חזרה מהודיה במשפט פלילי | חזרה מהודאה באשמה בהליך פלילי – ביטול הכרעת דין

חזרה מהודיה במשפט פלילי | חזרה מהודאה באשמה בבית משפט – ביטול הכרעת דין מרשיעה בפלילים

• נדירים המקרים בהם מאפשרים בתי המשפט בישראל חזרה מהודיה באשמה, קל וחומר שעה שהנאשם היה מיוצג על ידי עורך דין במעמד מתן ההודאה בפני בית המשפט.
• בעמוד זה אנו עומדים על הדין והפסיקה ביחס לאפשרות חזרה מהודאה באשמה במשפט פלילי וכן מציגים מקרה נדיר בו טיפל משרדנו, במסגרתו התיר בית משפט השלום בירושלים חזרה מהודיה.

חזרה מהודיה | חזרה מהודאה באשמה -הדין והפסיקה

מדיניות בתי המשפט בנוגע לבקשות חזרה מהודיה

• לא בנקל יאפשר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודאה שניתנה בפניו והובילה להרשעתו, שכן כדברי כבוד השופט נ’ הנדל, “הנאשם אינו בגדר ‘סוחר בשוק’ המשפט הפלילי… ואינו בן חורין לעבור מהודאה לכפירה בכל אשר יחפוץ” (ע”פ 3227/10 פלוני נ’ מדינת ישראל, בפסקה 44).
• הרציונל הוא ברור. בתי המשפט עמוסים לעייפה, ומתן אפשרות אוטומטית לנאשם לשנות את עמדתו באשר לאישום המיוחס לו – מהודאה לכפירה או להיפך, בכל עת שייבחר, תוביל להתמשכות הליכים ולעומסים כבדים אף יותר, לניצול ההליך המשפטי לרעה על ידי נאשמים, לעיוותי דין ואף לזילות של מערכת בתי המשפט, שהרי אין שום משמעות לעמידה מול שופט ולהצהרות שמוסר הנאשם בפניו, בפרט כאשר הוא מיוצג על ידי עורך דין.
• זאת ועוד, בפרט ביחס להסדרי טיעון, הרי שמתן אפשרות לנאשמים לחזור בהם מהודאה כהליך שבשגרה, בכל שלב משלבי המשפט, עלולה להוביל למצב שבו “‘הסכמתם של נאשמים להסדרי טיעון תהא למעשה מותנית בחומרת העונש שמוטל עליהם בדיעבד” (ע”פ 5561/03 פלוני נ’ מדינת ישראל, פ”ד נח(4) 145, 152 (2004).
• מכאן, שככלל, בתי המשפט ייטו שלא להתיר לנאשמים לחזור בהם מהודייתם.

הבסיס המשפטי לבקשת חזרה מהודאה באשמה

• על אף האמור, מצא המחוקק לקבוע חריג לכלל, וזאת במסגרת סעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב -1982 הקובע בזו הלשון:

“(א) הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

(ב) התיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודייתו אחרי הכרעת הדין, יבטל בית המשפט את הכרעת הדין במידה שיסודה בהודיית הנאשם ויחדש את הדיון אם הדבר מתחייב מן הנסיבות”.

• וראוי להדגיש. נאשם שהגיע עם המדינה להסדר טיעון רשאי לחזור בו מהסדר הטיעון בכל עת עד להודאתו בבית המשפט, מכל טעם שהוא. במצב דברים זה לא חל סעיף 1533 לחוק, ואף לא נדרש אישור בית המשפט לחזרה מן “ההודיה”, אשר בפועל מעולם לא נשמעה בפניו.
• עם זאת, כאשר מדובר בהודיה שכבר ניתנה בפני בית המשפט, על פי סעיף 153 הנ”ל, חזרה מהודיה תיעשה רק לאחר קבלת רשותו של בית המשפט, ו”מנימוקים מיוחדים שיירשמו”, וזאת ביחס לכל שלב משלבי המשפט.
• יש לזכור שחזרתו של הנאשם מהודאתו שניתנה במסגרת הסדר טעון מהווה גם מהלך חד צדדי של ביטול הסדר טעון, כלומר ביטול של מעין חוזה שנקשר בין הנאשם לתביעה, במסגרתו קיבל הנאשם הטבות מסוימות שנקבעו בהסדר הטעון (כגון מחיקת אישומים ו/או מחיקת עבירות ו/או הקלה בעונש) בתמורה להודאתו בעובדות מסוימות המקימות אחריות פלילית.

באיזה נסיבות יאפשר בית המשפט לנאשם חזרה מהודיה?

• המחוקק לא פירט מהם אותם “נימוקים מיוחדים שיירשמו” אשר יצדיקו להתיר לנאשם לחזור בו מהודייתו, ומשכך, נאלצו בתי המשפט ליצוק תוכן לצירוף מונחים עמום זה, במטרה לקבוע קריטריונים לאותם נימוקים אשר יצדיקו חריגה מן הכלל.
• בפסיקה מוקדמת נקבע כי חריגה מן הכלל תהיה מוצדקת רק בנסיבות חריגות, למשל, כאשר מתוך מכלול הנסיבות מתעורר חשש ממשי שהנאשם הודה באשמה בניגוד לרצונו החופשי, או תוך שהוא אינו מבין את משמעות הודייתו (ראה ע”פ 945/85 פלוני נ’ מדינת ישראל, פ”ד מא(2) 572).
• אלא שבמשך השנים, לצדה של דרך זו, נסללה האפשרות של “נתיב נוסף” להכרה בחזרה מהודאה במצבים שבהם לא היה כל פגם בהודאה המקורית, וזאת, כאשר הוא מביע את רצונו הכן להילחם על חפותו.
• במקרים הנמנים עם אותו “נתיב נוסף”, קובעת ההלכה הפסוקה, כי על בית המשפט להפעיל את “מבחן המניע”, הבוחן את הסיבה לבקשת הנאשם לחזור בו מהודאתו, ולבחון את כנות רצונו – האם מדובר ב”רצון כן ואמיתי להוכיח את חפותו, או שמא מדובר בתכסיס, קרי באקט טקטי, שנועד להשיג רווח דיוני-משפטי”. ראו בהקשר זה פסק דינו של בית המשפט העליון ברע”פ 2292/08 אמסלם נגד מדינת ישראל וראו גם לאחרונה ברע”פ 7964/13יוחנן רובינשטיין נ’ מ”י.
• כך, ככל שמדובר בתכסיס גרידא, ייטה בית המשפט לדחות את בקשתו של הנאשם לחזור בו מהודיתו, ומן העבר השני, ככל שבית המשפט יתרשם כי בבסיס בקשת הנאשם טמון רצונו האמיתי להילחם על חפותו – הוא ייטה לאפשר לו לעשות כן.

מבחן העיתוי לבקשת חזרה מהודיה

• אחד מכלי העזר המשפטיים אשר מסייע בידי בתי המשפט לעמוד על טיבו של המניע של הנאשם בבקשתו לחזור בו מהודאתו, הינו “מבחן העיתוי” (ראו בהקשר זה דברי כב’ השופט מצא בע”פ 6349/11 גנס שניידר נשימוב נ מדינת ישראל, שם עסק בית המשפט העליון בשאלת מתן היתר למערער שהורשע בבית המשפט המחוזי לחזור בו מהודאתו במסגרת הסדר טעון).
• “מבחן העיתוי”, מבוסס על בחינתם של צמתים דיוניים שונים של ההליך הפלילי, מתוך הנחה שהשלב הדיוני בו מצוי הנאשם בעת הגשת בקשתו לחזרה מהודיה, משליך באופן אינהרנטי על המניע המצוי בבסיסה.

הלכת סמחאת – ההלכה של בית המשפט העליון בנוגע לבקשות חזרה מהודיה

• הלכת סמחאת (ע”פ 3754/91 מדינת ישראל נ’ סמחאת, פ”ד מה(5) 798 (1991), אשר נשתרשה בפסיקת בתי המשפט בשנים האחרונות, קבעה את ההלכה בכל הנוגע לחזרה מהודאה, בפרט ביחס לתקופה שבין הכרעת הדין לגזר הדין.
• על פי הלכת סמחאת, כאשר נאשם מבקש לחזור בו מהודאתו עובר לגזר הדין, די בכך שהנאשם סבור כי טעה בשיקוליו בעת שהודה, והמטרה האחת והיחידה העומדת ביסוד בקשתו היא כי תינתן לו ההזדמנות להוכיח את חפותו. משכך, קובע בית המשפט העליון, כאשר מצוי הנאשם בשלב דיוני זה, ראוי שלא להכביד במשקל ה’נימוקים המיוחדים’ הנדרשים בסעיף 153(א) לחוק, ויש לאפשר לו לחזור בו מהודאתו.
• קביעה זו נגזרת מההנחה כי כאשר נאשם מבקש לחזור בו מהודאתו בשלב דיוני מוקדם יחסית (ובעיקר עד למתן גזר הדין), הרי שעל פי רוב התועלת הפוטנציאלית שביכולתו להשיג מכך תהיה זניחה לחלוטין, ועל כן יש לאפשר לו להילחם על חפותו.
• יצוין, כי על אף האמור, גם ביחס לשלב דיוני זה, אין המדובר במתן היתר אוטומטי לנאשם לחזור בו מהודאתו, והחלטת ביהמ”ש תינתן תוך בחינת נסיבות האירוע בכל תיק ותיק.
• ביחס לתקופה שלאחר מתן גזר הדין (ולעיתים אף לאחר קבלת תסקיר שירות מבחן ולרבות בשלב הערעור), הרי שהגשת בקשה לחזור מהודאה נגועה באופן טבעי בחשד כי היא הוגשה מתוך אכזבה מהמלצות שירות המבחן או מהעונש שהוטל, כחלק ממהלך מניפולטיבי של הנאשם, בתקווה כי ביטול ההודאה – אשר יוביל במישרין לביטול הכרעת הדין (כקבוע בסעיף 153(ב) לחוק סדר הדין הפלילי – ישיג לנאשם “רווח דיוני” משמעותי ויאפשר לו לפתוח “מחדש” את  המשפט.
• משכך, במקרים מעין אלו, ועל מנת לשלול חשד זה, על הנאשם להוכיח התקיימות נסיבות חריגות במיוחד כגון:
  • אי-הבנתו את משמעות הודאתו או את משמעות הסדר הטיעון (בין היתר, על רקע של היעדר ייצוג משפטי);
  • היעדר אזהרה כי בית המשפט איננו חייב לכבד את הסדר הטיעון;
  • הפרת אמונים מצד סניגורו, או כל כשל אחר בייצוג.
• ראו בהקשר זה למשל: עניין פלוני 3227/10, פיסקה 4 וכן ע”פ 6349/11 גנס שניידר נשימוב נ מדינת ישראל, בפסקאות 18-19.
• יובהר, כי לא מדובר ברשימה סגורה, ובכל מקרה ישקול בית המשפט את נסיבותיו הספציפיות של המקרה המובא להכרעתו.

מקרה להמחשה שטופל במשרדנו – בית המשפט נעתר לבקשת משרדנו, מתיר חזרה מהודיה של נאשם ומבטל את הכרעת הדין המרשיעה

הפרשה בתמצית: החלטה שיפוטית חריגה; בית המשפט מתיר חזרה מהודאה באשמה

• לאחר שהחליף ייצוג משפטי, מתיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודאה שניתנה בפני שופט, על אף שהנאשם הודה במסגרת הסדר טעון והודאתו ניתנה שעה שהיה מיוצג על ידי עורך דין פלילי קודם.
• בית המשפט מבטל את הכרעת הדין אשר הרשיעה את הנאשם בעבירות של החזקת סכין למטרה לא כשרה והחזקה של סם מסוג חשיש, והכל על מנת לאפשר לנאשם לחזור ולהילחם על חפותו.

בית משפט השלום בירושלים מאפשר חזרה מהודיה.

תחילת הפרשה – תפיסת סכין וקנאביס במשקל כ- 60 גרם בחיפוש שגרתי ברכבו של עיתונאי

• הנאשם במקרה זה, הינו עיתונאי, צלם דוקומנטרי ומפיק עצמאי, מרצה פעיל בחוג לתקשורת באחת המכללות בארץ, ועובד מזה שנים בצמוד לאנשי תקשורת בכירים מהארץ ומהעולם.
• במסגרת בדיקה שגרתית על ידי שוטר תנועה, נערך ברכבו של הנאשם חיפוש במהלכו נתפס ברכב, במספר מקומות שונים, סם מסוכן מסוג קנאביס.
• כמו כן, נתפס בתא הכפפות של הרכב אולר ובתיק הצילום של הנאשם נתפסה סכין.

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם – החזקת סכין למטרה לא כשרה ועבירות סמים

• על בסיס הראיות שנאספו על ידי המשטרה, הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו החזקת שתי סכינים למטרה שאינה כשרה, בניגוד לסעיף 186(א) לחוק העונשין, והחזקה של סם מסוג חשיש, בכמה מקומות ברכבו, במשקל כולל של כמעט 60 גרם, בניגוד לסעיף 7 (א) + (ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים.
• להרחבה בנוגע לעבירה של החזקת סכין ראו – החזקת סכין שלא כדין.

הודאתו של הנאשם במסגרת הסדר טוען והרשעתו בעבירות החזקת סכין למטרה לא כשרה והחזקת סמים לצריכה עצמית

• בראשית דרכו היה הנאשם מיוצג על ידי עורך דין פלילי אחר ובקשתו של אותו סניגור קודם מהיועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב ההליכים בתיק – נדחתה.
• בבית המשפט, ביום הדיון שנקבע בעניינו של הנאשם, זמן קצר טרם תחילת הדיון, גיבש עורך הדין הקודם הסדר טעון עם יחידת התביעות של המשטרה שפרטיו כדלקמן:
  • כתב האישום יתוקן באופן שייחס לנאשם החזקת סכין אחת למטרה לא כשרה וכן החזקה של 12.34 גרם נטו, חשיש, לצריכה עצמית.
  • הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן, יורשע על פי הודאתו בעבירות הפליליות המיוחסות לו ויתקבל אודותיו תסקיר משירות המבחן, כאשר בכל מקרה וללא קשר להמלצת שירות המבחן תעמוד משטרת ישראל על הכתמתו של הנאשם בהרשעה פלילית ואילו ההגנה תבקש לבטל את ההרשעה.
• בשל סד הזמנים הדחוק שנוצר, פרטי הסדר הטיעון הוצגו לנאשם על ידי עורך דינו הקודם בחטף, מבלי שהובהר לו באופן מלא מהן ההשלכות הנלוות להרשעתו בעבירות של החזקת סכין שלא כדין ושל החזקת סם מסוכן.
• בפרט, לא הובהרה לנאשם העובדה כי הודאתו בעבירות אלו תוביל להרשעתו בפלילים, וכנגזרת לכך להכתמתו  ברישום פלילי.

השלכותיה של ההרשעה הפלילית על עולמו של הנאשם

• על השלכותיה הפוגעניות של הרשעה בפלילים ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
• ויודגש; הרשעתו בפלילים עמדה לגרום לנאשם לנזקים משמעותיים בתחומי עיסוקו – הן כמרצה במכללה והן כצלם, עיתונאי ומפיק עצמאי, משום שמעבר לפגיעה במוניטין ובשמו הטוב, הרי שרישום פלילי יעמיד בסכנה את יכולתו להמשיך ולהיכנס במסגרת ההפקות בהן הוא נוטל חלק למוסדות מסווגים בארץ, יעמיד בסכנה את האשרה הניתנת לו להיכנס לארצות זרות, וימנע ממנו, בפועל, להמשיך ולעסוק בקריירה אותה טיפח שנים רבות, באופן שיוביל אף לגדיעת מקור פרנסתו.
• באותו היום, הוצג הסדר הטיעון על ידי הצדדים, הנאשם הודה בפני בית המשפט במיוחס לו בכתב האישום המתוקן, הורשע על פי הודאתו, ובית המשפט הורה לשירות המבחן להגיש תסקיר אודותיו.
• לאחר הדיון, הובהרו לנאשם השלכות הודאתו. משהבין כי הורשע בעבירה פלילית למעשה כופר בביצועה, והבין כי לא שקלל את כלל השיקולים הרלוונטיים לעניינו, החליט כי ברצונו “לנסות להחזיר את הגלגל אחורה” ולהילחם על חפותו.
• את עורך דינו הפלילי הקודם, שהוביל אותו להודאה והרשעה בפלילים בעבירה אשר בה הוא כופר, שיחרר מייצוג.

הנאשם שוכר את שירותיו של עורך דין פלילי גיא פלנטר

• הנאשם פנה למשרד עורכי דין גיא פלנטר, וביקש כי ייצגו במסגרת בקשה לחזרה מהודאה שניתנה בפני ביהמ”ש במסגרת הסדר טיעון וביטול הכרעת הדין.
• מדובר בהליך חריג, אשר אינו מתרחש תדיר בין כתלי בית המשפט, ומחייב עמידה במבחנים קפדניים שנקבעו בדין ובפסיקת בתי המשפט.
• רוב הבקשות המוגשות על ידי נאשמים לאפשר להם לחזור בהם מהודאה שניתנה בבית המשפט, במיוחד כאשר ההודאה נמסרה שעה שהיו מיוצגים על ידי עורך דין – נדחות על ידי בתי המשפט.

בית משפט נעתר לבקשת משרדנו, מתיר לנאשם חזרה מהודיה ומבטל את הכרעת דינו המרשיעה

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר נטל את הייצוג בעניינו של הנאשם והגיש בקשה מפורטת ומנומקת לבית המשפט לאפשר לנאשם לחזור בו מהודאתו, זאת בהתאם למבחנים שהתוו בפסיקת בתי המשפט. בבקשה זו נטען, כי מטרתו של הנאשם הינה להילחם על חפותו, ולהוכיח כי לא היה בהחזקת הסכינים שנתפסו ברכבו פסול כלשהו, כמו גם להוכיח את חפותו ביחס להחזקת הסמים שיוחסו לו.
• משטרת ישראל התנגדה לבקשת ההגנה. התנגדותה נסמכה על כך שהנאשם הודה בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון, כאשר היה מיוצג על ידי עורך דין ומשכך היה מודע היטב לפרטי הסדר הטיעון ולהשלכותיו. עוד טענה משטרת ישראל בהתנגדותה, כי כל מטרתה של בקשה זו הינה ליצור סחבת מיותרת בתיק וכי קבלת הבקשה תסב לנאשם יתרון טקטי פסול.
• בדיון שהתקיים בפני כב’ השופט הבכיר מרדכי כדורי בבית משפט השלום בירושלים ביום 9.9.15, דחה בית המשפט את טיעוני התביעה המשטרתית, ועל אף התנגדותה הנחרצת, קיבל בית המשפט הנכבד את עמדת ההגנה, התיר לנאשם לחזור בו מהודאתו וביטל את הכרעת הדין המרשיעה.

התביעה מבקשת להחמיר עם הנאשם אולם חוזרת בה לנוכח טעוני ההגנה

• תוך כדי הדיון, ומשהוברר לתביעה המשטרתית כי בית המשפט עומד לדחות את טענותיה ולאפשר לנאשם לחזור בו מהודאתו, ביקשה כי יוטלו על הנאשם הוצאות, אולם טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט.
• בהמשך, משביטל בית המשפט את הכרעת הדין המרשיעה לאחר שהתיר לנאשם לחזור מהודאתו, הגיבה התביעה המשטרתית במהלך משפטי שכל כולו ניסיון להחמיר את מצבו של הנאשם; התביעה ביקשה לתקן את כתב האישום, כך שבמקום אישום בהחזקת סם לצריכה עצמית יואשם הנאשם בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית.
• בכך ביקשה התביעה המשטרתית לעבור מעבירה מסוג עוון (החזקת סם לצריכה עצמית) לעבירה מסוג פשע (החזקת סם שלא לצריכה עצמית).
• בעוד העונש המקסימלי הקבוע בפקודת הסמים המסוכנים ביחס לעבירה של החזקה או שימוש בסם לצריכה עצמית עומד על 3 שנות מאסר (עוון) וקנס מקסימלי בסך 226,000 ש”ח, העונש המקסימלי הקבוע בפקודה ביחס לעבירה של החזקה או שימוש בסם שלא לצריכה עצמית עומד על 200 שנות מאסר וקנס מקסימלי של כ- 5,650,0000 ש”ח.
• את אשר התרחש בהמשך בהקשר זה, הנציח פרוטוקול הדיון בתמציתיות, באופן הבא:

“עו”ד פלנטר: אני מבקש לבטל את כתב האישום המתוקן, כיוון שחברי עבר מעבירה של עוון לפשע, וקמה זכות שימוע למרשי בטרם יואשם בעבירה של פשע, אין סיבה לעשות את התיקון הזה, אלא להעניש את הנאשם על כך שעומד על זכותו לנהל הליך לחפותו. חברי לכתחילה הגישו כתב אישום לצריכה עצמית, והסיבה היחידה שעושה חברי את זה, זה כי הנאשם מבקש להוכיח את חפותו.

“ב”כ המאשימה: לשאלת בית המשפט, האם נערך לנאשם שימוע, אני משיב, כי אני חוזר בי מהבקשה…”.

החלטה:

רשמתי לפני את הודעת התובע”.

• מה קרה כאן? ובכן, בהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982, זכותו של כל אדם החשוד בעבירה מסוג “פשע” לבקש עריכת שימוע, לפני גיבוש סופי של ההחלטה בדבר הגשת כתב אישום כנגדו.
• בתמצית, מחייב  סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי את רשות התביעה (בכפוף למספר סייגים), להודיע לחשוד על כך שקיבלה חומר חקירה, ממנו עולה לכאורה, שעבר עבירה מסוג פשע. כנגד חובה זו קמה זכותו של חשוד לפנות לתביעה תוך 30 יום בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום ולקיים שימוע.
• לא אחת, ביטלו בתי המשפט כתבי אישום שהוגשו בעבירות מסוג “פשע”, מבלי שהוענקה לנאשם זכות שימוע. בהקשר לביטול כתב אישום ראו פרטים בעמוד: ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.
• במקרה בו עסקינן, משהוברר במהלך הדיון כי לא נערך לנאשם שימוע ביחס לעבירה של החזקה או שימוש בסם שלא לצריכה עצמית, חזרה בה התביעה המשטרתית מבקשתה להחמיר את כתב האישום כנגד הנאשם.
• לפרטים נוספים אודות זכות השימוע, היקפה וחשיבותה במשפט הפלילי ראו בעמוד: שימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

סוף דבר – לאחר שבית המשפט התיר חזרה מהודיה הסתיים ההליך הפלילי ללא הרשעה

• בסופו של יום, באופן חריג למדי, קיבל בית המשפט את בקשת הנאשם, התיר לו לחזור בו מהודאתו שניתנה בבית המשפט שעה שהיה מיוצג על ידי עורך דין אחר, ביטל את הכרעת הדין ודחה את בקשת משטרת ישראל להטיל על הנאשם הוצאות. ניסיון מצד התביעה המשטרתית להחמיר את כתב האישום, סוכל.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט הבכיר מרדכי כדורי) לבטל את הכרעת הדין, לאחר שקיבל את בקשת הנאשם והתיר לו לחזור מהודייתו. מטעמים מובנים של צנעת הפרט, נמחקו פרטי הנאשם. 
• המקרה פורסם בספרות המקצועית – הסניגור חוברת 224 – חזרה מהודיה לאחר הסדר טיעון וביטול הכרעת דין וכן באתר “פוסטה”: “זה לא נגמר עד שזה נגמר“.
• עדכון: בהמשך שוכנעה התביעה המשטרתית למחוק מכתב האישום את העבירות של החזקת סכין והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית והתיק הפלילי הסתיים ללא הרשעה.

ת”פ 45069-11-13 בבית משפט השלום בירושלים בפני כב’ השופט הבכיר מרדכי כדורי.

עורך דין פלילי בירושלים – משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל רחבי הארץ לרבות בירושלים.

עורך דין פלילי

חזרה מהודיה | חזרה מהודאה | ביטול הכרעת דין | החזקת סכין שלא כדין | החזקת סמים | עבירות סמים – ייצוג משפטי | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בירושלים 

קבצים להורדה - לחץ לצפייה

• חזרה מהודיה במשפט פלילי, ביטול הכרעת דין - החזקת סכין למטרה לא כשרה + החזקת סמים.