עבירות סמים – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע"י עו"ד פלילי

• משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות סמים, בכל רחבי הארץ.
• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין במגוון רחב של דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים.

עבירות סמים בחוק הישראלי

• עבירות סמים מוסדרות בדין הישראלי בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973.
• התוספת לפקודת הסמים המסוכנים מפרטת את רשימת החומרים המהווים בחוק הישראלי "סמים מסוכנים" ובהם קנאביס (מריחואנה, גראס, חשיש), אופיום, LSD, קוקאין, הרואין, MDMA (אקסטזי), מתדון ועוד.
• החוק אוסר על ייצור החומרים המוגדרים בתוספת כסמים אסורים, על החזקתם לרבות לשימוש עצמי בלבד, וכן על שימוש וסחר בחומרים אלו. 
• כאן המקום להדגיש – עצם החזקת הסם, להבדיל מהשימוש בו, מהווים עבירה פלילית.
• פקודת הסמים איננה מבחינה בין "סמים קלים" ו"סמים קשים", ומכאן שגם אדם נורמטיבי לחלוטין שמחזיק ב"סם קל" כגון מריחואנה או חשיש לצריכתו העצמית, עובר בכך עבירה פלילית.
• מסיבה זו, בחלק ניכר מהמקרים, החשודים והנאשמים בעבירות סמים הם דווקא אזרחים מן השורה, אנשים נורמטיביים, ללא עבר פלילי, ולאו דווקא סוחרי סמים , "כרישי" עולם הפשע או אנשים החיים בשולי החברה.

מהן "עבירות סמים"

• פקודת הסמים המסוכנים מונה מספר עבירות סמים, שמדרג חומרתן שונה וכך גם העונש הקבוע בצדן. כעת נעמוד על העיקרית שבהן ;

הדחת קטין לסמים

• החמורה מבין עבירות הסמים הקבועות בפקודה היא עבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים. מדיח קטין לסמים הוא מי שנותן לקטין סם מסוכן, מי שאחראי לקטין ומאפשר לקטין להשיג סם או להשתמש בו, או מי שמשדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.
• סעיף 21(א) לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו "הדחת קטין לסמים מסוכנים" קוע כדלקמן:

"(א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר עשרים וחמש שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977:

(1) נותן לקטין סם מסוכן;

(2) בהיותו אחראי לקטין מניח לו להשיג סם מסוכן או להשתמש בו;

(3) משדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.

(ב) לענין סעיף זה, "אחראי לקטין" – הורה, לרבות הורה חורג, מאמץ אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו".

• העונש המרבי הקבוע בחוק לעבירה של הדחת קטין לסמים הוא 25 שנות מאסר, כאשר החוק קובע כי מי שהורשע בעבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים או בניסיון לעבור עבירה זו יוטל עליו עונש מאסר (עונש מאסר חובה).
• כפי שניתן לראות, בכל הנוגע לעבירה של הדחת קטין לסמים, לצד עונש המאסר קבע המחוקק קנס מקסימלי מכביד במיוחד (עד 5,650,000 ש"ח).

 גידול סמים | ייצור סמים

• סעיף 6 לפקודת הסמים שכותרתו "ייצור, הכנה והפקה" קובע איסור על גידול, ייצור, הפקה והכנה של החומרים המוגדרים כסמים מסוכנים, אלא ברישיון משרד הבריאות;

"לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברשיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977".

• המחוקק ראה בעבירה של גידול סמים נדבך מרכזי בשרשרת הפצת הסם ולפיכך קבע כי עבירה של גידול סמים הינה עבירת פשע חמור, שהעונש המרבי עליה הוא עשרים שנות מאסר. 
• מטעמים של חסכון בעלויות והרצון להפחית ככל הניתן את המגע עם סוחרי סמים, לא מעט אנשים "נורמטיביים" עוסקים בגידול שתילים של קנאביס (מריחואנה) בתוך ביתם.
• רשויות החקירה והתביעה מתייחסים אחרת לחלוטין למי שהחזיק באופן חד פעמי בסם "קל", לצריכתו העצמית, לבין מי שעוסק בגידול סמים.
• מבחינת האחריות הפלילית, אין כל הבדל בין מי שגידל לעצמו בביתו שתילים של קנאביס לבין מי שייצר במעבדה סם סינטטי קטלני כזה או אחר – באם יוכחו האישומים – שניהם כאחד יורשעו בדיוק באותה עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים.
• להרחבה בכל הנוגע לעבירת גידול סמים ולדוגמאות למקרים בהם טיפלנו ראו:
  • גידול סמים.
  • גידול קנאביס.
  • ארכיון גידול סמים.

סחר בסמים | הספקת סמים | ייצוא סמים | ייבוא סמים

• סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים קובע איסור מפורש על כל עסקה בסם לרבות: סחר בסם, ייצוא וייבוא סם מסוכן והספקת סם מסוכן, בין בתמורה ובין שלא בתמורה;
• וכך קובע סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו: "יצוא, יבוא, וסחר והספקה":

"לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל".

• עבירה של סחר בסמים הינה עבירת פשע חמור והעונש המרבי הקבוע בצדה בחוק הוא עשרים שנות מאסר.
• לצד עונש המאסר, נאשם שיורשע בעבירה של עסקת סמים ויוכרז על ידי בית המשפט כ"סוחר סמים" צפוי גם לחילוט רכוש, ככל שקיימת זיקה בין ביצוע עבירת הסמים לרכוש אותו מבקשת התביעה לחלט, זאת לצד קנס כספי כבד.  
• דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של סחר בסמים ניתן לראות בקישור הבא: סחר בסמים.

תיווך בסמים

• סעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו "תיווך", אוסר על תיווך בעסקת סמים, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.

"לא יתווך אדם – בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בפעולה אסורה לפי סעיף 13".

• גם עבירה של תיווך בעסקת סמים הינה עבירת פשע חמור שהעונש הקבוע בצדה בחוק הוא עשרים שנות מאסר.
• דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של תיווך בסמים ניתן לראות בקישור הבא: תיווך בסמים.

 החזקת סמים | שימוש בסמים

• סעיף 7 לפקודת הסמים קובע את האיסור על החזקה של סם מסוכן ושימוש בו, שלא ברישיון ממשרד הבריאות:

"7.(א) לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות  לפיה, או ברשיון מאת המנהל".

• יחד עם זאת, קבע המחוקק בסעיף 7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים מדרג חומרה בעבירה של החזקת סם ושימוש בסם תוך אבחנה:
  • בין החזקה ושימוש לצריכה עצמית – שתיחשב לעבירה "קלה יותר" שדינה המקסימלי שלוש שנות מאסר;
  • לבין החזקה ושימוש שלא לצריכה עצמית (אלא למטרות הפצה וסחר) – הנחשבת עבירת פשע חמור שעונשה המרבי בחוק הוא 20 שנות מאסר.
• וזו לשון המחוקק בסעיף בפקודת הסמים המסוכנים הנוגע להחזקה ולשימוש בסמים:

"7. (ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977".

• דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של החזקת סמים ו/או שימוש בסמים ניתן לראות בקישור הבא: החזקת סמים.

החזקת סמים לצריכה עצמית – אימתי

• פקודת הסמים קובעת חזקה לפיה מי שהחזיק סם מסוכן בכמות העולה על הכמות הספציפית המפורטת בתוספת השניה לפקודה – הרי שהחזיק בסם שלא לצריכתו העצמית.
• כך למשל, מי שהחזיק בסם מסוג קנביס (מריחואנה, גראס או חשיש) בכמות העולה על 15 גרם ייחשב כמי שהחזיק בסמים שלא לצריכתו העצמית.
• ביחס לסמים מסוג קוקאין והרואין רף הצריכה העצמית עומד על 0.3 גרם, בסמים מסוג אופיום על 2 גרם ואילו בסם מסוג LSD כמות של מעל 3 יחידות תיחשב שלא לצריכה עצמית.
• במצב כזה, נטל ההוכחה והשכנוע לכך שהסמים נועדו לצריכה עצמית עובר אל כתפי הנאשם, וככל שלא יעמוד בנטל – ייחשב כמי שהחזיק בסמים לצורכי הפצה וסחר וככלל יהיה צפוי לעונש מאסר באם יורשע. 
• המצב המשפטי במדינת ישראל, נכון להיום, הוא שגם החזקת סם בכמות קטנה לצריכה עצמית מהווה עבירה פלילית. 

שאלת חוקיות החיפוש – "הילכת בן חיים"

• תיקים של החזקה ושימוש בסמים מעוררים, פעמים רבות, שאלה של חוקיות החיפוש שנערך ע"י הרשות החוקרת בגופו של החשוד, בביתו או ברכבו לצורך איתור ותפיסת החומר החשוד כסם וככל שנערך חיפוש לא חוקי – מה דינן של הראיות (ובעניין זה – הסמים) שנתפסו בחיפוש.
• בעניין זה, הדין מאפשר לשוטר לערוך חיפוש גם ללא צו בית משפט, אם היה לשוטר יסוד סביר להניח שבוצעה עבירה על פקודת הסמים, לרבות עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית.
• גם בהיעדר יסוד סביר להניח ביצוע עבירה, תהיה לשוטר סמכות לערוך חיפוש אם החשוד נתן הסכמה, מודעת ומרצון, לביצוע החיפוש, תוך שהובהר לו במפורש כי זכותו לסרב לחיפוש וכי סירובו לא יפעל לחובתו ("הסכמה מדעת").
• בפועל, "המציאות בשטח" מלמדת כי פעמים רבות לא מקפידה המשטרה על חוקיות החיפוש, דבר שעשוי להוביל, בנסיבות מסוימות, לסגירת התיק הפלילי, לביטול כתב אישום אם הוגש או לזיכוי הנאשם.
• ההלכה המנחה של בית המשפט העליון בעניין זה נקבעה ברע"פ 10141/09 אברהם בן חיים נ' מדינת ישראל ("הילכת בן חיים", ההדגשה שלנו):

"סיכומו של דבר, בהעדר מקור סמכות אחר ובנסיבות המצדיקות זאת, הסכמתו של אדם לעריכת חיפוש על גופו, בכליו או בביתו עשויה להוות מקור סמכות עצמאי לביצוע החיפוש. באותן נסיבות תוכל ההסכמה לשמש תחליף לדרישת החשד הסביר לנשיאת נשק…או לדרישת ה"יסוד להניח" כי בוצעה עבירה…

אין חולק כי תנאי לכך הוא שאותה הסכמה תהיה הסכמת אמת מודעת ורצונית. כדי להבטיח זאת אין די בבקשת הסכמתו של האדם מושא החיפוש לעריכת החיפוש אלא יש להבהיר לו במפורש כי נתונה לו הזכות לסרב לביצוע החיפוש וכי הסירוב לא ייזקף לחובתו.

יחד עם זאת, איננו רואים לקבוע כי ההסכמה לביצוע החיפוש צריכה להינתן בהכרח בכתב…התכלית המרכזית העומדת ביסוד החובה להודיע לאדם מושא החיפוש בהסכמה על זכותו לסרב לביצוע החיפוש אינה יצירת פרוצדורה פורמלית לעריכת החיפוש אלא בהבטחת האוטונומיה של הפרט שמתבקשת הסכמתו לעריכת החיפוש.

כדי להגשים תכלית זאת אין הכרח שההודעה על הזכויות תינתן בכתב, ודומה כי דרישה כזו עשויה לסרבל ולהאריך את הליך החיפוש המתקיים פעמים רבות בתנאים של לחץ או צורך מיידי. אדרבא, דווקא הסבר ברור ומובן שיינתן בעל-פה בדבר הזכות לסרב לביצוע החיפוש ובדבר העובדה כי הסירוב לא ייזקף לחובתו של המסרב תשרת טוב יותר את הצורך להבטיח את כנות ההסכמה לביצוע החיפוש מאשר חתימה על טופס זה או אחר.

עוד נוסיף בהקשר זה כי מן הראוי ששאלת אופן ביצוע החיפוש בהסכמה תוסדר בנוהל רשמי של המשטרה שינחה את השוטרים לגבי היקף סמכויות עריכת החיפוש הנתונות להם ולגבי התנאים לעריכת חיפוש בהסכמה.

אנו סבורים כי במסגרת הנוהל האמור יש לקבוע כי מייד ובסמוך לאחר עריכת החיפוש בהסכמה ירשום השוטר שערך את החיפוש זכרון דברים או תרשומת בדבר נסיבות החיפוש שנערך. כך, יוותר תיעוד אמין ומדויק אודות החיפוש ככל שתתעורר בעתיד שאלה לגבי חוקיותו או האופן שבו הוא נערך."

• ולעניין שאלת קבילות הראיות שנתפסו בחיפושים בלתי חוקיים, פסל בית המשפט העליון את הראיות בקובעו בפרשת בן חיים (ההדגשה שלנו):

"בבואנו לערוך את האיזון בין השיקולים המתנגשים שומה עלינו לזכור כי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בעניין ישככרוב נועדה בראש ובראשונה להגן על זכותו החוקתית של הנאשם להליך הוגן.

לפיכך המבחן הבסיסי לפסילת ראיות שנקבע במסגרת הדוקטרינה הוא מבחן עמידת הפגיעה בזכות להליך הוגן כתוצאה מקבלת הראיה שהושגה שלא כדין בתנאי פסקת ההגבלה.

במקרה שלפנינו נוכח חומרת אי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראיות והפגיעה הקלה יחסית באינטרס הציבורי שתיגרם כתוצאה מאי-קבלתן נראה כי המסקנה המתחייבת היא כי קבלת הסכין בעניין בן חיים וקבלת הסמים בעניין ג’בלי כראיות תביא לפגיעה בלתי מידתית בזכויות שני המבקשים להליך הוגן.

זאת ועוד, על אף שהראיות שנתפשו בשני החיפושים הן ראיות חפציות שיש להן קיום עצמאי ונפרד מאי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגתן, הרי במקרה דנן עסקינן בראיות שלא היו נמצאות על ידי המשטרה אלמלא החיפושים הבלתי-חוקיים.

להשקפתי, לעובדה זו יש ליתן משקל במסגרת האיזון הכולל בבואנו לבחון את קבילות הראיות ויש בה כדי לתמוך בפסילתן (ראו עניין יששכרוב, בעמ' 564). אכן, נוכח העובדה שבית המשפט נדרש בהתאם לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית לבחון את קבילות הראיה שהושגה שלא כדין במשקפי הפגיעה בזכות להליך הוגן, יש טעם בהבחנה שלה טוענים המבקשים בין ראיה חפצית שקשורה בקשר הדוק לאי-החוקיות שבהשגתה לבין ראיה חפצית שהייתה מתגלה גם בלי הפעלת אמצעים בלתי-חוקיים על ידי המשטרה."

מדיניות מקלה יותר בעבירה ראשונה של החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית

• אף על פי שכאמור פקודת הסמים אינה עושה הבחנה בין "סמים קלים" ל"סמים קשים", גם במקרה של החזקה ושימוש לצריכה עצמית, הרשות התובעת נוקטת במדיניות מקלה יותר ביחס לתפיסת סם ראשונה ובכמות קטנה, מסוג מריחואנה או חשיש, בידי מי שנעדר עבר פלילי.
• לפי מדיניות זו, שבאה לידי ביטוי ב"הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.1105  מדיניות התביעה – סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית", ניתן יהיה בנסיבות מסוימות, להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק מחוסר עניין לציבור, תוך רישום אזהרה.
• הנסיבות בהן תשקול התביעה שלא להגיש כתב אישום ולסגור את התיק באזהרה:
  • מדובר בתפיסת סם ראשונה, בכמות קטנה לצריכה עצמית, של סם מסוג חשיש או מריחואנה.
  • האדם שנתפס מחזיק בסם נעדר כל תיקים פליליים, לרבות תיקים סגורים.
  • החשוד מודה בעבירה.
  • אין נסיבות מחמירות.
  • הוגשה בקשה מאת החשוד או בא כוחו לסגירת התיק באזהרה, הכוללת התחייבות של החשוד שלא יוסיף להשתמש בסמים מכל סוג שהוא והצהרה כי הוא מודע לכך שאם ייתפס בשנית ימוצה עמו הדין גם ביחס לפעם הראשונה.
• הנחיית היועץ המשפטי קובעת מדיניות גמישה יותר גם ביחס לעיכוב הליכים, במקרים של החזקה או שימוש בסמים לצריכה עצמית, בנסיבות המתאימות. עוד על מוסד עיכוב ההליכים ראו בקישור: עיכוב הליכים פליליים ע"י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.
• עוד קובעת הנחיית היועץ המשפטי, כי במקרים בהם הוגש כתב אישום הכולל אישום בודד בגין אחזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית ולנאשם אין רקע עברייני, תשקול התביעה, בנסיבות המתאימות, להסתפק בעתירה לאמצעי ענישה (כגון שירות לתועלת הציבור) או טיפול ללא הרשעה בדין. עוד על סיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בקישור: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

מנגד נפסק, כי החזקת סמים לצריכה עצמית הינה עבירה שיש עימה קלון

• למרות הקולות שנשמעים בציבור לעניין לגליזציה של שימוש בסמים קלים וניסיונות לקדם חקיקה שתוביל לאי הפללת צרכני סמים קלים, הקול שיוצא מבתי המשפט נוטה דווקא להחמרה בענישה בעבירות סמים, וזאת במגמה ליצור הרתעה כלפי עבריינים פוטנציאליים.   
• לא אחת, חזר ופסק בית המשפט העליון כי כאשר מדובר בעבירות סמים על בית המשפט לנקוט ביד קשה כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים מפני ביצוען. כך למשל פסק בית המשפט העליון בע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל :

"הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים […] מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים" (ראו גם: ע"פ 3623/13 ברון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.11.2014); ע"פ 4597/13 פיצו נ' מדינת ישראל  [פורסם בנבו] (22.9.2014)).

• אך באחרונה (19.7.2017), הוציא תחת ידו בית המשפט המחוזי בירושלים פסק דין בתיק עמש"מ 25813-04-17 שפירא נ' נציבות שרות המדינה, המשקף את עמדתה העדכנית של מערכת המשפט בישראל ביחס לעבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית.
• במקרה זה, הורשעה גננת בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית בבית משפט השלום בתל אביב. בהיותה עובדת מדינה, הוגשה כנגד הגננת "תובענה לאחר הליך פלילי" לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• במסגרת בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, הואשמה הגננת בכך שבהחזקת הסמים לצריכתה העצמית:

"…לא קיימה הנאשמת את המוטל עליה כעובדת מדינה, התנהגה התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובדת מדינה שעלולה לפגוע בשמו הטוב ובתדמיתו של שירות המדינה ועברה עבירה שיש עמה קלון".

• בשאלת הקלון, פסק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה כדלקמן:

"…הנאשמת לאחר שהורשעה בדין, בביצוע עבירה של החזקת/שימוש בסמים לצריכה עצמית ובשל מהות תפקידה היא נדרשת להקפדה מיוחדת על התנהגותה האישית, בהיותה דוגמא אישית ומופת לתלמידים, אף מחוץ למסגרת עבודתה. על כן, אף אם נשמעים קולות בציבור של יחס מקל מה עם מפרי הוראות פקודת הסמים, כל עוד לא שונתה הפקודה, יש להתייחס בהתאם לעבריינים. לא נותר בפני בית הדין אלא לקבוע כי, במקרה דנן מדובר בעבירה שיש עמה קלון".

• שאלת הקלון הטמון בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בירושלים. בתמצית, הציגה פרקליטות המדינה בהליך זה את העמדות הבאות:
  • יש לראות בעבירה של החזקת סמים עבירה שיש עמה קלון ביחס לעובדי המדינה, בכלל, וביחס לעובדי מערכת החינוך, בפרט.
  • באשר לטענה העקרונית כאילו חל שינוי מהותי בתפיסה כלפי סמים – הגורמים המקצועיים עדיין מעריכים כי קיימים סיכונים בשימוש בסמים כולל קנביס, וכי השימוש בסמים אלה פוגע בבריאות הגופנית והנפשית של המשתמשים בסם. 
  • "עבירות סמים, לרבות הקלות שבהן מטילות צל כבד על תכונות הבסיס הנדרשות מעובד המדינה, בין השאר בשל השפעת השימוש בסם על יכולת התפקוד של עובד הציבור".

• בפסק דין מנומק, קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את טענות פרקליטות המדינה ופסק:

"כל עוד המחוקק הותיר על כנו את עבירות החזקת הסמים, גם לצריכה עצמית, מי שרואה עצמו "מעל החוק", ומעדיף את נוחיותו האישית, ייחשב כמי שביצע עבירה שיש עמה קלון כאשר המחוקק ובתי המשפט נלחמים באופן נמרץ בנגע הסמים, בכלל, ובהפצתו לציבור הצעיר, בפרט".

עבירות סמים – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

• כאמור, עבירות סמים אינן נחלתן הבלעדית של אנשים הנמצאים בשולי החברה או מתפרנסים מפשיעה. כל עוד קייימת מדיניות הפללה בישראל בכל הנוגע לעבירות סמים, יגררו למעגל ההפללה הפלילית אנשים נורמטיביים מכל רבדי החברה ובכל הגילאים בין אם צעירים בתחילת דרכם או בוגרים.
• הרשעה פלילית בעבירת סמים, ובכלל זה עבירה של החזקת סמים אפילו לצריכה עצמית, מכתימה את שמו הטוב של המורשע ומעמידה אותו בסיכון ממשי לענישה כזו או אחרת.
• במקרים רבים, מדובר בנזק אדיר הצפוי להיגרם לחשוד או לנאשם, באם יורשע, נזק שלא בהכרח עומד בפרופורציה לחומרת העבירה שביצע ולנסיבותיו האישיות. הדברים נכונים בפרט ביחס לחשודים ולנאשמים צעירים, שכל עתידם המקצועי לפניהם והרשעה בפלילים בעבירות סמים עלולה לסגור בפניהם דלתות רבות עוד בטרם החלו לסלול את דרכם.
• להרחבה על השלכותיה של הרשעה בפלילים ראו בקישור הבא: השלכותיה של ההרשעה הפלילית והחשיבות שבסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים.
• בפרק הקודם טרחנו להראות, שככל שמדובר בעובדי מדינה – שימוש בסמים קלים, אפילו לצריכה עצמית, ייחשב כעבירה שיש עימה קלון.
• כל אלו מובילים למסקנה אחת – אין להקל ראש בחקירה פלילית שנפתחה ביחס לעבירות סמים, אפילו ביחס להחזקה / שימוש לצריכה עצמית ויש להתייעץ עם עורך דין פלילי בטרם מתן גירסה לחוקרים. בהקשר זה יש לדעת, כי מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לשמש לחובתו של החשוד (להבדיל מהשימוש בזכות השתיקה).
• פעמים רבות, מתעוררות בתיקים הנוגעים לעבירות סמים סוגיות ראייתיות או משפטיות שונות שיכולות להשפיע על אופן סיום ההליך הפלילי ותוצאותיו, כמו למשל שאלות הנוגעות לשבר בשרשרת הסם (חוסר יכולת להוכיח שהסם שנתפס בזירה הינו הסם שנבדק במעמבדת מז"פ) או לחוקיות החיפוש ולקבילותן של ראיות מרכזיות. 
• נוכח פניהן הרבות של עבירות הסמים, המורכבות המשפטית שכרוכה בהן לא אחת, העונשים הקבועים בצדן ונטיית בתי המשפט להחמיר בענישה, ומנגד – האפשרות במקרים מסוימים להימנע מהעמדה לדין, להימנע מהרשעה בפלילים או להגיע לענישה מקלה – קיימת חשיבות קריטית לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בשלב החקירה, וייצוג משפטי באם חלילה הוגש כתב אישום.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי עבירות סמים

• פרשיית יבוא סמים שטופלה ע"י משרדנו באחרונה ועלתה לכותרות; מה שהחל במעצר דרמטי, כאילו מדובר בסוחרי סמים מסוכנים מקולומביה, הסתיים בעקבות הליך גישור פלילי בבית המשפט המחוזי בירושלים במספר חודשי עבודות שירות.
• מדובר ביבוא 7 ליטר של חליטת הצמחים איוואסקה ("גפן הרוחות" – Ayahuasca) מקולומביה. 
• ראו כתבתו של יוסי אלי בחדשות ערוץ 10 ביום 6.7.18 אודות הפרשה. את ולרי ודרור ייצגו עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן.

עבירות סמים – ייצוג משפטי | יבוא איוואסקה מקולומביה משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

• עוד בנושא טיפול משרדנו בפרשיות דומות ראו: יבוא סמים – איוואסקה | Ayahuasca – ייצוג משפטי.
• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקי עבירות סמים.

עורך דין פלילי

עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי בעבירות סמים החזקה ושימוש בסמים | החזקה לצריכה עצמית | גידול סמים | יבוא סמים | סחר בסמים | הדחת קטין לסמים 

הפוסט עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (109)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

עבירות סמים בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי.

עבירות סמים בצבא – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי
ע"י עורך דין צבאי גיא פלנטר

• משרדנו מייצג חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בכל הנוגע לעבירות סמים בצבא, לרבות עבירות של שימוש והחזקת סמים, סחר בסמים, גידול סמים, יבוא סמים וסירוב להיבדק לגילוי סמים.
• לקריאה נוספת בהקשר לעבירות סמים ראו: עבירות סמים – ייעוץ וייצוג משפטי.
• כעניין שבשגרה, שאלת השימוש בסמים עולה בהליכי סיווג ביטחוני. משרדנו מעניק ייעוץ משפטי בתחום זה ועל כך ראו – סיווג ביטחוני | תחקיר ביטחוני | התאמה ביטחונית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.
• לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים מגוון דוגמאות של מקרים בהם טיפלנו בעבירות סמים בכלל ובעבירות סמים בצבא בפרט.

עבירות סמים בצבא

• אחת העבירות הנפוצות בהן מייצג משרדנו חיילים, הינן עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג- 1973.
• מטעמים מובנים, מדיניות הצבא בכל הנוגע לשימוש בסמים מחמירה יותר ממערכת המשפט באזרחות.
• היחס המחמיר בצבא לעבירות סמים מתבטא:
  • הן בשאלת מעצרו של חייל החשוד בביצוע עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים;
  • הן בשאלת עצם העמדתו לדין בפני ערכאה משפטית;
  • והן ביחס לעונש אשר צפוי להיות מוטל עליו.
• שימוש בסמים בצבא נתפס כפגיעה חמורה במשמעת הצבא, במוכנותו של הצבא, וכנגזרת ישירה מכך – מחוסנו ומיכולתה של המערכת הצבאית לנהל את כוח האדם בעת הצורך.
• מטעמים אלו, קיימת בחוק השיפוט הצבאי עבירה ייחודית שעניינה סירוב להיבדק בבדיקה לגילוי סמים לפי צו קצין שיפוט בכיר, עבירה אשר תכליתה למנוע ניסיונות לשבש את הליכי חקירה בתחום הסמים.

עבירות סמים בצבא – הנחיות התביעה הצבאית

• בעבר, עבירה של שימוש חד פעמי בסם מסוכן היתה גוררת הגשת כתב אישום, וחשד לביצוע מספר שימושים בודדים בסם מסוכן היה מוביל לדרישת התביעה הצבאית להותיר את החייל החשוד במעצר סגור.
• אלא שברוח מגמת השינוי שחלה לאחרונה במדיניות האכיפה בעבירות סמים במערכת האזרחית –  רועננו גם הנחיות התביעה הצבאית הראשית ביחס לטיפול בחשד לביצוע עבירות סמים מסוכנים בצבא, ונקבעו הוראות מקלות יותר המאפשרות לראשונה גם אפשרות לעריכת הסדר מותנה, תוך הימנעות מהבאת עניינו של החייל בפני בית דין צבאי, על כלל הנגזרות הקשות שיש לכך.

מרבית הנושאים הנוגעים לעבירות סמים בצבא מוסדרים בהנחיה מס' 2.05 של התביעה הצבאית

• מדיניות העמדה לדין בעבירות סמים בצבא.
• העמדה לדין בגין החזקת סם בכמות קטנה ("פירורים").
• העמדה לדין בגין החזקת כלי המשמש לצריכת סם.
• מדיניות העמדה לדין ביחס להפצת "חומרים אסורים בהפצה" (הכוונה לחומרים סינתטיים המיוצרים במעבדות, שהם בעלי השפעה דומה לסמים מסוכנים. 
• מדיניות העמדה לדין ביחס לשימוש או החזקה ב"חומרים משכרים".
• מדיניות מעצר ביחס לעבירות סמים בצבא.
• השפעת השחרור מהשירות על שאלת המעצר בעבירות סמים בצבא.
• בחינת שחרור נאשמים המכורים לסמים לחלופת מעצר.
• ניהול תיק סמים המבוסס על בדיקות מעבדה.
• חילוט רכוש בתיקי עסקאות בסמים.

מדיניות הענישה במשפט צבאי ביחס לעבירות סמים בצבא

• בעניין זה יש לדעת כי גם כיום, הכלל הוא, כי בגין עבירות של שימוש או החזקה בסמים (ללא נסיבות מחמירות), תעתור התביעה הצבאית לכל העונשים הבאים:
  • עונשי מאסר בפועל, בכליאה ממשית;
  • מאסר על תנאי;
  • פסילת רישיונות נהיגה (למעט במקרים בהם נעשה השימוש באופן חד – פעמי בנסיבות אזרחיות ואין ראייה לכך שהנאשם נהג תחת השפעת סמים)
  • הורדה מכל דרגה.
• בכל הנוגע לעונש, כל אלו יחשבו לנסיבות מחמירות, המצדיקות החמרה בענישה בעבירות סמים בצבא:
  • שימוש רב פעמי בסם;
  • התמשכות השימוש בסם על פני שירותו הצבאי של החייל;
  • סוג הסם כאשר מדובר בסם שאינו קנבינואידי (הרואין, קוקאין, אל.אס.די, "אקסטזי", אמפטמינים מסוגים שונים, אדולן, "חגיגת" וכו');
  • ביצוע העבירה בתוככי יחידה צבאית או בסמוך אליה או במהלך פעילות יחידתית מחוץ לגבולות המחנה (כגון: נופש יחידתי);
  • שיתוף חיילים נוספים בשימוש בסם;
  • רכישת הסם עבור חיילים אחרים;
  • הספקת הסם לחיילים אחרים;
  • ביצוע משימות צבאיות סמוך לאחר ביצוע השימוש (לחימה, נהיגה, שמירה, תצפית, מארב, אימון, וכד');
    עבר פלילי;
  • עבר משמעתי לקוי;
  • דרגה, תפקיד ומעמד בצבא.

סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים (הנחיה מס' 2.06 של התביעה הצבאית)

• בהתאם להוראות סעיף 250א לחוק השיפוט הצבאי, ניתן לחייב חיילים להיבדק בבדיקות שעשויות להעיד על החזקה ושימוש בסמים. 
• ככלל, בדיקה לגילוי סמים נעשית באמצעות בדיקת שתן.
• סירוב לבדיקת סמים מהווה עבירה צבאית: סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי קובע כי חייל שנצטווה להיבדק על פי סעיף 250א' וסירב לכך – דינו עונש מקסימלי של 2 שנות מאסר. 
• הנחיה מס' 2.06 של התביעה הצבאית הראשית שכותרתה "סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים" מסדירה נושאים כגון מדיניות העמדה לדין,מעצר וענישה בכל הנוגע לסירוב לבדיקת סמים.

מדיניות מעצר בעבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים

• ככלל, כאשר מוגש כתב אישום לבית הדין הצבאי המייחס לחייל עבירה של סירוב להיבדק לגילוי סמים כעבירה יחידה, לא תעתור התביעה הצבאית למעצרו של החייל.

מדיניות ענישה בעבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים

• על פי פסיקת בית הדין הצבאי לערעורים, יש לגזור על חיילים המורשעים בעבירה של סירוב להיבדק עונש מאסר בפועל.
• על פני הנחיית התביעה הצבאית הראשית, ככלל, מבחינת ענישה, מדיניות התביעה היא שעבירת הסירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים שקולה כנגד שימוש אחד לפחות בסם.

עבירות סמים בצבא: הסדרים מותנים והסדרי הקפאה (הנחיה מס' 3.07 של התביעה הצבאית הראשית)

• הסדר מותנה הוא הסכם בין התביעה הצבאית, לבין החייל החשוד לפיו מודה החייל בביצוע העובדות המהוות עבירה, ואשר בגינן נחקר, ומתחייב לקיים את התנאים שפורטו בהסדר. זאת, כנגד התחייבות התביעה הצבאית לסגור את התיק שנפתח כנגד החייל.
• הנחיה מס'  3.07 של התביעה הצבאית מסדירה את כל הנוגע לעריכתם של הסדרים מותנים במשפט הצבאי.
• סגירת תיק בהסדר מותנה יכול שתעשה בשני שלבים שונים:
  • טרם הגשת כתב האישום – וזאת כאשר מדובר בעבירות אשר לדעתו של פרקליט צבאי, אינן מצדיקות את מעצר החייל החשוד.
  • לאחר הגשת כתב אישום – גיבוש הסדר מותנה ו"הקפאת" הדיון בבית הדין הצבאי וזאת עבירות, אשר היקפן מצדיק, לדעת פרקליט צבאי, עתירה למעצר פתוח,
• בתמצית, באשר לעבירות סמים שבוצעו בנסיבות אזרחיות, ואף באשר לעבירה של סירוב להיבדק לגילוי סמים, נקבע שניתן לסגור תיק בהסדר מותנה בתנאים המפורטים בהנחיה עצמה.
• יודגש כי הנחיה זו לא חלה על משרתי קבע וקצינים בשירות חובה.

דוגמאות לטיפול משרדנו בעבירות סמים בצבא

• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים. 

עורך דין צבאי

משפט צבאי – ייצוג משפטי | דיני צבא | עבירות סמים בצבא | עו"ד צבאי | חקירת מצ"ח | בית דין צבאי

הפוסט עבירות סמים בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין צבאי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (21)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

תיווך בסמים | החזקה ושימוש בסמים שלא לצריכה עצמית – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו מסתיים ההליך הפלילי בבית משפט השלום בת"א באי הרשעה פלילית.

תיווך בסמים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית – סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירת תיווך בסמים וכן החזקת סמים שלא לצריכה עצמית.
• בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה במסגרתו הובלנו לסיום הליך פלילי הנוגע לעבירות תיווך בסמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית ללא הרשעה.

מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו – תיווך בסמים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית – אי הרשעה פלילית.

כתב האישום אשר הוגש כנגד סטודנט – תיווך בסמים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית.

• כנגד סטודנט לפסיכולוגיה מאוניברסיטת תל אביב הוגש כתב אישום חמור, המייחס לו, בשלושה אישומים שונים, שורה של עבירות סמים:
  • תיווך בסמים, עבירה בניגוד לסעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג – 1973. בהקשר זה נטען בפרק העובדתי בכתב האישום כי הסטודנט רכש סם מאדם אחר וחלק מהסם שרכש, סיפק לחבריו במחיר עלות. בגין מעשיו אלו, הואשם הסטודנט בעבירה פלילית של תיווך בעסקת סמים.
  • החזקת סמים שלא לצריכה עצמית (קנאביס במשקל 110.73 גרם נטו), עבירה בניגוד לסעיף 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים.
  • החזקת סם מסוג קנאביס ושימוש בו בעשרות הזדמנויות, במשך תקופה של כשנה וחצי, עבירה בניגוד לסעיף 7(א) + 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים.

• מאחר והמחוקק מתייחס בחומרה רבה לכל מי שנוטל חלק בשרשרת הפצת הסם, קבע המחוקק בפקודת הסמים המסוכנים, לצד העבירות של תיווך בסמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, עונש מקסימלי חמור של 20 שנות מאסר.

הסדר הטעון אשר גיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר עם התביעה המשטרתית.

• בעקבות מו"מ שניהל עו"ד פלילי גיא פלנטר עם מפלג תביעות פליליות תל אביב, נחתם בין באי כוח הצדדים הסדר טעון כדלקמן:
  • כתב אישום יתוקן לקולא, באופן שתימחק כליל העבירה של תיווך בסמים והסטודנט יודה רק בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, במשקל 100 גרם נטו, ובהחזקה ושימוש בסם לצריכה עצמית (בדיוק כפי שהודה בחקירתו במשטרה).
  • במידה ויתקבל אודות הסטודנט תסקיר חיובי משירות המבחן, הממליץ על אי הרשעה, יעתרו באי כוח הצדדים לסיום ההליך הפלילי בצו לשירות תועלת הציבור (של"צ), ללא הרשעה במרשם הפלילי.
• לאחר שהתקבל תסקיר משירות המבחן הממליץ על סיום ההליך באי הרשעה, עתרו הצדדים לאמץ המלצה זו ולהימנע מהרשעתו של הסטודנט.

בית משפט השלום בתל אביב מאמץ את הסדר הטעון ומסיים את ההליך ללא הרשעה.

• בית משפט השלום תל אביב – יפו  (כב' השופט דניאל בארי) כיבד את הסדר הטעון והורה כי הסטודנט יבצע 150 שעות של שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה בדין.
• סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה הבטיח, כי עתידו המקצועי של הסטודנט לא יחסם וכי לא יוכתם שמו באות קלון של הרשעה פלילית.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הסטודנט, על תיקוניו במסגרת הסדר הטעון, וכן בפסק הדין שקבע כי ההליך הפלילי יסתיים ללא הרשעה.

תיק פלילי 6582/05, בית משפט השלום תל אביב – יפו, בפני כב' השופטת דניאל בארי.

לקריאה נוספת.

• להרחבה בכל הנוגע לעבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים ראו בעמוד: ארכיון עבירות סמים.
• להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | ארכיון אי הרשעה | ארכיון ביטול הרשעה פלילית | ארכיון הימנעות מהרשעה פלילית | ארכיון  ללא הרשעה | עבירות סמים | תיווך בסמים | החזקת סמים שלא לצריכה עצמית | עורך דין פלילי בתל אביב | עו"ד פלילי בתל-אביב

הפוסט תיווך בסמים | החזקה ושימוש בסמים שלא לצריכה עצמית – אי הרשעה פלילית<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (2)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

תיווך בעסקת סמים | תיווך בסמים | תיווך בעסקי סמים – קבלת ערעור פלילי שהגיש משרדנו: ביטול הרשעה פלילית.

תיווך בעסקת סמים | תיווך בסמים | תיווך בעסקי סמים – קבלת ערעור: ביטול הרשעה.

• משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בעבירות סמים בכלל ובעבירת תיווך בעסקת סמים בפרט.
• אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו הנוגע לעבירת תיווך בעסקי סמים;
• בית המשפט המחוזי קיבל ערעור פלילי שהגיש משרדנו והורה על ביטול הרשעה פלילית בעבירה של תיווך בעסקת סמים.
• בכך הסתיים משפטו הפלילי של מי שהודה בעבירה של תיווך בעסקת סמים ללא הרשעה בפלילים ("אי הרשעה").

מהו תיווך בעסקת סמים?

• פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג – 1977 קובעת:

"סימן ב': מסחר ומעבר

13. יצוא, יבוא, מסחר והספקה

לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו,לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עיסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל.

14. תיווך

לא יתווך אדם – בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בפעולה אסורה לפי סעיף 13".

מה העונש על תיווך בעסקת סמים?

• עבירת תיווך בעסקת סמים מסוכנים מסווגת כעבירה מסוג פשע חמור והעונש המקסימלי בגינה עומד בישראל על 20 שנות מאסר וקנס מקסימאלי של עד כ- 5 מליון ש"ח (סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים).
• לא אחת, ייחס בית המשפט העליון לעבירת תיווך בעסקת סמים מידת חומרה שאינה פחותה מזו של עבירת סחר בסם, בהיות המתווך חוליה המסייעת בהפצת הסם.
• ראו למשל בהקשר זה פסיקתו של כב' השופט ס' ג'ובראן בבש"פ 5714/03 לעבירה של תיווך בעסקת סמים:

"בא-כוח העורר טען כי העורר הינו בגדר מתווך ולא בגדר סוחר. לטעמי, אין זה מעלה או מוריד, זאת מאחר ואין לומר כי תיווך בעסקת סמים הינה פחותת ערך מאשר סחר בסמים, אדרבא: תיווך משמש חוליה בשלשלת, ושבירת חולייה אחת עשוייה לשבור את השלשלת כולה".

מקרה להמחשה אשר טפול במשרדנו – קבלת ערעור וביטול הרשעה בעבירת תיווך בעסקת סמים.

כתב האישום המקורי שהוגש לבית משפט השלום – עבירות תיווך בעסקת סמים + החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית.

• פרשה זו עוסקת בבחור צעיר אשר שירת שירות צבאי מלא ותקין בחיל אוויר, סטודנט לתואר ראשון במנהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה, אשר לראשונה בחייו הסתבך בפלילים, בעבירות סמים.
• כנגד הצעיר הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בתל אביב – יפו  המייחס לו, בשני אישומים שונים, עבירות פליליות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג – 1977:
  • באישום הראשון נטען כי החזיק בחדרו סם מסוכן מסוג חשיש, לצריכתו העצמית. בהתאמה, הואשם הצעיר בעבירה של החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית, בניגוד לסעיף 7 (א) + (ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים.
  • באישום השני נטען כי רכש במועדון לילה בנמל תל אביב מאדם שזהותו לא ידועה סם מסוג מריחואנה, תמורת 350 ש"ח ובהמשך העביר את הסמים שרכש לנאשם אחר, וקיבל תמורתם את מחיר עלות הסם.
  • במעשיו אלו, כך נטען בכתב האישום, תיווך הצעיר בעסקת סם בין נאשם אחר לאותו אדם ממנו רכש את הסמים.
  • בהקשר זה, הואשם הצעיר בעבירה של תיווך בעסקת סמים, עבירה פלילית בניגוד לסעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים.
• במסגרת כתב האישום, העמידה התביעה המשטרתית את הצעיר על כך, שבשל חומרת העבירות המיוחסות לו, קיימת אפשרות שתעתור לעונש של מאסר בפועל.
• כתב האישום המקורי כלל גם 2 נאשמים נוספים, אשר הואשמו אף הם בעבירות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.
• בהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם ובתכניותיו להשתלב בעתיד במגזר הפיננסי, הרשעתו בפלילים היתה גורמת לו נזקים כבדים.
• על חשיבותה של אי הרשעה בדין וכיצד ניתן לסיים הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

הסדר הטעון שנחתם עם משטרת ישראל – מחיקת האישום הראשון ופתיחת מסלול לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.

• עוד בטרם מענה לכתב האישום, ובעקבות מו"מ שניהל עו"ד פלילי גיא פלנטר עם מפלג תביעות פליליות תל אביב, נחתם הסדר טעון כדלקמן:
  • כתב אישום יתוקן באופן שימחק כליל האישום הראשון.
  • הנאשם יודה בעובדות האישום השני בכתב האישום המתוקן.
  • תוצגנה לבית המשפט העובדות המוסכמות הבאות, המהוות את נסיבות ביצוע העבירה:
    • הנאשם ונאשם מס' 2 הינם חברי ילדות.
    • הנאשם רכש את הסם לבקשת נאשם מס' 2, במחיר עלות, ולא הפיק מכך כל רווח, למעט השימוש בצוותא.
    • שוטר סמוי שניסה לרכוש מהנאשם סם בשיחת טלפון נענה בשלילה, והנאשם השיב לו שאינו מתעסק בכך.
  • בטרם הרשעתו, יישלח הנאשם לשירות המבחן לקבלת תסקיר בעניינו אשר יבחן (בין היתר) את שאלת סיום ההליך ללא הרשעה.
  • עמדת התביעה המשטרתית להרשעה ולענישה הרתעתית בדמות מאסר על תנאי, אולם היא תשוב ותבחן את עמדתה לאחר קבלת התסקיר.
  • ההגנה תעתור כרצונה לעניין ההרשעה והעונש.
• במסגרת הסדר הטיעון, הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, וכן הוצגו לבית המשפט הנכבד (כב' השופט יצחק יצחק) העובדות המוסכמות כאמור לעיל, לרבות העובדה כי הנאשם רכש לבקשת חברו (הנאשם 2) את הסם במחיר עלות, ולא הפיק מכך כל רווח. בהתאם להסדר הטעון, הורה בית המשפט על קבלת תסקיר בעניינו של הנאשם.

הרשעתו של הנאשם בערכאה הראשונה – בית משפט השלום החליט להרשיע את הנאשם בעבירה של תיווך בעסקת סמים.

• שירות המבחן הגיש בעניינו של הנאשם תסקיר מפורט הממליץ על הטלת צו שירות לתועלת הציבור (של"צ) בהיקף נרחב של 300 שעות, ללא הרשעתו בדין.
• בתסקיר שהוגש בענין הנאשם לבית המשפט, עמד שירות המבחן על כך שמדובר בבחור צעיר ונורמטיבי, נקי מכל סם, אשר אינו מאופיין בדפוסי התנהגות עבריינים או התמכרותיים, והסתבכותו בעבירה באה על רקע קלות דעת. בדיקות השתן אותן מסר העידו על ניקיון משרידי סם.
• שירות המבחן התרשם כי הנאשם מודה בביצוע המעשה, הפנים את חומרתו, מצר על התנהגותו, והורתע לחלוטין מן ההליכים הפליליים שננקטו כנגדו ואין חשש להישנות עבירה דומה בעתיד.
• לעניין שאלת סיום ההליך ללא הרשעה, נימק שירות המבחן את המלצתו להימנע מהרשעה באופן הבא :

"מבלי להתעלם מחומרת העבירה, לאור גילו הצעיר, העובדה כי מדובר בעבירה ראשונה ויחידה ולאור התרשמותנו כי מדובר בעבירה שנעשתה מתוך קלות דעת וההליך המשפטי וכן הבנתו של הנאשם, יש בהם כדי למנוע הישנות עבירה דומה, אנו ממליצים להימנע מהרשעתו בדין. כעונש חינוכי וקונקרטי, שימנע טשטוש העבירה, נמליץ על הטלת של"צ בהיקף נרחב של 300 שעות".

• במעמד שמיעת הטעונים לעונש, עתרה התביעה המשטרתית להרשיע את הנאשם ולהשית עליו עונש מאסר על תנאי וקנס ואילו ההגנה ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן, להימנע מהרשעה, ולהטיל על הנאשם ענישה חינוכית בדמות של"צ.
• בתום שמיעת טיעוני הצדדים, נתן בית משפט השלום בת"א את פסק דינו. בית המשפט הנכבד (כב' השופט יצחק יצחק) דחה את בקשתו של הנאשם להימנע מהרשעתו, הרשיעו והשית עליו עונש של 8 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים וקנס בסך 1,500 ש"ח.

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, מקבל את ערעור ההגנה ומבטל את ההרשעה בעבירה של תיווך בעסקי סמים.

• הצעיר לא השלים עם הרשעתו בדין, ובאמצעות עורך דין פלילי גיא פלנטר, הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים (ערעור פלילי 39813-07-11).
• מטעם המדינה, הופיעה בערעור הפלילי פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), המייצגת את תביעות המשטרה בתיקי ערעור.
• הערעור נשמע בפני בית המשפט המחוזי בהרכב של 3 שופטים: אב"ד, כב' השופטת דבורה ברלינר, נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו, כב' השופט ג'ורג קרא (כיום שופט בית המשפט העליון) וכב' השופטת מרים סוקולוב.
• לאחר שנשמעו מלוא טיעוני באי כח הצדדים, המליץ בית המשפט המחוזי בפני הפרקליטות להסכים לביטול הרשעתו של הצעיר.
• בעקבות הסכמת הפרקליטות, הורה בית המשפט המחוזי על ביטול ההרשעה, כמו גם ביטול המאסר על תנאי והקנס שנגזרו על הצעיר. בהסכמת ההגנה, נקבע כי הסכום שהוטל מלכתחילה כקנס וכבר שולם – יועבר לקרן למלחמה בסמים.
• לצד ביטול ההרשעה הפלילית, קבע בית המשפט המחוזי כי הצעיר יבצע 150 שעות שירות לתועלת הציבור.
• ייחודו של פסק הדין בכך, שלמרות חומרת העבירה בה הודה הצעיר – תיווך בעסקי סמים מסוכנים, הפכה ערכאת הערעור את פסק דינו של בית משפט השלום וביטלה את ההרשעה בפלילים.
• סיום ההליך הפלילי בביטול ההרשעה הבטיח, כי הצעיר יוכל להשתלב בעתיד במגזר הפיננסי וכי שמו לא יוכתם באות קלון של הרשעה פלילית.
• בקובץ בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום ובפסק הדין עצמו. מטעמים של צנעת הפרט, נמחקו פרטים מזהים אודות הצעיר.
• הפרשה פורסמה בירחון הסניגור מספר 177 (דצמבר 2011) בעמ' 28. 

ערעור פלילי 39813-07-11, בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים, לפני אב"ד, הנשיאה דבורה ברלינר, כב' השופט ג'ורג קרא, כב' השופטת מרים סוקולוב.

לקריאה נוספת.

• להרחבה בכל הנוגע לעבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים ראו בעמוד: ארכיון עבירות סמים.
• להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.

עורך דין פלילי | ערעור פלילי | עבירות סמים | אי הרשעה

משפט פלילי | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות סמים | תיווך בעסקי סמים | תיווך בסם | תיווך בסמים | תיווך בעסקת סמים | עורך דין פלילי בתל אביב | עו"ד פלילי בתל-אביב

הפוסט תיווך בעסקת סמים | תיווך בסמים | תיווך בעסקי סמים – קבלת ערעור פלילי: ביטול הרשעה.<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (1)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

איוואסקה | Ayahuasca | יבוא סמים + סחר בסמים. בעקבות ייצוג משפטי – סיום בעבודות שירות . בתמונה: היכל המשפט בחיפה.

תמצית הפרשה: יבוא סמים מפרו – איוואסקה Ayahuasca, סחר בסמים במסגרת סדנאות וטקסי טיהור בישראל – סיום בעבודות שירות.

• כתב אישום המייחס עבירות של יבוא סמים, סחר בסמים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ושיבוש מהלכי משפט – והכל בהקשר ליבוא איוואסקה (Ayahuasca) מפרו ושימוש בו בטקסים ובסדנאות בישראל – מסתיים בעבודות שירות.
• פרשה זו זכתה לתהודה תקשורתית. ראו בהקשר זה למשל כתבה שפורסמה ב- Mako: "תקדים: כתבי אישום נגד עורכות טקסי היטהרות באמצעות סם איוואסקה".

תפיסת בקבוק איוואסקה בדרכו מפרו לישראל ופתיחה בחקירה פליליתצ בחשד לעבירת יבוא סמים.

• פרשה זו עוסקת בפסיכולוגית שערכה סדנאות רבות משתתפים בצוותא עם נאשמת נוספת, במהלכן סיפקו לעשרות משתתפים משקה המכונה "איוואסקה", המכיל סמים מסוג Harmine (להלן – "הרמין") ו- DMT, אותו ייבאו מדרום אמריקה.
• הרמין ו- DMT נכללים בפקודת הסמים המסוכנים בתשל"ג -1973ואסורים בהחזקה ובשימוש בישראל.
• תחילתה של פרשה זו בבקבוק איוואסקה המכיל הרמין ו- DMT, אשר נשלח מפרו לישראל ואותר בדרכו לישראל על ידי המכס הצרפתי. לאחר שהרשויות הצרפתיות דיווחו על התפיסה למשטרת ישראל, הועבר הבקבוק תחת השגחה למשטרת ישראל ובהמשך, סיפקו שוטרים סמויים את הבקבוק (תחת מסווה של שליחות בדואר) לנמנעת המשלוח, תושבת ישראל – א'.
• מיד לאחר קבלת הבקבוק – נעצרה א', ומעצרה וחקירתה הובילו למעצרם של רבים נוספים שנחשדו כמי שהפעילו בישראל סדנאות בתשלום אותן תיארו כסדנאות להעצמה אישית, במהלכן סופק למשתתפים משקה איוואסקה.
• במרכז הפרשה עמדה אותה פסיכולוגית, גברת ט', אשר נחשדה כמי שייבאה את האיוואסקה לישראל וניהלה בצוותא עם נאשמת נוספת את הסדנאות בהן סיפקו השתיים את האיוואסקה למשתתפים.
• גברת ט' נעצרה, בחשד לביצוע עבירות של סחר בסמים, יבוא סמים ואספקה של סמים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, קשירת קשר לביצוע פשע (יבוא סמים) ושיבוש מהלכי משפט. עימה נעצרו גם חלק מבני משפחתה, שנחשדו אף הם בעבירה של סחר בסמים – אספקת איוואסקה במסגרת אותן סדנאות.
• החקירה המשטרתית דרשה משאבים רבי היקף; מעבר לפעולות חקירה שבוצעו על ידי רשויות חקירה בחו"ל, נחקרו בישראל חשודים רבים תחת אזהרה, התבצעו מעצרים ועימותים, נערכו מחקרי תקשורת מקיפים ונגבו עדויות מעשרות רבות של עדים, ביניהם אף משתתפי סדנאות האיוואסקה.

כתב האישום החמור אשר הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה – יבוא סמים, סחר בסמים, החזקה ושימוש בסם שלא לצריכה עצמית ושיבוש מהלכי משפט.

• עם תום פעולות החקירה, הוגש כנגד ט' וכנגד שותפתה נ' כתב אישום חמור המייחס להם ריבוי עבירות של יבוא סמים מסוכנים, סחר בסמים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, קשירת קשר לביצוע פשע (יבוא סם מסוכן) ושיבוש הליכי חקירה (בכך שאחת הנאשמות מחקה הודעות מפלילות). 
• רשימת עדי התביעה כללה לא פחות מ- 72 עדים, מהם 7 עדים זרים, 41 שוטרים ואנשי מכס שביצעו פעולות חקירה בישראל וכ- 21 עדים שנטלו חלק בסדנאות בהן סופק משקה איוואסקה.
• מדובר בכתב אישום חמור מאד, הכולל מספר עבירות מסוג פשע, כתב אישום המייחס לנאשמות עבירות ברף החומרה הגבוה ביותר שבפקודת הסמים המסוכנים – והרשעה בו "As is", חשפה את הנאשמות לעונש מאסר ממושך, מאחורי סורג ובריח.
• חלק ניכר מהחקירה, היו הנאשמות עצורות מעצר של ממש, ולאחר הגשת כתב האישום כנגדן החליפו את ייצוגן המשפטי. למשרדנו פנתה אם כן ט' לאחר הגשת כתב האישום כנגדה, ושכרה את שרותינו לייצגה בהליך הפלילי בפני בית המשפט המחוזי בחיפה.

על משקה איוואסקה (Ayahuasca) והחומרים האסורים בפקודת הסמים המסוכנים הישראלית – Dmt ו- Harmine.

• המשקה שנתפס באותו בקבוק שיובא מפרו מוכר כמשקה האיוואסקה (Ayahuasca  – וכך אף צוין בכתב האישום שהוגש כנגד שתי הנאשמות), כאשר בחוות דעת של מומחה מטעם המדינה נקבע כי המשקה מכיל סמים מסוכנים מסוג DMT ו- Harmine (הרמין).
• חומרים אלו מצויים בתוספת לפקודת הסמים המסוכנים, ואסורים לשימוש, סחר, ייבוא או הפצה בניגוד לחוק. מדובר בחומרים המוכרים פחות למערכת המשפט הישראלית (בניגוד לדוגמא לסמים מסוג קנאביס, הירואין או קוקאין), ולמעשה מדובר באחד המקרים הבודדים בהם הוגש כתב אישום בישראל העוסק במשקה איוואסקה.
• בכתב האישום המקורי שהוגש בפרשה זו על ידי פרקליטות מחוז חיפה נטען, על בסיס חוות דעת מומחה, כי DMT נחשב לסם השייך למשפחת הסמים ההזייתים, והשפעותיו כוללות, בין היתר, הקאות, בלבול, מתח שרירים היכול להביא לשיתוק, כאבי שרירים, כשל כלייתי ופרכוסים. במקרים מסויימים, כך נטען בכתב האישום, עלול השימוש ב-  DMT להוביל למוות.
• אלא שנטילת סם מסוג DMT דרך הפה (באמצעות שתייה לדוגמא) לא תגרור לשום תגובה משום שהחומר מתפרק במהירות בקיבה – ועל כן, כלל ההשפעות שנזכרו לעיל, לא יורגשו בגופו של המשתמש.
• על מנת שניתן יהיה לחוש בהשפעת ה –DMT, יש לצרוך אותו ביחד עם חומר המעכב את פירוקו בקיבה; כאן נכנס לפעולה ההרמין, שאף הוא סם אסור בפקודת הסמים המסוכנים, חומר שבכוחו לעכב את פירוקו של ה – DMT. נטילת משקה המכיל את שני החומרים האלו גם יחד – תוביל את המשתמש להיחשף להשפעות ה- DMT.
• במקרה הנדון כאן, כך קבעה חוות דעת של המעבדה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל, בתוך משקה האיוואסקה שנתפס נמצאו הן DMT והן Harmine.

גישתן של רשויות החקירה והתביעה בישראל לשימוש במשקה איוואסקה.

• על השקפתה של משטרת ישראל בכל הנוגע ליבוא, החזקה ושימוש באיוואסקה ניתן ללמוד מדברים שמסר ראש מחלק פשיעה מאורגנת ביחידה המרכזית במחוז חוף במשטרה, רפ"ק גיא וגנר, עם מעצרם של שתי הנאשמות.
• הדברים פורסמו על ידי כתב Mako, שמעון איפרגן בכתבה: "תקדים: כתבי אישום נגד עורכות טקסי היטהרות באמצעות סם איוואסקה":

"בגדול, זה נכון שהתופעה הזו ידועה בארץ שנים רבות, אבל כשהגיע אלינו המידע מנתב"ג החלטנו לחקור את התופעה. זה לא פשוט להגיע לאנשים שמארגנים את אותן סדנאות ומשתמשים באיואסקה. לא מדובר בעבריינים, נרקומנים או סוחרי סמים ברחובות, אלא באנשים נורמטיביים, בעלי מקצועות חופשיים שמנהלים את הסדנאות בשיטה של מפה לאוזן. הסדנאות מתנהלות במסווה של רוחניות שכוללות שימוש בסם הזה, שיכול כמו כל סם הזיה אחר לגרום גם למוות", טוען ראש מחלק פשיעה מאורגנת ביחידה המרכזית במחוז חוף במשטרה, רפ"ק גיא וגנר, "מבחינתנו זה סם שנמצא בפקודת הסמים ואסור לשימוש לא רק בארץ, אלא גם בארה"ב".

"…במשטרה חושבים קצת אחרת: מבחינתם, מדובר במסיבות סמים לכל דבר ועניין, ולא בסדנאות ריפוי ורוחניות והעצמת הנפש כפי שהמארגנות טענו. "מדובר בסם שיכול לגרום לשיתוק בגוף. לא הייתי מקל ראש בשימוש באיואסקה", טוען רפ"ק וגנר, "לא הייתי מזלזל בסם. אנשים לא מבינים עד כמה הוא יכול להיות קטלני". לדבריו, בגלל אופי האנשים שאינם מוגדרים כעבריינים המשטרה מתקשה לחשוף את כל פעילות הסדנאות ברחבי הארץ. "כשיש לנו מידע אנחנו פועלים, כמו במקרה הזה, אבל זו פעם ראשונה שמגישים כתב אישום בגין סחר וייבוא של האיואסקה לישראל. זה חבר'ה שפועלים בחשאיות רבה. נכון שהסם הזה לא מוכר מספיק בציבור כמו סמי הפיצוציות, אלא בקרב אוכלוסיה קטנה מאוד של אנשים, אבל זה לא אומר שלא צריך להזהיר את הציבור מפני השימוש בו", הסביר רפ"ק וגנר, "מדובר באנשים שמבוססים יחסית ויש להם כסף כדי להשתתף באותן סדנאות. מה שמעניין פה שזה פעל כמו עסק משפחתי. יירוט משלוח הבקבוקים עזר לנו להגיע למעורבים". 

• ה- DMT נחשב לסם פסיכודלי, שייך לקטגוריית ה"סמים הקשים" (בניגוד לדוגמא לקנאביס, הנחשב ל"סם קל"), ומשכך, גם יחס גורמי רשויות החוק במקרים אלו – מחמיר.

על חומרת העבירות אשר יוחסו לנאשמות בכתב האישום – יבוא סמים וסחר בסמים.

• עבירת יבוא סמים ועבירת סחר בסם מסוכן מוסדרת בסעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים. סעיף 19א לפקודה קובע את העונש למי שהורשע בעבירות מסוג זה:

"13. לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל."

19א. העובר על הוראות סימן זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977."

• עבירת החזקה בסם מסוכן שלא לצריכה עצמית מוסדרת בסעיף 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים – נחשבת אף היא לפשע חמור, והעונש הקבוע בצידה עומד על 20 שנות מאסר:

"לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל.

האמור בסעיף זה בדבר איסור החזקה אינו חל על סם מסוכן הנמצא במעבר שהותר לפי פקודה זו.

העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977".

• להרחבה בכל הנוגע לייצוג משפטי של משרדנו בעבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.

ההליך הפלילי בפני בית המשפט המחוזי בחיפה.

• בשל החומרה שמייחסת מדינת ישראל לסמים מסוג זה, ובשל היקף המעשים ומגוון העבירות שיוחסו לנאשמת בכתב האישום – עמדתה של הפרקליטות הייתה לענישה מאחורי סורג ובריח, וזאת – לתקופה ממושכת.
• מאידך – בידי ההגנה היו טיעונים משפטיים תקדימיים מסוגם – אשר עוגנו בחוות דעת מומחים מישראל ומחו"ל, חלקם מבכירי חוקרי האיוואסקה בעולם.
• במצב דברים זה, כפרה הנאשמת במיוחס לה – וההליך נקבע לשמיעת ראיות בפני כב' השופט אמיר טובי בבית המשפט המחוזי בחיפה.
• עוד בטרם פתיחת ההליך, התקיימו דיונים משפטיים מקדימים במסגרתם ביקשה ההגנה חומרי חקירה שהיו חסרים, העלתה טענות מקדמיות חדשניות וניהלה דיונים שנגעו לבקשות ייחודיות בתחומי סדרי הדין.
• כך לדוגמא, מאחר שכתב האישום כלל עדי תביעה מחו"ל – ביקשה המדינה לאפשר להם למסור עדותם באמצעות ווידיאו קונפרנס. ההגנה התנגדה ועמדה על העדתם של העדים בישראל, ובית המשפט המחוזי דחה את בקשת הפרקליטות.

הסדר טיעון מקל וסיום ההליך הפלילי בעבודות שירות.

• תוך כדי הליך שמיעת הראיות, ביוזמת בית המשפט המחוזי ולנוכח הערותיו – נפגשו הצדדים והגיעו להסדר טיעון המקל באופן משמעותי עם הנאשמות.
• במסגרת הסדר הטעון תוקן כתב האישום באופן משמעותי לקולא, מרבית מן האישומים אוחדו וצומצמו, עבירת הסחר בסם מסוכן הומרה לעבירת הספקת סם מסוכן (הנחשבת קלה יותר) ועבירת שיבוש הליכי משפט נמחקה לחלוטין מכתב האישום המתוקן.
• ביחס לענישה, הגיעו הצדדים להסכמות כי על גב' ט' יוטלו 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה וקנס סמלי.
• כדרכם של הסדרי טעון, טענותיהם של הצדדים לא הגיעו להכרעה שיפוטית, וכך – טענות הגנה כבדות משקל, מגובות במצב המשפטי במחוזות אחרים בעולם ובחוות דעת של מומחים בעלי שם עולמי – נותרו ללא הכרעה שיפוטית. ניתן להניח, כי בעניין זה טרם נאמרה בישראל "המילה האחרונה" ביחס למשקה איוואסקה (Ayahuasca).

גזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה – אימוץ הסדר הטעון והטלת עבודות שירות.

• בגזר דינו, החליט בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט אמיר טובי) לכבד את הסדר הטיעון שנקשר בין הצדדים, תוך שהוא מציין:

"לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, ובשים לב למכלול הנסיבות הייחודיות בתיק זה, סבורני כי הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים סביר ומאוזן ויש לקיימו. העבירות בהן הורשעו הנאשמות הן חמורות, אך בשים לב לנסיבות הקשורות בביצוען, דומה כי העונש שהוסכם בין הצדדים נופל בתוך מתחם העונש ההולם. אף הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות נשוא הדיון, ובכלל זאת עברן הנקי של הנאשמות והיותן נשים נורמטיביות ללא כל הסתבכות קודמת בפלילים, גילן, הודייתן ונטילת האחריות על מעשיהן, מובילות למסקנה כי יש לאשר את הסדר הטעון".

• אשר על כן, גזר בית המשפט על הנאשמות 6 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי ועל הנאשמת אשר יוצגה על ידי משרדנו (הנאשמת 1) קנס סימלי בסך 5,000 ש"ח, ב- 10 תשלומים חודשיים.
• בסופו של יום אם כן – מכתב אישום חמור ביותר, אשר הרשעה בו חשפה את הנאשמת לתקופת מאסר ממושכת מאחורי סורג ובריח – הסתיים ההליך הפלילי בעניינה – בעבודת שירות בלבד.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת הסדר הטעון ובגזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, המאמץ את ההסדר, ללא פרטים מזהים של המעורבים.
• את הנאשמת 1, הגב' ט', ייצגו עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין רעות רחמן ממשרדו.

תיק פלילי 55992-01-16 בבית המשפט המחוזי חיפה, בפני כב' השופט אמיר טובי. 

עורך דין פלילי

עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי

סחר בסמים | יבוא סמים | אספקת סמים מסוכנים | החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית | איוואסקה | Ayahuasca | עורך דין פלילי בצפון | עורך דין פלילי בחיפה | עו"ד פלילי בחיפה | ייצוג משפטי פלילי בחיפה | בית משפט השלום בחיפה – ייצוג משפטי | בית המשפט המחוזי בחיפה – ייצוג משפטי

הפוסט עבירות סמים – איוואסקה | Ayahuasca | יבוא סמים מפרו, סחר בסמים בסדנאות בישראל – עבודות שירות<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (2)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי