עבירות על חוקי עבודה – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי

עבירות על חוקי עבודה – הסברים, ייעוץ משפטי וייצוג משפטי.

עבירות על חוקי עבודה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

• משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי למעסיקים עצמאיים, לתאגידים ולנושאי משרה בתחום עבירות פליליות על חוקי עבודה. 
• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בנושאים קשורים ובדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות פליליות הקשורות לדיני עבודה.

כללי – אכיפת חוקי עבודה במישור הפלילי והמינהלי.

• חובותיהם של מעסיקים כלפי עובדיהם וזכויות העובדים מעוגנות בשורה ארוכה של חוקים, המהווים את חקיקת העבודה בישראל.
• אף על פי שהסדרת יחסי העבודה מצויה ככלל בתחום ה”אזרחי”, במרבית חוקי העבודה נקבעו סעיפי עונשין, הקובעים כי הפרת הוראות ספציפיות בחוק תהווה גם עבירה פלילית ובהתאם – תגרור אחריה סנקציה עונשית פלילית.
• משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אמון על אכיפת חוקי העבודה. דרך האכיפה מתבצעת בשני מסלולים עיקריים: אכיפה פלילית ואכיפה מינהלית.
• ברוב המקרים, עבירות על חוקי העבודה חושפות את המעסיק וכן את נושאי המשרה (אם המעסיק הוא תאגיד), לסנקציות כלכליות כבדות בדמות עיצומים כספיים ו/או קנסות פליליים. זאת, לצד הכתמת שמו של המעסיק (שבתיקים מסוג זה לרוב נעדר כל עבר פלילי) ב”חותם” של פליליות, מקום בו ננקטת כלפי המעסיק אכיפה פלילית.    

אכיפה מינהלית בתחום עבירות פליליות על חוקי העבודה.

• ביוני 2012 נכנס לתוקף חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב – 2011 שיצר מסלול אכיפה מינהלי ביחס למקרים של הפרת הוראות שבחוקי העובדה, המפורטות בתוספת השניה​ לחוק.
• ניתן לנקוט באכיפה מינהלית כלפי מעסיקים, מנכ”ל בתאגיד שהוא המעסיק וכן נגד מזמין שירות.
• הסנקציות המוטלות בגין הפרת הוראות חוקי העבודה במסגרת מסלול האכיפה המינהלי הן התראה מינהלית ועיצום כספי, ומסלול זה אינו גורר אחריו הכתמה בפלילים.
• מידע נוסף על מסלול האכיפה המינהלי ניתן למצוא באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

התראה מינהלית.

• מעסיק לגביו קיים חשד כי הפר הוראה שבחוקי העבודה, המפורטת בתוספת השניה לחוק להגברת האכיפה, רשאי ממונה עיצומים ליתן לו התראה מינהלית.
• במסגרת ההתראה המינהלית ניתנת למעסיק אזהרה כי עליו לחדול מן ההפרה, שאחרת יוטל עליו עיצום כספי בשל הפרה נמשכת או חוזרת.
• מעסיק שקיבל התראה מינהלית, עומדת לו הזכות לעיין בכל החומרים הרלוונטיים הנוגעים לעניין, על בסיסם הוחלט ליתן לו התראה מינהלית, וכן הוא רשאי לפנות לממונה עיצומים כספיים בכתב תוך 30 יום בבקשה לבטל את ההתראה, אם המעסיק לא ביצע את ההפרה הנטענת או שהמעשה שביצע אינו מהווה הפרה.
• מעסיק שקיבל התראה מינהלית אך לא תיקן את ההפרה כנדרש, יוטל עליו, ככלל, עיצום כספי.
• הנסיבות בהן תינתן ככלל התראה מינהלית מוסדות בנוהל בעניין מתן התראה מינהלית.
• בגין הפרת ההוראות שלהלן לא תינתן התראה מינהלית, אלא יוטל עיצום כספי:
  • הוראות חוק עבודת נוער, בסייגים הקבועים בנספח ב’ לנוהל.
  • הוראות חוק עבודת נשים, בסייגים הקבועים בנספח ב’ לנוהל.
  • הוראות בדבר תשלום שכר מינימום, לפי חוק שכר מינימום.
  • הוראות בדבר העברת סכומים שנוכו לפי סעיף 25א לחוק הגנת השכר, אם לא הועברו הסכומים תוך 3 חודשים מהמועד שהיה על המעסיק להעבירם.

עיצום כספי.

• מעסיק, מנכ”ל או מזמין שירות שיש כוונה להטיל עליו עיצום כספי בגין הפרה של הוראה בחוקי עבודה, המנויה בתוספת השניה​ לחוק, יקבל תחילה הודעה בדבר הכוונה להטיל עליו עיצום כספי.
• מעסיק שקיבל הודעה כאמור, רשאי לעיין בכל החומר הראיות הרלוונטי הנוגע לעניין, ועומדת לו הזכות לטעון בתוך 30 יום את טענותיו בדבר הכוונה להטיל עליו עיצום כספי או ביחס לסכומו.
• קיימות שלוש רמות של עיצום כספי, בהתאם לחומרת העבירה והשאלה האם מדובר במעסיק המעסיק עובד שלא לצורך עסק או במסגרת עסק:
  • הרמה הראשונה – מתייחסת להפרה של הוראות המפורטות בחלק א’ של התוספת השניה בחוק, כגון אי ניהול פנקס חופשה שנתית או אי קביעת תקנון למניעת הטרדה מינית.
  • הרמה השניה – מתייחסת להפרה של הוראות המנויות בחלק ב’ של התוספת השניה בחוק, כגון אי מתן חופשה שנתית בהתאם לחוק או אי תשלום גמול בגין שעות נוספות.
  • הרמה השלישית – מתייחסת להפרה של הוראות המנויות בחלק ג’ של התוספת השניה בחוק, כגון הלנת שכר, אי הפרשות לפנסיה או אי תשלום שכר מינימום.
• סכומי העיצום הכספי מתעדכנים מדי שנה ונכון להיום עומדים על 5,040 ₪ ברמה הראשונה, 20,160 ₪ ברמה השניה ו- 35,280 ₪ ברמה השלישית, ומחצית מסכומים אלו ביחס למעסיק יחיד שמעסיק עובד לא במסגרת עסק. העיצום הכספי הינו לכל הפרה בנפרד.   
• בהתקיים נסיבות מתאימות, יכול המעסיק לפנות בבקשה להפחתת סכום העיצום הכספי, בהתאם לתקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (הפחתה של סכום העיצום הכספי), תשע”ב-2012, המאפשרות הפחתה של סכום העיצום עד לשיעור מקסימאלי של 50% בשל הפרה.
• על החלטה להטיל עיצום כספי רשאי מעסיק להגיש ערר לועדת ערר. על החלטה של ועדת ערר ניתן לערער לבית הדין לעבודה.

הטלת עיצום כספי על מנכ”ל.

• הדין מטיל חובה על מנכ”ל של תאגיד שהוא המעסיק לפקח ולנקוט באמצעים סבירים למניעת הפרות של הוראות בחוקי העבודה.
• במקרה שנמצא כי המעסיק הפר הוראות כאמור, ניתן להטיל עיצום כספי ישירות גם על מנכ”ל התאגיד, זאת בלבד שקודם ניתנה למנכ”ל התראה לפעול להפסקת ההפרה או למניעת הישנותה ולמרות ההתראה לא ננקטו האמצעים הנדרשים.
• העיצום הכספי שניתן להטיל על המנכ”ל הוא בשיעור של 50% מסכום העיצום הקבוע לאותה הפרה ביחס למעסיק יחיד המעסיק עובד שלא לצורך עסק.
• מנכ”ל שהוטל עליו עיצום כספי, עומדת לו הזכות לפנות לממונה עיצומים בעניין הטלת העיצום, לרבות להוכיח כי עשה כל שניתן על מנת למלא את חובתו, או לפנות בבקשה להפחתת סכום העיצום, בהתקיים הנסיבות המתאימות.
• בהתקיים הנסיבות שלהלן קיימת אפשרות להפחתת סכום העיצום הכספי שהוטל על מנכ”ל (עד לשיעור הפחתה מקסימאלי של 45%):
  • המנכ”ל הצליח לשכנע את הממונה עיצומים כי נקט אמצעים להפסקת ביצוע ההפרה על ידי התאגיד או למניעת הישנותה.
  • המנכ”ל הצליח לשכנע את הממונה עיצומים כי ההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות חריגות שלו המצדיקות הפחתה של העיצום, או שהתקיימו בו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות עמו את הדין (במקרה כזה, הפחתת העיצום טעונה אישור היועץ המשפטי של משרד העבודה).

אכיפת חוקי עבודה במישור הפלילי.

• אכיפה פלילית ביחס לעבירות על הוראות חוקי העבודה מתבצעת באמצעות ניהול חקירה ע”י משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובחלק מהמקרים בהגשת כתבי אישום כנגד המעסיקים מפרי החוק, כמו גם נגד נושאי משרה בתאגידים המעסיקים, לבית הדין לעבודה.
• מעסיק שהוגש נגדו כתב אישום, ככל שיורשע, מצוי בסיכון לענישה כלכלית מכבידה בדמות קנס ופיצוי, התחייבות כספית להימנע מביצוע העבירה ובמקרים חמורים במיוחד גם לעונש מאסר, ככל שקבוע עונש מאסר בצד העבירה בחוק.

עבירות על חוקי עבודה לגביהן לא ניתן לנקוט באכיפה מינהלית והאכיפה מתבצעת במסלול הפלילי בלבד.

• חשוב להדגיש, כי ישנן עבירות ספציפיות לגביהן לא ניתן לנקוט באכיפה מינהלית ולהטיל עיצום כספי.
• כך למשל, בנוגע לעבירות על החוקים הבאים קיימת אכיפה פלילית בלבד:
  • חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ”ו – 1996.
  • חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין), התשנ”א – 1991.
  • חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי”א-1951.
  • חוק עבודת נשים, תשי”ד – 1954.
  • חוק עבודת הנוער, תשי”ג – 1954.
  • חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי”ד- 1954.
• תיקים בחשד להפרת הוראות על חוקי העבודה המטופלים במסלול הפלילי יטופלו כתיק פלילי לכל דבר ועניין; החל משלב החקירה, שהינה חקירת חשוד באזהרה, דרך קבלת החלטה האם להגיש כתב אישום ולהעמיד לדין או לסגור את התיק באחת מעילות הסגירה (חוסר ראיות מספיקות, חוסר עניין לציבור או חוסר אשמה) ועד לניהול הליך פלילי בהתאם לסדרי הדין פלילי בין כתלי בית הדין לעבודה.
• נוסף על שלוש עילות הסגירה האמורות, תיקים בחשד לעבירות על חוקי העבודה המטופלים במסלול הפלילי ונאספו בהן ראיות מספיקות לביצוע עבירה, ניתן, בהתקיים תנאים מסוימים, לסגור בהסדר מותנה, שאינו גורר אחריו הרשעה בפלילים. הרחבה אודות סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה ניתן לראות בעמוד: סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
• התנאים שקיומם נדרש לצורך שקילת סגירת תיק בהסדר מותנה מפורטים בהנחיות תביעה פלילית – סגירת תיק בהסדר (המרה מותנית של חשד / כתב אישום / קנס מנהלי בהתראה), המפורסם ע”י משרד העבודה.

עבירות על חוקי עבודה לגביהן ניתן לנקוט הן באכיפה מינהלית והן באכיפה פלילית.

• ביחס לעבירות שאכיפתן יכולה להתבצע גם במסלול המינהלי וגם במסלול הפלילי, קיימות אמות מידה מנחות להפעלת שיקול הדעת באכיפה, המוסדרות בנוהל משרד התמ”ת בדבר הפניית תיקים להליכים פליליים.
• ככלל, הפניית תיק להליך פלילי תתבצע במקרים הבאים:
  • כאשר קיימת חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה שבאה לידי ביטוי בשיטתיות, תכנון במטרה להפיק רווח או בהיקף הפגיעה שנגרמה או עלולה היתה להיגרם בגין העבירה.
  • כאשר מבצע העבירה הוא עבריין חוזר, כאשר עבריין חוזר מוגדר כך:
    • מי שננקטו נגדו 3 סנקציות בגין לפחות 3 תיקים נפרדים בחמש השנים שקדמו לביצוע העבירה. הסנקציות הן הרשעה פלילית, קנס מינהלי, תשלום התחייבות במסגרת סגירת תיק מותנית בגין הפרתה או עיצום כספי. 
    • מי שביצע 5 הפרות של אותו חוק או 9 הפרות מאותו אשכול עבירות בחמש השנים האחרונות.
  • כאשר בוצעה עבירה שיש לנקוט בגינה בהליך פלילי בהתאם לנוהל נקיטת הליכים פליליים בעבירות הלנת שכר.
  • מבצע העבירה אינו משתף פעולה עם גורמי הפיקוח או האכיפה ובשל כך אין בתיק ראיות המאפשרות להפנותו להליך מינהלי. 
  • כאשר נושא משרה בתאגיד שהוא המעסיק ביצע עבירה, בסייגים המפורטים בנוהל. 
  • בהתקיים נסיבות מיוחדות וחריגות ובאישור בכתב של היועץ המשפטי של משרד התמ”ת.

חשיבות הליווי והייצוג המשפטי במקרים של חשד לביצוע עבירות על חוקי העבודה.

• ככלל, מעסיק או נושא משרה שנפתחה כנגדו חקירה ע”י משרד העבודה בחשד לביצוע עבירות על חוקי העבודה, ימצא את עצמו ב”מחוזות חדשים” שאינם מוכרים לו.
• חקירת עבירות על חוקי העבודה הינה חקירה פלילית לכל דבר, כך שלמרבית החשודים אין את הכלים, הידע המשפטי והניסיון להתמודדות עם החקירה.
• הניסיון מלמד כי מרבית החשודים אשר ניסו להתמודד עם חקירה פלילית מסוג זה בגפם, ללא עזרה מקצועית, מצאו עצמם “בעמדת נחיתות” אל מול רשויות האכיפה ולא אחת גרמו לעצמם נזקים כבדים, מיותרים ובלתי הפיכים.
• הרשעה פלילית בהפרת חוקי העבודה פירושה הכתמה בפלילים, לצד סנקציות כספיות כבדות ומכאיבות – וגם מכאן שיש להיעזר בעורך דין הבקיא בתחום, על מנת להתמודד עם החשדות והאישומים באופן מיטבי.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בתיקי עבירות על חוקי העבודה.

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בתיקי עבירות פליליות על חוקי עבודה.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייעוץ וייצוג משפטי | עבירות פליליות על חוקי עבודה | דיני עבודה | כתב אישום