דיווח כוזב על שעות עבודה | החתמת כרטיס נוכחות על ידי עובד אחר

דיווח כוזב על שעות עבודה | החתמת כרטיס נוכחות על ידי עובד אחר – ייעוץ וייצוג משפטי

תוכן עניינים

דיווח כוזב על שעות עבודה, החתמת כרטיס עבודה על ידי עובד אחר

בעמוד זה נעמוד על עבירת המשמעת של דיווח כוזב על שעות עבודה וכפועל יוצא, קבלת שכר שלא כדין, וזאת באמצעות החתמת כרטיס נוכחות על ידי עובד אחר.
בהמשך העמוד נציג מקרה להמחשה אשר בו הענקנו ייצוג משפטי לעובדת מדינה ותיקה, שהועסקה כמנהלת לשכה באחד המשרדים בשירות המדינה והועמדה לדין משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בגין דיווח כוזב על שעות עבודה וקבלת שכר שלא כדין.
במחלוקת בין התביעה להגנה בנוגע לעונשה, קיבל בית הדין למשמעת את עמדתנו וגזר על העובדת עונש לקולא.
בסוף העמוד תמצאו קישורים למקרים דומים בהם הענקנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה.

מדיניות הענישה במקרים של דיווח כוזב על שעות עבודה

ככלל, אמצעי המשמעת המוטלים על עובדי מדינה בגין דיווח כוזב על שעות עבודה הינם מכבידים ופוגעים בכיסו של העובד, ואף עלולים להגיע, במקרים חמורים יותר – לכדי פיטורין ופסילה לשירות המדינה.
בהקשר זה, אין זה מעלה או מוריד באם עבירת המשמעת בוצעה ע”י החתמת כרטיס נוכחות על ידי עובד אחר או שהדיווח הכוזב בוצע ללא סיוע של עובד אחר.
עמדת בית הדין למשמעת ובית המשפט המחוזי (בשבתו כערכאת ערעור על בית הדין למשמעת של עובדי המדינה) הינה, כי בענישה בגין עבירות שעניינן דיווח כוזב על שעות עבודה, הטומנות בחובן מעילה באמון ופגיעה בקופה הציבורית, ככלל – יגבר האינטרס הציבורי על פני האינטרס הפרטי של העובד ונסיבותיו האישיות (ראו למשל עבי (חי’) 30280-02-22 מזל מגי אפניאר נ’ נציבות שירות המדינה).
על החומרה שבדיווח כוזב של שעות עבודה בשירות הציבורי עמד זה מכבר בית המשפט העליון בעש”מ 5626/05 אוחנה נ’ נציבות שירות המדינה (ההדגשות שלנו):

“אין כמו מצג שוא בדבר הימצאות בעבודה כאשר עובד נעדר ממנה, וקבלת שכר בעבור שעות עבודה שלא בוצעו כדי לפגוע באמינותו של השירות הציבורי בעיני הציבור, וכדי לשקף ניצול כספי ציבור למטרות זרות. קבלת תמורה כספית על ידי עובד בגין שעות עבודה אותן לא ביצע כאשר היה עסוק בענייניו הפרטיים כמוה כשליחת יד בכספי ציבור, ועל אחת כמה וכמה כאשר הדבר נעשה לאורך זמן כענין של שיטה, המלווה בדיווחים כוזבים. לתופעה זו נילווית חומרה מיוחדת.”

בפרשה שנדונה בר”ש 9724/10 אליתים נ’ נציבות שירות המדינה עמד בית המשפט העליון על הצורך בענישה מכבידה ומרתיעה בגין דיווח כוזב של שעות עבודה (ההדגשה שלנו):

“הוצאת כספים בדיווחי שווא מקופת הציבור ראויה לסנקציה, הנותנת ביטוי משמעותי להפרת האמון. לעניין זה דומה המדווח דיווחים כוזבים למעלימי מס, שהיא דרך אחרת לגניבה מן הציבור, וזאת גם אם מידת הרחמים הביאה להימנעות מנקיטת צעדים פליליים ולהסתפקות בצעדי משמעת… ראוי כי ייצא הקול, שהמחיר על דיווחים כוזבים בשירות הציבור הוא כבד.”

בשנים האחרונות, נוכח ריבוי דיווחים כוזבים על שעות עבודה בקרב עובדי מדינה, הקשיח אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה את עמדתו העונשית בעבירות מסוג זה, וגם בפסיקת בית הדין למשמעת – ניכרת החמרה בענישה.

מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו – דיווח כוזב על שעות עבודה

דיווח כוזב על שעות עבודה החתמת כרטיס נוכחות ע"י עובד אחר

“השורה התחתונה” בגזר הדין והענישה בגין דיווח כוזב על שעות עבודה.

התובענה שהוגשה נגד העובדת לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

בכתב התובענה שהוגש נגד העובדת על ידי אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, נטען, כי ב-14 הזדמנויות שונות דיווחה העובדת באופן כוזב על שעות נוכחותה במשרד.
נטען בקובלנה, כי בכל אותן הזדמנויות העובדת הגיעה בפועל למשרד בשעה מאוחרת יותר מהשעות עליהן דיווחה.
נטען כי העובדת ביצעה את הדיווח הכוזב על שעות עבודתה בסיוע עובד אחר, אשר החתים עבורה ולבקשתה את כרטיס הנוכחות שלה בשעון הנוכחות, בשעה שהיא עצמה לא נכחה בפועל במשרד.
עוד נטען, כי בגין הדיווח הכוזב על שעות עבודתה קיבלה העובדת שכר שלא כדין.
בשל מעשים אלו, הואשמה העובדת בהפרת הוראות התקשי”ר, בהתנהגות שאינה הוגנת ושאינה הולמת עובדת מדינה וכן בהתנהגות הפוגעת בשמו הטוב ובתדמיתו של שירות מדינה – עבירות משמעת לפי סעיפים 17(1), 17(2), 17(3) ו-17(4) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963.

גדר המחלוקת – מידת העונש על דיווח כוזב של שעות עבודה

היות שחומר הראיות בתיק ביסס מעל לכל ספק את אחריותה של העובדת למעשים ולעבירות המשמעת בהן הואשמה – הודתה העובדת בפני בית הדין בעובדות כתב התובענה והורשעה על פי הודאתה.
הצדדים נחלקו בשאלת העונש;
התביעה עתרה לגזור על העובדת אמצעי משמעת של נזיפה חמורה, הפקעת משכורת קובעת אחת והורדה בשתי דרגות למשך שנתיים, וזאת כדי להעביר מסר הרתעתי הולם לעובדים אחרים.
התביעה טענה כי מעשי העובדת חמורים, נעשו בשיטתיות, בתדירות, בהיקף נרחב ותוך הכשלת עובד אחר שכן כזכור, העבירה בוצעה באמצעות החתמת כרטיס הנוכחות על ידי עובד אחר.
המשרד הממשלתי בו הועסקה העובדת, הצטרף לעמדה העונשית של התביעה המשמעתית, ואף נטען כי ביצועיה של העובדת בעבודתה בשנים האחרונות היו נמוכים מהמצופה וכי מוסד פרטי היו נוטה לפטר עובד שדיווח בכזב על שעות עבודתו.
ההגנה, באמצעות עו”ד גיא פלנטר, טענה, כי תמהיל אמצעי המשמעת לו עותרת התביעה הינו מחמיר יתר על המידה עם העובדת ועתרה להסתפק בענישה מתונה ומידתית יותר.
ההגנה הציגה בפני בית הדין נסיבות וראיות הצריכות להטות את הענישה לקולא, חרף חומרת מעשיה של העובדת, וטענה כי אין בנסיבות העניין הצדקה להורדה בשתי דרגות למשך שנתיים.

גזר הדין של בית הדין למשמעת – אימוץ עתירת ההגנה להקל בעונשה של העובדת

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, ברשות אב”ד עו”ד אורי כהן, עמד בהרחבה על הפסול שבמסירת דיווח כוזב על שעות עבודה, על חומרת העבירה בכלל ובפרט כאשר מדובר בהחתמת כרטיס נוכחות על ידי עובד אחר, וכן עמד על הצורך בהטלת אמצעי משמעת מחמירים על עובדים המקבלים שכר שלא כדין באופן שכזה.
אף על פי כן, ולמרות המגמה להחמרת הענישה בעבירות מסוג זה, קבע בית הדין, כי בשקלול הנסיבות שהוצגו בפניו הגיע לכלל החלטה כי לצד נזיפה חמורה והפקעת משכורת אחת ניתן להסתפק בהורדת העובדת בדרגה אחת למשך שנה.
בכך, נחסכה מהעובדת פגיעה כלכלית קשה, והפרשה הסתיימה על הצד הטוב ביותר עבור העובדת.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בגזר הדין של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, ללא פרטים מזהים.

תיק בד”מ 94/21, בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים. גזר הדין ניתן ביום 7.3.22.

דיווח כוזב על שעות עבודה – דוגמאות נוספות

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה של דוגמאות נוספות בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה שהואשמו בדיווח כוזב על שעות עבודה ובהחתמת כרטיס נוכחות על ידי עובד אחר.
נושאים נוספים שאולי תמצאו בהם עניין:

דין משמעתי – עובדי מדינה: משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית ומעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.

עורך דין משמעתי