תקיפת עובד ציבור – ייעוץ וייצוג משפטי

תקיפת עובד ציבור – ייעוץ וייצוג משפטי

• בעמוד זה נעמוד בקצרה על העבירה של תקיפת עובד ציבור. בהקשר למדיניות הענישה ביחס לעבירה זו, נרחיב מעט בנוגע למקרים של תקיפת צוות רפואי, שם ניכרת מגמת החמרה בענישה, לנוכח ריבוי מקרי התקיפה של צוותים רפואיים.
• בהמשך העמוד נציג מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו; מדובר באישה צעירה, ללא הסתבכויות קודמות, אשר הוגש נגדה כתב אישום המייחס לה תקיפת עובד ציבור.
• בעקבות ייצוג משפטי שהענקנו ללקוחה, בוטל כתב האישום והתיק נסגר ללא רישום פלילי, בהסדר מותנה.
• בסוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי עבירות אלימות אחרים אשר טופלו בהצלחה במשרדנו.

היכן מעוגנת העבירה של תקיפת עובד ציבור בחקיקה?

• חוק העונשין, התשל”ז  – 1977, ייחד עבירה עצמאית ונפרדת לתקיפה של עובד ציבור, המעוגנת בסעיף 382א:

“382א.(א) התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו – מאסר שלוש שנים”.

• ניתן לראות, כי להרשעה בעבירה של תקיפת עובד ציבור אין הכרח כי התקיפה תגרום לחבלה כלשהי לעובד הציבור ודי בעצם התקיפה הקשורה למילוי תפקידו או חובתו של עובד הציבור.

מיהו “עובד ציבור” לעניין העבירה של תקיפת עובד ציבור?

• דוגמאות קלאסיות לתקיפת עובד ציבור הן תקיפה של פקח עירוני בעקבות מתן דו”ח על חניה אסורה, תקיפת נהג אוטובוס, תקיפת מורה או רופא וכדומה.
• סעיף 34כד לחוק העונשין מגדיר “עובד ציבור” כאחד מאלה:
  • עובד המדינה, לרבות חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו-1955;
  • עובד רשות מקומית או רשות חינוך מקומית;
  • עובד מועצה דתית;
  • עובד המוסד לביטוח לאומי;
  • עובד בנק ישראל;
  • עובד ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, לרבות חבר מועצה או הנהלה במוסדות אלה;
  • עובד לשכת שירות התעסוקה;
  • עובד מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שהממשלה משתתפת בהנהלתם, לרבות חבר מועצה או הנהלה בגופים אלה;
  • בורר;
  • נושא משרה או תפקיד על פי חיקוק, בין במינוי, בין בבחירה ובין בהסכם, אף אם איננו אחד מעובדי הציבור המנויים לעיל;
  • דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית, בחברה בת ממשלתית או בחברה מעורבת, כמשמעותן בחוק החברות הממשלתיות, תשל”ה–1975, וכן עובד של חברה כאמור או אדם המועסק בשירותה;
• העבירה של תקיפת עובד ציבור כוללת גם את תקיפתם של אחד מאלה:
  • אדם שממלא חובה או תפקיד על פי דין.
  • אדם שמעניק שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור.
• בכל הנוגע לשוטרים ראו: עבירות נגד שוטרים: תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור.

מה דינה של תקיפת עובד ציבור שלא קשורה למילוי תפקידו?

• לא אחת אנו נשאלים האם לשם ביסוס הרשעה בעבירה של תקיפת עובד ציבור, צריך להוכיח קשר בין מעשה התקיפה לתפקידו של הנתקף כעובד ציבור.
• התשובה לכך ברורה: על מנת להרשיע בעבירה של תקיפת עובד ציבור נדרש להוכיח כי התקיפה היתה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף כעובד ציבור.
• לכן  – למשל – כאשר רופא הותקף ללא קשר למילוי תפקידו כרופא – לא ניתן להרשיע את התוקף בעבירה של תקיפת עובד ציבור.

מה העונש על תקיפת עובד ציבור?

