העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – ביטול הרשעה פלילית
העלבת עובד ציבור הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – ביטול הרשעה פלילית.
תוכן עניינים
העלבת עובד ציבור + הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – ביטול הרשעה.
- סטודנט למשפטים שייצג את עצמו בהליך פלילי, הורשע בעבירות של העלבת עובד ציבור וכן הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. לאחר הרשעתו, פנה למשרדנו על מנת שנעניק לו ייצוג משפטי.
- בית משפט השלום באר שבע מקבל את עתירת עו”ד פלילי גיא פלנטר ובניגוד לעמדת המדינה, מורה על ביטול הרשעתו. בכך נסללה דרכו של הלקוח להשתלב במקצוע עריכת הדין.
הרקע לעימות עם השוטרים ולהתבטאויותיו הפוגעניות של הנאשם.
- פרשה זו עוסקת באדם ללא עבר פלילי, סטודנט למשפטים, אשר הגיש תלונה בתחנת משטרת באר שבע כנגד אדם אחר, שתקף אותו וגרם לו לחבלות (לימים, הורשע אותו אדם אחר בתקיפה זו, שגרמה לחבלות של ממש).
- משהגיע לתחנת משטרת באר שבע על מנת להגיש ראיה הנוגעת לתקיפתו, הפך במפתיע מנפגע עבירה לחשוד, כאשר חוקר המשטרה החל לחקור אותו (ללא שום תשתית ראייתית לכך) באזהרה.
- מעמד זה, בו הפך מנפגע עבירה לחשוד הוביל להתבטאויות קשות מצידו כנגד השוטרים המעורבים, ולהגשת כתב אישום כנגדו בגין התבטאויותיו הפוגעניות.
כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם – העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ואיומים על שוטר.
- בתמצית, העימות המילולי המתואר לעיל, הוביל להגשת כתב אישום המייחס לנאשם עבירות של העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ואיומים.
- על פי הנטען בכתב האישום, שעה שנחקר באזהרה כחשוד, פנה לחוקר המשטרה בצרחות ואמר לחוקר “החקירה על הזין שלי”.
- בהמשך, כך נטען, בכתב האישום, איים על החוקר והעליב אותו בכך שאמר:
“אני אזיין אותך בבית משפט, אני אזיין אותך בתחת, אתה לא יודע מי אני, אני אתבע אותך אזרחית, אני אעשה אותך מסכן בבית המשפט, אתה לא מבין את המצב שלך, תמצא לך עו”ד, אנחנו במדינה נאצית ואני אגש למח”ש, זין על המשטרה הנאצית”.
- עוד נטען בכתב האישום כי לאחר דברים אלה ולאחר שהודיע לו החוקר כי הוא עצור, ניסה הנאשם לצאת מחדר החקירות, ומשהחוקר הושיבו על כיסא, קילל הנאשם את החוקר במילים “בן זונה”, ובהמשך אמר לשוטרת אחרת שנכנסה לחדר : “שרמוטה”.
- בהתאמה, הואשם הנאשם על ידי שלוחת נגב של יחידת תביעות דרום של משטרת ישראל בעבירות הבאות:
- העלבת עובד ציבור, בניגוד לסעיף 288 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 (להלן – “חוק העונשין”).
- איומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.
- הפרעת שוטר במילוי תפקידו, עבירה בניגוד לסעיף 275 לחוק העונשין.
כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם: העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ואיומים.
הנאשם ייצג את עצמו בהליך הפלילי, זוכה מעבירת איומים אולם הורשע בעבירות העלבת עובד ציבור + הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
- הנאשם, כאמור סטודנט למשפטים, בחר לנהל את הגנתו בבית המשפט בעצמו, ללא ייצוג משפטי.
- מעבירת האיומים אמנם זוכה, אולם בית משפט השלום בבאר שבע (כבוד השופט יואב עטר) הרשיעו ביתר העבירות שיוחסו לו בכתב האישום: הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור.
הנאשם פנה למשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר, על מנת שיעניק לו ייצוג משפטי בהליך הפלילי.
- הרשעתו של הנאשם בפלילים היוותה פגיעה קונקרטית ומוחשית בכוונותיו להשתלב במקצוע עריכת הדין ובעתידו המקצועי.
- לפיכך, אחרי הכרעת הדין המרשיעה ובטרם שמיעת הטעונים לעונש, פנה הנאשם למשרדנו, על מנת שנעניק לו ייצוג משפטי.
בית המשפט נעתר לבקשת ההגנה והורה על ביטול ההרשעה.
קבלת תסקיר משירות המבחן אשר הממליץ על ביטול הרשעה.
- על פי דין, גם לאחר הכרעת דין מרשיעה, מוסמך בית המשפט להורות על ביטול ההרשעה. להרחבה בעניין זה ראו: ביטול הרשעה.
- המסלול לסיום הליך פלילי בביטול הרשעה עובר דרך שירות המבחן. כמעט ללא יוצא מן הכלל, החלטות בתי משפט לסיים הליכים פליליים באי הרשעה או בביטול הרשעה נשנעות על תסקיר חיובי הממליץ על כך, משירות המבחן.
- לפיכך, בשלב ראשון, פנה משרדנו לבית המשפט בבקשה לקבל אודות הנאשם תסקיר משירות המבחן, הבוחן את שאלת ביטול ההרשעה.
- משנתקבלה בקשה זו, הכין משרדנו את הנאשם למפגשיו עם שירות המבחן וכפועל יוצא, הוגש לבית המשפט מטעם שירות המבחן תסקיר חיובי אודות הנאשם.
- נוכח החשש מפגיעה ביכולתו של הנאשם לעסוק בעריכת דין, המליץ שירות המבחן בתסקירו על ביטול ההרשעה, והטלת עונש חינוכי בדמות שירות לתועלת הציבור (של”צ).
משטרת ישראל עתרה במסגרת הטעון לעונש להשאיר את ההרשעה הפלילית על כנה.
- למרות המלצות שירות המבחן, במסגרת טעוניה לעונש, טענה משטרת ישראל כי לא ניתן במקרה זה להורות על ביטול ההרשעה, ועתרה להרשיע את הנאשם בפלילים ולהטיל עליו מספר חודשי מאסר בפועל, שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות לצד קנס כספי ומאסר על תנאי.
- את עתירתה ביססה משטרת ישראל על כך שמדובר באמירות מכוערות וקשות במיוחד.
בפסק דינו, עמד בית משפט השלום בבאר שבע על חומרת העבירה של העלבת עובד ציבור.
- במניין שיקוליו האם לבטל את ההרשעה הפלילית, עמד בית המשפט על חומרת העבירה של העלבת עובד ציבור תוך הפניה לדברים שנפסקו בהקשר זה על ידי בית המשפט העליון ברע”פ 5579/10. באותו מקרה, כינה הנאשם שוטר כ”נאצי פלאשמורה”.
- בתחילת הדרך, הסתיים ההליך הפלילי בערכאה הראשונה באי הרשעה, אולם בית המשפט המחוזי הפך החלטה זו בערעור, והרשיע את הנאשם.
- משהובא העניין לפתחו של בית המשפט העליון, השאיר בית המשפט העליון את ההרשעה על כנה, תוך קביעה לפיה:
“לא ניתן לומר כי המקרה הנדון מצדיק הימנעות מהרשעה. האינטרס האישי של המבקש נסוג מפני האינטרס הציבורי במקרה הנוכחי. המעשים בהם הודה המבקש הם חמורים ביותר, ומבטאים זלזול בוטה וקשה ביותר בנציגי החוק”.
“… הדעת אינה סובלת שימוש בביטוים כה נלוזים גזעניים ומעוררי חלחלה כנגד שוטרי משטרת ישראל, אשר עושים את עבודתם נאמנה למען שמירת הסדר הציבורי ובטחון הציבור, ואף מסכנים את חייהם לשם כך. איני יודע מאין לקח המבקש את החוצפה ועזות המצח להתנהג בדרך שכזו לשוטרים במהלך מילוי תפקידם. דבריו אינם מהווים רק פגיעה קשה ביותר בשוטרים עצמם אשר נמצאים שם כדי להבטיח את ביטחונו, אלא יש בהם פגיעה קשה ביותר בשלטון החוק ובמדינה כולה, כפי שציין בית המשפט המחוזי.
על התנהגות שכזו לא ניתן לעבור לסדר היום וחובה עלינו להכביד את ידינו כנגד מי שלוקחים חרות לעצמם לפגוע בצורה כה קשה בנציגי החוק במדינת ישראל. יש להוקיע בחומרה רבה מעשים בהם אדם לוקח את החוק לידיו, לשם פגיעה והעלבה בעובדי ציבור במהלך מילוי תפקידם.
מעשים אלו מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה והעלבה כה קשה של נציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות, על מנת לגדוע אלימות מסוג זה במהירות האפשרית. כאמור על מול אלימות מילולית שכזו המכרסמת ביסודות חברתנו הדמוקרטית יש לנקוט בענישה מרתיעה.
הציבור נותן את מבטחו בעובדי הציבור ונציגי החוק, “וטובת הציבור מחייבת כי יובטח להם שיוכלו למלא את תפקידם ללא מורא וללא פחד … מתוקפנים ומאיימים. לכן הכרח להטיל ענישה של ממש, גם למען ישמעו וייראו” … בתקופה המתאפיינת בגלי אלימות פיזית ומילולית כלפי עובדי ציבור, שומה להגן על השירות הציבורי ועל עובדי הציבור מפני פגיעה בלתי ראויה בכבודם ובמעמדם … על כן בתי המשפט מחויבים להכביד את ידם ולתת עונשים מרתיעים…”.
עוד עמד בית המשפט על כך שהימנעות מהרשעה הינה חריג שבחריגים.
- בהמשך החלטתו, הפנה בית משפט השלום בבאר שבע (כבוד השופט יואב עטר) לפסיקה עניפה לפיה הימנעות מהרשעה הינה חריג שבחריגים (ע”פ 25507-01-16 בית המשפט המחוזי בבאר שבע, פרשת אובשייביץ):
“הכלל ונקודת המוצא בדין הפלילי (בעניינם של בגירים) הינם כי מי שביצע מעשה עבירה יורשע ויתן על כך את הדין. הימנעות מהרשעה הינה חריג שבחריגים…שיקולי השיקום של נאשם בוגר, אשר יהיה בכוחם להחריגו מהרשעה בדין, שמורים למקרים חריגים ביותר שאינם מתמצים בעצם ה’הכתמה’ או ה’דימוי העצמי’ שהינם כאמור התוצאות הבלתי נמנעות של הרשעה באשר היא, ובמידה לא מבוטלת אף אחת התכליות של הדין הפלילי”.
יחד עם זאת, קיבל בית משפט השלום בבאר שבע את עתירת ההגנה, והורה על ביטול הרשעה.
- בסופו של יום, דחה בית המשפט את עתירת משטרת ישראל להשאיר את ההרשעה הפלילית על כנה, קיבל את טעוני ההגנה בעניין והורה על ביטול ההרשעה.
- בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם המייחס לו עבירות של העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ואיומים ובפסק הדין בו הורה בית המשפט על ביטול ההרשעה (ללא פרטים מזהים של הנאשם).
- בית המשפט דן את הנאשם לשירות לתועלת הציבור (של”צ) בהיקף של 150 שעות, וחייב את הנאשם לחתום על התחייבות כספית שלא יעבור שנה מיום גזר הדין עבירות של העלבת עובד ציבור ו/או התנהגות פרועה במקום ציבורי ו/או הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו.
- עם ביטול ההרשעה, נסללה דרכו של הנאשם להשתלב במקצוע עריכת הדין.
- בתיק זה טיפלו במשרדנו עורכי הדין גיא פלנטר, אירנה אינברג ועמנואל טראץ’.
ת”פ 23764-08-12 בבית משפט השלום בבאר שבע בפני כבוד השופט יואב עטר.
לקריאה נוספת.
עבירות נגד שוטרים.
- לא אחת, מובילה אינטראקציה שלילית בין שוטר לאזרח לתלונה פלילית של השוטר כנגד האזרח, ובהמשך – להגשת כתב אישום ע”י משטרת ישראל כנגד האזרח.
- בהליך פלילי שמתנהל כנגד האזרח, משמש השוטר המתלונן כעד התביעה המרכזי להוכחת האישום, בעוד שוטרים אחרים שהיו מעורבים בזירה או בחקירה נוטים לתמוך בחברם השוטר המתלונן.
- הוסף על כך שמרבית השוטרים מיומנים ומנוסים במתן עדות בבית המשפט, וכן – ששוטרים נהנים מחזקת תקינות בבתי משפט (בית המשפט יוצא מנקודת הנחה, ששוטרים פועלים כדין ומעידים אמת).
- מכאן, שאזרחים המואשמים על ידי שוטרים נמצאים בעמדת נחיתות מובנית בהליך הפלילי, וחייבים לדאוג להעמיד לעצמם ייצוג משפטי, בעוד מועד.
- לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות הנוגעות לאינטראקציה בין אזרחים לשוטרים ראו בעמודים הבאים:
ביטול הרשעה פלילית.
- להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
- לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה ראו: ארכיב אי הרשעה וכן ארכיב ביטול הרשעה פלילית.
- לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בבית משפט השלום בבאר שבע ראו: עורך דין פלילי בבאר שבע.
עבירות כנגד שוטרים | העלבת עובד ציבור | הפרעה לשוטר במילוי תפקידו | ביטול הרשעה | סיום הליך ללא הרשעה | עורך דין פלילי בבאר שבע
תאריך פרסום המאמר : 27.05.2020
by