חיפוש לא חוקי של המשטרה - ביטול כתב אישום למרות תפיסת סמים

חיפוש לא חוקי של המשטרה | חיפוש משטרתי לא חוקי. ביטול כתב אישום: תפיסת סמים.

חיפוש לא חוקי של המשטרה | חיפוש משטרתי לא חוקי. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו מבטל בית משפט השלום בכפר סבא את כתב האישום.

תוכן עניינים

חיפוש לא חוקי של המשטרה – ביטול כתב אישום למרות תפיסת סמים

תמצית המקרה: המשטרה חזרה בה מכתב אישום לאחר שנחשף ע”י הסניגור כי החיפוש במסגרתו תפסה המשטרה סמים היה בלתי חוקי.
פרשה זו עוסקת בצעיר בתחילת שנות ה- 30 שלו, ללא עבר פלילי, המועסק כמנהל מערכות בחברת הייטק, אשר הואשם בעבירה פלילית של החזקת סם מסוג חשיש, לצריכה עצמית.
חשיפת העובדה שהסם נתפס במסגרת חיפוש לא חוקי ע”י עו”ד פלילי גיא פלנטר, הובילה (ביחד עם טעונים נוספים) לביטול כתב האישום.

הראיות שהובילו להגשת כתב האישום ע”י המשטרה

פרשה זו החלה במה שנראה כעוד כתב אישום שגרתי, אחד מיני רבים, שהוגש ע”י משטרת ישראל לבית המשפט, המייחס לנאשם עבירה פלילית של החזקה / שימוש בסמים מסוכנים לצריכה עצמית, בניגוד לסעיף 7(א) + 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל”ג – 1973.
על פי הנטען בכתב האישום, החזיק הנאשם סם מסוכן מסוג חשיש, לצריכה עצמית, במשקל 4.21 גרם נטו. אישום פלילי זה נשען על מה שנראה כראיות חותכות:
- צו חיפוש, החתום על ידי בית המשפט.
- דו”ח חיפוש ותפיסה של בלש ממשטרת ישראל המנציח את תפיסת הסמים בביתו של הנאשם, כולל טענה של הבלש כי בתגובה לשאלתו האם יש סמים בבית, מסר לו הנאשם חתיכת חשיש.
- הסם עצמו שנתפס + חוות דעת מומחה של המעבדה האנליטית במחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל, לפיה החומר שנתפס בביתו של הנאשם הינו חשיש.
- ראיות על כך החומר החשוד כסם שנתפס בביתו של הנאשם הינו החומר שנבדק במעבדה לזיהוי פלילי וזוהה כחשיש (ראיות על מה שנקרא “שרשרת העברת הסם”).
- מה שנחזה כהודיה מלאה של הנאשם בחקירתו במשטרה, במסגרתה מסר כי הוא משתמש לעיתים בסם מסוג חשיש וכי הסם שנתפס בחיפוש בביתו, שלו.
על בסיס מה שנראה אם כן כראיות מוצקות, הגישה משטרת ישראל כתב אישום כנגד הצעיר, במסגרתו נטען כי החזיק סם מסוכן לצריכה עצמית מסוג חשיש במשקל 4.211 גרם נטו.

חשיפת חיפוש לא חוקי של המשטרה ע”י הסניגור וביטול כתב האישום

כתב האישום הוגש לבית משפט השלום בכפר סבא, ונקבע להקראה בפני כבוד השופטת דנה מרשק-מרום. בשלב זה שכר הנאשם את שרותיו של עו”ד פלילי גיא פלנטר, על מנת לייצגו בהליך הפלילי.
כאן המקום להדגיש את הדבר הבא: משבוטל כתב האישום, וזאת מבלי שנשמעה ולו ראיה אחת בתיק, ומשלא אמר בית המשפט את דברו ביחס לתיק זה, אין בפרשה זו שום קביעות עובדתיות מה בדיוק הוביל לביטולו של כתב האישום.
לפיכך, כל האמור כאן משקף (בתמצית רבה), דברים שעלו מתוך ניתוח חומר החקירה, והובילו (יחד עם טעונים משפטיים נוספים של הסניגור) לחזרתה של התביעה המשטרתית מכתב האישום וכתוצאה מכך, לביטולו של כתב האישום.

ניתוח חומר החקירה ע”י הסניגור, וחשיפת חיפוש לא חוקי שנערך ע”י המשטרה

אל מול מה שנראה כמערך ראייתי מוצק להוכחת האישום, חשף ניתוח של חומר החקירה על ידי עורך דין פלילי גיא פלנטר, כי הסם נתפס במסגרת חיפוש בלתי חוקי, ומכאן הדרך לביטול כתב האישום הייתה קצרה.
ואלו העובדות שהתבררו מתוך ניתוח חומר החקירה ע”י הסניגור בתיק זה; בעקבות קבלת מידע מודיעיני, ועל בסיס צו חיפוש שיפוטי שניתן להם, ערכו בלשי משטרת ישראל חיפוש אחרי סמים בביתו של תושב הוד השרון.
הבלשים לא הסתפקו בביצוע צו החיפוש בביתו של אותו תושב, והחיפוש “גלש” מחוץ למחוזות צו החיפוש, לחצריו של שכנו (מי שלימים הפך להיות הנאשם בתיק זה).
חיפוש בחצר ביתו של הנאשם לא העלה דבר, אולם באמתלה כי בחלון הבית הבחין אחד הבלשים במאפרה ובה סיגריות מגולגלות, דרש הבלש מהנאשם לאפשר לו להיכנס לביתו פנימה על מנת לערוך חיפוש גם שם.
באותה נשימה (והדברים מתועדים בדו”ח החיפוש של הבלש עצמו), הסביר הבלש לנאשם כי השוטרים “בעיצומו של ביצוע צו חיפוש” ואף הציג בפני הנאשם את צו החיפוש (שכאמור, איפשר חיפוש רק בבית השכן, לא בבית הנאשם) על מנת להיכנס לתוך הבית.
בהמשך, במסגרת חיפוש (לא חוקי) בתוך הבית, ולשאלתו של החוקר האם יש סמים בבית, מסר לו הנאשם חתיכת חשיש.
לאור תפיסת הסם (באופן לא חוקי), הודיע הבלש לנאשם כי כעת יבצעו השוטרים חיפוש בביתו ללא צו ובמסגרת חיפוש זה (שגם הוא לא היה חוקי), נתפסו בשני מקומות שונים בבית חומרים נוספים החשודים כסמים שנתבררו בהמשך כחשיש.

המצב המשפטי – ביצוע חיפוש לא חוקי, ללא צו חיפוש

הפרק השלישי לפקודת סדר הדין הפלילי (סעיפים 31-23 לפקודה) מסדיר את אופן עריכת החיפוש בבית או במקום אחר. אחת ההוראות החשובות הקבועות במסגרת הסדר זה מצויה בסעיף 25 לפקודה הקובע מהןן הנסיבות בהן שוטר מוסמך לערוך חיפוש במקום מסוים בלי צו חיפוש:

“שוטר רשאי, בלא צו חיפוש, להיכנס ולחפש בכל בית או מקום אם –

1. יש לשוטר יסוד להניח שמבצעים שם פשע, או שפשע בוצע שם זה מקרוב;

2. תופש הבית או המקום פונה לעזרת המשטרה;

3. אדם המצוי שם פונה לעזרת המשטרה ויש יסוד להניח שמבוצעת שם עבירה;

4. השוטר רודף אחרי אדם המתחמק ממעצר או נמלט ממשמורת חוקית”.

במקרה הנדון כאן, אף אחת מהעילות הנ”ל לא נתקיימה, ובהעדר צו שיפוטי – היה מדובר בחיפוש לא חוקי.
כניסתו של הבלש לביתו של הנאשם, נעשתה אם כן בהעדר עילה חוקית, ותוך מצג מטעה כאילו קיימת עילה חוקית לבצע את החיפוש במסגרת הצו שניתן לחיפוש אצל השכן.
בהעדר כל עילה חוקית, ולאחר שהציג לנאשם מצג מטעה על פיו השוטרים בעיצומו של צו חיפוש, וכי למעשה בסמכותו של הבלש לבצע חיפוש בבית אף ללא הסכמתו של הנאשם, נכנס הבלש שלא כדין לבצע חיפוש בבית הנאשם, ושם במסגרת חיפוש שלא כדין, קיבל מידיו של הנאשם חתיכת חשיש.
בהמשך, על בסיס תוצאותיו של חיפוש לא חוקי, ביצע הבלש חיפוש לא חוקי נוסף – הפעם ללא צו, ותפס את יתר הסמים בבית.

אי הפנמה של ההלכה שנפסקה ע”י בית המשפט העליון בנוגע לאופן עריכת חיפוש ללא צו חיפוש

למרות שהציג לנאשם מצג כאילו החיפוש בביתו נערך במסגרת צו חיפוש, ידע הבלש היטב כי הצו אינו תקף לחיפוש בביתו של הנאשם. ראיה חותכת לכך נמצאה בדו”ח החיפוש, שם רשם הבלש שערך את החיפוש בהסכמת מחזיק המקום (המילים “בהתאם לצו החיפוש מבית משפט” נמחקו) ונרשם בכתב יד “בהתאם לנסיבות”.
על בסיס כל האמור לעיל, ניכר היה שבהתנהלותה בפרשה זו, לא הפנימה משטרת ישראל את הנחיות בית המשפט העליון שניתנו ביום 6.3.12 ברע”פ 10141/09 אברהם בן חיים ואחרים נגד מ”י (להלן – “פרשת בן חיים”).
בפרשת בן חיים פסקה כבוד הנשיא בדימוס, השופטת בייניש, כדלקמן (ההדגשה שלנו):

“אכן, ניתן לומר שככלל בנסיבות בהן אדם נפגש עם שוטר המבקש לערוך חיפוש על גופו, בכליו או בביתו רצונו העיקרי של האדם מושא החיפוש הוא להביא לסיום המפגש מהר ככל הניתן. בנסיבות אלה אותו אדם עשוי לסבור כי סירוב להסכים לביצוע החיפוש עלול להביא לעיכובו או למעצרו ולמצער לעורר חשד נגדו. הסכמה שניתנת בנסיבות אלה, שמשמעותה היא ויתור על הזכות החוקתית לפרטיות כלפי השוטר המבקש לערוך את החיפוש, איננה הסכמה מדעת; שכן היא אינה מבטאת בחירה אמיתית ואוטונומית של האזרח לוותר על זכויותיו…”.

לפיכך, כדי להבטיח שההסכמה לחיפוש היא הסכמת אמת ואינה מבוססת אך על פערי הכוחות הטמונים במפגש בין שוטר לאזרח נדרש השוטר המבקש את הסכמת האזרח לעריכת החיפוש להבהיר לו, כאשר הדבר רלוונטי, כי נתונה לו הזכות לסרב לביצוע החיפוש וכי הסירוב לא יפעל לחובתו. בנסיבות אלה תיחשב הסכמתו של האזרח לביצוע החיפוש להסכמה מדעת שיש בה להכשיר את הפגיעה בזכות החוקתית לפרטיות הכרוכה בביצוע החיפוש. נדגיש עוד שעסקינן במקרים שבהם הסכמת האזרח היא מקור הסמכות היחיד לביצוע החיפוש. נוכח העובדה שמקור סמכות זה אינו מעוגן מפורשות בחקיקה, ובהתחשב בפגיעה בזכויות חוקתיות הנגרמת כתוצאה מעריכת החיפוש, שומה עלינו להבטיח כי ההסכמה לביצוע החיפוש תהא הסכמת אמת המבוססת על החלטה מודעת של האזרח להסכים לביצוע החיפוש”.

במקרה שלנו, לא החזיק הבלש בצו חיפוש לביתו של הנאשם, לא קמה לבלש סמכות חיפוש ממקור אחר (סעיף 25 לפסד”פ או חשד סביר) ולא רק שהבלש לא הבהיר לנאשם כי נתונה לו הזכות לסרב לביצוע החיפוש וכי הסירוב לא יפעל לחובותו, אלא אף הציג בפני הנאשם מצג מטעה לפיו, השוטרים “בעיצומו של צו חיפוש”, על בסיס מצג זה ביצע חיפוש בבית, תפס חומר החשוד כסם, ועל בסיס תפיסת החומר החשוד כסם, הודיע לנאשם כי כעת יבצע בביתו חיפוש ללא צו. מדובר אם כן בהתנהלות שאינה עולה בקנה אחד (בלשון המעטה) עם הנחיות בית המשפט העליון שהוצגו לעיל.

משמעות הפגמים בחוקיות החיפוש והשפעתם על קבילות הראיות שנתפסו בחיפוש – העדר סיכוי סביר להרשעה

משהוכח כי נפלו פגמים קשים בחוקיות החיפוש שנערך בביתו של הנאשם התעוררה שאלת נפקותם של פגמים אלו והשפעתם על קבילות הראיות שנתפשו באותו חיפוש.
על סיטואציה דומה בפרשת בן חיים השיב ביהמ”ש העליון בקביעה שהראיות אינן קבילות, וזיכה את הנאשמים (ההדגשות שלנו):

“בבואנו לערוך את האיזון בין השיקולים המתנגשים שומה עלינו לזכור כי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בעניין יששכרוב נועדה בראש ובראשונה להגן על זכותו החוקתית של הנאשם להליך הוגן. לפיכך המבחן הבסיסי לפסילת ראיות שנקבע במסגרת הדוקטרינה הוא מבחן עמידת הפגיעה בזכות להליך הוגן כתוצאה מקבלת הראיה שהושגה שלא כדין בתנאי פסקת ההגבלה. במקרה שלפנינו נוכח חומרת אי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראיות והפגיעה הקלה יחסית באינטרס הציבורי שתיגרם כתוצאה מאי-קבלתן נראה כי המסקנה המתחייבת היא כי קבלת הסכין בעניין בן חיים וקבלת הסמים בעניין ג’בליי כראיות תביא לפגיעה בלתי מידתית בזכויות שני המבקשים להליך הוגן. זאת ועוד, על אף שהראיות שנתפשו בשני החיפושים הן ראיות חפציות שיש להן קיום עצמאי ונפרד מאי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגתן, הרי במקרה דנן עסקינן בראיות שלא היו נמצאות על ידי המשטרה אלמלא החיפושים הבלתי-חוקיים. להשקפתי, לעובדה זו יש ליתן משקל במסגרת האיזון הכולל בבואנו לבחון את קבילות הראיות ויש בה כדי לתמוך בפסילתן (ראו עניין יששכרוב, בעמ’ 564). אכן, נוכח העובדה שבית המשפט נדרש בהתאם לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית לבחון את קבילות הראיה שהושגה שלא כדין במשקפיי הפגיעה בזכות להליך הוגן, יש טעם בהבחנה שלה טוענים המבקשים בין ראיה חפצית שקשורה בקשר הדוק לאי-החוקיות שבהשגתה לבין ראיה חפצית שהייתה מתגלה גם בלי הפעלת אמצעים בלתי-חוקיים על ידי המשטרה. בהקשר זה יוער כי בפסק הדין בעניין יששכרוב נקבע כי:

“משקלם של השיקולים המצדדים בקבלתן של ראיות חפציות הוא בדרך כלל רב… עם זאת, ראוי להדגיש כי גם בהקשר זה, אין מדובר בכלל נוקשה והדבר תלוי בנסיבותיו של כל מקרה לגופו” (ראו עניין יששכרוב, בעמ’ 565).

36. מן המקובץ עולה כי בהתאם לדוקרטינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בעניין יששכרוב ולפי המבחנים שנקבעו במסגרת הדוקטרינה יש לפסול כראיות את הסכין שנתפשה בעניין בן חיים ואת הסמים שנתפשו בעניין ג’בלי. לפיכך, יש לקבל את ערעוריהם של שני המבקשים על פסקי הדין של בתי המשפט המחוזיים ולזכותם מאשמה“.

יישום הילכת בין חיים על המקרה הנדון הוביל למסקנה ברורה: במידה ובית המשפט היה שומע את הראיות בתיק, הסמים היו נפסלים כראיה, והנאשם היה מזוכה בדין.

חיפוש לא חוקי של המשטרה מוביל לביטול כתב האישום על ידי בית משפט השלום בכפר סבא

משכך, ומשהוברר כי אין בתיק זה סיכוי סביר להרשעה (ובהצטרף לשיקולים נוספים, הנוגעים להיעדר אינטרס ציבורי בהמשך ההליך כנגד הנאשם לנוכח כמות הסם הקטנה יחסית ואופיו החיובי), נעתרה שלוחת התביעות במשטרת כפר סבא לבקשתו של הסניגור, עו”ד פלילי גיא פלנטר, לבטל את כתב האישום.
בהתאם להסכמה עם הסניגור, חזרה התביעה המשטרתית מכתב האישום ועל בסיס זה הורה בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופטת דנה מרשק מרום) על ביטול כתב האישום.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם בפרשה זו ובהחלטת בית משפט השלום בכפר סבא לבטל את כתב האישום, בעקבות הודעת משטרת ישראל לפיה היא חוזרת בה מכתב האישום (מטבע הדברים, ללא פרטים מזהים של המעורבים).
בעמוד שכותרתו “ביטול כתב אישום” ניתן לעיין בשורה ארוכה של מקרים אחרים בהם הוביל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר לביטול כתב האישום.

תיק פלילי 60692-12-12, בית משפט השלום כפר סבא, בפני כב’ השופטת דנה מרשק מרום.

לקריאה נוספת

להסבר אודות תרחישים לביטול כתב אישום וההשלכות השונות לביטול כתב האישום ראו בעמוד – ביטול כתב אישום.
להרחבה אודות עבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
לדוגמאות נוספות לטיפולנו בחשדות או באישומים בעבירות סמים ראו בעמוד – עבירות סמים.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הובלנו לביטול כתב האישום ראו בעמוד – ארכיון ביטול כתב אישום.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בכפר סבא ראו בעמוד: עורך דין פלילי בכפר סבא.

עו”ד פלילי