ארכיון עבירות פגיעה בפרטיות - דוגמאות למקרים שטופלו ע"י עו"ד פלילי גיא פלנטר

עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 4.9 (59)

גיא פלנטר — Tue, 30 May 2023 08:32:44 +0000

עבירות פגיעה בפרטיות | הפרת חובת סודיות – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי מעו”ד פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל הנוגע לעבירות פגיעה בפרטיות והפרת חובת סודיות.

מהי פגיעה בפרטיות?

זכותו של אדם לפרטיות הינה זכות יסוד, המעוגנת בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע כי:

“כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו”.

“פגיעה בפרטיות” מוגדרת בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, והיא כל אחד מאלה:

2. פגיעה בפרטיות מהי

פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:

(1)   בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;

(2)   האזנה האסורה על פי חוק;

(3)   צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;

(4)   פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;

(4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, “נפגע” – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;

(5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, “כתב” – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס”א-2001;

(6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;

(7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;

(8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;

(9)   שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;

(10)  פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);

(11)  פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד”.

ניתן לראות כי המחוקק קבע קשת רחבה של מעשים העשויים להיחשב כפגיעה בפרטיות, שיכולה להיות בין על דרך של הטרדה, בין על דרך צילום ובין בפרסום או בהפרת סודיות.

עבירות פגיעה בפרטיות

פגיעה בפרטיות – עבירה פלילית

לא כל פגיעה בפרטיות מהווה עבירה פלילית לפי חוק הגנת הפרטיות.
פגיעות בפרטיות המהוות עבירות פליליות מוגדרות בסעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ”א – 1981, הקובע כדלקמן:

“5. פגיעה בפרטיות – עבירה

הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות בסעיף 2(1), (3) עד (7) ו-(9) עד (11), דינו – מאסר 5 שנים”.

מתוך שלל המעשים המהווים פגיעה בפרטיות, קבע אם כן המחוקק כי האזנה האסורה על פי חוק, לא תהווה גם עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות. עבירה זו מטופלת בחוק האזנת סתר, תשל”ט-1979 ובהקשר זה ראו: עבירות האזנת סתר – ייעוץ וייצוג משפטי.
לעבירה הפלילית של הפרת חובת סודיות ייחד המחוקק עבירה נפרדת, המטופלת בנפרד בסעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות (ועל עבירה זו נרחיב בהמשך).

מה הכוונה לפגיעה “במזיד” בפרטיות?

חשוב לשים לב כי אף על פי שהחוק נוקט בלשון “מזיד”, מונח שיכול להתפרש בשוגג ככוונה, בפועל, כדי להרשיע בעבירה פלילית של פגיעה בפרטיות לא נדרש להוכיח כוונה אצל הנאשם לפגוע בפרטיות זולתו, ודי בכך שהיה מודע לטיב התנהגותו ולקיום הנסיבות הרלוונטיות (סעיף 90א ו-20(א) רישא לחוק העונשין).

פרשנות מרחיבה למושג “פגיעה בפרטיות”

עיון בפסיקה מלמד כי גם בתי המשפט, בבואם לנתח את יסודות העבירה, נוטים ככלל להעניק לחלופות שבחוק פרשנות מרחיבה, זאת בפרט בשנים האחרונות עם התקדמות הטכנולוגיה ושכלול האמצעים בהם ניתן לפגוע בקלות רבה יותר בפרטיותו של אדם.

עבירות פגיעה בפרטיות בעידן האינטרנט

בימנו, מרבית המקרים של פגיעה בפרטיות מתרחשים בזירה הטכנולוגית הדיגיטלית, ובעיקר באינטרנט.
הסיבות לכך נעוצות כמובן בזמינות המידע ברשת, בנגישות למידע מכל מכשיר סלולארי, בתחושת האנונימיות של הגולשים, בקלות ובמהירות העברת המידע והפצתו וכיוצא באלה.
מדובר למעשה במגמה המאפיינת את השנים האחרונות, בהן אנו עדים לכך שיותר ויותר עבירות פליליות “קלאסיות” עוברות לזירת המחשב (והיום טלפונים חכמים הם מחשבים לכל דבר) ולמרחב האינטרנטי ומבוצעות פעמים רבות כלל מבלי לצאת מהבית או ממקום העבודה.

פגיעה בפרטיות כפלטפורמה לביצוע עבירות אחרות

הניסיון מלמד, כי לעתים קרובות העבירה של פגיעה בפרטיות אינה עומדת לבדה ומהווה אמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות או שהפגיעה בפרטיות נלווית לעבירות אחרות (כגון עבירות מחשב, עבירות מין, הטרדה מינית, עבירות מרמה והונאה, עבירות רכוש ועוד).

עבירות פגיעה בפרטיות – הגנות מפני אחריות פלילית

לצד הסייגים “הכלליים” לאחריות פלילית, הקבועים בסעיפים 34ו – 34כ לחוק העונשין – התשל”ז 1977, קובע חוק הגנת הפרטיות הגנות עצמאיות מפני אחריות פלילית (כמו גם אזרחית) לעבירה של פגיעה בפרטיות עליהן נעמוד בקצרה כעת:

“מעשה של מה בכך”

מדובר בהגנה מפני אחריות פלילית הדומה במהותה לזו של הגנת זוטי דברים (הקבועה בסעיף 34יז לחוק העונשין), הגנה הרלוונטית למקרים בהם לא נגרמה פגיעה בפרטיות או נגרמה פגיעה כה שולית ומינורית, עד כי אין אינטרס ציבורי להטיל בגינה אחריות פלילית
הגנה זו קבועה בסעיף 6 לחוק הגנת הפרטיות:

“6. מעשה של מה בכך

לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש”.

פגיעה בתום לב | פרסום מוגן | עניין ציבורי – ההגנות הקבועות בסעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות

בסעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות קבע המחוקק שורה של הגנות מפני אחריות פלילית:

“18. במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם נתקיימה אחת מאלה:

(1) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965;

(2) הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בתום לב באחת הנסיבות האלה:

(א) הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות;

(ב) הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה;

(ג) הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע;

(ד) הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים;

(ה) הפגיעה היתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי;

(ו) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי פסקאות (4) עד (11) לסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965;

(3) בפגיעה היה ענין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות הענין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום – הפרסום לא היה כוזב.

בכפוף לחזקות הקבועות בסעיף 20 לחוק הגנת הפרטיות, ככלל, הנטל להוכחת קיום הגנה בכל מקרה ומקרה מוטל על כתפי הנאשם.
הפסיקה קבעה כי מבחן תום הלב לצורך ההגנה בסעיף 18(2) הוא מבחן סובייקטיבי – האם הפוגע סבר מבחינתו האישית שהוא פעל כדין. עם זאת, בהקשר זה נפסק כי פגיעה בפרטיות שנועדה למצות זכויות בהליך משפטי כדין, שעשויה לפגוע בנפגע, איננה פגיעה הנעשית בתום לב.

מדיניות ענישה בגין עבירות פגיעה בפרטיות

המחוקק ראה בחומרה את העבירה של פגיעה בפרטיות והעמיד את העונש המקסימלי בגינה על 5 שנות מאסר.
בתי המשפט במחוזותינו הלכו בעקבות המחוקק ורואים בחומרה ביצוע של עבירות פגיעה בפרטיות ובשים לב לנפיצותן ולקלות ביצוען כיום – אף לא מהססים להטיל עונשי מאסר, בפרט במקרים בהן שלובה הפגיעה בפרטיות עם עבירות פליליות נוספות.
לשם המחשה נביא דברים שפסק בית המשפט המחוזי בענ”פ (ת”א) 8878-08-16 מדינת ישראל נ’ (קטין), בו דובר בקטין שהפיץ סרטון בו צולמה המתלוננת ללא ידיעתה מקיימת יחסי מין (הדגשות שלנו):

“נתחיל ממהותה של העבירה. כל שנוכל לומר, לא יתן ביטוי מלא למשמעותה ולעוצמת הפגיעה הגלומה בה. מדובר בעבירה מכוערת, פולשנית, שעלולה להטביע את חותמה ההרסני בקורבן לאורך שנים ארוכות וקשות…”.

“אם לא די בכך אמר המשיב כי פעל גם מתוך רצון להשיג הון חברתי ותשומת לב, נזכיר שוב כי המתלוננת היא ידידתו, כפי שהוא עצמו אמר. איננו סבורים כי יש להשלים עם נורמה שבה כדי להשיג הון חברתי ותשומת לב ירמס כבודה של המתלוננת והיא תושפל ותבוזה בצורה שבה גרם לה המשיב. שלא לדבר על ההבט האנושי של פגיעה בערכי חברות וידידות…”

“לצד הכיעור שבעבירה והצורך בהגנה על קטינים, אנו רואים להדגיש גם את נפיצותה והקלות הבלתי נסבלת של ביצועה. בהקשה קלה על מקש, ניתן להרוס את חייו של אי מי ולצערנו הדבר נעשה חדשות לבקרים. התופעה נפוצה בעיקר בין בני נוער, שעל כן דווקא “פלח שוק” זה נדרש לעמדה ברורה, חד משמעית וחד ערכית של בימ”ש האומר את דברו בפרשיות מסוג זה”.

על אף זאת, לצד מגמת ההחמרה בענישה הניכרת מפסיקת בתי המשפט, חשוב לדעת, כי בנסיבות מסוימות, חרף הפגיעה בפרטיות, ראה המחוקק לנכון לשקול דווקא להקל בענישה, ואלו הם המקרים בתמצית (סעיף 22 לחוק הפגיעה בפרטיות):
- הפגיעה בפרטיות לא היתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר והנאשם נקב את המקור שעליו הסתמך.
- הנאשם לא התכוון לפגוע.
- אם היתה הפגיעה בפרטיות בדרך של פרסום – הנאשם התנצל על הפרסום ונקט צעדים להפסקתו.

פגיעה בפרטיות – עבירת משמעתית

לא אחת, המישור המשמעתי של פגיעה בפרטיות מקבל ביטוי בשליפת מידע שלא כדין ממאגרי מידע חסויים.
בהקשר זה ראו בעמוד: שליפת מידע שלא כדין – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

העבירה הפלילית של הפרת חובת סודיות

מדובר בנגזרת של חוק הגנת הפרטיות המתייחסת למצבים בהם עובד, מנהל או אדם שיש לו רשות לשימוש במאגר מידע, מגלה מידע שהגיע אליו מתוקף תפקידו, שלא לצורך ביצוע עבודתו.
עבירה של הפרת סודיות היא עבירה פלילית עצמאית המעוגנת בסעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות והעונש המרבי עליה הוא 5 שנות מאסר:

“16. סודיות

לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע, אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי; אם הוגשה הבקשה לפני תחילת ההליך תידון הבקשה בבית משפט השלום. המפר הוראות סעיף זה, דינו – מאסר 5 שנים.

“מידע” הוגדר בחוק הגנת הפרטיות כ “נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו“.
לשם המחשה, עובד מדינה (כגון עובד רשות המיסים או משרד הפנים) השולף מידע שלא כדין ממאגר מידע במשרדו ומעביר מידע זה לגורמים בלתי מורשים – עובר על הוראות סעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות.
יש לשים לב כי גילוי המידע הוא יסוד מיסודות העבירה של הפרת חובת הסודיות ואין די בעיון במידע בלבד.
ככלל, מעשים מעין אלו יובילו לפתיחת חקירה משמעתית נגד העובד ובהינתן ראיות מספיקות – גם להעמדתו לדין משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. עם זאת, ישנם מקרים בהם תבוצע האכיפה כלפי העובד, שהפר את חובת הסודיות המוטלת עליו, גם במישור הפלילי;
כך למשל, בתיק פלילי 10845-06-15 מדינת ישראל נ’ רימר, הרשיע בית משפט השלום בירושלים בעבירה של הפרת חובת סודיות נאשמת שעבדה במשרד החוץ וגילתה לבנה נתונים מתוך מאגר מידע המכונה “מערכת אביב”, מאגר אליו היתה לה גישה במסגרת תפקידה. במקרה זה דובר בנתונים של כתובת ופרטי כניסה ויציאה מהארץ.
כמו כן, נקבע באותו עניין, כי בכך ששלפה ממאגר מידע שהועמד לרשותה לצורך מילוי תפקידה נתונים הנוגעים לענייניו האישיים של אדם והפרה את חובת הסודיות שחבה בה מתוקף תפקידה – ביצעה עבירות של פגיעה בפרטיות בניגוד לסעיפים 2(7) ו-2(9) לחוק הגנת הפרטיות.

חשיבות קבלת ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע למקרי עבירות פגיעה בפרטיות

חשודים ונאשמים – ייעוץ וייצוג משפטי

כפי שהראינו, מדובר בעבירות הנתפסות כחמורות על ידי בתי המשפט, בעיקר על שום הקלות בביצוען, נפיצותן והפגיעה הקשה הנגרמת בעטיין לזכויות יסוד של האדם הנפגע. בהתאם, גם רשויות החקירה והתביעה משקיעות מאמצים ומשאבים רבים לגילוי עבירות אלו והעמדה לדין בגינן.
מדובר בעבירות שהרשעה בהן מעמידה את המורשע בסיכון לעונש מאסר, במיוחד אם נלוו לעבירות אלו עבירות נוספות.
על כן, ולנוכח מורכבותן המשפטית של העבירות, על חלופותיהן ויסודותיהן השונים כמו גם ההגנות הקיימות, קיימת חשיבות מכרעת לקבלת יעוץ משפטי מעורך דין פלילי, בקיא ומנוסה בתחום, כבר בשלבי החקירה בחשד לעברות אלו.
קבלת יעוץ משפטי עוד לפני מסירת גרסה ראשונית בחקירה, עשויה, פעמים רבות, להשפיע על האופן בו יסתיים התיק הפלילי.
במקרים בהם חקירת המשטרה הסתיימה והתיק הועבר לפרקליטות לקבלת החלטה, יוכל עורך דין פלילי המייצג את החשוד לפנות לפרקליטות בבקשה לערוך שימוע (ביחס לעבירה של פגיעה בפרטיות קמה זכות שימוע בדין), במסגרתו ינסה לשכנע את התביעה, ככל שניתן בנסיבות העניין, להימנע מהגשת כתב אישום.
כמובן שאם הוגש כתב אישום בעבירות אלו והנאשם חשוף בשל כך לעונש מאסר, קיימת חשיבות רבה לקבלת ייצוג משפטי בהליך הפלילי בפני בית המשפט.

מתלוננים ונפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי

לא אחת, מתלוננים ונפגעי עבירה אינם יודעים באם התנהלות כזו או אחרת חצתה את הרף הפלילי, מה בדיוק טעון הוכחה, האם יש בידיהם מספיק ראיות להניע את גלגלי החקירה הפלילית, כיצד להוכיח את טענותיהם מבלי לפגוע בראיות או לשבש את החקירה, כיצד יגיב החשוד להגשת תלונה פלילית כנגדו, למי בדיוק לפנות וכיצד יתייחסו גורמי החקירה והתביעה לתלונתם.
על כל הנושאים הללו עמדנו בהרחבה בקישור: ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה | חובת דיווח – מתלוננים | נפגעי עבירה | עדים לעבירה. מענה לכל הסוגיות הללו ניתן לקבל בהיוועצות עם עורך דין פלילי. במקרים המתאימים ילווה עורך דין פלילי את נפגע העבירה בהגשת התלונה ובהליך הפלילי.
בחוק למניעת הטרדה מאיימת העניק המחוקק הגנה לנפגעי הטרדה ופגיעה בפרטיות, ובמקרים מתאימים יפעל עורך הדין המייצג את נפגע העבירה לקבל צו למניעת הטרדה מאיימת.
במקרים המתאימים, עומדת לנפגע עבירה של פגיעה בפרטיות אפשרות להגיש קובלנה פלילית פרטית. עורך דין פלילי הבקיא בתחום יוכל לייצג את המתלונן / נפגע העבירה בהליך קובלנה פלילית בבית המשפט. להרחבה בנושא זה ראו בקישור: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי של נפגעי עבירה ע”י עורך דין פלילי בהליך פלילי בבית משפט.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים שכללו עבירות פגיעה בפרטיות

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה בכל הנוגע לעבירות של פגיעה בפרטיות והפרת חובת סודיות.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו.

עורך דין פלילי

עבירות פגיעה בפרטיות | הפרת חובת הסודיות | הטרדה באמצעות מתקן בזק | ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | האזנת סתר – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי

הפוסט עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 4.9 (59) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (77)

גיא פלנטר — Tue, 18 Apr 2023 16:17:46 +0000

המחלקה לחקירות שוטרים – ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש ע”י עו”ד פלילי.

המחלקה לחקירות שוטרים – ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש + ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש פליליים בבתי משפט

ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש, מכין את השוטרים לחקירתם הפלילית במח”ש, מלווה את השוטרים בייעוץ משפטי במהלך הליכי החקירה השונים ומעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במח”ש: ככול שמתגבשת כוונה להגיש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים, על מנת לשכנע את מח”ש להימנע מהגשת כתב אישום ולהוביל לסגירת תיק מח”ש.
ייצוג משפטי לשוטרים במשפטים פליליים הנוגעים לתיקי מח”ש: משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים: על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – סגירת תיק מח”ש כנגד שוטר מג”ב בעקבות שימוע במח”ש – קבלת טענה של הגנה עצמית

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו מול מח”ש.

תמצית עובדות המקרה – פתיחה בחקירת מח”ש

שוטר מג”ב היה מעורב באירוע אלים בסמוך למועדון בבאר שבע, כשבמסגרת זו, דקר אזרח בחזהו באמצעות בקבוק שבור וגרם לפציעתו באורח בינוני.
השוטר לא כפר באירוע, אך טען כי מדובר בהגנה עצמית.
בניגוד למצופה מכל אזרח, ובפרט מאיש משטרה, לא הסגיר עצמו השוטר מיד למשטרה, אלא כעבור יום, כשבתווך, כך על פי החשד, בוצעו פעולות לשיבוש החקירה.
האירוע דווח למח”ש אשר פתחה בחקירה פלילית כנגד השוטר.

העבירות הפליליות בהן נחשד השוטר

תחילה נחקר השוטר בחשד לעבירות תגרה וכן גרימת חבלה חמורה.
בהמשך, נחקר השוטר ע”י מח”ש בחשד לעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים.
בית משפט השלום בראשון לציון (כב’ השופט גיא אבנון) אף נעתר חלקית לבקשת מח”ש והאריך את מעצרו לצרכי חקירה, תוך קביעה כי קם חשד סביר הקושר את השוטר לעבירות המיוחסות לו, עבירות המקימות עילות מעצר מסוג מסוכנות וכן חשש לשיבוש הליכי חקירה.
הרשעתו של השוטר במיוחס לו היתה חושפת אותו לעונש מקסימלי של 14 שנות מאסר (העונש הקבוע לצד עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות כשהעבריין נושא נשק קר לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל”ז ביחד עם סעיף 333 לחוק).

שימוע במחלקה לחקירות שוטרים – קבלת טענות ההגנה בשימוע במח”ש וסגירת התיק הפלילי

עוד בשלב החקירה במח”ש, פנה השוטר למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ משפטי בנוגע לחקירתו וייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
בהמשך, משנתגבשה כוונה להגיש כנגד השוטר כתב אישום, העניק משרדנו לשוטר ייצוג משפטי בשימוע פלילי שנערך בפני סגן ראש מח”ש, עו”ד משה סעדה.
בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש ולמרות חומרת הפציעה כמו גם התנהלותו של השוטר לאחר הפציעה, נסגר התיק ע”י מח”ש בעילה של חוסר ראיות.
משנתקבלה טענתו של השוטר כי פעל בהגנה עצמית, גם לא הועמד לדין משמעתי.
מקרה זה טופל במשרדנו על ידי עורכי הדין גיא פלנטר, אירנה אינברג ועמנואל טראץ’.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין בחשדות שהוטחו בשוטר במסגרת חקירתו במח”ש, בהחלטת בית המשפט להאריך את מעצרו לצורכי חקירה ובהחלטת המחלקה לחקירות שוטרים, בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש, לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
הפרשה פורסמה באתר פוסטה, ראו: שוטר מג”ב חשוד בדקירה במהלך קטטה סמוך למועדון.

סגירת תיק מח”ש של שוטר על ידי המחלקה לחקירת שוטרים בעקבות שימוע פלילי.

הליך פלילי כנגד שוטרים בישראל

הליכים פליליים כנגד שוטרים בישראל, הן בשלב החקירה והן בשלב הגשת כתב אישום והעמדה לדין, מנוהלים ע”י המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש).
המחלקה לחקירות שוטרים הינה חלק מפרקליטות המדינה ופועלת מכח הסמכה בסעיף 49ט. לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל”א – 1971.
מח”ש מורכבת מיחידת חקירות – היחידה האמונה על ביצוע החקירות הפליליות כנגד שוטרים ובעלת סמכויות מעצר, חיפוש, חקירה, האזנות סתר ועוד, יחידת מודיעין ויחידת פרקליטות.
מח”ש כפופה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיות פרקליט המדינה ולנהלים פנימיים של מח”ש.
הנחיות ספציפיות המתייחסות לעבודת מח”ש הן:
- הנחייה מס’ 14.4 סמכות החקירה והעמדה לדין בתלונה נגד שוטר.
- הנחייה מס’ 2.18 – מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר.

את מי מוסמכת מח”ש לחקור ולהעמיד לדין?

שוטרים – מי שנמנה עם משטרת ישראל, לרבות שוטרי משמר הגבול (מג”ב).
אזרחים החשודים בביצוע עבירה בצוותא עם שוטרים.
אנשי שירות הביטחון הכללי במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה (ולמעט תלונות נחקרים שנבדקות ע”י המבת”ן במשרד המשפטים).

אילו עבירות מוסמכת מח”ש לחקור?

עבירות שמח”ש מוסמכת לחקור.

כל עבירה פלילית שבוצעה על ידי שוטר, בין אם במסגרת תפקידו ובין שלא במסגרת תפקיד, והעונש הקבוע בצד העבירה בחוק הוא למעלה משנת מאסר.
עבירות שכיחות הנחקרות ע”י מח”ש הן:

עבירות שמח”ש לא מוסמכת לחקור

עבירות תעבורה.
חשד לביצוע עבירה שרשות אחרת שאינה המשטרה מוסמכת לחקור בה על פי דין.
עבירות פליליות שהעונש הקבוע בצדן בחוק אינו עולה על שנת מאסר. אלו, ייחקרו ככלל על ידי יחידת חקירות מקומית של המשטרה.

סמכויות המחלקה לחקירות שוטרים בתום החקירה

בסיום החקירה הפלילית ע”י יחידת החקירות מועבר התיק לעיון והחלטת זרוע התביעה במח”ש.
פרקליטי מח”ש יבחנו את התשתית הראייתית בתיק ויגבשו החלטה האם לסגור את התיק, להעביר לטיפול בדין משמעתי או להגיש כתב אישום פלילי נגד השוטר.

שימוע פלילי לשוטר במח”ש

בשלב זה, ככל שמתגבשת כוונה להעמיד את השוטר לדין פלילי בעבירה מסוג פשע, מחויבת מח”ש בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ולהנחיית פרקליט המדינה (הנחיה מספר 21.14 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים) להעניק לשוטר החשוד זכות שימוע בטרם קבלת החלטה סופית.
בתיקים שהחשד בהם מתמצה בעבירה מסוג עוון שאינה מקימה זכות שימוע בדין, למח”ש סמכות שבשיקול להעניק לחשוד שימוע לפנים משורת הדין, מקום בו פנה החשוד באמצעות סנגור וביקש שיינתן לו שימוע.
להרחבה בכל הנוגע לייצוג בהליך שימוע פלילי בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום.

סגירת תיק מח”ש

מח”ש מוסמכת לסגור תיק פלילי שנפתח כנגד שוטר באחת מעילות הסגירה המעוגנות בחסד”פ: חוסר ראיות מספיקות, חוסר אשמה, או “נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין”. להרחבה בנושא ראו: סגירת תיק פלילי.
כמו כן, מוסמכת מח”ש להחליט על סגירת תיק פלילי שנפתח כנגד השוטר בחשד לעבירת עוון בדרך של “הסדר מותנה“, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.3042 – הפעלת תיקון 66 לחוק סדק הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982 – “הסדר מותנה“. להרחבה בנושא זה ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

הגשת כתב אישום כנגד השוטר והעמדתו לדין פלילי

בהתאם לחומרת העבירה, תגיש מח”ש כתב אישום פלילי נגד שוטר לבית משפט השלום או בית המשפט המחוזי.
פרקליטי המחלקה לחקירות שוטרים מייצגים את מח”ש בהליכים פליליים בבתי המשפט.

העברת תיק מח”ש לטיפול בדין משמעתי במחלקת המשמעת במשטרת ישראל

מח”ש מוסמכת להמליץ למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד לדין משמעתי שוטר אם מחומר החקירה שנאסף בעניינו מתעורר חשד לביצועה של עבירת משמעת, כאמור בחוק המשטרה.
במקרה של עבירת שימוש בכח שלא כדין במסגרת מילוי תפקיד – מוסמכת מח”ש להורות למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד את השוטר לדין משמעתי (סעיף 19(א) לחוק המשטרה).
נכון להיום, הקווים המנחים לניתוב תיקים להליך משמעתי או להליך פלילי בתיקים של שימוש בכח שלא כדין מוסדרים בנהלים פנימיים של מח”ש ומאפשרים שיקול דעת רחב ותלות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. באחרונה, בעקבות ביקורת רבה שנשמעה בעניין, העבירה מח”ש לפרקליטות המדינה טיוטת נוהל שצפוי להסדיר באופן ברור את מדיניות מח”ש בנושא, לרבות התווים אמות מידה להבחנה בין העמדה לדין פלילי לבין העמדה לדין משמעתי.
בכל הנוגע להליכים משמעתיים כנגד שוטרים ראו בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מדוע חשוב לשוטר לקבל ייעוץ משפטי בחקירת המחלקה לחקירות שוטרים?

בהיותם עצמם עוסקים באכיפת דין פלילי, לא מעט שוטרים טועים לחשוב כי הם יכולים להתמודד בכוחות עצמם עם חקירת מח”ש המתנהלת כנגדם.
בפועל, אפילו עורכי דין פליליים מנוסים, ליטיגטורים מדופלמים שזה משלח ידם, הנתונים לחקירה פלילית – ישכילו להתייעץ עם עורך דין פלילי אחר, ובמידה ויוגש כנגדם כתב אישום, לא ינסו לייצג את עצמם אלא יעמידו את הייצוג המשפטי הטוב ביותר שידם משגת.
חלק מהשוטרים חוששים מהנראות של הדברים – מכך שעצם ההיוועצות עם עורך דין עלולה לשדר למח”ש שהם אכן הסתבכו ושהם אשמים במיוחס להם.
בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש מורגלים לעבוד מול עורכי דין המייצגים שוטרים ורוב השוטרים הנתונים לחקירת מח”ש מתייעצים עם עורכי דין, בין אם לפני החקירה או בפתח החקירה עצמה, בשלב הצגת החשד ומתן הזכויות ע”י חוקר מח”ש.
בכל מקרה, עצם מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לפגוע בנחקר (ולא משנה מה החוקרים אומרים לנחקרים שלהם בנושא הזה, על מנת לשכנע אותם לוותר על זכות ההיוועצות עם עורך דין) ומנגד – שלילת זכות ההיוועצות עשויה להוביל לזיכוי, ללא קשר לשאלת האשם.
שוטרים עלולים לטעות ולחשוב שבכל מחלוקת עם אזרח, יתייצבו חוקרי מח”ש באופן אוטומטי לצידם. בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש עושים את מלאכתם באופן מקצועי, ללא סנטימנטים, ומלאכתם כוללת איסוף ראיות מפליליות כנגד שוטרים ובמקרים המתאימים – גם העמדתם של שוטרים לדין פלילי.
שוטר הנתון בחקירה פלילית נמצא במצב עדין ומורכב במיוחד; כעובד ציבור וכמי שאמון בעצמו על אכיפת החוק – אין הוא יכול להתנהג בחקירה פלילית ככול אזרח. כך למשל, לבחירתו של שוטר לשמור על זכות השתיקה בחקירת מח”ש (להבדיל מהשימוש בזכות להיוועץ בעורך דין) השלכות שונות, שאינן רלוונטיות לאזרח הנתון בחקירה פלילית.
יתרה מכך, לתוצאות חקירת מח”ש השלכות על כל היבטי חייו של השוטר, ולצד המישור הפלילי שנחקר ע”י מח”ש, כל שוטר נתון גם לדין משמעתי (ביד”ם) ולצעדים מנהליים.
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: שוטרים – דין משמעתי | ייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין: בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).
שלב החקירה הפלילית הינו קריטי, מדובר בשלב המכתיב את המשך הדרך כאשר לא אחת, טעויות של שוטרים בשלב חקירתם במח”ש והנזקים המשפטיים שגרמו לעצמם מאחר ולא התייעצו עם עו”ד פלילי – בלתי ניתנים לתיקון בהמשך.
כל אלה מדגישים את חשיבות ההיוועצות עם עורך דין פלילי בחקירת מח”ש. על כך יש להוסיף, שעל פי נותני המחלקה לחקירות שוטרים שפורסמו לאחרונה (2018), אחוז ההרשעה בתיקי מח”ש עומד על 85%, כאשר רק 3% מתיקי מח”ש הפליליים הסתיימו בזיכוי. עוד בעניין זה ראו: דו”ח סיכום שנת 2017 של המחלקה לחקירות שוטרים.
נתון זה מלמד שוב עד כמה חשוב לשוטר הנתון בחקירת מח”ש להיות מלווה בייעוץ משפטי מקצועי, שיוביל לסגירת תיק מח”ש, שכן מרגע שהחקירה הסתיימה והוגש כתב אישום – סיכוייו של השוטר לזיכוי – נמוכים להחריד.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי לשוטרים + ייצוג משפטי לשוטרים מול מח”ש

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות

עו”ד פלילי גיא פלנטר יוצא שירות ביטחון כללי (שב”כ), שירת כקצין מודיעין בצה”ל וזכה להתמחות אצל מיטב הסנגורים בישראל- עו”ד דן שינמן ועו”ד אורי וגמן. במסגרת תפקידו כתובע בפרקליטות המדינה, ליווה והנחה את חוקרי משטרת ישראל בחקירות פליליות רגישות ומורכבות.
מאז פרישתו מפרקליטות המדינה בשנת 1999, העניק עו”ד גיא פלנטר ייעוץ משפטי לנחקרים רבים, בפרשות שונות ומגוונות שרובן לא נחשפו לעיני הציבור. עו”ד גיא פלנטר מרצה בפני גופים שונים אודות חקירות וכללי התנהגות בחקירות.

חקירת מח”ש – הכנה, ליווי החקירה וייעוץ משפטי

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים החשודים בעבירות פליליות ומוזמנים לחקירת מח”ש.
אנו מכינים את השוטרים לחקירת מח”ש, מלווים אותם בהליכי החקירה ומייצגים אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

טיפול בהוצאת צו איסור פרסום

במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פירסום שמו של השוטר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שטרים

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי שימוע פלילי מול מח”ש, בטרם גיבוש החלטה סופית על העמדה לדין.

ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש בבית משפט

משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטר בהליך הפלילי בבית המשפט ובכל ערכאות הערעור.

ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים

על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים בהליכי התאמה תעסוקתית

על כך ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל.

לקריאה נוספת

בכל הנוגע לקבלת ייעוץ במסגרת החקירה הפלילית ראו בעמוד: הכנה לחקירה פלילית – ייעוץ משפטי בחקירה.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי מעצר ראו בעמוד: שחרור ממעצר | שחרור בערבות.
בכל הנוגע לייצוג בהליך השימוע בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום. כמו כן ראו בהקשר זה: מכתב יידוע לחשוד.
להרחבה בנוגע לסגירת תיק פלילי ראו בעמודים: סגירת תיק פלילי וכן סגירת תיק בהסדר מותנה.
בכל הנוגע לייצוג נאשמים בהליך פלילי בבית המשפט ראו בעמוד: משפט פלילי – ייצוג ע”י עורך דין פלילי.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורך דין פלילי

חקירת מח”ש – הכנה + ייעוץ משפטי לשוטרים | ייצוג משפטי בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים | ייצוג שוטרים בהליכים פליליים בבית המשפט מול מח”ש

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש – ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין פלילי.

הפוסט המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (77) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (99)

גיא פלנטר — Thu, 06 Apr 2023 06:30:45 +0000

עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה בכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי עבירות אלימות במשפחה אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.
כל המקרים המוצגים בהמשך עמוד זה נוגעים לעבירות אלימות במשפחה, ולעבירות הנלוות לעימותים בין בני זוג או בני משפחה כגון: תקיפת בת זוג או תקיפת בן זוג, תקיפת קטין, תקיפת זקן, איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, התעללות בקטין או בחסר ישע, גרימת היזק בזדון, הסגת גבול פלילית, הפרת הוראה חוקית, עבירות פגיעה בפרטיות, עבירות האזנת סתר, כליאת שווא ועוד.

עבירות אלימות במשפחה – הטיפול המשפטי של משרדנו

ייעוץ משפטי: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בנושא עבירות אלימות במשפחה הן לחשודים ולנאשמים והן לנפגעי עבירה או למתלוננים.
ייצוג משפטי: אנו מעניקים ייצוג משפטי לנאשמים בעבירות אלימות במשפחה בכל הערכאות המשפטיות ובכל בתי המשפט ברחבי הארץ.
ייצוג משפט בהליך צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה – משרדנו מייצג מבקשים ומשיבים בבקשות לצווי הגנה וצווי הרחקה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה.

העדר זכות שימוע בעבירות אלימות במשפחה

הערה חשובה בנוגע לעבירות אלימות במשפחה; ככלל, בעבירות מסוג פשע לא ניתן להגיש כתב אישום מבלי להעניק לחשוד שימוע, במסגרתו מקבל עורך דין המייצג את החשוד הזדמנות לשכנע את הרשות התובעת על שום מה לא יוגש כנגד החשוד כתב אישום (לכלל הזה יש חריגים, אולם זה לא המקום להרחיב עליהם).
חלק מעבירות האלימות במשפחה מסווגת כעבירות מסוג עוון, וביחס לעבירות מסוג עוון כלל לא חלה חובת שימוע בטרם העמדה לדין.
באשר לעבירות אלימות במשפחה מסוג פשע המפורטות להלן, אלה הוחרגו מהחובה להעניק שימוע בטרם הגשת כתב אישום.
- תקיפה כלפי בן משפחה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין.
- גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין.
- כל עבירת פשע שנעברה במהלך ביצוע עבירת תקיפה כלפי בן משפחה ו/או גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג , או בקשר אליה.
לפיכך, חשודים בעבירות אלימות במשפחה עלולים למצוא את עצמם מוזמנים לבית המשפט, לדיון בכתב אישום שהוגש כנגדם, מבלי שקיבלו מכתב יידוע על עצם הכוונה להגיש כנגדם כתב אישום (“מכתב יידוע לחשוד“) ומבלי שנערך בעניינם שימוע, בטרם הוגש כנגדם כתב אישום.
בהקשר זה צריך לדעת את הדבר הבא: קל יותר למנוע הגשת כתב אישום מאשר לבטל כתב אישום שהוגש או לצאת זכאי בדין בבית המשפט.
מה כל זה אומר? חשודים בעבירות אלימות במשפחה המעוניינים שלא יוגש כנגדם כתב אישום, חייבים לפנות מיד לאחר חקירתם לעורך דין פלילי, על מנת שהאחרון יפנה מטעמם לרשות התובעת ויבקש לערוך בעניינם שימוע לפנים משורת הדין.
עוד על השימוע הפלילי ראו בעמוד – שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א וכן ראו: מכתב יידוע לחשוד.

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – ביטול כתב אישום בעקבות חקירה נגדית של המתלוננת

נסיבות המקרה וכתב האישום שהוגש – טענות למסכת ארוכה ואכזרית במיוחד של עבירות אלימות כנגד בת זוג, אשר גרמו לחבלות של ממש

הנאשם בפרשה זו סטודנט למשפטים המתגורר בתל אביב, ללא הסתבכויות קודמות עם החוק.
לאחר מערכת יחסים שנמשכה 3 שנים וידעה לא אחת עליות וירידות, נפרד הנאשם מחברתו.
9 ימים לאחר פרידתם, ניגשה הצעירה לתחנת משטרה והגישה כנגד חברה לשעבר תלונה. בתלונתה, גוללה המתלוננת טענות בדבר מסכת של התעללות קשה, אשר שיאה באירוע בו לטענתה בעט בכוח בבטנה וגרם לה לחבלות ולשטפי דם. לטענתה, האלימות החלה כבר בתחילת הקשר ובמהלך 3 שנים תקף אותה חברה לשעבר באכזריות, מספר פעמים.
בחקירתו במשטרה, הכחיש הסטודנט מכל וכל את מעשי האלימות החמורים שייחסה לו חברתו לשעבר, אולם הכחשותיו לא עזרו לו;
לאחר ש”בילה” במעצר של ממש ושהה פרק זמן במעצר בית, הגיש כנגדו מפלג תביעות פליליות תל אביב כתב אישום, המייחס לו, ב- 4 אישומים שונים, מעשי תקיפה הגורמת חבלה ממשית, עבירה בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין, וזאת בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 382(ג) לחוק העונשין, (כיוון שמדובר בבת זוגתו לשעבר);
מדובר בעבירה פלילית חמורה אשר לצידה קבע המחוקק עונש מקסימלי של 6 שנות מאסר.
על פי הנטען בפרק העובדתי של כתב האישום, בהזדמנות אחת סטר על לחייה של המתלוננת (אישום ראשון). בהזדמנות אחרת, כך נטען, סטר לה שוב על לחייה, הכה אותה בחוזקה בידה במכת אגרוף ובהמשך תפס אותה בכוח באיבר מינה (אישום שני).
בנוסף, נטען כי במועד אחר רדף אחרי המתלוננת בדירתם, דחפה בכוח לעבר הקיר, לפת אותה בחוזקה בגרונה ובעט ברגלה (אישום שלישי). לבסוף, נטען כי באירוע רביעי, בעט בכוח בבטנה באזור הרחם וגרם לה לחבלות ושטפי דם באזור הפגיעה (אישום רביעי).
הטענות החמורות בכתב האישום העמידו את הסטודנט בסיכון של מאסר של ממש, מאחורי סורג ובריח, במידה ובית משפט ימצא אותו אשם במיוחס לו.

עוצמת הראיות שנאספו כנגד הנאשם

במישור הראייתי, מזווית הראיה של הנאשם, “נתוני הפתיחה” של התיק נראו די עגומים; לצד תלונה מאוד מפורטת ועקבית מצד המתלוננת, חיזקו את תלונתה “סוללה” של עדים שידעו לספר למשטרה על חבלות שראו לטענתם על גופה, בזמן אמת, ועל וסיפורים שלטענתם שמעו מפיה, שוב – בזמן אמת, על אלימות קשה מצדו של הנאשם.
הוסף על כך, שכתמיכה לטענתה שהנאשם בעט בבטנה וגרם לה חבלה ממשית, הציגה המתלוננת תעודה רפואית מחדר מיון.

תוצאות המשפט הפלילי – ביטול כתב אישום

למרות שלל הראיות המפלילות שנאספו כנגדו, עמד הסטודנט על חפותו. במשך כשנתיים ו- 10 חודשים התנהל משפטו הפלילי בבית משפט השלום בתל אביב – יפו.
במשך תקופה זו הספיקה להעיד רק המתלוננת, אשר נחקרה בחקירה נגדית במשך מספר ישיבות על ידי בא כוחו של הנאשם, עורך דין פלילי גיא פלנטר.
בתום חקירתה הנגדית של המתלוננת ע”י הסניגור, שוכנעה התביעה המשטרתית כי המשך ההליך הפלילי כנגד הנאשם יוביל לזיכוי. לא נותר בידיה כל סיכוי סביר להרשעה.
לפיכך, גיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר הסכמה עם התביעה המשטרתית לפיה יימחק כליל כתב האישום , כאילו לא בא לעולם.
משחזרה התביעה המשטרתית מכתב האישום, הורה בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב’ השופטת מרים דיסקין) על ביטול כתב האישום. עם ביטול כתב האישום, לא הסתיר בית המשפט את דעתו שאלמלא חזרה בה התביעה מכתב האישום, היה מזכה בית המשפט את הנאשם בעקבות הדברים שנתגלו בחקירתה הנגדית של המתלוננת.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שבוטל בעקבות חקירתה הנגדית של המתלוננת.

תיק פלילי בבית משפט השלום תל אביב – יפו, בפני כב’ השופטת מרים דיסקין.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות פרטניות לתיקי עבירות אלימות במשפחה אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר (ללא פרטים מזהים של המעורבים).

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בתיקי עבירות אלימות במשפחה, לפי סוג עבירה

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו	דוגמאות למקרים בהם טיפלנו
ארכיון עבירות אלימות במשפחה	ארכיון עבירות פגיעה בפרטיות
ארכיון תקיפת בן משפחה	ארכיון האזנת סתר
ארכיון תקיפת בת זוג	ארכיון עבירות איומים
ארכיון תקיפת בן זוג	ארכיון הטרדה באמצעות מתקן בזק
ארכיון תקיפה הגורמת חבלה ממשית	ארכיון הסגת גבול
ארכיון תקיפת קטין	ארכיון הפרת הוראה חוקית
ארכיון תקיפת קטין או חסר ישע	ארכיון הפרת חובה של הורה או אחראי
ארכיון התעללות בקטין או בחסר ישע	ארכיון כליאת שווא
ארכיון חבלה חמורה	ארכיון היזק לרכוש במזיד
ארכיון תקיפת זקן	ארכיון חבלה במזיד ברכב

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי אלימות במשפחה בהם טיפלנו שהסתיימו בזיכוי, ביטול כתב אישום, אי הרשעה, סגירת התיק הפלילי, עיכוב ההליכים ועוד.

עו”ד פלילי

משפט פלילי | עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עורך דין אלימות במשפחה | חקירה במשטרה

הפוסט עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (99) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (98)

גיא פלנטר — Mon, 20 Mar 2023 10:01:50 +0000

עורך דין עבירות מחשב, עבירות סייבר, עבירות אינטנרט – ייעוץ וייצוג משפטי

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי

מחפשים עורך דין לעבירות מחשב? עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
בעמוד זה תמצאו הסברים תמציתיים על סוגי עבירות המחשב והעונשים שנקבעו לצידם וכן מידע שימושי אחר.
לקראת סוף העמוד תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מחשב.

עבירות מחשב

כפי שקרה בעידן המודרני בתחומי חיים אחרים, כך גם בעולם המשפט הפלילי תפסו המחשב ורשת האינטרנט מקום מרכזי.
המחשב ורשת האינטרנט “משחקים תפקיד” במשפט הפלילי בשלושה מישורים עיקריים:
- המחשב כ”קרבן” לעבירה: בהקשר זה מבוצעות עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט במטרה לפגוע במחשב עצמו, ו/או במידע השמור במחשב עצמו.
- המחשב ככלי לביצוע עבירות: כאן משמשים המחשב ורשת האינטרנט כאמצעי לביצוע עבירות פליליות. במסגרת זו, עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט מבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.
- המחשב כמאגר של ראיות מפלילות: בהקשר זה מהווה המחשב מקור לאיסוף ראיות מפלילות אודות ביצוע עבירות פליליות וזהותם של העבריינים.

המחשב כ”קרבן” לעבירות פליליות

תחת הפרק שנקרא עבירות מחשב, קבע המחוקק בחוק המחשבים, התשנ”ה – 1995 שורה של עבירות פליליות, שהמכנה המשותף שלהן הינו תקיפה פלילית של המחשב עצמו. בכלל זה נמנים חדירות ופריצות למחשבים, ייצור והפצה של וירוסים, שיבוש מידע ויצירת מידע כוזב.
בטרם נעמוד על העבירות הללו, נכיר תחילה את חלק מההגדרות שנקבעו בחוק המחשבים:
- חומר מחשב = תוכנה או מידע;
- מחשב = מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, וציודו ההיקפי, לרבות מערכת מחשבים, אך למעט מחשב עזר (יצוין שעל פי הפסיקה, ניתן לראות גם במכשיר טלפון סלולארי כמחשב לכל דבר, לעניין הוראות חוק המחשבים).
- מחשב עזר = מחשב המסוגל לבצע פעולות חישוב אריתמטיות בלבד ופעולות הכרוכות בביצוע פעולות כאמור;
- מידע = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, למעט תוכנה, המובעים בשפה קריאת מחשב, והמאוחסנים במחשב או באמצעי אחסון אחר, ובלבד שהנתונים, הסימנים, המושגים או ההוראות אינם מיועדים לשימוש במחשב עזר בלבד;
- פלט = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, המופקים, בכל דרך שהיא, על ידי מחשב;
- שפה קריאת מחשב = צורת הבעה המתאימה למסירה, לפירוש או לעיבוד על ידי מחשב או מחשב עזר בלבד;
- תוכנה = קבוצת הוראות המובעות בשפה קריאת מחשב, המסוגלת לגרום לתפקוד של מחשב או לביצוע פעולה על ידי מחשב, והיא מגולמת, מוטבעת או מסומנת במכשיר או בחפץ, באמצעים אלקטרוניים, אלקטרומגנטיים, אלקטרוכימיים, אלקטרו-אופטיים או באמצעים אחרים, או שהיא טבועה או אחודה עם המחשב באופן כלשהו או שהיא נפרדת ממנו, והכל אם אינה מיועדת לשימוש במחשב עזר בלבד.
המחוקק דאג להגן על המחשב מפני מתקפות פליליות, ובמסגרת זו קבע שורה של עבירות מחשב בהם נדון כעת.

שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב

סעיף 2 לחוק המחשבים קבוע שמי שעושה שלא כדין אחת מאלה, דינו עונש מאסר (מקסימלי) של שלוש שנים:
- משבש את פעולתו התקינה של מחשב או מפריע לשימוש בו;
- מוחק חומר מחשב, גורם לשינוי בו, משבשו בכל דרך אחרת או מפריע לשימוש בו.
ככלל, בהקשר זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.

חדירה לחומר מחשב שלא כדין

עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או למידע הנמצאים במחשב, מהווה עבירה פלילית עצמאית;
סעיף 4 לחוק המחשבים קובע בהקשר זה כדלקמן:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו – מאסר שלוש שנים;

לעניין זה, “חדירה לחומר מחשב” = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

הפסיקה של בתי המשפט הרחיבה את המושגים “התקשרות” ו- “התחברות” באופן שאפילו פעולה בסיסית של חיבור המחשב לרשת החשמל והדלקתו, תהווה פעולה של “התחברות” לעניין סעיף זה.
גם בהקשר לסעיף זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.
להרחבה בעניין עבירה זו ראו: חדירה לחומר מחשב שלא כדין.
בכל הנוגע להאזנות סתר ראו בעמוד – עבירות האזנת סתר – ייעוץ וייצוג משפטי.

נגיף מחשב

נגיף מחשב = וירוס מחשב, לרבות סוס טרויאני.
סעיף 6 לחוק המחשבים הוציא את הוירוסים הפוגעניים למיניהם “מחוץ לחוק” בקובעו, שמי שמתכנת וירוס מחשב פוגעני, מפיץ את וירוס המחשב הפוגעני לאחרים או מחדירו, עובר עבירה פלילית.
מעשים של הפצת וירוס מחשב או החדרתו למחשב אחר, נתפסו על ידי המחוקק כחמורים יותר מהמצאת וירוס מחשבים ובהתאמה, נקבע עונש חמור יותר בגין הפצה או החדרה.
על פי סעיף 6 לחוק המחשבים:

(א) העורך תוכנה באופן שהוא מסגלה לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב בלתי מסוימים, כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב, מסוימים או בלתי מסוימים, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) המעביר לאחר או המחדיר למחשב של אחר תוכנה אשר סוגלה לגרום נזק או שיבוש כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש כאמור, דינו – מאסר חמש שנים.

המחשב ככלי לביצוע עבירות פליליות

כזכור, בהקשר זה אנו עוסקים בעבירות מחשב ובעבירות אינטרנט המבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.

עבירות מחשב – חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת

בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק המחשבים, עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או מידע הנמצאים במחשב כדי לעבור עבירה אחרת – מהווה עבירה פלילית עצמאית:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב כדי לעבור עבירה על פי כל דין (למעט עבירה על פי חוק המחשבים עצמו), דינו – מאסר חמש שנים.

גם בהקשר זה, “חדירה לחומר מחשב” = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

עבירות מחשב – מידע כוזב או פלט כוזב

סעיף 3 בחוק המחשבים קובע כי העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
מעביר לאחר או מאחסן במחשב מידע כוזב או עושה פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב;
כותב תוכנה, מעביר תוכנה לאחר או מאחסן תוכנה במחשב, כדי שתוצאת השימוש בה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב, או מפעיל מחשב תוך כדי שימוש בתוכנה כאמור.
בסעיף זה, “מידע כוזב” ו”פלט כוזב” = מידע או פלט שיש בהם כדי להטעות, בהתאם למטרות השימוש בהם.
בנוסף להוראות חוק המחשבים, מגן חוק העונשין על הערך של מהימנות ודיוק מסמכי תאגיד. סעיף 423 לחוק העונשין, שכותרתו רישום כוזב במסמכי תאגיד, קובע:

מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו – מאסר חמש שנים ; “תאגיד”=לרבות תאגיד העומד להיווסד.

פגיעה בפרטיות באמצעות עבירות מחשב

לא אחת, מבוצעות עבירות מחשב ועבירות אינטרנט במטרה לפגוע בפרטיותו של אדם אחר.
חוק הגנת הפרטיות, קובע שורה ארוכה של מעשים המהווים עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות. להרחבה בעניין זה ראו –עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי.

פרסום והצגת תועבה בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977

סעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 עוסק בשורה של עבירות פליליות הנוגעות להחזקה, פרסום והצגת תועבה.
בהקשר זה ראו: עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות מרמה זיוף והונאה באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

במקרים רבים נעשה שימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט (עבירות מחשב) למטרות מרמה, זיוף והונאה ובכלל זה העבירות הפליליות הבאות:
- התחזות כאדם אחר, עבירה בניגוד לסעיף 441 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
- זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין + שימוש במסמך מזויף, עבירה בניגוד לסעיף 420 לחוק העונשין. בעבר, על מנת ליצור זיוף משכנע של מסמך, היה צריך כמעט בית דפוס וזייפן מוצלח היה זקוק לכישורים של אומן. כיום, באמצעות מחשב, סורק, מדפסת ותוכנת מחשב כגון Adobe Acrobat, כל ילד יכול לזייף כמעט כל מסמך.
- קבלת דבר במרמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
- הונאה בכרטיס חיוב, עבירה בניגוד לסעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ”ו – 1986.
לפרטים נוספים ראו מאמר בנושא השימוש באינטרנט לביצוע הונאות.

עבירות מחשב למטרות גניבת מידע או רכוש

עבירות מחשב רבות מבוצעות למטרות גניבת מידע או גניבת רכוש. כתבי אישום בהקשר זה, מייחסים לנאשמים, מעבר לעבירות מחשב, את העבירות הפליליות הבאות:
- גניבה, עבירה בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין.
- גניבה בידי עובד הציבור, עבירה בניגוד לסעיף 390 לחוק העונשין.
- גניבה בידי המנהל, עבירה בניגוד לסעיף 392 לחוק העונשין.
- גניבה ביד מורשה, עבירה בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.

שימוש בתקשורת בין מחשבים (כגון דואר אלקטרוני) לביצוע עבירות פליליות

לא אחת, מנוצלת לרעה תקשורת בין מחשבים על מנת לבצע עבירות פליליות הנוגעות לשיח בין אדם לחברו. בכלל זה אנו מוצאים למשל את העבירות הבאות:
- איומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין;
- סחיטה באיומים, עבירה בניגוד לסעיף 428 לחוק העונשין;
- הטרדה מינית, עבירה בניגוד לסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית.
בפועל, לעניין האחריות הפלילית, אין זה מעלה או מוריד באם האיום, סחיטה או הטרדה בוצעו בשיחה פנים אל פנים, בהתכתבות ב- E-mail (דואר אלקטרוני), בצ’אט בתכנת מסרים מידיים כגון WhatsApp או ב- Messenger, או בשיחת אינטרנט ב- Skype.
הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה בניגוד לסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ”ב – 1982. מבחינה משפטית, נחשב מכשיר הטלפון הסלולרי למחשב לכל דבר. בהיות הפלאפון בגדר “מיתקן בזק”, שימוש בפלאפון שלא כדין באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז מהווה עבירה של “הטרדה באמצעות מתקן בזק”, שדינה המקסימלי 3 שנות מאסר.
הטרדה מאיימת – סעיף 2 בחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001 מגדיר הטרדה מאיימת באופן הבא:

(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו.

(ג) לעניין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.

מכאן ברור, ששימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט יכולים להוות בסיס להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת, בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק מניעת הטרדה מאיימת.

עבירות פליליות נוספות המבוצעות באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

המחשב ורשת האינטרנט מהווים קרקע נרחבת לביצוע מגוון של עבירות פליליות נוספות, לרבות:
- עבירות טרור;
- עבירות ביטחוניות;
- הסתה;
- אתרים בלתי חוקיים באמצעותם מתקיימים הימורים באינטרנט (הגרלות והימורים האסורים לפי סעיף 225 לחוק העונשין + משחקים אסורים לפי סעיף 226 לחוק העונשין).
- עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון;
- סחר בסמים, יבוא סמים ועבירות אחרות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.
- עבירות מין ברשת.

המחשב כמאגר לאיסוף ראיות מפלילות

מחשבים, שרתים וטלפונים ניידים ואמצעי אחסון של מדיה דיגיטלית הינם בגדר “מכרה זהב” לאיסוף ראיות.
מעבר לראיות מרשיעות שעשויות להימצא בהם, נחשף החוקר לכמות עצומה של מידע, הרלוונטית לחקירה. באמצעות המידע העצום שנפתח בפניו, מסוגל החוקר לא אחת “למפות” את כל חייו של החשוד – החל ממעגל קשריו והיכרויותיו, תחומי התעניינותו, מצבו הסוציו-אקונומי, העדפותיו המיניות, חולשותיו, בקיצור – הכול.
חלק ניכר מהמידע לא ימצא רלוונטי להוכחת האישום, אולם יש בו כדי ללמד את החוקר בפני מי הוא עומד, ובאיזה טקטיקות חקירה עליו לנקוט, על מנת “לפצח” את הנחקר.
בידי חלק מהחוקרים אמצעים לשחזור קבצים שנמחקו, ובאם ימצאו ראיות מספיקות להוכחת מעשים שנעשו לשיבוש החקירה והמשפט, לא תהסס רשות התביעה לכלול בכתב האישום גם עבירות כגון:
- השמדת ראיה, עבירה בניגוד לסעיף 242 לחוק העונשין;
- שיבוש מהלכי משפט, עבירה בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין;

עורך דין עבירות מחשב – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

משרדנו מעניק יעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו וכן נושאים נוספים קשורים.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | עורך דין עבירות מחשב | עורך דין עבירות אינטרנט | עורך דין עבירות סייבר | עבירות מין ברשת

הפוסט עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (98) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

שליפת מידע שלא כדין, פגיעה בפרטיות – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה 5 (40)

גיא פלנטר — Sun, 12 Feb 2023 12:25:43 +0000

שליפת מידע שלא כדין תוך פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי.

שליפת מידע שלא כדין תוך פגיעה בפרטיות – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו – ייצוג משפטי של עובדת מדינה בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בנוגע לשורה של עבירות משמעת: עבירות מחשב | שליפות מידע | שליפת מידע שלא כדין | פגיעה בפרטיות.

כתב התובענה אשר הוגש על ידי נציבות שירות המדינה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה – שליפת מידע שלא כדין

פרשה זו עוסקת בעובדת מדינה וותיקה, רכזת מעסיקים באחד מסניפי המוסד לביטוח לאומי.
בעקבות חקירה משמעתית שהתנהלה כנגד העובדת בחשד לשליפת מידע שלא כדין, ועל בסיס הודאתה של העובדת בעבירות משמעת, הגישה נציבות שירות המדינה כנגד העובדת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
בתמצית, נטען בכתב התובענה כי בהזדמנויות שונות במהלך עבודתה, נכנסה הנאשמת למאגר המידע של המוסד וביצעה שליפות מידע על אנשים שונים, שלא כדין ושלא לצרכי עבודתה. בשני מקרים, נטען בתובענה, אף העבירה מידע ששלפה לאנשים שלא הוסמכו כדין לקבלו.
במעשיה, כך נטען, פגעה הנאשמת במשמעת שירות המדינה, הפרה את כללי האתיקה לעובדי המדינה כמו גם את הוראות חוק הגנת הפרטיות והוראות תקנון שירות המדינה והתנהגה התנהגותת שאינה הולמת את תפקידה כעובדת המוסד וכעובדת המדינה.
באשר לכללי האתיקה לעובדי המדינה, הואשמה העובדת בהפרת כללי האתיקה הבאים:
- סעיף 9.01 – חובתו של עובד המדינה לשמור בסוד ולנקוט בכל האמצעים הנדרשים כדי לשמור בסוד כל מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידיו. עובד מדינה לא רשאי למסור מידע כלשהו, אלא למי שהוסמך כדין לקבלו.
- סעיף 9.02 – איסור על עובד המדינה להשתמש במישרין או בעקיפין במידע שהגיע אליו בתוקף תפקידיו או בקשר אליהם, לשם קידום ענייניו או ענייניו של כל אדם אחר שלא כדין.
- סעיף 9.03 – איסור על עובד המדינה להוציא מידע ממחשב או מרשומות שבידו או שבאחריותו או בהישג ידיו, שלא לצורך מילוי תפקידיו ואיסור לעשות במידע זה שימוש שלא כדין.
- סעיף 12.01 – איסור על עובד המדינה לנצל את מעמדו או תפקידיו בשירות המדינה לקידום עניין אישי שלו או של אדם אחר ולכל מטרה שאינה קשורה במילוי תפקידיו.
העובדת הואשמה בתובענה בפגיעה בפרטיות, בניגוד לסעיף 2(7) לחוק הגנת הפרטיות, בכך שהפרה חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם.
באשר להוראות התקשי”ר, הואשמה העובדת בהפרת ההוראות הבאות:
- סעיף 65.13 לתקשי”ר – סעיף זה קובע כי המידע האצור במאגרי המידע שייך ברובו לצנעת הפרט ועל כן חסוי והגישה אליו מוגבלת רק לעובדים בתחום עיסוקם בלבד. הסעיף מבהיר, כי גישה למידע כוללת גם ראיית הצג של המחשב.
- סעיף 65.194 לתקשי”ר – איסור להשתמש במחשב או במסוף, אלא לצרכי העבודה בלבד.
- סעיף 65.195 לתקשי”ר – איסור על עובד מדינה לשלוף נתונים ממאגר מידע, אלא אם הוסמך לכך ולצורך תפקידו בלבד.
בהתאמה, למעשים המיוחסים לה, הואשמה העובדת בשורה של עבירות משמעת, בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963:
- עשיית מעשה או התנהגות הפוגעת במשמעת שירות המדינה, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(1).
- אי קיום המוטל עליה כעובדת המדינה, על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו כדין, או התרשלות בקיום המוטל עליה כאמור, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(2).
- התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובדת מדינה או התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17 (3) לחוק שירות המדינה (משמעת).

הסדר הטעון שגיבש משרדנו עם אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

בעקבות מו”מ שניהל עורך דין גיא פלנטר, מטעם הנאשמת, עם יחידת התביעה של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, גובש הסדר הטעון הבא:
- התביעה תגיש לבית הדין תובענה מתוקנת, הכוללת תיקונים עובדתיים משמעותיים לקולא.
- הנאשמת תורשע על פי הודאתה במיוחס לה בכתב התובענה המתוקן.
- הצדדים יעתרו לענישה מוסכמת של נזיפה חמורה, הפקעת משכורת קובעת אחת והקפאת דרגה לתקופה של שנה וחצי.
יש לציין כי במקרה זה, לרכיב הקפאת הדרגה לא היתה משמעות מעשית כלפי הנאשמת, בהיותה בשיא “מתח הדרגות” של משרתה.

אימוץ הסדר הטעון על ידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

בגזר דינו, עמד בית הדין למשמעת בהרחבה על נסיבות המקרה, וקרא להחמיר בעונשם של עובדי מדינה העוברים עבירות של שליפת מידע, שלא כדין:

“הקלות הבלתי נסבלת, בה ניתן להשיג מידע ולהפיצו, מחייבים להציב מנגד אמצעי מרתיע. על כן, מדיניות ענישה ראויה מחייבת להחמיר עם עובד מדינה העובר עבירה של שליפת מידע, שלא כדין, ולהטיל אמצעי משמעת חמורים על העבריינים, שירתיעו עובדים אחרים מביצוע אותה עבירה”.

יחד עם זאת, בסופו של יום, אימץ בית הדין למשמעת את הסדר בקובעו כדלקמן:

“לאחר עיון ודיון והתלבטות רבה, החלטנו שלא להתערב בהסדר הטעון שהוסכם בין הצדדים, הגם שהוא נוטה לקולא, וזאת בשל התחשבותנו בנסיבותיה האישיות המיוחדות של הנאשמת, שירותה המסור במשך עשרות שנים במוסד לביטוח לאומי והשימוש המוגבל שעשתה במידע”.

אשר על כן, גזר בית הדין למשמעת של עובדי המדינה על הנאשמת נזיפה חמורה, הפקעת משכורת קובעת אחת שתשולם ב- 10 תשלומים שווים והקפאת דרגה לתקופה של שנה וחצי.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בגזר הדין, ללא פרטים מזהים של המעורבים.

תיק בד”מ בפני הרכב כבוד השופטים: אורי כהן, יו”ר ההרכב, מייק לוין וגלעד נבו בבית הדין לשמעת של עובדי המדינה.

לקריאה נוספת

לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה
בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.
להרחבה אודות עבירות מחשב כגון שליפת מידע שלא כדין ראו בעמודים:
- עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר.
- עבירות פגיעה בפרטיות.

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית ומעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.

עורך דין משמעתי

עובדי מדינה – דין משמעתי | תובענה משמעתית | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | עבירות מחשב | שליפות מידע | שליפת מידע שלא כדין | עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי | דין משמעתי | דיני משמעת | הליכים משמעתיים

הפוסט שליפת מידע שלא כדין, פגיעה בפרטיות – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה 5 (40) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי 4.9 (78)

גיא פלנטר — Tue, 24 Jan 2023 17:04:01 +0000

חובת דיווח על עבירה – ייעוץ משפטי

חובת דיווח על עבירה פלילית; בתמונה – אישור על הגשת תלונה במשטרה בעקבות דיווח על עבירה פלילית.

חובת דיווח על עבירה – כללי

בהגשת תלונה במשטרה מגלה המתלונן או המדווח אזרחות טובה, אולם לא כל מקרה מצדיק הגשת תלונה פלילית ולעתים קיימות דרכים אלטרנטיביות, פחות פוגעניות ויותר אפקטיביות (למשל – פניה לגורם טיפולי, גישור ועוד).
מנגד, לעתים קיימת חובת דיווח הקבועה בחוק, ומי שידע ולא דיווח, עשוי להסתבך בעצמו בעבירה פלילית שלצידה עונש מאסר.
שורה של חוקים מחייבים את הציבור בדיווח על עבירות פליליות במצבים הבאים (לחיצה על הכותרת תוביל לפרק המבוקש):
לדיווח או לאי דיווח על עבירה לרשויות השלכות מרחיקות לכת ולפעמים – השלכות משנות חיים. לפיכך, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בשאלת חובת הדיווח. משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לחובת דיווח על עבירה פלילית.

חובת דיווח על פגיעה בקטינים וחסרי ישע

כאשר מדובר בעבירות מסוימות (המוגדרות בחוק) שבוצעו כנגד קטינים או חסרי ישע, קיימת חובה על גורמים מסוימים לדווח לרשויות
חובת הדיווח מעוגנת בדין הפלילי בסעיף 368ד לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, ואי הדיווח מהווה עבירה פלילית.
הדיווח יעשה לעובד סוציאלי או למשטרה.

הגדרות לעניין חובת הדיווח

“חסר ישע” – מוגדר בחוק כמי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו;
“אחראי על קטין או חסר ישע” – מוגדר בחוק כאחד מאלה:
- הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
- בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
- מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.
ככלל, אין חובה לדווח על חשד לעבירת אלימות כלפי בגיר שאינו “חסר ישע”.
יתרה מכך, מי שקטין בעצמו – לא חלה עליו חובת דיווח לפי חוק העונשין.

חובת דיווח כללית החלה על כל אדם לדווח על עבירה בקטין או בחסר ישע שנעברה בידי האחראי עליו

חובת הדיווח הכללית על כל אדם בגיר לדווח על עבירה בקטין או בחסר ישע שנעברה על ידי האחראי עליו מעוגנת בסעיף 368ד(א) לחוק העונשין.
בהתאם להוראות סעיף זה, היה לאדם בגיר יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה (והכוונה לאחת העבירות המפורטות בהמשך) בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה;

חובת דיווח ספציפית החלה על אחראי על קטין או חסר ישע

על אחראי על קטין או חסר ישע הוטלה חובת דיווח ביחס לעבירות שביצע אחראי אחר על קטין או חסר ישע.
בהתאם להוראות סעיף 368ד(ג) לחוק העונשין, היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי אחראי אחר על קטין או חסר ישע עבר בו עבירה, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה.
גם כאן חובת הדיווח רלוונטית ביחס לאחת העבירות המפורטות בהמשך.

חובת דיווח ספציפית החלה על מטפלים ונותני שירות לציבור

על שורה של גורמים מטפלים ונותני שירות לציבור הוטלה חובת דיווח ספציפית בסעיף 368ד(ב) לחוק העונשין.
גורמים אלה, עליהם חלה חובת דיווח כוללים: רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע.
בהתאם למצוות המחוקק, באם עקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו – חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה;
חובת הדיווח רלוונטית ביחס לאחת העבירות המפורטות בהמשך.

חובות דיווח נוספות בחוק העונשין

קיימות הוראות נוספות המחייבות דיווח על עבירות מין בקטין או בחסר ישע, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים.
וכן קיימות הוראות המחייבות דיווח על עבירה בקטין או בחסר ישע הנמצא במעון, במוסד או במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת (עבירות מין, גרימת חבלה חמורה או עבירת התעללות).

ואלו העבירות כלפי קטינים או חסרי ישע המחייבות דיווח

עבירות זנות ותועבה

סרסרות למעשי זנות – סעיף 199 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
הבאת אדם לידי מעשה זנות – סעיף 201 לחוק העונשין.
הבאת אדם לידי עיסוק בזנות – סעיף 202 לחוק העונשין.
הבאת אדם לידי מעשה זנות או עיסוק בזנות בנסיבות מחמירות – סעיף 203 לחוק העונשין.
ניצול קטינים לזנות – סעיף 203ב לחוק העונשין.
דין לקוחו של קטין (קבלת שירות של מעשה זנות של קטין) – סעיף 203ג לחוק העונשין.
איסור פרסום ומסירת מידע בדבר זנות של קטין – סעיף 205א לחוק העונשין.
שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או שימוש בקטין בהצגת תועבה – סעיף 214(ב1) לחוק העונשין.

עבירה של סיכון החיים והבריאות

הפרת חובה של הורה או אחראי – סעיף 337 לחוק העונשין.

עבירות מין

אינוס – סעיף 345 לחוק העונשין.
בעילה אסורה בהסכמה – סעיף 346 לחוק העונשין.
מעשה סדום – סעיף 347 לחוק העונשין.
יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל – סעיף 347א לחוק העונשין.
מעשה מגונה – סעיף 348 לחוק העונשין.
עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע – סעיף 351 לחוק העונשין.

עבירות של נטישה או הזנחה

השארת ילד בלא השגחה או במטרה לנטשו – סעיף 361 לחוק העונשין.
הזנחת ילדים ומושגחים אחרים – סעיף 362 לחוק העונשין.

עבירות של תקיפה או התעללות

תקיפת קטין או חסר ישע – סעיף 368ב לחוק העונשין.
התעללות בקטין או בחסר ישע – סעיף 368ג לחוק העונשין.

עבירה של סחר בבני אדם

סחר בבני אדם – סעיף 377א לחוק העונשין.

חובת דיווח נוספת המוטלת על עוסקים בחינוך

חוזר מנכ”ל משרד החינוך, שחל על על העוסקים במערכות החינוך, מוסיף על ההוראות המפורטות לעיל חובת דיווח למשטרה לגבי שתי עבירות נוספות:
- מעשה מגונה בפומבי, חשיפת איבר מין בפני קטינים.
- התנהגות של סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהקטין נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.

חובת דיווח למניעת פשע

חוק העונשין מטיל אחריות פלילית על מי שידע שאדם אחר זומם לעשות מעשה פשע, ולא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו (סעיף 262 לחוק העונשין).
באיזה “אמצעים סבירים” חייבים לנקוט? כל מקרה יוכרע על פי נסיבותיו אולם ככלל, דיווח למשטרה ייחשב כנקיטה באמצעי סביר למניעת הפשע או השלמתו (פשע = עבירה פלילית שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים).

חובת דיווח במצבים בהם אדם עד לסכנת חיים

חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ”ח-1998, מחייב להושיט עזרה לאדם אחר שעקב אירוע פתאומי נמצא בסכנה חמורה ומיידת לחייו ולבריאותו, וזאת כאשר ניתן להושיט את העזרה מבלי להסתכן או לסכן אחרים.
גם במקרה זה, רואים במי שדיווח לרשויות (משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירות הכבאות) או הזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, כמי שעמד בחובתו.

ייעוץ משפטי בכל הנוגע לחובת דיווח על עבירה פלילית

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בשאלה האם חלה חובת דיווח ללקוחות פרטיים ולתאגידים.
בין היתר, אנו בוחנים ביחד עם הלקוח את הנושאים הבאים:
- האם בנסיבות המקרה הספציפי קיימת חובה לדווח;
  - האם התגבשה עבירה פלילית בעבר, ואם כן – איזה.
  - האם פעילות מתוכננת כזו או אחרת בעתיד מגבשת עבירה.
  - האם התקיימו התנאים בחוק המחייבים דיווח.
- על מי חלה חובת הדיווח? האם הלקוח מחוייב בדיווח? האם תאגיד מחוייב בדיווח?
- למי לדווח?
- כיצד לדווח?
- האם ניתן לדווח באופן אנונימי?
- האם העברת המידע לגורם אחר תקים עליו חובת דיווח?
- מה הן השלכות הדיווח?
- מה הן השלכות אי דיווח?
- כיצד הדיווח יטופל?
עוד על חובת הדיווח בישראל ראו: נייר עמדה למשרד הרווחה. מאת ד”ר ישראל (איסי) דורון.
משרדנו מעניק גם ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, אשר נפתחה כנגדם חקירה פלילית בעקבות חובת דיווח. ראו למשל מקרה להמחשה בעמוד: התעללות בקטין או בחסר ישע – סגירת תיק פלילי כנגד הורים בשימוע פלילי בפרקליטות.
נושאים נוספים בהם עוסק משרדנו:

עורך דין פלילי

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי

הפוסט חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי 4.9 (78) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הגשת תלונה במשטרה 4.8 (41)

גיא פלנטר — Fri, 20 Jan 2023 06:20:19 +0000

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי מעו”ד פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לנפגעי עבירה ולעדים, בטרם הגשת תלונה במשטרה או דיווח על עבירה פלילית.

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה.

הגשת תלונה במשטרה – חשוב לדעת

“תלונה” מוגדרת כידיעה על עבירה שבוצעה, שנתקבלה בכל דרך שהיא, למעט ידיעה מודיעינית.
כל אדם רשאי להגיש תלונה במשטרה (סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982).
משטרת ישראל וכל איש משטרה חייבים לקבל תלונה על ביצוע עבירה וכל תלונה שנתקבלה ביחידת משטרה, תירשם.
אמנם ניתן להגיש תלונה באמצעות פניה בכתב ליחידת משטרה או באמצעות הטלפון, אולם כל טיפול ממשי בתלונה יחייב גביית עדות מהמתלונן.
גם אם התייחסה התלונה למקרה שאירע בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית של יחידת משטרה אחרת, חובה על יחידת המשטרה שאליה הופנתה התלונה, לקבל את התלונה. אלא שבמצב דברים זה, תועבר התלונה וחומר החקירה שנאסף להמשך טיפולה של היחידה, שהאירוע קרה בתחום אחריותה.
מכאן, שעל מנת למנוע עיכובים בטיפול בתלונה, רצוי להגיש את התלונה ליחידת המשטרה שהאירוע קרה בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית.
ככלל, משנודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; יחד עם זאת, בעבירה שאינה מסוג פשע (כלומר בעבירה שדינה עד שלוש שנות מאסר), רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה במשטרה או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה (סעיף 59 לחוק הנ”ל).
בכל מקרה של קבלת תלונה על עבירה, שבביצועה חשוד קטין, תופנה התלונה ליחידת הנוער הרלוונטית במשטרת ישראל.
פקודת המטה הארצי מספר 14.01.01 של משטרת ישראל מסדירה את הטיפול בתלונה ובתיק החקירה.
האם יש דרך חזרה לאחר הגשת תלונה? בהקשר זה מומלץ לעיין בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.

לא לשכוח לקחת אישור על הגשת התלונה

יש להקפיד ולקבל אישור על הגשת תלונה למשטרה, כדוגמת האישור בהמשך עמוד זה.
מעבר לאישור הפורמאלי על עצם הגשת התלונה במשטרה, כולל אישור זה פרטים חשובים שיסייעו למתלונן בהמשך, לרבות;
- פרטים אודות יחידת המשטרה אשר בה הוגשה התלונה ופרטים ליצירת קשר עם אותה יחידה.
- פרטי השוטר אשר הפיק את האישור.
- העבירה (או העבירות) בגינה הוגשה התלונה, כפי שהוגדרה על ידי השוטר שקיבל את התלונה, לרבות סעיף העבירה בחוק וסיווג חומרת העבירה (חטא, עוון או פשע).
- פרטי המתלונן שהגיש את התלונה ומועד הגשת התלונה.
- פרטי האירוע עליו הוגשה התלונה מבחינת תאריך תחילת העבירה ומיקום ביצוע העבירה (ככול שידועים).
- מספר תיק החקירה (מספר תיק פלא ומסר תיק מסוף).
על פי נהלי המשטרה, מתלונן שלא קיבל אישור על הגשת התלונה במעמד הגשת התלונה, יכול לפנות לכל תחנת משטרה ולבקש כי יופק עבורו אישור בדבר הגשת תלונה. אין צורך לפנות דווקא ליחידה שבה הוגשה התלונה או שבה נפתח תיק החקירה בגין התלונה שהוגשה.

זכות ערר על סגירת תיק החקירה

על פי דין, על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, תימסר למתלונן הודעה בכתב (סעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982).
בתוך שישים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין רשאי המתלונן להגיש ערר (סעיפים 64 + 65 לחוק הנ”ל).
בעניין זה ראו: הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין ע”י עורך דין פלילי.

שאלות, דילמות וחששות בטרם הגשת תלונה במשטרה

להגשת תלונה במשטרה השלכות מרחיקות לכת, העשויות לשנות את מסלול חייהם של החשוד והמתלונן כאחד. כאשר מדובר בתלונה פלילית חמורה, ההשלכות כמעט תמיד דרמטיות, וברוב המקרים גם לא ניתן “להחזיר את הגלגל אחורה”. בהקשר זה ראו בהרחבה בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.
במקרים רבים הפגיעה בקרבן כה חמורה וברורה, שלא מתעוררת בכלל השאלה, האם יש מקום להגיש תלונה למשטרה.
פעמים אחרות, נפגע העבירה לא נדרש לתת דעתו לשאלה האם להתלונן במשטרה, שכן מישהו אחר כבר הגיש את התלונה, דיווח או הזמין את המשטרה (למשל: עדי ראיה לעבירה, שכנים ששמעו משהו, “שותפי סוד” לעבירה, גורמים הנתונים לחובת דיווח וכו’).
במקרים רבים אחרים, איש עדיין לא התלונן, והנפגע ניצב בפני שורה של שאלות, דילמות וחששות כיצד לפעול עליהן נעמוד בתמצית להלן;
בכל מקרה, ראוי להתייעץ עם עורך דין פלילי בנוגע לשאלות, לדילמות ולחששות המפורטות כאן;

שאלות הנוגעות לחובת דיווח

האם קיימת חובה חוקית לדווח על המקרה?
מה ההשלכות לאי הגשת תלונה או לאי דיווח?
להרחבה בעניין זה ראו: חובת דיווח על עבירה.

שאלות הנוגעות למהות התלונה ולמטרתה

האם מדובר בכלל בתלונה פלילית? ברוב המקרים המעשה הפלילי מזדקר לעין אולם יש מקרים פחות ברורים;
כך למשל, היכן עובר הגבול הפלילי בין כישלון עסקי, תוך ניסיון להמשיך ולעמוד בהתחייבויות כלפי לקוחות וספקים, לבין ניהול עסק במרמה, תוך ידיעה שאין סיכוי לעמוד בהתחייבויות?
מה מטרת התלונה?
אולי יש דרך פחות פוגענית ויותר אפקטיבית להשגת המטרה?

שאלות שונות הנוגעות לאופן הגשת התלונה במשטרה

בפני מי להתלונן?
האם ניתן להגיש תלונה בכתב ולחסוך התייצבות בתחנת משטרה?
האם עורך דין יכול להגיש את התלונה במקום המתלונן עצמו?
האם ניתן להגיש תלונה אנונימית – ואם תוגש תלונה כזו – מה יהיה גורלה?

שאלות הנוגעות לעיתוי הגשת התלונה

האם חייבים להתלונן מייד?
האם המתלונן יאלץ להסביר שיהוי בהגשת תלונתו?
כיצד המשטרה תייחס לתלונה שהוגשה בשיהוי?

כיצד להוכיח את התלונה וכיצד לגרום לרשויות החקירה להאמין למתלונן?

איזה ראיות צריך להציג על מנת להניע את גלגלי החקירה הפלילית?
כיצד לאסוף את הראיות מבלי לפגוע בקבילות הראיות ובמשקלן ומבלי להסתבך בעבירות פליליות (למשל, כיצד לא להיכשל בעבירות פגיעה בפרטיות, עבירות האזנת סתר, התחזות, סחיטה באיומים וכדומה).
האם יש מקום להעסיק חוקר פרטי?
כיצד ניתן לדאוג לכך ש”מזמין העבודה” לא יהיה אחראי למעשים פליליים שהחוקר הפרטי עלול חלילה לבצע?

שאלות וחששות הנוגעות להשלכות הגשת תלונה על המתלונן עצמו

אולי תלונתו של נפגע העבירה תסבך אותו עצמו?
אולי יש אלמנטים בגרסתו המפלילים את עצמו בעבירה פלילית?

שאלות וחששות בנוגע לתגובת החשוד לתלונה

כיצד יגיב האדם שכנגדו הוגשה התלונה?
אולי הדבר יוביל לאלימות או לפגיעה אחרת?
אולי הדבר יוביל לתלונה נגדית, שתפגע עוד יותר במתלונן?

שאלות בנוגע לאמצעי הגנה העומדים למתלונן לאחר הגשת תלונה במשטרה

באיזה אמצעים משפטיים יכול המתלונן לנקוט, מעבר להגשת התלונה במשטרה, על מנת להגן על עצמו בעתיד?
בהקשר זה ניתן לעשות שימוש למשל בכלים המשפטיים הבאים:
- קבלת צו הגנה, לפי חוק למניעת אלימות במשפחה , התשנ”א-1991.
- קבלת צו למניעת הטרדה מאיימת, לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001.
- נקיטה בהליכים משפטיים לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998.
- הגשת קובלנה פלילית פרטית, כנגד הפוגע.
במקרים המתאימים, ישולב המתלונן בתכנית להגנה על עדים של הרשות להגנה על עדים.

שאלות בנוגע להתנהלות הרשות החוקרת בעקבות הגשת התלונה

כיצד צפויה הרשות החוקרת להגיב לתלונה?
האם גורמי החקירה יתייחסו ברצינות לתלונה? אולי מדובר בעניין שהמשטרה פשוט לא טורחת לעסוק בו (ויש לא מעט עניינים שהמשטרה “לא מתלהבת” לעסוק בהם, למשל – סכסוכי שכנים) ו”חבל על זמנו” של המתלונן?
כיצד לגרום למשטרה לקחת ברצינות את התלונה?
איזה כלים עומדים לרשות גורמי החקירה על מנת לברר את התלונה?
איזה פעולות חקירה צפויה הרשות החוקרת לבצע בעקבות התלונה?
האם יידרש המתלונן להיבדק בבדיקת פוליגרף? לעניין זה ראו – בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.
האם יערך עימות או מסדר זהוי? האם תתבקש בדיקה רפואית?
כמה זמן ייקח עד שרשויות החקירה יטפלו בתלונה?

שאלות בנוגע להתנהלות הרשות התובעת בנוגע לתלונה

מה הסיכוי, אם בכלל, שמבצע העבירה יועמד לדין? כמה זמן ייקח עד שיעמידו לדין את מבצע העבירה?
לאיזה עונש, אם בכלל, צפוי מבצע העבירה?
איזה פעולות תבצע המשטרה, אם בכלל, להגן על הנפגע? עד מתי תימשך ההגנה?
האם המתלונן יחויב להעיד בבית משפט כנגד מבצע העבירה?

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי למתלוננים, לנפגעי עבירה ולעדים

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי למתלוננים ולנפגעי עבירה בכל הנוגע להגשת תלונה במשטרה לרבות מתן מענה לכל השאלות, הדילמות והחששות שפורטו לעיל.
בין היתר, אנו בוחנים ביחד עם המתלוננים ונפגעי העבירה את הנושאים הבאים:
- האם התגבשה עבירה פלילית, ואם כן – איזה.
- האם נאספו מספיק ראיות להוכחת התלונה הפלילית ואיזה ראיות חיוניות להוכחת התלונה.
- כיצד לחזק את גירסת המתלונן ולשכנע את רשויות אכיפת החוק לפעול.
- השלכותיה של הגשת תלונה במשטרה על המשך חייהם של המתלונן והחשוד והמעגלים סביבם.
- בסופו של יום, האם בנסיבות המקרה הספציפי יש מקום (או חובה) להגיש תלונה פלילית במשטרה, ואם כן – למי וכיצד להתלונן.
נושאים נוספים בהם עוסק משרדנו:
- נפגעי עבירה | מתלוננים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.
- חובת דיווח – האם קיימת חובה חוקית להגיש תלונה או לדווח.
- קובלנה פלילית פרטית.
- הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.

עורך דין פלילי

הגשת תלונה במשטרה | ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה | חובת דיווח על עבירה | חקירה במשטרה | תלונות הדדיות במשטרה

הפוסט הגשת תלונה במשטרה 4.8 (41) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר