מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי ע”י עורך דין | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחר

מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי ע”י עורך דין.

מניעת השעיית עובד מדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך שימוע בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.

• מניעת השעיית עובד מדינה – משרד עורך דין גיא פלנטר מייצג עובדי מדינה אשר יש כוונה להשעותם מעבודתם או להעבירם לתפקיד אחר.
• הדברים המובאים כאן מהווים תמציתם של הוראות החוק הרלוונטיות, פסיקת בתי המשפט ונוהל ספציפי שפורסם בנושא ע”י נציבות שירות המדינה, אגף המשמעת וכותרתו: “נוהל השעיה והעברה זמנית לעבודה אחרת על ידי נציב שירות המדינה“.

השעיית עובד מדינה על ידי נציב שירות המדינה.

סמכות ההשעיה.

• בהתאם להוראות סעיף 47(א) לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963, מוסמך נציב שירות המדינה להשעות עובד מדינה.
• סמכות ההשעיה של נציב שירות המדינה נוגעת לעובד מדינה:
  • שהוגשה נגדו קובלנה על עבירת משמעת או;
  • שהתחילה נגדו חקירה פלילית של המשטרה בעבירה שלדעת הנציב יש עמה קלון.

העברה זמנית לעבודה אחרת על ידי נציב שירות המדינה.

סמכות ההעברה מתפקיד.

• בהתאם להוראות סעיף 47(ד) לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963, מוסמך נציב שירות המדינה להעביר זמנית עובד מדינה לעבודה אחרת.
• סמכות ההעברה הזמנית לעבודה אחרת של נציב שירות המדינה אף היא נוגעת לעובד מדינה:
  • שהוגשה נגדו קובלנה על עבירת משמעת או;
  • שהתחילה נגדו חקירה פלילית של המשטרה בעבירה שלדעת הנציב יש עמה קלון.

השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת של עובד מדינה בעקבות הגשת תובענה על עבירת משמעת לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

מטרות ההשעיה או ההעברה הזמנית לעבודה אחרת, בעקבות הגשת תובענה על עבירה משמעתית.

• לשמור על תדמית שירות המדינה בעיני הציבור, ועל אמון הציבור בשירות המדינה ובעובדיו.
• למנוע מן העובד, החשוד בביצוע עבירת משמעת, לחזור על מעשיו או להשפיע לרעה על המשמעת בשירות המדינה עד לסיום ההליכים המשמעתיים המתנהלים נגדו;
• הצורך לשלול או לצמצם את המגע של העובד עם עובדים אחרים הנמצאים במחיצתו, או הנתונים למרותו, על מנת למנוע ממנו להשפיע עליהם;
• להרתיע עובדים נוספים מביצוע מעשים העלולים לפגוע במשמעת בשירות המדינה, או ממעורבות במעשים דומים.

“עבירת משמעת” שבגינה ניתן להשעות או להעביר מתפקיד.

• הפרת משמעת חמורה;
• אי-קבלת מרות הממונים;
• הטרדה מינית;
• יצירת אוירה עוינת בעבודה;
• התנהגות פלילית עם מרכיב של קלון, המטופלת במישור המשמעתי.
• ההשעיה או ההעברה לתפקיד אחר באה למנוע פגיעה מתמשכת במשמעת שסיבתה בעבירה המשמעתית המיוחסת לעובד ולמהותה, ואין הכרח בקיום קשר בין תפקידיו של העובד לעבירה אשר בה הואשם בקובלנה.
• במילים אחרות, גם במידה והואשם העובד בעבירה משמעתית שכלל איננה נוגעת לתפקידו, עדיין ניתן להורות על השעייתו או העברתו הזמנית לעבודה אחרת, בשל חומרת העבירה אשר בה הואשם, מהותה ונסיבותיה.

מועד שקילת השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת של עובד מדינה בעקבות הגשת קובלנה על עבירת משמעת.

• נציב שירות המדינה רשאי לשקול השעיית עובד מדינה או העברתו הזמנית לתפקיד אחר ממועד הגשת הקובלנה נגדו.
• הגשת קובלנה כנגד עובד המדינה מהווה תנאי מוקדם להפעלת סמכות ההשעיה או העברה זמנית לתפקיד אחר.
• יחד עם זאת, בהתאם להוראות סעיף 48 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963, לפני הגשת קובלנה ניתן להשעות עובד מדינה בהשעיה דחופה, לתקופה שלא תעלה במצטבר על 30 יום.
• ניתן לשקול השעיה גם בשלב שלאחר הגשת קובלנה, כגון שלב התגבשות הבסיס הראייתי לחשדות, או מועד הגשת התובענה.

רשות התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.

• השעיית עובד מדינה בעקבות הגשת קובלנה משמעתית, לא מחייבת קיום התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או עם בא כוחו.
• יחד עם זאת, נציב שירות המדינה או סגן הנציב לענייני משמעת רשאים להחליט, לפי שיקול דעתם, לערוך התייעצות שכזו בתיקים בעלי רגישות ציבורית מיוחדת או בעלי קושי משפטי.

השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת בעקבות תחילתה של חקירה פלילית כנגד עובד המדינה.

מהי “עבירה שיש עמה קלון”?

• כזכור, סמכות ההשעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת של נציב שירות המדינה נוגעת לעובד מדינה שהתחילה נגדו חקירה פלילית של המשטרה בעבירה שלדעת הנציב יש עמה קלון.
• בתמצית, על פי הפסיקה של בית המשפט העליון, עבירה שיש עמה קלון, היא עבירה המגלה שחיתות או שיש בה כתם מוסרי.
• נהוג לבחון את קיומו או העדרו של קלון בהליך דו שלבי:
  • תחילה יש לבחון, האם העבירה כרוכה על-פי טיבה בקלון, כגון: עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, שיבוש הליכי חקירה ומשפט, עבירות מין.
  • אם התשובה לכך היא שלילית, תבחן השאלה הנוספת, האם הנסיבות בהן בוצעה העבירה הופכות אותה לעבירה שיש עמה קלון. במסגרת זו, ישקלו בין היתר השיקולים הבאים:
    • סוג העבירה ואופיה:
    • חומרת העבירה;
    • שכיחותה של העבירה;
    • האם יש בעבירה מטיבה, פגיעה בתדמית שירות המדינה ובאמונו של הציבור ביושרם ובהגינותם של עובדי שירות המדינה.
    • הזיקה בין תפקידו של העובד לנסיבות ביצוע העבירה.
    • נסיבות ביצוע העבירה – האם מדובר בסטייה זמנית, אקראית או חד- פעמית, מנורמת ההתנהגות הראויה, ומהן תוצאותיה.
    • תפקידו ומעמדו של העובד בשירות המדינה.

המטרות בהשעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת בעקבות חקירה פלילית בעבירה שיש עמה לכאורה קלון.

• שמירה על תדמיתו של השירות הציבורי ומניעת פגיעה במשמעת בשירות המדינה, או במערכת היחסים בעבודה, או בהתנהלות התקינה של העבודה בשירות המדינה, על ידי הרחקת מי שחשוד בעבירה כזו, ממקום עבודתו.
• מניעת ביצוען של עבירות נוספות (כאשר העבירות בהן נחשד העובד קשורות לעבודתו).

מועד שקילת השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת של עובד מדינה בעקבות תחילתה של חקירה פלילית.

• נציב שירות המדינה רשאי לשקול השעיית עובד מדינה או העברתו הזמנית לתפקיד אחר ממועד תחילת החקירה הפלילית.
• תחילתה של חקירה פלילית כנגד עובד מדינה מהווה תנאי מוקדם להפעלת סמכות ההשעיה או העברה זמנית לתפקיד אחר.
• עפ”י רוב, תילמד העובדה כי החלה חקירה פלילית מקבלת “דיווח על פתיחה בחקירה נגד עובדי מדינה…” (הנחיית משטרה מס’ 03.300.228).
• עם זאת, ניתן ללמוד על תחילתה של חקירה פלילית גם ממקורות נוספים, כגון במקרה שבו העבירה נציבות שירות המדינה תלונה לחקירת המשטרה והמשטרה אישרה כי פתחה בחקירה בעניין.
• ניתן לשקול השעיה לא רק עם פתיחת החקירה המשטרתית אלא גם לאחר התגבשות בסיס ראייתי לחשדות, הגשת כתב אישום, או מתן הכרעת הדין.

חובת התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.

• להבדיל ממצב בו נשקלת השעיה או העברה זמנית לתפקיד אחר על רקע הגשת קובלנה בחשד לעבירת משמעת, כאשר נשקלת השעיה או העברה בעקבות תחילתה של חקירה פלילית קיימת חובת התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.

שיקולים הרלוונטיים להחלטה באם להשעות עובד מדינה בעקבות תחילתה של חקירה פלילית כנגדו או הגשת תובענה משמעתית כנגדו.

• להלן רשימה לא סגורה של השיקולים, כפי שפורטו בנוהל שפורסם ע”י אגף המשמעת של נציבות שירות המדינה שכותרתו “השעיה והעברה זמנית לעבודה אחרת על ידי נציב שירות המדינה“:
  • אופי העבירה, היקפה וחומרתה, כפי שעולה מחומר החקירה.
  • קיומו של חומר ראייתי לביסוס החשד.
  • תפקידו של העובד, מעמדו ומקומו בהיררכיה של מקום העבודה.
  • מידת הקשר בין תפקידו של העובד בשירות המדינה לבין העבירה המיוחסת לו.
  • כאמור, ניתן להשעות עובד גם בהעדר זיקה בין מהות הפונקציות הרגילות שעובד המדינה ממלא לבין העבירה שבעטייה הוחלט על ההשעיה, הכל לפי נסיבות העניין וחומרת העבירה.
  • מידת ההשפעה של הישארות העובד בתפקידו על אמון הציבור בשירות המדינה ועל עובדים אחרים במקום העבודה.
  • מידת ההשפעה של הישארות העובד בתפקידו על המוסר והמשמעת בעבודה, כתוצאה מנקיטה בהליכי השעיה או העברה, או לחלופין, כתוצאה מאי נקיטה בהליכים אלו.
  • מידת החשש מפני ביצוע עבירות נוספות במילוי התפקיד על ידי העובד, אם לא יושעה, או לחלופין, יועבר.
  • בעת שקילת השעיה על רקע הגשת תובענה משמעתית, יש לשקול גם את מידת החשש מפני שיבוש הליכי חקירה ומשפט (השפעת העובד על עדים או על ראיות), אם לא יושעה או יועבר העובד. במקרה של שקילת השעיה על רקע חקירה פלילית, שיקול זה יילקח בחשבון אם לא נשקל קודם לכן על ידי המשטרה או בית המשפט.
  • התנהגות קודמת של העובד, לרבות עברו הפלילי או המשמעתי.
  • עמדתו של העובד ביחס לחשדות נגדו (כגון: הבעת חרטה, התנצלות כנה וכו’).
  • השלכות ההשעיה על העובד במישור הכלכלי, החברתי וכו’.
  • נסיבות אישיות מיוחדות של עובד המדינה, כגון: מצבו הכלכלי, המשפחתי, הבריאותי וכו’.
  • רמת הענישה הנוהגת והראויה בערכאות השיפוט (פליליות ומשמעתיות) ביחס לעבירה מסוג זה, ומידת הסיכוי שהעובד ישוב לעבודתו בתום תקופת ההשעיה או יפוטר. ככלל, אם ההערכה הינה שהעובד לא יפוטר אף אם יואשם ויורשע בעבירות בהן נחשד, אין להשעותו, אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת (כגון, כאשר עצם ניהול החקירה נגדו, ללא השעייתו או העברתו, עלול לפגוע קשות באמון הציבור בשירות המדינה).
  • חלוף הזמן כשלעצמו, אינו שולל אפשרות להשעות את העובד במקרים המתאימים לכך (כגון, במקרה בו אי השעיה, על אף חלוף הזמן, תגרום לפגיעה בתדמית שירות המדינה).
  • חשש כי עצם ההשעיה של עובד המדינה, עלולה לפגוע בטובת החקירה.
  • משך תקופת ההשעיה, הנגזר, בין היתר, מהצפי להתמשכות הליכי החקירה והמשפט ומורכבותם.
  • חשש לפגיעה במשמעת בשירות המדינה, או במערכת היחסים בעבודה, או בהתנהלות התקינה של העבודה בשירות המדינה, אם העובד לא יושעה או יועבר מתפקידו.
  • האפשרות להסתפק באמצעי שפגיעתו פחותה ביחס להשעיה, כגון, העברת עובד המדינה מתפקידו, או יציאת העובד לחופשה מרצון.
  • פרקי הזמן שחלפו בין מועד שקילת ההשעיה או ההעברה, לבין אחד או יותר מהמועדים הבאים:
    • מועד ביצוע העבירות המיוחסות לעובד;
    • המועד בו נודעו החשדות לממונה עליו, לנציבות שירות המדינה או למשטרה;
    • מועד תחילת החקירה הפלילית או המשמעתית והתגבשות ראיות לכאוריות;
    • מועד הגשת כתב אישום או קובלנה או תובענה;
    • התנהגות העובד במהלך תקופות אלו.

עריכת שימוע בטרם החלטה באם להשעות את עובד המדינה או להעבירו באופן זמני לתפקיד אחר.

• בטרם הכרעה בשאלה באם ראוי להורות על השעיית עובד מדינה או העברתו לתפקיד אחר, זכאי העובד לשימוע.
• מטרת השימוע להבטיח הליך תקין והוגן כלפי עובד המדינה, על ידי כך שבפני נציב שירות המדינה תעמוד תמונה מקיפה של כלל הנסיבות והנתונים הרלבנטיים, לרבות גרסת עובד המדינה ועמדתו. 
• ככלל, השימוע ייערך בכתב ובמקרים מיוחדים, רשאי עורך השימוע להחליט על עריכת שימוע בעל פה.
• לתוצאות השימוע השלכות מרחיקות לכת בכל הנוגע לעתידו של עובד המדינה, שמו הטוב, מעמדו ומטה לחמו. מכאן החשיבות הרבה בשכירת שרותיו של עורך דין המתמחה בדין המשמעתי, אשר ייצג את עובד המדינה בהליך השימוע.

הודעה על הכוונה לערוך שימוע.

• הודעה בכתב על כוונה לערוך שימוע, אמורה להישלח לעובד המדינה או לעורך דין המייצגו, או תועבר לעובד המדינה באמצעות הממונה.
• ההודעה אמורה לפרט בקצרה מהן הנסיבות בעטיין נשקלת ההשעיה או ההעברה, וליידע את עובד המדינה בדבר האפשרות הנתונה לו להשמיע טיעוניו תוך התקופה הקצובה לעריכת שימוע.

התקופה הקצובה לעריכת שימוע.

• לעובד אמור להינתן פרק זמן סביר (בהתחשב בנסיבות האירוע ובסיכון הנשקף מהישארותו של העובד בעבודתו) לשם הגשת טיעוניו לשימוע, שככלל לא יעלה על 14 יום.
• בנסיבות מיוחדות, רשאי עורך השימוע להאריך תקופה זו, בכפוף לאישור נציב שירות המדינה או סגן הנציב לענייני משמעת, ולהתנות הארכת המועד להגשת הטיעונים לשימוע, בתנאים שיבטיחו הרחקתו ממקום העבודה, כגון, הסכמת העובד לצאת לחופשה.

הימנעות העובד מהגשת טיעוניו לשימוע במועד שנקבע לכך.

• לא מסר העובד טיעוניו במסגרת התקופה שנקצבה לשם עריכת שימוע, יראו אותו כאילו ויתר על זכותו לשימוע. 

מסירת מידע לעובד לצורך הליכי ההשעיה.

• בהודעה לעובד על אפשרות השעייתו, יפורטו הנימוקים באופן שלא יפגע בטובת החקירה (במקרים בהם מתנהלת חקירה).
• ככלל, לא יועבר על ידי הנציבות חומר שנאסף במסגרת החקירה הפלילית, לעיונו של העובד או בא כוחו.
• למעט מקרים מיוחדים, וכל עוד לא הוגשה תובענה, חומר שנאסף במסגרת החקירה המשמעתית לא יועבר לעיונו של העובד או בא כוחו.
• במקרים מיוחדים, יועבר החומר לעיון למרות שטרם הוגשה תובענה וזאת כאשר החקירה בעיקרה הסתיימה, ניתן אישור לכך ע”י נציב שירות המדינה או סגן הנציב לענייני משמעת, וכאשר העיון ראוי, מועיל והוגן ואינו עלול לפגוע בהליכי חקירה או משפט.

סיום תקופת ההשעיה או ההעברה לעבודה אחרת.

• תקופת ההשעיה או ההעברה תסתיים באחת מאלו:
  • קבלת החלטה שלא להעמיד את עובד המדינה לדין פלילי, אלא אם ממצאי החקירה הפלילית מצדיקים לכאורה הגשת קובלנה משמעתית נגדו והמשך ההשעיה, שאז יועבר מיידית תיק החקירה הפלילית אל הנציבות, לשם שקילת הגשת קובלנה והמשך ההשעיה.
  • קבלת החלטה שלא להעמיד את עובד המדינה לדין משמעתי.
  • אם הועמד עובד המדינה לדין פלילי – מתן פסק דין סופי בהליך הפלילי, אלא אם תוצאות ההליך הפלילי מצדיקות לכאורה הגשת קובלנה משמעתית נגדו והמשך ההשעיה, שאז יועבר מיידית העתק מפסק הדין אל הנציבות, לשם שקילת הגשת קובלנה והמשך ההשעיה.
  • אם הועמד עובד המדינה לדין משמעתי – מתן פסק דין סופי בהליך המשמעתי.
  • מתן הוראת הנציב על הפסקת ההשעיה או ההעברה במועד מוקדם מהאמורים לעיל, למשל, כאשר נסיבותיו האישיות של עובד המדינה מצדיקות זאת, או עם השתנות הנסיבות, באופן שאינו מצדיק עוד המשך ההשעיה או ההעברה (כגון, מצב בו תוקן כתב האישום והאישומים שבו הוקלו באופן שאינו מצדיק עוד המשך ההשעיה, או מצב שבו במהלך ניהול התיק חל כרסום של ממש בראיות באופן שאינו מצדיק עוד המשך ההשעיה).

השעיית עובד מדינה בהשעיה דחופה בסמכות שר או מנכ”ל המשרד.

סמכות השעיה דחופה.

• בהתאם להוראות סעיף 48 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963 ולסעיף 46.216 לתקשי”ר, הסמכות להשעות עובד בהשעיה דחופה או להעבירו לעבודה אחרת באותו משרד, נתונה לשר או למנכ”ל המשרד (להלן – “בעל הסמכות”).

מטרת ההשעיה הדחופה או ההעברה לעבודה אחרת.

• מטרת ההשעיה הדחופה או ההעברה לעבודה אחרת היא להשעות את יחסי העבודה במהלך תקופת בירור האשמה המיוחסת לעובד המדינה.

התנאים להשעיה דחופה או העברה לעבודה אחרת.

• השימוש בסמכות להשעות עובד מדינה בהשעיה דחופה או להעבירו לעבודה אחרת באותו משרד, קמה בהתקיים התנאים הבאים:
  • יסוד סביר להניח כי עובד המדינה עשה ביודעין אחת מאלו:
  • מעל בתפקידו.
  • השתמש בתפקידו לרעה.
  • הפר את המשמעת הפרה זדונית וחמורה.
  • עבר עבירה פלילית שיש עמה קלון.
  • המשך עבודתו של העובד יביא לפגיעה חמורה בשירות המדינה, באופן המחייב השעייתו לאלתר.
  • נציב שירות המדינה טרם החליט על נקיטה בהליכי ההשעיה או בחלופות להליכי ההשעיה, המצויים בסמכותו, כאמור בסעיף 47 לחוק.

משך תקופת ההשעיה הדחופה או ההעברה לעבודה אחרת.

• השעיה דחופה או העברה לעבודה אחרת במשרד, תימשך 14 יום (סעיף 48(א) לחוק).
• בעל הסמכות רשאי להאריך את תקופת ההשעיה או ההעברה לעבודה אחרת לסך 30 יום (סעיף 48(ג) לחוק).

עריכת שימוע לפני השעיה דחופה או העברה לעבודה אחרת.

• בטרם קבלת החלטה על השעיית עובד מדינה בהשעיה דחופה או העברה דחופה, יש לתת לעובד הזדמנות להביא טענותיו בפני בעל הסמכות או בפני מי שימונה לכך על ידי בעל הסמכות, תוך תקופה שתקצב על ידי בעל הסמכות ושבכל מקרה לא תעלה על 7 ימים מהמועד בו נודעה לו עילת ההשעיה.

ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בהליכי השעיה של עובדי מדינה.

• משרדנו מייצג עובדי מדינה אשר בכוונת משרדם או בכוונת נציבות שירות המדינה להשעותם מעבודתם או להעבירם לעבודה אחרת.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה.

• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים.

נושאים נוספים העשויים לעניין את הקורא.

• הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד בגוף ציבורי.
• הנחיות פרקליט המדינה בנוגע לניהול הליך פלילי ומשמעתי נגד עובד מדינה, עובד רשות ציבורית הפועלת על פי דין ועובד רשות מקומית.
• הנחיות היועץ המשפטי לממשלה: הליכים משמעתיים נגד עובדי מדינה (הנחיה העומדת על היחס בין אחריות פלילית ומשמעתית של עובדי מדינה ותיאום פעולות בין נציבות שירות המדינה והפרקליטות).

עורך דין משמעתי

דין משמעתי | דיני משמעת | ייצוג משפטי בשימוע | מניעת השעיית עובד מדינה או העברה לתפקיד אחר | השעיית עובד מדינה | עובדי מדינה – ייצוג משפטי בהליך משמעתי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה – ייצוג משפטי

פסק דין משמעתי | פסקי דין בית הדין למשמעת | פסקי דין משמעת נציבות | פסק דין משמעתי נציבות שירות המדינה | פסקי דין משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה פסקי דין | נציבות שירות המדינה אגף חקירות משמעת | אגף חקירות נציבות שירות המדינה | אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | חקירות משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה משמעת