מחיקת רישום פלילי

הגשת בקשה למחיקת רישום פלילי לנשיא המדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

• בעמוד זה נעמוד על ההיבטים השונים של מחיקת רישום פלילי – החל מהסבר מהו רישום פלילי, דרך הכללים והתקופות הנוגעים להתיישנות רישום פלילי ומחיקת רישום פלילי, סמכותו של נשיא המדינה למחוק עבר פלילי, ועד ההשלכות של מחיקת הרישום הפלילי.
• משרדנו עוסק בהגשת בקשות למחיקת רישום פלילי לנשיא המדינה. בסוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו למחיקת רישום פלילי.
• מומלץ לעיין גם בעמוד: חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

‏‏מחיקת רישום פלילי.

מהו רישום פלילי?

• על פי דין, מנהלת משטרת ישראל שני מאגרי מידע ממוחשבים שונים אודות הליכים פליליים:
  • “המרשם הפלילי” – מרשם הכולל פרטי רישום פלילי.
  • “המרשם המשטרתי” – מרשם הכולל פרטי רישום משטרתי.
• מידע משני מאגרי המידע הללו נקרא: “מידע פלילי”.
• “רישום פלילי” הינו מידע שקבע המחוקק שירשם ב”מרשם הפלילי”.
• מידע פלילי הינו בגדר מידע חסוי, והגישה אליו והתנאים למסירתו מוסדרים מפורשות בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019 (להלן – “חוק המידע הפלילי”).
• בעמוד זה נתמקד בכל הנוגע לרישום פלילי ולמחיקתו. בכל הנוגע לרישום המשטרתי והמסלול למחיקתו – ראו בהרחבה בעמוד ביטול רישום משטרתי. 

איזה מידע נרשם במרשם הפלילי?

• המרשם הפלילי כולל אך ורק מידע אודות עבירות המסווגות כפשעים ועוונות. עבירה המסווגת כ”חטא” לא תירשם במרשם הפלילי.
• ככלל, נכללים במרשם הפלילי רישומים אודות הליכים פליליים שהבשילו להגשת כתב אישום לבית המשפט והסתיימו בהכרעה שיפוטית לפיה:
  • נמצאה אחריות פלילית (בית המשפט פסק כי הנאשם אשם בעבירה פלילית) או –
  • נמצא כי הנאשם לא מסוגל לעמוד לדין או אינו בר עונשין.
• המרשם הפלילי כולל אם כן את כל פרטי הרישום הבאים (הנקראים גם “רישום פלילי” או “פרט רישום פלילי”):
  • הרשעות ועונשים של בתי משפט ובתי דין בפלילים, בשל עבירות מסוג פשעים ועוונות.
  • צווים שיפוטיים: צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווים לביצוע שירות לתועלת הציבור, אף אם ניתנו ללא הרשעה (משמע – גם תיקים שהסתיימו ללא הרשעה ירשמו במרשם הפלילי).
  • קביעות שיפוטיות שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר עונשין מחמת היותו אדם הסובל ממחלת נפש או לקוי בכושרו השכלי;
  • החלטות בית משפט לנוער לגבי קטינים בהן נקבע, כי ביצעו עבירה פלילית, וכן דרכי הטיפול עליהן הורה בית משפט לנוער. 
  • שינויים שנעשו בפרטי רישום במרשם הפלילי כתוצאה מחנינה שהעניק נשיא המדינה (למשל – כאשר נשיא המדינה ממתיק את העונש שגזר בית המשפט). על כך ראו: חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
  • החלטות של נשיא המדינה למחוק רישום פלילי או לקצר את תקופת ההתיישנות או תקופת המחיקה החלות על רישומים פליליים.  
  • פרטי רישום פלילי, בשל הליך פלילי לפני בית משפט צבאי, בעבירות לפי הדין החל ביהודה ושומרון.

איזה מידע לא נרשם במרשם הפלילי?

• כאמור, פרטי הרישום המשטרתי (כגון מידע על תיק חקירה פתוחים או סגורים) מנוהלים ונשמרים במאגר מידע אחר – המרשם המשטרתי, ולא נכללים במרשם הפלילי.
• פרטי רישום בעניין עבירות תעבורה נכללים במרשם אחר שמנהלת משטרת ישראל – המרשם לעניין עבירות תעבורה.
• ככלל, פרטים בדבר עבירות קנס ועבירות מינהליות לא ייכללו במרשם הפלילי (למעט במקרים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה).

התיישנות רישום פלילי

מהי המשמעות של התיישנות רישום פלילי?

• למרות שהמרשם הפלילי חסוי, והגופים ובעלי התפקידים הזכאים לעיין בו הוסדרו בחוק המידע הפלילי, בפועל, כל עוד לא התיישן פרט רישום פלילי, זכאים גופים ובעלי תפקידים רבים לקבל מידע אודותיו.
• מטרתה של ההתיישנות – להגביל את מספר הגורמים ובעלי התפקידים שיחשפו למידע הפוגעני ולתחום את התקופה אשר בה ניתן לעשות שימוש במידע על מנת לפסול אדם.
• להתיישנות פרט רישום פלילי 3 משמעויות: 
  • ראשית – שחלפה ביחס לאותו פרט רישום פלילי תקופת ההתיישנות לפי חוק המידע הפלילי;
  • שנית – שהזכאות לעיין באותו פרט רישום פלילי הצטמצמה לרשימה מוגבלת של גופים ובעלי תפקידים, המפורטת בסעיפים 10 ו- 11 לחוק המידע הפלילי.
  • שלישית – שלאחר שהפרט רישום התיישן, פוקעת הסמכות של חלק מהגופים או בעלי התפקידים לשקול את המידע לשם החלטת פסילה.
• על רשימת הגופים ובעלי התפקידים המורשים לקבל מידע אודות פרטי רישום שהתיישנו, נמנים בגישה ישירה: המשטרה, השב”כ, מצ”ח, אמ”ן, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, מח”ש והיחידה לחקירות פנים בצבא הגנה לישראל.
• בנוסף, זכאים לקבל ממשטרת ישראל מידע על פרטי רישום פלילי שהתיישנו, עד תום תקופת המחיקה, הגופים ובעלי התפקידים המנויים בתוספת הראשונה שבחוק.
• בתוספת הראשונה של החוק ניתן למצוא רשימה ארוכה של:
  • רשויות חקירה ומודיעין.
  • גופים ובעלי תפקידים הקשורים להליך הפלילי.
  • גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם מטעמי ביטחון המדינה.
  • גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי.
  • גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם לשם אינטרס ציבורי חיוני.

עקרונות החלים ביחס לתקופת התיישנות רישום פלילי

• משך תקופת ההתיישנות משתנה בהתאם לעונש שהוטל, השאלה האם יש לו רישום פלילי נוסף ובכפוף לגיל בעת ביצוע העבירה (בגיר או קטין). 
• תקופת ההתיישנות מתחילה “לרוץ” מיום מתן פסק הדין בהליך הפלילי ולא מיום ביצוע העבירה. לא אחת, ניתן פסק הדין לאחר שחלפו שנים ממועד ביצוע העבירה.
• פרט רישום פלילי לא מתיישן עד שאדם נשא את מלוא העונש שהוטל עליו.
• הורשע אדם במהלך תקופת ההתיישנות, מניין תקופת ההתיישנות “יתאפס” ויחל מחדש ממועד גזר הדין האחרון.

מהי תקופת ההתיישנות של רישום פלילי ביחס לבגירים?

• לעניין חישוב משך תקופת ההתיישנות של בגירים, קיימת חשיבות לשאלות האם במסגרת העונש, הוטל עונש מאסר (לרבות מאסר על תנאי שהופעל) והאם לחובותו של אותו אדם פרטי רישום נוספים במרשם הפלילי;
• תקופת ההתיישנות במצב בו לא הוטל עונש מאסר על הבגיר:
  • הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, ואין לו פרט רישום פלילי נוסף – ההתיישנות תעמוד על 4 שנים;
  • חריגים לכלל זה, בהם תקופת ההתיישנות תעמוד על 5 שנים:
    • הרשעה בעבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001.
    • הרשעה בעבירה לפי סעיף 65(ג) לחוק השיפוט הצבאי (התעללות בנסיבות מחמירות).
    • הרשעה בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל”ג-1973.
  • הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, ויש לו פרט רישום פלילי נוסף – ההתיישנות תעמוד על 7 שנים.
• תקופת ההתיישנות במצב בו הוטל עונש מאסר על הבגיר:
  • הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר עד 5 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 7 שנים + תקופת המאסר שהוטלה (לשם המחשה; אדם שנגזר דינו ל- 3 שנות מאסר – פרט רישום זה יתיישן כעבור 10 שנים).
  • הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר למעלה מ- 5 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 10 שנים + תקופת המאסר שהוטלה (לשם המחשה; אדם שנגזר דינו ל- 6 שנות מאסר – פרט רישום זה יתיישן כעבור 16 שנים).

מהי תקופת ההתיישנות ביחס לקטינים?

• מטעמים של שיקום, תקופות ההתיישנות החלות ביחס לקטינים קצרות יותר מאשר התקופות החלות על בגירים.
• הורשע קטין בעבירה שעבר לאחר שמלאו לו 16 שנים ולא הוטל עליו עונש מאסר או ניתנה לגביו קביעה כי אינו מסוגל לעמוד לדין או אינו בר-עונשין – תעמוד תקופת ההתיישנות על 3 שנים;
• הורשע קטין והוטל עליו עונש מאסר עד 3 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 5 שנים ועוד תקופת המאסר שהוטלה;
• הורשע קטין והוטל עליו עונש מאסר למעלה מ- 3 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 7 שנים ועוד תקופת המאסר שהוטלה.

פרטי רישומים פליליים שמתיישנים עם מתן פסק הדין או ההחלטה

• מטעמי שיקום, קבע המחוקק ביחס לפרטי רישום פלילי מסויימים כי הם יתיישנו ביום מתן פסק הדין או ההחלטה בהליך הפלילי. 
• בפועל, המשמעות היא שאין ביחס לפרטי רישום אלו תקופת התיישנות, אלא רק תקופת מחיקה. ואלו פרטי הרישום הפלילי שהרישום ביחס אליהם יתיישנו ביום מתן פסק הדין או ההחלטה בהליך:
• ביחס לקטינים:
  • הרשעה של קטין בעבירה שעבר בטרם מלאו לו שש עשרה שנים, אם לא הוטל עליו עונש מאסר בפועל;
  • קביעה כי קטין ביצע עבירה והחלטה לתת צו דרכי טיפול או לפטור מצו כאמור.
  • צו מבחן שניתן לקטין בין בשל הרשעה ובין בלא הרשעה.
• ביחס לבגירים – צווים שניתנו בלא הרשעה: 
  • צו התחייבות להימנע מעבירה, שניתן בלא הרשעה;
  • צו שירות לתועלת הציבור, שניתן בלא הרשעה.
• קיימת גם הגבלה של מסירת מידע לגבי קטינים ולעניין צווים שיפוטיים שניתנו ללא הרשעה, כאמור בסעיף 17 לחוק המידע הפלילי.

מחיקת רישום פלילי

מהי המשמעות של מחיקת רישום פלילי?

• עם סיום תקופת ההתיישנות, מתחילה “לרוץ” “תקופת מחיקה”, שבסיומה פרט הרישום הפלילי נמחק. 
• אין הכוונה כאן למחיקה פיזית מהמרשם הפלילי אלא לסטאטוס (מעמד) משפטי חדש;
• משחלפה תקופת המחיקה, רואים את ההרשעה כהרשעה שנמחקה, ולא יימסר מידע על הרשעה שנמחקה אלא למספר מצומצם מאוד של גופים, המנויים בחוק המידע הפלילי.
• משמע, “פרט רישום שנמחק” פירושו פרט רישום פלילי שחלפה לגביו תקופת המחיקה לפי חוק המידע הפלילי.
• הורשע אדם במהלך תקופת המחיקה, מניין תקופת המחיקה “יתאפס” ויחל מחדש ממועד סיום תקופת ההתיישנות החלה על הרשעתו האחרונה.
• קיימות בחוק מידע פלילי הוראות המסדירות פקיעת פסלות, בשל מחיקה של פרט רישום פלילי (סעיף 26).

מי מוסמך לקבל מידע אודות רישום פלילי שנמחק?

• רשימת הגופים ובעלי התפקידים המוסמכים לקבל מידע על פרט רישום פלילי שנמחק מצומצמת יחסית, וכוללת בין היתר:
  • המשטרה, שב”כ, המשטרה הצבאית, אמ”ן, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ”ב), מח”ש והיחידה לחקירות פנים בצה”ל (גופים המנויים בסעיף 10 לחוק המידע הפלילי).
  • עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן:
    • חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט”ו-1955;
    • חוק שירותי הסעד, התשי”ח-1958;
    • חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש”ך-1960;
    • חוק ההגנה על חוסים, התשכ”ו-1966;
    • חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ”ט-1969;
    • חוק אימוץ ילדים, התשמ”א-1981;
  • הממונה על רישוי אומנה לפי חוק אומנה לילדים, התשע”ו-2016, מטעמים מיוחדים שיירשמו;
  • היועץ המשפטי לממשלה,
  • גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי:
    • יושב ראש הכנסת – לעניין בחירת נשיא המדינה,
    • וועדת הכנסת – לעניין מינוי מבקר המדינה
    • הממשלה – לעניין מינוי בעלי תפקידים שמינוים מוטל עליה ולענין מינוי נגיד בנק ישראל.
    • וועדת מינויים של שופטים, דיינים, קאדים ותפקידים שיפוטיים אחרים.
    • הוועדה המייעצת לעניין בחירת נציגי ציבור בבתי הדין לעבודה.
  • מטעמים מיוחדים שיירשמו:
    • בא כוח היועץ המשפטי לממשלה.
    • בית משפט או בית דין בהליך משפטי שאינו הליך פלילי, אם הגילוי על פרט הרישום שנמחק הוא מהותי לדיון בהליך שיפוטי.
• כל יתר הגופים ובעלי התפקידים (ויש רבים כאלה), לא זכאים לקבל מידע על הרשעות שנמחקו.

מהי תקופת מחיקת פרט רישום פלילי ביחס לבגירים?

• ככלל, משך תקופת המחיקה ביחס לבגירים נקבעה לפי שיקולול של הנתונים הבאים:
  • האם האדם הורשע או סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה?
  • האם לאותו אדם פרט רישום פלילי נוסף?
  • מה אופי העבירה בה עסקינן?
• הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, כאשר לא הוטל עונש מאסר, תקופת המחיקה של פרט רישום לגבי בגירים תהיה כלדקמן:
  • במידה ואין לו פרט רישום פלילי נוסף – 4 שנים;
  • יחד עם זאת, תקופת המחיקה תעמוד על 5 שנים לעניין:
    • הרשעה בעבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001.
    • הרשעה בעבירת התעללות בנסיבות מחמירות לפי סעיף 65(ג) לחוק השיפוט הצבאי.
    • בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל”ג-1973.
  • במידה ויש לאותו אדם פרט רישום פלילי נוסף – תקופת המחיקה תעמוד על 7 שנים.
• הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר, תקופת המחיקה תהיה כלדקמן:
  • הוטל עליו עונש מאסר עד 5 שנים – תקופת המחיקה תעמוד על 7 שנים.
  • הוטל עליו עונש מאסר למעלה מ – 5 שנים – תקופת המחיקה תעמוד על 10 שנים;
• כאשר הסתיים ההליל הפלילי ללא הרשעה וניתן לגבי הנאשם אחד מאלה, תעמוד תקופת המחיקה על 5 שנים:
  • התחייבות להימנע מעבירה.
  • צו שירות לתועלת הציבור.
  • צו מבחן.

מהי תקופת מחיקת פרט רישום פלילי ביחס לקטינים?

• ככלל, משך תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי ביחס לקטינים נקבעה לפי שיקולול של הנתונים הבאים:
  • האם הקטין ביצע את העבירה מתחת לגיל 16 או מעל גיל 16?
  • האם נגזר על הקטין עונש מאסר?
  • האם הקטין הורשע בדין או סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה?
• במידה והקטין הורשע אולם לא הוטל עונש מאסר, תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תהיה כדלקמן:
  • הורשע קטין בעבירה שעבר בטרם מלאו לו 16 שנים;
    • בעבירה מסוג פשע – 5 שנים.
    • בעבירה מסוג עוון – 3 שנים.
  • הורשע קטין בעבירה שעבר לאחר שמלאו לו 16 שנים – 5 שנים.
• במידה והורשע קטין בעבירה והוטל עליו עונש מאסר – תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תעמוד על 7 שנים;
• במידה ולא הורשע הקטין, וניתן לגביו קביעה כי הוא ביצע עבירה והוחלט להטיל צו דרכי טיפול או לפטור את הקטין בלא צו כאמור  – תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תעמוד על 5 שנים.
• ניתן לגבי הקטין צו מבחן, בין בשל הרשעה ובין בלא הרשעה – תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תעמוד על 5 שנים.

פרטי רישום פלילי שלא יתיישנו ולא ימחקו

• ביחס לעבירות פליליות חמורות במיוחד או ביחס לעבירות חמורות שהוטל בגינן עונש מאסר ממושך, קבע המחוקק בישראל כי לא תהיה התיישנות או מחיקה.
• בהתאמה, אין התיישנות או מחיקה למשל על העבירות הבאות:
  • עבירות שעונשן מוות;
  • עבירות לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש”י-1950,
  • עבירות לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש”י-1950.
  • עבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות.
  • עבירת ניסיון לרצח, ובעבירה של קשר לעבור עבירה כאמור או עבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות, שבוצעו כלפי מי שכיהן כראש הממשלה בעת ביצוע העבירה. 
  • עבירות שעונשן מאסר עולם או מאסר 20 שנים והוטל מאסר בפועל של 10 שנים או יותר.
• אין גם התיישנות או מחיקה ביחס לעבירות לפי החיקוקים שלהלן, אם עונשן מאסר 10 שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של 5 שנים או יותר:
  • פרק ז’ לחוק העונשין (פרק העוסק בעבירות על בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים).
  • עבירות מין – אינוס, מעשה סדום, מעשה מגונה בנסיבות מחמירות (סעיף  348(ב) לחוק העונשין) ועבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע.
  • חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי”ד-1954;
  • תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;
  • סעיפים 43, 44 ו-46 סיפה לחוק השיפוט הצבאי;
  • פקודת מניעת טרור, התש”ח-1948;
  • סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור, התשס”ה-2005;
• אין גם התיישנות או מחיקה ביחס לעבירות לפי חוק המאבק בטרור, התשע”ו-2016 וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור; ואולם לעניין עבירות לפי חוק המאבק בטרור, התשע”ו-2016 – עבירות שעונשן מאסר 7 שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של 5 שנים או יותר;
• יחד עם זאת, גם ביחס לעבירה שאין עליה תקופות התיישנות ומחיקה אוטומטיים, הוסמך נשיא המדינה לקבוע כי תתיישן או תימחק, ולקבוע מועדים להתיישנות או למחיקה כאמור.

סמכות נשיא המדינה למחוק רישום פלילי

• מעבר לסמכותו של נשיא המדינה לחון עבריינים ולהקל בעונשם, העניק חוק המידע הפלילי לנשיא המדינה סמכות לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה החלות על פרט רישום פלילי של אדם ( = מחיקת רישום פלילי).
• בתמצית, ביסוד סמכות מחיקת הרישום הפלילי עומד העיקרון, כי פרט לעניינים יוצאים מן הכלל, אין לזכור לאדם את חטאו כל ימיו ויש לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולעודד את שיקומו והשתלבותו המלאה בחיי החברה.
• מכאן, שגם אם הסתיימו ההליכים בהרשעת הנאשם, וגם אם מוצו כל ההליכים בערעור בפני ערכאות שיפוטיות גבוהות יותר וההרשעה נותרה על כנה, עדיין פתוח בפני הנאשם או בא כוחו לפנות בכתב לנשיא המדינה ולשכנעו לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי, ובכך להסיר את כל ההשלכות הפוגעניות הכרוכות בהרשעה.
• קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי, מאפשרת לאדם שהרישום הפלילי שלו נמחק, לקבל “תעודת יושר”.

מדוע בכלל הוענקה לנשיא המדינה סמכות למחוק רישום פלילי?

• במבוא להצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ”א – 1981, ניתן למצוא ביטוי לתכלית שעמדה ביסוד כינונו של סמכות נשיא המדינה למחוק עבר פלילי:

“העקרון הבסיסי שביסוד ההצעה הוא כי – פרט לענינים יוצאים מן הכלל – אין לזכור לאדם את חטאו כל ימיו ויש לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולעודד את שיקומו והשתלבותו המלאה בחיי החברה. ההצעה מאמצת את גישת ההלכה לנושא, המוצאת את ביטויה ב”תקנת השבים” שמקורה במשנה גיטין ה’, ה’, ושנתייחדה לפעולות תחיקתיות ושיפוטיות שמטרתן להקל על העבריין לשוב בתשובה ולהשתלב בחיי החברה… מצד אחר, ואף זאת בהתאם לעקרונות ההלכה, נקבעו בהצעה מגבלות אחדות על זכותו של העבריין שלא יוזכרו חטאיו – בשל חומרת העבירה, בשל משרה שנושאה צריך לשמש דוגמה אישית לציבור, או בשל תפקיד שבו נדרש אמון מממלא התפקיד והאמון הדרוש נפגע כתוצאה מהעבירה”.

• בהציגו את הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים בפני הכנסת, עמד שר המשפטים דאז, מר משה ניסים על רעיון הריהביליטציה (= שיקום) העומד מאחורי מחיקת ההרשעה:

“…מחיקת הרשעה…חותרת להנהגת רעיון הריהבילטציה, אם כי זו איננה מוחלטת… מידע על הרשעה שנמחקה יימסר רק למספר מצומצם ביותר של גופים, בעניינים שלגביהם נדרש יושר מיוחד, כמו למשל מינוי לכהונת נשיא המדינה, מבקר המדינה או שופטים. להוציא גופים אלה, לא יימסר מידע על הרשעה שנמחקה ואפילו לא לבית-המשפט… מהן זכויותיו של מי שהרשעתו נמחקה? אדם כזה ייחשב לעניין כל דין – בסייגים שפירטתי לעיל – כאילו לא עבר עבירה, וזאת הן כלפי הרשויות שיש לו שיג ושיח עמן והן במישור האזרחי, כמו ביטול חובת גילוי עובדות בחוזי אמון. מחיקת הרשעה מתבטאת גם בביטול כל פסול שנפסל אדם בעקבות ההרשעה, אפילו אם הוא נפסל בפני בית-דין משמעתי ואפילו אם נפסל לצמיתות”.

• דברים דומים פסק בית המשפט העליון בהשר זה בעל”ע 3761/00 אלכסנדר קוסטין נ’ לשכת עורכי הדין בישראל:

“על בסיס עקרונות אלה מורה חוק תקנת השבים על התיישנות הרשעה בחלוף התקופה הקבועה בו, ומביא למחיקתה בחלוף תקופה נוספת של עשר שנים. משנמחקת הרשעה, נחשב העבריין כאילו לא הורשע. תוצאותיה הנגררות של ההרשעה, ובכללן פסלות מעיסוק במקצוע, בטלות מיום המחיקה, ואף נאסר במפורש להביאן בחשבון לצורך כלשהו…”.

תוצאות מחיקת העבר הפלילי

• מחיקת רישום פלילי איננה כשמה היא, שכן לא מתבצעת מחיקה פיזית של הרישום, ממאגר המרשם הפלילי הממוחשב של משטרת ישראל.
• במקום מחיקה פיזית, מצטמצמים עד מאוד הגורמים שיכולים לעיין ברישום ש”נמחק” ומשתנה (באופן דרמטי) הסטטוס המשפטי של אותו אדם שהרשעתו נמחקה.
  • אדם אינו חייב לגלות מידע פלילי על עצמו, שהוא פרט רישום שהתיישן או שנמחק, למי שאינו זכאי לקבל את המידע לפי חוק המידע הפלילי.
  • על אף כל חובה מכוח דין או הסכם, לא יישא הנשאל באחריות פלילית או אחרת בשל הימנעותו מלמסור מידע על עצמו, שהוא פרט רישום שהתיישן או שנמחק למי שאינו זכאי לקבלו לפי חוק המידע הפלילי.
  • מי שאינו זכאי לקבל מידע פלילי על פרט רישום שהתיישן או שנמחק, לא רשאי להביא את המידע בחשבון בין שיקוליו בקבלת החלטה.
  • כאמור לעיל, קיימות בחוק מידע פלילי הוראות מופרשות המסדירות פקיעת פסלות בשל התיישנות או מחיקה של פרט רישום פלילי.

מחיקת רישום פלילי – דוגמא להחלטת נשיא המדינה

מחיקת רישום פלילי – דוגמא להחלטת נשיא המדינה למחוק רישום פלילי.

מחיקת רישום פלילי של חיילים בצה”ל

• בכל הנוגע למחיקת רישום פלילי של חיילים ראו בהרחבה בעמוד: מחיקת עבר פלילי של חיילים.
• במסגרת עמוד זה, נסתפק בדברים הבאים:
  • מאחר וחיילים נמצאים בדרך כלל בשלב בחייהם שטרם התגבשו מקצועית, הרשעתם בפלילים עשויה לחסום את עתידם המקצועי, עוד בתחילת דרכם. בשל כך, ובשל העובדה שבשרותם הצבאי תרמו למדינה, גילו נורמטיביות ואזרחות טובה ולעתים אף סיכנו את חייהם לטובת הכלל, זוכים חיילים להעדפה מסוימת, בכל הנוגע לבקשות למחיקת עבר פלילי.
  • ככלל, לחיילים אשר הורשעו בעבירה פלילית בטרם גיוסם, אולם סיימו את שירותם הצבאי ללא דופי יש סיכוי טוב לזכות בחנינה, באופן שתקוצר תקופת ההתיישנות בגין ההרשעה הפלילית או אפילו תימחק ההרשעה כליל; ביחס להרשעות פליליות של חייל בטרם גיוסו לצה”ל, קיים הסכם בין שר המשפטים לשר הביטחון, לפיו במידה והחייל סיים את שירותו ללא דופי, ייטה שר המשפטים להמליץ להיעתר לבקשת חנינה מסוג זה.
  • בקשת מחיקת רישום פלילי רלוונטית מאוד לחיילים שבמהלך שירותם בצה”ל הורשעו בעבירות פליליות, במיוחד שימוש בסמים “קלים”, ללא נסיבות מחמירות. במקרים כאלה, ובתנאים מסוימים, קיימת מדיניות של הפרקליט הצבאי הראשי להמליץ בפני נשיא המדינה למחוק אתת הרישום הפלילי, וזאת על מנת לאפשר לאותם חיילים לקבל תעודת יושר.
  • בהמשך עמוד זה כללנו גם דוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות חנינה שהגשנו מטעם חיילים והורה על מחיקת עברם הפלילי.
  • כאשר נשיא המדינה מורה על מחיקת הרשעה של בית דין צבאי, נדרשת חתימת קיום של שר הביטחון על כתב המחיקה. 
  • להלן דוגמא למקרה בו נעתר נשיא המדינה לבקשה שהגיש משרדנו מטעם חייל והורה על מחיקת הרשעה פלילית של בית דין צבאי (ללא פרטים מזהים כמובן):

מחיקת רישום פלילי של חייל

מדוע חשוב להשתמש בשירותיו של עורך דין פלילי מקצועי להגשת בקשה למחיקת רישום פלילי?

• כל אחד יכול להגיש בקשת מחיקת רישום פלילי, מבלי להיעזר בשירותיו של עורך דין. באתר נשיא המדינה אף קיים טופס מקוון להגשת בקשה שכזו.
• יחד עם זאת – סיכויי הצלחתה של בקשה שהוגשה ללא עזרה מקצועית – נמוכים. בפועל, נעתר נשיא המדינה לכ- 25% מהבקשות למחיקת רישום פלילי בלבד.
• נתון זה מדגיש עד כמה חשוב להסתייע בעורך דין פלילי מקצועי להגשת הבקשה.
• על בסיס חוות דעת משפטיות המונחות בפניו, דוחה נשיא המדינה כ- 75% מהבקשות למחיקת רישום פלילי, וזאת מהטעמים הבאים: 
  • נשיא המדינה מפעיל את סמכותו למחוק רישום פלילי במקרים חריגים בלבד, בהם מתקיימות “נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן”.
  • מטבע הדברים, מי שלא עוסק באופן מקצועי בהגשת בקשות מסוג זה לא יודע (וגם לא יכול לדעת) מה נופל במסגרת אותן “נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן”.
  • הניסיון מלמד כי בקשות רבות המוגשות ללא ייעוץ משפטי פשוט חסרות כל סיכוי, וחלקן – טרם הבשיל זמנן.
  • לא אחת, טועים המבקשים לחשוב כי מטעמים של “חסד ורחמים” ישמש נשיא המדינה כמעין ערכאת ערעור על פסיקתו של בית המשפט ויתערב לטובתם בפסק הדין.
• קבלת ייעוץ משפטי מקצועי בטרם הגשת בקשה למחיקת רישום פלילי – היתה חוסכת לא מעט דחיות של בקשות מסוג זה.
• בדרך כלל, היענות נשיא המדינה לבקשה למחיקת רישום פלילי תישען על פסיפס נרחב של קריטריונים משפטיים, עובדות ונסיבות, אותן מכיר ויודע רק עורך דין פלילי העוסק ספציפית בתחום זה.
• עורך דין העוסק בתחום יידאג לאסוף ראיות ומסמכים התומכים בבקשה, ידע לפרוס את הטעמים הרלוונטיים לקבלתה ולנסח את הבקשה בצורה מיטבית ומשכנעת.
• לאחר הגשתה של הבקשה, מתפקידו של עורך הדין לדאוג שהבקשה תטופל במחלקת חנינות במשרד המשפטים ובמחלקה המשפטית בלשכת הנשיא – בשקידה ראויה (לעיתים, ללא מעורבות עורך דין, תשובות עשויות להתקבל אחרי זמן רב).
• בסופו של יום – מדובר בעתירה משפטית לכל דבר, עתירה הנבחנית באופן מקצועי – בכלים משפטיים – על ידי עורכי דין, המועסקים במחלקות משפטיות שונות כאשר נשיא המדינה נשען על חוות דעתם המשפטית של הגורמים המקצועיים. מכאן, שהגשת הבקשה באמצעות עורך דין העוסק בתחום – תשפר לאין שיעור את סיכויי קבלתה.
• יתרה מכך; פעמים רבות, בקשה למחיקת רישום פלילי מהווה את “התחנה האחרונה” בהליך הפלילי. לאור ההשלכות הפוגעניות של הרישום הפלילי, כמו גם מורכבות שיקוליו של נשיא המדינה ויועציו המשפטיים בבחינת בקשות מסוג זה, מומלץ להשתמש בשירותיו של עורך דין פלילי העוסק בתחום זה להגשת הבקשה.
• כאמור, דוגמאות למקרים בהם פעל משרדנו בהצלחה למחיקת רישומים פליליים שונים – ניתן לראות לקראת סוף עמוד זה.
• ביולי 2022 נכנס לתוקף חוק חדש המסדיר את מחיקת הרישום הפלילי בשם חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019. בשים לב לשינויים מרחקי הלכת בחוק החדש ומורכבותו, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לחוק ולהשלכותיו.

דוגמאות למקרים בהם נמחק רישום פלילי לבקשת משרדנו

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות למחיקת רישום פלילי. 
• לקראת סוף עמוד זה עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם קיבל נשיא המדינה בקשות שהגשנו והורה על מחיקת עבר פלילי.

עורך דין פלילי 

מחיקת רישום פלילי | מחיקת עבר פלילי | קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי | תעודת יושר | דוגמא לבקשה למחיקת רישום פלילי | מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי | חנינה מהנשיא

הפוסט מחיקת רישום פלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (195)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת רישום פלילי בצבא | מחיקת עבר פלילי לחיילים

מחיקת רישום פלילי בצבא –
מחיקת עבר פלילי לחיילים או מחיקת עבר פלילי לפני הגיוס לצבא

• מחיקת רישום פלילי בצבא לחיילים: גם אם הסתיימו ההליכים בהרשעת חייל בפלילים, וגם אם מוצו כל ההליכים בערעור בפני ערכאות שיפוטיות גבוהות יותר וההרשעה נותרה על כנה, עדיין פתוחה האפשרות לפנות בכתב לנשיא המדינה ולשכנעו לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי, ובכך להסיר את כל ההשלכות הפוגעניות הכרוכות בהרשעה.
• משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות במסגרתן מתבקשנשיא המדינה להורות על מחיקת עבר פלילי של חיילים שהורשעו בפלילים (בין אם הורשעו לפני גיוסם לצבא ובין אם הורשעו במהלך שירותם הצבאי).
• המשפט הפלילי והמשפט הצבאי הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ.
• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות שהגשנו מטעם חיילים והורה על מחיקת עברם הפלילי.
• מומלץ לקרוא ביחד עם עמוד זה את שני העמודים הבאים:
  • מחיקת רישום פלילי.
  • חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

סמכותו של נשיא המדינה למחוק עבר פלילי

• אחת מתכליותיו של הרישום הפלילי נסמכת על ההנחה, כי אינטרס הציבור מחייב ככלל את תיוגו של עבריין אשר הורשע בביצוע עבירה ברישום פלילי. רישום זה מהווה אות קין על מצחו ומעיד על הסיכון שבו, באופן שיאפשר לכלל הציבור לזהותו ולהישמר מפניו.
• הרישום הפלילי מתועד במאגר המרשם הפלילי של משטרת ישראל, אשר לפי החוק מוסמכת להעביר מידע ממנו לגופים שונים בהתאם לתנאים הקבועים בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019.
• רק בחלוף תקופות ההתיישנות והמחיקה על ההרשעה הפלילית (תקופה ממושכת) – נמחק הרישום הפלילי.
• אלא שבד בבד עם הצורך בתיוג עבריינים, הכיר המחוקק בצורך בקיומה של סמכות החנינה המוסדרת בחוק המידע הפלילי, ומופקדת בידיו של נשיא המדינה.
• מתן חנינה במקרים המתאימים, מהווה למעשה הבעת אמון מצד המדינה ומוסדותיה לדרך הישר שמאמצים אותם אלו אשר הורשעו בעבירה, אך ביקשו לכפר על מעשיהם; ובאופן זה לאפשר חזרתם לחברה כאזרחים שומרי חוק, יצרנים, אשר תורמים לחברה בכללותה – ואינם מהווים עליה נטל.
• סמכות החנינה של נשיא המדינה נחלקת לשניים עיקריים:
  • להקל בעונשם של עבריינים על דרך של הפחתה בעונש שהוטל עליהם או אף המרתו.
  • לקצר או לבטל תקופות ההתיישנות ו/או תקופות מחיקה החלות על הרשעה פלילית.
• סמכותו של נשיא המדינה מושפעת רובה ככולה, משיקולים של סעד ורחמים.
• אחד מגדולי שופטי ביהמ”ש העליון, כב’ השופט חיים כהן, היטיב לתאר את תפקידו של נשיא המדינה בהקשר זה כמי:
  

  “… שרואים אותו כשומר החסד, הדוחה בנדיבות-לבו את מידת הדין מפני מידת הרחמים, והדואג דאגות אנוש בשעות צרה ומצוקה, שבתי המשפט אינם מוסמכים או אינם מסוגלים לדאוג“.

• סמכותו של נשיא המדינה אינה מוגבלת רק להליכים פליליים המתנהלים במערכת השיפוט האזרחית – כלומר נשיא המדינה רשאי להפעיל את סמכותו הן ביחס להקלה בעונש והן ביחס לקיצור תקופת ההתיישנות או המחיקה, גם ביחס לחיילים ואנשי קבע אשר הורשעו בהליך פלילי שהתנהל בבית הדין הצבאי.
• בעמוד זה נתמקד בהליך החנינה הנוגע אך ורק להרשעות חיילים ואנשי קבע. מידע כללי נוסף אודות ההשלכות הקשות הנגזרות מהרישום הפלילי ניתן למצוא בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
• מידע נוסף אודות החנינה באופן כלילי ומחיקת עבר פלילי של אזרחים ניתן למצוא בעמודים:
  • מחיקת רישום פלילי.
  • חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

מחיקת רישום פלילי בצבא לחיילים ואנשי קבע

חיילים זוכים להעדפה מסוימת בבקשות למחיקת רישום פלילי

• הרשעה בהליך פלילי בבית דין צבאי מתועדת אף היא במאגר המרשם הפלילי הממוחשב של משטרת ישראל, וחוק המידע הפלילי מסדיר את התנאים למסירת המידע לגופים שונים.
• כל חייל או איש קבע אשר הורשע במסגרת שירותו הצבאי בבית דין צבאי – רשאי לפנות בכתב לנשיא המדינה בבקשה כי ישתמש בסמכות החנינה המוקנית לו, יקל בעונשו או יקצר את תקופת ההתיישנות או המחיקה של הרשעתו (בהתאם לנסיבות).
• מבחינה מהותית – כפי שצוין קודם, שיקול הדעת של נשיא המדינה בבקשות מעין אלו נסמך על שיקולי סעד, רחמים ונסיבות אישיות – ומשכך, חשוב לשקף באופן מיטבי ומקיף את כלל השיקולים במסגרת בקשת החנינה, ולבסס את הדברים במסמכים – ככל שניתן.
• כאשר מדובר בחיילים – הרי שמדובר במי שביצעו את העבירה בהיותם בגירים המשיקים לגיל הקטינות (“בגירים-צעירים”). ככלל, מדובר באוכלוסיה של צעירים, אשר בעצם שירותם הצבאי תרמו למדינה ודווקא בשל תקופת שירותם הצבאי (להבדיל מבני גילם שלא שירתו בצבא או בני גילם במחוזות אחרים), טרם התגבשו מקצועית. 
• משכך, הותרת הרשעתם בפלילים עשויה לחסום את עתידם המקצועי עוד בטרם זה החל – ולכך השלכות מרחיקות לכת.
• בשים לב לשיקולים אלו, ובשל העובדה שבשרותם הצבאי תרמו למדינה, גילו נורמטיביות ואזרחות טובה ולעיתים אף סיכנו את חייהם לטובת הכלל, זוכים חיילים להעדפה מסוימת, בכל הנוגע לבקשות למחיקת עבר פלילי.

שיקולים מרכזיים במתן חנינה לחיילים אשר הורשעו בבתי דין צבאיים ומחיקת עברם הפלילי

• להלן רשימה לא סגורה של השיקולים המרכזיים הנלקחים בחשבון במסגרת המדיניות שגובשה בטיפול בבקשות למחיקת רישום פלילי של חיילים:
  • שיקולי חסד ורחמים;
  • שיקולים שעשויים להצדיק חנינה עקב שינוי נסיבות לאחר שההליך המשפטי הפך חלוט;
  • מצב בריאותי או נפשי;
  • מהות העבירה;
  • גילו של המבקש בעת ביצוע העבירה;
  • הרקע לביצוע העבירה;
  • תהליך שעבר המבקש לאחר ביצוע העבירה;
  • מהלך שירותו הצבאי של המבקש;
  • המלצת הגורמים המקצועיים בנושא מחיקת הרישום;
  • נסיבותיו האישיות העדכניות של המבקש;
  • חלוף הזמן והעדר הסתבכויות נוספות.
  • האינטרס הציבורי.

אופן הטיפול בבקשת חנינה למחיקת רישום פלילי של חיילים

• בקשת חנינה בנוגע להרשעת חייל או איש קבע בבית דין צבאי תוגש ישירות ללשכת נשיא המדינה, אך זו תופנה מלשכת הנשיא למדור חנינות בפרקליטות הצבאית, אשר יסייע בגיבוש חוות דעתו של הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו – האם הוא ממליץ לקבל את בקשת החנינה או לאו.
• חוות דעת זו תועבר אף לראש אכ”א, הרמטכ”ל ושר הביטחון – כאשר בסופו של דבר עמדתו של שר הביטחון (לאחר ששקל את כל המסמכים שהועברו לעיונו) תועבר לנשיא המדינה.
• ההחלטה הסופית מסורה בידיו של נשיא המדינה – אשר ייתן החלטתו במישרין למגיש הבקשה – החייל עצמו או עורך הדין המייצג אותו.

מחיקת רישום פלילי בצבא – הרשעות שנצברו לחובת החייל במרשם הפלילי טרם גיוסו לצה”ל

• ראוי לציין, כי קיימת אפשרות לחיילים אשר הורשעו בעבירה פלילית בטרם גיוסם לפעול למחיקת עברם הפלילי, תוך סיוע בגורמי הצבא.
• במקרה שמדובר בחיילים שעברו תקופת שירות משמעותית טובה ונמצאו כעומדים בקריטריונים שנקבעו בהוראת קבע אכ”א 33-03-05, יועלה עניינם לוועדה אשר בסמכותה להמליץ לנשיא המדינה על מתן חנינה על דרך של קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי.
• ואלו בתמצית התנאים שנקבעו בהוראת קבע אכ”א 33-03-05 נוהל המלצת צה”ל למתן חנינה לבעלי עבר פלילי;

שיקולים במתן חנינה ומחיקת רישום פלילי של חיילים אשר הורשעו בטרם גיוסם לצבא

• תנאי סף קשיחים:
  • לחייל המבקש רישום במרשם הפלילי בגין עבירות שעבר טרם גיוסו לצה”ל.
  • החייל עתיד לסיים שירות חובה בן 18 חודשים, לפחות.
  • בקשת החייל הוגשה לא מוקדם מ- 6 חודשים לפני מועד השחרור הידוע לחייל בעת הגשת הבקשה ולא יאוחר מ- 3 חודשים לפני מועד השחרור.
• ככלל, אם עמד החייל המבקש בתנאי הסף הקשיחים שפרטנו לעיל, יומלץ על חנינה אם עמד גם בכל התנאים המצטברים הבאים:
  • גיל – גילו של המבקש בעת גיוסו היה עד 23, לכל היותר.
  • משך שירות צבאי – משך השירות בפועל שנקבע לחייל המבקש הינו 18 חודשים לפחות.
  • הרשעות:
    • לא הורשע בבית דין צבאי.
    • לא הורשע בבית משפט אזרחי על עבירות שביצע בתקופת שירותו הצבאי.
  • עבר משמעתי:
    • לא הורשע בדין משמעתי יותר מ- 6 פעמים, מהן לא יותר מ- 3 פעמים לאחר תום 6 חודשי שירותו הראשונים.
    • נפקדות – סך כל ימי הנפקדות שבגינפ הורשע בדין משמעתי לא עלה על 14 במשך כל תקופת שירותו.
    • מחבוש – לא נדון לתקופת מחבוש שמשכן הכולל יותר מ- 35 יום בשתי שנות שירותו הראשונות, ולא יותר מ- 7 ימים בשנת שירותו השלישית.
  • עבר תעבורתי:
    • הרשעה בבית דין צבאי לתעבורה או בבית משפט אזרחי בגין עבירה שבוצעה במהלך השירות, שעליה לא הוטל מאסר בפועל העולה על 30 יום, תיחשב כהרשעה בדין משמעתי.
• המלצה לחנינה למרות אי עמידה בחלק מהתנאים:
  • הוועדה רשאית להמליץ על חייל לחנינה ומחיקת עברו הפלילי אף אם לא עמד בתנאים הנ”ל, אם הסטייה מהכללים אינה גדולה לדעתה, ויש טעמים מספיקים למתן המלצה, ובלבד שלא הורשע החייל המבקש במשך כל שירותו בבית דין צבאי או בבית משפט אזרחי בתוך תקופת שירותו הצבאי.

מדוע להשתמש בשירותיו של עורך דין צבאי להגשת בקשה למחיקת רישום פלילי בצבא

• על פי חוק המידע הפלילי, כל אדם יכול להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה – ואין כמובן כל חובה כי הבקשה תהיה מוגשת באמצעות עורך דין דווקא.
• מכאן מתעוררת השאלה – מדוע בכלל להשתמש בשירותיו של עורך דין להגשת בקשת חנינה? על כך ננסה להשיב כאן; 
• הגשת בקשה ע”י עורך דין צבאי המצוי גם בדיני צבא – משפרת את סיכויי קבלת הבקשה
  • ספציפית ביחס לחיילים ואנשי קבע, לא די בהיכרות כללית עם דיני החנינה;
  • בעקבות כניסתו לתוקף של תיקון לחוק השיפוט הצבאי, חלו שינויים משמעותיים בכל הנוגע לחישוב תקופות ההתיישנות והמחיקה ביחס לעבירות מסוג עוון בהן הורשעו חיילים בבית הדין הצבאי.
  • להסדר ייחודי זה שזכה לשם “רישום פלילי מופחת” משקל משמעותי בכל הנוגע לבקשות חנינה של חיילים שהורשעו בבתי דין צבאיים.
  • מכאן, שבכל הנוגע לבקשות הנוגעות לחיילים יש להתייעץ בעורך דין צבאי, אשר עוסק בדיני חנינה הנוגעים לחיילים ואנשי קבע, ומכיר היטב את נבכי המערכת הצבאית ואת החקיקה הרלוונטית בנושא.
  • בחירת איש המקצוע בעל הידע המתאים, תשפר כמובן את סיכויי קבלת בקשה למחיקת רישום פלילי בצבא.
• מעבר לכך, כפי שתואר לעיל, הגשת בקשה ביחס להרשעה בבית דין צבאי הינה הליך ממושך, אשר מצריך התייחסותם של מספר גורמים, ומשכך אורך מספר חודשים. על כן, במקרים בהם מתעורר צורך ייחודי, יוכל עורך הדין המייצג להדגיש את הדחיפות ולקדם את הטיפול בבקשה.

משרדנו עוסק בהגשת בקשות מחיקת רישום פלילי בצבא

• משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה, במסגרתן מתבקש כב’ הנשיא להורות על מחיקת עבר פלילי (מחיקת רישום פלילי במרשם הפלילי) של חיילים ואנשי קבע שהורשעו בפלילים.
• המשפט הפלילי והמשפט הצבאי הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ.
• כאשר נשיא המדינה מורה על מחיקת הרשעה של בית דין צבאי, נדרשת חתימת קיום של שר הביטחון על כתב המחיקה. בהמשך עמוד זה תמצאו דוגמא למקרה בו נעתר נשיא המדינה לבקשה שהגיש משרדנו מטעם חייל והורה על מחיקת הרשעה פלילית של בית דין צבאי (ללא פרטים מזהים כמובן).

דוגמאות למקרים בהם הובלנו למחיקת רישום פלילי של חיילים

• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות שהגשנו מטעם חיילים והורה על מחיקת עברם הפלילי. 
• כמו כן כללנו מספר דוגמאות למקרים של מחיקת רישום פלילי של אזרחים.

עורך דין צבאי

מחיקת רישום פלילי בצבא | מחיקת עבר פלילי לחיילים בצבא | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי | מחיקת רישום פלילי | חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

הפוסט מחיקת רישום פלילי בצבא | מחיקת עבר פלילי בצבא לחיילים<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (108)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

קבלת בקשת חנינה של חייל – מקרה להמחשה – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – מחיקת רישום פלילי של חייל בגולני.

מחיקת רישום פלילי של חייל – קבלת בקשת חנינה של חייל ומחיקת עברו הפלילי

• פרשה זו עוסקת בלוחם מפלחה”ן גולני, אשר הרשעתו הפלילית בעבירות סמים נמחקה על ידי כב’ נשיא המדינה בעקבות בקשת חנינה שהוגשה על ידי משרדנו. 
• במסגרת חקירת מצ”ח, הודה החייל כי בשלוש הזדמנויות שונות, בנסיבות אזרחיות, השתמש בסם מסוג קנאביס באמצעות סיגריות מגולגלות (“ג’וינט”). 
• בהמשך, הוגש כנגד החייל כתב אישום לבית הדין הצבאי המחוזי, מחוז שיפוט צפון בתיק צפ/ 192/06. בעקבות הודאתו באשמה, הרשיע בית הדין הצבאי את החייל בעבירה של שימוש בסם מסוכן, עבירה בניגוד לסעיף 7(א) + (ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל”ג – 1973. 
• בתנאים מסויימים, הרשעה בבית דין צבאי בעבירות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים, ואפילו בעבירות של החזקה ושימוש בסם “קל”, לצריכתם העצמית, נרשמת במרשם הפלילי האזרחי (מרשם המנוהל ע”י משטרת ישראל). 
• בכך, מוכתם שמם של חיילים למשך שנים רבות, הרבה מעבר לתקופת שירותם הצבאי, ולאחר שחרורם מצה”ל, מחבלת אותה הרשעה בגיבוש עתידם המקצועי “באזרחות”.

קבלת בקשת חנינה של חייל – מחיקת רישום פלילי של חייל

• לנוכח התוצאות הפוגעניות של הרשעתו בפלילים, הגיש עורך דין צבאי גיא פלנטר מטעמו של החייל בקשת חנינה לנשיא המדינה.
• בבקשת החנינה, התבקש נשיא המדינה לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 18 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, ולהורות על קיצור תקופת ההתיישנות והמחיקה שחלות על ההרשעה, ובמילים אחרות – להורות על מחיקת עבר פלילי.
• נשיא המדינה נעתר לבקשת החנינה שהוגשה על ידי עורך דין גיא פלנטר, קיצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה שחלו על הרשעתו הפלילית של החייל באופן, שהרשעתו הפלילית נמחקה.

תוצאות קבלת בקשת החנינה של החייל – מחיקת עברו הפלילי

• במישור המשפטי, אדם שהרשעתו נמחקה ייחשב לעניין כל דין כאילו לא עבר עבירה וזאת הן כלפי הרשויות והן במישור האזרחי, כמו ביטול חובת גילוי עובדת הרשעתו שנמחקה. מחיקת ההרשעה מתבטאת גם בביטול כל פסול שנפסל אדם בעקבות ההרשעה.
• מחיקת עבר פלילי פותחת “דף נקי” ומאפשרת לאדם שזכה למחיקת הרשעתו לבחור את עתידו המקצועי ללא מגבלות ולהשתלב בחברה כאזרח מן השורה.
• בהקשר זה יפה פסיקתו של בית המשפט העליון (בערעור לשכת עורכי הדין 3761/00):

“משנמחקת הרשעה, נחשב העבריין כאילו לא הורשע. תוצאותיה הנגררות של ההרשעה, ובכללן פסלות מעיסוק במקצוע, בטלות מיום המחיקה, ואף נאסר במפורש להביאן בחשבון לצורך כלשהו…”

• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטתו של נשיא המדינה למחוק את הרישום הפלילי שהיה לחובתו במרשם הפלילי וכן בדוגמאות נוספות בהן טיפל משרדנו במחיקת רישום פלילי של חיילים.

לקריאה נוספת

• מחיקת רישום פלילי בצבא | מחיקת עבר פלילי בצבא לחיילים.
• מחיקת רישום פלילי.
• חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות חנינה לנשיא המדינה הנוגעות למחיקת עבר פלילי של חיילים ואנשי קבע. במקרים המתאימים, פועל משרדנו ליצירת התנאים לקבלת תעודת יושר.

עורך דין צבאי

מחיקת רישום פלילי לחיילים | מחיקת רישום פלילי של חייל | קבלת בקשת חנינה של חייל | מחיקת עבר פלילי בצבא | מחיקת רישום פלילי

הפוסט קבלת בקשת חנינה של חייל – מחיקת רישום פלילי של חייל בגולני<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (32)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, ואנשי קבע במשפט צבאי

• המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרד עורך דין צבאי גיא פלנטר.
• במשרדנו תמצאו עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים:
  • מייסד המשרד, עורך דין צבאי גיא פלנטר, בעברו ראש מדור פח”ע במודיעין פקמ”ז, יוצא שב”כ בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים ובעל נסיון של למעלה מ- 27 שנים כעורך דין.
  • עו”ד צבאי עמנואל טראץ ממשרד עורכי דין גיא פלנטר שירת בעבר כראש צוות חוקרים וחוקר פלילי בכיר ביחידה המרכזית לחקירות מיוחדות של מצ”ח (ימל”מ) ובעברו שירות של 8 שנים במשרד ראש הממשלה הן בתפקידי שטח ומודיעין והן כמתמחה ועורך דין באגף המשפטי – בתחום המשפט הפלילי והמשפט המנהלי.
• משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, אנשי קבע ואנשי מילואים. אנו מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
• מומלץ לקרוא את האמור בעמוז זה ביחד עם שני העמודים הבאים:
  • בית דין צבאי.
  • בית הדין הצבאי לערעורים. 

ביקורות אודות עורך דין צבאי גיא פלנטר

• להלן ביקורת שכתבה לאחרונה (14.3.23) משפחתו של חייל אודות משרדנו, בתום משפטו הצבאי של החייל:

• להלן ביקורת נוספת שכתבה אימו של חייל אודות איכות הייצוג המשפטי שהענקנו לבנה: 

• להלן חוות דעת שכתב איש צבא קבע אודות הייצוג המשפטי שהעניק לו עורך דין צבאי גיא פלנטר:

• לחוות דעות נוספות ראו: 
  • ביקורות אודות משרד עורך דין גיא פלנטר.
  • חוות דעת בגוגל ובפייסבוק של לקוחות אודות משרד עורך דין גיא פלנטר.

חשיבות קבלת ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי

• ככלל, חייל המוזמן לחקירה זכאי להיוועץ בסניגור טרם התייצבותו לחקירה. אם נעצר החייל לצורכי חקירה, זכותו להודיע מיד על מעצרו ועל מקום החזקתו במעצר לסניגור שנקב בשמו, להיפגש ללא דיחוי עם הסניגור ולהיוועץ בו ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות ההתייעצות.
• מרבית החיילים הנחקרים ע”י מצ”ח, נחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בעבירות פליליות ועבירות צבאיות.
• בשל גילם הצעיר וחוסר ניסיונם, מפגשם הראשון עם חוקרי מצ”ח וההליך הפלילי כולו טראומטי עבורם במיוחד. כושרם להתמודד עם החשדות והאישומים, להתמקד, לנתח בקור רוח את מצבם, להתבטא כראוי ולהצביע מיוזמתם על ראיות התומכות בגרסתם – נפגם עד מאוד.
• במקרים רבים, אין הם יודעים את זכויותיהם וחובותיהם וכיצד לנהוג אל מול “האיום”; הם אינם מכירים את האמצעים העומדים לרשות חוקרי מצ”ח, את שיטות ופעולות החקירה השונות כמו גם את ה”תרגילים” החקירתיים הננקטים אל מול חשודים; הם גם חשופים יותר להשפעה ולאיום (בין אם מרומז ובין אם ישיר) מצד חוקריהם.
• בשל גילם הצעיר והיותם נתונים למערכת צבאית היררכית ונוקשה, השולטת בכל האספקטים של חייהם, מצבם אף גרוע ממצבם הבעייתי של אזרחים הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים.
• אין בידיהם את הכלים, הידע והניסיון לנתח את מצבם המשפטי, ולהעריך באופן שקול ומציאותי את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניהם.
• במקרים רבים הם גם אינם ערים לכך, “שהנזקים” שנגרמו לקו ההגנה שלהם במהלך החקירה (אם הצליחו בכלל לגבש קו הגנה) כמעט ולא ניתנים לתיקון במשפט עצמו.
• מכאן החשיבות הקריטית להעמיד לצידו של חייל יעוץ משפטי מקצועי של עו”ד פלילי העוסק במשפט הצבאי, אשר ילווה אותו בחקירתו במצ”ח או במשטרה וייצג אותו בפני בית הדין הצבאי בהליכי מעצר ובנוגע לכתב האישום שהוגש כנגדו.
• לעתים, בוחרים חיילים (או הוריהם) להעמיד ייצוג משפטי של עורך דין פרטי, העוסק בתחום המשפט הצבאי. חוק השיפוט הצבאי מתיר את הדבר מפורשות.

משרד עו”ד צבאי גיא פלנטר – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים

• כאמור, המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. 
• במשרדנו תמצאו עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים.
• אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בית הדין הצבאי ובית הדין הצבאי לערעורים.
• ואלו סוגי הטיפולים שמעניק משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר:
  • חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה ע”י עורך דין צבאי.
  • שחרור ממעצר צבאי – ייצוג משפטי של עורך דין צבאי בהליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא.
  • שימוע בפרקליטות הצבאית ייצוג משפט בהליך שימוע לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
  • סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
  • ייצוג משפטי בפני בית דין צבאי  ובפני בית הדין הצבאי לערעורים.
  • ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
  • רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
  • בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבית דין צבאי או בדמ”ש.
  • הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
  • מחיקת רישום פלילי לחיילים ואנשי קבע.
  • דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הליך משמעתי בצבא, הגשת חוות דעת סניגור צבאי.
• בעמוד ארכיון עורך דין צבאי – עבירות בהן אנו מטפלים תמצאו מידע פרטני ונרחב על עבירות בהן אנו מטפלים בהקשר למשפט הצבאי. 

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר. בתמונה: בתי הדין הצבאיים.

מערכת המשפט הצבאי כמערכת משפט אוטונומית

• מערכת המשפט הפלילי בצה”ל היא מערכת משפט עצמאית, אשר אמונה על הסדרת החוק והמשמעת בצבא. מערכת משפט זו מבקשת לתת מענה לצרכיו הייחודיים של הצבא בד בבד עם אימוץ עקרונות יסוד במשפט הפלילי, ביניהם שמירה על כבודו של כל חייו וזכותו להליך משפטי הוגן.
• המשפט הצבאי מוסדר בחוק השיפוט הצבאי התשט”ו- 1955, שהינו קודקס חקיקה כולל, המסדיר באופן מקיף את הדין הפלילי ביחס לכל אלו הנתונים תחת תחולתו, תוך התאמת הדין למאפייניו הייחודיים של השירות הצבאי. היטיב לתאר זאת ביהמ”ש העליון בבג”ץ 695/88 יצחק אדלר בציינו:

 “חוק השיפוט הצבאי נועד לשמש קודקס מקיף ומיוחד, המגדיר את אלו הנתונים לשיפוט הצבאי, מפרט עבירות, מכונן בתי-דין ומגדיר סמכויותיהן וקובע סדרי דין מפורטים”.

• מאחר שמדובר בקודקס עצמאי, הרי שככל שמבקש המחוקק להחיל גם דברי חקיקה חיצוניים על מערכת השיפוט הצבאי, עליו לעשות זאת בצורה מפורשת. בדרך זו חלים בבתי הדין הצבאיים גם דברי חקיקה נוספים כגון חוק העונשין, פקודת הסמים המסוכנים, חוק המעצרים וכד’, והכל בהתאם לסייגים אשר נקבעו בחוק השיפוט הצבאי לשם כך.
• מבחינת דיני הראיות, הרי שלפי סעיף 476 לחוק השיפוט הצבאי, דיני הראיות המחייבים במערכת האזרחית – מחייבים גם בבתי דין צבאיים, וזאת כל עוד אין הוראה מפורשת אחרת המסייגת את תחולתם.
• על תחולת חוק השיפוט הצבאי ראו – מתי נשפטים בבית דין צבאי.

חקירת עבירות פליליות ועבירות צבאיות בצה”ל  – המשטרה הצבאית החוקרת – מצ”ח

• הגוף האמון על ביצוע חקירות פליליות בצבא הינו המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח), ובסמכותו לבצע חקירות של חיילים בסדיר, בקבע, אנשי מילואים ואזרחים עובדי צה”ל.
• גם חייל אשר נתפס בנסיבות אזרחיות על ידי משטרת ישראל בחשד לביצוע עבירה פלילית (למשל, שימוש בסמים במהלך חופשה), יעוכב תחילה על ידי משטרת ישראל – אך יועבר תוך זמן קצר להמשך טיפול של מצ”ח.
• כאשר מדובר בעבירות שבוצעו על ידי חיילים – אך שנסיבות ביצוע העבירה הן ללא זיקה צבאית (לדוגמא אירוע אלימות במשפחה של איש קבע או תקיפה שבוצעה על ידי חייל כלפי אזרח ללא שימוש בנשק האישי שלו) – משטרת ישראל היא שתחקור את האירוע והטיפול יימשך מחוץ למערכת השיפוט הצבאית.
• ליחידת מצ”ח עברה שינוי ארגוני, ובסיסי היחידה חולקו על פי שיוך פיקודי – פיקוד צפון (החולש גם על כל בסיסי מצ”ח המצויים במרכז הארץ לרבות מצ”ח דן) ופיקוד דרום (החולש גם על בסיס מצ”ח שרון שומרון).
• בסיסי מצ”ח השייכים לפיקוד צפון ולפיקוד דרום מטפלים בחקירות “שגרתיות” כגון עבירות סמים, עבירות היעדר מן השירות שלא ברשות, עבירות אלימות וכדומה.
• פרשיות פליליות יותר מורכבות ורגישות, מטופלות על ידי היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות (הימל”ם), אשר אחראית, בין היתר, על חקירת פרשיות של סחר בסמים, סחר באמצעי לחימה, הטרדות מיניות חמורות וכדומה.
• בנוסף, בעקבות השינוי הארגוני של יחידת מצ”ח אוחדה לתוך הימל”ם גם היחידה לחקירות הונאה, אשר אחראית על חקירת פרשיות בעלות אופי של מרמה והונאה כגון – גניבת דלק, קבלת שוחד, זכייה במכרזים תמורת טובות הנאה וכדומה.
• לכל חשוד אשר נחקר במצ”ח זכות להתייעץ בטרם חקירתו עם עורך דין צבאי.
• מימוש הזכות להתייעץ עם עורך דין צבאי בטרם החקירה לעולם לא יכולה לפעול לחובת החשוד.
• פרטים נוספים אודות מצ”ח ופעילותה ניתן לקבל באתר של המשטרה הצבאית.

ייעוץ משפטי בחקירת מצ”ח לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים ע”י עורך דין צבאי

• לפרטים נוספים אודות מצ”ח, חשיבות קבלת הייעוץ המשפטי במהלך חקירת מצ”ח והעיתוי למימוש הזכות להתייעץ עם עורך דין צבאי ראו בעמוד: חקירת מצ”ח – ייעוץ משפטי, הכנה וליווי ע”י עורך דין צבאי.

התביעה הצבאית

• לאחר שהסתיימו פעולות החקירה על ידי המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח), מועבר התיק לפרקליטות הצבאית להחלטתה בדבר המשך הטיפול.
• התביעה הצבאית מחולקת לשלוש חוליות תביעה מרכזיות, אשר סמכותן נגזרת באופן ישיר מהפיקוד או המחוז אליו משויכת יחידתו של החייל:
  • פרקליטות צפון וחיל הים.
  • פרקליטות דרום ומפקדת זרוע היבשה.
  • פרקליטות מרכז וחייל האוויר – החולשת אף על מחוזות שיפוט מטכ”ל והעורף.
• פרקליטות נוספת הינה פרקליטות אזור יהודה ושומרון אשר אמונה על השלטת החוק באזור וניהול הליכים פליליים כנגד נאשמים בביצוע עבירות כנגד הדין ותחיקת הביטחון באזור.
• מעבר לכך, קיימות חוליות תביעה ייעודיות, אשר עיסוקן מתמקד בתחום מומחיות ייחודי:
  • פרקליטות לעניינים מבצעיים;
  • פרקליטות לעריקים ונפקדים.
  • תחום תעבורה.
  • פרקליטות לעניינים מיוחדים.
• עם סיום פעולות החקירה בתיק מסוים, הוא מועבר להמשך טיפולה של הפרקליטות הרלוונטית. בפני הפרקליטות הצבאית עומדות מספר אפשרויות:
  • החזרת התיק להשלמת חקירה;
  • העברת התיק לשיפוט בדין משמעתי באמצעות חוות דעת פרקליט;
  • סגירת תיק החקירה;
  • הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי;
• בטרם תחליט הפרקליטות הצבאית על הגשת כתב אישום בעבירה מסוג פשע, על פי הנחיית התביעה הצבאית הראשית, יש לאפשר לחשוד ולעורך הדין המייצג אותו לערוך שימוע.
• במסגרת השימוע, ניתנת הזדמנות לשכנע את התביעה הצבאית, על שום מה לא יוגש כתב אישום כנגד החשוד.
• עוד על הזכות לעריכת שימוע והחשיבות שבייצוג עורך דין צבאי לצורך מימוש זכות השימוע במערכת הצבאית ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד: שימוע פלילי בפני הפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

עבירות צבאיות ועבירות שאינן צבאיות בהן מטפל עורך דין צבאי

עבירות צבאיות

• הדין הצבאי כולל שורה ארוכה של עבירות צבאיות ייחודיות, הנוגעות רק למי שנתון תחת תחולתו של חוק השיפוט הצבאי.
• בין העבירות הצבאיות הנפוצות בהן אנו מטפלים ניתן למצוא:
  • היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות. 
  • עריקות.
  • עבירות אלימות בצבא. 
  • התעללות בצבא, זובור, התעללות בעצור. 
  • סירוב להיבדק בבדיקה לגילוי סמים.
  • עבירות נשק בצבא.
  • הוצאת נשק מרשות הצבא (גניבת נשק מהצבא).
  • שימוש בלתי חוקי בנשק, איום בנשק, משחק בנשק.
  • עבירות רכוש בצבא, הוצאת רכוש מרשות הצבא, גניבה בצבא, גניבה מחייל.
  • אי שמירתו של רכוש צבאי.
  • פגיעה ברכוש צבאי, השמדת רכוש צבאי, גרימת היזק בזדון בצבא. 
  • עבירות מרמה וזיוף בצבא | עבירה במסמכים צבאיים. 
  • תאונות אימונים בצבא, גרם מוות ברשלנות בצבא.
  • הטלת מום | התחלות. 
  • עבירות ביזה.
  • שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא.
  • התרשלות במילוי התפקיד.
  • סירוב לקיים פקודה.
  • התנהגות שאינה הולמת.
  • חריגה מסמכות.
  • פגיעה במשמעת הצבא. 

עבירות שאינן צבאיות

• מעבר לעבירות הצבאיות המוסדרות בחוק השיפוט הצבאי, ניתן לייחס בכתב אישום שהוגש לבית דין צבאי גם עבירות המצויות במקורות חקיקה חיצוניים לחוק השיפוט הצבאי.
• כך למשל, מעניק משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע בעבירות הפליליות הבאות:
  • עבירות לפי חוק העונשין:
    • עבירות מין בצבא.
    • עבירות מין ברשת.
    • הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק.
    • אובדן נשק | איבוד נשק.
    • רשלנות בהחזקת נשק.
    • גניבה בידי עובד ציבור.
    • קבלת דבר במרמה בצבא.
  • עבירות סמים בצבא, לפי פקודת הסמים המסוכנים;
  • עבירות לפי החוק למניעת הטרדה מינית; בהקשר זה ראו: הטרדה מינית בצבא.
• השאלה איזה סעיף אישום תייחס התביעה הצבאית לנאשם בכתב האישום – היא במסגרת סמכותה של התביעה, ומתווה על ידי מדיניות התביעה הצבאית הראשית והנחיותיה בעניין.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע במשפטיים צבאיים.
• מטעמים של צנעת הפרט, מחקנו את הפרטים האישיים של המעורבים, אלא אם כן הלקוח הסכים לפרסום פרטיו כאן.

עורך דין צבאי גיא פלנטר

עורך דין צבאי מומלץ גיא פלנטר; משרד עורכי דין צבאיים יוצאי מצ”ח, פרקליטות ושב”כ. ייעוץ משפטי והכנה לחקירות מצ”ח ודמ”ש. ייצוג משפטי בבית דין צבאי.

משפט צבאי – ייצוג משפטי | דיני צבא | עורך דין צבאי | עו”ד צבאי | חקירת משטרה צבאית | בית דין צבאי | בית הדין הצבאי לערעורים | מחיקת רישום פלילי לחיילים

הפוסט עורך דין צבאי גיא פלנטר<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (357)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מין בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי

עבירות מין בצבא –
ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

• משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מין בצבא. 
• בהקשר לעבירות מין בצבא מעניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי הן לחשודים ולנאשמים והן למתלוננים.
• לפרטים נוספים אודות ייצוג מתלוננים ונפגעי עבירה ראו בעמוד: נפגעי עבירה | מתלוננים  – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות מין בצבא

סמכותם של בתי הדין הצבאיים לדון בעבירות מין בצבא

• בחוק השיפוט הצבאי לא תמצאו פירוט של עבירות מין.
• חוק השיפוט הצבאי מסמיך את בתי הדין הצבאיים לדון חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים גם על עבירות שאינן עבירות צבאיות, כגון עבירות מין. 
• באופן זה, ניתן להעמיד לדין בפני בית דין צבאי בכל עבירות המין, המנויות בחוק העונשין, התשל”ז – 1977, לרבות אינוס, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום, מעשה מגונה ומעשה מגונה בפומבי. 
• יחד עם זאת – אם היה היועץ המשפטי לממשלה סבור שהעבירה לא נעברה במסגרת הצבא או עקב השתייכותו של הנאשם לצבא, רשאי היועץ המשפטי לממשלה בכל עת, עד להחלטה בדבר הרשעה או זיכוי, לצוות כי דינו של הנאשם יתברר בבית משפט אחר.
• גם לעבירות הפליליות הבאות יש נגיעה לעבירות מין בצבא:
  • הטרדה מינית, בניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח – 1998. ראו בהקשר זה בעמוד: הטרדה מינית בצבא.
  • עבירות פגיעה בפרטיות הנעשות על רקע מיני, בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א- 1981.
  • הטרדה באמצעות אמצעי תקשורת על רקע מיני (הטרדה באמצעות מתקן בזק).

מדיניות הענישה בנוגע לעבירות מין בצבא

• מדיניות צה”ל כלפי עבירות מין בצבא מחמירה יותר מאשר המדיניות הנקוטה ע”י רשויות התביעה והשפיטה בערכאות פליליות אזרחיות, מחוץ לצבא.
• בכל הנוגע לעבירות מין בצבא, נקבעו סטנדרטים מחמירים, שמטרתם למגר את התופעות באמצעות ענישה מחמירה ומרתיעה.

אופן הטיפול בעבירות מין בצבא מצד רשויות החקירה והתביעה

• ככלל, כאשר עסיקנן בחשד לעבירות מין חמורות בצבא (כגון אינוס, מעשה מגונה בכוח ומעשה סדום), ילווה תובע צבאי את חקירת מצ”ח, כבר מעת פתיחתה של החקירה.
• עם סיום החקירה ובטרם קבלת החלטה אילו הליכים (אם בכלל) ראוי לנקוט כנגד החשוד, ייפגש התובע הצבאי עם המתלוננת, ייתרשם באופן בלתי אמצעי מכנות תלונתה, וכן יבדוק את נכונותה להעיד בפני בית הדין הצבאי.

עבירות מין בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי

• בשל חומרתה ובשל השלכותיה, תלונה אודות עבירת מין בצבא עלולה להפוך לאירוע משנה חיים.
• הדברים נכונים הן מחוץ למסגרת השירות הצבאי, והן ביחס לחיילים ואנשי קבע, אשר תלונה מסוג זה עלולה לשלול את חירותם, לפגוע בשמם הטוב, ובמקרים של אנשי צבא קבע – לפגיעה בדרגות, חיסול קריירה צבאית ואף שלילת זכויות, שנצברו ביושר במשך שנים רבות.
• כל אלו מדגישים את החשיבות הרבה בקבלת ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי ומיטבי מעורך דין צבאי, מוקדם ככל האפשר.
• בשל המאפיינים הייחודים של המסגרת הצבאית, תחייב תלונה אודות הטרדה מינית בצבא או עבירות מין בדיקה עובדתית ומשפטית האם עסקינן ביחסי מרות, ואם התשובה לכך חיובית – האם היה “ניצול” של אותה מרות ביחס למעשים שנטען כי בוצעו.
• מכאן החשיבות הרבה לכך שעורך הדין שמייעץ ומלווה תלונות וחקירות מסוג זה יכיר את המערכת הצבאית על בוריה, את מאפייניה הייחודיים כמו גם את הרגישות הנלווית לטיפול בחשד לעבירות מין בצבא.
• להשלמת התמונה יש לקרוא עמוד זה ביחד עם העמודים הבאים:
  • הטרדה מינית בצבא – ייעוץ ויצוג משפטי.
  • עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.
  • עבירות מין ברשת – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 
  • עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

מקרה להמחשה בו טיפלנו – ייצוג משפטי של הקצינה המתלוננת בפרשת תא”ל בוכריס

• מטבע הדברים, בשל צנעת הפרט, לא נפרט מקרים בהם היה מעורב משרדנו תוך זיהוי המעורבים.
• פרשה אשר ממילא זכתה לתהודה תקשורתית הינה פרשת הסתבכותו של תא”ל אופק בוכריס בעבירות מין בצבא והטרדה מינית של קצינה וחיילת אשר שירותו תחת פיקודו.
• בפרשת תא”ל בוכריס ייצגו עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן ממשרדו את אחת מנפגעות העבירה בפרשה, הקצינה, רס”ן ל’.
• לפרטים נוספים אודות פרשה זו ראו: פרשת תא”ל בוכריס; ייצוג משפטי של נפגעת עבירת מין – הקצינה המתלוננת.
• הפרשה זכתה להד תקשרותי נרחב, ראו למשל:
  • המוסף עם גאולה אבן – עו”ד גיא פלנטר המייצג את אחת המתלוננות נגד תא”ל בוכריס.
  • פרשת תא”ל אופק בוכריס. דב גיל-הר מראיין את עורך דין פלילי גיא פלנטר המייצג את הקצינה אשר התלוננה.
  • אטילה שומפלבי מראיין את עורך דין גיא פלנטר אודות פרשת תת אלוף בוכריס ב Ynet. 
  • חדשות ערוץ 10 אור הלר מדווח על פרשת תא”ל בוכריס. ראיון עם עו”ד גיא פלנטר.
  • רדיו “קול אחר” 106FM מבית “קול ישראל” – ראיון עם עורך דין פלילי גיא פלנטר בנוגע לפרשת תא”ל בורכיס.

עבירות מין בצבא – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מין בצבא

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בהקשר לעבירות מין בצבא, ומחוץ לצבא.

עורך דין צבאי

עבירות מין בצבא | הטרדה מינית בצבא | ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים | עבירות מין – ייצוג משפטי | עורך דין הטרדה מינית | עבירות מין ברשת – ייצוג משפטי

הפוסט עבירות מין בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (131)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התעללות בצבא, “זובור”, התעללות בחייל, התעללות בעצור – ייעוץ וייצוג משפטי

התעללות בצבא –
ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי

• מקרים של התעללות בצבא (בין אם התעללות בחייל אחר  – או – התעללות בעצור) מטופלים על ידי רשויות הצבא ביד קשה.
• משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחיילים ואנשי קבע בכל הנוגע לעבירות התעללות שבוצעו במסגרת השירות הצבאי.

התעללות בצבא

דרגות החומרה השונות של עבירת ההתעללות בצבא

• סעיף 65 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו “התעללות”, קובע את האיסור על עבירת התעללות בצבא, ולצד האיסור קובע שלוש דרגות חומרה לעבירה זו:

(א) חייל שהיכה חייל הנמוך ממנו בדרגה או שהיכה אדם הנמצא במשמורת שהחייל מופקד עליה, או שהתעלל בהם אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים. 

(ב) חייל שהתעלל בחייל אחר, דינו – מאסר שנתיים. 

(ג) נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דין המתעלל – מאסר שבע שנים.

“זובור” והתעללות בצבא

• ראינו שעבירת ההתעללות משתרעת גם על מצבים בהם חיילים פוגעים בחיילים אחרים, הנמוכים מהם בדרגה (סעיף 65(א) לחוק השיפוט הצבאי) או מתעללים בחיילים אחרים (סעיף 65(ב) לחוק השיפוט הצבאי).
• מפעם לפעם מתעוררת שאלת האחריות הפלילית לעבירת התעללות בצבא בהקשר למה שזכה לכינוי “זובור“; חיילים ותיקים מנהלים טקסי-חניכה משפילים ואלימים לחבריהם הצעירים, מתוך מחשבה שמדובר במעשי שטות בלתי מזיקים והמשכה של מעין מסורת “מפוארת” ביחידתם.
• משנחשפים המעשים, הם מטופלים על ידי רשויות הצבא ביד קשה, ולא אחת מוצאים עצמם המבצעים מואשמים בעבירת התעללות, בסיכון למאסר בפועל ולתיוג ברישום פלילי. עוד על תופעת הזובור ראו כאן.

התעללות בעצור – חומרת עבירת התעללות באדם הנמצא במשמורת

• האיסור על עבירת ההתעללות, בייחוד כאשר מדובר במקרים בהם האלימות כוונה כלפי מי שמצוי במשמורתו של החייל, ועוד מעבר לכך, כאשר מדובר באירועים שאירעו בזמן לחימה – נתפס כאיסור חמור ביותר, אשר על פי רוב גם יגרור בקשה מצד הפרקליטות למעצרו הסגור של החייל החשוד, ולהטלת עונש מאסר לריצוי בפועל ולתקופה ממושכת.
• על הפגם המוסרי הכבד שבעבירת ההתעללות עמד כב’ השופט חשין (בבש”פ 2224/94 מ”י נ’ שטרית ואח’), בהקשר ללוחמי מג”ב שנחשדו בהתעללות: 

“מדים של משמר הגבול עטו המשיבים; על שמירת החוק והסדר הציבורי הופקדו; ותוך ביזוי המדים והשפלת משמר הגבול – ולא אך משמר הגבול – פרעו חוק וסדר והיכו אדם ללא רחם. מה לנו שמדברים אנו בכבוד האדם וחירותו כזכות יסוד של האדם; מה לנו שמדברים אנו על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן חורין, וכי יש לכבד כל אלה ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל; מה לנו שמדברים אנו על איסור פגיעה בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם. כל מילים אלו – המבטאות ערכי יסוד של חברה, של עם ושל אדם – יינשאו ברוח ויפוצו אל-כל-עבר אם ניטול היתר לעצמנו לעבור אל יום המחרת על מעשים אלה הנעשים נגד עינינו, ולא נאמר דברינו צלול וברור.

עם ישראל מצוי עתה בתקופה קשה של חייו. אירועים שיבואו אפשר יקשו עלינו ואולי אף יקשו במאד-מאד. בתוך כל אלה מחובתנו הראשונה היא לשמור על צלם-האנוש שבנו, שאירועים שסביבנו לא יפגעו בנו ובטפנו ויהפכו אותנו לחייתו-יער. אין ענייננו אך בעבירת שוד, בעבירת אלימות קשה או בעבירת סמים. ענייננו בעבירה שאם תפשה במחנה תביא להרס החברה בה חיים אנו, להתפוררות מוסדי שלטון. מה לי אסכולה מקילה מה לי אסכולה מחמירה. אם כך ייפרעו פרעות בישראל, לא תיכון ממלכה ולא תישמר מדינה”.

• בהקשר לחומרת מעשי התעללות בעצורים פסק בית הדין הצבאי לערעורים בתיק עלבש 18/16 רס”ל ע’ א’ נ’ התובע הצבאי הראשי:

“”חייל צה”ל, המשרת באיו”ש ובאזח”ע חייב לדעת כי אין הוא מייצג את עצמו בלבד. בעיני האוכלוסיה המקומית, החייל הוא הצבא והצבא הוא חייליו. בהתנהגות מכוערת מעין זו שבפנינו, ממיט החייל קלון, לא רק על עצמו אלא גם על צה”ל”.

• באשר לחומרה שבמעשי התעללות בעצור פסק בית המשפט המשפט העליון בע”פ 1752/00 מדינת ישראל נ’ ערן נקאש, נד(2) 72 (2000)‏‏: 

“העונש אשר נגזר על המשיב הוא מופרז בקלותו ואין הוא נותן ביטוי לחומרת המעשים בהם הורשע. בעיקר אין העונש שנגזר ממלא אחר הצורך להעביר מסר מרתיע, ברור וחד-משמעי לכל אנשי המרות בתפקידיהם השונים, באשר הם. מי שמנצל שררה ומדים כדי להתעלל באנשים הנתונים למרותו ולשליטתו ולהשפילם – דינו ענישה חמורה וקשה.

המשיב ביצע את המעשים שהורשע בהם בקטינים כפותים ובאנשים שהיו תלויים בו לשבט ולחסד, כשהוא מנצל את כוחו לרעה ומבזה את המדים שעליו. תופעות אלו יש לעקור משורש. יש לעשות כל שניתן כדי למנוע מעשי רשע ופגיעה בגוף האדם ובכבודו, במיוחד כלפי אנשים שהאחריות לשלומם ולביטחונם הופקדה בידי חייליה ושוטריה של המדינה. אין להגזים בחומרת הנזק שגרמו מעשיו של המשיב. המעשים שהורשע בביצועם הם מעשים המותירים צלקות שאינן נמחות בנפשם של הקורבנות ומטפחים בקרבם את זרע השנאה למדינה ולשלוחיה.”

יסודות עבירת ההתעללות – מה ייחשב להתעללות בצבא?

• מאחר שמעשיו של חייל אשר היכה אחר המצוי במשמורתו או נמצא בדרגה נמוכה ממנו יכולה להיכנס לגדרי אחת מעבירות האלימות האחרות המוסדרות בחש”ץ (אלימות כלפי חייל, אלימות כלפי מפקד, אלימות כלפי ממלא תפקיד), או אפילו לעבירות האלימות המוסדרות בחוק העונשין (תקיפה, גרם חבלה חמורה וכד’) – נדרשה הפסיקה לבחון מה משמעות המונח “התעללות”.
• בהקשר זה, ראוי לציין כי גם חוק העונשין קובע (בסעיף 368ב) איסור על התעללות (בקטין או חסר ישע) ולפיכך גם מערכת המשפט הפלילי האזרחית נדרשה לשאלה מה ייפול בגדר התעללות. בתמצית, נפסק בהקשרו של חוק העונשין, כי עבירת ההתעללות מתייחסת למקרים של אלימות נמשכת או אפילו למעשה אלימות בודד, ובלבד שיש באלימות שהופעלה משום “אכזריות יוצאת דופן”.
• לא פעם, ביקשה פסיקת בתי הדין הצבאיים לנסות ולאבחן בין עבירת ההתעללות בצבא לבין עבירת ההתעללות בהקשר של מערכת המשפט הפלילי האזרחית, “לאור התפיסה המוסרית והמשפטית, לפיה בחברה צבאית שבה טבועים מאפייני אלימות ומוקדי כוח היררכיים, נחוץ ריסון של הכוח המוענק לבעלי שררה, מפאת החשש מניצול לא ראוי של כוח זה, בפרט כלפי הנמוכים בדרגה או הנתונים במשמורת” אולם בסופו של יום, נותרו המבחנים ביחס לעבירת ההתעללות באזרחות לבין מקבילתה הצבאית – דומים במהותם. 
• ראוי להדגיש, כי לא כל אירוע של נקיטת אלימות על ידי חייל כלפי מי שנמוך ממנו בדרגה או עצור המצוי במשמורתו (על פי החלופה הראשונה של הסעיף) – ייחשב באופן אוטומטי כהתעללות בצבא. יש צורך בהתקיימותן של נסיבות ייחודיות, אשר ישוו למעשה האלימות נופך חומרה אשר יצדיק הגדרתו כ”התעללות”.
• כך, בין היתר, יחשבו להתעללות בצבא:
  • מקרים בהם היו אלמנטים של אכזריות, הטלת אימה, ביזוי או השפלה של הקורבן;
  • כאשר ישנם פערי כוחות מובנים וברורים וההתנהגות נועדה לצורך הטלת מרות;
  • כאשר האלימות בוצעה במרחב הציבורי בפני אחרים או תוך שימוש באמצעים נוספים מעבר לידיים;
• חשוב לדעת – כי גם אירוע יחיד וחד פעמי, כל עוד הוא כולל חלק מהאלמנטים הנזכרים לעיל – יכול להיחשב ככזה העולה לכדי התעללות בצבא.
• בנוסף – פסיקת בתי הדין הצבאיים פירשה באופן נרחב את המונח “במשמורת” – ובכך, הרחיבה את תחולת העבירה גם על מקרים בהם שאלת התקיימותה של משמורת לא היתה ברורה לחלוטין.
• במקרים בהם מתקיימות “נסיבות מחמירות” (מעבר לנסיבות שהוזכרו לעיל) – אז יבקשו לייחס את החלופה השלישית, החמורה יותר – אשר העונש העומד בצידה עומד על שבע שנים. שימוש בנשק חם או קר, תכנון מוקדם או תיעוד האירוע בדרך כלשהי כל אלו יכולים להיתפס בגדר “נסיבות מחמירות”.
• על מאפייניה של עבירת ההתעללות עמד בית המשפט העליון בע”פ 1752/00 מדינת ישראל נ’ ערן נקאש, נד(2) 72 (2000)‏‏:

“המחוקק מכיר בשלושה סוגים של מעשי התעללות: התעללות גופנית, התעללות מינית והתעללות נפשית. לא אחת מטושטשים הגבולות בין סוגי התעללות אלה; כך, למשל, מקרים של התעללות מינית יכולים שיכללו גם התעללות גופנית, ומקרים של התעללות גופנית ושל התעללות מינית יכללו מטבע הדברים גם התעללות נפשית. המחוקק לא הגדיר את המושג התעללות, ואכן, נאמר בפסיקתנו כי קו הגבול המבדיל בין עבירת התקיפה לבין עבירת ההתעללות הגופנית הוא לעתים מטושטש. עם זאת, הוספנו ואמרנו גם, כי:

“…התעללות, והתעללות גופנית בגדרה, מתייחסת למקרים שמחמת אופיים וטיבם – המצפון והרגש אינם מאפשרים להתייחס אליהם כאל מקרי תקיפה בלבד. היותה של ההתעללות התנהגות הטומנת בחובה אכזריות, הטלת אימה או השפלה… מקנה לה את התווית הסטיגמטית הבלתי מוסרית, שאינה נלווית בהכרח לכל מעשה עבירה הכרוך בהפעלת כוח” (פסק-דין פלונית [1], בעמ’ 168).

אשר-על-כן, בדרך-כלל, הרואה מעשה התעללות יזהה אותו מיד בשל הסלידה שהוא מעורר, ובשל מאפייניו המובהקים – האכזריות וחוסר האנושיות המטביעים בו כתם מוסרי הדבק בו. באותם מקרי גבול שבהם ההבחנה בין עבירות אלימות “רגילות” לבין מעשי התעללות אינה נראית על פניה בבירור, ניעזר במבחנים שנקבעו בפסיקתנו לזיהויה של עבירת ההתעללות על-פי מאפייניה הייחודיים.

עוד נקבע בפסיקה, כי עבירת ההתעללות הינה עבירה התנהגותית ולא עבירה תוצאתית, ולכן אין היא מותנית בתוצאה של גרימת חבלה או נזק. התנהגות העולה כדי התעללות מאופיינת בכך שהיא בעלת פוטנציאל לגרימת נזק או סבל לקורבן. על קיומו של פוטנציאל כזה ניתן ללמוד, בין היתר, מטיב המגע שננקט, מסוג הכוח שהופעל כלפי הקורבן, מעוצמת הכוח, ממכלול הנסיבות שבהן הופעל הכוח וכדומה. אף כי הוכחת תוצאה של נזק או חבלה אינה הכרחית לקיומה של עבירת ההתעללות, יש בהוכחת נזק פיזי או נפשי לקורבן כדי להוות ראיה לקיומה של התעללות. מכל האמור עולה, כי אכן עשויה להיות חפיפה בין עבירות של גרימת חבלה לעבירה שיש בה יסוד של התעללות גופנית, אך, כאמור, לעבירת ההתעללות ייחוד משלה, והיא אינה מותנית בקיום תוצאה חבלתית.”

 חשיבות הליווי והייצוג המשפטי על ידי עורך דין צבאי בכל הנוגע לעבירות התעללות בצבא

• עבירת ההתעללות, במיוחד התעללות בעצור, נחשבת לבין החמורות המצויות בחוק השיפוט הצבאי.
• על פי רוב, תבקש הפרקליטות הצבאית את מעצרו של החייל הנחשד בה, יוגש נגדו כתב אישום והפרקליטות הצבאית תבקש להטיל עליו עונש מאסר ממושך לריצוי בפועל. ככל שמדובר בקצין או נגד בכיר (בקבע או במילואים) – סביר כי ביה”ד הצבאי יתבקש לשלול את כל דרגותיו.
• מאחר שמדובר בעבירה אשר מושפעת מנסיבות שונות – יש משקל רב להיוועצות עם עורך דין צבאי בטרם החקירה, ובהמשך – בליווי עורך דין צבאי המכיר היטב את המערכת הצבאית ואת אופייה הייחודי, ובעל ניסיון רב בהופעה בבתי דין צבאיים. באופן זה, ניתן יהיה למזער ככל הניתן את הנזקים הצפויים לחייל כתוצאה מההליך הפלילי המתנהל כנגדו.

עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות התעללות בצבא

• המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע ולאנשי מילואים בכל הנוגע לעבירות התעללות בצבא ומקרי “זובור”.
• לפרטים נוספים אודות פעילות משרדנו בהקשר למשפט הצבאי ראו בעמוד: עורך דין צבאי.

עורך דין צבאי – ייצוג משפטי

משפט צבאי | התעללות בצבא | זובור | התעללות בעצור | עבירות אלימות בצבא

הפוסט התעללות בצבא, “זובור”, התעללות בעצור – ייצוג משפטי על ידי עורך דין צבאי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (62)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בית הדין הצבאי – ייצוג משפטי

• בעמוד זה נשיב בתמצית על שאלות נפוצות הנוגעות לבתי הדין הצבאיים.
• בהמשך נעמוד על חשיבות קבלת ייצוג משפטי מקצועי מעורך דין צבאי בכל ההליכים המשפטיים המתנהלים בפני בתי הדין הצבאיים.
• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בפני בתי הדין הצבאיים ובסוף עמוד זה נציג דוגמאות למקרים בהם טיפלנו.
• בכל הנוגע להליכי ערעור ראו בעמוד – בית הדין הצבאי לערעורים.

בית דין צבאי – תשובות לשאלות נפוצות

היכן נמצא בין הדין הצבאי?

בתי הדין הצבאיים – הקריה המשפטית נווה צדק

• כל בתי הדין הצבאיים המחוזיים מרוכזים כיום תחת קורת גג אחת ב”קריה המשפטית נווה צדק”, במחנה גור בסמוך לכפר יונה.
• “הקריה המשפטית נווה צדק” כוללת כיום את כל הגופים והמסגרות הצבאיות הבאות:
  • בתי הדין הצבאיים של מחוזות השיפוט השונים.
  • התביעה הצבאית (שנקראת גם הפרקליטות הצבאית).
  • הסנגוריה הצבאית. 
  • הכלא הצבאי המאוחד.
• ניתן לנווט לבית הדין הצבאי בלחיצה על הקישור הבא: ניווט לקריה המשפטית נווה צדק.
• להלן מפת התמצאות הכוללת את מיקומו של בית הדין הצבאי במתחם הקריה המשפטית: 

כיצד יוצרים קשר עם בתי הדין הצבאיים?

• מספר טלפון בית הדין הצבאי נווה צדק – מרכזיה לכלל מחוזות השיפוט של בתי הדין הצבאיים: 073-3103801.
• להלן כתובות הדואר האלקטרוני של בתי הדין הצבאיים השונים בקריה המשפטית נווה צדק;
  • בית הדין הצבאי המחוזי מטכ”ל ועורף: mtkl_oref@idf.il
  • בית הדין הצבאי המחוזי מרכז וח”א (חיל אוויר): mrkz_ha@idf.il
  • בית הדין הצבאי המחזוי דרום וז”י (זרוע היבשה): yvdz_darom@idf.il
  • בית הדין הצבאי המחוזי צפון – ח”י (חיל הים): yvdz_tzafon@idf.il
  • בית הדין הצבאי לתעבורה (כלל מחוזות השיפוט): tavura_yvdz@idf.il

• בקישור הבא ניתן למצוא מספרי טלפון ניידים של קציני בתי הדין השונים ושל עוזריהם, וזאת לצורך פניות אחרי שעות העבודה ובמקרים דחופים: טלפונים של קציני בית הדין. 

לאיזה בית דין צבאי יוגש כתב האישום?

• השאלה לאיזה בית דין צבאי יוגש כתב האישום נגזרת מהסיווג הפיקודי שאליו משתייך החייל והאם מדובר בקצין בדרגת סא”ל ומעלה.
• קיימים כיום 4 בתי דין צבאיים מחוזיים.
  • בית הדין הצבאי המחוזי מטכ”ל ועורף.
  • בית הדין הצבאי המחוזי מרכז וח”א (חיל האוויר).
  • בית הדין הצבאי המחזוי דרום וז”י (זרוע היבשה).
  • בית הדין הצבאי המחוזי צפון – ח”י (חיל הים).
• כמו כן קיימים 2 בתי דין צבאיים נוספים:
  • בית הדין הצבאי המיוחד – כאשר מדובר בקצינים בדרגת סא”ל ומעלה, בנסיבות המתאימות, תגיש התביעה הצבאית כתב אישום לבית הדין הצבאי המיוחד.
  • בית הדין הצבאי לתעבורה – לכלל מחוזות השיפוט. 

מתי נשפטים בבית דין צבאי?

• חוק השיפוט הצבאי קובע מפורשות מתי נשפטים בבית דין צבאי ומתי לא ניתן להעמיד לדין בפני בית הדין. 
• חוק השיפוט הצבאי חל על מגוון של אוכלוסיות, כאשר ביחס לכל אחת מהן קובע החוק סייגים והגבלות שונות ביחס לתחולתו. 
• בין האוכלוסיות שניתן להעמיד לדין בפני בית דין צבאי ניתן למצוא:
  • חיילים בסדיר ובשירות קבע.
  • חיילים במילואים – כאשר מדובר בעבירה שבוצעה בעת היות החייל בשירות מילואים פעיל.
  • מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא.
  • מי שמצוי במשמורת הצבא.
  • מי שעובד בצבא.
  • מי שעובד בשליחות הצבא.
• חשוב לדעת – כי גם כאשר חייל חדל, לחלוטין או באופן זמני, מלשמש כחייל (והדבר נכון ביחס לכל אחת מהאוכלוסיות שנזכרו) – תחולת חוק השיפוט הצבאי אינה פוסקת באופן מיידי, וקיים פרק זמן במהלכו, על אף שהחייל כבר אינו נמצא בתוך המערכת הצבאית – עדיין מרחפת מעליו סמכותו של החוק, וניתן להגיש כנגדו כתב אישום לבית דין צבאי.
• ביחס למרבית מן העבירות, פרק זמן זה עומד על 180 ימים (למעט עבירות: בגידה, עריקה, שחרור במרמה ופטור משירות ביטחון במרמה).
• במקרים הבאים תהיה לפרקליטות הצבאית תקופה של שנה מהיום שבו חדל החייל להיות חייל – כדי להגיש כתב אישום:
  • עבירה צבאית שעונשה מאסר שנתיים ומעלה.
  • עבירה שאינה צבאית שהיא פשע.
  • עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין (גרימת מוות ברשלנות).
  • עבירה לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה (גרימת מוות בנהיגה רשלנית).

איזה עונשים מוסמך בית הדין הצבאי לגזור?

• חוק השיפוט הצבאי מסמיך את בתי הדין הצבאיים לגזור מגוון של עונשים. 
• אלו העונשים, מן הקל אל החמור:
  • עונשים משמעתיים: אתראה, ריתוק (שלא יעלה על 35 ימים), נזיפה ונזיפה חמורה.
  • קנס.
  • מחבוש (שלא יעלה על 35 ימים).
  • הורדה בדרגה.
  • מאסר לתקופה קצובה.
  • מאסר עולם. 
  • עונש מוות.
• בנוסף, מדרגת סמל ומעלה – חייל שנידון ע”י בית הדין הצבאי על עבירה שדינה מאסר, מוסמך בית הדין להטיל עליו גם עונש של גירוש מהצבא. גירוש מהצבא גורר אחריו גם שלילת הדרגה הצבאית.
• בתנאים מסויימים, ניתן לרצות עונש מאסר שניגזר לא בכליאה ממשית אלא בעבודות צבאיות.
• מאסר על תנאי: חלף מאסר או מחבוש, רשאי בית הדין להורות שהעונש, כולו או חלקו, יהיה על תנאי.
• כאשר חייל או איש קבע הורשע בבית הדין הצבאי בעבירה שאיננה עבירה צבאית, רשאי בית הדין להטיל עליו עונש שבית המשפט האזרחי היה מוסמך להטיל על אותה עבירה וכן – עונש משמעתי, מחבוש (אם קבוע לעבירה עונש מאסר) והורדה בדרגה.
• בית דין צבאי רשאי לחייב את הנאשם, בנוסף לכל עונש, לשלם למי שניזוק על ידי העבירה פיצויים.

היכן ניתן לעיין בפסקי דין והחלטות של בתי הדין הצבאיים?

• חלק מפסקי הדין והחלטות בתי הדין הצבאיים פורסמו באתר של צה”ל.
• בהקשר זה ראו בקישורים הבאים:
  • פסקי דין של בתי הדין הצבאיים לפי עבירות.
  • החלטות מעצר. 
  • בקשות שונות.
  • פסקי דין בנושא עבירות תעבורה ותאונות.

האם ניתן להגיש ערעור על פסק הדין של בית דין צבאי?

• בתי הדין הצבאיים המחוזיים, בית הדין הצבאי המיוחד ובית הדין הצבאי לתעבורה, כולם יושבים בדין כערכאה שיפוטית ראשונה.
• על פסקי דין של בתי הדין הצבאיים קיימת תמיד זכות ערעור. בכל הנוגע להליכי ערעור ראו בעמוד – בית הדין הצבאי לערעורים. 

ייצוג משפטי בפני בית דין הצבאי

מדוע חשוב להיות מיוצג ע”י עורך דין בבית הדין הצבאי?

• בהתאם להוראות חוק השיפוט הצבאי, מרגע הגשת כתב אישום, כל חייל או איש קבע זכאי להיות מיוצג על ידי עורך דין צבאי.
• מעצם פערי הכוחות בין הנאשם לרשות התובעת – לכל נאשם באשר הוא, אין את הכלים להתמודד בגפו עם כתב אישום פלילי שהוגש כנגדו. 
• בתביעה הצבאית משרתים עורכי דין בעלי ניסיון, ותק וידע משפטי רב – וממולם ניצב נאשם, שבדרך כלל נמצא בטריטוריה זרה לו, כאשר הוא נאלץ להתמודד לראשונה בחייו עם אישומים פליליים שעלולים לשנות את נתיב חייו.
• קושי זה אך מתעצם כאשר מדובר בחיילים, צעירים בגילם, חסרי נסיון חיים, המומים ומבויישים מעצם הסיטואציה אליה נקלעו.
• על פי רוב, מדובר בצעירים שטרם התגבשו במישור המקצועי, שכל חייהם עוד לפניהם, ושהכתמתם בהרשעה פלילית ו/או שליחתם למאסר עלולה לגרום להם נזקים בלתי הפיכים. 
• משכך – קיימת חשיבות עצומה לעמוד על כך שהנאשם יקבל ייצוג משפטי מעורך דין צבאי, אשר מכיר את נבכי המשפט הצבאי על בוריו, ובעל אישור לשמש כעורך דין צבאי.
• תפקידו של עורך הדין הצבאי הוא קריטי – הוא מהווה את קולו של החייל הן בפני הפרקליטות הצבאית במסגרת מגעים שמתקיימים עימם והן במסגרת ההליכים המשפטיים השונים המתנהלים בפני בית הדין הצבאי.
• בשל ההשלכות הרות הגורל של המשפט הצבאי, אין להתפשר על טיב הייצוג המשפטי, על בקיאותו של עורך הדין במשפט הצבאי (ולא רק הפלילי) ועל ניסיונו בהופעות בפני ערכאות השיפוט הצבאיות, מבית הדין הצבאי בערכאה ראשונה ועד לבית הדין הצבאי לערעורים.
• כל מקרה ונסיבותיו, ולפיכך, לעיתים יתמקד המאבק במשפט הצבאי בסוגית האחריות והאשמה, בעוד במקרים אחרים יתמקד המאבק בסוגית חומרת העונש. כך או כך, ייצוג משפטי בידי עורך דין צבאי מקצוען ומנוסה ישפיע באופן מהותי, אם לא מכריע, על התוצאה.

הרקע והניסיון שלנו בייצוג משפטי בפני בתי דין צבאיים

• במשרדנו מועסקים עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים:
  • מייסד המשרד, עורך דין צבאי גיא פלנטר, בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים, יוצא שב”כ ופרקליטות המדינה. בעברו שירת כראש מדור פח”ע במודיעין פיקוד מרכז ובאמתחתו 27 שנות ניסיון כעורך דין.
  • עו”ד עמנואל טראץ שירת במשך 8 שנים במשרד ראש הממשלה הן בתפקידי שטח ומודיעין והן כמתמחה ועורך דין באגף המשפטי וכן שירת בעבר כחוקר פלילי בכיר וכראש צוות חוקרים ביחידה המרכזית לחקירות מיוחדות של מצ”ח (ימל”מ).

סוגי הטיפולים המשפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי

• חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה.
• שחרור ממעצר צבאי – ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא.
• שימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
• סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
• ייצוג משפטי בפני בתי דין צבאיים. 
• ייצוג משפטי בהליכי ערעור בפני בית הדין הצבאי לערעורים.
• ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
• רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי.
• בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבית דין צבאי או בדמ”ש.
• הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
• מחיקת רישום פלילי לחיילים. 
• חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
• דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הגשת חוות דעת סניגור בהליך משמעתי בצבא.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בפני בתי דין צבאיים

• בסוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים במשפטים צבאיים ופליליים.

עורך דין צבאי

בית הדין הצבאי – ייצוג משפטי

הפוסט בית דין צבאי – ייצוג משפטי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (116)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר