפון גנזה תלונה שהגישה רשות האכיפה והגבייה כנגד עורכת דין שייצגנו

נפתח במקרה להמחשה הנוגע לתלונה של רשות האכיפה והגבייה לוועדת האתיקה כנגד עורכת דין שייצגנו.
וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין מחוז צפון קיבלה את עמדתנו שלא בוצעה עבירה אתית, וגנזה את התלונה.

התלונה שהוגשה לוועדת האתיקה ע"י רשות האכיפה והגבייה כנגד עורכת דין

כאמור, פרשה זו עוסקת בתלונה שהוגשה ע"י רשות האכיפה והגבייה כנגד עורכת דין לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז צפון.
התלונה הוגשה כנגד מי שמועסקת כיום כתובעת, והתייחסה לתקופה טרם מינויה לתפקיד תובעת, עת הועסקה כעורכת דין שכירה במגזר הפרטי.
בתמצית, נטען בתלונה כנגד עורכת הדין כי על פי נתוני מערכת ההוצאה לפעול, בעודה מוכרזת כחייבת מוגבלת באמצעים ועל אף היקף חובותיה, ממשיכה עורכת הדין בייצוג זוכים וחייבים בתיקים שונים.
במצב דברים זה, לשיטת רשות האכיפה והגבייה, מידת החשיפה של עורכת הדין לכספי הלקוחות מגדילה את הסיכון שבו מצויים הלקוחות אותם ממשיכה לייצג.
עוד נטען בתלונה כי רשות האכיפה והגבייה סבורה כי:

"…מבחינה אתית ומוסרית לא מתיישבת העובדה כי מחד כנגד עורך דין יינקטו הליכי הוצאה לפועל מרובים ומאידך אותו עורך דין ייצג זוכים בלשכות ההוצאה לפועל, עניין שיכול להביא לעיתים לניגוד עניינים וחשש להתנהלות לא תקינה על אחת כמה וכמה מתעורר החשש מפני ירידה לכספי הלקוחות לאור חובותיו של עורך הדין".

לבסוף, כך נטען בתלונה, אי כיבוד פסק דין על ידי עורך דין, קל וחומר זה מגיע להליכי הוצאה לפועל – עולה לכדי עבירת אתיקה אלא אם ישכנע עורך הדין שאין באפשרותו לשלם ולא ידע זאת כשיצר התחייבות.
במישור הנורמטיבי, טענה רשות האכיפה והגבייה, כי התנהלותה של עורכת הדין אינה עולה בקנה אחד עם התנהלות המצופה מעו"ד שמייצג, ומהווה הפרה של הנורמות והכללים הבאים:
- ניגוד אינטרסים – סעיף 14(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986 – הוקבע כי עורך דין לא ייצג לקוח, לא יקבל על עצמו ייצוג ולא ימשיך בייצוג, אם קיים חשש שלא יוכל למלא אחר חובתו המקצועית בפרט שמדובר בעניין בעל אינטרס אישי.
- חובת היסוד המוטלת על עורך הדין – על פי סעיף 2 לכללי האתיקה המקצועית, חובה על עורך דין לייצג את לקוחו בנאמנות תוך שנירה על הגינות, כבוד המקצוע ועל יחס של כבוד לבית המשפט. עוד קובע סעיף 32 לכללי האתיקה המקצועית, כי חובה על עורך דין לייצג את לקוחו בהגינות ובמסירות תוך כבוד לבית המשפט. ההוראות ביחס ל"בית משפט" חלות גם על מערכת ההוצאה לפועל.
במישור המשפטי עוררה תלונת רשות האכיפה והגביה שתי שאלות עקרוניות, שחורגות מעניינה הספציפי של עורכת הדין הנילונה;
- הראשונה – האם קיימת מניעה אתית שעורך דין אשר תלויים ועומדים נגדו הליכי הוצאה לפועל ייצג ללקוחות מול לשכות הוצאה לפועל;
- והשניה – האם עצם קיומם של הליכי הוצאה לפועל נגד עורך דין, עקב אי כיבוד פס"ד, מהווה עבירה אתית.

גניזת התלונה על ידי וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, מחוז צפון

בתגובה מפורטת שהוגשה מטעם עורכת הדין לוועדת האתיקה, טענו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג ממשרדו כי התלונה שהוגשה ע"י רשות האכיפה והגבייה, אינה מקימה כל בסיס להבאת העניין לפתחו של בית הדין המשמעתי ואין בה תשתית ראייתית מספקת לביסוס סיכוי סביר להרשעת עורכת הדין בעבירה על כללי האתיקה. לפיכך, התבקשה וועדת האתיקה לגנוז את התלונה.
טענות משרדנו התקבלו על ידי ועדת האתיקה. ביום 20.11.17 הודיע פרקליט וועדת האתיקה, עו"ד שאדי ג'ברין לרשות האכיפה והגבייה כי ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין במחוז צפון דנה בתלונה והחליטה לגנוז את התלונה מאחר ולא התגלתה עבירה אתית.
להלן החלטת הגניזה:

תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייצוג משפטי ; גניזת תלונת רשות האכיפה והגבייה כנגד עורכת דין.

מקרה זה טופל במשרדנו ע"י עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג.

מקרה שלישי להמחשה – וועדת האתיקה במחוז מרכז גנזה תלונה המייחסת לעורכת דין שליחת יד בכספי לקוח

התלונה שהוגשה לוועדת האתיקה כנגד עורכת הדין – שליחת יד בכספי לקוח

כנגד עורכת דין ותיקה, עצמאית ובעלת משרד בתחום המשפט האזרחי, הוגשה תלונה לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, המייחסת לה עבירות בתחום האתיקה המקצועית.
המתלונן הוא לקוח לשעבר של עורכת הדין, אשר טען בתלונתו כי עורכת הדין ייצגה אותו בתביעה כנגד חברת ביטוח, קיבלה עבורו כספים מחברת הביטוח בהתאם לפסק דין, אולם לא העבירה לידיו את מלוא הסכום המגיע והתחמקה ממנו.
בתוך כך, דרש המתלונן מועדת האתיקה להורות לעורכת הדין להעביר לידיו 70,000 ש"ח.
המתלונן צירף לתלונתו אסמכתאות שונות לתמיכה בטענותיו. להלן תמצית תלונתו:

תלונה לוועדת האתיקה כנגד עורכת דין על שליחת יד בכספי לקוח

דרישתה של וועדת האתיקה מעורכת הדין לקבל תגובה לתלונה

התלונה הוגשה לוועדת האתיקה של מחוז דרום, אולם הועברה לטיפול וועדת האתיקה של מחוז מרכז, אשר פנתה לעורכת הדין וביקשה את תגובתה:

דרישת וועדת האתיקה מעורכת הדין לקבל התייחסות לתלונה שהוגשה נגדה

גניזת התלונה על ידי וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, מחוז מרכז

בשלב זה פנתה עורכת הדין הנילונה למשרדנו על מנת שנייצגה בתגובה לתלונה.
לאחר בחינת התלונה ונספחיה ואיסוף ראיות הגנה רלוונטיות הגישו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג תגובה מנומקת בכתב בשם עוה"ד הנילונה לועדת האתיקה, במסגרתה ביקשו לגנוז את התלונה כנגדה בהיעדר תשתית לעבירה על כללי האתיקה.
לאחר קבלת התגובה ודיון החליטה ועדת האתיקה להיעתר לבקשתנו ולגנוז את התלונה שהוגשה כנגד עורכת הדין.
להלן החלטת הגניזה:

החלטת וועדת האתיקה במחוז מרכז לגנוז את התלונה שהוגשה נגד עורכת הדין

בכך נוקה שמה של עורכת הדין מחשד לעבירה אתית והוסר החשש שתוגש נגדה קובלנה לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.

עורך דין משמעתי

הפוסט תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי במתן תגובה 5 (114) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין 4.9 (111)

גיא פלנטר — Thu, 13 Jul 2023 13:56:07 +0000

אתיקה מקצועית – ייעוץ משפטי לעורכי דין בנוגע לתלונות לוועדת האתיקה וייצוג משפטי של עורכי דין בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין ובפני ערכאות ערעור.

ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בענייני אתיקה מקצועית

דין משמעתי – עורכי דין: משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לעורכי דין ולמתמחים בענייני אתיקה מקצועית, מלווה אותם בהליכי בירור תלונה על ידי וועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין ומייצג אותם בפני בתי דין משמעתיים של לשכת עורכי הדין ובהליכי ערעור.
לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם ממבחר דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בהליכים משמעתיים בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין במחוזות השונים ברחבי הארץ.

דין משמעתי | אתיקה מקצועית – ביקורת של עורך דין אודות טיב הייצוג המשפטי שקיבל בהליך המשמעתי בו בוטלה הקובלנה המשמעתית.

אתיקה מקצועית – עורכי דין ומתמחים בעריכת דין

כבעלי מקצוע רבים הכפופים לדיני משמעת, מחויבים גם עורכי דין לאתיקה מקצועית ונתונים לשיפוט משמעתי, על פי הוראות חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961, כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986 וכללים ספציפיים נוספים, המגדירים וקובעים עבירות משמעת.
בהתאם לסעיף 41 לחוק לשכת עורכי הדין, גם מתמחים, בתקופת התמחותם ועד להסמכתם כעורכי דין, כפופים לדין המשמעתי, מחויבים לכללי האתיקה המקצועית בשינויים המחויבים ונתונים לשיפוט המשמעתי של בתי הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין.
בכל הנוגע למתן מענה לתלונה שהוגשה כנגד עו"ד לוועדת האתיקה – ראו בעמוד: תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי במתן תגובה.

חשיבות היעוץ והייצוג המשפטי בענייני אתיקה מקצועית

בהקשר לעורך דין שבוחר להיות גם הלקוח של עצמו, כבר בראשית המאה ה- 19 אמר המלומד Henry Kett:

"I hesitate not to pronounce, that every man who is his own lawyer, has a fool for a client".

למרות העיסוק היומיומי בעריכת דין, במתן ייעוץ משפטי ובייצוג לקוחות, הצורך להתמודד לראשונה עם תלונה כנגדם לוועדת האתיקה או קובלנה משמעתית מעמיד גם את עורכי הדין הוותיקים והמנוסים ביותר בפני "מחוזות חדשים" ומעורר קושי רב.
באופן טבעי, סיטואציה שבה עורך הדין מוצא את עצמו לראשונה בסטטוס של נילון או נקבל ונדרש להתמודד עם טענות המופנות כלפיו ביחס להתנהגות לא אתית, כרוכה ברגישות ובאמוציות, שאינם אופייניים בדרך כלל למצב בו עורך הדין מייצג לקוח.
הדברים נכונים ביתר שאת לנוכח ההשלכות הפוגעניות שעלולות להיות להליך משמעתי על חייו של עורך הדין, המקצועיים והאישיים, עד כדי שלילת האפשרות לעסוק בעריכת דין לצמיתות ואובדן הפרנסה.
במצב כזה, כושרו של עורך הדין להתמקד, לנתח באופן אובייקטיבי את מצבו המשפטי, להתמודד עם התלונה או הקובלנה המשמעתית המופנית כנגדו באופן האופטימלי ולבסס קו הגנה ענייני – נפגם עד מאוד.
יתרה מכך; הדין המשמעתי הינו ענף משפטי בפני עצמו. עצם החזקת רישיון לעריכת דין לא מכשירה עורכי דין לנהל הליכים משמעתיים, העשויים לפגוע במטה לחמו של עורך דין ובמוניטין שלו שנצבר בעמל רב.
הניסיון מלמד, כי עורכי דין שתחום עיסוקם אינו הדין המשמעתי, לא בקיאים בניואנסים המשפטיים הייחודיים לדין המשמעתי ובשוגג, מנסים ליישם בהליך המשמעתי עקרונות ודרכי פעולה שאולי יפים לתחומי עיסוק אחרים, אולם לא רלוונטיים ו/או לא אפקטיביים בדין המשמעתי.
עורכי דין המנסים לייצג את עצמם בהליך המשמעתי פעמים רבות אינם מעריכים נכונה ובאופן שקול ומציאותי את מצבם המשפטי והסיכויים והסיכונים העומדים בפניהם, ובחלק מהמקרים כלל אינם ערים לכך שהם גורמים לעצמם "נזקים" ב"קו ההגנה" שגיבשו, אם גיבשו.
מכל האמור לעיל עולה החשיבות הרבה לכך שעורך הדין הניצב בפני תלונה כנגדו לועדת האתיקה או קובלנה משמעתית, יעמיד לעצמו ייצוג משפטי מקצועי של עו"ד העוסק בדין המשמעתי, כתחום עיסוק מרכזי במשרדו, בעל ניסיון מקצועי מוכח בהליכים משמעתיים.

ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בכל הנוגע לאתיקה מקצועית

משרדנו עוסק בכל אלה:
- ייעוץ משפטי בשאלות אתיקה מקצועית.
- יעוץ משפטי וייצוג משפטי בנוגע למתן תשובה לתלונה.
- ייעוץ משפטי בנוגע לקובלנה משמעתית.
- ייצוג משפטי בפני בתי דין משמעתיים מחוזיים בכל המחוזות.
- ייצוג משפטי בערעורים בפני בית דין משמעתי ארצי של לשכת עורכי הדין.
- ייצוג משפטי בערעורים בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
- ייצוג משפטי בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
- הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה להורות על ביטול או קיצור תקופת השעיה שנגזרה על עורך דין במסגרת הליך משמעתי שהתנהל כנגדו. לפרטים נוספים בהקשר זה ראו – חנינה משמעתית.

עבירות אתיקה מקצועית

עבירות המשמעת הנדונות ע"י ועדות האתיקה ובתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין מוסדרות בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 ובכללים ספציפיים כגון כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986, כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), תשס"א – 2001, כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר) תשס"ג – 2003 וכללים נוספים.
עבירות האתיקה הנפוצות ביותר הן אלו;
- שליחת יד בכספי לקוח או עיכוב כספי לקוח.
- התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין.
- פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין.
- הפרת חובת הנאמנות והמסירות ללקוח.
- פרסומת אסורה.
- שידול.
- עיסוק אחר.
- אי שמירה על יחס כבוד לבית המשפט.
- התבטאות שאינה הולמת.
- אי שמירה על ייחוד המשרד.
- ניגוד עניינים.
- איסור טיפול נגד לקוח.
- הפסקת טיפול.
- מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים.
- אי שמירת סודיות.
- טיעון עובדתי או משפטי בידיעה שאינו נכון – איסור הטעיה.
- שותפות בהכנסות עם מי שאינו עורך דין.
- עיסוק בעריכת דין בתקופת השעיה או התחזות.
- פנייה לצד שכנגד מיוצג.
גבולות הגזרה של עבירות האתיקה המקצועית עוצבו והורחבו משך השנים בפסיקת בתי הדין המשמעתיים, כמו גם בהחלטות ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, המפורסמות ב"ביטאון אתיקה מקצועית"
ככלל, יגיעו לפתחה של ועדת האתיקה תלונות הנוגעות להתנהגות עורך הדין במסגרת עיסוקו במקצוע עריכת הדין. יחד עם זאת, יש לזכור כי עורכי דין אינם חסינים משיפוט משמעתי גם ביחס לאופן התנהלותם בחייהם הפרטיים, כאשר לבית הדין המשמעתי ישנה סמכות להרשיע בעבירה משמעתית גם בגין מעשים של עורך הדין שאינם קשורים לעיסוק המקצועי.

קובלנה משמעתית בענייני אתיקה מקצועית – ייצוג משפטי בפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין

תמצית סדרי הדין בהליך בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין

ככול שתחליט ועדת האתיקה שלא לגנוז את התלונה, תוגש כנגד עורך הדין או המתמחה הנילון קובלנה משמעתית לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין וייקבע דיון בקובלנה.
לשכת עורכי הדין תמנה קובל מטעמה שישמש תובע בהליך המשמעתי ואילו הנקבל רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
סדרי הדין לפיהם יתנהל הדיון בבית הדין המשמעתי קבועים בכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשע"ה – 2015 וברובם המכריע מקבילים לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט בהליך פלילי. בשונה מהליך פלילי, לבית הדין המשמעתי יש סמכות לקבל ראיה אף אם לא היתה כשרה להתקבל בבית משפט וזאת מטעמים מיוחדים.
במסגרת הדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי, יידרש עורך הדין או המתמחה הנקבל להגיש תשובה בכתב לקובלנה וכן רשאי לטעון טענות מקדמיות וטענת "אין להשיב לאשמה", במקרים המתאימים.
ככל שלא הודה הנקבל בעובדות הקובלנה, יישמעו בפני בית הדין המשמעתי המחוזי העדים הרלוונטיים. הנקבל רשאי לחקור בחקירה שכנגד את עדי הקובל, רשאי לזמן עדים מטעמו וכן להעיד בעצמו. נקבל שיעיד, יעמוד לחקירה נגדית ע"י הקובל.
בסופו של דבר יכריע בית הדין המשמעתי בדינו של הנקבל ויפסוק באם לזכותו או להרשיעו בעבירות המשמעת שיוחסו לו בקובלנה, כולן או מקצתן. בתוך כך, רשאי בית הדין המשמעתי להרשיע נקבל גם בעבירה שהתגלתה מן העובדות שהוכחו בפניו במהלך הדיון, אף אם לא נזכרו מלכתחילה בקובלנה, בלבד שניתנה לנקבל הזדמנות סבירה להתגונן.
אם הרשיע בית הדין את הנקבל, יישמעו בדרך כלל טיעונים לעונש, בסיומם יגזור בית הדין המשמעתי את עונשו של הנקבל.

העונשים שניתן לגזור על עורכי דין ומתמחים בעקבות הרשעה בעבירות אתיקה מקצועית

העונשים שמוסמך בית הדין המשמעתי להטיל על עורך דין שהורשע בעבירת אתיקה מקצועית קבועים בסעיף 68 לחוק לשכת עורכי הדין והם:
- אזהרה.
- נזיפה.
- קנס כספי שלא יעלה על 25,000 ₪ לכל עבירה.
- השעיה לתקופה קצובה.
- הוצאה מן הלשכה.
על מתמחה שהורשע בעבירת משמעת מוסמך בית הדין המשמעתי להטיל את העונשים הבאים:
- אזהרה.
- נזיפה.
- פסילה להתקבל כחבר הלשכה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים או –
- פסילה לצמיתות.
- כמו כן, אם היה בעבירה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות, מוסמך בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין להורות על ביטול התמחות כולה או מקצתה וביטול בחינת ההסמכה.
נוסף על כן, רשאי בית הדין המשמעתי לחייב נקבל שהורשע בתשלום הוצאות המשפט, בתשלום פיצויים למתלונן או לאדם אחר שניזוק מן העבירה בסך של עד 25,000 ₪ וכן לחייב נקבל שהורשע בשל השגת שכר בהחזרת שכר, כולו או מקצתו.