• העונש המקסימלי שקבע המחוקק על עבירה של תקיפת עובד ציבור, ללא נסיבות מחמירות, עומד על 3 שנות מאסר. 
• ישנם מקרים בהם תקיפת עובד ציבור תהא מלווה בחומרה יתרה ותיחשב עבירת פשע שעונשה המקסימלי 5 שנות מאסר. ואלו הם המקרים:
  • כאשר תקיפת עובד ציבור נעשית מתוך כוונה להכשילו בתפקידו או להפריע לו למילוי תפקידו.
  • כאשר התוקף מצויד בנשק חם או קר.
  • כאשר תקיפת עובד הציבור מבוצעת בצוותא ע”י יותר משני אנשים.
  • כאשר המותקף הוא רופא, מתמחה, אח, חובש, מיילד, עובד חדר מיון או עובד מד”א, בהיותם מטפלים באדם המצוי בסכנה חמורה או בסכנת חיים.
• ניתן לראות, כי המחוקק ראה חומרה יתרה במצב בו התקיפה בוצעה במטרה להפריע לעובד הציבור במילוי תפקידו, או כאשר התקיפה בוצעה כלפי איש צוות רפואי, בעת מתן טיפול רפואי.

החמרת הענישה בכל הנוגע למקרי תקיפת צוות רפואי

• על רקע ריבוי והחרפת מעשי תקיפת צוות רפואי – תופעה לה כולנו עדים בתקופה האחרונה, החלו בתי המשפט להחמיר בענישה במקרים של תקיפת אנשי צוות רפואי. כך למשל פסק בהקשר זה סגן הנשיא כב’ הש’ פרי בת”פ (ת”א) 34650-08-19 מדינת ישראל נ’ פלוני (פס”ד מיום 18.7.22, הדגשות שלנו): 

“הפכנו לחברה אלימה. אלימה בכביש, אלימה במוסדות הציבור, כלפי נותני שירות לציבור. אלימה ברשתות החברתיות. גילויי אלימות ואיומים כלפי נותני שירות, ממלאי תפקיד ציבורי ואנשי רפואה הפכו לחזון נפרץ במחוזותינו. בית המשפט אינו יכול לעמוד מנגד ולהסתפק בגינוי מילולי או באמירות חינוכיות כאלה או אחרות. על בית המשפט לנקוט ביד קשה, בענישה הולמת, כלפי כל מי שמעז לנקוט באלימות או באיומים כלפי רופאים, נותני שירותי רפואה ונותני שירות לציבור. רופאות, רופאים, אחים ואחיות, מאבטחים בבתי החולים ונותני שירותים נוספים במוסדות הרפואיים מותקפים השכם וערב במקומות עבודתם, חרף עבודת הקודש אותה הם ממלאים לטובת הציבור. יש להגן על עובדים אלה ולהוקיע כל מעשה אלימות או איומים המופנים כלפיהם”.

• בית המשפט המחוזי עמד על החומרה היתרה שבתקיפת רופאים ועובדי ציבור אחרים על רקע מילוי תפקידם, הגדיר תקיפת אנשי צוות רפואי כ”מכת מדינה” והדגיש את הצורך בהחמרת הענישה בגין עבירות אלו (עפ”ג 11885-02-20 חן נ’ מדינת ישראל (פס”ד מיום 26.5.20):

“בעניינו אין צורך לומר כי מדובר בחומרה יתרה ומיוחדת שעניינה עבירת תקיפת רופאים, עובדי ציבור על רקע מילוי תפקידם ובה קיים אינטרס ציבורי מובהק להחמרת הענישה על מנת להגן על שלומם, בטחונם וכבודם ולספק להם סביבת עבודה מוגנת ובטוחה. כפי שציין בית המשפט קמא הפכו למרבה הצער עבירות של תקיפת צוותים רפואיים ובכללם רופאות ורופאים אחיות ואחים העומדים בחזית מתן השירות לאזרח בשעתו הקשה למכת מדינה שיש להילחם בה מלחמת חורמה תוך העברת מסר חד משמעי לפיו שלומם וכבודם של אנשי הרפואה לא יהיה הפקר. לכן צדק בית המשפט קמא כי חובה לספק לצוותים הרפואיים מטריית הגנה אפקטיבית למען יוכלו לבצע את תפקידם בכבוד וללא מורא ועל כן יש חשיבות רבה לאכוף את החוק בעניינים מסוג זה בבחינת מסר ברור וחד משמעי”.

• גם בית המשפט העליון עמד על הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה בגין תקיפת אנשי צוות רפואי, אשר הפכו ל”חזון נפרץ” (ע”פ 7220/19 זגורי נ’ מ”י , פס”ד מיום 6.2.20): 

“.. ראוי לציין כי אין להשלים עם מצב בו אנשי צוות רפואי, האמונים על צרכיו החיוניים של הציבור, יחושו כי הם מאוימים או ימצאו עצמם מוכים ומותקפים על-ידי מטופל או בני משפחתו בעת שהם עושים את מלאכתם נאמנה … שומה עלינו כחברה מתוקנת להבטיח כי אנשי הצוות הרפואי הפועלים יום-יום תחת עומסים כבדים, במסירות ובהתמדה, יוכלו לבצע את מלאכתם כשהם חשים בטוחים ומוגנים, וללא כל מורא …

…עוד יצוין כי מעשי אלימות או איומים המופנים כלפי אנשי צוות רפואי הניצבים על משמרתם אינם פוגעים “רק” בקורבן העבירה מושא התקיפה או האיומים, כי אם בשלומם של החולים …מעשים אלה מחייבים, אפוא, ענישה מחמירה – אשר תבטא גמול ראוי בגין הפגיעות האמורות, וכן תשמש אמצעי להרתעת הרבים מפני ביצועם. זאת, בייחוד על רקע המציאות בימינו, בה נוכחים אנו לצערנו כי איומים על רופאים ואחיות ואף תקיפתם של אנשי צוות רפואי – הינם חזון נפרץ”.

• ואכן, ניתן לראות בפסיקה, כי בתי המשפט לא היססו להטיל עונשים כבדים על נאשמים שהורשעו בתקיפה של רופאים או אנשי צוות רפואי אחרים, ולא אחת הוטלו על נאשמים אלו עונשי מאסר בפועל.

תקיפת עובד ציבור – מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו

כתב האישום שהוגש כנגד הלקוחה

• פרשה זו עוסקת באישה צעירה, ללא כל עבר או רקע פלילי, אם לשני ילדים קטנים, אשר הוגש נגדה כתב אישום באשמת תקיפת עובד ציבור.
• בתמצית, תוארה בכתב האישום ההתרחשות הבאה:
  • נטען כי הנאשמת הגיעה למרפאת שיניים בעיר מגוריה.
  • רופאת השיניים במרפאה, שהיתה בחודש חמישי להריונה, העירה לנאשמת על כך שאיחרה וביקשה ממנה להגיע בפעם הבאה בזמן.
  • נטען כי בתגובה לכך החלה הנאשמת לתקוף את הרופאה בכך שדחפה את עגלת ילדתה לכיוון רגליה ובטנה של הרופאה ופגעה בה באמצעות העגלה.
  • נטען, כי בעקבות זאת פנתה הרופאה אל מנהל המרפאה בכדי לומר לו שאינה מוכנה לקבל את הנאשמת לטיפול לאור האירוע המתואר.
  • נטען כי בהמשך, לאחר שהרופאה ביקשה מהנאשמת להמתין בחוץ, ולאחר שקראה למטופל הבא בתור להיכנס לחדרה, תקפה הנאשמת את הרופאה בכך שפתחה את דלת חדרה, פגעה ברופאה ודחפה את העגלה לעבר רגליה בעודה צועקת “זה התור שלי ואני אקבל שירות עכשיו”.
  • נטען כי הרופאה יצאה מהחדר, אלא שאז המשיכה הנאשמת לתקוף את הרופאה בכך שאחזה בה, טלטלה את גופה, דחפה אותה בבטנה בחוזקה ואז שפכה עליה כוס מים שפגעו בפניה.
  • נטען כי לאחר שהרופאה הזמינה משטרה למרפאה, נמלטה הנאשמת מהמרפאה.
  • עוד נטען, כי כתוצאה מהמעשים חשה הרופאה בכאב בטן חזק והתעלפה, ובהמשך טופלה ע”י מד”א בחדר מיון.
• להלן כתב האישום שהוגש כנגד הלקוחה, המייחס לה עבירה של תקיפת עובד ציבור;

• עובדות כתב האישום התבססו בעיקר על תלונתה של הרופאה ועל הגרסה שמסרה למשטרה; להלן קטעים מתלונת המתלוננת במשטרה, ללא פרטים מזהים כמובן;

• על אף היותה נעדרת כל עבר פלילי, כתב האישום החמור שהוגש נגדה – העמיד את הלקוחה בסיכון של עונש מאסר בפועל.
• כך אף צוין במפורש בכתב האישום שהוגש נגד הלקוחה לבית המשפט “בהתאם לסעיפים 15 ו-15א’ לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982, מודיעה המאשימה כי ישנה אפשרות שהתביעה תעתור למאסר בפועל בנוגע לנאשמת”. 
• הנאשמת, בחקירתה במשטרה, תיארה השתלשלות אירועים אחרת מזו הנטענת בכתב האישום. עם זאת, הודתה כי הדפה את הרופאה ושפכה עליה כוס מים, והביעה על כך צער וחרטה.

ביטול כתב האישום וסגירת התיק בהסדר מותנה

• עם קבלת הייצוג פעל משרדנו לקבל את כל חומרי החקירה שנאספו בתיק, שכללו בין היתר גם סרטון ממצלמת האבטחה במרפאה.
• עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג ניתחו את חומר הראיות וגילו לא מעט קשיים ראייתיים, פגמים בחקירה ונסיבות מקלות – שערערו לטעמם את יסודות כתב האישום שהוגש נגד הלקוחה.
• מנגד, העובדה כי הלקוחה הודתה בחקירתה במשטרה בתקיפת הרופאה בכך שהדפה אותה ושפכה עליה כוס מים וה”אווירה” המחמירה ביחס לאירועים של תקיפת אנשי רפואה, שנתפסים כ”מכת מדינה” – הקשו על מלאכת ההגנה.
• בכל אופן, לאחר ניתוח הראיות, איסוף ראיות הגנה וגיבוש טענות הגנה – נפגש עורך דין גיא פלנטר עם יחידת תביעות תל-אביב, במטרה לשכנע את התביעה לבטל את כתב האישום שהוגש נגד הלקוחה ולסגור את התיק נגדה בהסדר מותנה, חרף הודאתה בתקיפת הרופאה.  
• טיעוני ההגנה נשמעו בקשב רב ולבסוף שכנעו את התביעה המשטרתית, אשר הסכימה בהגינותה להעביר את התיק ליחידת הסדר מותנה, ובכפוף לחתימת הנאשמת על הסדר מותנה – לחזור בה מכתב האישום. 
• בהמשך לכך, נפגשו עורך הדין גיא פלנטר והלקוחה נציגת יחידת הסדר מותנה שלוחת תל אביב. בכל הנוגע להליך זה ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.
• במעמד הפגישה, נחתם עם הלקוחה הסדר מותנה, במסגרתו הודתה בעבירה של תקיפת עובד ציבור בכך שהדפה את הרופאה בידה ושפכה עליה כוס מים שפגעו בפניה.
• יתר הטענות שנטענו מלכתחילה בכתב האישום המקורי שהוגש נגד הלקוחה, ובהן כפרה הלקוחה בחקירתה במשטרה – נמחקו כליל. להלן כתב האישום המתוקן, שנוסח הפעם לפי גרסת החשודה:

• במסגרת ההסדר המותנה, הוסכם, כי יוטלו על הלקוחה קנס בסך 1,000 ₪ פיצוי בסך 1,200 ₪ והתחייבות להימנע מעבירה במהלך תקופה של 8 חודשים. 
• לאחר החתימה על הסדר מותנה – הודיעה התביעה המשטרתית לבית המשפט על חזרה מכתב אישום ובהתאמה, ביטל בית המשפט (כבוד השופט שאול אבינור) את כתב האישום:

תקיפת עובד ציבור – ביטול כתב אישום

• כך, למרות הנטייה לטפל ביד קשה בעבירות של תקיפת עובד ציבור ותקיפת אנשי צוות רפואי בפרט – הסתיימה הפרשה ללא הליך פלילי בבית משפט, ללא הכתמת הלקוחה ברישום פלילי, וללא פרסום פרטיה של הלקוחה כמי שהסתבכה בפלילים.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין במסמכים הנוגעים לפרשה, ללא פרטים מזהים של המעורבים.

לקריאה נוספת

• ביטול כתב אישום.
• הסדר מותנה.
• עבירות אלימות – ייעוץ וייצוג משפטי.
• בכל הנוגע לתקיפת עובדי הוראה, ראו בעמוד – תקיפת עובד חינוך.
• למקרה נוסף בו טיפלנו בעבירה של תקיפת עובד ציבור ראו – מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי.

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בתיקי עבירות אלימות

• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בעבירות אלימות.

עורך דין פלילי

תקיפת עובד ציבור  | תקיפת צוות רפואי – ייעוץ וייצוג משפטי

קבצים להורדה - לחץ לצפייה

• תקיפת עובד ציבור, ביטול כתב אישום וסגירת התיק בהסדר מותנה