הטרדה מינית במקום העבודה – המצב המשפטי כיום

הטרדה מינית במקום העבודה – קווי הגבול שהוצבו על ידי בית הדין הארצי לעבודה ליחסים במקום העבודה.

הטרדה מינית במקום העבודה – קווי הגבול שהוצבו על ידי בית הדין הארצי לעבודה ליחסים בין עובדים המשתייכים לדרגים שונים במקום העבודה.

מאמר שעוסק בתחום מורכב ושנוי במחלוקת  – הטרדה מינית במקום העבודה. פורסם באתר  WWW.TheMarker.com

באחרונה, פסק בית הדין הארצי לעבודה שקיום קשר אינטימי ובוודאי קשר המתבסס על יחסי מין מזדמנים, גם אם לאורך זמן, בין עובדת לבכיר ממנה במקום העבודה, נעשה תוך ניצול יחסי מרות ומהווה הטרדה מינית מצד אותו עובד, וזאת אפילו יוכח כי אותה עובדת היא שיזמה את הקשר ופיתתה את העובד הבכיר ממנה.

פסיקה תקדימית זו מעוררת מחלוקת, שכן לא מעט סבורים שיש בה משום רגולציה פוגענית ובלתי נחוצה של יחסי מין המתבצעים בהסכמה בין שני בגירים ומשום התערבות בלתי ראויה או פלישה בלתי מוצדקת לאוטונומיית הפרט.

הדיאלוג שמובא להלן, המבוסס על עובדות המקרה שנדון בבית הדין, מחדד באופן ציורי את הבעייתיות הטמונה בפסיקה זו ואת קווי הגבול החדשים שהוצבו על יחסים בין עובדים המשתייכים לדרגים שונים במקום העבודה.

• עובדת א’: חזרתי מעורך הדין והוא אמר לי שאקבל עד 50,000 ש”ח, ללא הוכחת שום נזק.
• עובדת ב’: סיפרת לעורך הדין שהיה מדובר במערכת יחסים אינטימית – מינית, שנמשכה 8 חודשים?
• עובדת א’: בטח. גם סיפרתי שהקשר נשמר בדיסקרטיות, כי שנינו היינו נשואים.
• עובדת ב’: סיפרת לעורך הדין שהוא לא הממונה הישיר שלך, שהוא צעיר ממך ב- 4 שנים?
• עובדת א’: עורך הדין הסביר לי שזה לא משנה. מספיק שהוא היה יותר בכיר ממני בחברה על מנת שזה ייחשב כ”יחסי מרות”.
• עובדת ב’: ניהלתם את הקשר האינטימי שלכם גם מחוץ למקום העבודה, בבריכה ובפגישות פרטיות בחוף הים וברכב. אין לזה משמעות?
• עובדת א’: ממש לא. עורך הדין הסביר לי שהשופטים יקבעו שכל המפגשים הללו היו “בקשר ישיר או עקיף למקום העבודה”, כי הכרנו במקום העבודה, וברוב המקרים נפגשנו בשעות העבודה, בדרך לעבודה או בחזרה ממקום העבודה.
• עובדת ב’: אבל קיימתם יחסי מין בהסכמה חופשית, במשך 8 חודשים, ומעולם לא אמרת לו ואפילו לא רמזת לו, שאת לא מעוניינת בקשר?
• עובדת א’: עורך הדין הסביר לי שזה גם לא משנה. גם אם כל מערכת היחסים הייתה בהסכמתי החופשית והמלאה, גם אם לא אמרתי אף פעם שמשהו מפריע לי או שאני לא מעוניינת, יקבעו השופטים שבעצם, אני לא יכולה לתת הסכמה אמיתית, וכל הזמן הזה שהיינו ביחד, הוא בעצם הטריד אותי מינית.
• עובדת ב’: בכל זאת. זה לא משנה שבמשך כל הקשר ביניכם הוא לא ניצל בשום דרך וצורה את מעמדו ואת יחסי המרות ביניכם?
• עובדת א’: ממש לא משנה. תראי, הסברתי לעורך הדין שהוא לא ניצל לרעה את יחסי המרות שהיו לו איתי ולא השתמש בסמכותו כדי להשפיע על מעמדי או עתידי בשום דרך או צורה. אבל מסתבר, שזה עדיין הטרדה מינית. עורך הדין הסביר לי, שברגע שאני הוכחתי את פערי המעמדות, ושאני הייתי מודעת לכך שהוא יותר בכיר ממני, אז בית המשפט יקבע שהתקיים ניצול של המרות.
• עובדת ב’: לא הבנתי.
• עובדת א’: זה קצת מורכב. עצם העובדה שאני הייתי מודעת למעמדו היותר בכיר בחברה, מספיקה בשביל לקבוע שהוא ניצל את המרות הקיימת, מתוקף מעמדו היותר בכיר.
• עובדת ב’: אבל מעמדך בחברה לא הושפע באופן כלשהו כתוצאה מהקשר הזה. לא היה כל אילוץ, כפייה או הפעלת לחץ מצידו והוא אפילו לא יצר איזה אווירה עוינת כלפיך במקום העבודה?
• עובדת ב’: זה עדיין הטרדה מינית, שאלתי את עורך הדין על זה.
• עובדת ב’: בטח לא סיפרת לעורך הדין שחיי הנישואים של שניכם היו בתקופת שפל, ושאת יזמת את הקשר האינטימי הזה, התנהגת באופן פרובוקטיבי כלפיו ושבמילים פשוטות, היה כאן ממש פיתוי מצידך?
• עובדת א’: אז זהו, עורך הדין הסביר לי שזה עדיין הטרדה מינית. הוא ציטט לי קטע מפסק דין חדש שאומר, שהבחירה להיענות לפיתוי מצידי, תחשב כניצול של יחסי המרות מצדו. יותר מזה, לפי פסק הדין, כאשר מדובר במערכת יחסים אינטימית בין בעל מרות לעובדת, יטילו את האחריות על כתפיו של בעל המרות, תוך התעלמות מהתנהגותה של העובדת. קראתי את זה פעמיים, השופטים אומרים שם בצורה מפורשת, שבעל מרות שקיים מערכת יחסים אינטימית עם עובדת – הטריד אותה מינית,, וזה לא משנה באם מערכת היחסים נולדה כתוצאה מפיתוי מצד העובדת, או התנהגות פרובוקטיבית כזו או אחרת מצידה, שהחלה את הקשר.
• עובדת ב’: תראי, אני הגשתי תביעה לבית הדין לעבודה ובה האשמתי בכלל באונס. טענתי שמישהו בכיר ממני בחברה כפה עלי יחסי מין בניגוד לרצוני. לא התלוננתי במשטרה, אבל בכתב התביעה טענתי שהוא אנס אותי. תגידי, אם בית משפט יקבע בסוף שלא היה אונס בכלל, אלא מערכת יחסים בהסכמה, שאני יזמתי, גם אז אקבל פיצוי?
• עובדת א’: דיברתי עם עורך הדין גם על זה. אולי מישהו מהשופטים יגיד בפסק הדין “שיש לראות בחומרה” את העובדה שהאשמת ב”אונס”, אבל זה לא יפריע כמובן לתת לך פיצוי כספי על הטרדתך המינית.
• עובדת ב’: תגידי, מה בעצם כל זה אומר, שאני לא יכולה ליזום מערכת יחסים דיסקרטית, אינטימית-מינית, בהסכמתי המלאה עם מישהו בכיר ממני בחברה?
• עובדת א’: ממש לא. בפסק הדין נאמר מפורשות שהוא לא בא לשלול, ולו במקצת, את היות מקום העבודה הסביבה הטבעית ביותר ליצירת מערכות יחסים של זוגיות, ופיתוח קשרים אישיים והתאהבויות בין חברים לעבודה. לכן, את יכולה כמובן לעשות מה שאת רוצה. אבל אם הוא ייכנע חלילה לחיזוריך, הוא יהיה אשם בהטרדתך המינית. בהמשך, אם לא יתפתחו העניינים ביניכם כרצונך (למשל, אם הוא יבקש לסיים את הקשר שלא על דעתך), פתוח בפניך להכתים את שמו בבית משפט בתור מטריד מינית, ולקבל עד 50,000 ש”ח, בלי להוכיח נזק. בשביל זה הרי נועד החוק למניעת הטרדה מינית – להביא לאווירה נעימה, נוחה ובטוחה במקום העבודה.

כאמור, הדיאלוג שהובא לעיל בא לחדד בצורה ציורית את חלק מהבעייתיות העולה מפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה שניתן באחרונה.

יחד עם זאת יש לדעת, כי חלק ניכר מהקביעות בפסק הדין אינן מחדשות דבר. כך למשל, הרבה לפני שניתן פסק דין זה ובהתאם להוראות החוק למניעת הטרדה מינית, עובד אשר תוך ניצול יחסי מרות קיים עם עובדת הכפופה לו יחסי מין, הטריד אותה מינית, וזאת למרות שהעובדת לא הראתה לו, בשום שלב, שהיא בכלל לא מעוניינת בקשר מיני עמו.

בכך, ביקש המחוקק למנוע מבעלי מרות מלעשות שימוש לרעה בכוח סמכותם כלפי אלו הנמצאים בעמדת נחיתות לעומתם, הכפופים להם או התלויים בהם, לצורך קבלת טובות הנאה מיניות.

החדשנות שבפסק הדין נעוצה בקביעה, שגם כאשר הוכח כי העובדת יזמה את הקשר עם העובד הבכיר ממנה, ואף אם פיתתה אותו בצורה כזו או אחרת, אין בכך כדי לחלץ אותו מהקביעה, שניצל את יחסי המרות ביניהם והטריד אותה מינית.

עד לפסק דין זה, סיטואציות בהן היוזמה לקיום יחסי המין הגיעה מכיוונה של העובדת לא נתפסו כסיטואציות קלאסיות של “ניצול מרות ביחסי עבודה”. יוזמת העובדת נתפסה כאינדיקציה טובה לכך, שהסכמתה לקיום המגע המיני הנה פרי של רצונה החופשי ואינה הסכמה מאולצת וכפויה, תוצאת ניצולם הפסול של יחסי מרות.

יחד עם זאת, נמנע בית המשפט העליון מלקבוע כלל גורף בעניין, שכן ניתן היה להעלות על הדעת מצבים חריגים בהם “יוזמה” מצד עובדת לקיים יחסי מין עם בכיר ממנה, הייתה בפועל יוזמה “טכנית” בלבד. כך למשל, לא ניתן לדבר על יוזמה אמיתית מצד עובדת לקשר מיני, שעה שברור לה שהדרך היחידה להימנע מפיטורין או להתקדם במקום העבודה הנה באמצעות קיום מגע מיני עם המעביד.

כעת בא בית הדין הארצי לעבודה וקבע כי ככלל, קיימת הנחה (“חזקה” משפטית) על פיה, קיום קשר אינטימי ובוודאי קשר המתבסס על יחסי מין מזדמנים, גם אם לאורך זמן, בין ממונה ישיר או עקיף לבין עובדת כפיפה, נעשה תוך ניצול יחסי מרות כמשמעותם בחוק למניעת הטרדה מינית וזאת גם אם יוכח, כי העובדת היא שיזמה את הקשר ואפילו פיתתה את הממונה בצורה זו או אחרת.

בכך ביקש בית הדין להטיל חובת זהירות מוגברת על ממונה ביחס למעשיו אל מול עובדת הכפופה למרותו –  יוזמת, מפתה ופרובוקטיבית ככל שתהיה.

די שהעובדת תוכיח שקיימה יחסי מין עם בכיר ממנה, והנטל עובר אליו להוכיח, ברמת הוכחה מוגברת, שלא ניצל את יחסי המרות ולא הטריד אותה מינית. אותו עובד או מנהל גם לא חייב להיות הממונה הישיר שלה. די שיש לו השפעה וסמכות עקיפה לגביה. אם מדובר במערכת יחסים המבוססת על יחסי מין במסגרת העבודה או עם זיקה למקום העבודה, או אז לא תתקבלנה טענות הגנה בדבר הסכמה או פיתוי.

באלו נסיבות יוכל אותו עובד להפריך את חזקת ניצול יחסי המרות? בנקודה זו נפלה מחלוקת בין שופטי בית הדין; על פי עמדת המיעוט, אם יוכל העובד להראות סממנים אמיתיים המעידים על רצון הדדי לפתוח מערכת יחסים של “עניין אמיתי ורצון מוסכם של שניים”, שאיננה מבוססת על מין בלבד – או אז תופרך הטענה בדבר ניצול יחסי המרות ובלבד – שהעובד דיווח במקום העבודה על מערכת היחסים.

כיצד מוכיחים “עניין אמיתי ורצון מוסכם של שניים”? למשל, כאשר הרומן המתפתח איננו מוגבל למסגרת העבודה בלבד, או ליחסי מין מזדמנים במקום העבודה, בדרך אליה או ממנה.

עמדת רוב השופטים הייתה שונה: אין צורך לבחון אם מדובר “ברומן אמיתי” או במערכת יחסי מין מזדמנים בלבד. בנוסף להוכחת העדר ניצול יחסי המרות, על העובד לעשות גם פעולות מעשיות, כבר בתחילת מערכת היחסים המפתחת, לדווח על הקשר לממונים עליו ולפעול באופן אקטיבי לביטול יחסי המרות.

נראה כי במקרים רבים, פשוט לא ניתן יהיה להפריך את חזקת ניצול יחסי המרות; כך למשל, במערכת יחסים דיסקרטית, אין זה מעשי לדרוש שהצדדים ידווחו עליה, מה גם שלא תמיד יש למי לדווח (למשל כאשר מדובר בבעלים של התאגיד או בנושא המשרה הבכיר ביותר). ברוב הארגונים הקטנים, לא ניתן לפעול לביטול יחסי המרות (למשל על ידי העברה למחלקה אחרת). מאחר והצדדים הכירו במקום העבודה, יתעורר גם קושי ממשי להוכיח, שלמערכת היחסים אין זיקה למסגרת העבודה.

בניסיונו המבורך להנחיל נורמות חברתיות ראויות, עשוי בית הדין לשים קץ לרומן במקום העבודה בין עובדים המשתייכים למעמדות שונים, ולתעל את מערכות היחסים למסגרות נוקשות בתוך המעמדות בארגון. באופן זה, דרכה של עובדת לפיתוח קשר רומנטי עם בכיר ממנה במקום העבודה תהיה חסומה, ויהיה עליה “להסתפק” בקיום מערכות יחסים רק עם בני מעמדה (וההפך גם הוא נכון). בפסק דינו, לא התכוון כמובן בית הדין להנציח מעמדות בתוך מקומות העבודה, אולם זו עשויה להיות אחת התוצאות.

יתרה מכך, פסק הדין מעורר שאלות לא פשוטות לגבי מידת ההתערבות באוטונומיית הרצון של אישה בגירה, שבחרה מרצונה החופשי ליזום מערכת יחסים אינטימית עם גבר כזה או אחר, בכיר ככל שיהיה, ואפילו שעה שמדובר במערכת יחסים המושתת בעיקרה על יחסי מין מזדמנים.

ניתן להניח שעוד לא נאמרה המילה האחרונה בנושא, וסוגיה זו שמעוררת מחלוקת כה רבה תלובן ותעוצב בפסקי דין נוספים בעתיד.

לסיום, חשוב להדגיש שההלכה החדשה לא נוגעת להליכים פליליים; כידוע, הטרדה מינית יכול שתטופל בשני מישורים: מדובר בעוולה אזרחית, בגינה יכולה העובדת להגיש תביעה אזרחית לבית הדין לעבודה ומדובר גם בעבירה פלילית, בגינה יכולה המדינה להגיש כתב אישום פלילי לבית משפט שלום (בעקבות חקירה פלילית של המשטרה).

בניגוד לחלק מהפרסומים בנושא, ההלכה שנפסקה בבית הדין הארצי לעבודה איננה נוגעת להליכים פליליים והדברים נאמרו מפורשות בפסק הדין עצמו. כך למשל, בהליך פלילי, יוזמת העובדת ליצור את הקשר האינטימי עשויה לעורר ספק בשאלת ניצול המרות, ולזכות את הנאשם מעבירה פלילית של הטרדה מינית.

ע”ע 274/06 פלונית נגד אלמוני תק – אר 2008 (1), 740

המאמר פורסם ביום 1.4.2008  באתר  www.TheMarker.com

לעיון במאמר עצמו לחץ כאן.

גיא פלנטר הוא עורך דין פלילי עצמאי העוסק במשפט פלילי, משפט צבאי ודין משמעתי, לשעבר תובע בפרקליטות המדינה וכיום מתמחה בייעוץ וייצוג חשודים ונאשמים ללא עבר פלילי. 

ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לתלונות על הטרדה מינית, עבירות מין והתנכלות.

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לתלונות על הטרדה מינית, עבירות מין והתנכלות. לפרטים נוספים ראו:
  • עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.
  • עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי. 
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים הנוגעים להטרדה מינית שטופלו על ידי משרדנו.

עורך דין פלילי

הטרדה מינית במקום העבודה | עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין.

קבצים להורדה - לחץ לצפייה

• הטרדה מינית במקום העבודה - קווים מנחים לפי בית הדין הארצי לעבודה.