שאלת פרסום פרטיו של עורך הדין אשר הורשע בעבירות אתיקה מקצועית

ככל שהוטל על הנקבל עונש השעיה או הוצאה מהלשכה, ככלל, יפורסם פסק הדין בציון שמו של הנקבל.
עם זאת, לבית הדין המשמעתי סמכות להורות כי פסק הדין יפורסם בלא ציון שמו של הנקבל וכן להורות על איסור פרסום פסק הדין, במקרים מיוחדים.

הליכי ערעור בענייני אתיקה מקצועית

על פסק הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי רשאים הנקבל והקובל לערער לפני בית הדין המשמעתי הארצי.
על פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
במקרים נדירים, תינתן רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון.

ביטול או קיצור תקופת השעיה שנגזרה על עורך דין – קבלת חנינה משמעתית מנשיא המדינה

באחרונה, הוסמך נשיא המדינה לחון עורכי דין ולהורות על ביטול או קיצור תקופת ההשעיה שהוטלה עליהם במסגרת הליך משמעתי.
משרדנו מייצג עורכי דין בהקשר זה ומגיש מטעמם בקשות חנינה לנשיא המדינה. לפרטים נוספים בעניין זה ראו: חנינה משמעתית.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים

בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית | קובלנה משמעתית | וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין | ייצוג משפטי בהליך משמעתי בפני בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין

הפוסט אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין 4.9 (111) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

קבלת ערעור בביה"ד המשמעתי הארצי; פסילת הודאה בעבירות שליחת יד, הפרת חובת נאמנות ומסירות, אי שמירת סודיות. ביטול פסק דין. 5 (2)

גיא פלנטר — Fri, 12 May 2023 07:52:47 +0000

קבלת ערעור בביה"ד המשמעתי הארצי; פסילת הודאה של עורכת דין בעבירות שליחת יד בכספי לקוחות, הפרת חובת נאמנות ומסירות, אי שמירת סודיות. ביטול פסק דין.

פסילת הודאה – קבלת ערעור וביטול פסק דין

כידוע, פסילת הודאה שניתנה בחקירה נדירה מאוד במחוזותינו. נדירה עוד יותר – פסילת הודאה שניתנה בפני ערכאה שיפוטית, קל וחומר שעה שההודאה בעבירות ניתנה על ידי עורכת דין, שחזקה עליה שהיא יודעת את משמעויות הפללתה העצמית בהודאה באשמה ותעשה כן רק מרצונה הטוב והחופשי.
בדיוק במצב כזה אנו עוסקים כאן. בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו טיפלנו, במסגרתו נעתר בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין לבקשתנו, והורה על פסילת הודאה וביטול פסק דין מרשיע אשר ניתן כנגד עורכת דין אשר ייצגנו.

תמצית המקרה: קבלת ערעור – פסילת הודאה של עורכת דין בעבירות שליחת יד בכספי פיקדון, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, אי שמירת סודיות והתנהגות לא הולמת

בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין קיבל ערעור שהגשנו והורה על פסילת הודאה שמסרה עורכת דין בעבירות שליחת יד בכספי פיקדון, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, אי שמירת סודיות וכן מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע.

כתב הקובלנה שהוגש כנגד עורכת הדין לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה

פרשה זו עוסקת בעורכת דין ממחוז חיפה בעלת וותק של כ- 9 שנים במקצוע, ללא עבר משמעתי קודם.
כנגד עורכת הדין הוגשה קובלנה משמעתית המייחסת לה שורה ארוכה של עבירות משמעת חמורות. בתמצית, על פי הנטען בפרק העובדתי בכתב הקובלנה:
- קיבלה על עצמה עורכת הדין לטפל בדרישתן לפיצוי של המתלוננות, בגין פוליסת ביטוח חיים. בשלב מסוים במהלך הטיפול, הסכימו המתלוננות להצעת פשרה אשר גובשה עם חברת הביטוח.
- במשך כחצי שנה, פנו המתלוננות פעמים רבות לעורכת הדין על מנת לברר מה עלה בגורל כספי הביטוח, אולם עורכת הדין הנאשמת, כך נטען בכתב הקובלנה, התחמקה מהן ואף ניתקה עימן מגע.
- בהמשך, בתאריך 28.4.06, הצליחה אחת המתלוננות ליצור קשר עם עורכת הדין אולם זו טענה כי טרם קיבלה את הכספים מחברת הביטוח.
- מיד לאחר מכן, התקשר בעלה של עורכת הדין למתלוננת והביעה תרעומת על דרך יצירת הקשר עם עורכת הדין.
- בהמשך, יצרו המתלוננות קשר עם חברת הביטוח ונתברר להן כי עוד ביום 30.10.05 נשלחה המחאה על סך 59,488 ש"ח לעורכת הדין הנאשמת, וכי המחאה זו נפרעה ביום 2.11.05.
- שני מכתבים שנשלחו על ידי המתלוננות לעורכת הדין לא זכו לתגובה ועורכת הדין הנאשמת לא השיבה למתלוננות את כספי הביטוח בהם שלחה ידה ולא השיבה להן כספי אגרות שהפקידו בידיה.
- אף לאחר שהמתלוננות פנו לייצוג משפטי כנגד עורכת הדין, סירבה עורכת הדין להחזיר את הכספים, ובהמשך הציבה תנאים להשבת הכספים, אשר כללו, בין היתר, התחייבות לסודיות.
בהתאמה לעובדות הנטענות בקובלנה, הואשמה עורכת הדין בעבירות המשמעת הבאות:
- הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, עבירה לפי סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 וסעיפים 54, 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין.
- שליחת יד בכספי פיקדון.
- אי-שמירת סודיות, עבירה בניגוד לכלל 19 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) וסעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין.
- מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין, על פי סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין.
- התנהגות שאיננה הולמת את המקצוע עריכת דין, על פי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין.

שליחת יד והפרת חובת נאמנות ומסירות – על עבירות המשמעת בהן הואשמה עורכת הדין

במישור העקרוני, בהקשר לחומרת העבירות בהן הואשמה עורכת הדין, פסק בית המשפט העליון בפרשה אחרת כדלקמן:

"הפרת חובת נאמנות ללקוח ושליחת יד בכספי לקוח הינן מהעבירות החמורות ביותר שעורך דין עשוי לבצע. תמצית מקצוע עריכת הדין היא הנאמנות ללקוח. עשייה בכספי הלקוח למען האינטרסים האישיים של עורך הדין שוללת ממנו את הזכות להמשיך ולעסוק במקצועו. הפרת האימון באמצעות שליחת יד בכספים של לקוח עלולה לגרום לאבדן אימון של הצבור במקצוע עריכת הדין. על בית הדין להחמיר בעבירות אלה, להוקיע את העבריינים ולהענישם בכל חומרת הדין".

עורכת הדין הנאשמת בפרשה זו עמדה אם כן בסיכון של ממש לאבד את רישיונה לעסוק בעריכת דין, וטוב הייתה עושה באם הייתה דואגת להעמיד לעצמה, בעוד מועד, ייצוג משפטי.

הרשעתה של עורכת הדין על פי הודאתה בפני בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה

עם התייצבותה לדיון בפני בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה, ושעה שלא הייתה מיוצגת, הורשעה עורכת הדין על פי הודאתה בעבירות של שליחת יד בכספי פיקדון, חוסר נאמנות ומסירות ללקוח, אי שמירת סודיות ואי שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין.
בגזר דינו, הדגיש בית הדין המשמעתי המחוזי את חומרת הנסיבות: עורכת הדין קיבלה עבור לקוחותיה המתלוננות כספים שהגיעו להן מחברת ביטוח. היא העלימה מהן את עצם קבלתם של הכספים ולאחר שהמתלוננות קיבלו מחברת הביטוח את המידע לפיו שולמו לעורכת הדין כספים עבורן, והן פנו אליה בדרישה לקבלם, סירבה עורכת הדין להעביר להן את הכספים והעמידה תנאים בלתי רלוונטיים להשבת הכספים.
בטרם גזירת הדין, איפשר בית הדין המחוזי לעורכת הדין הנאשמת להשיב למתלוננות את כספן, והיא העבירה למתלוננות סך של 53,969 ש"ח.
דא עקא, שסכום זה שהעבירה הנאשמת למתלוננות כלל בחובו קיזוזים והפחתות בגין שכר טרחה ומע"מ אשר לא היו מקובלים על המתלוננות, משום שלא ראו בסכום שהועבר להן פירעון מלא של הסכום שהנאשמת חבה להן.
בגזר דינו, זקף בית הדין המשמעתי לחובתה של הנאשמת את העובדה, שגם לאחר הודאתה בעובדות ולאחר שבית הדין נתן בידיה הזדמנות לתקן את מחדליה, לפחות באיחור, עדיין מצאה לנכון להשאיר בידיה כספים שהינם במחלוקת ואשר ספק אם הייתה רשאית לעכבם על פי כללי העכבון החלים על עורכי דין.
בסופו של יום, גזר בית הדין המשמעתי המחוזי על עורכת הדין הנאשמת את העונשים הבאים:
- השעיה לתקופה של 9 חודשים.
- השעיה על תנאי לתקופה של 24 חודשים, והתנאי הוא שלא תעבור במשך 3 שנים מתום תקופת ההשעיה בפועל עבירה על אחד מסעיפי החיקוק שבהם הורשעה.
- תשלום הוצאות ללשכה בסך של 3000 ש"ח.

קבלת ערעור, פסילת הודאה ע"י בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין וביטול פסק דינו של בית הדין המחוזי

עורך דין גיא פלנטר ייצג את עורכת הדין בערעור שהגישה לבית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין.
בפסק דין בלתי שגרתי וברוב דעות, קיבל בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין את טענותיו של עורך דין גיא פלנטר בערעור ופסק:
- הודאתה של המערערת פסולה, שכן לא ניתנה מרצון חופשי ותוך שלילת זכות הייצוג על ידי עורך דין.
- הכרעת הדין וגזר הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי בחיפה מבוטלים.
- התיק יוחזר לבית הדין המשמעתי המחוזי בחיפה לשלב של ההקראה, ותינתן למערערת הזדמנות נוספת להעלות ולפרוש את טענותיה ואת הגנתה.
פסק דינו של בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין (הרכב כב' השופטים עורך דין סולי וואנו אב בית הדין, עורכת דין יהודית קורן, ועורך דין אביתר גושן) ניתן בתאריך 4.2.2010
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין במסמכים הבאים:
- העתק מהקובלנה שהוגשה כנגד עורכת הדין (ללא פרטים מזהים) לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה (תיק בד"מ 11/08).
- גזר הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה.
- פסק הדין של בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין (תיק בד"א 108/08) בו קיבל את ערעור עורכת הדין והורה על פסילת הודאה שניתנה ע"י עורכת הדין.

תיק בד"א 108/08, בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין בישראל, עורכת דין פלונית נגד הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה.

לקריאה נוספת

הדין המשמעתי ותחום האתיקה המקצועית הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. לפרטים נוספים אודות טיפול משרדנו בתחומי עיסוק אלו וייצוג בהליכים משמעתיים שונים ראו בעמוד – דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית .
להרחבה בנוגע לייעוץ וייצוג משפטי שמעניק משרדנו לעורכי דין בנוגע לעבירות אתיקה מקצועית והליכים משמעתיים ראו: עורכי דין: ייעוץ – תלונות אתיקה מקצועית | ייצוג משפטי – בית דין משמעתי של לשכת עוה"ד
לדוגמאות נוספות לייצוג משרדנו בהליכים משמעתיים ראו בעמוד – גיא פלנטר משרד עורכי דין ייצוג משפטי בדין משמעתי.
לדוגמאות נוספות לייצוג עורכי דין בהליכים שונים ראו בעמודים – כללי לשכת עורכי הדין אתיקה מקצועית, אתיקה מקצועית.

עורך דין משמעתי | אתיקה מקצועית

דין משמעתי – אתיקה מקצועית | הליכים משמעתיים | פסילת הודאה | פסילת הודיה | ארכיון שליחת יד | הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח | ייצוג עורכי דין בהליכים משמעתיים | שליחת יד בכספי לקוח | שליחת יד בפיקדון | שליחת יד בכספי פיקדון | שליחת יד בפיקדונות לקוח | שליחת יד בכספי פיקדונות | שליחת יד בכספים

הפוסט קבלת ערעור בביה"ד המשמעתי הארצי; פסילת הודאה בעבירות שליחת יד, הפרת חובת נאמנות ומסירות, אי שמירת סודיות. ביטול פסק דין. 5 (2) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

שליחת יד בכספי לקוח | שליחת יד בפיקדונות | עיכוב כספי לקוח שלא כדין – זיכוי עורכת דין בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין 5 (2)

גיא פלנטר — Sun, 12 Mar 2023 08:33:11 +0000

בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו: זיכוי עורכת דין בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין מעבירות שליחת יד בכספי לקוח, שליחת יד בפיקדונות, עיכוב כספי לקוח שלא כדין.

שליחת יד בכספי לקוח, עיכוב כספי לקוח שלא כדין – זיכוי עורכת דין

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעורכי דין בהליכים משמעתיים בבתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין בכל רחבי הארץ לרבות בעבירות שליחת יד בכספי לקוח, שליחת יד בפיקדונות וכן עיכוב כספי לקוח שלא כדין.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו טיפלנו במסגרתו הובלנו לזיכוי עורכת דין מעבירות שליחת יד בכספי לקוח וכן עיכוב כספים שלא כדין ועבירות אתיקה מקצועית נוספות.

שליחת יד בכספי פיקדונות + עיכוב כספי פיקדונות שלא כדין – זיכוי עורכת דין

תמצית הפרשה.

זיכוי בבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין מעבירות של עיכוב שלא כדין, שליחת יד בכספי פיקדונות לקוח, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע והתנהגות שאיננה הולמת.

כתב הקובלנה שהוגש כנגד עורכת הדין – אישומים חמורים בעבירות שליחת יד בכספי לקוח, עיכוב כספי לקוח שלא כדין ועבירות אתיקה נוספות

כנגד עורכת דין הוגשה קובלנה משמעתית המייחסת לה שורה ארוכה של עבירות משמעת חמורות:
- הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, עבירה לפי סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 וסעיפים 54, 61(1) ו- 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן- "הכללים" ו- "החוק", בהתאמה).
- שליחת יד בכספי פיקדונות לקוח + עיכוב כספי לקוח שלא כדין , עבירה לפי סעיפים 40, 42 לכללים וסעיף 61(2) לחוק.
- מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין, על פי סעיפים 53 ו- 61(1) לחוק.
- התנהגות שאיננה הולמת את המקצוע עריכת דין, על פי סעיף 61(3) לחוק.

על חומרת העבירה של שליחת יד בכספי פיקדונות לקוח

במישור העקרוני, בהקשר לחומרת העבירות בהן הואשמה עורכת הדין, פסק בית המשפט העליון בפרשה אחרת כדלקמן:

"הפרת חובת נאמנות ללקוח ושליחת יד בכספי לקוח הינן מהעבירות החמורות ביותר שעורך דין עשוי לבצע. תמצית מקצוע עריכת הדין היא הנאמנות ללקוח. עשייה בכספי הלקוח למען האינטרסים האישיים של עורך הדין שוללת ממנו את הזכות להמשיך ולעסוק במקצועו. הפרת האימון באמצעות שליחת יד בכספים של לקוח עלולה לגרום לאבדן אימון של הצבור במקצוע עריכת הדין. על בית הדין להחמיר בעבירות אלה, להוקיע את העבריינים ולהענישם בכל חומרת הדין".

עורכת הדין הנאשמת בפרשה זו עמדה אם כן בסיכון של ממש לאבד את רישיונה לעסוק בעריכת דין.

זיכוי בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין מעבירות עיכוב כספי לקוח שלא כדין ושליחת יד בכספי לקוח

לאחר ניהול הליך משמעתי ושמיעת כל העדים והראיות עד תום, אימץ בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין את עמדתו של הסניגור, עורך דין גיא פלנטר, וזיכה את עורכת הדין מהאישומים המרכזיים בפרשה, הנוגעים לעיכוב ושליחת יד בכספי פיקדונות והפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח.

תיק בד"מ 76/05, הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נגד עורכת דין פלונית, בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב – יפו.

לקריאה נוספת

הדין המשמעתי ותחום האתיקה המקצועית הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. לפרטים נוספים אודות טיפול משרדנו בתחומי עיסוק אלו וייצוג בהליכים משמעתיים שונים ראו בעמוד – דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית .
להרחבה בנוגע לייעוץ וייצוג משפטי שמעניק משרדנו לעורכי דין בנוגע לעבירות אתיקה מקצועית והליכים משמעתיים ראו: עורכי דין: ייעוץ – תלונות אתיקה מקצועית | ייצוג משפטי – בית דין משמעתי של לשכת עוה"ד
לדוגמאות נוספות לייצוג משרדנו בהליכים משמעתיים ראו בעמוד – גיא פלנטר משרד עורכי דין ייצוג משפטי בדין משמעתי.
לדוגמאות נוספות לייצוג עורכי דין בהליכים שונים ראו בעמודים – כללי לשכת עורכי הדין אתיקה מקצועית, אתיקה מקצועית.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי | תלונה כנגד עורך דין לוועדת האתיקה | זיכוי עורכת דין | עיכוב כספי לקוח שלא כדין | עיכוב כספים שלא כדין | עיכוב פיקדון שלא כדין | שליחת יד בכספי פיקדונות | הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח | מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע | התנהגות שאיננה הולמת | בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין – ייצוג משפטי | דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית

הפוסט שליחת יד בכספי לקוח | שליחת יד בפיקדונות | עיכוב כספי לקוח שלא כדין – זיכוי עורכת דין בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין 5 (2) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

עבירות גניבה: הסברים ודוגמאות על עבירות הגניבה, ייעוץ וייצוג משפטי 4.9 (97)

גיא פלנטר — Tue, 28 Feb 2023 03:29:24 +0000

עבירות גניבה – ייעוץ משפטי ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.

עבירות גניבה: ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי בכל הנוגע לעבירות גניבה בידי מורשה, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מנהל, גניבה בידי עובד ציבור

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי + ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות רכוש ובכללן עבירות גניבה על סוגיהן לרבות: גניבה בידי מורשה, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מנהל וכן גניבה בידי עובד ציבור.

על עבירות גניבה – גניבה מהי

אחד האיסורים המסורתיים בדין הפלילי הוא האיסור על גניבה, כאשר חוק העונשין, התשל"ז – 1977 קובע מדרג של עבירות גניבה, הנבדלות זו מזו בנסיבותיהן ובחומרתן.
עבירת הגניבה "הקלאסית" היא זו הקבועה בסעיף 383 בחוק העונשין:

383. גניבה – מהי

(א) אדם גונב דבר אם הוא –

(1) נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע;

(2) בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר.

החוק מגדיר אם כן שתי חלופות לעבירה של גניבה הקלאסית:
- האחת – עניינה הוצאת דבר מחזקתו של אחר, בלא הסכמתו ומתוך כוונה לשלול את הדבר שלילת קבע. דוגמא מובהקת היא אדם הנוטל מוצרים מחנות ועוזב את החנות מבלי לשלם על המוצרים.
- השניה – עניינה במעשה של מעילה באמון ומשקפת את הגניבה על דרך "שליחת יד" בדבר המוחזק כדין בחזקתו של הגנב. דוגמא קלאסית לגניבה בשליחת יד היא אדם שמחזיק כספים בנאמנות עבור אחר ועושה שימוש בכספי הנאמנות לצרכיו הפרטיים מבלי שקיבל לכך את אישורו והסמכתו של האדם האחר עבורו החזיק בכספים.
עוד קובע החוק כי עבירה של גניבה יכולה להתבצע בתחבולה, בהפחדה, תוך ניצול טעות של הצד השני ואף במציאה.
משמעות הדבר היא למשל שגם אדם שמצא ארנק או מכשיר פלאפון ונטל אותם לעצמו, למרות שיודע כי ניתן לאתר את הבעלים בשקידה סבירה, עלול למצוא עצמו חשוד בעבירה של גניבה.
כך, גם אדם שחשבון הבנק שלו זוכה בשל טעות ולא דיווח על כך למרות שהיה מודע לטעות – עלול להיחשב כמי שביצע עבירה של גניבה.
גניבה יכולה להיות של כל נכס שהוא בעל ערך, ובכלל זה נכס מוחשי כגון חפץ או כסף ונכס מופשט כגון זכות או מידע.

עבירת הגניבה הבסיסית – סעיף 384 לחוק העונשין

עבירת הגניבה הבסיסית, ללא נסיבות מחמירות, היא עבירה מסוג "עוון" אשר העונש המקסימאלי הקבוע בצדה בחוק העונשין עומד על שלוש שנות מאסר (סעיף 384 לחוק).
מכאן גם, שלאדם שנחקר כחשוד בעבירה של גניבה לא קמה הזכות לשימוע לפני הגשת כתב אישום. ככל שלא יפנה ביוזמתו, באמצעות סנגור מטעמו, לרשות התובעת בבקשה לערוך שימוע לפנים משורת הדין – עלול למצוא עצמו נאשם בהליך פלילי מבלי שהיתה לו הזדמנות לנסות ולשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו ולסגור את התיק באחת מעילות הסגירה הקיימות.

גניבה בנסיבות מחמירות – סעיף 384א(ב) לחוק העונשין

לצד עבירת הגניבה הקלאסית נקבעו בחוק סוגים נוספים של עבירות גניבה, עבירות אותן ראה המחוקק בחומרה יתרה ועל כן גם קבע בצדן רף ענישה מחמיר, גבוה יותר משלוש שנות מאסר.
כך למשל, סעיף 384א(ב) לחוק העונשין, קובע, כי גניבה של דבר שערכו עולה על חצי מיליון שקלים תיחשב "גניבה בנסיבות מיוחדות" ודינה מאסר שבע שנים.

גניבה בידי מורשה – "שליחת יד" – עבירה לפי סעיף 393 לחוק העונשין

סוג נוסף של עבירת גניבה, הנושאת חומרה מיוחדת, היא עבירה של גניבה בידי מורשה, עבירה הקבועה בסעיף 393 לחוק העונשין:

393. גניבה בידי מורשה

העושה אחת מאלה, דינו מאסר שבע שנים:

(1)   גונב נכס שקיבל עם יפוי כוח לעשיה בו;

(2)   גונב נכס שהופקד אצלו, לבדו או עם אדם אחר, על מנת שישמרנו שמירה מעולה או ישתמש בו או בתמורתו, כולם או מקצתם, למטרה פלונית או ימסור כולם או מקצתם לאדם פלוני;

(3)   גונב נכס שקיבל, לבדו או עם אדם אחר, בשביל אדם אחר או לזכותו;

(4)   גונב מן התמורה של נייר ערך, או של עשיה בנכס על פי יפוי כוח, כשקיבל הוראה שתשמש למטרה פלונית או תשולם לאדם פלוני.

חומרתה היתרה של עבירת גניבה בידי מורשה נעוצה בניצול וההפרה של יחסי האמון בין מרשה למורשה. עבירה של גניבה בידי מורשה מתבצעת ככלל על דרך של "שליחת יד" בנכס המוחזק בידי המורשה כדין.
עבירה של גניבה בידי מורשה מעסיקה את בתי המשפט בישראל לעתים תכופות ובחלק ניכר מהמקרים מתעוררת ביחס לעורכי דין שהחזיקו כספים בנאמנות עבור לקוחותיהם ושלחו ידם בכספים לצרכיהם האישיים, כמו גם ביחס למנהלי השקעות שקיבלו ייפוי כח וזכות לעשות פעולות בכספי לקוחותיהם לצורכי השקעה ותחת זאת גרפו את הכספים לכיסם.
בשל המעילה באמון הנלווית לגניבה ע"י מורשה, מצא המחוקק להחמיר את רף הענישה וקבע עונש של שבע שנות מאסר.
הגם שהעונש שנקבע ע"י המחוקק הוא עונש מקסימאלי, בתי המשפט חזרו ופסקו כי בגין עבירה של גניבה בידי מורשה ראוי להשית עונש של מאסר בפועל, ואכן, לא מהססים בתי המשפט ברחבי הארץ לגזור על נאשמים שהורשעו בעבירה של גניבה בידי מורשה מאסר של ממש מאחורי סורג ובריח ולעיתים אף לתקופות ממושכות.
עוד בשנות ה- 80 פסק בית המשפט העליון בערעור פלילי 281/82 אהרון אבו חצירא נ' מדינת ישראל את הדברים הבאים (ההדגשה שלנו):

"כלל אחר, אף הוא נקוט בידינו מימים ימימה, הוא, שמבחינת מדיניות הענישה הנורמאטיבית הכול שווים בפני החוק. מקובל עלינו, כי אדם שהורשע בביצוע עבירות כגון גניבה בידי מורשה, גניבה על-ידי נאמן, גניבה על-ידי מנהל וגניבה מאת מעביד, וכן עבריין שחטא במעשי שחיתות בקבלת שלמונים או בנתינתם –אין לפטור את אלה מעונש מאסר בפועל. בעבירות אלה מתמצים ומשתלבים יחד גם שליחת יד ברכוש הזולת וגם מעילה באמון, אשר ניתן באנשים אלה על-ידי ציבור, שבטח ביושרם ובהגינותם. בהיות עבירות מעין אלה שכיחות, ומשום שפגיעתן בציבור הרחב קשה במיוחד, סבר המחוקק בקבעו את העונש המרבי וקבע בית-משפט זה בהלכותיו, כי ראויים מעשים מעין אלה לעונש חמור ומוחשי, כדי שיהא בהם להתריע על התנהגות נפסדת זו ולהרתיע עבריינים בכוח מלהיגרר למעשי עבירה שכאלה. אין בידי בית המשפט, ששומה עליו לתרום את תרומתו להכחדת התופעות הללו, אמצעי הולם יותר מאשר ענישה ממשית ומוחשית, שמאסר בפועל בין מרכיביה".

הדברים הללו בכל הנוגע למדיניות הענישה בעבירות של גניבה בידי מורשה ועבירות כלכליות בכלל יפים ונכונים גם כיום, בפרט נוכח מגמת בתי המשפט להעלות את רף הענישה. כך למשל פסק בית המשפט העליון בע"פ 4430/13 נתנאל שרון נ' מדינת ישראל (ההדגשה שלנו):

"באשר למתחם הענישה ההולם; לא מצאתי כי בית המשפט המחוזי שגה בקובעו שמתחם ענישה בעניינו של הנאשם יכלול עונש מאסר בפועל לתקופה של 4-2 שנים, בתוספת עונש מאסר על תנאי וקנס משמעותי. גם לא מצאתי כי מדובר בקביעה מחמירה, בשים לב למגמת הענישה המחמירה שעולה מפסיקתו של בית משפט זה בעשור האחרון בכל הנוגע לעבריינות כלכלית …. לא אחזור כאן על הדברים שנאמרו בפסקי הדין האמורים לעיל בנוגע לחומרתן של העבירות הכלכליות ולהשלכותיהן הקשות על המשק והחברה. בל נטעה באופיין "הלבן והנקי" של העבירות הכלכליות; מדובר בעבירות מתוחכמות וקשות לגילוי, אשר מבוצעות לרוב על ידי עבריינים בעלי מעמד והשכלה שעושים שימוש בכספיהם של אחרים, תוך ניצול כוחם ומעמדם ותוך הפרת חובות הנאמנות. לעיתים קרובות נותרות עבירות אלה סמויות מהעין במשך שנים רבות, וכשהן מתגלות, מתבררים גם הנזקים החמורים הנובעים מהן, אשר הינם בדרך כלל חמורים פי כמה וכמה מהנזקים שנגרמים כתוצאה מעבירות רכוש "רגילות". לא בכדי קבע בית משפט זה בשנים האחרונות שהגיעה העת להעלות את רף הענישה בעבירות כלכליות, לרבות הטלת עונשי מאסר בפועל במקרים המתאימים".

גניבה בידי עובד – עבירה לפי סעיף 391 לחוק העונשין

עבירה ספציפית נוספת אותה ראה המחוקק בחומרה יתרה היא גניבה בידי עובד, עבירה הקבועה בסעיף 391 לחוק העונשין וגם בצדה קבע המחוקק ענישה של שבע שנות מאסר:

"391. גניבה בידי עובד

עובד הגונב דבר שהוא נכס מעבידו, או שהגיע לידי העובד בשביל מעבידו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים".

החומרה המיוחדת הטמונה בעבירה של גניבה בידי עובד נובעת מהעובדה כי יחסי עובד ומעביד הינם יחסים מיוחדים הדורשים אמון רב, מעוצמת הפגיעה ביחסי האמון כאשר העובד גונב ממעסיקו, מהקלות היחסית של שליחת היד בנכסי המעביד תוך ניצול הגישה לרכושו, כמו גם מהקושי בגילוי העבירות הללו.
מדיניות הענישה שהותוותה על ידי בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים בעבירות גניבה ומרמה שבוצעו על ידי עובד ממעבידו היא להטיל ענישה מוחשית הכוללת מאסר בפועל.
כך למשל נפסק בע"פ 1341/02, מיכל מזרחי נגד מדינת ישראל:

"מטרות הענישה, המשקפות ערכים שונים ואף מנוגדים, הן מגוונות…בעבירות שעניינן שליחת יד בכספים שהופקדו בידי הנאשם, תוך ניצול אמון המפקידים – אשר קל לבצען וקשה לגלות את העבריין – המטרות בעלות המשקל המכריע הן ההרתעה וההוקעה. הגשמת מטרות אלה מחייבת, ככלל, להטיל עונש מאסר משמעותי בסוג עבירות זה".

לעניין החומרה המיוחדת של עבירה הגניבה ממעביד, המחייבת לשיטת בתי המשפט ענישה מחמירה ומרתיעה, נקבע גם בע"פ 72220/04 מדינת ישראל נגד כהנים כדלקמן:

"לא בכדי קבע המחוקק ענישה מחמירה של שבע שנות מאסר בצידה על עבירת הגניבה ממעביד. עבירה זו נושאת עימה גם יסוד קשה של הפרת אמון. 'בעבירות אלה נוספת לפגיעה בזכות ההחזקה של בעל הנכס גם הפרה של חובת הנאמנות שחב הגנב, מכוח מעמדו, לבעליו' (ע"פ 6350/93, מדינת ישראל נגד גולדין, פורסם בפד"י מט(4) 281). אפשר וצריך לדרוש ממעסיק שינקוט באמצעי הגנה מירביים כדי לשמור על רכושו, כנגד גנבים 'מן החוץ' – אך קשה אם לא בלתי אפשרי, להתגונן מראש כנגד עובד 'מבפנים', שבתוקף תפקידו ומכוח האמון שהמעביד רוחש לו – יש לו גישה טבעית לרכושו של המעביד. על כן, מתחייבת ענישה מחמירה ומרתיעה…" (סעיף ד' לפסק-הדין).

עיון בפסיקה מן השנים האחרונות אכן מלמד כי בתי המשפט אינם מהססים להטיל עונשי מאסר ממשים מאחורי סורג ובריח על נאשמים שהורשעו בעבירה של גניבה ממעסיק, זאת גם על אף קיומן של נסיבות אישיות מיוחדות.
לדוגמא למדיניות הענישה המחמירה בעבירות של גניבה ממעסיק ניתן לראות בתיק רע"פ 5540/15 גלוריה גאוי נגד מדינת ישראל, שם הותיר בית המשפט העליון על כנו עונש של 8 חודשים מאסר בפועל בכליאה ממשית על עובדת משק בית, אלמנה בת 53 ואם לשבעה ילדים, שגנבה ממעסיקיה שיקים וקנתה באמצעותם מצרכים ושירותים בסך כולל של כ- 100,000 ₪. הנאשמת בתיק זה נדונה לעונש מאסר מאחורי סורג ובריח למרות שנטלה אחריות על מעשיה, החלה בהליך שיקום ולא היה לחובתה כל עבר פלילי.
בית המשפט העליון דחה את ערעורה של הנאשמת על חומרת העונש בקבעו כי:

"עונש המאסר שהוטל על המבקשת מבטא באופן הולם את מדיניות הענישה בעבירות של גניבה ממעביד, ואיננו סוטה ממנה, ולפיכך לא מצאתי כל מקום להתערב בו… זאת, גם בהתחשב בעברה הנקי של המבקשת, בנסיבותיה האישיות והמשפחתיות, ובעובדה כי היא הודתה בעובדות כתב האישום המתוקן" .

גניבה בידי מנהל – עבירה לפי סעיף 392 לחוק העונשין

עבירה ייחודית נוספת בקטגוריה של עבירות גניבה היא עבירה של גניבה בידי מנהל, המוגדרת בסעיף 392 בחוק העונשין:

"392. גניבה בידי המנהל

חבר דירקטוריון או נושא משרה של תאגיד הגונב דבר שהוא נכס התאגיד, דינו – מאסר שבע שנים".

כך למשל, מנהל או דירקטור בחברה אשר עושה בכספי החברה כבתוך שלו ונוהג בהם מנהג בעלים ללא אישור או הסכמה מטעם הגורמים המוסכמים בחברה.
הנסיבות המחמירות נעוצות בעבירה זו בניצול הגישה שיש לנושא המשרה או חבר דירקטוריון בתאגיד לנכסי התאגיד ובהפרת יחסי האמון המיוחדים השוררים בין התאגיד לנושא המשרה.

גניבה בידי עובד ציבור – עבירה לפי סעיף 390 לחוק העונשין

החמורה מבין עבירות הגניבה היא עבירה של גניבה בידי עובד ציבור, שבצדה קבע המחוקק עונש של עשר שנות מאסר:

390. גניבה בידי עובד הציבור

עובד הציבור הגונב דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח עבודתו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר עשר שנים.

עובד ציבור לעניין זה יכול כל אחד מהמנויים בסעיף 34כד לחוק העונשין ובכלל זה עובד מדינה, לרבות חייל בצה"ל, עובד רשות מקומית או מועצה דתית, עובד בנק ישראל, עובד מוסד או גוף שהממשלה משתתפת בהנהלתו וכיו"ב.
עבירה של גניבה בידי עובד ציבור טומנת בחובה מעילה קשה באמון הציבור, פגיעה בטוהר המידות בשירות הציבורי והכל לשם גזל מהקופה הציבורית. לכן, בתי משפט עמדו לא אחת על הצורך למגר את ביצוען של עבירות מסוג זה, המתבצעות בדרך כלל תוך הפרת אמון וניצול אמון הציבור, על דרך של הטלת ענישה מחמירה ומרתיעה.
דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירה זו:
- גניבה בידי עובד ציבור – איש צבא קבע : רישום פלילי מופחת ללא פגיעה בזכויות פנסיה צבאית.
- תובענה לאחר הליך פלילי; גניבה בידי עובד ציבור – ללא פיטורים משירות המדינה.

עבירות גניבה – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי

בקביעה שיפוטית שאדם מסוים ביצע עבירת גניבה יש משום פגימה קשה בשמו הטוב, במהימנותו, ובהכתמתו במעשה מובהק של חוסר יושר.
הרשעה פלילית במעשה גניבה, באחת הנסיבות המחמירות שקבע המחוקק, אף חושפת את המורשע, מעבר לחיובו בהשבת הגניבה – לפגיעה בכיסו ולשלילת חירתו – בדרך של שליחתו למאסר.
בשנים האחרונות מאמצים בתי המשפט רטוריקה מחמירה ביחס לעבירות כלכליות, המתורגמת לעונשי מאסר בפועל לצד ענישה כלכלית מכבידה, וזאת במגמה ליצור הרתעה כלפי עבריינים פוטנציאליים ולהפוך את ביצוען של העבירות הללו לבלתי כדאי.
לעניין זה נקבע בע"פ 8458/11 שובל נ' מדינת ישראל (הדגשות שלנו):

"בדורות האחרונים, חדלו רחובות העיר והכפר מלשמש אכסניה בלעדית לביצוען של עבירות בקניינו של האחר. בדורנו, עדים אנו למעשי פשיעה כלכליים, הנעשים תחת כסות של חליפות יוקרה, גורדי שחקים ופעולות עסקיות לגיטימיות לכאורה. הסוציולוג האמריקאי אדווין סאת'רלנד היה הראשון לכנות סוג פשיעה כזה כ"עבירות צווארון לבן"…. עבירות הצווארון הלבן טומנות בחובן אשליה לפיה הן עבירות "נקיות יותר", כאשר בפועל אין זה המצב, ולא פעם עבירות מסוג זה חמורות יותר מעבירות רכוש אחרות מבחינת היקפן ותיחכומן…אולם, על אף ה"הילה" (בלשון סגי נהור כפולה ומכופלת) העוטפת עבירות מסוג זה, ואולי דווקא בגלל הביצוע הסטרילי לכאורה של פשיעה כאמור, על מערכת אכיפת החוק והענישה לעמוד על המשמר ביתר שאת, תוך קביעה חד משמעית לפיה גם פשיעה זו אינה משתלמת. זאת בגדר מידה נגד מידה. המניע לביצוע עבירה כלכלית טמון בטיב העבירה, ועל בית המשפט לתרום תרומתו בהטלת עונשים שיהפכו עבירות אלו לבלתי כדאיות, גם בדרך של הטלת עונשי מאסר ממשיים".

נוכח מורכבותה המשפטית של עבירת הגניבה, על שלל יסודותיה ורבדיה, ובשל מגמת בתי המשפט בשנים האחרונות להחמיר מאוד בענישה בעבירות מסוג זה, קיימת חשיבות מכרעת לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי כבר בשלבי החקירה בחשד לעבירות מסוג זה, על אחת כמה וכמה באם חלילה הוגש כתב אישום.

עבירות גניבה – דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות נוספות בהם טיפל משרדנו בעבירות גניבה.

עורכי דין פליליים

עבירות גניבה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי | גניבה בידי מורשה | גניבה בידי עובד | גניבה בידי מנהל | גניבה בידי עובד ציבור

הפוסט עבירות גניבה: הסברים ודוגמאות על עבירות הגניבה, ייעוץ וייצוג משפטי 4.9 (97) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

סדנת אתיקה מקצועית לעורכי דין בתחילת דרכם המקצועית 5 (16)

גיא פלנטר — Tue, 12 Jan 2021 09:40:51 +0000

אתיקה מקצועית – סדנה לעורכי דין בתחילת דרכם המקצועית.

סדנת אתיקה מקצועית לעורכי דין בתחילת דרכם המקצועית, מטעם מחוז מרכז של לשכת עורכי הדין

מרכזים אקדמיים: עורכי הדין ד"ר שי שגב, וגיא פלנטר.
המועד: 3.2.21 10:00-15:00.
המקום: עמוד הפייסבוק של מחוז מרכז – מוזמנים כולם.

אתיקה מקצועית – ייעוץ וייצוג משפטי

ייעוץ וייצוג משפטי משפטי לעורכי דין בכל הנוגע לתלונות לוועדת האתיקה.
משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לעורכי דין ולמתמחים בענייני אתיקה מקצועית, מלווה אותם בהליכי בירור תלונה על ידי וועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין ומייצג אותם בפני בתי דין משמעתיים של לשכת עורכי הדין ובהליכי ערעור.
לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם ממבחר דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בהליכים משמעתיים בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין במחוזות השונים ברחבי הארץ.
בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית | קובלנה משמעתית | וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין | ייצוג משפטי בהליך משמעתי בפני בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין | סדנת אתיקה מקצועית

הפוסט סדנת אתיקה מקצועית לעורכי דין בתחילת דרכם המקצועית 5 (16) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

גניבה בידי מורשה | עורכת דין שגנבה כספי פקדונות – עבודות שירות, השבת כספים ב-36 תשלומים, ללא קנס 5 (2)

גיא פלנטר — Sun, 08 Mar 2020 07:35:44 +0000

גניבה בידי מורשה | עורכת דין שגנבה כספי פקדונות – עבודות שירות. בתמונה: היכל המשפט בחיפה.

גניבה בידי מורשה, בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין – עורכת דין שהורשעה בגניבת כספי פקדונות מחשבון נאמנות – נדונה לעבודות שירות, ללא קנס או פיצוי.

בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה במסגרתו העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכת דין אשר הורשעה, ב- 7 אישומים שונים, בעבירות של גניבה בידי מורשה.
הסדר טעון שנחתם עם עורכת דין שהורשעה ב- 7 אישומים של גניבה בידי מורשה חילץ אותה ממאסר ממושך ובאופן חריג, חויבה עורכת הדין במסגרת הסדר הטעון להשיב את כספי הגניבה בגובה הקרן בלבד, ב- 36 תשלומים לאחר מתן גזר הדין וללא חיוב בקנס.

כתב האישום אשר הוגש כנגד עורכת הדין – גניבה בידי מורשה, מעילה ממושכת ושיטתית תוך שליחת יד בכספי לקוחותיה.

כנגד עורכת דין אשר ניהלה משרד בחיפה ובזיכרון יעקב הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בחיפה המייחס לה, ב- 7 אישומים שונים, עבירות פליליות של גניבה בידי מורשה, בניגוד לסעיף 393(2) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.
בתמצית, על פני הנטען בכתב האישום, במשך תקופה של 3 שנים, נהגה עורכת הדין לשלוח יד בכספיהם של לקוחות שפנו אליה לקבלת שירותים משפטיים.
מעבר לעצם החיוב בהשבת כספי הגניבה ופיצוי המתלוננים, חשף כתב אישום זה את עורכת הדין לענישה מכאיבה בדמות מאסר ממושך, מאחורי סורג ובריח.

אישום מס' 1 – גניבה בידי מורשה מחשבון נאמנות של 70,000 ש"ח.

על פי הנטען באישום הראשון, קיבלה עורכת הדין על עצמה לייצג את שני הצדדים לעסקת מכר של דירה בחיפה. במעמד החתימה על הסכם המכר שערכה עורכת הדין, שילמו הרוכשים לעורכת הדין 70,000 ש"ח וזאת במטרה שיועברו בהמשך למוכרים.
הסכם המכר חייב את עורכת הדין להפקיד את הכסף בחשבון נאמנות עד לרישום הערת אזהרה על שם הרוכשים, ובהמשך היה על עורכת הדין להעביר את הכסף לידי המוכרים.
עורכת הדין אכן הפקידה את הכספים בחשבון נאמנות על שמה אולם במספר הזדמנויות שונות, השתמשה עורכת הדין במלא הסכום לצרכיה האישיים.
בהמשך, הושעתה עורכת הדין מחברות בלשכת עורכי הדין, וייצוגם של הצדדים לעסקת המכר עברה לעורך דין אחר. על אף פניות חוזרות ונשנות לא החזירה את הכסף.
בהתאמה, הואשמה עורכת הדין בכתב האישום בעבירה של גניבה בידי מורשה, בניגוד לסעיף 393(3) לחוק העונשין.

אישום מס' 2 – גניבה בידי מורשה של 59,488 ש"ח שהעבירה חב' ביטוח עבור לקוחה.

על פי הנטען באישום זה, פנתה המתלוננת לעורכת הדין לצורך ייצוגה בתביעה משפטית כנגד חברת ביטוח. במסגרת הסכם פשרה שנחתם בין המתלוננת לחברת הביטוח, העבירה חברת הביטוח לעורכת הדין המחאה על סך 59,488 ש"ח לטובת המתלוננת.
מבלי לעדכן את המתלוננת כי חברת הביטוח העבירה את הפיצוי המוסכם, הפקידה עורכת הדין את ההמחאה בחשבונה ובהמשך, כאשר נודע למתלוננת כי הפיצוי המוסכם הועבר לעורכת הדין, סירבה עורכת הדין להעביר למתלוננת את כספה.
המתלוננת הגישה כנגד עורכת הדין תביעה ורק לאחר הגשת התביעה וכן הגשת תלונה במשטרה ובלשכת עורכי הדין, השיבה עורכת הדין למתלוננת את כספה.
במעשיה האמורים, כך נטען בכתב האישום, בהיותה מחזיקה כדין בפיקדון על סך 59,488 ש"ח שקיבלה לידיה עבור המתלוננת, שלחה בו יד במרמה ולשימושה שלה.
בהתאמה, הואשמה עורכת הדין גם באישום זה בעבירה של גניבה בידי מורשה, בניגוד לסעיף 393(3) לחוק העונשין.

אישום מס' 3 – גניבה בידי מורשה של שכר טרחה בגובה 24,000 ש"ח וכן 3,053 ש"ח כספי אגרות בית משפט.

אישום זה עוסק במתלוננת אחרת, אשר שילמה לעורכת הדין שכר טרחה בסך 24,000 ש"ח בגין ייצוג משפטי וכן סך של 3053 ש"ח בגין תשלום אגרות בית משפט.
על אף שלא בוצעו בפועל הפעולות בעבורן העבירה המתלוננת לעורכת הדין את הכספים הללו, לא השיבה עורכת הדין למתלוננת את כספה ושלחה ידה בכספים, שהופקדו אצלה על מנת שתשתמש בהם לתשלום אגרות בית משפט.
גם באישום זה הואשמה עורכת הדין בעבירה של גניבה בידי מורשה.

אישום מס' 4 – גניבה בידי מורשה – שליחת ב- 75,000 ש"ח שהיו מופקדים בחשבון נאמנות.

אישום זה עוסק במתלונן אשר שכר את שירותיה של עורכת הדין לצורך ייצוגו במכירת דירה. בהתאם להסכם המכר העביר הקונה סך של 75,000 ש"ח לחשבון נאמנות של עורכת הדין, וזאת במטרה שעורכת הדין תעביר את הכסף בהמשך לידי המתלונן.
בהמשך משכה עורכת הדין את הכסף מחשבון הנאמנות במזומן וכן ביצעה העברות בנקאיות של כספים מחשבון הנאמנות לחשבונה הפרטי ולחשבונם של אחרים ועל אף פניות חוזרות ונשנות לא העבירה את הכסף למתלונן.
בהתאמה, הואשמה עורכת הדין בעבירה של גניבה בידי מורשה, בכך ששלחה יד בסך של 75,000 ש"ח אותם קיבלה עבור המתלונן.

אישום מס' 5 – גניבה בידי מורשה של 76,500 ש"ח מחשבון נאמנות.

גם אישום זה עוסק בעסקת מקרקעין. הפעם ייצגה עורכת הדין את הקונים וקיבלה מהקונים, בשיק בנקאי אשר הופקד לחשבון הנאמנות שלה, סכום של 76,500 ש"ח עבור המוכר.
כבמקרים אחרים, השתמשה עורכת הדין בכסף שהופקד בנאמנות בידיה לצרכיה הפרטיים ועל אף פניות חוזרות ונשנות לקבל חזרה את הפיקדון, לא השיבה עורכת הדין את הכסף.
בגין מעשים אלו הואשמה שוב בעבירה של גניבה בידי מורשה.

אישום מס' 6 – גניבה בידי מורשה של 24,373 ש"ח שהופקדו אצל עורכת הדין בנאמנות לצורך תשלום אגרות.

המתלוננים באישום זה שכרו את שירותיה של עורכת הדין לייצגם בהליכים משפטיים ובמסגרת זו הפקידו בידיה סך של 24,373 ש"ח בעבור תשלום אגרות בית משפט.
עורכת הדין לא שילמה את האגרות לקופת בית המשפט, לא השיבה למתלוננים את כספם, וזאת על אף פניות חוזרות ונשנות בנושא.
בגין מעשים אלו, הואשמה בגניבה בידי מורשה של 24,373 ש"ח אשר הופקדו אצלה בנאמנות על ידי המתלוננים לצורך תשלום אגרות.

אישום מס' 7 – גניבה בידי מורשה של 8,350 ש"ח, כספים המיועדים למומחה רפואי ולתשלום אגרת בית משפט.

המתלוננת באישום זה שכרה את עורכת הדין לייצגה בהליכים משפטיים בבית המשפט. במסגרת זו, שילמה לעורכת הדין שכר טרחה וכן 5850 ש"ח בעבור שכר טרחתו של מומחה רפואי. בנוסף, הפקידה המתלוננת בידי עורכת הדין בנאמנות סך של 2500 ש"ח בעבור תשלום אגרת בית משפט.
עורכת הדין לא הגישה תביעה בשם המתלוננת, לא שילמה את האגרה לקופת בית המשפט ולא השיבה למתלוננת את הכספים שהפקידה בידיה בנאמנות וזאת על אף פניותיה החוזרות ונשנות של המתלוננת בנושא.
בהתאמה, גם באישום זה שחתם את כתב האישום הואשמה עורכת הדין בעבירה של גניבה בידי מורשה.

על העבירה של גניבה בידי מורשה.

סעיף 393 לחוק העונשין שכותרתו "גניבה בידי מורשה", קובע כדלקמן:

"393. העושה אחת מאלה, דינו מאסר שבע שנים:

(1) גונב נכס שקיבל עם ייפוי כוח לעשיה בו;

(2) גונב נכס שהופקד אצלו, לבדו או עם אדם אחר, על מנת שישמרנו שמירה מעולה או ישתמש בו או בתמורתו, כולם או מקצתם, למטרה פלונית או ימסור כולם או מקצתם לאדם פלוני;

(3) גונב נכס שקיבל, לבדו או עם אדם אחר, בשביל אדם אחר או לזכותו;

(4) גונב מן התמורה של נייר ערך, או של עשיה בנכס על פי ייפוי כוח, כשקיבל הוראה שתשמש למטרה פלונית או תשולם לאדם פלוני".

לא אחת כבר נפסק כי בגין עבירה של גניבה בידי מורשה ראוי להשית עונש של מאסר בפועל וכך למשל פסק בית המשפט העליון עוד בשנות ה- 80 בערעור פלילי 281/82 אהרון אבו חצירא נ' מדינת ישראל דברים היפים גם היום בנוגע למדיניות הענישה בגין עבירה זו (ההדגשה שלנו):

"כלל אחר, אף הוא נקוט בידינו מימים ימימה, הוא, שמבחינת מדיניות הענישה הנורמטיבית הכול שווים בפני החוק. מקובל עלינו, כי אדם שהורשע בביצוע עבירות כגון גניבה בידי מורשה, גניבה על-ידי נאמן, גניבה על-ידי מנהל וגניבה מאת מעביד, וכן עבריין שחטא במעשי שחיתות בקבלת שלמונים או בנתינתם – אין לפטור את אלה מעונש מאסר בפועל. בעבירות אלה מתמצים ומשתלבים יחד גם שליחת יד ברכוש הזולת וגם מעילה באמון, אשר ניתן באנשים אלה על-ידי ציבור, שבטח ביושרם ובהגינותם. בהיות עבירות מעין אלה שכיחות, ומשום שפגיעתן בציבור הרחב קשה במיוחד, סבר המחוקק בקבעו את העונש המרבי וקבע בית-משפט זה בהלכותיו, כי ראויים מעשים מעין אלה לעונש חמור ומוחשי, כדי שיהא בהם להתריע על התנהגות נפסדת זו ולהרתיע עבריינים בכוח מלהיגרר למעשי עבירה שכאלה. אין בידי בית המשפט, ששומה עליו לתרום את תרומתו להכחדת התופעות הללו, אמצעי הולם יותר מאשר ענישה ממשית ומוחשית, שמאסר בפועל בין מרכיביה".

חומרה מיוחדת רואה בית המשפט העליון בעורכי דין המנצלים את מעמדם והאמון שניתן בהם לגנוב כספים שהופקדו בנאמנות בידיהם. כך למשל פסק בית המשפט העליון בערעור פלילי 696/82, מדינת ישראל נגד דוד לאלו (ההדגשה שלנו):

"אולם, מעל הכל, מן הראוי להחמיר בדינו של המשיב בהתחשב בתפקידו ובמעמדו בתור עורך דין. זאת לא רק בשל הנזק שעבירות כאלה גורמות לשם הטוב וליוקרה של מקצוע עריכת הדין – אם כי אינני מזלזל אף בגורם זה – אלא בראש ובראשונה, משום שרואה אני באמון המוחלט ביושרם של עורכי הדין משום נכס ציבורי רב ערך, אשר הפגיעה בו ראויה להענשה משמעותית".

בהתאמה, לא מהססים בתי המשפט ברחבי הארץ לגזור על עורכי דין שמעלו בכספי לקוחותיהם מאסר של ממש, מאחורי סורג ובריח ולעתים אף לתקופות ממושכות. ראו בהקשר זה למשל את הפרסומים הבאים:
להרחבה אודות עבירות דומות ולדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו ראו: עבירות גניבה – ייעץ משפטי + ייצוג משפט ע"י עורך דין פלילי.

הסדר הטעון שגיבש עורך דין גיא פלנטר עם הפרקליטות חילץ את עורכת הדין ממאסר ממושך ובאופן חריג, חוייבה עורכת הדין להשיב את כספי הגניבה בגובה הקרן בלבד, ב- 36 תשלומים וללא חיוב בקנס.

בעקבות מו"מ ממושך שניהל עורך דין פלילי גיא פלנטר עם פרקליטות מחוז חיפה, גובש הסדר טעון המחלץ את עורכת הדין ממאסר ממושך, מאחורי סורג ובריח.
על פי הסדר הטעון, הורשעה עורכת הדין ב- 7 האישומים המפורטים לעיל המייחסים לה עבירות של גניבה בידי מורשה והפרקליטות וההגנה עתרו במשותף לעונשים המוסכמים הבאים:
- 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות.
- פיצויים בסכום של 256,945 ש"ח אשר יועברו לידי המתלוננים, כאשר הנאשמת תפקיד בקופת בית המשפט לפני מתן גזר הדין סך של 100,595 ש"ח והיתרה על סך 156,350 ש"ח תשלם הנאשמת ב- 36 תשלומים חודשיים שווים, בראשון לכל חודש, אחרי מתן גזר הדין. מדובר בהשבה של כספי הגניבה, בגובה הקרן.
- להבטחת תשלום הפיצויים יוטל עיקול קבוע על רכב מסוג מרצדס במשרד הרישוי וברשם המשכונות, לטובת מדינת ישראל.
עוד במסגרת הסדר הטעון הוסכם כי הפרקליטות לא תדרוש להטיל על הנאשמת קנס כלשהו ואף תמנע מלדרוש לחייב את הנאשמת בפיצוי המתלוננים, מעבר לעצם השבת הסכומים שגנבה מהם.
ביום 30 מרץ 2016 אימץ בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט ד"ר זאיד פלאח) את הסדר הטעון וגזר על הנאשמת עונש של 6 חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים, כמוסכם בהסדר הטעון.
להלן העתק מההודעה על הסדר הטעון שהוגשה לבית משפט השלום בחיפה;

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר הטעון (ללא פרטים מזהים של המעורבים), בהודעה על הסדר הטעון שהוגשה לבית המשפט ובגזר הדין שניתן על ידי בית משפט השלום בחיפה – המאמץ את הסדר הטעון.
את עורכת הדין הנאשמת ייצגו עו"ד פלילי גיא פלנטר ועו"ד אירנה אינברג ממשרדו ואת פרקליטות מחוז חיפה עו"ד יאיר גויכמן, סגן בכיר לפרקליט מחוז חיפה – פלילי.

תיק פלילי 47679-04-14 בית משפט השלום חיפה, בפני כבוד השופט ד"ר זאיד פלאח.

לקריאה נוספת.

להרחבה אודות עבירות טיפול משרדנו בעבירות צווארון לבן ראו בעמוד: עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי
כמו כן, אולי תמצאו עניין בעמודים הבאים:
להרחבה בנוגע לייצוג עורכי דין ראו בעמוד: עורכי דין: ייעוץ – תלונות אתיקה מקצועית | ייצוג משפטי – בית דין משמעתי של לשכת עוה"ד.

עורך דין פלילי

עבירות צווארון לבן | ארכיון גניבה בידי מורשה | עורך דין פלילי בצפון | עורך דין פלילי בחיפה | עו"ד פלילי בחיפה | ייצוג משפטי פלילי בחיפה | בית משפט השלום בחיפה – ייצוג משפטי | בית המשפט המחוזי בחיפה – ייצוג משפטי

הפוסט גניבה בידי מורשה | עורכת דין שגנבה כספי פקדונות – עבודות שירות, השבת כספים ב-36 תשלומים, ללא קנס 5 (2) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי