הפעלת עסק ללא רישיון עסק, ניהול עסק ללא רישיון

הפעלת עסק ללא רישיון עסק, ניהול עסק ללא רישיון – סיום הליך פלילי ללא הרשעה

הפעלת עסק ללא רישיון, ניהול עסק ללא רישיון - ייצוג משפטי, סיום הליך הפלילי ללא הרשעה.

הפעלת עסק ללא רישיון עסק, ניהול עסק ללא רישיון – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

תוכן עניינים

הפעלת עסק ללא רישיון עסק, ניהול עסק ללא רישיון – אי הרשעה.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי בעבירת הפעלת עסק ללא רישיון עסק (ניהול עסק ללא רישיון) בכל רחבי הארץ, ובכל הערכאות.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו במסגרתו עורך דין שהודה בהפעלת עסק ללא רישיון עסק סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה פלילית.
בית המשפט השלום בנתניה (כב’ השופט אלי ברנד) מאמץ הסדר טעון שגיבש עו”ד פלילי גיא פלנטר עם נציג היועץ המשפטי לממשלה ומורה לסיים את עניינו של נאשם, רו”ח ועורך דין במקצועו, בקביעה כי למרות שביצע עבירה פלילית של ניהול עסק ללא רישיון, ההליך הפלילי יסתיים ללא הרשעה בפלילים וללא כל ענישה.

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשמים – הפעלת עסק ללא רישיון עסק.

פרשה זו עוסקת במרכול ותיק, הנמצא באחד המושבים בתחום המועצה האזורית לב השרון, עסק אשר פעל ללא רישיון במשך כמעט 3 שנים (לרבות במועד הגשת כתב האישום).
כנגד בעלי עסק זה – חברה ושני אחים שאחד מהם רו”ח ועורך דין במקצועו, הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בנתניה המייחס להם עבירה של ניהול עסק ללא רישיון, בניגוד לסעיפים 4 ו- 14 לחוק רישוי עסקים, תשכ”ח – 1968 ופריטים 4.7ב’, 4.7ג’ ו- 4.7 ד’ לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע”ג – 2013.
כתב האישום הוגש כנגד החברה – כמי שמוטלת עליה החובה להשיג רישיון כדין לעסק, וכנגד שני האחים – בשל היותם בעלי החברה והאחראים להפעלת העסק.
להרחבה אודות חוק רישוי עסקים, ראו בעמוד: עבירות רישוי עסקים | ניהול עסק ללא רשיון – ייעוץ וייצוג משפטי.

הפעלת עסק ללא רישיון – האם ניתן לסיים את ההליך הפלילי בהודאה באישום אולם ללא הרשעה?

על נושאים כגון השלכותיה של הרשעה פלילית, חשיבותה של אי הרשעה בדין ועל השיקולים המרכזיים המנחים את בתי המשפט בנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה עמדנו בהרחבה בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
ככלל, כך נפסק על ידי בית המשפט העליון, יש להרשיע נאשם שעבר עבירה, ומי שטוען את ההפך – עליו הנטל לשכנע את בית המשפט ששיקולי השיקום גוברים במקרה האינדיווידואלי על השיקולים שבאינטרס הציבורי.
ומה בנוגע לעבירה של הפעלת עסק ללא רישיון? מה דינם של הנאשמים אשר נקבע כי הפעילו עסק ללא רישיון? בחינת פסיקת בתי המשפט בסוגיה זו מלמדת, כי מרבית הנאשמים אשר התמודדו על שאלת סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה או על ביטולה של ההרשעה – הורשעו בדין והוכתמו בהרשעה פלילית.
כך למשל, בתיק עפ”א 26137-11-10, סירב בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת טלי חיימוביץ) לבטל את ההרשעה; המערער במקרה זה, מנהל בית ספר לנהיגה, הורשע בבית המשפט לעניינים מקומיים בבאר שבע בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון, לאחר שנדחתה בקשתו לסיים את ההליך ללא הרשעה.
בערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, טען כי יש לבטל את ההרשעה, ולהסתפק בענישה ללא הרשעה.
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור והשאיר את ההרשעה הפלילית על כנה ואלו נימוקיו; תחילה, חזר בית המשפט המחוזי על ההלכה של בית המשפט העליון הנוגעת לנסיבות בהן יעשה בית המשפט שימוש בסמכותו להימנע מהרשעה (כפי שנפסק בערעור פלילי 2513/96, פרשת שמש):

“שורת הדין מחייבת כי מי שהובא לדין ונמצא אשם, יורשע בעבירות שיוחסו לו. זה הכלל. הסמכות הנתונה לבית המשפט להסתפק בהעמדת נאשם במבחן בלי להרשיעו בדין, יפה למקרים מיוחדים ויוצאי דופן. שימוש בסמכות הזאת כאשר אין צידוק ממשי להימנע מהרשעה מפרה את הכלל. בכך נפגעת גם שורת השוויון בפני החוק“.

בהמשך, חזר בית המשפט המחוזי על התנאים שנקבעו על ידי בית המשפט העליון לסיום הליך פלילי ללא הרשעה (כפי שנפסק בערעור פלילי 2083/96, פרשת כתב):

“הימנעות מהרשעה אפשרית איפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל“.

באשר לתנאי הראשון להימנעות מהרשעה, פסק בית המשפט המחוזי בבאר שבע כי נוכח נסיבות ביצוע העבירה, שאינן מן החמורות, ניתן היה לשקול אי הרשעה, באם היה מתקיים התנאי הנוסף – הפגיעה בפרנסת המערער. בהקשר לתנאי השני לסיום הליך פלילי ללא הרשעה, פסק בית המשפט המחוזי כדלקמן:

“האינטרס הציבורי אותו יש להביא בחשבון, מעבר לצורך בהרשעת עבריינים, הוא הצורך בקיום שוויון בין נאשמים.

כפי שציינתי, רוב הנאשמים בעבירות אלה, אנשים נורמטיביים, והרשעה עלולה לגרום לכל אחד מהם נזק כזה או אחר. לפיכך, יש צורך בבחינה מדוקדקת של הנזק הצפוי מההרשעה. אם לא כן, עלולה להיווצר אפליה בין נאשמים שנסיבותיהם דומות.

הנזק הנטען הוא החשש מאי חידוש רישיון לניהול בית ספר לנהיגה. עיון בתקנה 15 הנ”ל מלמד, כי לרשות הרישוי שיקול דעת להימנע ממתן רישיון בנסיבות של הרשעה, שלדעת הרשות יש בה למנוע מתן תעודה או חידושה. אני מתקשה לראות כיצד עבירה של ניהול עסק ללא רישיון, אשר לאחרונה כבר תוקנה בקבלת היתר זמני, נכללת בין העבירות שיצדיקו ביטולו של רישיון לניהול בית ספר לנהיגה. רשות הרישוי אמורה לאזן בין אינטרסים ציבוריים, לבין אינטרסים פרטיים, כגון חופש העיסוק, וליישם את שיקול דעתה באופן מידתי … אשר על כן, לאחר שלא נחה דעתי כי ביטול ההרשעה יגרום לנזק קונקרטי לעתידו המקצועי של המערער, ונוכח החשיבות שבאינטרס קיום שוויון בין נאשמים, אני מותירה את ההרשעה על כנה”.

לתוצאה זהה הגיעו גם בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק ערעור פלילי 2243-06-13, שם השאיר בית המשפט המחוזי את ההרשעה הפלילית על כנה (ניהול עסק בניגוד לתנאי רישיון העסק) ובית משפט השלום ירושלים בתיק פלילי 2126/07, אשר דחה את בקשת הנאשם להימנע מהרשעתו בעבירה של ניהול עסק של מסעדה ללא רשיון.

משרד עו”ד גיא פלנטר מגבש הסדר טעון עם נציג היועץ המשפטי לממשלה המוביל לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.

עם הגשת כתב האישום כנגדם לבית משפט השלום בנתניה, פנו הנאשמים למשרדנו. אחד הנאשמים בכתב האישום בו עסקינן כאן, שירת כלוחם חי”ר בצנחנים וכקצין בבית ספר לקצינים, הוסמך כעורך דין ורואה חשבון והינו בוגר קורס השקעות וניהול תיקי ניירות ערך.
לאחר הליך הידברות ממושך, גיבשו עו”ד גיא פלנטר ועו”ד אירנה אינברג ממשרדו הסדר טעון עם נציג היועץ המשפטי לממשלה לפיו שני הצדדים יעתרו במשותף לסיים את ההליך הפלילי ביחס לאותו נאשם ללא הרשעה ולמעשה גם ללא כל ענישה.
לאחר שמיעת טיעונים לעניין סיום ההליך ללא הרשעה, אימץ בית משפט השלום בנתניה (כב’ השופט אלי ברנד) את הסדר הטעון, אם כי “לא בלב קל” כלשונו:

“במסגרת הסדר הטיעון מבקשים הצדדים כי רק הנאשמים 1 ו- 2 יורשעו על פי הודאתם ואילו הנאשם 3 לא יורשע הגם שהודה במיוחס לו בכתב האישום.

אי הרשעה בנסיבות הודיה הינה חריג, המצריך נסיבות מיוחדות.

שמעתי את טיעוני הצדדים, בדגש על טיעוני בא כח הנאשמים לעניין אי ההרשעה, לאור הנזק הקיצוני אשר תגרום הרשעה שכזו לעתידו המקצועי של הנאשם, בשים לב לעובדה שהוא אוחז במקצועות טעוני רישוי.

לאחר ששקלתי את האמור ולא בלב קל, מצאתי לנכון לכבד את ההסכמה אליה הגיעו באי כח הצדדים לעניין אי הרשעתו של נאשם 3 בעבירות נשוא כתב האישום, וזאת בשים לב לנזק הכבד העלול להיגרם לו אם יורשע.

לאור האמור, אני מרשיע את הנאשמים 1 ו- 2 במיוחס להם בכתב האישום וקובע את אשמתו של נאשם 3 ללא הרשעה”.

להלן הקטע הרלוונטי בהחלטת בית המשפט להימנע מהרשעתו של הנאשם, למרות שהודה בעבירה של הפעלת עסק ללא רישיון;

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש, הודעת נציגת היועץ המשפטי לממשלה בדבר הסדר הטעון, הטעונים שנשמעו בעניין סיום ההליך ללא הרשעה, ולבסוף – החלטתו של בית משפט השלום בנתניה (כבוד השופט אלי ברנד) לכבד את הסדר הטעון ולסיים את ההליך הפלילי ביחס לנאשם שהינו רו”ח ועו”ד במקצועו ללא הרשעה (והכל ללא פרטים מזהים של המעורבים).
את הנאשמים בפרשה זו ייצגו עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין אירנה אינברג ממשרדו ואילו את המאשימה ייצג בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, עורך דין רן דרוק.

לקריאה נוספת.

להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיב אי הרשעה.
להרחבה אודות חוק רישוי עסקים, ראו בעמוד: עבירות רישוי עסקים | ניהול עסק ללא רשיון – ייעוץ וייצוג משפטי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בבית משפט השלום בנתניה ראו בעמוד: עורך דין פלילי בנתניה.

עורך דין פלילי