עבירות רכוש בצבא: הוצאת רכוש מרשות הצבא, גניבה בצבא, גניבה מחייל
עבירות רכוש בצבא: ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין צבאי
תוכן עניינים
עבירות רכוש בצבא: גניבה בצבא, גניבה מחייל, הוצאת רכוש מרשות הצבא
ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי
- משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחיילים, לאנשי קבע ולאנשי מילואים בכל הנוגע לעבירות רכוש שבוצעו במסגרת השירות הצבאי.
- לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות רכוש וגניבה בצבא ומחוץ לצבא.
הוצאת רכוש מרשות הצבא
- סעיף 77 לחוק השיפוט הצבאי קובע:
(א) חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין רכוש צבאי מרשות הצבא, דינו –
(1) מאסר שלוש שנים – אם ערך הרכוש אינו עולה על הסכום הקובע;
(2) מאסר שבע שנים – אם ערך הרכוש עולה על הסכום הקובע.
(ב) בסעיף זה, “הסכום הקובע” – סכום השווה לעשרה שיעורים של שכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה, כפי שהוא בשעת ביצוע העבירה.
הוצאת רכוש מרשות הצבא – אימתי
- בלא מעט מקרים, מסתבכים אנשי קבע בעבירה זו, כאשר במסגרת תפקידם הם אמונים על רכוש צה”ל על סוגיו השונים – ופועלים להעברת רכוש מיחידה אחת לאחרת בין אם כטובה אישית ובין אם במסגרת החלפת רכוש “ראש בראש” בין יחידות צבאיות שונות – מתוך הנחה, שכל עוד הציוד נותר בתוך צה”ל ולא יצא לידיים פרטיות, וכל עוד לא הופקה טובת הנאה כספית אישית כלשהי (נעשה למען רווחת היחידה) – פעולתם אינה מהווה עבירה.
- בעניין זה חשוב לדעת – כי הפסיקה הצבאית פירשה את המונח “רשות הצבא” באופן מרחיב – ככזה הכולל:
- גם מקרים בהם הרכוש הוצא מהצבא באופן מלא ועבר לידיים אזרחיות או למקומות אזרחיים;
- וגם כאשר מדובר בהוצאת רכוש מרשות הצבא בתככי הצבא – בין יחידה אחת לאחרת – כאשר הדבר נעשה בניגוד לנהלים ולפקודות בצה”ל.
- הרציונל ביחס לשתי האפשרויות האלו הוא זהה – הוצאת הציוד הצבאי מהמקום אליו יועד – עלול לפגוע במוכנות הצבא ובחוסנו, קרי, בעת הרלוונטית בו יזדקקו לאותו רכוש – הוא יחסר, והדבר עלול פגוע ביכולת הצבא לתפקד כנדרש.
- מעבר לכך – הפגיעה באמון שנותנת המערכת בחייל אשר אחראי על אותו ציוד ואשר אפשר את הוצאתו – קשה באותה מידה; ועל כן, מבחינת יסודות העבירה והאינטרסים הציבוריים עליהם היא מבקשת להגן – אין זה משנה אם הציוד הצבאי הוצא מחוץ לגבולות הצבא או הועבר ליחידה אחרת.
הוצאת רכוש מרשות הצבא – השיקולים בנקיטת הליך פלילי או משמעתי
- במסגרת החלטת הפרקליט הצבאי אם לנקוט בדרך של הגשת כתב אישום או להסתפק בהליך של דין משמעתי ישוקללו מגוון שיקולים לרבות:
- סוג הציוד;
- תפקידו של החייל או איש הקבע;
- מספר הפעמים בהם הוצא הציוד הצבאי;
- התמורה שהופקה (אם הופקה) כתוצאה מהוצאת רכוש מרשות הצבא;
- מקום העברת הציוד (אם מחוץ לצה”ל ואם פנימה).
- הנסיבות הייחודיות אשר מצויות ברקע לאירועים.
- נסיבותיו האישיות של החייל החשוד.
- ראוי להדגיש – כי כאשר מדובר בנשק, ישנה עבירה ייחודית העוסקת בהוצאת נשק מרשות הצבא לפי סעיף 78 לחוק השיפוט הצבאי – עליה ניתן לקרוא בהרחבה בעמודים:
- במקרים בהם שווי הרכוש אינו עולה על 3,000 ₪ (נכון לשנת 2017), יהיה מקום לשקול גם עריכת הסדר מותנה/ הסדר הקפאה, ועל כך ראו כאן: משפט צבאי – סגירת תיק בהסדר מותנה | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
- הנחיה 2.09 של הפרקליטות הצבאית עוסקת בהוצאת רכוש מרשות הצבא.
גניבה מחייל
- אחת מעבירות הרכוש בצבא הנפוצות ביותר הינה “גניבה מחייל”.
- עבירת הגניבה מחייל מוסדרת בחוק השיפוט הצבאי בסעיף 84 לחש”ץ, אשר קובע:
“חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין, מרשות חייל אחר כסף או רכוש אחר, דינו – מאסר שנתיים”
- יש לשים לב – כי עבירה זו עניינה מגניבה מחייל דווקא – והיא אינה מתאימה למקרים בהם נגנב רכוש השייך לצה”ל או ליחידה (אז מדובר בעבירה של הוצאת רכוש מרשות הצבא).
- הנחיה 2.08 של הפרקליטות הצבאית עוסקת בעבירות גניבה.
- כאשר מדובר בעבירה של גניבה מחייל, עומדות בפני הפרקליטות הצבאית מספר אופציות לטיפול:
- מסלול ראשון – העברת הטיפול בתלונה לדין משמעתי – כאשר שווי הרכוש שנגנב אינו עולה על 1,000 ש”ח ואין נסיבות מחמירות נוספות.
- מסלול שני – הגשת כתב אישום המייחס עבירה גניבה מחייל לפי סעיף 84 לחש”ץ – כאשר מדובר ברכוש ששוויו עולה על 1,000 ₪.
- מסלול שלישי – הגשת כתב אישום המייחס לחייל עבירה של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, אשר העונש הקבוע בצידה גבוה יותר, וזאת כאשר מדובר במקרים בעלי חומרה יתרה. לקריאה נרחבת על עבירה הגניבה לפי חוק העונשין ניתן לקרוא בעמוד: עבירות גניבה – ייעוץ וייצוג משפטי.
- מסלול רביעי – עריכת הסדר מותנה/ הסדר הקפאה. ניתן לקרוא על הסדר מותנה/ הסדר הקפאה בהרחבה בעמוד: משפט צבאי – סגירת תיק בהסדר מותנה | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
- לאור העובדה שקיימות אופציות שונות לטיפול, אשר לחלקן עלולות להיות השלכות משמעותיות על עתידו של החייל – הרי שיש משקל רב לגרסה שמוסר החייל, להתנהלותו בחקירה וליכולת להצביע על קשיים ראייתיים המצויים בחומר החקירה שנאסף בעניינו.
- עורך דין צבאי בעל ניסיון במשפט צבאי – יידע לייעץ וללוות את החייל הנחקר, לנתח את חומר הראיות שנאסף באופן מעמיק ולנתב את עניינו של החייל למסלול הנכון המתאים בנסיבות העניין.
גניבה על ידי עובד ציבור
- עבירה זו מוסדרת בסעיף 390 לחוק העונשין. חיילים ואנשי קבע נחשבים “עובדי ציבור” ולכן ניתן להרשיעם בתנאים מסויימים גם בעבירה זו.
- במסגרת עבירות רכוש בצבא, נחשבת העבירה של גניבה בידי עובד ציבור כאחת העבירות החמורות ביותר.
- לפרטים נוספים אודות עבירה זו ראו: גניבה בידי עובד ציבור וכן ראו מקרה נוסף בו טיפלנו בעבירה זו גם בעמוד: השמדת ראיה, בעקבות ייצוג משפטי – סיום משפט צבאי לא רישום פלילי.
- להרחבה אודות עבירות רכוש ועבירות גניבה לפי חוק העונשין ראו בעמוד: עבירות גניבה – יעוץ ייצוג משפטי.
אי שמירתו של רכוש צבאי
- עבירה זו מוסדרת בסעיף 80 לחוק השיפוט.
- להרחבה בכל הנוגע לעבירה זו ראו – אי שמירתו של רכוש צבאי.
ביזה
- עבירה זו מוסדרת בסעיף 74 לחוק השיפוט הצבאי ונחשבת לבין החמורות בעבירות הרכוש.
- העונש הקבוע בצידה עומד על עשר שנות מאסר.
- לפרטים נוספים ראו: עבירות ביזה.
דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות רכוש וגניבה בצבא
- המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, בכל הנוגע לעבירות רכוש בצבא, מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
- למשרדנו נסיון עשיר בהענקת ייצוג משפטי בתיקי עבירות רכוש בצבא.
- בהמשך עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות רכוש וגניבה בצבא ומחוץ לצבא.
by