ערעור פלילי | ייצוג משפטי בהליכי ערעור ע”י עורך דין פלילי | ערעור על הרשעה או על עונש

ערעור פלילי – ייצוג משפטי בהליכי ערעור ע”י עו”ד פלילי בערעור על הרשעה ו/או ערעור על עונש

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי בפני בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון.
• אנו מייצגים בפני ערכאות ערעור הן בשאלת האחריות הפלילית (ערעור על הכרעת הדין) והן בשאלת העונש (ערעור על גזר הדין).
• בסוף עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי.

בית המשפט העליון. ערעור פלילי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי. צילום: פלאש 90.

על זכות הערעור במשפט פלילי

• זכות הערעור הינה זכות יסוד בשיטתנו המשפטית ונועדה להבטיח את הגינותו, סבירותו וצדקתו של ההליך המשפטי.
• משמעותה של זכות הערעור היא שצד להליך שרואה עצמו “נפגע” מהכרעה שיפוטית יכול להעמיד את ההכרעה לבחינה ולביקורת של ערכאה שיפוטית גבוהה יותר.
• במשפט פלילי, לכל נאשם מוקנית זכות ערעור על פסק דין מרשיע בעניינו – ערעור בזכות.
• הערעור בזכות יוגש תמיד לערכאה אחת גבוהה יותר מזו שנתנה את ההכרעה השיפוטית הראשונה;
  • נאשם שעניינו נדון על ידי בית משפט השלום (כערכאה ראשונה) – יוגש הערעור לבית המשפט המחוזי.
  • נאשם שעניינו נדון על ידי בית המשפט המחוזי (כערכאה ראשונה) – יוגש הערעור לבית המשפט העליון.
• ככלל, ערכאת הערעור לא תדון בתיק מחדש, אלא תתמקד בבחינה האם נפלה בהכרעה של הערכאה הראשונה טעות מהותית ומשמעותית, המצדיקה התערבות בהכרעה. 
• על פי נתונים שסיפקה הפרקליטות לציבור ביחס לשנת 2017, מבין הערעורים שהוגשו מטעם הנאשמים לבית המשפט העליון, התקבלו 38% באופן מלא או חלקי.   

ערעור פלילי – על מה ניתן לערער? ערעור על הרשעה | ערעור על עונש

• פסק דין במשפט פלילי מורכב משני חלקים – הכרעת דין וגזר דין;
  • בהכרעת דין נקבעת אשמתו או חפותו של הנאשם (מורשע או מזוכה);
  • בגזר הדין נקבע עונשו של נאשם שהורשע.
• ערעור פלילי יכול להיות מופנה כלפי פסק הדין על שני רכיביו, או כלפי רכיב גזר הדין (חומרת העונש) בלבד;
  • “ערעור על פסק הדין” – ערעור על הכרעת הדין המרשיעה ולחלופין על גזר הדין.
  • “ערעור על גזר הדין” – ערעור המכוון אך ורק כנגד חומרת העונש.
• נאשם שבמסגרת ההליך בפני הערכאה הראשונה עתר לסיום ההליך בעניינו “ללא הרשעה” או לביטול הרשעתו, אולם בסופו של יום הורשע, יוכל במסגרת ערעור על פסק הדין לערער על החלטת הערכאה הראשונה שלא להימנע מהרשעתו או לא לבטל את הרשעתו.
• חשוב להדגיש, כי ככלל, נאשם שהורשע על פי הודאתו, בין במסגרת הסדר טיעון ובין אם לאו, לא יוכל לערער על הרשעתו.
• במקרים נדירים וחריגים בלבד, רשאי בית המשפט בשלב הערעור להתיר למערער לחזור מהודאה (עוד על חזרה מהודאה ראו בקישור: חזרה  מהודיה | חזרה מהודאה – ביטול הכרעת דין מרשיעה בפלילים– הדין והפסיקה.
•  נאשם שזוכה מחמת הספק – לא תעמוד לו זכות ערעור ואינו יכול לערער על כך שלא זוכה זיכוי מלא.
• צריך לזכור כי זכות הערעור אינה נתונה לנאשם בלבד וגם לתביעה עומדת זכות ערעור;
• כמו הנאשם, גם התביעה רשאית לערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין:
  • ערעור על הכרעת דין מזכה – ערעור על זיכוי נאשם.
  • ערעור על גזר דין בלבד – ערעור על קולת העונש שהוטל לשיטת התביעה על הנאשם.

ערעור על החלטות ביניים – אימתי?

• החלטות ביניים הן החלטות הניתנות על ידי הערכאה הדיונית במהלך ההליך המשפטי, מכריעות בסוגיה מסוימת ושאינן מביאות לסיום ההליך.
• בהליך פלילי אין ערעור על החלטות ביניים של בית המשפט, אלא אם כן קיימת הוראה מפורשת בחוק.
• מכאן, שנאשם המבקש לערער על החלטת ביניים בעניינו ייאלץ להמתין לסיום המשפט ולערער על החלטת הביניים במסגרת הערעור על פסק הדין.
• עם זאת, במקרים חריגים קיימת אפשרות לערער על החלטות ביניים בהליך פלילי. כך למשל, ניתן לערער על החלטות הביניים הבאות:
  • החלטה לגבי פסלות שופט.
  • החלטה בבקשה לעיון בחומר חקירה.
  • החלטה שלא לשחרר סנגור מייצוג.
  • החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע עונש.
  • החלטות ביניים המהוות פסק דין – החלטות שמביאות למעשה לסיום ההליך, כדוגמת קבלת טענה “אין להשיב לאשמה” שמביאה לזיכוי נאשם.

 ערעור ברשות – אימתי?

• פסק דין שניתן בערכאת ערעור ניתן לערעור בפני בית המשפט העליון רק אם ניתנה רשות לכך מבית המשפט המחוזי (במסגרת פסק הדין בערעור) או שבית המשפט העליון העניק רשות להגיש ערעור בפניו.
• נאשם המבקש לערער על פסק הדין של ערכאת הערעור נדרש להגיש בקשת רשות ערעור מנומקת.
• רשות ערעור תינתן במשורה, למשל במקרים הבאים:
  • כאשר בקשת רשות הערעור מעלה שאלה משפטית חשובה, שלהכרעה בה יש חשיבות ציבורית כללית החורגת מעניינם הספציפי של הצדדים.
  • כאשר מתעורר חשש ממשי מפני עיוות דין מהותי או אי צדק שנגרם למבקש הערעור.
  • בערעור על חומרת העונש – כאשר מדובר במקרה חריג בו תחושת הצדק מחייבת ליתן רשות לערער (למשל, כאשר קיים פער חריג בענישה בין הערכאה הדיונית לערכאת הערעור).

מה פרק הזמן להגשת ערעור פלילי?

• פרק הזמן הקבוע בחוק להגשת ערעור פלילי הוא 45 ימים מיום מתן פסק הדין. אם ניתן פסק הדין ללא נימוקים – יש להגיש את הערעור תוך 45 ימים מיום מתן הנימוקים.
• בקשת רשות ערעור תוגש גם היא בתוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין בערעור והודעת הערעור יש להגיש תוך 30 ימים מיום מתן הרשות.
• עם זאת, בית המשפט העליון רשאי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו היתה הודעת ערעור.
• לבקשת המערער, רשאי בית המשפט להאריך את המועד להגשת ערעור. בקשה להארכת מועד להגשת ערעור יש להגיש לערכאת הערעור.
• בהליך פלילי, ימי הפגרה נספרים במניין הימים להגשת ערעור. עם זאת, ככל שהמועד האחרון להגשת ערעור נופל בתקופת פגרת הקיץ, תידחה הגשת הערעור ליום הראשון שלאחר תום הפגרה.

סמכויות בית המשפט שלערעור

• בית המשפט שלערעור רשאי לעשות בפסק דינו אחת מאלה:
  • לקבל את הערעור – לשנות את פסק הדין או ליתן אחר במקומו
  • לדחות את הערעור
  • להחזיר את התיק לערכאה הראשונה לשמיעה חוזרת
  • לתת כל החלטה אחרת שהערכאה הראשונה היתה מוסמכת לתת
  • להרשיע בעבירה שונה מזו שהורשע בה הנאשם בערכאה הקודמת, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.

התערבות ערכאת הערעור בפסק הדין – אימתי?

• ככלל, ימעט בית משפט שלערעור להתערב בקביעותיה העובדתיות ובמסקנותיה של הערכאה הדיונית.
• עם זאת, אין מדובר בכלל בל יעבור, כאשר ברבות השנים התפתחו בפסיקת בתי המשפט חריגים שונים, בהתקיימם קיימת אפשרות שערכאת הערעור תתערב בקביעותיה ומסקנותיה של הערכאה הראשונה, לרבות בקביעות הנוגעות למהימנות. כך למשל:
  • כאשר ממצאי הערכאה הדיונית מתבססים על ראיות בכתב ולא על הופעתם, התנהגותם ודבריהם של עדים.
  • כאשר ממצאי הערכאה הדיונית מתבססים על שיקולים שבהיגיון.
  • כאשר נפלו טעויות מהותיות בהערכת המהימנות של העדויות ע”י הערכאה הראשונה.
  • כאשר קיימות עובדות ממשיות לפיהן לא היה באפשרותה של הערכאה הדיונית לקבוע את הממצאים אותם קבעה.
  • כאשר הערכאה הראשונה התעלמה מסתירות מהותיות היורדות לשורשו של עניין בעדות מסוימת או מסתירות כבדות משקל בינה לבין עדויות אחרות.
  • כאשר הערכאה הראונה לא נתנה את דעתה לפרטים מהותיים בחומר הראיות אשר עשויים היו לשנות את מסקנתה.
  • כאשר קביעותיה של הערכאה הדיונית אינן סבירות בעליל.
• יפים לעניין דברי ביהמ”ש העליון (כב’ הש’ ארבל) בע”פ 6643/05 מדינת ישראל נ’ פלוני:

“חרף היותו ערכאת ערעור, בית משפט זה אינו פטור מבדיקת הראיות, בחינה מחודשת של העדויות ובדיקת המסקנות אותן הסיק בית המשפט דלמטה, וכאשר הוא מוצא על בסיס התשתית שביסודן כי נפלה בהן טעות בולטת, יתערב בית המשפט שלערעור, בזהירות ובאחריות, בממצאים אלה, ויקבע את המסקנות המתבקשות”.

• גם בשאלת העונש שנגזר על ידי הערכאה הראשונה לא ימהר בית המשפט שלערעור להתערב. המקרים בהם עשויה ערכאת הערעור להתערב בגזר הדין הינם למשל המקרים המקרים:
  • כאשר נפלה טעות מהותית ובולטת בגזר הדין.
  • כאשר טמונה בגזר הדין סטייה קיצונית מרמת הענישה הנוהגת או הראויה בנסיבות דומות.
  • כאשר גזר הדין ניתן ללא הנמקה או עם הנמקה חלקית.
• חשוב לדעת, כי בערעור על גזר הדין, לא יחמיר בית המשפט שלערעור בעונשו של הנאשם, אלא אם התביעה ערערה על קולת העונש. כלומר, נאשם שהגיש ערעור על חומרת העונש והתביעה לא ערערה על קולת העונש מנגד, אינו נמצא בסיכון שערכאת הערעור תחמיר בעונשו.
• בכל מקרה, בערעור על קולת העונש, כלל הוא שבית המשפט שלערעור לא ימצה את הדין עם הנאשם ולא יטיל את העונש שהיה מטיל לו היה יושב כערכאה ראשונה.   

עיכוב ביצוע עונש עד להכרעה בערעור פלילי

• ההלכה קובעת כי ככלל גזר הדין, בפרט עונש מאסר, צריך להיות מבוצע מיד ע”י מי שהורשע בדין.
• צריך לזכור כי הגשת ערעור איננה מעכבת אוטומטית את תחילת ריצוי העונש כך שנאשם הוטל עליו עונש מאסר ובכוונתו לערער על גזר הדין נדרש להגיש בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין, עד להכרעה בערעור.
• הרציונאל בעיכוב ביצוע עונש עד להכרעת בית המשפט שלערעור נעוץ בכך שהנאשם עשוי לרצות חלק נכבד מעונשו עד שיישמע ויוכרע ערעורו, ובכך למעשה יהפוך הערעור לתיאורטי גרידא ולבלתי רלוונטי, במיוחד אם מדובר בערעור על הכרעת הדין, שאם יתקבל ע”י ערכאת הערעור הנאשם יזוכה.  
• בית המשפט העליון, בע”פ 111/99 שוורץ נ’ מד”י, התווה רשימה של קריטריונים להפעלת שיקול הדעת השיפוטי בשאלת עיכוב ביצוע גזר דין, כאשר אין מדובר ברשימה ממצה. בין היתר, ישקול בית המשפט לעניין עיכוב ביצוע עונש את השיקולים הבאים:
  • אורך תקופת המאסר שהושתה על הנידון (ככל שמדובר במאסר קצר יותר כך יטה יותר בית המשפט לעבר עיכוב ביצוע העונש עד להכרעה בערעור).
  • סיכויי הערעור.
  • האם הערעור מכוון רק כנגד גזר הדין או גם על הכרעת הדין.
  • המסוכנות הנשקפת ממבקש עיכוב הביצוע.
  • עברו הפלילי של מבקש עיכוב הביצוע.
  • היות מבקש עיכוב הביצוע עצור או משוחרר בערובה במהלך משפטו.
  • נסיבותיו האישיות של המבקש.
• בפועל, עיון בפסיקה מגלה כי גם במקרים של עונשי מאסר ארוכים ולמרות חומרת העבירות ואף סיכויי ערעור נמוכים, נוטים בתי המשפט להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר וזאת על מנת שלא לרוקן את זכות הערעור מתוכן.

חשיבות הייצוג המשפטי בערעור פלילי

• בטרם הגשת ערעור פלילי או בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון חשוב להתייעץ עם עורך דין פלילי אשר יבחן את ההכרעה שניתנה על ידי הערכאה הראשונה ואת החומר הרלוונטי ויעריך את הסיכויים והסיכונים הכרוכים בהגשת ערעור.
• החוק קובע כי על המערער להגיש הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט שלערעור. עורך דין פלילי מקצוען ומנוסה ידע לאבחן בין עיקר לטפל לעניין הערעור ויגבש נימוקי ערעור ענייניים, משפטיים וראייתיים, תוך מתן דגש על טעויות שנפלו בידי הערכאה הדיונית והובילו לקביעות או למסקנות מוטעות.
• במעמד הדיון בערעור עורך דין פלילי מקצועי ידע למקד את טיעוניו לנקודות הרלוונטיות וינסה לשכנע את ערכאת הערעור מדוע יש מקום להתערב בהכרעת בית המשפט שלמטה.
• כדאי לזכור, כי הערעור מהווה חלון הזדמנויות בידי הנאשם לנסות ולשנות את הגזרה בעניינו, בין אם לעניין הכרעת הדין ובין אם לעניין העונש. ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי מקצוען ומנוסה ישפר באופן משמעותי את סיכויי הערעור.
• במקרה בו מוגש ערעור על ידי התביעה על הכרעת דין מזכה או על קולת העונש, קם סיכון להרשעתו של הנאשם או להחמרה בעונשו, ועל כן חשוב לא פחות ייצוג משפטי בידי עורך דין פלילי מנוסה.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי בפני בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון.
• אנו מייצגים בהליכי ערעור הן בשאלת האחריות הפלילית (ערעור על הכרעת הדין) והן בשאלת העונש (ערעור על גזר הדין).
• בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי.

עורך דין פלילי

ערעור פלילי – ייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי | ערעור על הכרעת הדין – ערעור על הרשעה | ערעור על גזר הדין – ערעור על עונש | עיכוב ביצוע עונש עד לשמיעת הערעור