אי הרשעה | ביטול הרשעה: סיום הליך פלילי ללא הרשעה – הימנעות מהרשעה פלילית
תוכן עניינים
אי הרשעה / ביטול הרשעה פלילית – סיום הליך פלילי ללא הרשעה
אי הרשעה – דוגמא למקרה שטופל במשרדנו – סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
- עמוד זה עוסק בסוגיה שמאוד רלוונטית לנאשמים ללא עבר פלילי; נניח, שלראשונה בחייך אתה ניצב בפני כתב אישום פלילי, ביצעת את העבירה המיוחסת לך בכתב האישום, נאספו מספיק ראיות במסגרת החקירה להוכיח את אשמתך ואף נמצא, כי קיים גם אינטרס ציבורי בהגשת כתב אישום פלילי.
- במצב דברים זה, עדיין קיימת האפשרות, בנסיבות חריגות, לסיים את ההליך הפלילי בבית המשפט בקביעה לפיה, למרות שביצעת עבירה פלילית, לא יוכתם שמך בהרשעה פלילית במרשם הפלילי (= ” אי הרשעה “).
החשיבות בסיום הליך פלילי ללא הרשעה
- בדרך כלל, כאשר עסקינן בעבריינים חוזרים או “מקצועיים”, רישום הרשעה פלילית נוספת במירשם הפלילי אודותיהם, לא תעלה ולא תוריד שכן לדידם, ההרשעה והעונש הינם אך בגדר מעין “סיכון מקצועי”.
- לא כך הם פני הדברים לגבי נאשמים ללא עבר פלילי, אזרחים נורמטיביים מן השורה. עצם הרשעתם בדין (ללא קשר לעונש שבסופו של דבר יוטל עליהם) פוגעת בשמם הטוב, בדימויים העצמי, בעיסוקיהם ובפרנסתם וכן בקשריהם המשפחתיים והחברתיים.,
- אך לשם המחשה: הרשעה בפלילים עשויה לחסום עבודה בכל העיסוקים הטעונים רישוי (כגון עריכת דין, ראיית חשבון, רפואה וכו’); לסכל קבלתו של אותו אדם למשרה בשירות הציבורי או בכוחות הביטחון; לפגוע בשירותו הצבאי ובאפשרותו לכהן כנבחר ציבור, להחזיק ברישיון לנשק, לנהוג ברכב ציבורי, לקבל אשרת כניסה למדינות רבות ולסכל הליכי אימוץ.
- זאת ועוד: ההרשעה עשויה למנוע קידום מקצועי, כמו גם מינוי כדירקטור או מנכ”ל, להוביל למחיקה או אי-רישום בפנקס הקבלנים ובפועל, כל מישרה המושתת על יחסי אמון, מוטלת בספק לאחר הרשעה בפלילים. לפרטים נוספים, ניתן לעיין ברשימה שערך משרד המשפטים אודות מעסיקים המוסמכים לקבל מידע אודות רישום פלילי.
- מעסיקים רבים (שלא מורשים לקבל מידע מהמרשם הפלילי) עדיין מנצלים לרעה את זכאותו של כל אדם לעיין במידע שבמרשם הפלילי הנוגע לו, ודורשים ממועמדים להציג בפניהם מידע מתוך המרשם הפלילי (“תעודת יושר”), כתנאי לבחינת העסקתם. באופן זה, עשוי להיות מובא בפני מעסיקים, שלא כדין, מידע מהמרשם הפלילי אודות מועמד, שיפגע בסיכוייו להתקבל לעבודה.
- מעבר להימנעות מהתוצאות הפוגעניות המפורטות לעיל, לסיום הליך באי הרשעה יתרון בולט נוסף: כאשר אדם מורשע בעבירה פלילית, הרשעתו נרשמת במרשם הפלילי ומכתימה את שמו במשך תקופה מאוד ממושכת (ולעיתים קריטית) בחייו. ככלל, הרשעתו של בגיר בפלילים תלווה אותו 17 שנים (7 שנות התיישנות + 10 שנות מחיקה – במצטבר, וזאת במקרה שהוטלה עד שנת מאסר בפועל).
- לעומת זאת, באם הסתיים ההליך הפלילי באי הרשעה, ימחק הרישום כעבור 5 שנים בלבד מיום פסק הדין. למשמעויות מחיקת הרישום הפלילי ראו בקישור: מחיקת רישום פלילי.
- מכל האמור לעיל עולה החשיבות בהעמדת ייצוג משפטי מקצועי, שיפעל למניעת הרשעה בפלילים.
מסלולים לסיום הליך פלילי ללא הרשעה
- אף אם אין מנוס מן ההכרעה כי הנאשם אכן ביצע את העבירה המיוחסות לו בכתב האישום (בשל טיבן ועוצמתן של הראיות שעומדות לחובתו) וכי קיים אינטרס ציבורי בהעמדתו לדין פלילי, עדיין פתוח בפני סניגור לפעול לסיום עניינו ללא הרשעה במרשם הפלילי ובעונש חינוכי בדמות שירות לתועלת הציבור (של”צ) ו/או העמדתו במבחן, בפיקוח שירות המבחן.
- סיום ההליך ללא הרשעה של נאשם במרשם הפלילי מותנה (כמעט תמיד) בהמלצה חיובית של שירות המבחן, המוגשת בתסקיר לבית המשפט.
- מתפקידו של הסניגור להכין את הנאשם לפגישותיו עם שירות המבחן ולא אחת, הכנה שכזו היא אשר מובילה בסופו של יום לקבלת תסקיר חיובי, הממליץ על סיום ההליך הפלילי באי-הרשעתו של הנאשם.
הסדר טעון.
- במקרים רבים יפעל הסניגור לסכם מראש עם רשות התביעה, במסגרת הסדר טעון, כי במידה ויתקבל תסקיר חיובי משירות המבחן אודות הנאשם, תסכים רשות התביעה (או לא תתנגד) לאי-הרשעתו של הנאשם. בית המשפט אמנם אינו “כבול” בהסדרי טעון, אך בדרך כלל יאמץ את הסדר הטעון, המבוסס כאמור גם על המלצת שירות המבחן.
- במקרים המתאימים, ניתן לסכם עם רשות התביעה כי ההליך יסתיים ללא הרשעה במרשם הפלילי עוד לפני הגשת כתב האישום, במסגרת הליך שימוע פלילי.
אי הרשעה כתוצאה משכנועו של בית המשפט
- במקרים אחרים, גם אם לא ניתן להשיג את הסכמת התביעה לאי-הרשעה, עדיין בידי הסניגור לנסות ולשכנע את בית המשפט, חרף התנגדות התביעה, לסיים את ההליך באי-הרשעתו של הנאשם.
ביטול הרשעה – לאחר הודאה בבית משפט או מתן הכרעת דין מרשיעה
- גם לאחר שנשמעו הראיות בתיק ובית המשפט פסק בהכרעת דינו כי הוא מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום, עדיין בסמכותו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, להורות על ביטול הרשעה פלילית.
- בהקשר זה, קובע סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982 שכותרתו “ביטול הרשעה”:
“הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור”.
שיקולים ותנאים לסיום משפט פלילי ללא הרשעה
- רשימת השיקולים שבתי המשפט מביאים בחשבון בשאלה האם להימנע מהרשעה איננה סגורה, אך מפסיקת בית המשפט העליון ניתן להצביע על מספר קווים מנחים, שיפורטו להלן.
- מטרתו המרכזית של סעד “אי הרשעה” – שיקום הנאשם ומניעת אותן השלכות קשות עליהן עמדנו לעיל. יחד עם זאת, שיקומו של נאשם – הגם שהוא מהווה שיקול מהותי שלציבור כולו עניין בו – הינו אך אחד משיקולי הענישה, שאליו מתווספים שיקולים אחרים ששמים דגש על חומרת העבירה, אופיה ונסיבותיה, הצורך בהרתעת הרבים (באמצעות האפקט הציבורי של ההרשעה) וכן הנסיון לקיים מדיניות ענישה אחידה ככל האפשר.
- ככלל, כך נפסק, יש להרשיע נאשם שעבר עבירה, ומי שטוען את ההיפך – עליו הנטל לשכנע את בית המשפט ששיקולי השיקום גוברים במקרה האינדיווידואלי על השיקולים שבאינטרס הציבורי.
- עקרונית, אי הרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים:
- ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ;
- ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.
- לכן, מטבע הדברים, ככול שהעבירה חמורה יותר, כך גם קטן הסיכוי להימנעות מן ההרשעה הפלילית.
- בתי המשפט מביאים בחשבון בסוגיית ההימנעות מהרשעה פלילית (או ביטולה) את השיקולים המרכזיים הבאים:
- טיב העבירה, חומרתה ונסיבות ביצועה;
- האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה?
- האם ביצוע העבירה משקף דפוס של התנהגות עבריינית כרונית, או המדובר בהתנהגות מקרית?
- מסוכנות – הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות בעתיד;
- אופיו של הנאשם, עברו, גילו (במיוחד באם מדובר בקטין), בריאותו ותנאי ביתו.
- מעמדו תפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד (למשל, האם ניצל את מעמדו ו/או תפקידו לביצוע העבירה).
- יחסו של הנאשם לעבירה: האם נוטל אחריות על מעשיו, מגלה תובנה וחרטה?
- משמעות ההרשעה על דימויו העצמי של הנאשם;
- השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם, בהווה ובעתיד.
- כל נסיבה מקילה אחרת.
- בסופו של יום, כאשר ניתן להראות שאין יחס סביר בין הנזק הצפוי מההרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה, יטה בית המשפט שלא להרשיע את הנאשם ולהסתפק בחלופה של הטלת מבחן ו/או שירות לתועלת הציבור, אם כי תמיד יש לזכור, כי משנקבע על ידי בית המשפט שנאשם ביצע עבירה פלילית, הכלל הינו להרשיעו ואילו אי הרשעה או ביטול ההרשעה הינם תמיד בגדר חריג לכלל זה.
הצורך בייצוג משפטי מקצועי ואיכותי
- מדוח סיכום עבודת הפרקליטות לשנת 2017 עולה כי רק 7% מכלל התיקים הפלילים בהם הוגשו כתבי אישום הסתיימו באי הרשעה או בביטול ההרשעה.
- נתון זה ממחיש עד כמה חיוני לשכור את שירותיו של עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה, היודע להוביל את ההליך הפלילי לחוף מבטחים.
- לדרכי התמודדות נוספים עם כתב אישום ראו: התמודדות עם כתב אישום.
דוגמאות, פסקי דין והחלטות – סיום הליכים פליליים ללא הרשעה
- לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון מקרים בהם ייצוג משפטי מטעם משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר הוביל לסיום המשפט הפלילי ללא הרשעה במרשם הפלילי, או לביטול הרשעתו של הנאשם.
- משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק בייצוג אזרחים מן השורה, ללא עבר פלילי, וכלל, “נתוני הפתיחה” של אוכלוסיה זו (בהתחשב בשיקולים שפורטו לעיל) טובים יותר לסיום הליך פלילי ללא הרשעה במרשם הפלילי.
אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | כתב אישום | התמודדות עם כתב אישום
תאריך פרסום המאמר : 03.07.2024
by