ארכיון קובלנה משמעתית - משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

עבודה פרטית ללא היתר + התבטאות לא ראויה של פרקליט כלפי שופטים: דין משמעתי 5 (31)

גיא פלנטר — Mon, 17 Jul 2023 06:17:42 +0000

עבודה פרטית ללא היתר + התבטאות לא ראויה של פרקליט כלפי שופטים – ייצוג משפטי.

עובדי מדינה – דין משמעתי: עבודה פרטית ללא היתר | עורכי דין – אתיקה מקצועית: התבטאות לא ראויה של פרקליט כלפי שופטים – ייצוג משפטי

תמצית המקרה: ייצוג משפטי לפרקליט בכיר שהואשם בעבירות משמעת של עבודה פרטית ללא היתר והתבטאות לא ראויה כלפי שופטים

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו. מדובר בפרקליט בכיר מפרקליטות המדינה אשר הורשע בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעקבות התבטאויות בלתי ראויות ובלתי הולמות כלפי שופטים במערכת המשפט בישראל וכן בגין עבודה פרטית ללא היתר.
הפרשה הסתיימה בהסדר טעון, שאומץ על ידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. במסגרת הסדר הטעון נגזרו על הפרקליט אמצעי המשמעת הבאים: נזיפה, הפקעת משכורת אחת והורדה בדרגת שכר אחת למשך שנה.
בהמשך, טיפל משרדנו בגניזת תלונות שהוגשו כנגד הפרקליט לוועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין, לרבות תלונה של הנהלת בתי המשפט.
הן וועדת האתיקה המחוזית והן וועדת האתיקה הארצית קיבלנו את עתירתנו לגנוז את התלונות כנגד הפרקליט ולהסתפק בהערה בתיקו האישי של הפרקליט.

הפרסומים הנרחבים אודות הפרשה בכלי התקשורת

הפרשה זכתה לתהודה תקשורתית נרחבת ועל גלגוליה ניתן ללמוד למשל מהכתבות הבאות:
- Ynet:"פרקליט בכיר על מערכת המשפט: רקב וטיפשות".
- News1:"הפרקליט הבכיר: רבים מהשופטים מטומטמים".
- Ynet:"וינשטיין ולדור מסתייגים מהפרקליט שהשתלח".
- Ynet:"אפשרויות לדור – נזיפה בפרקליט, עד פיטורים".
- כלכליסט:"פרקליט המדינה החליט כי התובע המרכזי במשפטו של ראש הממשלה לשעבר ישוב להשתתף בו".
- כלכליסט:"הפרקליט חוזר לעבודתו; תוגש נגדו קובלנה משמעתית".
- TheMarker.com:"התובע של אולמרט יצא בזול: התבטאותו נגד שופטים תעלה לו במשכורת אחת".
- News1:"התבטאותו של הפרקליט נגד שופטים תעלה לו במשכורת אחת".
זווית אחרת על הפרשה; לניתוח מעניין של הסיקור התקשרותי אודות הפרשה תמצאו ראו: The7Eye:"ניתוח הסיקור התקשרותי אודות פרשת התבטאויותיו של הפרקליט".
כפי שניתן להתרשם מהפרסומים הנזכרים לעיל, פרשה זו החלה בסערה גדולה ואיימה לשים קץ לקריירה מזהירה של אחד הפרקליטים המובילים והבכירים בפרקליטות המדינה – מי שהיה באותה עת התובע הראשי במשפטו הפלילי של ראש הממשלה לשעבר, מר אהוד אולמרט.
בעקבות תלונות שהוגשו כנגד הפרקליט הבכיר, שכרו הפרקליט הבכיר וארגון פרקליטי המדינה את שירותיו של עורך דין גיא פלנטר להעניק לפרקליט ייצוג משפטי בהליכים המשמעתיים כנגדו.

התובענה המשמעתית שהוגשה כנגד הפרקליט הבכיר לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה – פגיעה במשמעת שירות המדינה והתנהגות שאינה הולמת בקשר למילוי תפקידו

עוד בטרם הגשת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, בא עו"ד גיא פלנטר בדברים עם ראשי התביעה בנציבות שירות המדינה, במגמה להגיע לסיום מוסכם של הפרשה.
במסגרת מו"מ שהתנהל בין הצדדים, צומצמה עד מאוד התובענה (כתב האישום המשמעתי) שעמדה התביעה להגיש לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה כנגד הפרקליט ואף גובש הסדר טעון "סגור", במסגרתו יעתרו הצדדים במשותף להשתת אמצעי משמעת מוסכמים על הפרקליט.

התבטאויות לא ראויות ובלתי הולמות כנגד שופטים במערכת המשפט בישראל – האישום הראשון בכתב התובענה

בתמצית, על פי נוסח התובענה עליה הוסכם בין הצדדים, הואשם הפרקליט בכך שבעת ששימש כפרקליט בכיר בפרקליטות המדינה ולימד פעם בשבוע בקורס "טיעון וחקירת עדים" במכללת "שערי משפט", במספר הרצאות שונות בפני סטודנטים למשפטים, התבטא בצורה בוטה, פוגענית בלתי רואיה ובלתי הולמת כלפי שופטים במערכת המשפט בישראל, ובכלל זה התבטא כאמור כלפי נשיאת בית המשפט העליון דאז.
במעשיו כאמור, הואשם הפרקליט בכך שפגע במשמעת שירות המדינה, הפר את הוראות סעיף 1.02 לכללי האתיקה של עובדי המדינה והתנהג התנהגות שאינה הולמת בקשר למילוי תפקידו.
בהתאמה, הואשם הפרקליט באישום זה בעבירות משמעת לפי סעיפים 17(1), (2) ו-(3) לחוק שירות המדינה משמעת, התשכ"ג – 1963.
בפסק דינו, עמד בית הדין למשמעת של עובדי המדינה על החובה המוטלת על עובדי מדינה במסגרת סעיף 1.02 לכללי האתיקה של עובדי המדינה:

"עובד המדינה ינהג בדרך ההולמת את מעמדו, תפקידיו וחובותיו כעובד המדינה. הוראה זו חלה אף על ההתנהגות שאינה קשורה בתפקידו".

בהקשר להתבטאויותיו הבלתי ראויות של הפרקליט בפרשה זו, פסק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בין היתר כי הפרקליט הנאשם בפניו:

"…חצה בתוכן התבטאויותיו כלפי המערכת השיפוטית, באופן מהותי את כל קצוות המותרים של חופש הביטוי, גם לנוכח החובה שמוטלת על עובד במסגרת כללי האתיקה".

"…אותה התבטאות גם אם נאמרה במסגרתו של קורס אקדמאי, מועט משתתפים, שבו נוצרו יחסי קירבה עם הנאשם כמרצה ומשתתפיו, חרגה מגבולותיה המותרים שאווירת צחוק, בלתי אמצעית בין הצדדים, במיוחד לנוכח תוכנה וחיצי פגיעתה, של מי שמופיע בתדירות יומית בפני אותה מערכת שיפוטית".

עוד אזכר בית הדין בפסק דינו ביקורת נוקבת שהשמיע בית המשפט העליון בנוגע להתבטאות בוטה פוגעת ומעליבה בהקשרם של דיני משמעת (עש"מ 893/07 קורפנלד נגד נש"מ):

"התבטאויות מבישות כגון אלה שהשמיע המערער הן בגדר התנהגות בלתי הולמת לעובד מדינה, הפוגעת קשה בתדמיתו של השירות הציבורי, ובאמון שהציבור רוחש לו, ומהווה סטייה חמורה מרמת ההתנהגות המצופה מעובדיו".

עבודה פרטית ללא היתר – האישום השני בכתב התובענה

האישום השני בכתב התובענה שהוגש כנגד הפרקליט נסב על ביצוע עבודה פרטית ללא היתר. במשך כשנה ו- 4 חודשים לימד הפרקליט קורס במשפטים במוסד אקדמאי, מבלי שהגיש ובלא שקיבל היתר לעבודה פרטית, כאשר במהלך תקופה מאוחרת יותר של כ- 4 חודשים לימד את הקורס חרף העובדה שבקשתו להיתר עבודה לא אושרה.
במעשים האמורים פגע במשמעת שירות המדינה, הפר את הוראות התקשי"ר 42.401 ו- 42.421 וכן את סעיף 2.03 לכללי האתיקה החלים על עובדי מדינה, והתנהג התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה במעמדו.
בפסק דינו, עמד בית הדין למשמעת של עובדי המדינה על מארג הכללים לגבי עיסוק בעבודה פרטית, בתקופת עבודתו של עובד מדינה ועל ההיתר הנדרש לכך המקבלים ביטוי בסעיפי התקשי"ר.
סעיף 42.401 לתקשי"ר קובע:

"עובד המדינה הממלא תפקיד מטעם המדינה ומקבל את שכרו מאוצר המדינה חייב להקדיש את כל תשומת ליבו למילוי התפקיד שנתמנה לו. לכן אין עובד רשאי לעסוק בכל עבודה פרטית מחוץ לתפקידו אלא אם קיבל היתר לכל, כמפורט להלן בפרק משנה זה".

סעיף 42.402 לתקשי"ר מגדיר "עבודה פרטית" כדלקמן:

"עבודה פרטית – כל עבודה המכניסה שכר, או עיסוק בעסק שמטרתו היא קבלת הכנסה או רווחים, וזאת מחוץ למסגרת עבודתו של עובד בשירות, לרבות כל עבודה או עיסוק כאמור, בין אם הם נעשים דרך קבע, בין אם הם נעשים באופן זמני ובין אם נעשים באופן חד-פעמי, למעט רכישת מניות בחברה או חלק בשותפות, בתנאי שהעובד אינו פעיל באיזה צורה שהיא בניהול החברה או השותפות".

בהתאם להוראות סעיף 42.403 לתקשי"ר, גם העדרה של השתכרות אין בה לפגוע בחובה לבקש ולקבל היתר לאותו עיסוק:

"עובד אינו רשאי לעבוד עבודה פרטית גם אם אינה מכניסה שכר, ואין הוא רשאי לעסוק בכל צורה שהיא בשום עסק, אם יש בכך משום התנגשות אינטרסים עם תפקידו או עם עבודתו בשירות או אם עלול להיווצר מצב כזה. במקרה של ספק אם קיימת התנגשות כזו אם לאו, תכריע נציבות שירות המדינה".

ולבסוף, כלל 2.03 לכללי האתיקה החלים על עובדי מדינה גם הוא קובע:

"לא יעסוק עובד המדינה בעבודה פרטית, אלא בהיתר ועל-פי התנאים שנקבעו בהתאם לדרוש למילוי תפקידו".

בהקשר לפרקליט הנאשם בפניו, פסק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה:

"מודעותם של הממונים לאותו עיסוק, צירוף הכנסתו כמרצה להכנסה החייבת במס, או קיומה של מציאות שאחרים נהגו כדרכו, אין בה כדי להועיל לנאשם לנוכח החובה הקטגורית שמוטלת על עובד מדינה, להידרש להיתר לעבודה פרטית, אף בנסיבות שבעטיים לא משולם בעבורה כל שכר".

בתפקידו של הנאשם כפרקליט בכיר ומוביל בפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) מצא בית הדין נדבך נוסף של חומרה תוך הפניה לדבריו של בית המשפט העליון (עש"מ 4123/95 אור נגד משידנת ישראל):

"עובדי המדינה אף הם נבדלים זה מזה, גם אם כולם כפופים לאותו דין, יהיו אלה חוקי המדינה או כלי המשמעת, אין מקפידים עם כולם באותה מידה. ככל שעובד המדינה נושא משרה רמה יותר, שיש עימה אמון רב יותר וסמכויות חזקות יותר, כך יש מקום לדרוש ממנו שיקפיד יותר במילוי תפקידו על טוהר המידות ועל התנהגות הולמת. לעניין זה יש הבדל בין עובד בכיר, הממונה על עובדים רבים ואמור לשמש דוגמה להם ולציבור, לבין עובד זוטר. יש מקום לצפות ולדרוש ממנהל כללי של משרד ממשלתי יותר מאשר מצפים ודורשים מן המזכירה שלו, כשם שיש מקום להקפיד עם המפקח הכללי של המשטרה או יותר מכפי שמקפידים עם שוטר מן השורה".

בסופו של יום, כיבד בית הדין למשמעת של עובדי המדינה את הסדר הטעון שנקשר בין הצדדים בקובעו:

"לאחר עיון בטיעוני הצדדים שבאו בפנינו, ועל יסודם של מקבץ השיקולים אותם פרסנו לעיל, הגענו לכלל מסקנה כי הסדר הטיעון על כל רכיביו המוסכמים בהתחשב בעבירות בהן הורשע הנאשם, נסיבותיהן, התכלית של דיני המשמעת והנסיבות האישיות, לרבות התרשמותנו ממידת הפנמת הפסול לגבי המעשים בהם כשל, ושירותו הציבורי עתיר התרומה הינו הסדר סביר, מידתי ומאוזן, והחלטתו ליתן לו תוקף שיפוטי".

לפיכך, גזר בית הדין על הפרקליט את אמצעי המשמעת הבאים: נזיפה חמורה, הורדה בדרגת שכר אחת לפרק זמן של שנה מיום גזר הדין, עם תום תקופת ההורדה בדרגת השכר – הפקעת משכורת אחת קובעת, שתנוכה ב- 10 תשלומים.
על סיום הפרשה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה ראו למשל: TheMarker.com: "התובע של אולמרט יצא בזול: התבטאותו נגד שופטים תעלה לו במשכורת אחת".
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בגזר הדין המלא של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

תיק בד"מ 47/10 בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני יוסף תלרז, אב בית הדין ויו"ר המותב וחברי המותב: עו"ד ירח שפיר וע"ד אפרת נאות מרקוביץ.

על העבירה המשמעתית של עבודה פרטית ללא היתר, הנוגעת לעובדי מדינה

ראו פסק הדין שניתן בתיק בר"ש 2736/11, מדינת ישראל נ' ד"ר פרלמוטר. עניינו של התיק – עבודה פרטית נוספת ללא היתר של רופא במוסד לביטוח לאומי, לרבות במשרד עורכי דין העוסק בנושאי ביטוח.
במסגרת פרשה זו עמד בית המשפט העליון (כב' השופט רובינשטיין) על האינטרסים בבסיס האיסור על עובדי מדינה לעסוק בעבודה פרטית ללא היתר:

"האיסור על עבודה פרטית בלא היתר מבקש להגשים שני אינטרסים לגיטימיים של המעביד הן בשירות המדינה והן בסקטור הפרטי. בראש ובראשונה האיסור נועד למנוע היווצרות מצב של ניגוד עניינים בין עבודתו הראשית של העובד לבין העבודה הנוספת שבה הוא מעוניין לעסוק, בייחוד כאשר מדובר בעובד השירות הציבורי, האמור לשמש כנאמן של הציבור. מעבר לכך, האיסור נועד לממש את ציפייתו הסבירה של המעביד כי העובד יקדיש את תשומת לבו לעבודה שבעבורה הוא מקבל משכורת מלאה, בלי שיוסח או יופרע בשל מחויבויותיו למקום עבודה אחר".

לעניין הענישה ואמצעי המשמעת במקרים של עבודה פרטית נוספת ללא היתר:
- ראו עש"מ 51331-02-11, שם דחה בית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על אמצעי משמעת שהוטלו על עובד מדינה הכוללים פיטורים לאלתר, פסילה מלעבוד בשירות המדינה ובמשרדו הממשלתי למשך שנה אחת, לאחר שהורשע בין היתר בהפרת האיסור על עבודה פרטית במקביל לעבודה בשירות הציבורי.
- כמו כן ראו תיק בד"מ 48/13 בבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה בחיפה שם הורשעה עובדת משרד החינוך בעבודה פרטית נוספת ללא היתר (הוראת נהיגה), מקרה שהסתיים באמצעי משמעת של נזיפה והפקעת משכורת.
במאי 2015 פירסם אגף תורה, מחקר וניהול ידע, במטה ליישום הרפורמה בנציבות שירות המדינה מסמך מדיניות בנושא עבודה פרטית. במסגרת זו, נבחן הצורך בעדכון המדיניות הקיימת בנושא עבודה פרטית ומתן שיקול דעת למשרדי ממשלה בבואם לבחון בקשות להיתרי עבודה פרטית, תוך בחינה מחדש של התפיסה הקיימת לפיה קיים איסור על עבודה פרטית. לצפיה בפרסום שכותרתו "מסמך מדיניות בנושא עבודה פרטית לחצו – כאן.
טופס בקשה להיתר לעבודה פרטית ניתן למצוא – כאן.

קבלת בקשה להימנע מהגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי וגניזת התלונות ע"י וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין

במעמד סיום ההליך בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, לא הסתיימו המתקפות המשפטיות על הפרקליט הבכיר;
הנהלת בתי המשפט כמו גם עו"ד מסוים, הגישו כנגד הפרקליט תלונות לוועדת האתיקה של מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין.
תלונות אלו גם זכו להד תקשורתי נרחב וראו למשל בהקשר זה: Ynet: "בתי המשפט ללשכת עורכי הדין: הליך משמעתי נגד הפרקליט".
עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג ממשרדו הגישו מטעמו של הפרקליט הבכיר תשובה מנומקת בכתב לתלונות, תוך בקשה להימנע מהגשת קובלנה כנגדו לבית הדין המשמעתי.
וועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין (מחוז ירושלים) דנה בתלונות ובתגובתנו קיבלה את בקשת משרדנו לגנוז את התלונה והסתפקה ברישום הערה חמורה בתיקו.
בהמשך, קיבלה וועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין את טענות משרדנו וגנזה אף היא את התלונות כנגד הפרקליט.
על סיום הפרשה במישור המשמעתי מול לשכת עורכי הדין ראו למשל: TheMarker: "התובע המרכזי במשפטו של ראש הממשלה לשעבר לא יועמד לדין משמעתי בלשכת עורכי הדין".
פרשה זו, על כל היבטיה, טופלה במשרדנו על ידי עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין אירנה אינברג ממשרדו.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין בכל הנוגע לאתיקה מקצועית וייצוג משפטי לעובדי מדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. לפרטים נוספים ראו: דין משמעתי- ייעוץ וייצוג משפטי.
משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לעורכי דין ולמתמחים, מלווה אותם בהליכי בירור תלונה על ידי וועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין ומייצג אותם בפני בתי דין משמעתיים של לשכת עורכי הדין ובהליכי ערעור. לפרטים נוספים ראו: אתיקה מקצועית של עורכי דין – ייעוץ וייצוג משפטי.
משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בכל הנוגע לדין המשמעתי וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. לפרטים נוספים ראו: עובדי מדינה – ייעוץ וייצוג משפטי בדין משמעתי.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית – ייעוץ וייצוג משפטי | התבטאות לא ראויה של עורך דין | התבטאות בלתי הולמת | גניזת תלונה לוועדת האתיקה | עבודה פרטית ללא היתר | ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

הפוסט עבודה פרטית ללא היתר + התבטאות לא ראויה של פרקליט כלפי שופטים: דין משמעתי 5 (31) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין 4.9 (111)

גיא פלנטר — Thu, 13 Jul 2023 13:56:07 +0000

אתיקה מקצועית – ייעוץ משפטי לעורכי דין בנוגע לתלונות לוועדת האתיקה וייצוג משפטי של עורכי דין בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין ובפני ערכאות ערעור.

ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בענייני אתיקה מקצועית

דין משמעתי – עורכי דין: משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לעורכי דין ולמתמחים בענייני אתיקה מקצועית, מלווה אותם בהליכי בירור תלונה על ידי וועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין ומייצג אותם בפני בתי דין משמעתיים של לשכת עורכי הדין ובהליכי ערעור.
לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם ממבחר דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בהליכים משמעתיים בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין במחוזות השונים ברחבי הארץ.

דין משמעתי | אתיקה מקצועית – ביקורת של עורך דין אודות טיב הייצוג המשפטי שקיבל בהליך המשמעתי בו בוטלה הקובלנה המשמעתית.

אתיקה מקצועית – עורכי דין ומתמחים בעריכת דין

כבעלי מקצוע רבים הכפופים לדיני משמעת, מחויבים גם עורכי דין לאתיקה מקצועית ונתונים לשיפוט משמעתי, על פי הוראות חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961, כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986 וכללים ספציפיים נוספים, המגדירים וקובעים עבירות משמעת.
בהתאם לסעיף 41 לחוק לשכת עורכי הדין, גם מתמחים, בתקופת התמחותם ועד להסמכתם כעורכי דין, כפופים לדין המשמעתי, מחויבים לכללי האתיקה המקצועית בשינויים המחויבים ונתונים לשיפוט המשמעתי של בתי הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין.
בכל הנוגע למתן מענה לתלונה שהוגשה כנגד עו"ד לוועדת האתיקה – ראו בעמוד: תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי במתן תגובה.

חשיבות היעוץ והייצוג המשפטי בענייני אתיקה מקצועית

בהקשר לעורך דין שבוחר להיות גם הלקוח של עצמו, כבר בראשית המאה ה- 19 אמר המלומד Henry Kett:

"I hesitate not to pronounce, that every man who is his own lawyer, has a fool for a client".

למרות העיסוק היומיומי בעריכת דין, במתן ייעוץ משפטי ובייצוג לקוחות, הצורך להתמודד לראשונה עם תלונה כנגדם לוועדת האתיקה או קובלנה משמעתית מעמיד גם את עורכי הדין הוותיקים והמנוסים ביותר בפני "מחוזות חדשים" ומעורר קושי רב.
באופן טבעי, סיטואציה שבה עורך הדין מוצא את עצמו לראשונה בסטטוס של נילון או נקבל ונדרש להתמודד עם טענות המופנות כלפיו ביחס להתנהגות לא אתית, כרוכה ברגישות ובאמוציות, שאינם אופייניים בדרך כלל למצב בו עורך הדין מייצג לקוח.
הדברים נכונים ביתר שאת לנוכח ההשלכות הפוגעניות שעלולות להיות להליך משמעתי על חייו של עורך הדין, המקצועיים והאישיים, עד כדי שלילת האפשרות לעסוק בעריכת דין לצמיתות ואובדן הפרנסה.
במצב כזה, כושרו של עורך הדין להתמקד, לנתח באופן אובייקטיבי את מצבו המשפטי, להתמודד עם התלונה או הקובלנה המשמעתית המופנית כנגדו באופן האופטימלי ולבסס קו הגנה ענייני – נפגם עד מאוד.
יתרה מכך; הדין המשמעתי הינו ענף משפטי בפני עצמו. עצם החזקת רישיון לעריכת דין לא מכשירה עורכי דין לנהל הליכים משמעתיים, העשויים לפגוע במטה לחמו של עורך דין ובמוניטין שלו שנצבר בעמל רב.
הניסיון מלמד, כי עורכי דין שתחום עיסוקם אינו הדין המשמעתי, לא בקיאים בניואנסים המשפטיים הייחודיים לדין המשמעתי ובשוגג, מנסים ליישם בהליך המשמעתי עקרונות ודרכי פעולה שאולי יפים לתחומי עיסוק אחרים, אולם לא רלוונטיים ו/או לא אפקטיביים בדין המשמעתי.
עורכי דין המנסים לייצג את עצמם בהליך המשמעתי פעמים רבות אינם מעריכים נכונה ובאופן שקול ומציאותי את מצבם המשפטי והסיכויים והסיכונים העומדים בפניהם, ובחלק מהמקרים כלל אינם ערים לכך שהם גורמים לעצמם "נזקים" ב"קו ההגנה" שגיבשו, אם גיבשו.
מכל האמור לעיל עולה החשיבות הרבה לכך שעורך הדין הניצב בפני תלונה כנגדו לועדת האתיקה או קובלנה משמעתית, יעמיד לעצמו ייצוג משפטי מקצועי של עו"ד העוסק בדין המשמעתי, כתחום עיסוק מרכזי במשרדו, בעל ניסיון מקצועי מוכח בהליכים משמעתיים.

ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בכל הנוגע לאתיקה מקצועית

משרדנו עוסק בכל אלה:
- ייעוץ משפטי בשאלות אתיקה מקצועית.
- יעוץ משפטי וייצוג משפטי בנוגע למתן תשובה לתלונה.
- ייעוץ משפטי בנוגע לקובלנה משמעתית.
- ייצוג משפטי בפני בתי דין משמעתיים מחוזיים בכל המחוזות.
- ייצוג משפטי בערעורים בפני בית דין משמעתי ארצי של לשכת עורכי הדין.
- ייצוג משפטי בערעורים בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
- ייצוג משפטי בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
- הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה להורות על ביטול או קיצור תקופת השעיה שנגזרה על עורך דין במסגרת הליך משמעתי שהתנהל כנגדו. לפרטים נוספים בהקשר זה ראו – חנינה משמעתית.

עבירות אתיקה מקצועית

עבירות המשמעת הנדונות ע"י ועדות האתיקה ובתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין מוסדרות בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 ובכללים ספציפיים כגון כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986, כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), תשס"א – 2001, כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר) תשס"ג – 2003 וכללים נוספים.
עבירות האתיקה הנפוצות ביותר הן אלו;
- שליחת יד בכספי לקוח או עיכוב כספי לקוח.
- התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין.
- פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין.
- הפרת חובת הנאמנות והמסירות ללקוח.
- פרסומת אסורה.
- שידול.
- עיסוק אחר.
- אי שמירה על יחס כבוד לבית המשפט.
- התבטאות שאינה הולמת.
- אי שמירה על ייחוד המשרד.
- ניגוד עניינים.
- איסור טיפול נגד לקוח.
- הפסקת טיפול.
- מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים.
- אי שמירת סודיות.
- טיעון עובדתי או משפטי בידיעה שאינו נכון – איסור הטעיה.
- שותפות בהכנסות עם מי שאינו עורך דין.
- עיסוק בעריכת דין בתקופת השעיה או התחזות.
- פנייה לצד שכנגד מיוצג.
גבולות הגזרה של עבירות האתיקה המקצועית עוצבו והורחבו משך השנים בפסיקת בתי הדין המשמעתיים, כמו גם בהחלטות ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, המפורסמות ב"ביטאון אתיקה מקצועית"
ככלל, יגיעו לפתחה של ועדת האתיקה תלונות הנוגעות להתנהגות עורך הדין במסגרת עיסוקו במקצוע עריכת הדין. יחד עם זאת, יש לזכור כי עורכי דין אינם חסינים משיפוט משמעתי גם ביחס לאופן התנהלותם בחייהם הפרטיים, כאשר לבית הדין המשמעתי ישנה סמכות להרשיע בעבירה משמעתית גם בגין מעשים של עורך הדין שאינם קשורים לעיסוק המקצועי.

קובלנה משמעתית בענייני אתיקה מקצועית – ייצוג משפטי בפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין

תמצית סדרי הדין בהליך בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין

ככול שתחליט ועדת האתיקה שלא לגנוז את התלונה, תוגש כנגד עורך הדין או המתמחה הנילון קובלנה משמעתית לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין וייקבע דיון בקובלנה.
לשכת עורכי הדין תמנה קובל מטעמה שישמש תובע בהליך המשמעתי ואילו הנקבל רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
סדרי הדין לפיהם יתנהל הדיון בבית הדין המשמעתי קבועים בכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשע"ה – 2015 וברובם המכריע מקבילים לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט בהליך פלילי. בשונה מהליך פלילי, לבית הדין המשמעתי יש סמכות לקבל ראיה אף אם לא היתה כשרה להתקבל בבית משפט וזאת מטעמים מיוחדים.
במסגרת הדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי, יידרש עורך הדין או המתמחה הנקבל להגיש תשובה בכתב לקובלנה וכן רשאי לטעון טענות מקדמיות וטענת "אין להשיב לאשמה", במקרים המתאימים.
ככל שלא הודה הנקבל בעובדות הקובלנה, יישמעו בפני בית הדין המשמעתי המחוזי העדים הרלוונטיים. הנקבל רשאי לחקור בחקירה שכנגד את עדי הקובל, רשאי לזמן עדים מטעמו וכן להעיד בעצמו. נקבל שיעיד, יעמוד לחקירה נגדית ע"י הקובל.
בסופו של דבר יכריע בית הדין המשמעתי בדינו של הנקבל ויפסוק באם לזכותו או להרשיעו בעבירות המשמעת שיוחסו לו בקובלנה, כולן או מקצתן. בתוך כך, רשאי בית הדין המשמעתי להרשיע נקבל גם בעבירה שהתגלתה מן העובדות שהוכחו בפניו במהלך הדיון, אף אם לא נזכרו מלכתחילה בקובלנה, בלבד שניתנה לנקבל הזדמנות סבירה להתגונן.
אם הרשיע בית הדין את הנקבל, יישמעו בדרך כלל טיעונים לעונש, בסיומם יגזור בית הדין המשמעתי את עונשו של הנקבל.

העונשים שניתן לגזור על עורכי דין ומתמחים בעקבות הרשעה בעבירות אתיקה מקצועית

העונשים שמוסמך בית הדין המשמעתי להטיל על עורך דין שהורשע בעבירת אתיקה מקצועית קבועים בסעיף 68 לחוק לשכת עורכי הדין והם:
- אזהרה.
- נזיפה.
- קנס כספי שלא יעלה על 25,000 ₪ לכל עבירה.
- השעיה לתקופה קצובה.
- הוצאה מן הלשכה.
על מתמחה שהורשע בעבירת משמעת מוסמך בית הדין המשמעתי להטיל את העונשים הבאים:
- אזהרה.
- נזיפה.
- פסילה להתקבל כחבר הלשכה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים או –
- פסילה לצמיתות.
- כמו כן, אם היה בעבירה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות, מוסמך בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין להורות על ביטול התמחות כולה או מקצתה וביטול בחינת ההסמכה.
נוסף על כן, רשאי בית הדין המשמעתי לחייב נקבל שהורשע בתשלום הוצאות המשפט, בתשלום פיצויים למתלונן או לאדם אחר שניזוק מן העבירה בסך של עד 25,000 ₪ וכן לחייב נקבל שהורשע בשל השגת שכר בהחזרת שכר, כולו או מקצתו.

שאלת פרסום פרטיו של עורך הדין אשר הורשע בעבירות אתיקה מקצועית

ככל שהוטל על הנקבל עונש השעיה או הוצאה מהלשכה, ככלל, יפורסם פסק הדין בציון שמו של הנקבל.
עם זאת, לבית הדין המשמעתי סמכות להורות כי פסק הדין יפורסם בלא ציון שמו של הנקבל וכן להורות על איסור פרסום פסק הדין, במקרים מיוחדים.

הליכי ערעור בענייני אתיקה מקצועית

על פסק הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי רשאים הנקבל והקובל לערער לפני בית הדין המשמעתי הארצי.
על פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
במקרים נדירים, תינתן רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון.

ביטול או קיצור תקופת השעיה שנגזרה על עורך דין – קבלת חנינה משמעתית מנשיא המדינה

באחרונה, הוסמך נשיא המדינה לחון עורכי דין ולהורות על ביטול או קיצור תקופת ההשעיה שהוטלה עליהם במסגרת הליך משמעתי.
משרדנו מייצג עורכי דין בהקשר זה ומגיש מטעמם בקשות חנינה לנשיא המדינה. לפרטים נוספים בעניין זה ראו: חנינה משמעתית.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים

בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית | קובלנה משמעתית | וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין | ייצוג משפטי בהליך משמעתי בפני בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין

הפוסט אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין 4.9 (111) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה – ייצוג משפטי 5 (100)

גיא פלנטר — Sun, 09 Jul 2023 11:11:39 +0000

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה – ייצוג משפטי

למשרדנו ניסיון מוכח בהענקת ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, הן בירושלים והן בחיפה.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה כאשר לקראת סוף העמוד תמצאו דוגמאות נוספות רבות.

מקרה להמחשה – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעבירות ניסיון לקבלת טובת הנאה, פגיעה במשמעת, התנהגות שאינה הולמת

בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה אשר הסתיים בענישה לקולא.
מדובר בעובד מדינה אשר הואשם בניסיון לקבלת טובת הנאה, פגיעה במשמעת שירות המדינה והתנהגות שאינה הולמת.

כתב התובענה אשר הוגש על ידי נציבות שירות המדינה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

פרשה זו עוסקת בעובד מדינה בכיר, חוקר בעל מוניטין שפרסם עשרות מאמרים ברחבי העולם ועל שמו רשומים פטנטים שונים.
בעקבות חקירה משמעתית שהתנהלה כנגד עובד המדינה, הגישה כנגדו נציבות שירות המדינה תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
בתמצית, נטען בכתב התובענה המקורי כי בהזדמנויות שונות במהלך עבודתו, סחט הנאשם באיומים חברה פרטית אשר מולה עבד, וזאת על מנת לקבל עבור עצמו טובות הנאה שלא כדין.
במעשיו, כך נטען, פגע הנאשם במשמעת שירות המדינה, הפר את כללי האתיקה לעובדי המדינה כמו גם את הוראות תקנון שירות המדינה והתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה.
יתרה מכך, במקור, נוסחו עובדות התובענה כמקימות גם את יסודות העבירות הפליליות של סחיטה באיומים, בניגוד לסעיף 428 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, ואיומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לאותו חוק.

הסדר הטעון שגובש בין ההגנה ליחידת התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

בעקבות מו"מ שניהל עורך דין גיא פלנטר, מטעם עובד המדינה, עם יחידת התביעה של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, גובש הסדר הטעון הבא:
- התביעה תגיש לבית הדין למשמעת תובענה מתוקנת, הכוללת תיקונים משמעותיים לקולא.
- עובד המדינה יורשע על פי הודאתו במיוחס לו בכתב התובענה המתוקן.
- הצדדים יעתרו לענישה מוסכמת של נזיפה חמורה והפקעת משכורת קובעת אחת.
בהתאמה, במסגרת הסדר הטעון, הורשע עובד המדינה על ידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בכתב תובענה מתוקן שכלל שלוש עבירות משמעת, בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג – 1963:
- עשיית מעשה או התנהגות הפוגעת במשמעת שירות המדינה, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(1).
- אי קיום המוטל עליו כעובד המדינה, על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו כדין, או התרשלות בקיום המוטל עליו כאמור, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(2).
- התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה או התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17 (3) לחוק שירות המדינה (משמעת).
כמו כן הורשע עובד המדינה במסגרת הסדר הטעון בהפרת ההוראות הבאות:
- סעיף 11.01 לכללי האתיקה לעובדי המדינה; סעיף זה אוסר על עובד המדינה מלקבל טובת הנאה, אלא על פי התנאים שנקבעו לכך בחוק ובתקשי"ר.
- סעיף 42.711 לתקשי"ר; סעיף זה קובע כי עובד המדינה מקבל משכורת ותשלומים אחרים המגיעים לו מאוצר המדינה בלבד, ואין הוא רשאי לקבל בעד עבודתו או בקשר עמה טובת הנאה מאדם, אלא אם הדבר מותר לפי הוראות התקשי"ר.

אימוץ הסדר הטעון על ידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

לאחר שמיעת הטעונים לעונש גזר בית הדין למשמעת של עובדי המדינה את דינו של עובד המדינה (הרכב כב' השופטים יוסף תלרז – אב בית הדין למשמעת ויו"ר ההרכב, עו"ד אורי כהן וגב' ציפי דביר).
באשר לעונש, נחלקו העמדות בין שופטי בית הדין למשמעת:
- לנוכח מעמדו הבכיר של הנאשם ונסיבות המקרה, סברה עמדת המיעוט שיש לדחות את הסדר הטעון. לשיטת עמדת המיעוט, הענישה המוסכמת לא נותנת מענה הולם לתכליתם של אמצעי המשמעת, שנועדו הן להרתיע עובדים אחרים במעמדו של הנאשם מלעשות מעשים דומים והן לשמור על תדמיתו של השירות הציבורי ועל אמון הציבור בו. לפיכך, היה ראוי לדעת עמדת המיעוט להוסיף לאמצעי המשמעת המוסכמים אמצעי משמעת נוסף של הקפאת דרגה למשך שנתיים. עוד הדגישה עמדת המיעוט, כי אלמלא הסדר הטעון היה מקום לשקול ענישה מחמירה מזו, הואיל והנאשם עשה שימוש לרעה בסמכויותיו ופגע בצורה חמורה בקוד האתי ובנורמות המחייבות אותו כחוקר ועובד מדינה בכיר.
- עמדת הרוב מצאה, שיש מקום ליתן תוקף להסדר הטעון; לשיטת עמדת הרוב, הסדר הטעון משקף כראוי את האיזונים בין נסיבות המקרה, תכליתם של דיני המשמעת,, הנסיבות האישיות והעובדה שהנאשם נטל אחריות על מעשיו.
אשר על כן, כיבד בית הדין למשמעת את עסקת הטעון וגזר על החוקר הבכיר נזיפה חמורה והפקעת משכורת קובעת אחת, שתנוכה ממשכורתו ב- 10 תשלומים שווים. בית הדין הנכבד רשם לפניו כי זכויות אחרות של הנאשם כעובד מחקר לא תפגענה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בגזר הדין, ללא פרטים מזהים של עובד המדינה.

תיק בד"מ 50/08, בפני הרכב כבוד השופטים: יוסף תלרז, אב בית הדין למשמעת ויו"ר ההרכב, עורך דין אורי כהן וגב' ציפי דביר.

לקריאה נוספת

לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: דין משמעתי עובדי מדינה ייצוג משפטי.
בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.

עורך דין משמעתי

עובדי מדינה דין משמעתי ייצוג משפטי | תובענה משמעתית | נסיון לקבלת טובות הנאה | פגיעה במשמעת שירות המדינה | התנהגות שאינה הולמת | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | בית דין למשמעת של עובדי המדינה | שיפוט משמעתי – ייצוג משפטי

הפוסט בית הדין למשמעת של עובדי המדינה – ייצוג משפטי 5 (100) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

הפרת חובת סודיות בין עורך דין ללקוח – ביטול קובלנה משמעתית בלשכת עורכי הדין 5 (4)

גיא פלנטר — Fri, 07 Jul 2023 16:12:22 +0000

הפרת חובת סודיות בין עורך דין ללקוח – בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו – ביטול קובלנה משמעתית בלשכת עורכי הדין

הפרת חובת סודיות בין עורך דין ללקוח – ביטול קובלנה משמעתית

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו; בעקבות ייצוג משפטי שהענקנו לעורך דין, ביטל בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א – יפו קובלנה אשר ייחסה לעורך דין הנקבל עבירה של הפרת חובת סודיות בין עורך דין ללקוח.
להלן פסק דינו של בית הדין המשמעתי, אשר ניתן ביום 17.6.20:

פסק דין – הפרת חובת סודיות בין עורך דין ללקוח – ביטול קובלנה משמעתית.

כתב הקובלנה שהוגש כנגד עורך הדין – הפרת חובת סודיות בין עורך דין ללקוח

זהו סיפורו של עורך דין מצליח, מקצועי ובעל מוניטין רב – אשר נקלע לסכסוך עם לקוח, ונאלץ להגיש נגדו כתב תביעה לקבלת שכר הטרחה לו היה זכאי.
במסגרת כתב התביעה, פירט עורך הדין בהרחבה אודות נסיבות הליווי המשפטי שהעניק ללקוח, ודרש כי זה האחרון יחויב לשלם לו שכר טרחה.
אלא שאותו "לקוח" טען כי בין השניים מעולם לא נחתם הסכם מחייב – בעל פה או בכתב, ולכן הוא אינו זכאי לשכר הטרחה שדרש עורך הדין.
במקביל, ועל מנת ליצור לחץ על עורך הדין', אותו "לקוח" הגיש כנגד עורך הדין תלונה לוועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין, במסגרתה הלין כנגד עורך הדין על הפרת חובת הסודיות כלפיו, בטענה כי בכתב התביעה שהוגש נחשפו פרטי מידע רבים – וזאת, כך לטענת "הלקוח", שלא לצורך, הרבה מעבר לנדרש – ובאופן שחותר תחת חובת הסודיות.
עורך הדין הגיש לוועדת האתיקה תגובה מפורטת לתלונה, הכחיש את המיוחס לו וסבר כי בכך נסתיים העניין.
אלא שבפתח שנת 2020, הופתע עורך הדין לקבל זימון לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א – יפו בצירוף קובלנה שהוגשה נגדו, המבוססת על תלונתו של אותו "לקוח".
בכתב הקובלנה טענה וועדת האתיקה, להפרת חובת סודיות בין עורך דין ללקוח, שכן לשיטתה, עורך הדין גילה בהליך משפטי דברים ומסמכים שהוחלפו בינו לבין המתלונן, אשר יש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שנתן לו, וזאת מבלי שהמתלונן וויתר על חסינותם.
בהתאמה, הואשם עורך הדין בעבירה של הפרת חובת השמירה על סוד מקצועי, עבירה לפי סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א 1961, בצירוף סעיף 61(1) לחוק.
מדובר בעבירת משמעת מכוערת, המעיבה על שמו הטוב של עורך הדין ויש בכוחה לחרב באחת מוניטין שנבנה משך זמן רב, ביזע ועמל.

על חיסיון עורך דין – לקוח וחובת סודיות בין עורך דין ללקוח

לא פעם חל בלבול בין חיסיון עו"ד – לקוח החל מכוח פקודת הראיות, ובין חובת סודיות בין עורך דין ללקוח, הקבועה בכללי לשכת עורכי הדין.

חסיון עורך דין – לקוח

החיסיון נקבע בסעיף 48 לפקודת הראיות וקובע בזו הלשון:

"דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, אין עורך הדין חייב למסרם כראיה, אלא אם ויתר הלקוח על החיסיון"

כלומר, על מנת שיחול חסיון עורך דין – לקוח, יש צורך בהתקיימות שני תנאים מצטברים:
- שמדובר בדברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך הדין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח.
- שמדובר במידע שיש לו קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח.
בהמשך לכך קובע סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין :

"דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך דין ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם".

חובת הסודיות החלה על עורכי דין

לעומת זאת, חובת סודיות בין עורך דין ללקוחו, מעוגנת בכלל 19 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986:

"עורך דין ישמור בסוד כל דבר שיובא לידיעתו בידי לקוח או מטעמו, תוך כדי מילוי תפקידיו, זולת אם הסכים הלקוח במפורש אחרת; הוראה זו אינה חלה על גילוי בהליך משפטי, חקירה או חיפוש שאינו חסוי על פי סעיף 90 לחוק."

חובת הסודיות חלה על כל מידע שהוחלף בין עורך דין ללקוח. מכאן – שמדובר בחובה רחבה יותר מחסיון עורך דין-לקוח, המקיפה פרטי מידע רבים יותר – גם אם אין לאותו מידע קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן ללקוח.
במאמרה של דר. זר גוטמן "חובת הסודיות של עורך הדין וחסיון עורך דין-לקוח: הגיעה השעה להיפרד" (הפרקליט מו 168), מבהירה דר' גוטמן מהי בדיוק חובת הסודיות:

"חובת הסודיות מלווה את עורך הדין בכל אשר יפנה, בין אם במסגרת עבודתו ובין אם בחייו החובה לשמור על סודות הלקוח תקפה בבית-המשפט, במהלך הניהול של משא ומתן, במגעיו עם לקוחות פרטיים אחרים, בשיחות החולין שמנהל עורך הדין, בהופעותיו באמצעי התקשרת וכיוצא באלה".

…חובת הסודיות חלה על כל דבר המובא לידיעת עורך הדין בידי הלקוח או מטעמו, תוך כדי מילוי תפקידיו כאשר המידע אינו חייב להיות קשור לשירות המקצועי הניתן ללקוח. השוני הזה – התנאי המרכזי והמצמצם הקיים רק לגבי חסיון – מוביל למצב שבו מידע שלא יוכר כחומר חסוי עדיין יחייב את עורך הדין לשמור אותו בסוד, בהיותו מידע שחובת הסודיות חלה לגביו…".

אודות היקפה של חובת סודיות בין עורך דין ללקוח עמד בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט צבי סגל) בתיק עמלא 18530-10-11:

חובת הסודיות בין עורכי דין ללקוחותיהם הינה אבן הראשה של מערכת היחסים הזו, של הנאמנות, השוררת, והחובה שתשרור, בין עורכי הדין ללקוחותיהם…חובה זו רחבה היא. נפרסת היא כמצודה על פני מרחב המגע שבין עורך הדין ללקוחו. ראשיתה, בעת הגעת הלקוח למשרדו של עורך הדין לשם היוועצות ראשונית, כזו שייתכן אף שכלל לא תבשיל לכדי ייצוגו בפועל בהמשך; ואין חובה זו תמה, ולעולם תיוותר עומדת, זאת אף משתמו יחסי עורך הדין ולקוחו. חובת הסודיות הינה של הלקוח, ובעינה תעמוד עד אשר יאות הלקוח לוותר עליה".

החריג לכלל – סכסוך בין עורך דין ללקוח בגין שכר טרחה

בשורה של החלטות קבעה וועדת האתיקה, כי במקרה של סכסוך שכר טרחה בין עורך דין ללקוחו – מותר לעורך הדין לחשוף מידע חסוי כדי לבסס את טענתו, ובלבד שאותו מידע חסוי הכרחי לעילת התביעה, והגילוי נעשה רק לגבי מידע הכרחי ולא מעבר לכך.
דברים דומים נקבעו גם בפסיקת בתי המשפט – ראו למשל על"ע 17/86 פלונית נ' לשכת עורכי הדין, פד"י מא(4) 770.
בעניינו, טען המתלונן כי בתביעתו, חשף עורך הדין הנקבל מעבר לצורך את הפרטים והראיות שנמסרו לו ע"י המתלונן, וכן חשף מעבר לצורך פרטים אודות אופן התנהלותו של המתלונן בפגישתם, ואך על מנת לפגוע במתלונן ולחייבו לשלמו סכומי עתק במסווה של "שכר טרחה".
וועדת האתיקה קיבלה את טענותיו של "הלקוח", אימצה את הסבריו – והחליטה כאמור על הגשת קובלנה משמעתית כנגד עורך הדין.

ביטול קובלנה משמעתית המייחסת הפרת חובת סודיות בין עורך דין ללקוח

עם קבלת הקובלנה, פנה עורך הדין הנקבל למשרדנו ושכר את שירותינו ללוות אותו ולייצגו בהליך המשמעתי בפני בית הדין המשמעתי המחוזי מחוז ת"א של לשכת עורכי הדין.
לאחר קבלת חומר התלונה, ניתוחו ואיסוף ראיות הגנה, נפגשו עו"ד גיא פלנטר ועו"ד רעות רחמן עם בא כוח הקובל, עו"ד אריאל שניאור; ושטחו בפניו טיעוניהם בהרחבה, מדוע יש לחזור מהקובלנה שהוגשה כנגד עורך הדין הנקבל.
חזרה מקובלנה אינה עניין של מה בכך, ורק במקרים חריגים תחזור בה ועדת האתיקה מקובלנה שהוגשה לבית הדין.
וועדת האתיקה קיבלה את טענות משרדנו, וכך, עוד בטרם החל ההליך המשמעתי בפני ביה"ד המשמעתי של לשכת עורכי הדין הוגשה הודעה מוסמכת לבית הדין המשמעתי לפיה:
- הקובלת הודיעה על חזרתה מהאישומים שבקובלנה.
- בהסכמת הצדדים התבקש בית הדין להורות על ביטול הקובלנה.
להלן העתק מהודעה המוסכמת שהוגשה לבית הדין המשמעתי:

הפרת חובות סודיות בין עורך דין ללקוח – הודעה מוסכמת על חזרה מאישומים שבקובלנה.

בהחלטה מיום 17.6.20, הורה בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א – יפו על ביטול הקובלנה, ובכך הסתיימה הפרשה.
לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בהודעה המוסכמת על חזרה מקובלנה ופסק הדין במסגרתו בוטלה הקובלנה.

תיק בד"מ 13/20, ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין מחוז ת"א נגד עו"ד פלוני, בית הדין המשמעתי המחוזי מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין, בפני הרכב אב"ד, באשי שלומי, עו"ד וחברי ההרכב ליאור גלברד, עו"ד ודב דוניץ, עו"ד.

ב"כ הקובלת: עו"ד אריאל שניאור ב"כ הנקבל: עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן.

לקריאה נוספת

הדין המשמעתי ותחום האתיקה המקצועית הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. לפרטים נוספים ראו בעמוד – דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית .
להרחבה בנוגע לייעוץ וייצוג משפטי שמעניק משרדנו לעורכי דין בהליכים משמעתיים בכל רחבי הארץ ראו: אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין.
לדוגמאות נוספות לייצוג משרדנו בהליכים משמעתיים ראו בעמוד – גיא פלנטר משרד עורכי דין ייצוג משפטי בדין משמעתי.
לדוגמאות נוספות לייצוג עורכי דין בהליכים שונים ראו בעמודים – כללי לשכת עורכי הדין אתיקה מקצועית, אתיקה מקצועית.

גיא פלנטר משרד עורכי דין – ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ומתמחים בענייני אתיקה מקצועית

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בכל רחבי הארץ בתחומים הבאים:
- דין משמעתי | הליך או שיפוט משמעתי – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין.
- יעוץ משפטי בנוגע למתן מענה בכתב לוועדת האתיקה ביחס לתלונה שהוגשה כנגד עורך דין.
- אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין, ייצוג משפטי של עורכי דין בפני בתי דין משמעתיים מחוזיים, בכל המחוזות בארץ.
- ייצוג משפטי בהליכי ערעור (בפני בית דין משמעתי ארצי של לשכת עורכי הדין, בית המשפט המחוזי בירושלים ובבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון).

ייצוג עורכי דין – אתיקה מקצועית | ביטול קובלנה משמעתית – הפרת חובת השמירה על סוד מקצועי | הפרת חובת סודיות בין עורך דין ללקוח

דין משמעתי | עורכי דין – אתיקה מקצועית | ביטול קובלנה משמעתית – הפרת חובת סודיות

הפוסט הפרת חובת סודיות בין עורך דין ללקוח – ביטול קובלנה משמעתית בלשכת עורכי הדין 5 (4) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

עורך דין לענייני עבירות מין 5 (236)

גיא פלנטר — Thu, 06 Jul 2023 08:51:33 +0000

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי

עורך דין עבירות מין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

עורך דין עבירות מין – עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בתיקי עבירות מין לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה – בכל הארץ ובכל הערכאות המשפטיות.
מעשים חשובים יותר ממילים ולכן, לקראת סוף עמוד זה, אנו מציגים שורה ארוכה של דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות מין.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות לסגירת תיקי מין, ביטול כתבי אישום, זיכויים מעבירות מין, סיום הליכים פליליים ללא הרשעה, מחיקת רישום משטרתי הנוגע לעבירות מין ועוד מקרים מהם ניתן להתרשם מטיב הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים.

עבירות מין – פירוש המושג

המושג "עבירות מין" מתייחס לרשימה של עבירות פליליות הקבועות בחוק העונשין (בסימן ה' פרק י'):
- אינוס בניגוד לסעיף 345 לחוק העונשין;
- בעילה אסורה בהסכמה בניגוד לסעיף 346 לחוק העונשין;
- מעשה סדום בניגוד לסעיף 347 לחוק העונשין;
- יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל בניגוד לסעיף 347א לחוק העונשין;
- מעשה מגונה בניגוד לסעיף 348 לחוק העונשין;
- מעשה מגונה בפומבי בניגוד לסעיף 349 לחוק העונשין;
- עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע בניגוד לסעיף 351 לחוק העונשין.
בכל הנוגע להטרדה מינית ראו – עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.
בכל הנוגע לעבירות מין ברשת ראו – עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.

מורכבות הטיפול המשפטי והצורך החיוני באיש מקצוע בעל ניסיון מוכח בתחום – עורך דין עבירות מין

אחד התחומים המורכבים ביותר במשפט הפלילי הינו תחום עבירות המין, תחום שככל הנראה טעון רגשית יותר מכל התחומים האחרים במשפט הפלילי.
לא נגזים אם נציין, כי אחד הדברים המורכבים ביותר מתוך קשת עיסוקיו של עורך דין פלילי, הינו לחקור בחקירה נגדית מתלוננת או מתלונן בעבירות מין.
הוסף על כך, שעם השנים נפסקו על ידי בית המשפט העליון בישראל הלכות ספציפיות הנוגעות לעבירות מין, ההופכות את הטיפול המשפטי בתיקי מין למורכב ומאתגר במיוחד.
כך למשל, נפסק על ידי בית המשפט העליון;
- ניתן לבסס הרשעה בעבירת מין על סמך עדותו היחידה של מתלונן בתוספת הנמקה, ללא צורך בתוספת ראייתית כלשהי.
- לצורך הרשעה בעבירת מין על פי עדות יחידה של הנפגע נדרש שבית המשפט יפרט מה הניע אותו להסתפק בעדות זו, ולעניין זה די במתן אמון מלא ומפורש בגרסת הקורבן.
- אין לצפות, ככלל, כי גרסתם של קורבנות עבירות מין, תהא שלמה, עקבית, קוהרנטית וחסרת אי דיוקים ומהימנותם יכולה להיקבע על יסוד "גרעין האמת" שהתגלה בה.
- עיקר הבחינה בתיקי עבירות מין מתמקד פעמים רבות בליבת הגרסה שמסרו המתלונן או המתלוננת וככלל אין בסתירות או אי-התאמות העולות מעדותם כדי לפגוע בהכרח במהימנותה של העדות.
- כמספר נפגעי העבירה כך מספר התגובות לפגיעה מינית, ואין להיצמד לכללים בדבר ההיגיון "המצופה" מקורבן עבירת מין.
- התנהגותה של נפגעת עבירת מין אינה נבחנת בסבירותה.
- בית המשפט איננו מדקדק בסתירות ובאי דיוקים בעדויות של קורבנות עבירות מין, ויש שיסתפק אפילו בגרעין הקשה של גרסתם למרות שקרים בוטים שנמצאו בה.
- לעתים קורבנות עבירת מין ימסרו את גרסתם כשהם נחזים להיות מנותקים או אדישים ואין בכך כדי לפגום במהימנות גרסתם.
- התופעה של כבישת עדות על ידי קורבן לעבירת מין, הינה תופעה מוכרת וידועה, ואין בה, כשלעצמה, כדי לפגום, בהכרח, במהימנות גרסתו של הקורבן.
- חשיפה הדרגתית של המעשים המיניים אינה מהווה עילה להטלת ספק במהימנות גרסתו של הקורבן.
- אחת התופעות המאפיינות עבירות מין היא מתלוננת "הסוחפת" אחריה מתלוננות אחרות, ותופעה זו כשלעצמה אינה גורעת ממהימנות מתלוננות.
- מתירנות מינית איננה רלוונטית כלל ועיקר להוכחת יסודותיהן של עבירות מין, ובראשן עבירת האינוס.
- מצבו הנפשי של קורבן עבירת מין לאחר ביצוע העבירה או לאחר חשיפתה מהווה ראיה בעלת משקל נכבד לתמיכה בעדותו.
- לא כל בעיה נפשית משפיעה על אמינות גרסתה של נפגעת עבירת מין, ולא בכל תיק שבו המתלוננת סובלת מבעיה נפשית יש הצדקה לחשיפה גורפת של החומר הנוגע למצבה הנפשי.
- יש לקיים חקירה רגישה המותאמת לנפגע העבירה האינדיבידואלי, ובהתאם נפגע עבירת מין ייחקר על עברו המיני רק אם הדבר נדרש ותוך שמירה קפדנית על כבודו ופרטיותו.
- במצב הדברים הרגיל אין מקום לבדיקת מתלוננת בעבירת מין על ידי מומחים מטעם ההגנה.
- כשנאשם בוחר להכחיש הכחשה גורפת, עשוי להיות לכך מחיר ראייתי, ובמיוחד במקרים של עבירת מין.
- המניע להגשת תלונה על-ידי מתלוננת אינו מכריע את דינו של הנאשם בעבירת מין.
כללים יחודיים אלו, הנוגעים לעבירות מין, אך מדגישים את החשיבות בשכירת עורך דין פלילי בעל ניסיון מוכח בייצוג בתיקי עבירות מין.

ייעוץ משפטי – עורך דין לענייני עבירות מין

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין.
במסגרת זו אנו מעניקים ייעוץ משפטי ביחס לקשת רחבה של שאלות, כגון השאלות הבאות;

ייעוץ משפטי בנוגע למעשים עצמם

האם המעשים המיוחסים מגבשים עבירת מין או נופלים בגדר הטרדה מינית?
האם חלה התיישנות על המעשים המיוחסים לחשוד?
אם תוגש תלונה, מה הסיכוי להעמדה לדין ולהרשעה בבית המשפט?

ייעוץ בנוגע להתנהלות הצדדים

דרכי הפעולה הפתוחים בפני הצדדים.
כיצד להתנהל מול הצד שכנגד?
למי להתלונן?
האם ניתן לדרוש או להסכים לפיצוי ואם כן, באיזה תנאים?
האם ניתן לדרוש התחייבות שלא תוגש תלונה למשטרה?

הכנה לחקירה, ליווי משפטי בהליכי חקירה – ע"י עורך דין עבירות מין

אנו מכינים חשודים להתמודדות עם החשדות בעבירות מין, ומעניקים להם ליווי וייעוץ משפטי בהליכי החקירה.
בין היתר עוסק הייעוץ המשפטי בשאלות כגון:
- מהן השלכות הגשת התלונה וכיצד תטופל התלונה?
- האם המשטרה תפתח בחקירה?
- האם מדובר במקרה בו תפעל המשטרה לעצור את החשוד?
- איזה פעולות חקירה תבצע המשטרה במסגרת החקירה?
- כיצד תנסה המשטרה להוכיח את החשדות?
- האם לשמור על זכות השתיקה? מה ההשלכות לשמירה על זכות השתיקה?
- האם יערך עימות? האם תערך בדיקת פוליגרף?
- כיצד לתפקד בצורה מיטבית במהלך החקירה?
- כיצד להתגונן בפני החשדות וכיצד להפריך את החשד?
- כיצד לאסוף ולשמר ראיות?
- כיצד להימנע מעבירות של שיבוש מהלכי משפט, הדחה והטרדת עדים?
- כיצד להימנע מהסתבכות בעבירות איומים או סחיטה באיומים?

ייצוג משפטי בבית משפט – ע"י עורך דין לעבירות מין

ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה של חשודים בעבירות מין

לא מעט פרשות העוסקות בחשדות לעבירות מין נפתחות במעצרו של החשוד לחקירה, ובהמשך, בהבאתו של החשוד בפני בית המשפט על מנת להאריך את מעצרו.
משרדנו מייצג חשודים בעבירות מין בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

קבלת צו איסור פרסום אודות פרטי חשוד בעבירות מין

במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פרסום שמו של החשוד, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

שימוע ובקשה להימנע מהגשת כתב אישום בעבירות מין

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים בעבירות מין בהליכי שימוע מול יחידות התביעה של משטרת ישראל והפרקליטות. ראו למשל מקרה להמחשה בעמוד: עבירות מין סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הובלנו לסגירת תיקי עבירות מין בהליכי שימוע ברחבי הארץ.

סגירת תיקי עבירות מין

אנו פועלים מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל לסגירת תיקי מין פתוחים.
דוגמאות לסגירת תיקים תמצאו לקראת סוף עמוד זה.

כתב אישום בעבירות מין – ייצוג משפטי ע"י עורך דין בבית המשפט ובערכאות ערעור

במידה ותלונה על עבירת מין הבשילה לכתב אישום אנו מייצגים נאשמים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל רחבי הארץ וכן בערכאות הערעור השונות.
במסגרת הייצוג המשפטי אנו משתפים את הלקוח בכל העניינים הבאים:
- מה הסיכוי לזיכוי ומה הסיכון להרשעה?
- כיצד מתנהל ההליך הפלילי?
- איזה ראיות כשרות במשפט?
- כיצד בית המשפט מגבש את מסקנותיו?
- האם ניתן לבטל את התלונה?
- האם ניתן לא להתייצב למשפט?
- מה מדיניות הענישה בעבירת מין? לאיזה עונש צפוי הנאשם באם חלילה יורשע?
- מה הסיכויים להצלחת ערעור פלילי? האם יש מקום להגיש ערעור?

דוגמאות לתיקי עבירות מין בהם טיפלנו

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות לפרשות שונות בהן טיפל משרדנו, הנוגעות לעבירות מין, ללא פרטים מזהים של המעורבים.
מיד בהמשך ניתן לצפות בכתבת תחקיר שהכין הכתב גיא פלג, אשר פתחה את "אולפן שישי" בכותרת: "תיעוד: כיצד תופרים תיק לחף מפשע". מדובר בנאשם אשר יוצג ע"י עורך דין פלילי גיא פלנטר וזוכה לחלוטין מעבירות מין חמורות ביותר ע"י בית המשפט המחוזי בת"א – יפו.

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי בעבירות מין

הפוסט עורך דין לענייני עבירות מין 5 (236) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

דין משמעתי | הליכים משמעתיים | שיפוט משמעתי – ייצוג משפטי 5 (235)

גיא פלנטר — Sat, 01 Jul 2023 06:41:15 +0000

דין משמעתי – ייעוץ וייצוג משפטי

דין משמעתי – המסגרת הנורמטיבית

בעלי מקצועות רבים כפופים לדיני משמעת, במסגרת הגוף או המוסד עליו הם נמנים. ביחס לכל גוף או מוסד שכזה קיים הסדר משמעתי ייחודי לו, אשר קובע:
- מה ייחשב כעבירת משמעת;
- באיזה אופן תערך הבדיקה בנושא;
- אופי והרכב הגוף שבפניו תובא העבירה לשיפוט משמעתי;
- סדרי דין;
- ענישה;
לרשימה של מקצועות ומגזרים הנתונים על פי דין לשיפוט משמעתי ראו כאן: דין משמעתי | הליך משמעתי | בעלי מקצועות המוסדרים בדין | ייצוג משפטי | אתיקה מקצועית.
מעבר לעבירות משמעת הייחודיות לכל עיסוק, קיימת תמיד התייחסות בדין המשמעתי לסוגיות הבאות:
- אתיקה מקצועית;
- ניגוד עניינים;
- מעשים המערערים מהימנות;
- התנהגות שאינה הולמת.
ככלל, הרשעה בהליך פלילי תוביל בדרך כלל גם לפתיחת הליך משמעתי, במיוחד כאשר ההרשעה נוגעת לעבירה שבוצעה בקשר לעיסוקו של המורשע או כאשר יש עימה קלון.
לעתים, יפתח הליך משמעתי לאחר חקירת משטרה, כאשר הפרקליטות הגיעה למסקנה שאין מקום לנקוט בהליכים פליליים, וכי המסגרת הנכונה לבירור העניין הוא – הליך משמעתי.
בכל מקרה, ההליך הפלילי אינו מונע קיומו של הליך משמעתי במקביל לו. כך, הרשעה או זיכוי בהליך פלילי לא מונעת פניה של הארגון או המוסד לבירור התלונה גם באפיק המשמעתי.

איזה עונשים ניתן לגזור במסגרת דין משמעתי?

אמצעי המשמעת שניתן לגזור בדין משמעתי מגוונים ומשתנים ממסגרת למסגרת.

אמצעי משמעת בדין המשמעתי כנגד עובדי מדינה

ביחס לעובדי מדינה למשל, מוסמך בית הדין למשמעת לגזור את העונשים הבאים:
- התראה;
- נזיפה או נזיפה חמורה;
- הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע;
- הפקעת משכורת בסכום שיקבע בית הדין ושלא יעלה על החלק השישי ממשכורתו החודשית של העובד, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים;
- העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, בהגבלת זמן או ללא הגבלה.
- פסילה, לאחר העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, למילוי תפקידים מסוימים, במידה ולתקופה שיקבע;
- פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים;
- פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, למילוי תפקידים מסוימים לצמיתות או לתקופה שיקבע;
- פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, לשירות המדינה לצמיתות או לתקופה שיקבע;
- פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, באופן שיקבע בית הדין.
- השבה – בשיעור שלא יעלה על שש משכורות חודשיות של העובד.

עונשים שניתן לגזור בדין משמעתי בצבא

קציני שיפוט בצבא מוסמכים לגזור על חיילים עונשים שונים בהתאם לדרגתם, לסוג העבירה ולנסיבות ביצועה:
- התראה.
- ריתוק.
- נזיפה.
- נזיפה חמורה.
- קנס.
- מחבוש – מותנה או בפועל.
- הורדה בדרגה אחת, ובלבד שדרגת הנידון אינה עולה על דרגת סמל ראשון.

אמצעי משמעת שניתן לגזור בדין המשמעתי במוסדות אקדמאים להשכלה גבוהה

אמצעי המשמעת שניתן לגזור במוסדות האקדמאים להשכלה גבוהה קבועים בתקנון של כל מוסד ומוסד.
בדרך כלל ניתן למצוא בתקנון המשמעת את העונשים הבאים:
- נזיפה.
- פסילת קורס או בחינה או עבודה.
- איסור לגשת לבחינה או לבחינות.
- עיכוב מתן תעודה, או מתן אישור המעיד על לימודי הסטודנט, למשך תקופה שתיקבע.
- ביטול הנחה בשכר לימוד, או ביטול פרס לימודים או מלגה.
- קנס כספי.
- מניעת שימוש במתקני מוסד הלימודים.
- הרחקה מחלק ממסלול לימודים לתקופה שתיקבע.
- הרחקה ממוסד הלימודים לתקופה שתיקבע.
- הרחקה ממוסד הלימודים לצמיתות.
- ביטול זכויות או הישגים בלימודים, לרבות שלילית הזכות לקבל תעודה או אישור המעידים על לימודים.
- ענישה על תנאי.
- פיצוי בשיעור שלא יעלה על הנזק שנגרם עקב העבירה.

הליכים משמעתיים – חשיבות הייעוץ המשפטי והייצוג המשפטי על ידי עורך דין העוסק בהליכי דין משמעתי

להליך משמעתי השלכות מרחיקות לכת; בכוחו לקטוע מסלול של לימודים אקדמאים ולחסום אפשרויות תעסוקה בעתיד, למנוע קידום מקצועי במקום עבודה ואף להוביל להרחקתו של בעל מקצוע ממפעל חייו, לגדוע את מקור פרנסתו ולפגוע בשמו הטוב.
בשל ההשלכות הפוגעניות הללו, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב הבירור או החקירה המשמעתית, וזאת במטרה לשכנע, שאין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים.
חשוב עוד יותר לקבל ייעוץ וייצוג משפטי, כאשר כבר הוחלט על נקיטה בהליך משמעתי.
כל מי שנתון לחקירה משמעתית או להליך משמעתי רשאי להתייעץ עם עורך דין על פי בחירתו ולהיות מיוצג על ידו (והדבר לעולם לא יכול לפגוע בחשוד או בנאשם או לפעול לחובתו).

המגזרים השונים להם מעניק משרד עורך דין גיא פלנטר ייעוץ משפטי בענייני דין משמעתי וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית כתחום עיסוק מרכזי ומעניק ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בכל הערכאות המשמעתיות ובכל רחבי הארץ.
אנו עוסקים בהכנה לחקירה משמעתית או לבירור משמעתי ומעניקים ייעוץ משפטי וליווי משפטי לנחקרים בכל שלבי החקירה המשמעתית.
להלן המגזרים השונים להם מעניק משרד עורך דין גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לדין משמעתי ולהליכים משמעתיים;

עורכי דין

אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין.
תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי במתן תגובה.
מעבר להיותו סנגור, המייצג עורכי דין המואשמים בעבירות משמעת, ייצג עו"ד גיא פלנטר בהתנדבות את וועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בפני בית המשפט העליון וכן בהליכים משמעתיים בבית הדין המשמעתי, כב"כ הקובל.
ביטול השעיה: משרדנו מגיש מטעם עורכי דין אשר הושעו מעיסוק בעריכת דין בקשות חנינה לנשיא המדינה לבטל או לקצר את תקופת ההשעיה. לפרטים ראו – חנינה משמעתית.

עובדי מדינה

חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ וייצוג משפטי.
ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים או בחיפה בנוגע לתובענה משמעתית שהוגשה כנגדם על ידי אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה (דיני משמעת בשירות הציבורי).
ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בנוגע להליך משמעתי פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
ייצוג משפטי בערעורים על הכרעת דינו או גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני בית המשפט המחוזי ובבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
הגשת עתירות מנהליות הנוגעות לדין המשמעתי.
הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר.
מניעת השעיית עובד מדינה | ייצוג משפטי בהליך שימוע בענין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.
תובענה לאחר הליך פלילי | הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.

בעלי מקצועות טעוני רישוי המוסדרים בדין

בעלי מקצועות טעוני רישוי המוסדרים בדין – ייעוץ וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים המתנהלים כנגד בעלי מקצועות המוסדרים על פי דין, כגון: רופאים, פסיכולוגים, ווטרינרים, יועצי מס, רוקחים, רואי חשבון, שמאי מקרקעין, עובדים סוציאליים, יועצי השקעות, מנהלי תיקים, מהנדסים ואדריכלים ועוד.
משרדנו עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה להעניק חנינה משמעתית לבעלי מקצועות מוסדרים בדין – באופן שיוכלו לשוב ולעסוק במקצועם. לפרטים ראו: חנינה משמעתית.

עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה

אנשי שב"כ ומוסד

אנשי שב"כ והמוסד – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי של אנשי שירות ביטחון כללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בהליכים משמעתיים.

חיילים ואנשי קבע

חיילים ואנשי קבע בצה"ל – ייעוץ משפטי בנוגע לשיפוט משמעתי.
ייעוץ משפטי לחיילים ולאנשי קבע בכל הנוגע לדין משמעתי בצבא (דמ"ש) והגשת חוות דעת סניגור.

שוטרים

סוהרים ואנשי שב"ס

סוהרים ואנשי שב"ס – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי של סוהרים, הנדונים בבית הדין למשמעת סוהרים.

סטודנטים

סטודנטים – דין משמעתי; ייצוג סטודנטים בהליכים משמעתיים בפני הממונה על המשמעת או וועדת משמעת.
ייצוג משפטי של סטודנטים בהליכים משמעתיים המתנהלים במוסדות להשכלה גבוהה, בגין עבירות משמעת המפורטת בתקנון המשמעת של מוסד הלימוד.

ועדת בירור משמעתית פריטטית

הליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית – ייצוג משפטי:
ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין לעובדים בהליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית.

דין משמעתי – דוגמאות להליכים משמעתיים בהם הענקנו ייצוג משפטי

בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון דוגמאות להליכים משמעתיים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי.
לפרטים נוספים ראו בעמוד: דין משמעתי – הליכים משמעתיים בהם אנו עוסקים.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי | דיני משמעת | שיפוט משמעתי | הליך משמעתי | הליכים משמעתיים – ייצוג משפטי

הפוסט דין משמעתי | הליכים משמעתיים | שיפוט משמעתי – ייצוג משפטי 5 (235) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה – ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות 5 (99)

גיא פלנטר — Sun, 25 Jun 2023 20:01:06 +0000

עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה: ייצוג משפטי – בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.

עובדי הרשויות המקומיות + עובדי עירייה – הליכים משמעתיים | ייצוג משפטי ע"י עורך דין בהליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות

משרד עורכי דין גיא פלנטר מייצג עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות ומעניק להם ייעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת.

עובדי הרשויות המקומיות – דין משמעתי

בדומה לעובדי מדינה, כפופים גם העובדים ברשויות המקומיות לדין משמעתי ונתונים לשיפוט משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
רשויות מקומיות לעניין זה הן עיריות, מועצות מקומיות ואיגודי ערים.
דיני המשמעת ברשויות המקומיות מוסדרים בעיקרם בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח – 1978, חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963, כמו גם בהוראות תקנון שירות המדינה, התקשי"ר, אשר אומצו על ידי השלטון המקומי.
כמו כן, מחויבים עובדי רשויות מקומיות להישמע להוראות והנחיות הניתנות מעת לעת ברשות המקומית בה מועסקים ולנהוג בהתאם לכל תקנה או נוהג המקובלים ברשות, כאשר אי קיום המוטל עליהם עלול להוביל להגשת קובלנה משמעתית כנגדם, לחקירה משמעתית ולהעמדה לדין משמעתי.
מומלץ לקרוא עמוד זה ביחד עם העמודים הבאים:

עבירות המשמעת של עובדי הרשויות המקומיות

חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח– 1978, מגדיר מהן עבירות משמעת של עובד רשות מקומית, וכך קובע סעיף 9 לחוק:

"עובד רשות מקומית שעשה אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:

(1) עשה מעשה או התנהג באופן שפגע במשמעת עובדי הרשות המקומית;

(2) לא קיים את המוטל עליו כעובד הרשות המקומית על פי חוק, תקנה, נוהג, הוראה כללית או הוראה מיוחדת שניתנה לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;

(3) התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד הרשות המקומית או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתה או בשמה הטוב של הרשות המקומית;

(4) התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;

(5) השיג את מינויו כעובד הרשות המקומית במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לענין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים;

(6) הורשע על עבירה שיש עמה קלון;

(7) עובד שדרגתו אחת מארבע הדרגות הגבוהות בדירוג שאליו הוא שייך – היה חייב חוב סופי בשל ארנונה או אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, "חוב סופי" – כהגדרתו בסעיף 120(10) לפקודת העיריות; הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי חוב כאמור שלא שולם בתקופה בה לא שילמה הרשות המקומית לעובד את שכרו;

(8) ערך חיפוש, ביצע עיכוב או נכנס לרשות היחיד, שלא כדין או שלא בתום לב, או השתמש בכוח כלפי אדם, במסגרת מילוי תפקידו, בלא סמכות כדין ובלא הצדק סביר, מעבר למידה הנדרשת או בניגוד להנחיות שקיבל ממשטרת ישראל או לכל הוראה אחרת שניתנה כדין;

(9) הפר את חובתו לפי חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע"ז-2016".

ניתן לראות כי חלק ניכר מ"עבירות המשמעת" מוגדרות בחוק באופן כוללני, כך שלמעשה קשת רחבה ובלתי מוגדרת מראש של התנהגויות ומעשים עלולים להיחשב ככאלו הפוגעים במשמעת, או התנהגות שאינה הולמת או שעלולה לפגוע בתדמיתה או בשמה הטוב של הרשות המקומית, ולהוביל להליכים משמעתיים כנגד עובד הרשות ולהגשת תובענה משמעתית נגדו.
משמעות הדבר היא שעובד רשות מקומית עלול למצוא עצמו נתון להליך משמעתי ונאשם בעבירת משמעת בגין התנהגות או מעשה שלא נאסרו באופן ברור וספציפי ומבלי שצפה מראש שיגררו נקיטת צעדים משמעתיים.
יחד עם זאת, לצד הרקמה הפתוחה של "עבירות הסל" כגון התנהגות שאינה הולמת, ניתן לראות בפרקטיקה גם שורה של עבירות ספציפיות הנפוצות בקרב עובדי רשויות מקומיות. כך למשל;
- דיווחים כוזבים.
- ביצוע עבודת חוץ ללא היתר.
- התבטאות לא הולמת.
- אלימות פיזית ומילולית.
- איומים.
- מרמה והפרת אמונים.
- ניגוד עניינים.
- התרשלות בביצוע התפקיד.

קובלנה משמעתית וחקירה משמעתית נגד עובדי הרשויות המקומיות

הליך משמעתי נגד רשות מקומית יחל ככלל עם הגשת תלונה / קובלנה כנגדו לתובע, אשר מונה ע"י ראש הרשות המקומית. בחלק מן המקרים, תהא זו תלונה אנונימית, שתוביל לבירור משמעתי.
התובע יבחן את התלונה / הקובלנה ואף רשאי להורות על חקירה בעניין, באמצעות חוקר שימונה על ידי ראש הרשות המקומית. בתוך כך, יהיו התובע או החוקר רשאים לגבות עדויות מעדים ומעובד הרשות המקומית החשוד בעבירת משמעת.
עובד רשות מקומית, שנודע לו כי הוגשה נגדו תלונה / קובלנה משמעתית או מתנהלת בעניינו חקירה בחשד לביצוע עבירות משמעת – חשוב שיקבל יעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בדיני משמעת כבר בשלב הראשוני ועוד בטרם ימסור גרסה כלשהי לחוקר או לתובע.
ייעוץ משפטי מקצועי כבר בשלב הראשוני בו מתבררים חשדות בנוגע לעבירות משמעת מצד עובד הרשות המקומית עשוי להשפיע על המשך ההליך וכמובן על תוצאותיו, להוביל לאי העמדה לדין משמעתי ולסיום הפרשה בצורה הטובה ביותר עבור עובד הרשות המקומית.
עם מיצוי הבירור והחקירה, ככל שהתנהלה חקירה, יחליט התובע האם קיימות ראיות מספיקות לאישום והאם להגיש נגד עובד הרשות המקומית תובענה לבית הדין למשמעת. יש לציין כי אף אם יחליט התובע שלא להעמיד את העובד לדין משמעתי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך לחייב את התובע להעמיד את העובד לדין.

עובדי הרשויות המקומיות ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות

סדרי דין בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות

ככל שיוחלט להעמיד את עובד הרשות המקומית לדין משמעתי, תוגש נגדו תובענה לבית הדין למשמעת וייקבע דיון בתובענה. בהליך זה, רשאי עובד המדינה להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
סדרי הדין לפיהם יתנהל הדיון בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות הם אותם סדרי הדין הקבועים בתקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), התשכ"ג – 1963, וברובם המכריע דומים לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט בהליך פלילי.
במסגרת הדיון בבית הדין למשמעת יידרש עובד הרשות המקומית להגיב לאישומים המיוחסים לו בתובענה וכן רשאי לטעון טענות מקדמיות, במקרים המתאימים.
ככל שלא הודה עובד הרשות באישומים המיוחסים לו בתובענה, יישמעו בפני בית הדין למשמעת העדים הרלוונטיים. עובד הרשות רשאי לחקור בחקירה שכנגד את עדי התביעה, רשאי לזמן עדים מטעמו וכן להעיד בעצמו. אם בחר להעיד, יעמוד לחקירה נגדית ע"י התובע.
בסופו של דבר יכריע בית הדין למשמעת בדינו של העובד ויפסוק באם לזכותו או להרשיעו בעבירות המשמעת שיוחסו לו בתובענה, כולן או מקצתן.
במקרה של הרשעה בדין, יישמעו בדרך כלל טיעונים לעונש, בסיומם יקבע בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות את עונשו של העובד.

העונשים שמוסמך בית הדין למשמעת להטיל על עובד רשות מקומית

אמצעי המשמעת אותם מוסמך בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות להטיל על עובד רשות מקומית שהורשע בעבירת משמעת קבועים בסעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח – 1978, והם כדלקמן:
- התראה.
- נזיפה.
- שלילת זכויות הוותק, כולן או מקצתן, לתקופה שיקבע.
- הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע.
- הפקעת משכורת שלא תעלה על ששה חדשים.
- העברה למשרה אחרת, בהגבלת זמן או ללא הגבלה.
- פסילה למילוי תפקידים מסויימים, במידה ולתקופה שיקבע.
- פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים, או תוך תשלום פיצויי פיטורים למי שהעובד חייב בפרנסתם.
- פיטורים על תנאי.
- פסילה למילוי תפקידים מסויימים ברשות המקומית או בכלל הרשויות המקומיות, לצמיתות או לתקופה שיקבע.
- פסילה לעבודה ברשות המקומית או בכלל הרשויות המקומיות, לצמיתות או לתקופה שיקבע.

פומביות ופרסום בנוגע להליכים משמעתיים כנגד עובדי הרשויות המקומיות

לבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות סמכות להורות על פרסום פסק הדין ולקבוע את אופן הפרסום.

הליכי ערעור על פסק דין של בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות

על פסק הדין של בית הדין למשמעת ניתן לערער תוך 30 יום לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום בית הדין.
על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בערעור ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

חשיבות הייצוג המשפטי על ידי עורך דין בהליך בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות

עובד רשות מקומית שמוגשת נגדו תובענה משמעתית לבית הדין, ככלל ימצא את עצמו ב"מחוזות חדשים" שאינם מוכרים לו;
ראשית, ההליך המשמעתי בבית הדין למשמעת הוא הליך משפטי לכל דבר ועניין, כך שעובד רשות מקומית, שאינו עוסק בעריכת דין, יהיה ככלל חסר את הכלים, הידע המשפטי והניסיון, הנחוצים להתגוננות בהליך המשמעתי.
כפועל יוצא, עובד הבוחר לייצג את עצמו בהליך המשמעתי ימצא עצמו "בעמדת נחיתות" אל מול התובע המנוסה בהליכי משמעת וקרוב לוודאי יתקשה לבנות קו הגנה אפקטיבי ולנהל את הגנתו בעצמו בבית הדין.
לא זו אף זו, פעמים רבות הניסיון לנהל את ההגנה באופן עצמאי, ללא ייצוג משפטי, אף עלול לעלות לעובד בנזקים שיגרום לעצמו, כלל מבלי להיות ער לכך.
שנית, באופן טבעי, הליך משפטי בו נדרש עובד רשות מקומית להתמודד עם אישום משמעתי התלוי ועומד נגדו יהיה זר לנוף חייו ומלחיץ עבור העובד. הדבר נכון ביתר שאת נוכח ההשלכות הכבדות שעלולות להיות להליך המשמעתי על העובד – החל מפגיעה בשכרו ודרגתו, דרך אובדן תפקיד ועד לפיטורים ופגיעה בזכויות סוציאליות.
על כן, על מנת לצלוח את ההליך תוך שמירה על זכויותיו ולסיימו על הצד הטוב ביותר, חשוב שהעובד יעמיד לעצמו ייצוג משפטי של עורך דין הבקיא בדיני משמעת, אשר ייצג אותו בהליכים בפני בית הדין.

ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי לעובדי רשות מקומית ועובדי עירייה

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לעובדי רשות מקומית ועובדי עירייה בעניינים פליליים ומשמעתיים, בנושאים הבאים;
יעוץ משפטי בנוגע לקובלנה / חקירה משמעתית.
ייעוץ וייצוג משפטי בהליכי השעיה של עובדי רשויות מקומיות. בהקשר זה ראו: השעיית עובדי הרשויות המקומיות: ייצוג משפטי ע"י עורך דין בהליך שימוע לפני השעיה.
ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות. בהקשר זה ראו גם:
- הגשת כתב אישום נגד עובד רשות מקומית – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים.
- בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – ביטול תובענה משמעתית.
ייצוג משפטי בערעורים בפני בית המשפט המחוזי.
ייצוג משפטי בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ועובדי עירייה

לדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ולעובדי עירייה ראו בהמשך עמוד זה.
כמו כן ראו בעמוד: ארכיון עובד רשות מקומית.

משרד עורך דין גיא פלנטר
ייצוג משפטי – הליכים משמעתיים

עובדי רשויות מקומיות + עובדי עירייה – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות | דין משמעתי | עובדי רשות מקומית | תובענה משמעתית

הפוסט עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה – ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות 5 (99) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי