אי שלילת פיצויי פיטורים של עובד מדינה שהורשע בעבירה של קבלת שוחד

אי שלילת פיצויי פיטורים של עובד מדינה שהורשע בקבלת שוחד

בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – אי שלילת פיצויי פיטורים של עובד מדינה שהורשע בקבלת שוחד

תוכן עניינים

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה נמנע משלילת פיצויי פיטורים של עובד מדינה שהורשע בקבלת שוחד

משרדנו מעניק ייצוג משפטי בתיקי תובענה לאחר הליך פלילי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה .
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו בתיק תובענה לאחר הליך פלילי; בעקבות הרשעתו של עובד מדינה בעבירה של לקיחת שוחד, עתרה נציבות שירות המדינה לשלילת 28% מפיצויי הפיטורים של הנאשם (חלקה של המדינה בכלל הפיצויים).
בגזר דין מיום 20.7.20, קיבל בית הדין למשמעת של עובדי המדינה את עתירתנו, ונמנע מפגיעה בפיצויי הפיטורים של העובד.

תובענה לאחר הליך פלילי שהוגשה כנגד עובד מדינה, בעקבות הרשעתו בקבלת שוחד

עובד מדינה שהורשע בקבלת שוחד בהליך פלילי, שכר את שירותנו להעניק לו ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, לאחר שהוגשה כנגדו תובענה לאחר הליך פלילי.
מדובר בעובד משרד הבריאות ששימש עד להשעייתו כמרכז פיקוח בכיר במשרד לבריאות הסביבה בירושלים.
בעקבות הרשעתו בבית משפט המחוזי בירושלים בביצוע עבירה של לקיחת שוחד, בניגוד לסעיף 290(א)(1) לחוק העונשין, התשל”ז – 1977, הועמד עובד המדינה לדין משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
בתמצית, נסיבות הרשעתו בעבירה של קבלת שוחד היו כדלקמן:
- הנאשם שימש מפקח במשרד הבריאות במחוז ירושלים והיה אחראי על ביצוע ביקורות תברואתיות במוסדות חינוך שונים, לרבות גני ילדים.
- בתום עריכת ביקורת תברואתית בגן ילדים מסוים, אמר הנאשם למנהלת הגן (להלן – “המתלוננת”) כי בגן קיימים ליקויים תברואתיים שונים ומאוחר יותר הוסיף, כי הוא עושה למתלוננת טובה, מפקח אחר במקומו היה סוגר לה את הגן, וביקש לקבל תמורה במעטפה.
- בעקבות דרישת השוחד, פנתה המתלוננת למשטרה ובהמשך, הפלילה המתלוננת את הנאשם בקבלת שוחד.
במסגרת ההליך הפלילי, גזר בית המשפט המחוזי בירושלים על הנאשם מאסר בפועל למשך 5 חודשים, לריצוי בכליאה ממשית, מאסר על תנאי וקנס.
הנאשם יוצג בהליך הפלילי ע”י עורך דין אחר.

המחלוקת בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה – שאלת שלילת פיצויי פיטורים

בעקבות הרשעתו בפלילים בעבירה של לקיחת שוחד, הורשע הנאשם בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה לפי סעיף 61ג. לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963, בעבירות לפי סעיפים 17(1), (2), (3), (4) ו-(6) לחוק.
המחלוקת בתיק זה נסובה בשאלת שלילית פיצויי הפיטורים המגיעים לנאשם על פי דין.

עתירתה של התביעה + משרד הבריאות לשלילת חלק מפיצויי פיטורים המגיעים לנאשם

במסגרת הטעונים לעונש, עתרה נציבות שירות המדינה לגזירת אמצעי המשמעת הבאים על הנאשם:
- נזיפה חמורה;
- פיטורים לאלתר (תוך שלילת 28% מפיצויי הפיטורים המגיעים לנאשם על פי דין);
- פסילה לצמיתות למשרד הבריאות;
- פסילה לשירות המדינה למשך 15 שנה.
בעתירתה לשלילה מסוימת של פיצויי הפיטורים (28% מפיצויי הפיטורים – חלקה של המדינה בכלל הפיצויים), נשענה נציבות שירות המדינה על הטעמים הבאים:
- כשעובד ציבור מורשע בעבירות שוחד יש ליתן מעמד של בכורה לאינטרס הציבורי, זאת משיקולי הרתעה.
- קבלת שוחד הינה מעשה שחיתות חמור ביותר; מעשיו של הנאשם פגעו בלב ליבו של אמון הציבור במערכת הבריאות. הנאשם שביצע את המעשים במסגרת עבודתו הפר את האמון שניתן בו.
- העבירה בוצעה לאחר תכנון ומחשבה, בשיטתיות ובעזות מצח.
- המעשים נעשו כלפי גננת בשעות עבודתה בגן הילדים; בעת שהיתה מופקדת על שלומם וחינוכם של הילדים היא נאלצה לנהל שיח ממושך ומיותר עם הנאשם.
- הנאשם קיבל כספים, שלא כדין, אגב תפקידו בשירות המדינה.
משרד הבריאות הצטרף לעתירה העונשית של התביעה, כלומר לשלילת 28% מפיצויי הפיטורים המגיעים לנאשם על פי דין.

עתירתה של ההגנה להורות על תשלום מלוא פיצויי פיטורים המגיעים לנאשם

מנגד, טענה ההגנה כי יש להתחשב לא רק באופי העבירה שבוצעה ובחומרתה, אלא גם בנסיבות האישיות של הנאשם ובמכלול היסודות הפועלים לקולא בעניינו ועתרה – להורות על תשלום מלוא פיצויי פיטורים המגיעים לנאשם על פי דין.
בין השאר, הפנתה ההגנה לפסיקה של בית המשפט העליון לפיה, פגיעה בזכויות ממוניות של עובד היא פגיעה כואבת במיוחד, ויש להיזהר ולבחון בקפידה שימוש באמצעי הפוגע בזכויות ממוניות שצבר הועבד בשנות עבודתו.
עוד הפנתה ההגנה לפסקי דין רבים בהם נפסק, שבשים לב לעונש הפיטורים משירות המדינה, לא יהא זה נכון לשלול ולו במקצת מפיצויי הפיטורים שהיה זכאי להם העובד.
מלוא טיעוני ההגנה מפורטים בגזר הדין עצמו, שנמצא בהמשך עמוד זה.

על אף חומרת העבירה של קבלת שוחד, נמנע בית הדין של עובדי המדינה משלילת פיצויי פיטורים של הנאשם

בגזר הדין, הפנה בית הדין למשמעת של עובדי המדינה לפסיקתו של בית המשפט המחוזי בהליך הפלילי שהתנהל כנגד הנאשם, בהקשר למידת הפגיעה הציבורית במעשיו של הנאשם:

“הערך החברתי שנפגע הינו בראש ובראשונה הסדר הציבורי והאמון של הציבור בשלטון ומוסדותיו, בקשת שוחד ונטילת שוחד משבשות את הסדר הציבורי את האמון והסדר בו, דבר שעלול להיות אסוני”.

“נטילת שוחד חותרת תחת יסודות הסדר החברתי והשירות הציבורי, ובית המשפט העליון קבע שוב ושוב כי יש ליתן עדיפות לשיקול של הרתעת הרבים בשיקולי הענישה. נסיבות ביצוע העבירה אינן מצביעות על מקריות אלא על יוזמה, תכנון, תעוזה ודרישה מפורשת מהמתלוננת, מה עוד שמדובר בנושא בריאותי”.

עוד הפנה בית הדין לחומרה המיוחדת המיוחסת לעבירת השוחד בפסיקתו של בית המשפט העליון ולקריאה להחמרה בענישה בעבירות שוחד. במסגרת זו, הפנה בית הדין לע”פ 4301/15 יאשיהו יוסף פינטו נ’ מדינת ישראל (ניתן ביום 5.1.16), שם סיכם כבוד השופט מזוז את עמדת בית המשפט העליון כלפי עבירות השוחד בדברים הבאים:

“רבות נאמר ונכתב על חומרתן של עבירות השוחד וסכנתן לצביונה ולחוסנה של החברה ולהשחתת המידות במערכות השלטון. עוד לפני שנים רבות עמד בית משפט זה על החומרה היתרה שבעבירות השוחד ועל הצורך לנקוט בענישה חמורה ומרתיעה בעבירות אלה. כך…נקבע:

“הסכנה לדמותו של השירות הציבורי ולאפיה של החברה בישראל היא כה גדולה, עד שאין להירתע מנקיטת אמצעי ענישה קשים ומורגשים היטב כלפי כל מי שעולה על דרך השוחד – אם כוונתן, אם כלוקח או כמבקש, ואם כמתווך”.

לבסוף, הפנה בית הדין לפסיקה שיצאה תחת ידו במשך שנים על פגיעתם הקשה של מעשי השוחד בתדמית השירות הציבורי ועובדיו ובאמון הציבור ברשויות המדינה ועל ההכרח בהשתת אמצעי משמעת מחמירים, שיענו על תכליות ההרתעה והמניעה של הדין המשמעתי.
יחד עם זאת, במחלוקת בין הצדדים בשאלת שלילת פיצויי פיטורים, קיבל בית הדין את עמדת ההגנה והחליט להימנע מפגיעה בפיצויי הפיטורים המגיעים לנאשם על פי דין.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בגזר דינו המלא של בית הדין, ללא פרטים מזהים של המעורבים.

בד”מ 12/20 נציבות שירות המדינה נגד פלוני, בפני עו”ד אורי כהן – אב בית הדין ויו”ר המותב, וחברות המותב עו”ד רחל אטיאס וגב’ סוזי לוי. מטעם נציבות שירות המדינה: עו”ד שירה שלמייב, מטעם הנאשם: עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג.

לקריאה נוספת

להרחבה בכל הנוגע להליכים משמעתיים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, בעקבות הליכים פלילים ראו:
- תובענה לאחר הליך פלילי.
- הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו:
- עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
- הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר.
בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת.
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.

דין משמעתי – עובדי מדינה: משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.

עורך דין משמעתי