ארכיון תקיפת קטין - דוגמאות למקרים שטופלו ע"י עו"ד פלילי גיא פלנטר

תקיפת קטין – ביטול כתב אישום בעקבות ייצוג משפטי של עו”ד פלילי 4.9 (43)

גיא פלנטר — Fri, 07 Apr 2023 11:03:30 +0000

תקיפת קטין – בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין פלילי גיא פלנטר מורה בית משפט השלום ברחובות על ביטול כתב אישום.

תקיפת קטין + תקיפת בן זוג – ביטול כתב אישום

משרדנו מעניק ייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות תקיפת קטין ותקיפת בן או בת זוג בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה במסגרתו, בעקבות ייצוג משפטי ללקוחה אשר הואשמה בעבירות של תקיפת קטין ותקיפת בן זוג – ביטל בית משפט השלום ברחובות את כתב האישום.

כתב האישום שהוגש לבית משפט השלום ברחובות – אישום בעבירות תקיפת קטין ותקיפת בן זוג

כנגד צעירה תושבת רחובות, ללא הסתבכויות קודמות עם החוק, הוגש כתב אישום לבית משפט השלום ברחובות המייחס לה (בשני אישומים שונים) עבירות פליליות הנוגעות לאלימות במשפחה:
- תקיפת בן זוג, עבירה בניגוד לסעיף 379 ביחד עם סעיף 382 (ב)(1) לחוק העונשין;
- תקיפת קטין בן משפחה, עבירה בניגוד לסעיף 379 ביחד עם סעיף 382 (ב)(2) לחוק העונשין.
המחוקק רואה בחומרה רבה עבירות אלימות במשפחה ושם לו למטרה לנסות ולמגר את התופעה.
בהתאמה, עבירות תקיפת קטין ותקיפת בן זוג הוגדרו על ידי המחוקק כעבירות תקיפה בנסיבות מחמירות, שלצידן עונש מקסימלי של 4 שנות מאסר.
במקרה הנדון כאן, החזיק כתב האישום שהוגש כנגד הצעירה בשני אישומים:
- על פי הנטען באישום הראשון בכתב האישום, תקפה הצעירה את בעלה, בכך שסטרה לו מספר פעמים. אחת הסטירות, כך נטען, פגעה בעינו ובעקבות זאת נזקק הבעל לטיפול רפואי. על בסיס טענות אלו, הואשמה הצעירה בכתב האישום בעבירה של תקיפת בן זוג.
- באישום השני נטען כי תקפה את בנה הקטין בכך שהשליכה לעברו בחוזקה שלט טלוויזיה שפגע במצחו. על בסיס טענות אלו, הואשמה הצעירה בעבירה של תקיפת קטין.

ביטול כתב האישום בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו

עורך דין פלילי גיא פלנטר בא בדברים עם התביעה המשטרתית והשיג את הסכמתה לחזרה מכתב האישום.
משחזרה התביעה המשטרתית מכתב האישום, הורה בית משפט השלום רחובות (כב’ השופט ירון לוי) על ביטול כתב האישום.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין:
- בכתב האישום שהוגש כנגד הצעירה המייחס לה עבירות של תקיפת קטין ותקיפת בן זוג;
- בהחלטת בית משפט השלום ברחובות המורה על ביטול כתב האישום.

תיק פלילי בבית משפט השלום רחובות, בפני כב’ השופט ירון לוי.

לקריאה נוספת

בנושא תרחישים שונים לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ביטול כתב אישום.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייצוג משפטי פלילי – ביטול כתב אישום | עבירות אלימות במשפחה | תקיפת קטין | תקיפת בן זוג | בית משפט השלום רחובות | עו”ד פלילי | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי ברחובות | עו”ד פלילי ברחובות | עורך דין פלילי בשפלה | כתב אישום

הפוסט תקיפת קטין – ביטול כתב אישום בעקבות ייצוג משפטי של עו”ד פלילי 4.9 (43) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (99)

גיא פלנטר — Thu, 06 Apr 2023 06:30:45 +0000

עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה בכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי עבירות אלימות במשפחה אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.
כל המקרים המוצגים בהמשך עמוד זה נוגעים לעבירות אלימות במשפחה, ולעבירות הנלוות לעימותים בין בני זוג או בני משפחה כגון: תקיפת בת זוג או תקיפת בן זוג, תקיפת קטין, תקיפת זקן, איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, התעללות בקטין או בחסר ישע, גרימת היזק בזדון, הסגת גבול פלילית, הפרת הוראה חוקית, עבירות פגיעה בפרטיות, עבירות האזנת סתר, כליאת שווא ועוד.

עבירות אלימות במשפחה – הטיפול המשפטי של משרדנו

ייעוץ משפטי: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בנושא עבירות אלימות במשפחה הן לחשודים ולנאשמים והן לנפגעי עבירה או למתלוננים.
ייצוג משפטי: אנו מעניקים ייצוג משפטי לנאשמים בעבירות אלימות במשפחה בכל הערכאות המשפטיות ובכל בתי המשפט ברחבי הארץ.
ייצוג משפט בהליך צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה – משרדנו מייצג מבקשים ומשיבים בבקשות לצווי הגנה וצווי הרחקה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה.

העדר זכות שימוע בעבירות אלימות במשפחה

הערה חשובה בנוגע לעבירות אלימות במשפחה; ככלל, בעבירות מסוג פשע לא ניתן להגיש כתב אישום מבלי להעניק לחשוד שימוע, במסגרתו מקבל עורך דין המייצג את החשוד הזדמנות לשכנע את הרשות התובעת על שום מה לא יוגש כנגד החשוד כתב אישום (לכלל הזה יש חריגים, אולם זה לא המקום להרחיב עליהם).
חלק מעבירות האלימות במשפחה מסווגת כעבירות מסוג עוון, וביחס לעבירות מסוג עוון כלל לא חלה חובת שימוע בטרם העמדה לדין.
באשר לעבירות אלימות במשפחה מסוג פשע המפורטות להלן, אלה הוחרגו מהחובה להעניק שימוע בטרם הגשת כתב אישום.
- תקיפה כלפי בן משפחה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין.
- גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין.
- כל עבירת פשע שנעברה במהלך ביצוע עבירת תקיפה כלפי בן משפחה ו/או גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג , או בקשר אליה.
לפיכך, חשודים בעבירות אלימות במשפחה עלולים למצוא את עצמם מוזמנים לבית המשפט, לדיון בכתב אישום שהוגש כנגדם, מבלי שקיבלו מכתב יידוע על עצם הכוונה להגיש כנגדם כתב אישום (“מכתב יידוע לחשוד“) ומבלי שנערך בעניינם שימוע, בטרם הוגש כנגדם כתב אישום.
בהקשר זה צריך לדעת את הדבר הבא: קל יותר למנוע הגשת כתב אישום מאשר לבטל כתב אישום שהוגש או לצאת זכאי בדין בבית המשפט.
מה כל זה אומר? חשודים בעבירות אלימות במשפחה המעוניינים שלא יוגש כנגדם כתב אישום, חייבים לפנות מיד לאחר חקירתם לעורך דין פלילי, על מנת שהאחרון יפנה מטעמם לרשות התובעת ויבקש לערוך בעניינם שימוע לפנים משורת הדין.
עוד על השימוע הפלילי ראו בעמוד – שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א וכן ראו: מכתב יידוע לחשוד.

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – ביטול כתב אישום בעקבות חקירה נגדית של המתלוננת

נסיבות המקרה וכתב האישום שהוגש – טענות למסכת ארוכה ואכזרית במיוחד של עבירות אלימות כנגד בת זוג, אשר גרמו לחבלות של ממש

הנאשם בפרשה זו סטודנט למשפטים המתגורר בתל אביב, ללא הסתבכויות קודמות עם החוק.
לאחר מערכת יחסים שנמשכה 3 שנים וידעה לא אחת עליות וירידות, נפרד הנאשם מחברתו.
9 ימים לאחר פרידתם, ניגשה הצעירה לתחנת משטרה והגישה כנגד חברה לשעבר תלונה. בתלונתה, גוללה המתלוננת טענות בדבר מסכת של התעללות קשה, אשר שיאה באירוע בו לטענתה בעט בכוח בבטנה וגרם לה לחבלות ולשטפי דם. לטענתה, האלימות החלה כבר בתחילת הקשר ובמהלך 3 שנים תקף אותה חברה לשעבר באכזריות, מספר פעמים.
בחקירתו במשטרה, הכחיש הסטודנט מכל וכל את מעשי האלימות החמורים שייחסה לו חברתו לשעבר, אולם הכחשותיו לא עזרו לו;
לאחר ש”בילה” במעצר של ממש ושהה פרק זמן במעצר בית, הגיש כנגדו מפלג תביעות פליליות תל אביב כתב אישום, המייחס לו, ב- 4 אישומים שונים, מעשי תקיפה הגורמת חבלה ממשית, עבירה בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין, וזאת בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 382(ג) לחוק העונשין, (כיוון שמדובר בבת זוגתו לשעבר);
מדובר בעבירה פלילית חמורה אשר לצידה קבע המחוקק עונש מקסימלי של 6 שנות מאסר.
על פי הנטען בפרק העובדתי של כתב האישום, בהזדמנות אחת סטר על לחייה של המתלוננת (אישום ראשון). בהזדמנות אחרת, כך נטען, סטר לה שוב על לחייה, הכה אותה בחוזקה בידה במכת אגרוף ובהמשך תפס אותה בכוח באיבר מינה (אישום שני).
בנוסף, נטען כי במועד אחר רדף אחרי המתלוננת בדירתם, דחפה בכוח לעבר הקיר, לפת אותה בחוזקה בגרונה ובעט ברגלה (אישום שלישי). לבסוף, נטען כי באירוע רביעי, בעט בכוח בבטנה באזור הרחם וגרם לה לחבלות ושטפי דם באזור הפגיעה (אישום רביעי).
הטענות החמורות בכתב האישום העמידו את הסטודנט בסיכון של מאסר של ממש, מאחורי סורג ובריח, במידה ובית משפט ימצא אותו אשם במיוחס לו.

עוצמת הראיות שנאספו כנגד הנאשם

במישור הראייתי, מזווית הראיה של הנאשם, “נתוני הפתיחה” של התיק נראו די עגומים; לצד תלונה מאוד מפורטת ועקבית מצד המתלוננת, חיזקו את תלונתה “סוללה” של עדים שידעו לספר למשטרה על חבלות שראו לטענתם על גופה, בזמן אמת, ועל וסיפורים שלטענתם שמעו מפיה, שוב – בזמן אמת, על אלימות קשה מצדו של הנאשם.
הוסף על כך, שכתמיכה לטענתה שהנאשם בעט בבטנה וגרם לה חבלה ממשית, הציגה המתלוננת תעודה רפואית מחדר מיון.

תוצאות המשפט הפלילי – ביטול כתב אישום

למרות שלל הראיות המפלילות שנאספו כנגדו, עמד הסטודנט על חפותו. במשך כשנתיים ו- 10 חודשים התנהל משפטו הפלילי בבית משפט השלום בתל אביב – יפו.
במשך תקופה זו הספיקה להעיד רק המתלוננת, אשר נחקרה בחקירה נגדית במשך מספר ישיבות על ידי בא כוחו של הנאשם, עורך דין פלילי גיא פלנטר.
בתום חקירתה הנגדית של המתלוננת ע”י הסניגור, שוכנעה התביעה המשטרתית כי המשך ההליך הפלילי כנגד הנאשם יוביל לזיכוי. לא נותר בידיה כל סיכוי סביר להרשעה.
לפיכך, גיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר הסכמה עם התביעה המשטרתית לפיה יימחק כליל כתב האישום , כאילו לא בא לעולם.
משחזרה התביעה המשטרתית מכתב האישום, הורה בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב’ השופטת מרים דיסקין) על ביטול כתב האישום. עם ביטול כתב האישום, לא הסתיר בית המשפט את דעתו שאלמלא חזרה בה התביעה מכתב האישום, היה מזכה בית המשפט את הנאשם בעקבות הדברים שנתגלו בחקירתה הנגדית של המתלוננת.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שבוטל בעקבות חקירתה הנגדית של המתלוננת.

תיק פלילי בבית משפט השלום תל אביב – יפו, בפני כב’ השופטת מרים דיסקין.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות פרטניות לתיקי עבירות אלימות במשפחה אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר (ללא פרטים מזהים של המעורבים).

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בתיקי עבירות אלימות במשפחה, לפי סוג עבירה

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו	דוגמאות למקרים בהם טיפלנו
ארכיון עבירות אלימות במשפחה	ארכיון עבירות פגיעה בפרטיות
ארכיון תקיפת בן משפחה	ארכיון האזנת סתר
ארכיון תקיפת בת זוג	ארכיון עבירות איומים
ארכיון תקיפת בן זוג	ארכיון הטרדה באמצעות מתקן בזק
ארכיון תקיפה הגורמת חבלה ממשית	ארכיון הסגת גבול
ארכיון תקיפת קטין	ארכיון הפרת הוראה חוקית
ארכיון תקיפת קטין או חסר ישע	ארכיון הפרת חובה של הורה או אחראי
ארכיון התעללות בקטין או בחסר ישע	ארכיון כליאת שווא
ארכיון חבלה חמורה	ארכיון היזק לרכוש במזיד
ארכיון תקיפת זקן	ארכיון חבלה במזיד ברכב

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי אלימות במשפחה בהם טיפלנו שהסתיימו בזיכוי, ביטול כתב אישום, אי הרשעה, סגירת התיק הפלילי, עיכוב ההליכים ועוד.

עו”ד פלילי

משפט פלילי | עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עורך דין אלימות במשפחה | חקירה במשטרה

הפוסט עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (99) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות אלימות: תקיפה | חבלה | פציעה | תקיפת קטין | תקיפת זקן – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (73)

גיא פלנטר — Wed, 05 Apr 2023 05:30:57 +0000

עבירות אלימות תקיפה, ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

עבירות אלימות – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בכל הנוגע לעבירות תקיפה הגורמת חבלה ממשית, חבלה חמורה, פציעה, תקיפת קטין, תקיפת זקן

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מטפל בכל מגוון עבירות האלימות ומעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי הן לחשודים ולנאשמים והן למתלוננים ונפגעי עבירה.
בסוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי עבירות אלימות אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

עבירות אלימות – פתח דבר

הקטגוריה של “עבירות אלימות” מאגדת למעשה בתוכה מגוון רב של עבירות, בדרגות חומרה שונות, שהמשותף להן הוא שכולן כרוכות בפגיעה באוטונומיה של הנפגע על גופו ובשלמות גופו.
ניתן לחלק את עבירות האלימות לקטגוריות הבאות:
- עבירות אלימות שמתגבשות מעצם הפגיעה באדם אחר ואין הכרח שייגרמו פגיעה או נזק פיזי למותקף לגיבוש יסודות העבירה.
- עבירות אלימות שבוצעו כלפי אדם הנמנה על סוג מסוים של אוכלוסייה “מוגנת” כגון: קטינים, חסרי ישע, זקנים, עובדי ציבור, שוטרים.
- עבירות אלימות שכתוצאה מהן נגרמה חבלה לאדם המותקף.
בעמוד זה נעמוד על עבירות האלימות המרכזיות בחוק העונשין, תשל”ז – 1977.

עבירות אלימות שהרשעה בהן לא מחייבת פגיעה פיזית באדם המותקף

תקיפה סתם – סעיף 379 לחוק העונשין

“תקיפה סתם” מצויה ברף התחתון של עבירות אלימות והיא תקיפה שכתוצאה ממנה לא נגרמה פגיעה פיזית כלשהי לאדם המותקף.
“תקיפה” מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין באופן הבא:

“378. תקיפה – מהי

המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות”.

המחוקק הגדיר אם כן את עבירת התקיפה הבסיסית באופן רחב ביותר, כך שלמעשה כל מגע הגורם לנזק או ל”אי נוחות”, מכל סוג שהוא, ישיר או עקיף, על גופו של אדם, ללא הסכמתו – יכולה להיחשב עבירה של תקיפה.
כך למשל, יריקה על גופו של אדם אחר, זריקת חפץ על אדם אחר, שפיכת מים במזיד על אדם או דחיפה של דלת שבצדה השני נמצא אדם אחר – תיחשבנה כתקיפה.
בהתאם להוראות סעיף 379 לחוק העונשין, העונש המרבי על עבירה של תקיפה סתם הוא שנתיים מאסר:

“379. דין תקיפה סתם

התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה”.

עם זאת, אם התקיפה בוצעה כדי לבצע פשע, כדי לגנוב דבר או כדי להתנגד למעצר או למנוע מעצר – יהיה דינה המרבי 3 שנות מאסר.

תקיפה בנסיבות מחמירות – סעיף 382 לחוק העונשין

בהתאם להוראות סעיף 382 לחוק העונשין, תקיפה בנסיבות מחמירות הינה אחת מאלה:
- תקיפה בצוותא על ידי שניים או יותר (סעיף 382(א) לחוק העונשין).
- תקיפה של קטין בן משפחה, או תקיפה של חסר ישע על ידי האחראי עליו (סעיף 382(ב)(2) לחוק העונשין).
- תקיפה של בן זוג, לרבות בן זוג לשעבר (סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין).
העונש הקבוע בחוק על עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, כאשר לא נגרמה בעטיה של התקיפה חבלה כלשהי, הוא כפל העונש הקבוע לעבירה של תקיפה סתם, כלומר – 4 שנות מאסר.

תקיפת עובד ציבור – סעיף 382א לחוק העונשין

באופן טבעי, ראה המחוקק בחומרה יתרה מקרים בהם מופנית תקיפה כלפי משרתי ציבור בקשר עם מילוי תפקידם וחובתם.
בכל הנוגע לעבירה זו, ראו בהרחבה בעמוד: תקיפת עובד ציבור.
בכל הנוגע לתקיפת עובדי הוראה, ראו בעמוד – תקיפת עובד חינוך.

תקיפת שוטר – סעיף 273 לחוק העונשין

בדומה לתקיפת עובד ציבור, גם עבירה של תקיפת שוטר איננה מצריכה יסוד של גרימת חבלה. סעיף 273 לחוק העונשין קובע:

“273. תקיפת שוטר

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים”.

יש לשים לב, כי בכדי להרשיע בעבירה של תקיפת שוטר, נדרש כי התקיפה תהיה קשורה למילוי תפקידו של השוטר כחוק.
במקרים בהם בוצעה תקיפת שוטר מתוך כוונה להכשילו בתפקידו או למנוע ממנו למלא את תפקידו, או כאשר התוקף היה מצויד בנשק חם או קר או, אם התקיפה בוצעה ע”י שני אנשים או יותר – יראו את העבירה כתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וכעבירה מסוג פשע, וניתן להטיל בגינה עד 5 שנות מאסר. סעיף 274 לחוק העונשין קובע:

“274. תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:

(1)   התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;

(2)   היה מזויין בנשק חם או קר;

(3)   התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים”.

להרחבה בנוגע לעבירות כלפי שוטרים ראו: עבירות נגד שוטרים | תקיפת שוטר | העלבת עובד ציבור.

עבירות אלימות שהרשעה בהן מחייבת הוכחת פגיעה באדם המותקף

תקיפה הגורמת חבלה ממשית – סעיף 380 לחוק העונשין

סעיף 380 לחוק העונשין שכותרתו “תקיפה הגורמת חבלה ממשית” קובע, כי מי שתקף אדם אחר ובכך גרם לו חבלה של ממש, יהיה דינו עד 3 שנות מאסר.

“380. תקיפה הגורמת חבלה ממשית

התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים”.

המחוקק לא הגדיר במפורש מה ייחשב כ”חבלה של ממש” אולם בתי המשפט העניקו למונח זה פרשנות מרחיבה כך שלמעשה כל ליקוי גופני כגון שריטה, שפשוף או שטף דם, עשוי להיחשב כחבלה ממשית לעניין עבירה זו.
“תקיפה הגורמת חבלה ממשית” נקראת לפעמים “תקיפה חבלנית“, או “תקיפה הגורמת חבלה של ממש”.
בנסיבות הבאות תיחשב עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית עבירת פשע, שדינה כפל העונש, כלומר עד 6 שנות מאסר:
- כאשר התקיפה שגרמה לחבלה ממשית הופנתה כלפי בן זוג (לרבות בן זוג לשעבר)- סעיף382(ג) לחוק העונשין.
- תקיפה בצוותא – כאשר בוצעה התקיפה בצוותא ע”י שניים או יותר שחברו יחד – סעיף 382(א) לחוק העונשין.

חבלה חמורה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות – סעיף 333 לחוק העונשין

בהתאם להוראות סעיף 333 לחוק העונשין, עבירה של חבלה חמורה, להבדיל מעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, הינה עבירה מסוג פשע בצדה קבע המחוקק עונש מרבי של 7 שנות מאסר:

“333. חבלה חמורה

החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין, דינו – מאסר שבע שנים”.

“חבלה חמורה” הוגדרה ע”י המחוקק כדלקמן:

“חבלה חמורה” – חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים;

ההבדל בין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית לעבירה של חבלה חמורה נעוץ אם כן באופי החבלה. בעוד שלעניין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש די בכל ליקוי מינורי נראה לעין כדוגמת שריטה או שפשוף, להרשעה בעבירה של חבלה חמורה נדרשת הוכחת חבלה משמעותית הרבה יותר.
“חבלה חמורה”, ככלל, לא תהיה רק חבלה חיצונית כי אם גם פגיעה באחד האיברים הפנימיים, כדוגמת שבר או פגיעת ראש.
עבירה של חבלה חמורה שבוצעה כלפי בן משפחה – דינה עד עשר שנות מאסר – סעיף 335(א1) לחוק העונשין.
במקרה בו בוצעה העבירה של חבלה חמורה בצוותא ע”י שניים או יותר, או כאשר העבריין נשא נשק קר או חם – יראו אותה כעבירה מסוג “פשע חמור” שעונשה המירבי 14 שנות מאסר – סעיף 335(2) וסעיף 335(1) לחוק העונשין, בהתאמה).

פציעה ופציעה בנסיבות מחמירות – סעיף 334 לחוק העונשין

המחוקק מצא לייחד מקרה בו אדם פוצע אדם אחר שלא כדין. פציעה הוגדרה בחוק העונשין באופן הבא:

“פצע” – חתך או דקירה המבתרים או בוקעים כל קרום חיצוני של הגוף, ולענין זה קרום חיצוני הוא כל קרום שאפשר לנגוע בו בלי לבתר או לבקוע כל קרום;

עבירה של פציעה מעוגנת בסעיף 334 לחוק העונשין ובצדה עונש מרבי של 3 שנות מאסר:

“334. פציעה

הפוצע חברו שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים”.

בנסיבות הבאות יראו את הפציעה ככזו שבוצעה בנסיבות מחמירות, ודינה המרבי יהיה כפל העונש הקבוע לעבירה, דהיינו – 6 שנות מאסר:
- העבירה נעברה כלפי בן זוג.
- העברה נעברה כלפי קטין בן משפחה.
- העבירה נעברה כלפי חסר ישע ע”י אחראי.
- כשמבצע העבירה נשא נשק חם או קר.
- כאשר היו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה.

תקיפת זקן – סעיף 368ו לחוק העונשין

המחוקק ראה בעבירה של תקיפת זקן בחומרה יתרה ואף קבע בצדה עונש מאסר חובה. סעיף 368ו לחוק הוענשין קובע:

“368ו. תקיפת זקן

(א)  התוקף זקן וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב)  התוקף זקן וגורם לו חבלה חמורה, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג)   בסעיף זה, “זקן” – אדם שמלאו לו 65 שנים.

(ד) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יוטל עליו עונש מאסר, שלא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, כולו על-תנאי”.

כפי שניתן לראות עבירה זו כוללת רכיב תוצאתי והרשעה בה מחייבת הוכחת גרימת חבלה לאדם שגילו עולה על 65 שנים.
מידת העונש תיגזר מסוג החבלה, כאשר בכל מקרה אדם שיורשע בעבירה זו יוטל עליו, בהיעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, עונש מאסר.

תקיפת קטין או חסר ישע – סעיף 368ב לחוק העונשין

מטעמים מובנים, עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע נמנית על העבירות החמורות מבין עבירות האלימות.
העבירה מוגדרת בסעיף 368ב בחוק העונשין:

“368ב. תקיפת קטין או חסר ישע

(א) התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים; היה התוקף אחראי על הקטין או על חסר הישע, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, דינו של התוקף – מאסר שבע שנים, ואם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע, דינו – מאסר תשע שנים.

(ג) לענין סעיף זה, “חבלה” – בין גופנית בין נפשית”.

ניתן לראות כי גם עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע כוללת רכיב תוצאתי ומצריכה לפיכך הוכחת גרימת חבלה. גם כאן, קבע המחוקק רף ענישה שונה, בהתאם לאופי החבלה.
חשוב להדגיש, כי להבדיל מעבירות תקיפה אחרות הטעונות הוכחת גרימת חבלה פיזית כזו או אחרת, לעניין עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע די בחבלה נפשית בלבד ואין הכרח כי תהיה חבלה פיזית כלשהי.
עוד ניתן לראות כי נקבעה ענישה מחמירה יותר למקרים בהם תקיפת קטין או חסר ישע בוצעה על ידי אחראי.
להגדרות של חסר ישע ו”אחראי על קטין או חסר ישע” ראה סעיף 368א לחוק העונשין.
חובת דיווח:
- חשוב להדגיש, כי בכל הנוגע לעבירה של תקיפת קטין או חסר ישע קובע חוק העונשין (סעיף 368ג) חובת דיווח. הפרת חובת הדיווח היא כשלעצמה – עבירה פלילית.
- חובת הדיווח חלה, בנסיבות מסוימות, על כל אדם, על בעלי מקצוע ספציפיים כגון רופא, עובד חינוך, עובד סוציאלי, פסיכולוג, שוטר, עובד שירותי רווחה, מנהל או איש צוות במעון או במוסד בו שוהה הקטין או חסר הישע ועל אחראי לקטין או חסר ישע.
- להרחבה בכל הנוגע לחובת הדיווח על עבירה פלילית ראו בקישור: ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה | חובת דיווח.

חבלה בכוונה מחמירה – סעיף 329 לחוק העונשין

החמורה מבין עבירות התקיפה הינה עבירה של חבלה בכוונה מחמירה הקבועה בסעיף 329 לחוק העונשין ובצדה עונש מרבי של 20 שנות מאסר.
חבלה בכוונה מחמירה אשר בוצעה כלפי בן משפחה נושאת לצידה עונש מינימום של 4 שנות מאסר.

329. חבלה בכוונה מחמירה

(א) העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו – מאסר עשרים שנים:

(1) פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין;

(2) מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין, באבן או בנשק מסוכן או פוגעני אחר;

(3) גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ;

(4) שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור;

(5) מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל משתך;

(6) זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת.

(ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כלפי בן משפחתו או עבירה לפי סעיף קטן (א)(2), לא יפחת עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; בסעיף קטן זה, “בן משפחתו” – כהגדרתו בסעיף 382(ב)

(ג) עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.

עבירות אלימות – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל הנוגע לעבירות אלימות.
משרדנו מטפל בתיקים של עבירות אלימות בכל המישורים הבאים;

עבירות אלימות במשפחה

למידע אודות טיפול משרדנו בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בתיקי עבירות אלימות

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר בעבירות אלימות.

עורך דין פלילי

עבירות אלימות – תקיפה | תקיפה הגורמת חבלה ממשית | פציעה | חבלה חמורה | תקיפת קטין או חסר ישע | תקיפת זקן | תקיפת שוטר | תקיפת עובד ציבור | חבלה בכוונה מחמירה

הפוסט עבירות אלימות: תקיפה | חבלה | פציעה | תקיפת קטין | תקיפת זקן – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (73) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין פלילי נוער – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי של קטינים בבית משפט לנוער 5 (81)

גיא פלנטר — Thu, 26 Jan 2023 10:58:59 +0000

עורך דין פלילי נוער | עבירות נוער – ייעוץ משפטי | ייצוג משפטי של קטינים בבית משפט לנוער

עורך דין פלילי נוער – ייעוץ וייצוג משפטי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לקטינים בחקירה פלילית וייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט לנוער.
בעמוד שלפניכם השתדלנו להציג בשפה פשוטה את הליכי החקירה הפלילית, המעצר, השפיטה, הטיפול והענישה ביחס לקטינים בישראל ולעמוד על המאפיינים הייחודיים בהליך הפלילי כנגד קטינים.

הליך פלילי כנגד קטינים בישראל.

מי נחשב קטין?

על פי דין, “קטין”, הינו אדם שטרם מלאו לו 18 שנים.

גיל האחריות הפלילית בישראל.

במדינת ישראל גיל האחריות הפלילית עומד על 12 שנים.
כלומר ילד שהיה מתחת לגיל 12 בזמן ביצוע המעשה האסור, אין לו אחריות פלילית לאותו מעשה והטיפול בו יהיה במסגרת אזרחית ולא פלילית, בהתאם לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש”ך – 1960.

העיקרון המנחה בהליך פלילי כנגד קטינים בישראל.

רשויות החקירה, התביעה הפלילית והשפיטה בישראל מתייחסות באופן שונה לקטינים החשודים בביצוע עבירות פליליות. כאשר מדובר בקטינים, העיקרון המנחה את הרשויות הינו הרצון למיצוי דרכי טיפול, מניעה וחינוך – לפני ענישה – תוך הענקת סיכוי ממשי לקטין להשתקם ולחזור לדרך הישר.
בהתאם, קיימים הליכי חקירה, טיפול ושפיטה ייחודיים לקטינים, המכוונים לצמצום הפגיעה בקטינים הנלווית להליך הפלילי, לשיקומם של הקטינים, מניעת הידרדרותם לעבריינות ולפשיעה ולשילובם באופן מיטבי בחברה.
ההסדרים המיוחדים הנוגעים לחקירת קטינים, להליכי שפיטה של קטינים ודרכי טיפול בקטינים עוברי חוק מעוגנים בעיקרם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל”א – 1971, כמו גם בנהלי והוראות משטרת ישראל.

חקירת קטינים בהליכים פליליים.

חוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים), תשט”ו – 1955, קובע כי בעבירות מסוימות, כגון עבירות מין ועבירות אלימות חמורות, חקירת קטין שהינו מתחת לגיל 14, החשוד בביצוע עבירה, תיעשה על ידי חוקר ילדים, שעבר הכשרה מיוחדת לכך.
מתוך הכרה בנזקים הנפשיים שעלולים להיגרם לקטינים בעקבות חקירה פלילית רגילה קבע המחוקק מגבלות בנוגע לאופן ניהול החקירה ע”י חוקר הילדים, וזאת במטרה לנסות ולצמצם ככל הניתן את הפגיעה בקטין עקב החקירה. למשל:
- חוקר ילדים לא יחקור ילד כשהוא לבוש במדי משטרה.
- חוקר ילדים לא יחקור ילד בתחנת משטרה, אלא אם אין אפשרות לחקרו במקום אחר.
חוקר ילדים מחויב לתעד את חקירת הקטין באמצעות וידאו, אלא אם כן לא ניתן לעשות כן, שאז החקירה תתועד בהקלטה קולית או בכתב.
קטין שמלאו לו 14 שנים והוא חשוד בביצוע עבירה פלילית, ייחקר, ככלל, על ידי חוקר נוער ובידיעת הורהו (למעט במקרים חריגים המפורטים בחוק), ואם לא ניתן לאתר את הורהו במאמץ סביר – בידיעת קרוב משפחה בגיר או אדם בגיר אחר המוכר לקטין.
הזכות למעורבות הורים בחקירה הינה זכות ייחודית העומדת לקטינים בהליך פלילי, זכות הנובעת בין השאר מהחשש שבשל לחץ החקירה עלול הקטין לוותר על זכויות הנתונות לו על פי חוק כחשוד ואף להודות במעשים שלא ביצע.
בטרם ייחקר חשוד קטין, יודיע חוקר הנוער, בלשון המובנת לקטין, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו על זכויותיו טרם החקירה;
- זכות להיוועץ עם עורך דין ביחידות לפני החקירה.
- זכות לנוכחות הורה או קרוב אחר בחקירה, למעט במקרים חריגים שנקבעו.
- זכות להיות מיוצג על ידי סניגור.
כמובן שגם לקטין שנחקר כחשוד עומד סל הזכויות הנתון לכל אדם בגיר הנחקר כחשוד, לרבות הזכות לאי הפללה עצמית וזכות השתיקה.
כאן המקום להדגיש כי על פי דיני הראיות בישראל, שתיקה בחקירה עלולה לחזק את הראיות שכנגד החשוד ולכן – בטרם החלטה באיזה קו הגנה לנקוט ובטרם מתן כל מענה לחוקרים – על החשוד והוריו לעמוד על כך שיתאפשר לחשוד להיוועץ בעורך דין. היוועצות בעורך דין לעולם לא יכולה לפעול לחובתו של חשוד (ולא משנה מה החוקרים אומרים על זה, זה המצב המשפטי).

מעצר קטינים בחשד לביצוע עבירות פליליות.

עיקרון יסוד שנקבע בחוק ביחס לקטינים הוא שמעצר של קטין יתבצע כמוצא אחרון, רק אם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך אחרת, ללא פגיעה בחירותו של הקטין והמעצר יהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הדרוש.
הוראות החוק החלות על מעצר בגיר יחולו בעיקרן גם על מעצר קטין, בשינויים הבאים:
- קטין מתחת לגיל 14 ניתן להחזיק במעצר ללא צו שופט לכל היותר ל-12 שעות, לאחר מכן יש לשחררו או להביאו בפני שופט. אם לא ניתן להביא את הקטין לפני שופט תוך פרק הזמן האמור ניתן להאריך את מעצרו לתקופה נוספת שלא תעלה על 12 שעות.
- קטין מעל גיל 14 ניתן להחזיק במעצר ללא צו שופט לכל היותר 24 שעות, ולאחר מכן יש לשחררו או להביאו להארכת מעצר בפני שופט. אם לא ניתן להביא את הקטין לפני שופט תוך פרק הזמן האמור ניתן להאריך את מעצרו לתקופה נוספת שלא תעלה על 24 שעות.
- בית המשפט יכול להורות על הארכת מעצרו של קטין עד 10 ימים, עם אפשרות להארכה ל-10 ימים נוספים. כלומר מקסימום 20 ימים עד הגשת כתב אישום.
- מיד עם מעצרו של קטין יש להודיע על כך לאחד מהוריו, ואם לא ניתן לאתרם לאדם אחר הקרוב לקטין או לקצין מבחן.
- קטין יוחזק בבית מעצר נפרד לקטינים או באגף נפרד מעצורים בגירים, ובתנאים ההולמים את גילו ואת צרכיו.
בקבלת החלטה על מעצרו של קטין, יובאו בחשבון גילו והשפעת המעצר על שלומו של הקטין. אם מצא ביהמ”ש כי קיימת עילה למעצרו של קטין, רשאי הוא לנקוט בדרכי טיפול והשגחה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), במקום להורות על מעצרו.
קטין שהוגש נגדו כתב אישום ונתבקש מעצרו, חייב בית משפט להורות על הגשת תסקיר מעצר מטעם שירות המבחן, בטרם יורה על מעצרו עד תום ההליכים.
קטין מתחת לגיל 14, לא ניתן לעצרו עד תום הליכים המשפטיים.
חשוב לזכור- לקטין עצור עומדת הזכות להיוועץ בעורך דין.

סגירת תיק פלילי לקטין.

נהלי משטרת ישראל מסדירים את השיקולים בטיפול המשטרה בתיקים בהם מעורבים בני נוער וקובעים כי בהתקיים נסיבות מסוימות ניתן שלא להמשיך בהליך פלילי כנגד קטין שנחשד בביצוע עבירה, אלא להעביר את הטיפול למסלול של “טיפול מותנה”, שאינו מכתים את הקטין במרשם הפלילי (בעבר, נקרא המסלול גניזת תיק בהליך של אי-תביעה).
חשיבותו של מסלול הטיפול המותנה, בין היתר, בכך שהתיק לא יופיע במרשם הפלילי של הקטין, פרטיו לא יופיעו במאגר הממוחשב של המשטרה והתיק למעשה ייגנז בהליך מינהלי.

התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג חטא או עוון.

ואלו התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג חטא או עוון (עבירות שעונשן המקסימאלי עד 3 שנות מאסר):
- לקטין אין רישום פלילי קודם ולא ננקט נגדו הליך קודם של אי תביעה.
- הקטין הודה בביצוע העבירה.
- נסיבות ביצוע העבירה קלות.
- הממונה על החקירה במשטרה התרשם, כי הקטין לא יחזור ויבצע עבירות נוספות.
- הקטין הביע נכונות להתנצל.

התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג פשע.

ואלו התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג פשע (עבירות שעונשן למעלה מ-3 שנות מאסר).
- כל התנאים שלעיל לגבי עבירות חטא ועוון, ובנוסף:
- נכונות הקטין והוריו לפצות את הקורבן, בגין הנזק שנגרם לו.
- בעבירות רכוש: נכונות הקטין להחזיר את הרכוש הגנוב.
- נכונות הקטין לגלות את שמות הבגירים המעורבים במעשה העבירה, ככל שהיו.
- נכונות הקטין לשתף פעולה עם המשטר, למשל במתן עדות.
בכל מקרה, בעבירות מסוג פשע המשטרה נדרשת לקבל את הסכמת הפרקליטות כדי להעביר את הקטין למסלול של טיפול מותנה.

התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” בעבירות סמים.

ואלו התנאים התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” בעבירות סמים:
- לקטין אין רישום פלילי קודם.
- הסם בו נעשה שימוש הוא חשיש או מריחואנה והשימוש הוא מזדמן בלבד
- הקטין הביע נכונות לקבל טיפול מתאים.
- הקטין גילה לחוקר את מקור הסם.
חשוב לקחת בחשבון כי נהלי המשטרה קובעים כי ככל שישתנו הנסיבות שבגינן הופנה הקטין לטיפול מותנה, למשל – אם הקטין עבר עבירות נוספות בסמוך, אם מתברר שיש לו תיקים נוספים, אם הקטין לא נענה להזמנת שירות המבחן או אם שירות המבחן לנוער המליץ שלא לגנוז את תיק החקירה – תהיה המשטרה רשאית להמשיך לטפל בתיק במסגרת הליך פלילי.
אם הקטין יחזור לבצע עבירות, ניתן יהיה לפתוח מחשד את התיק שנסגר ולנהל כנגד הקטין חקירה פלילית שעלולה להסתיים בהעמדה לדין.

עבירות חמורות בהן לא יופנה הקטין לטיפול מותנה.

חשוב לדעת כי בעבירות חמורות מסוימות בשום מקרה לא יופנה הקטין לטיפול מותנה, כמו למשל:
- בעבירות של אלימות קשה ובריונית.
- עבירות מרמה וזיוף.
- שימוש בנשק או בחומר נפץ.
- עבירות מין (למעט עבירות בעלות אופי “קל).
- עבירות ביטחון.
- עבירות סמים שאינן שימוש והחזקה עצמית.
- עבירות שגרמו למוות.
במקרים אלו, המשטרה תמשיך בחקירה וייפתח תיק פלילי כנגד הקטין .
לצד האפשרות להעביר את הטיפול למסלול של “טיפול מותנה”, לאחר פתיחת חקירה כנגד קטין, כמובן קיימת אפשרות כי התיק ייסגר באחת מעילות הסגירה הקיימות: חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור או חוסר אשמה.

הגשת כתב אישום פלילי כנגד קטין בפני בית משפט לנוער.

כאמור, גיל האחריות הפלילית בישראל עומד על 12 שנים ולא ניתן להעמיד לדין פלילי קטין שטרם מלאו לו 12 שנים ביום ביצוע העבירה.
יתרה מכך, לא ניתן להעמיד לדין קטין חשוד שביום הגשת כתב האישום מלאו לו 12 שנים אך טרם מלאו לו 13 שנים, אלא לאחר התייעצות עם קצין מבחן.
אין להעמיד קטין לדין ביחד עם בגיר, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
בתום חקירה במשטרה, ניתן להעמיד את הקטין לדין בתנאי שלא עברה יותר משנה מיום ביצוע העבירה. כאשר חלפה השנה, ניתן להעמיד לדין בכפוף להסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה בלבד.
נאשם שביום הגשת כתב האישום נגדו מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 19 שנים וביום ביצוע העבירה היה קטין, הדיון יהיה בפני בית משפט לנוער. אם מלאו לנאשם 19 שנים וביום ביצוע העבירה היה קטין, הדיון יתקיים בפני בית משפט שאינו לנוער, אולם יחולו חלק מסדרי הדין החלים בבית משפט לנוער.

הליך פלילי כנגד קטין בפני בית משפט לנוער.

בית המשפט לנוער הוא מערכת שיפוטית ייחודית הדנה בהליכים פליליים נגד קטינים ובכלל זה בהליכי מעצר.
בתוך כך, לבית המשפט לנוער קשת רחבה של סמכויות ובכלל זה רשאי בית המשפט להימנע מהרשעת קטין שביצע עבירה ובמקום זאת להורות על אמצעים ודרכי טיפול, הקבועים בחוק.

סדרי דין ייחודיים בהליך הפלילי כנגד קטין בבית משפט לנוער.

מניעת החשיפה של טיפול פלילי בקטין.

אלא אם כן נקבע אחרת, דיונים פליליים בנוגע לבגירים מתנהלים בפומבי, בדלתיים פתוחות, וניתן לפרסם פרטים אודות ההליך וזהותו של החשוד או הנאשם.
מנגד, כל הדיונים בבית משפט לנוער מתקיימים בדלתיים סגורות וחל איסור לאנשים שאינם קשורים לעניין להיות נוכחים בדיונים, אלא בהסכמתו של שופט הנוער.
חל איסור פרסום פרטים מזהים על הקטין (למעט חריגים המנויים בחוק) שכן קשירת שמו של קטין לפלילים ותיוגו כעבריין עלולה לגרום לקטין נזקים קשים, בלתי ניתנים לתיקון.

נוכחות ההורים בדיון הפלילי בבית משפט לנוער וזכויותיהם.

הורי הקטין זכאים להיות נוכחים בדיון בעניינו של הקטין, אלא אם כן הורה בית משפט לנוער שלא להזמינם לדיון.
הורה של הקטין שנכח בדיון רשאי להשמיע טענות ולחקור עדים במקומו של הקטין, וכן רשאי להביע עמדתו טרם קבלת החלטות מסוימות.
החלטה בעניינו של הקטין, תינתן לאחר שניתנה לקטין הזדמנות להביע את עמדתו בפני בית המשפט לנוער ובקבלת ההחלטה יינתן משקל ראוי לעמדת הקטין, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו.

הליך הכרעת דין וגזירת דין בבית משפט לנוער.

לאורך כל ההליך הפלילי בפני בית משפט לנוער, מעניק בית המשפט משקל רב לנסיבותיהם האישיות של הקטינים ולסיכויי שיקומם, מתוך מגמה להוציאם ממעגלי הפשיעה, להחזירם למוטב ולשלבם בקהילה.
בכל הנוגע לבגירים, דרך המלך לקביעת אשמתו של נאשם בפלילים – היא בהרשעתו בפלילים, הרשעה הנרשמת לחובתו במרשם הפלילי.
מנגד – אם החליט בית משפט לנוער כי קטין ביצע את עבירה פלילית, יקבע זאת בהכרעת דינו, אך בשלב זה לא ירשיע את הקטין ויורה על הגשת תסקיר קצין מבחן.
לאחר הגשת תסקיר של שירות מבחן רשאי בית המשפט לנוער להורות על אחד מאלה:
- להרשיע את הקטין ולגזור את דינו;
- לצוות על דרך טיפולית אחרת, ללא הרשעה;
- לפטור את הקטין בלא צו, ללא הרשעה.
באשר לגזירת העונש, קטין שבשעת קביעת עונשו טרם מלאו לו 14 שנים, לא יוטל עליו עונש מאסר בפועל.
במקום להטיל על הקטין מאסר, רשאי בית משפט לנוער לצוות על החזקתו של הקטין במעון נעול.
הגישה השונה כלפי קטינים מקבלת ביטוי גם בשלב הענישה. עמד על כך בית המשפט העליון בע”פ 5048/09, 6499 פלוני נ’ מדינת ישראל והערעור שכנגד (כבוד השופט הנדל):

“קיימים שלושה נימוקים עיקריים לגישה העונשית המבחינה בין נאשם קטין לבין נאשם בגיר: הנימוק הראשון הוא סוג של אחריות מופחתת. לאמור: הקטין בגיל מסוים (12 על פי סעיף 34ו לחוק העונשין) אמנם אחראי למעשיו, אך לא במובן המלא כפי שבגיר אחראי. הבדל זה יכול שינבע מהתפתחויות פיסיולוגיות, מהיעדר ניסיון חיים או מהימצאותו של הקטין בנקודת התפתחות שונה מהבגיר…הנימוק השני הוא השפעת העונש על הנענש. רוצה לומר, אותו העונש הוא כבד בעבור הנאשם הקטין יותר מאשר בעבור הנאשם הבגיר, מבחינת חווייתו הסובייקטיבית של הנענש…הנימוק השלישי נעוץ בשיקולי שיקום. חוק הנוער על מבנהו – למשל, מקומו של שירות המבחן, קיומן של דרכי טיפול, כלל אי ההרשעה בשלב הראשון של גזר הדין – יוצא מנקודת ההנחה שראוי, ואף ניתן, לשקם את הקטין בקלות רבה יותר מאשר את הבגיר…”.

תפקידו המרכזי של שירות מבחן לנוער בהליכים פליליים כנגד קטינים.

שירות המבחן לנוער הוא שירות ממלכתי הפועל מטעם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. קציני המבחן העובדים בשירות, הם עובדים סוציאליים בהכשרתם העוסקים באבחון מצבם של קטינים העוברים על החוק, בטיפול פסיכו-סוציאלי בהם ובפיקוח עליהם.
בתמצית, שירות המבחן מסייע למערכת אכיפת החוק בשיקומו של הקטין במטרה למנוע הידרדרות וחזרה להתנהגות עבריינית, וזאת בעיקר בדרך של התאמת דרכי טיפול פרטניות המתאימות לכל קטין.
כאשר מדובר בקטינים, לשירות המבחן תפקיד מרכזי בכל שלבי ההליך הפלילי: החקירה במשטרה, הליכי מעצר ושחרור בערובה וכמובן בהליך הפלילי בבית המשפט לנוער.

מעורבות שירות המבחן בהליך החקירה במשטרה.

קטין בגיל האחריות הפלילית, אשר נחשד בביצוע עבירה, מופנה על ידי המשטרה לשירות המבחן לנוער לשם קבלת אבחון וחוות דעת.
מטרתה של חוות הדעת להמליץ על אחד משניים: סגירת התיק, או העמדת הקטין לדין.
התסקיר שנערך על ידי קצין המבחן מתבסס בין היתר, על שיחות עם הקטין בנוגע ליחסו לעבירה שביצע, בחינת סביבתו הקרובה (משפחתו / מסגרת לימודית בה נמצא), פעילויות בשעות הפנאי ועוד.
לפגישה עם קצין המבחן, יש להיערך בצורה מקצועית; להמציא מסמכים רלוונטיים היכולים להעיד על טיבו של הקטין כגון איבחונים, להכין את הקטין לסוגי השאלות הנשאלות על ידי קצין המבחן ועוד.

מעורבות שירות המבחן בהליכי מעצר ושחרור בערובה של קטינים.

בשלבי המעצר לצורכי חקירה, כאשר הוחלט על מעצרו של קטין, רשאי קצין מבחן, ביוזמתו, להגיש לביהמ”ש תסקיר מעצר או להשמיע בפניו את עמדתו בעניין המעצר או החלופות למעצר.
שירות המבחן בוחן את השלכותיו של המעצר על הקטין, את החלופות למעצר, ככל שהן קיימות, ומגיש המלצתו בפני בית המשפט לנוער גם בעניין זה.

מעורבות שירות המבחן בהליך הפלילי בבית משפט לנוער.

קבע בית משפט לנוער שקטין ביצע את עבירה, יורה על הגשת תסקיר קצין מבחן.
שירות המבחן מגיש תסקיר מקיף לבית המשפט המתייחס הן לשאלת הרשעתו של הקטין (או אי הרשעתו) בדין והן לשאלת אמצעי הטיפול והעונש המתאימים והנכונים לקטין.

הליך חלופי להליך פלילי המופעל על ידי שירות המבחן.

הליך חלופי, כשמו כן הוא, הינו חלופה להליך הפלילי או לחלקו, אשר מתנהל שלא בפני בית משפט.
מטרת ההליך החלופי, בין היתר, להביא לנטילת אחריות של הקטין למעשה פלילי שביצע, לרבות בדרך של תיקון כלפי נפגע העבירה, או החברה וכן להימנע ככל שניתן מהכתמתו של הקטין ברישום פלילי ותיוגו כעבריין.
כיום, מפעיל שירות המבחן לנוער בשיתוף עם משטרת ישראל שתי תכניות של “הליך חלופי”:
קד”ם – קבוצת דיון משפחתית:
- מדובר במפגשים בהם משתתפים הקטין שעבר על החוק, בני משפחתו ותומכיו, נפגע העבירה ותומכיו וכן אנשי מקצוע.
- המפגשים נועדו לדון בדרכים להתמודד עם הפגיעה עקב ביצוע העבירה ועם תוצאותיה העתידיות וכן להסכים על תכנית לפיצוי הנפגע ולמניעת עבירות של הקטין בעתיד.
- הקריטריונים להפניית קטין להליך קד”ם הם הודאת הקטין באשמה, נטילת אחריות על העבירה והבעת רצון להשתתף בתהליך.
- עם זאת, ההליך מותנה בהסכמת נפגע העבירה להליך.
מיל”ה – מובילים יחד למען הנוער:
- מדובר בתכנית משותפת למשטרה, למשרד הרווחה, למשרד החינוך ולגורמים נוספים שבה משתלב הקטין בקבוצה שמסייעת לו לאמץ ולשמור דפוסי התנהגות נורמטיביים, להשתלב בחיי חברה תקינים ולהימנע מביצוע עבירות בעתיד.
- התכנית משלבת פעילויות העשרה חווייתיות, לימודיות ותרבותיות עם פעילות של תרומה לקהילה ומעורבות חברתית.

עורך דין פלילי נוער – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי בחקירת קטין וייצוג משפטי של הקטין בפני בית משפט לנוער.

הסתבכותו של קטין בשלב כה מוקדם בחייו בפליליים עלולה להוות אירוע משנה חיים.
בדרך כלל, עצם הליכי החקירה (ובוודאי כאשר נלווים אליהם הליכים השוללים את חירותו של הקטין, או מגבילים את חופש תנועתו) טראומטיים מאוד עבור הקטין, המתמודד לראשונה בחייו עם משבר בהיקף מסוג זה.
בשל חוסר בגרותם, חוסר ניסיונם בחיים בכלל ובמתקפה מסוג זה בפרט, כמו גם הלחץ הבלתי רגיל בו הם נתונים ותחושות בושה או שיקולים לא עניינים, עלולים קטינים לעשות טעויות קשות במהלך חקירתם הפלילית במשטרה ואפילו במהלך המשפט הפלילי, בפני בית משפט לנוער.
מטבע הדברים, בשל גילם הצעיר, קטינים אף פגיעים יותר למניפולציות חקירתיות ועלולים לנסות לרצות את חוקריהם, או מנגד – דווקא להתבצר בעמדה שכלל איננה משרתת את האינטרסים שלהם וגורמת להם נזקים בלתי הפיכים בהליך הפלילי. בדומה, מסיבות חברתיות ושיקולים של נראות, קטינים עשויים לטעות בקו בו הם נוקטים, ושוב – לגרום לעצמם נזקים בלתי הפיכים.
דווקא בשל היותם “נחקרים חלשים”, קיימת חשיבות רבה לדאוג שקטין יקבל ייעוץ וליווי משפטי דחוף מעורך דין פלילי אשר יתייצב לצידו, יחזק אותו משפטית ורגשית, ויפעל בנאמנות ובמסירות, במסגרת הדין וכללי האתיקה, להוביל אותו לחוף מבטחים.
לקטין אין את הכלים והכוחות להתמודד בגפו עם חקירה במשטרה או משפט פלילי. הוא זקוק לאיש מקצוע אשר יעניק לו ייעוץ משפטי, יכין אותו לבאות, יחזק אותו וסייע לו להתמודד עם ההליך הפלילי, להוכיח את חפותו או למזער את נזקיו ככל שרק ניתן.
קטינים לא נמצאים בעמדה להעמיד לעצמם ייעוץ וייצוג משפטי ולעתים לא יודעים לבקש עזרה או נרתעים מלבקש עזרה. פעמים אחרות, קטינים פשוט לא מפנימים את חומרת מצבם או מקלים ראש במצבם.
כאן נכנסים לתמונה הורי הקטין, שחייבים להיחלץ לעזרתו, אפילו חטא וטעה, קל וחומר שעה שהקטין חף מכל פשע. את ה”חשבונות המשפחתיים” יש להשאיר לשלב מאוחר יותר, ואל מול האיום על הקטין ועל עתידו יש להתגייס מיד, ללא דיחוי ולהעמיד לו ייצוג משפטי מקצועי של עורך דין פלילי, שעוסק בעבירות נוער.
עורך דין פלילי נוער – מקרה להמחשה; לקראת סוף עמוד זה תמצאו מקרה להמחשה – כיצד עו”ד פלילי גיא פלנטר הוביל לזיכויו של קטין מעבירות מין חמורות בבית משפט לנוער.

עורך דין פלילי

עורך דין פלילי נוער – ייעוץ משפטי בחקירה פלילית, ייצוג משפטי בעבירות נוער ע”י עורך דין פלילי בפני בית משפט לנוער | חקירה במשטרה

הפוסט עורך דין פלילי נוער – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי של קטינים בבית משפט לנוער 5 (81) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תקיפת קטין או חסר ישע – סיום הליך פלילי ללא הרשעה 5 (3)

גיא פלנטר — Sun, 10 Apr 2022 12:53:17 +0000

תקיפת קטין או חסר ישע – אי הרשעה

הואשם בעבירה של תקיפת קטין או חסר ישע אולם בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו סיים ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים.

תמצית המקרה – הואשם בעבירה של תקיפת קטין או חסר ישע – סיום ההליך ללא הרשעה בפלילים

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו במסגרתו ייצגנו נאשם שהואשם בעבירה של תקיפת קטין או חסר ישע.
בעקבות ייצוג משפטי אשר העניק משרדנו ללקוח, הסתיים ההליך הפלילי שהתנהל כנגדו ללא הכתמת שמו של הלקוח בהרשעה פלילית.

תקיפת קטין או חסר ישע – כמה מילים על העבירה

כאמור, כנגד לקוח משרדנו הוגש לבית משפט השלום בכפר סבא כתב האישום המייחס לו עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע, בניגוד לסעיף 368ב(א) לחוק העונשין.
המחוקק ראה בחומרה רבה מעשה של תקיפת קטין ולפיכך קבע לצידה של עבירה זו עונש מאסר מקסימלי של 5 שנות מאסר.
סעיף 368ב(א) לחוק העונשין קובע:

תקיפת קטין או חסר ישע

368ב(א) התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים…”.

סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה

על פי הנטען בפרק העובדתי שבכתב האישום, תקף הנאשם קטין וגרם לו לחבלות של ממש.
עו”ד פלילי גיא פלנטר בא בדברים עם התביעה המשטרתית והוכיח לנציגיה, על בסיס ראיות מוצקות שהציג, כי הנאשם אמנם כשל בכך שסטר לקטין, אולם הדבר ארע בתגובה לכך שהקטין (נער בן 14) תקף את בנו של הנאשם (ילד בן 10).
חשוב מכך, עו”ד פלילי גיא פלנטר הוכיח לתביעה המשטרתית, כי לא נגרמו לקטין שום חבלות, כנטען על ידו בתלונתו למשטרה וכנטען בכתב האישום.
משנשמטה הקרקע להאשים את הנאשם בגרימת חבלה לקטין, נשמטה גם הקרקע להרשעתו של הנאשם בעבירה של תקיפת קטין או חסר ישע, שאחת מיסודותיה (שבלעדיה אין) – שהתקיפה גרמה לקטין חבלה של ממש.
לנוכח קבלת טיעוניו של עו”ד פלילי גיא פלנטר, נחתם הסדר טעון בין הצדדים כדלקמן:
- תוקן הפרק העובדתי בכתב האישום באופן שנמחקה הטענה לפיה הנאשם גרם לקטין חבלות.
- נמחקה כליל מכתב האישום העבירה החמורה של תקיפת קטין.
- הצדדים הסכימו כי במידה ויתקבל משירות המבחן תסקיר חיובי אודות הנאשם, יעתרו הצדדים בהסכמה לסיום ההליך הפלילי בצו לביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור (של”צ), ללא הרשעה.
בהמשך, משהתקבל תסקיר חיובי משירות המבחן אודות הנאשם, אימץ בית משפט השלום בכפר סבא (סגן הנשיא, כב’ השופט חנוך פדר) את הסדר הטעון והורה כי הנאשם יבצע 100 שעות שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה.

תיק פלילי בבית משפט השלום כפר סבא, בא כח המאשימה: עו”ד שאולזון. בא כח הנאשם: עו”ד גיא פלנטר.

לקריאה נוספת

להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: אי הרשעה.
להרחבה בנוגע לעבירות אלימות ראו בעמוד: עבירות אלימות – תקיפה הגורמת חבלה ממשית | פציעה | תקיפת קטין | תקיפת זקן.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בכפר סבא ראו בעמוד: עורך דין פלילי בכפר סבא.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות אלימות | תקיפה | תקיפת קטין | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון

הפוסט תקיפת קטין או חסר ישע – סיום הליך פלילי ללא הרשעה 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תלונת שווא במשטרה אודות תקיפת קטין שגרמה לחבלה – ביטול כתב אישום 5 (2)

גיא פלנטר — Sat, 07 Mar 2020 16:14:16 +0000

תלונת שווא במשטרה אודות תקיפת קטין שגרמה לחבלה – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו מורה בית משפט השלום בפתח תקווה על ביטול כתב אישום.

תלונת שווא במשטרה (תקיפת קטין שגרמה לחבלה ממשית ואיומים) – חשיפתה ע”י הסניגור וביטול כתב האישום.

המציאות מלמדת כי מקרי הגשת תלונת שווא במשטרה לא זוכים לסיקור תקשורתי משמעותי. חשיפת תלונות שווא במשטרה לא מעצימה מתלוננים ויש הסבורים כי עצם פרסום מקרי תלונות שווא במשטרה גורם ל”אפקט מצנן”, המרתיע נפגעי עבירה מלהגיש תלונות במשטרה.
כך או כך, יש לזכור שתלונת שווא במשטרה היא בגדר התגשמות “חלום הבלהות” של כל אזרח, ולטעמנו יש לעשות הרבה יותר על מנת למגר תלונות שווא.
אנו מביאים כאן מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – חשיפת תלונת שווא במשטרה ובעקבות החשיפה – ביטול כתב אישום חמור המייחס תקיפת קטין שגרמה לחבלה ממשית ואיומים.

כתב האישום שהוגש בעקבות תלונת שווא במשטרה.

על בסיס תלונת שווא במשטרה, הוגש כתב אישום חמור כנגד בני זוג מפתח תקווה המייחס להם את העבירות הפליליות הבאות:
- תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות, עבירה בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין ביחד עם סעיף 382 (א) לחוק העונשין;
- איומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.
על פי עובדות כתב האישום, על רקע וויכוח בין ביתם של בני הזוג לילדה בת 10 המתגוררת בשכנות, תקפו בני הזוג את הילדה.
כתב האישום מתאר תקיפה מזעזעת:
- הנאשם, כך נטען בכתב האישום, הטיח את הילדה ברצפה וחבט בה במכות אגרוף בכל גופה, בעוד הנאשמת משכה בחוזקה בשערותיה והטיחה ראשה שוב ברצפה.
- בהמשך, כך נטען, בעטו שני הנאשמים בילדה והניחו לה רק כאשר נאספו במקום אנשים. כתוצאה מהתקיפה, כך נטען בכתב האישום, נגרמו לילדה חבלות של ממש.
- לבסוף, כך נטען, איים הנאשם על אם הילדה איומי רצח.
לכאורה, עמדו לחובת בני הזוג הנאשמים שלל ראיות מפליליות: עדויות שנמסרו למשטרה מצד האם, הילדה ושכנים וכן תעודה רפואית המנציחה לכאורה את החבלות שנגרמו לילדה. חקירת המשטרה התעלמה משורה של “תמרורי אזהרה”, המעידים כי מדובר למעשה בתלונת שווא.

חשיפת תלונת שווא על ידי הסניגור וביטול כתב האישום.

תלונת השווא שהוגשה במשטרה נחשפה על ידי משרדנו.
לאחר איסוף ראיות מהם התעלמה המשטרה בחקירתה, הגיע עו”ד פלילי גיא פלנטר להסכמה עם התביעה המשטרתית על פיה המשטרה תחזור בה מכתב האישום, אשר יבוטל תוך מתן התחייבות כללית מצד הנאשמים להימנע מעבירת אלימות, בהתאם לסעיף 73 לחוק העונשין.
בהסתמך על הסכמה זו, הורה בית משפט השלום בפתח תקווה על ביטול כתב אישום.
הערה לסיום: בפועל, הקימו עובדות כתב האישום עבירה חמורה יותר של תקיפת קטין תוך גרימת חבלה של ממש – עבירה בניגוד לסעיף 368ב(א) לחוק העונשין, אולם מלכתחילה החליטה התביעה, משיקוליה המערכתיים, להאשים את בני הזוג בעבירה פחות חמורה. מכל מקום, כך או כך, בוטל כתב האישום.

תיק פלילי בבית משפט השלום פתח תקווה, בפני כב’ השופטת נירה דסקין.

לקריאה נוספת.

להרחבה בנוגע לעבירות תקיפה בכלל ותקיפת קטין בפרט ראו בעמוד: עבירות אלימות – תקיפה הגורמת חבלה ממשית | פציעה | תקיפת קטין | תקיפת זקן.
לתרחישים נוספים לביטול כתב אישום ראו: ביטול כתב אישום.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ארכיון ביטול כתב אישום.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | עורכי דין פליליים | ייצוג במשפט פלילי | תלונת שווא במשטרה | ביטול כתב אישום | עבירות תקיפה – ייצוג משפטי | תקיפת קטין | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בפתח תקווה | בית משפט השלום בפתח תקווה – ייצוג משפטי | כתב אישום

הפוסט תלונת שווא במשטרה אודות תקיפת קטין שגרמה לחבלה – ביטול כתב אישום 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תקיפת קטין על ידי אחראי; סגירת תיק בשימוע כנגד הורים שנחשדו בתקיפת ילדיהם 5 (9)

גיא פלנטר — Wed, 29 Jan 2020 21:24:54 +0000

תקיפת קטין על ידי אחראי – תמצית המקרה; סגירת תיק פלילי בשימוע בפרקליטות כנגד הורים שנחשדו בתקיפת ילדיהם

פרקליטות מחוז ת”א נעתרת לבקשת משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר ומקבלת (במסגרת הליך שימוע פלילי) בקשה להימנע מהגשת כתב אישום שהוגשה בעניינם של הורים שנחשדו בעבירות של תקיפת קטין על ידי אחראי (ילדיהם הקטינים) והיזק לבעל חיים (הכלב המשפחתי).

תקיפת קטין על ידי אחראי – סגירת תיק פלילי כנגד הורים בהליך שימוע בפרקליטות.

פתיחת החקירה הפלילית בחשד לעבירות של תקיפת קטין על ידי אחראי והיזק לבעל חיים

מקרה זה עוסק בזוג בשנות ה-40 לחייהם, הורים לארבעה ילדים קטינים, אשר נפתחה כנגדם חקירה פלילית בחשד לנקיטת אלימות כלפי ילדיהם – עבירה של תקיפת קטין על ידי אחראי.
כמו כן, נחשד האב גם בתקיפת כלב המשפחה – עבירה של היזק לבעל חיים.
החקירה נפתחה בעקבות דיווח של אחד הילדים בבית הספר על כך שבמספר הזדמנויות חווה אלימות מצד אביו ואמו, וכן על כך שאביו הכה את הכלב המשפחתי.

כמה מילים על העבירות בהן נחשדו ההורים – תקיפת קטין על ידי אחראי והיזק לבעל חיים

תקיפת קטין על ידי אחראי

העבירה של תקיפת קטין על ידי אחראי סווגה על ידי המחוקק כעבירת תקיפה בנסיבות מחמירות, שדינה המקסימלי 4 שנות מאסר.
סעיף 382 לחוק העונשין שכותרתו “תקיפה בנסיבות מחמירות” קובע, בין היתר:

(ב) העובר עבירה לפי סעיף 379 כלפי בן משפחתו, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, “בן משפחתו” – לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:

(2) קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי, כהגדרת “אחראי על קטין או חסר ישע” בסעיף 368א.

סעיף 379 לחוק העונשין שכותרתו “דין תקיפה סתם” קובע עונש מקסימלי של מאסר שנתיים, ומכאן שהעונש המקסימלי בגין תקיפת קטין על ידי אחראי – 4 שנות מאסר.

היזק לבעל חיים

סעיף 451 לחוק העונשין שכותרתו “היזק לבעל חיים” קובע כדלקמן:

“451. ההורג חיה הניתנת להיגנב או חובל בה, פוצעה או מפעיל עליה רעל, במזיד ושלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים”.

חובת דיווח על עבירה של תקיפת קטין על ידי אחראי

בהתאם לחובת הדיווח החלה על אנשי חינוך, העבירה יועצת בית הספר “דיווח על קטינים חסרי ישע” למשטרת ישראל, אשר מיד פתחה בחקירה פלילית.
בהעברת הדיווח למשטרה, פעלה יועצת בית הספר בהתאם להוראות סעיף 368ד לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 שכותרתו “חובת דיווח”:

“368ד. (א) היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שלושה חדשים.

(ב) רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע – שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו – חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר ששה חדשים”.

פעולות החקירה שבוצעו על ידי משטרת ישראל בחקירת החשד לתקיפת קטין על ידי אחראי

במסגרת החקירה, נחקרו שלושה מילדי המשפחה על ידי חוקרת ילדים, ללא ידיעת ההורים, ועדותם הונצחה בוידאו, בהתאם לנוהל המסדיר חקירות מסוג זה.
במסגרת חקירת הילדים, מסרו שלושת הקטינים האשמה, הפלילו את הוריהם באלימות וחוקרת הילדים אף התרשמה ממהימנותם.
בהמשך, זומנו ההורים לחקירה באזהרה במשטרה בחשד לעבירות של תקיפת קטין על ידי אחראי והיזק לבעל חיים.
במהלך החקירה, הוטחו בהורים הראיות שנאספו לחובתם, והם נדרשו להתגונן בפני הטענות הקשות שהועלו כנגדם ולספק הסברים.
בחקירתם במשטרה, שיתפו ההורים פעולה עם חוקריהם, השיבו לכל השאלות אולם שללו אלימות פיזית כלפי ילדיהם.
בסיום החקירה הועבר תיק החקירה מהמשטרה לפרקליטות, על מנת שהפרקליטות תיבחן האם להגיש כתב אישום כנגד ההורים.

הפגיעה הפוטנציאלית בהמשך ההליך הפלילי – הגשת כתב אישום והרשעה בפלילים היו קוטעים את מטה לחמה של האם, אחות מוסמכת במקצועה

החקירה הפלילית היוותה טלטלה קשה להורים ולמשפחה כולה, ואף העמידה בסיכון ממשי את פרנסת המשפחה, לאור עיסוקה של האם כאחות מוסמכת.
אילו היתה האם מורשעת בעבירה של תקיפת קטין על ידי אחראי, קרוב לוודאי היה מבוטל רישומה מפנקס המורשים לעסוק בסיעוד והיא היתה מאבדת את מטה לחמה.
בהקשר זה, קובע סעיף 5(א) לתקנות בריאות העם (העוסקים בסיעוד בבתי חולים), תשמ”ט -1988 את התנאים לרישום בפנקס ובכללם מי:

“[ש]לא הורשע בעבירה שדינה מאסר שיש בה, לדעת האחות הראשית, כדי למנוע עיסוק בסיעוד”.

כך, גם סעיף 15 לתקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), תשמ”א – 1981 קובע, כי ניתן לבטל רישום של מורשה לעסוק בסיעוד במרפאה אם:

“הורשע בעבירה שיש עמה קלון או שיש בה כדי להראות שהוא חסר האחריות הדרושה לעסוק בסיעוד”.

הגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום – הליך שימוע פלילי מול הפרקליטות

בשלב זה, פנו ההורים למשרד עורכי דין גיא פלנטר, על מנת שיפעל מטעמם לסגירת התיק.
עם קבלת הייצוג, פנה משרדנו לפרקליטות מחוז מרכז, בבקשה לסגור את התיק ולחלופין לערוך שימוע, בטרם תגבש הפרקליטות החלטה סופית בגורל התיק.
הפרקליטות נעתרה לבקשת משרדנו לקיים שימוע פלילי ונאותה להעמיד לעיוננו את חומרי החקירה לצורך השימוע (בהתאם להנחיות הקיימות בנושא).
לאחר לימוד חומרי החקירה ואיסוף ראיות הגנה, פנו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג בבקשה מנומקת בכתב לפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום נגד ההורים, ולסגור את תיק החקירה.

קבלת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום במסגרת שימוע פלילי וסגירת התיק הפלילי

ביום 31.10.19 הודיעה פרקליטות מחוז מרכז למשרדנו כי לאחר פנייתנו הוחלט על גניזת התיק מבלי להגיש בו כתב אישום.
בכך, הסתיימה הפרשה על הצד הטוב ביותר, ללא העמדת ההורים לדין פלילי ונמנע קרע עמוק במרקם היחסים בתוך התא המשפחתי.
בפרשה זו טיפלו עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין אירנה אינברג ממשרדו.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – מעניק ייצוג משפטי לחשודים בהליכי שימוע מול הפרקליטות ויחידות התביעה המשטרתית בכל רחבי הארץ ומגיש מטעמם בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

לקריאה נוספת:

להרחבה בכל הנוגע להליך השימוע הפלילי ולדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לחשודים בהליכי שימוע מול רשויות תביעה שונות ברחבי הארץ ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א.
למידע נוסף בכל הנוגע לטיפול משרדנו בסגירת תיקי חקירה ראו: סגירת תיק פלילי.
להרחבה בכל הנוגע לטיפול משרדנו בחשד לעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עורך דין פלילי

תקיפת קטין על ידי אחראי – סגירת תיק בשימוע בפרקליטות כנגד הורים שנחשדו בתקיפת ילדיהם | היזק לבעל חיים | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | שימוע פלילי בפרקליטות | סגירת תיק פלילי | עבירות אלימות | תקיפה | תקיפת קטין | עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי

הפוסט תקיפת קטין על ידי אחראי; סגירת תיק בשימוע כנגד הורים שנחשדו בתקיפת ילדיהם 5 (9) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר